![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
די מדהים, הה? זה מתוצרת VEO? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יאפ. VEO3. זוועה כמה שזה טוב. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אחרי ההתלהבות הראשונה ראיתי קצת ביקורת, אבל בסך בכל אני עדיין מתרשם מאד. גם אם כל מה שהוא אומר שם נכון, אחד המקצועות שייעלמו מהעולם עוד כמה גרסאות הוא שחקן/ית קולנוע. בשביל מה לשלם לברד פיט או לג'ניפר אניסטון מליונים אם אפשר לתת לצופה להיות אחראי על הליהוק החביב עליו (למשל להציב אותו עצמו בתפקיד ג'ימס בונד ואת שרה נתניהו בתפקיד האני ריידר. המממ). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן, ראיתי את זה (עם העברות קדימה כי הוא נשמע דביל וטרחני). כמעט כל מה שהוא אומר נופל תחת האמירה הכללית שגוגל הם לא מוצלחים במיוחד בכל מה שקשור ב-״Product״. שזה נכון. אבל למה זה מעניין? ה-Bottom line הוא שזו טכנולוגיה מרשימה שמיצרת קטעי וידאו פוטו ריאליסטיים מורכבים עפ״י פרומפט טקסט פשוט. מי שחושב שזה כבר בשלב זה אמור לספק לו סרטי קולנוע קוהרנטיים של Marvel, לא מבין במה מדובר. הטנטרום עם ניבולי הפה שהוא נכנס אליו שהאלגוריתם גם מיצר תוצאות רנדומליות / מצחיקות / הזויות / לא מדייקות בדיוק לרצון שנוסח בפרומפט / לדמות כלשהי יש עווית משונה בחלק מהמקרים, אלו קשקושי קליקבייט הרגילים של Youtubers נודניקים. לא התרשמתי (מה״ביקורת״ שלו). הדברים שהכי מצחיקים אותי בתוצאות (גרועות כל כך שהן נהיות טובות) של-VEO3: - כשאנשים צריכים להיכנס לכלי רכב. - קהלים. - אלימות בין דמויות. - משהו שחוזר על עצמו כמעט תמיד: כשהדמויות מסיימות להגיד את מה שהוגדר להן בפרומפט, תמיד יש חצי שניה עד שניה וחצי של Awkward silence כמו שחקנים ש״נגמרו להם השורות״ אבל הבמאי לא אמר Cut. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
העתיד כבר כאן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ועכשיו בעברית: הנה פרסומת לזמן שיצרה ג'ני מילר (הפעל קול אם זה עולה מושתק). חלקתי את זה עם מקורביי האמנותיים. חלקם חוששים לעתיד כשרונם. אני מנסה להבהיר להם שבניגוד להם, אדם חסר כישורים ודמיון אמנותי כמוני, לעולם לא יכול היה לנסח אפילו עבור עצמו, ללא קשר לבינה מלאכותית, את השאילתא (מתורגמת לעברית) שיצרה את אחד הקטעים בסרטון: "צילום קולנועי של גבר בשנות הארבעים לחייו שעוצר במהלך ריצה בשביל חיצוני. הוא מיוזע ונושם בכבדות, מוקף בטבע עם רעשי רקע חלשים כמו רוח ותנועה רחוקה. הוא נראה מותש פיזית ועמוס נפשית. הוא מוציא בקבוק טפטוף קטן עם התווית "טיפת זמן", מקרב אותו לאף שלו, ושואף בעדינות. הסביבה מתרככת - התאורה הופכת חמה יותר, ורעשי הרקע דועכים מעט. הגבר מדבר בבירור בעברית ואומר: "אני חייב קצת שקט". אל תוסיף כתוביות. אל תייצר שום טקסט על המסך. וודא שהשמע הוא רק בעברית ושום כתוביות בשום שפה לא מופיעות." |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל הרבה יותר קל לאדם שאינו מקצוען בתחום לרכוש את המיומנות הנדרשת בשביל ליצור פרומפט כזה מאשר ליצור את הסרטון בפועל. בנוסף, עם הזמן מן הסתם גם הפרומפטים עצמם יוכלו להיעשות בפחות דקדקנות, ובזמן רחוק יותר העוזר האישי שלך כבר יכיר אותך מספיק כדי שתוכלו להחליף רעיונות בשיחה ידידותית, כמו עם קולגה פחמימנית, ובסיומה הוא יפיק את הסרט1. והיום שאני מחכה לו באמת: היום בו ילד יוכל יצור סרט אבל ייאסר עליו לצפות בו עד שיגיע לגיל המתאים! ______________ 1 ליפסטיק: מה דעתך, אולי בכל זאת נחליף את שרה נתניהו בשרה פאולסון? שכ"ג: בשום אופן. אנחנו צריכים מישהי סקסית ממש כדי למשוך את הקהל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
____ גם שרה פאולסון כבר לא נראית ככה, מזה כמה שנים טובות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה בדיוק היופי באופקים החדשים שנפתחים. אני משער שלגב' פאולסון יש זכויות חוקיות על המראה שלה, אבל למרילין מונרו אולי כבר אין, ובכל מקרה כל אחת ואחד יוכלו ליצור את הגיבורים האידיאלים בעיניהם לכל תפקיד בלי שהם מחקים מישהו קיים, וגם זה לא צריך להיות קשה מדי: תן ל AI לעקוב אחרי האישונים שלך כשאתה מביט בכמה מאות תמונות של אנשים או בסרטונים קצרים, והוא יבנה לך סט של "שחקנים" לשיבוץ בכל יצירה שתבחר, חדשה או קיימת. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני עדיין חושב שאנחנו בתוך הUncanny valley שיהפוך את הצפייה בסרט הזה לבלתי נעימה בעליל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא מדבר על מחר בבוקר, אבל הקטעים אליהם אפו קישר אומרים לי שאם לא מחר אז מחרתיים (וסליחה ממי שהביטוי הזה מעורר אצלו בחילה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בעוד חלקנו מנסה לשחזר את המתכונים מוולוג האוכל של ביגפוט, בעלי היוזמה שביננו כדוגמת ישראלי אקראי זה, מפגינים את יכולותיהם. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מדהים באיכותו. נראה לי ההדיוט שהאיכויות מתקדמות בדור שלם כל שנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כבר עכשיו עולה האותנטיות של דמויות אלה על זו של חלק ממקורביי. מפחיד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מתישהו בדיונים על „מהו אומנות” עלתה הצעה לגבי מה אינו אומנות: יצירת אומנות שמהותה ניתנת לתיאור בצורה מלאה בתיאור מילולי. אם הקריטריון הזה נכון, הוא מתאים ליצירות אומנות באמצעות תיאור מילולי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה עלה בדיון על אומנות פלסטית. אבל אני חושב שההגדרה מתאימה במידה מסוימת גם לספרות: אם ספר מסוים הוא כל כך קלישאתי שתוכל למצות אותו לפסקה ולא לאבד שום דבר רציני: אני חושב שיש מספיק שיגידו שהוא לא אומנות. ואם יש ספר שלם שנוצר מפסקה: האם הוא מכיל בתוכו יותר מידע מפסקה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יפה. ספר שהתיאור בגב העטיפה חילופי לקריאתו - אינו יצירת אמנות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אוסיף שזה נכון עבור מרבית הסרטים בנטפליקס. ויש לי דוגמה לצד החיובי של ההגדרה- לפני שבוע צפיתי שוב אחרי עשרות שנים בסרט "הכי טוב שיש" ולא נס ליחו. המלצתי לילדה לצפות, וכשהיא שאלה על מה הסרט הייתי חייב להדגיש שתיאור הסיפור1 ממש לא עושה איתו חסד. _____________ 1 סופר ערירי ומיזנטרופ עם OCD מתאהב במלצרית ומצליח לפתח מערכת יחסים גם עם שכנו ההומו. שווה צפיה? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני עד היום לא הצלחתי לשכנע את הילדים שלי לצפות בסרט הזה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני זוכר שראיתי את הסרט, אני לא זוכר את שמו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני זוכר שזה קרה לי עם 'רומן רוסי' של מאיר שלו. פעמיים נתקלתי בו והתיאור היה כל כך משמים שלא טרחתי לפתוח אותו. מאז שכן טרחתי, קראתי אותו פעמים רבות והוא מהספרים האהובים עלי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לדעתי זה הסרט שקיבע את תמונת הOCD במילון שבמוח שלי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הדיאלוגים שם לפנתיאון: "אני טובע פה, ואתה מתאר לי את המים!" |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היום חשבתי, ובוודאי הקדימו אותי, על האלגוריתם העדכני לדחיסת תמונה: צלם תמונה, תן ל-AI לתאר אותה. שמור את התיאור המילולי, זרוק את התמונה. לאחזור: תן את התיאור ל-AI כהנחיה1 ליצירת תמונה. בעוד שמקובל שאלגוריתמי דחיסת תמונה הם lossy, האלגוריתם הזה יהיה לרוב gainy - יש מקום לקוות שהתמונה "המאוחזרת" תהיה יותר מוצלחת מהמקורית... 1 המונח העברי ההולם ביותר ל-prompt, על דעת שלושת המודלים החביבים עלי2. 2 אבל שלושתם עדיין נכשלים לחלוטין בהצגת שורה עברית עם מילה אנגלית בתוכה. אז אני שואל אתכם, איפה הבינה? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ברור, אני מקווה, שמה שאתה אומר רלוונטי לתמונה שהשופטת שלה היא העין האנושית ומה שחביב עליה, ולא לתמונה שמכילה דאטא אובייקטיבי וכמותי על העולם (רנטגן של איבר אולי סרטני, גלקסיה רחוקה בטלסקופ חלל, מדידה של מוליכים למחצה, הדמיה של תאי דם וכן הלאה). בכל המקרים האלה התמונה המאוחזרת לא רק שתהיה חסרת שימוש - היא יכולה לעשות נזק רב אם מישהו ישתמש בה למטרות הנ''ל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ברור. תמונות כאלה (רנטגן, טלסקופ וכו') בכלל לא צריך לאחזר, אפשר לתת לבינה לתאר מילולית, להסיק מה שיש להסיק ולשכוח מהתמונה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עדיף לשמור את התמונות לצרכי מעקב ודיבוג עתידיים, בתור נתונים גולמיים אובייקטיביים. כמו שקופת חולים שומרת את נתוני בדיקות הדם שלך שנים אחורה. (ולצורך הסעיף הזה יש הבדלים בין סוגי התמונות שתיארתי. חלקן ראויות לתיוק בארכיון יותר מאחרות שניתן באמת לזרוק לפח). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וגם - אני לא חושב שתיאור מילולי יתקרב לחוויה של צפייה ברזולוציה גבוהה בעמודי הבריאה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"יש צורך רק בחמש אצבעות כדי לנהל את הגלקסיה, ורק בשלוש־עשרה אצבעות על מנת לשלוט ביקום." - דוד אבידן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כתב אקזמפלר מהמין שלא מצליח לנהל עם עשרות אצבעות אפילו חצי יבשת באופן מוצלח. אבל בשביל חלומות לא צריך אצבעות כלל וכלל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה בטח מכיר את התוצאה לפרומפט "Salmon in the river", בראשית ימי ה-AI הגנרטיבי, לא? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מצחיק, זה מזכיר לי שבמצגת שבתי עשתה בבית הספר על ''הבדואים בישראל'', בעמוד על מנהגים היא שמה תמונה של קפוצ'ינו עם חלב מוקצף בצורת לב. מסיבות דומות מאד, לדעתי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא הכרתי, נחמד. בדיוק אתמול ראיתי מצגת עם מתכונים שבעלתי קיבלה מסדנה מסוימת. ליד כל מתכון היתה תמונה. בכולם, בשניה הראשונה נדמה שהתמונה היא באמת של תוצאת המתכון, אבל מבט בוחן יותר מגלה שבעצם לא (במקום עדשים, משהו דמוי פתיתים; במקום קוביות גבינה, קרוטונים, וכאלה). בעלתי הציעה שזה AI, אבל לדעתי AI מהשנה האחרונה לא ייפול כך. זו נראית לי תוצאה של חיפוש תמונות ידני. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |