בתשובה להאייל הקוטב, 13/08/25 20:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חולק שהחרדים רואים במדינה ומוסדותיה את אותו פריץ שמציק ליהודים וגוזר עליהם גזירות. מה שאני טוען הוא שהם חושבים שאורח החיים שלהם הוא הנכון להם. הם לא עניים בגלל שדפקו אותם, אלא כי זו בחירה שלהם שהם שלמים איתה. זה לא שהם לא עובדים כי הם לא יכולים, אלא כי חשוב להם יותר ללמוד תורה. זה נכון שהם יעבדו בשחור, כי המדינה זה הפריץ, אבל תראה את הקרב על הגיוס: זה קרב על שימור מעמד. לעומתם הפריפריאליים לא מרוצים ממעמדם הכלכלי חברתי, והם חושבים שזה בגלל שדפקו אותם כקבוצה. זגורי מציג שהם לא משפרים את מעמדם לא בגלל שהם לא רוצים רווחה כלכלית אלא בגלל שהם תפסו את עמדת הקרבן כחלק מהותי בזהות שלהם. הם חושבים שלעולם לא יצליחו כי תמיד ידפקו אותם, ולכן אין טעם לנסות. כדי לחפות על הפער בין התפיסה הזו למציאות בה יש כאלה שכן הצליחו (כמו מאור זגורי עצמו)- מדביקים לאותם מצליחים "השתאכנזות"- מעין בגידה בערכי המשפחה והקהילה. להבדיל מהחרדים, הם בכלל לא מעוניינים (לכאורה) בשימור מעמדם אבל גם לא יוצאים לשום קרב לשיפורו. יוצאי הדופן היו "הפנתרים השחורים", שבאמת יצאו לקרב לטובת הפריפריה החברתית, אבל התמיכה הציבורית בהם לא היתה כל כך גדולה (0.9% מהקולות בבחירות 1973, שני נציגים בכנסת במסגרת רשימות אחרות ב 1977). אחרי 1977, מרגע שבגין גייס את קולות המצביעים מה"שכונות", הפריפריה בעצם הצביעה עבור מפלגת השלטון. איך זה מסתדר עם התחושה שהמדינה ממשיכה לדפוק אותך? בעיה! לכן צריך להמציא גורם חיצוני נוסף שהוא זה שמונע מהממשלה לבצע את שליחותה. עמנואל גולדשטיין שנוא שאשם בהכל. זקני ציון שמושכים בחוטים במסתרים. בעזרתם הפריפריה שמרגישה שנעשה לה עוול לא באה בטענות לממשלה (שהיא עצמה בחרה בה!) על שהיא לא מתקנת את העוול. אני מפשט, כמובן. יש גם את העניין הבטחוני שמשמש תירוץ מצויין, כי "הבטחון זה הכי חשוב", כאילו שעיסוק בבטחון מונע מהממשלה לתת תמריצים למורים ורופאים איכותיים, לדוגמה, כדי שילכו לפריפריה. ראיית הזהב שלי היא כשנתניהו ענה לתושבת קריית שמונה שמחתה על סגירת המיון הרפואי בעיר "את פשוט לא מעניינת" וזכה למחיאות כפיים. שים לב להמשך: אחרי שהוא אומר כמה הוא ורעייתו אוהבים את קריית שמונה:"... ואנחנו באים לבטל את הפריפריה... ואנחנו מחברים את ישראל, כל חלקיה. זה שינוי גדול". שינוי גדול ממה? זה היה ב 2018, אחרי שהוא היה ראש ממשלה ברציפות מ 2009. איפה, איפה הסרטון של וופי גולדברג עושה את רייגן מ**ין את החקלאים בת** בזמן שהוא מספר להם כמה הוא לטובתם. "If you get behind me, I'll get behind you" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאיננו חלוקים על העובדות, אלא על אופן אפיון האפולוגטיקה העצמית של הקבוצות. לשיטתי, אפיון זה אינו אמור לשמש שיקול כלשהו בקביעת מעמדו הכלכלי/חברתי האמיתי של האזרח. > האפולוגטיקה העצמית של הציבור החרדי למצבו הכלכלי והמעמדי הנמוך עתיקה כימי הגלות: "טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף" ו"אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ". הקבוצה החרדית מדגישה ומטמיעה מינקות שהם בחרו במודע באורח חיים של לימוד תורה, שערכו גבוה יותר מכסף. הציבור החרדי מצליח לייצר נרטיב פנימי שבו הוא אינו הקורבן, אלא זה שבחר באופן אקטיבי את דרכו, ובכך הוא פותר את הדיסוננס הקוגניטיבי בין המציאות הכלכלית לבין הדימוי העצמי. נרטיב זה מייצר גם דימוי עצמי חיובי וחזק, ללא תלות בהישגים חומריים. למעשה, החרדים "מנצחים" במגרש אחר, שאינו המגרש המקובל – המגרש הכלכלי. עמדות אלו מחזקות את התנגדותם לסדר החברתי והכלכלי הקיים בישראל, המעריך עבודה, שירות צבאי ותרומה לכלכלה. > הקבוצה הפריפריאלית, אמנם נתפסת כ"בכיינית" מהז'אנר של "אכלו לי, שתו לי", אבל האמת ההיסטורית היא שאכן "אכלו להם" ו"שתו להם", והם למעשה נוצלו כמעט בכל תחום. האפולוגטיקה שלהם לכשלון אולי אינה מכובדת, מנומסת או הרואית כמו זו של הקבוצה החרדית, אבל היא היחידה שקיימת. כאשר המגרש האמיתי בחיים הוא המגרש הכלכלי, הפריפריאלי אינו יכול למכור לעצמו סיפורים כמו "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא" ולחכות לעולם הבא, מכאן שכל מה שנותר לו הוא להאשים את המדינה, את הממסד, קבוצות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי החרדים אנחנו אומרים אותו הדבר. לגבי הפריפריאליים אני מסכים (ונראה לי מוסכם על הכל) שאכן דפקו אותם. היי, עדיין דופקים. ההבדל היחיד בינינו הוא שאני מדגיש את הקורבנות כתמה וכמניע המרכזיים של ההוויה שלהם וכתוצאה מכך של דפוסי ההצבעה שלהם. אני לא שופט אותם. לא עמדתי במקומם (למרות שגדלתי בפריפריה גיאוגרפית זו היתה פריפריה של מעמד ביניים וההורים שלי ילידי הארץ). רק אומר מה שאני רואה. מה שכן, נתניהו עשה עבודה טובה בניצול הרגשות שלהם. זה מסביר איך הוא זוכה לאמונם המתמשך בקלפי למרות שהוא ממשיך לדפוק אותם. והכי אירוני זה שמי שמגן עליהם זה בג''צ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> ׳זה מסביר איך הוא זוכה לאמונם המתמשך בקלפי למרות שהוא ממשיך לדפוק אותם.׳ בהנחה וכ-31% מאוכלוסיית המדינה הם הפריפריאליים החברתיים, בכמה אחוזים /מנדטים נתניהו מקבל את אמונם בקלפי - או בקביעת מעמדו כמתאים לראשות הממשלה- לדעתך/הערכתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להעריך, יש מספרים. בתוצאות הבחירות לפי ישובים אתה רואה שבפריפריה (החברתית בעיקר) 75-80% מצביעים לקואליציה (לצורך הענין ניתן להניח שמצביעי ש"ס ובן גביר בטבריה ונתיבות תומכים בראשות הממשלה של נתניהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. באם נחזור לתחילת הפתילון, ובאם אלו הם הנתונים, לפיהם, רוב גדול (הגדרת ג׳ימני ל-80%) מהפריפריה החברתית, מצביעים לנתניהו או למפלגות החוסות תחת כהונתו כרה״מ - אז מהי הפלגותה בנינו בעניין טענתי שהמאבק הפוליטי בישראל בעשוריים האחרונים הוא מאבק בין פריפריה לבין המרכז? האם רק אופי האפולוגטיקה העצמית היא זאת שמנתבת מאבקים פוליטיים בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> ׳היא זאת שמנתבת מאבקים פוליטיים בישראל?׳ - ניסוח אחר : היא זאת שמגדירה את אופי המאבק הפוליטי. ימין-שמאל ; דתי - חילוני ; פריפריה- מרכז, וכו׳ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שאם גם 80% מירושלים מצביעים לנתניהו ועוזריו, וירושלים היא בהגדרה לא פריפריה, זה שובר את אלגוריתם הסיווג שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירושלים נכללת בגדר פריפריה חברתית, כמו שערים אחרות/שכונות גדולות/מקבצי דיור גדולים/במרכז נכללים בפריפריה החברתית. הגדרתה כעיר בירה, לא מקרבת אותה ל׳מרכז׳, גם אם היא במרכז. חיפה היא מרכז, ירושלים היא לא מרכז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נמנע מלשפוט אותם, וכמוהם את ערביי ישראל ואת הפלשתינאים בכלל, כי הם לא הציבור הראשון בעולם שנתקל באפליה או באי-צדק. ההתקרבנות היא עמדה נוחה פסיכולוגית, בהיותה הג'וקר שפוטר את הקורבן מכל אחריות למצבו, ובמידה רבה גם מהצורך לקום ולעשות מעשה לשינוי אותו מצב. אם כל האשמה נעוצה ברשע חיצוני די נוח לצפות ממנו שיתקן את העוולה. הבעיה היחידה היא שהגישה הזאת כמעט מבטיחה את המשך קיומו של המצב, או לפחות מקטינה מאד את הסיכוי לשינוי1. אז כל עוד אנשי שדרות ממשיכים להצביע לנתניהו, ערביי ישראל לא מצביעים בהמוניהם למפלגות שרוצות להשתלב במדינה ומצטרפים לתנועות שרוצות לקדם גם את האינטרסים שלהם, והפלשתינאים ממשיכים להטיל את כל האשמה מהנכבה ועד היום על ישראל, האמפטיה שלי כלפיהם לא משהו. אפשר לטעון שבכך גם אני אוחז מטעמי נוחות בהשקפה שפוטרת אותי מאחריות, ואולי זה נכון; בכל אופן, כשעבר חוק הלאום ובהפגנות נגד ההפיכה המשטרית לא ראיתי ערבים2 למרות שהם המגזר שייפגע הכי הרבה, כך שמצפוני די שקט בעניינם. אם אין אתה לך, מי לך? בטח לא אני. __________ 1- אני לא חושב שיש צורך להצביע על גישות אלטרנטיביות שהצליחו להשיג משהו, מהצבעת נשים ועד ביטול אפליה ממוסדת נגד השחורים בארה"ב. בהקשר הזה יש לי כמה מחשבות על עם ישראל לדורותיו, אבל די נמאס לי לנבוח ביער כשאף אחד לא שומע (אני מודה: יצירת המופת שלי שעברה בשתיקה רועמת עשתה לי משהו; כמעט חתכתי את האוזן). 2- אבל כן ראיתי דוכן של אנשים שקוראים לדו-קיום עם שלטים בעברית ובערבית, מה שגרם לי לגחך עד שפעם אחת לא התאפקתי ושאלתי מישהו בדוכן ההוא כמה קוראי ערבית לדעתו נמצאים בקהל. התשובה היתה שהשלטים והפמפלטים אינם מיועדים דווקא להפגנה הזאת (קשיי תקציב מן הסתם), אבל על השאלה איזה דו-קיום הוא מעודד אם אין לידו אף אחד מהצד השני שמניף איתו את השלטים הוא כבר לא היה מעוניין - או מסוגל - לענות, ונפנף אותי באיזו אמירה סתמית שניתן לסכם אותה ב"תפסיק לנדנד, אתה לא מוכרח להסכים איתי". אז הפסקתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה המקום גם להזכיר שהם הפילו את ממשלת בנט לפיד. גול עצמי שקשה להגזים בחומרת תוצאותיו לגבי המגזר שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אפשר לטעון שבכך גם אני אוחז מטעמי נוחות בהשקפה שפוטרת אותי מאחריות, <מוגדש ואולי> זה נכון״ אני מתקשה לחשוב על עולם בו זה לא נכון. אם יש משהו שמאפיין את הסכסוך במזרח התיכון הוא שכל השחקנים רואים את עצמם כקורבן ואף שחקן לא מוכן לעשות כלום מלבד לדפוק על החזה של שאר השחקנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה אני הולך להפגנות עם חולצה שכתוב עליה גם בערבית (זו הסגולה, של ''עומדים ביחד''). אני די בטוח שחלק מהסגולים בהפגנה בחיפה הם ערבים - חלק די קטן. בכל מקרה, אני מספר לעצמי שהשלטים והחולצות האלו לפחות מזמינים ערבים להצטרף. (בנוגע להשתתפות ערבים בהפגנות - אני חושב שבמידה מסוימת הם במלכוד, שהשתתפות שלהם בהפגנות, לפחות מזוהים כערבים, עלולה להזיק למחאה ולהם. נדמה לי שהנהגת המחאה אפילו רמזה לכך בהזדמנויות שונות.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |