בתשובה לשוקי שמאל, 31/08/25 3:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההתנתקות לא שינתה את מהות ה"מולדת" - והרי פינוי ימית היה משמעותי ממנה בכמות האנשים. ההפיכה המשטרית משנה את מהות ה"מולדת", ומכאן את האהבה לה. אם התחתנת עם מישהו ואז כעבור 20 שנה הוא מתגלה כפסיכופט מטורף שלא אכפת לו מהילדים המשותפים שלכם, האקט ההגיוני הוא להפסיק לאהוב אותו ולהרחיק אותו מהמשפחה במהירות האפשרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העניין של מה הוא שינוי המדינה ומה לא, סבוך מאד. דיון בו ירחיק את הדיון ממה שאני מעוניין לדון בו. באשר לחלק השני, אני מסכים. אני חושב שבזמן ההתנתקות, שני הצדדים הבינו את המניעים של היריב. השבט שלנו ב-2025 מתקשה להבין את המניעים של ההפיכה המשפטית והניסיון להאשים אותו במחדל של 2023 (לא שחסרו סימנים גם לפני כן). ההסבר המתקבל ביותר על הדעת הוא שהצד השני הוא אוייב ולא בר-פלוגתא פוליטי. כמה פעמים שמעתם בשנים האחרונות את הטענה שכל השמאלנים הם או משתמטים או משרתים בקריה וב-8200? קשה מאד לאהוב, מי שכל כך לא אוהב אותך. קשה מאד להסביר התנהגות של מישהו כמו יריב לוין מבלי לחשוב על שנאה פתולוגית לשבט שלנו. כל המניעים שמציעים תומכי המהפיכה המשפטית הם עורבא פרח. הרי יכלו להשיג את התוצאות הרצויות להם ע"י סבלנות והנחה לתהליכים הדמוקרטיים לעשות את שלהם, כפי שהורו להם גדעון סער ואיילת שקד. אין זאת אלא שהפלגנות והשנאה העבירה אותם על דעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אנחנו פה - באחד ממאמרי סוף השבוע שורבב שמה של איילת שקד בהקשר של מפלגתו העתידית של בנט (וליברמן?). ואני שואל - ברצינות? נוריד את הממשלה ונקבל את יריב לוין 2.0? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר שטענתי והצעתי גיבוש חזית פוליטית בראשות אייזנקוט? התוצאה של הפלגנות המחנאית באופוזיציה היא, שאם וכאשר תיפול הממשלה הזאת, היא תוחלף ע"י ממשלה בה יהיה מרכיב משמעותי ואולי דומיננטי של בנט וליברמן. BB הוא אכן צרה צרורה וכל רוה"מ אחר יהיה בבחינת שיפור. אבל הבעיה שלנו אינה רק הקויזלינגיות, החמדנות המושחתת והביזאר של משפ' נתניהו, אלא בעיקר האידאולוגיה הלאומנית-דתית של חלק גדול בציבור וההעדפה שלו לשת"פ עם פלגנים ואנטישמים מזרחיים ולא עם גורמים מתונים וליברלים יותר. בחזית הזאת, בנט וליברמן אינם בבחינת שיפור לעומת נתניהו. אולי להיפך. חוסר היכולת לגבש חזית פוליטית חזקה (עם מספר דו-ספרתי של מנדטים) שתייצג את השבט הליברלי-דמוקרטי היא המחדל הראשי של האופוזיציה שמוכיחה עצמה ככושלת לא פחות מן הממשלה. אני לא מבטל את ההבדלים האידאולוגיים בין גנץ, לפיד, אייזנקוט ויאיר גולן. אבל האם אי אפשר לבנות על המכנה המשותף, חזית פוליטית? האם מה שמובן לראשי המפלגות הערביות, אינו מובן להם? האם הפעילות הפוליטית לא נועדה להיות תחליף למהומות והפגנות ברחוב ולא טפיל המנסה להיבנות מהן? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |