בתשובה להאייל הקוטב, 14/10/25 22:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כלומר הוא לא האמין בתחיית המתים, או שמא אפילו מוות זמני שבעקבותיו כל המיתות הקודמות כולל אותה מיתה עצמה מבוטלים כלא היו נופל בקטגוריית "פיקוח נפש"? מאז למדתי משהו על קאנט לא נתקלתי בתפיסה שנראית לי מופרכת כל-כך. למען האמת, אם לשפוט לפי המובאה שלך לדעתי הרב עובדיה (או שמא היה זה וולוועל'ה? לא לגמרי הבנתי) לא האמין בביאת המשיח. אוי לאזניים שכך רואות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לנסות לפתור את הקושיה: חובתו של כל יהודי שומר מצוות להאמין בביאת המשיח. אבל יש הפרדה מוחלטת בין האמונה שהמשיח בוא יבוא כבר היום או לכל המאוחר מחר בבוקר (כל פעם מחדש בלולאה אינסופית) לבין ההתנהלות בטרם הגיע. כשהמשיח יבוא כל העולם יתנהל באופן שונה, אבל עד אז חובה להתנהל בעולם הנוכחי. לומר שאין צורך בפיקוח נפש כי המשיח מגיע מחר בבוקר זה כמו לומר שאין צורך לאכול כי המשיח מגיע מחר בבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמונה בביאת המשיח היא לא אחד השדברים העיקריים שהיהדות המאוחרת לקחה מהנצרות דוקא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהדות הרבנית (הזרם המרכזי ביהדות לאחר חורבן הבית השני, מיסודו של רבי יוחנן בן זכאי) שונה בתכלית מהיהדות הכוהנית שהתקיימה עד אז. כנראה היו זרמים משיחיים ביהדות עוד לפני חורבן הבית (והיהודי ישוע מנצרת היה רק אחד מהם) אבל ביהדות הרבנית הגאולה וביאת המשיח הם עיקריים. תפילת שמונה עשרה, התפילה היומית הראשית, שנוסחה התחבר לכל המאוחר במאה הראשונה מיד לאחר חורבן הבית, כוללת ברכות לביאת המשיח עוד בטרם התפשטה הנצרות. אז אולי אפשר להגיד ההיפך- שהנצרות לקחה את מושג ביאת המשיח מהיהדות, והרחיבה אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזמנים פה הם קצת טריקיים, כי אם אם תורת ישו התחילה בימי חייו ואחריהם בתחילת המאה הראשונה לספירה, אזי היהודים בארץ הכירו אותה עוד לפני שהנצרות "התפשטה בעולם". אמנם ממרחק של אלפיים שנה, מאה אחת או חצי מאה נראים מעט, אבל מבחינת התפתחות של אתוסים תרבותיים זה מספיק כדי לאמץ משהו שכזה. אם אתה יודע לפי נתונים היסטוריים מדויקים יותר שכיוון הדברים הוא לא כפי שאני מתאר, לא אתווכח. אני מומחה קטן למדי בהיסטוריה של אז, וודאי בנצרות והתפתחותה1. 1 בדיוק לפני שבוע היינו בטיול בברצלונה, ובסיור מודרך (מומלץ בחום) בסגראדה פמיליה, למדתי שוב כמה מעט אני מבין במיתולוגיה של תחילת הנצרות, בדמויות, הסימבולים והמיתוסים. זה היה חלק ממה שהפך את הסיור לכל כך מרתק, מעבר לארכיטקטורה והיופי האסתטי הכביר של המבנה הזה - שזה גם נתן לנו שיעור בנצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בדיוק הכוונה? יוסף בן מתיתיהו מזכיר בחיבורו כמה מורדים במלכות שהתיימרו להיות צאצאי בית דוד. משיח (כלומר מלך) בן דוד (כלומר: צאצא לבית דוד). גם לישו יש שכבת מיתוס שבו הוא מוצג כמשיח בן דוד לפני שהוא מוצג כבן האלוהים. כמה דורות לאחר מכן, בעקבות מרד בר כוכבא(?), הבינו ביהדות שזה מסוכן מדי, ושינו גישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. גם לענ''ד בערך כך. מרד בר כוכבא (מאה שנייה אני חושב) סימן את הקרע הסופי בין היהדות לנצרות. הנוצרים סרבו להשתתף במרד של המשיח שמעון בן כוסבא בטענה שהמשיח (ישוע מנצרת) כבר בא. זה מסביר גם את האנכרוניזם במושג המשיח בין אז לבין ימינו. עד המאה השנייה משיח היה סוג של מלך-כוהן-נשיא. בשלושת המאות הראשונות בחסות האימפריום הרומאי היה סוג של רב קיום בין דתות המזרח (בעיקר, יהדות, נצרות, האלה המצרית איסיס, דת זורואסטר) והן הושפעו זו מזו. מן הבליל הזה של המשיח היהודי, ישו הנוצרי והאל אוסיריס, אחיה של איסיס שהיא הקימה לתחייה, נולדה דמות המשיח היהודי החדש שתחייתו תסמל את אחרית הימים וקץ שלטון אדום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה עניין ׳תחיית המתים׳ בתגובתך לעניין ׳המשיח׳. 2. הבריסק לא מערר על הדוגמות היהודיות המסורתיות. אבל הוא בהחלט דן בהן אגב שאלות כדרך שיטת לימודו. לפיכך, באם בואו של המשיח יכול לגרום למוות או אפילו לסכן נפשות, אז מוטב שלא יבוא. זאת גישה שכופרת בדטרמיניזם המשיחי או בזכותו הבסיסית של העם להגאל בכל דרך שימצא לנכון. הוא אפילו מדגיש ׳בוודאי היינו פוסקים׳ שיש למנוע מהמשיח להכנס לישראל ולגאול את העם היהודי כי אין כאן גאולה כאשר הוא מסכן נפשות ומאחר והוא בחזקת שור מועד שאין בו אמונה יותר, ואם תרצה הלכה, אז זאת ההלכה הגוברת על הדוגמה שבאה לידי ביטוי באיסור לעלות בחומה ולהתגרות בגויים וההכרה בגבולות הכח. אבל לא רק אידאליים המתחזים לפציפיזם, עומדים מאחורי הפרשנות החרדית. הבן ר׳ יצחק זאב - למד את תורת האב הר׳ חיים מבריסק בשיטה הישנה וזאת מיום היוולדו ועד יום מותו. שנמוך מעמד המלך המשיח שכניסתו לתפקיד מותנית בבדיקה והערכת סיכונים לשלום הציבור והסדר החברתי עד כדי איון ממשיות ביאתו, נכתבים ע״י האב וזאת ערב מלחמת העולם הראשונה בה הסדר החברתי הישן פורק וזאת בנוסף למלחמה נוספת שגם היא מבקשת לערער את הסדר הדתי חברתי הישן - בין הציונות לאורתודוקסיה החרדית באירופה. המלחמה עם האחרונה כבר הוכרעה באותו זמן לטובת הציונות שהצליחה להסב את המשיחיות הטרנסצנדנטלית הישנה שאחזה ביהדות משנת 132 ועד תחילת המאה ה-20 למשיחיות פרומתאית, שבה לא חייבים משיח כדי להגאל. הבן בשנת תש״ח רואה איך בתום מלחמת העולם השנייה ולאחר השואה קמה מדינת היהודים המחדשת את הריבונות (השוני בין המשיחיות היהודית לנוצרית - הריבונות) וזאת ההוכחה שאפשר לגאול את העם היהודי ואת הארץ הישראלית גם בלי משיח דתי או ערכים דתיים. 3. עליונות ערך החיים על פני רוב הערכים (כולל ביאת המשיח) עפ״י השיטה הבריסקאית מובאת כתימוכין לתשובתו הר׳ יוסף בעניין החזרת שטחים תמורת שלום. גם עמדתו של הר׳ יוסף אינה מעידה על רוח הפציפיזם ששרתה עליו או על ציבור מצביעיו, אלא בעיקר כביטוי לפחדיו מהעוינות הערבית ולכן הוא מבקש להפריד בין הצדדים ולהחזיר שטחים תמורת שלום מטעמים של פיקוח נפש ולא מטעמים של דו קיום. זאת גם הייתה הטענה הליטאית בעד ההתנתקות מטעמים של פיקוח נפש, אגב סגירת חשבון היסטורי עם הציונות הדתית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |