בתשובה לגימל, 01/08/02 17:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
או האם אתה גרשון המכונה גימל? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
A Gimel, by any other name, would still smell as sweet... יש לי גם שמות אחרים, אבל אתם לא מכירים אף אחד מהם, וזה גם לא ממש משנה מכיוון שהם בדויים באותה המידה.call me gimel. ולשאלה עצמה?אף אחד לא מרגיש פה קצת לא נוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שקהות חושים שנגרמת כתוצאה משחיקה נמשכת של העצבים הציבוריים שלנו היא מרחק כמה סדרי גודל מרצחנות מכוונת שכל מטרתה היא הרצחנות עצמה. לכן, לא, אני לא מוטרד. לא מזה, בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גימל חטא לשאלתו שלו כאשר ביצע את ההשוואה, הממש לא מוצלחת, לגרמניה הנאצית. אם נתעלם מהאנלוגיה לאותה גרמניה מפלצתית, שאנו אכן רחוקים ממנה בכמה סדרי גודל בלשון המעטה, עדיין נשאר עם הבחנות עם שמץ של אמת בשאלותיו של ג'. אני כן חושב שיש לנו בעיות מוסר מאוד רציניות להיות מוטרדים מהן, גם אם אנו לא מוטרדים (ובצדק) שנצטרף מחר ל-S.S. קהות חושים והמידרון החלקלק צריך להדאיג את כולנו. אפשר להתיחס לשאלותיו של ג' גם אם טעה טעות לא קטנה באנלוגיה הלא מוצלחת שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאל שאלה אחת בלבד, ''האם אני היחיד...'' וגו', וכל המגיבים עד כה ענו עליה בחיוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא קצת אמביוולנטית. מן הצד האחד, יש לי את ההרגשה שאנחנו קצת חסרי פרופורציה. אני זוכרת דברים דומים שנכתבו בטורים אישיים בעיתונות בשנות השמונים והתשעים, ותמיד זה היה "מעולם לא היינו כל-כך חסרי מוסר", "מעולם המצב לא היה נורא כל-כך", "מלחמת אזרחים תפרוץ בשנה הקרובה" וכיו"ב. אולי אנחנו שוכחים בקלות איך הרגשנו לפני חמש ועשר שנים; הרי מדינת ישראל מעולם לא היתה טלית שכולה תכלת בנוגע לענייני מוסר. את הפרספקטיבה הזו קיבלתי בעיקר מאמא. יום לאחר שנבחר נתניהו לראשות הממשלה היא הרימה לי טלפון, כדי לשמוע אותי בוכה ומתאבלת מן העבר השני של הקו, בעיקר בנושאים הקשורים לחינוך, והיא פשוט אמרה לי "אין לך פרופורציה. גם את גדלת במדינה בה הליכוד היה בשלטון והלכת לבתי-ספר כשהליכוד בשלטון, והנה יצאת בסדר גמור (הנקודה האחרונה פתוחה לדיון, כמובן). הליכוד היה בשלטון 15 שנה, והחיים נמשכו כרגיל." מן הצד השני, אני חוששת שדווקא נקודת המבט הנ"ל היא בעוכרינו, ושייתכן כי אכן אנחנו חוצים קווים אדומים ומותחים עוד ועוד את מה שהציבור מוכן לקבל ולסבול, אך אף אחד לא מודע לחומרת המצב בשל גישת ה"זאב זאב". דורון רוזנבלום כותב ב"הארץ" של היום "האם עודנו זוכרים איך חיינו רק עד לפני שנתיים?" נדמה לי שהמשפט הזה מגדיר לא רע את החוויה הישראלית מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב-87'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מענין אם גם על הטור הזה יסתמך יזהר מזרחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאנחנו קטנוניים... אבל אפשר להחליף את ''שאלותיו'' ל''הערותיו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אפשר להחליף, אבל מוטב שלא. כי כל "הערותיו" נוסחו בצורה שהן מצדיקות את השאלה היחידה, או מעלות אותה כשאלה שבאמת צריך לשאול בעקבותיהן. השאלה, למרות שהובאה בתחילת ההודעה, היתה הקליימקס, הרזון ד'אטר של ההודעה כולה. וכשהדיון על הצדק/מוסר/אתיקה של מעשינו נעשה תחת הכותרת "האם אנחנו הולכים לכוון של גרמניה הנאצית" התשובה היחידה האפשרית, לדעתי, היא לא. סוף פסוק. בקונוטציות אחרות כמובן שאפשר, וצריך, לדון בשאלות אלה, וזה אכן נעשה ללא הרף באייל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |