פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108360
זאת אומרת, בהצבעה.‏1 כי מצד אחד, אלו הם הבחירות הראשונות בהן אני מצביעה למפלגה. (הראשונות באמת היו לפני שנתיים, לראשות הממשלה בלבד)
מצד שני, אני מתלבטת בין שתי קטנות.‏2

1 בהצבעה לסקר. לא לכנסת.
מצד שני, גם לכנסת יש לי בעיה.
2למעוניינים- שינוי ומר"צ.
עד ללפני לא הרבה זמנים נטיתי לכיוון הראשונה. עכשיו אני שוקלת ברצינות לתמוך בשנייה, ולו בשל הסקרים המנבאים עלייה עצומה כל כך לשינוי.

________
העלמה עפרונית, וקולות החיילים.
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108367
לא הבנתי , את הולכת לבחור מרצ כי לשינוי יהיו יותר קולות?

מוזר חשבתי שבוחרים בגלל דעות ואו איך אומרים איכות ולא כמות
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108405
איפה החבר'ה מהדיון על בעיית המדידה? סקרים משפיעים על הצבעות של אנשים.

לכן אנשי ש"ס, למשל, מדריכים את קהלם לשקר בתשובה לסקרים (וממליצים להם לענות "שינוי", אני מניח). כדי שביום הבחירות כולם יופתעו מהתוצאה האמיתית, והם יוכלו להציג זאת כנצחון זוטא. אז נא לא להיות מופתעים אם ביום הבחירות יתברר כי לפחות מנדט אחד "נדד" משינוי לש"ס, בהשוואה לסקרים של ליל אמש.
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108415
מסקרן כנראה לא יצא לי לקרוא את הדיון. (ארוך? אם לא מאוד לינק בבקשה)

אני בכל מקרה לא מאמין בדרך כלל לסקרים במיוחד.
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108436
מדובר בדיון על מכניקת הקוונטים (דיון 1177 הוא חלק א').
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108512
הסוקרים כבר אמורים לדעת להתמודד עם התופעה הזו, לא? זה הרי מתרחש כבר כעשר שנים. דומני שהסקרים המפורסמים בעיתונים כבר "מנורמלים" נגד תופעות כאלה. שווה לבדוק בכל מקרה.
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108547
וכאן מתבקש שהמינה צמחים יעשו מטא-סקר בקרב האוכלוסיה אותה הם דגמו בסקר הבחירות: "האם שיקרת בסקר הבחירות?"
אחר-כך אפשר לייעל, ולשאול זאת באותה שיחת טלפון:
1. אילו הבחירות היו היום, לאיזו מפלגה היית מצביע?
2. האם התשובה שנתת זה עתה היא אמיתית?
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108549
צחוק בצד, הצורה שבאמת מעריכים את מדד ''שקר הסקר'' עומדת להציג את עצמה שוב.

כידוע, בערב הבחירות, בקלפיות מספר, הטלווזיה עורכת מדגם. מוצבת קלפי שנייה, ואתה מתבקש לשים בה את אותו פתק ששמת בקלפי האמיתית. מסתבר שאנשים משקרים גם שם, ומתוך ההשוואה בין תוצאות האמת בקלפי הספציפית שמדדת, תוצאות המדגם בו שיקרו לך, והרכב האוכלוסייה הרשומה באותו קלפי, אפשר ללמוד לא מעט.
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108601
נראה לי מוזר שאנשים משקרים, אם כי זה יותר הגיוני מההסתברות לכך שכולם אמרו אמת, והתוצאות המדגמיות יצאו שונות מאוד מתוצאות האמת (שהוא מצב היכול לקרות, אם כי ההסתברות היא נמוכה במיוחד. ז"א, אם דגמתי 1000 איש, יכול להיות שהם בדיוק אותם 1000 איש שמצביעים "עלה ירוק" או מצביעים ז', והנה תוצאות הסקר שלי שונות מאוד מתוצאות האמת).
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108617
אל תשכחי שגודל המדגם באותה הקלפי מתקרב מאוד למספר המצביעים האמיתי (נניח, חצי, או אפילו עשירית), כך שסטייה קטנה היא בעצם גדולה מאוד.
פתאום הבנתי שיש לי בעיה. 108623
לא הבנתי את "סטייה קטנה היא בעצם גדולה מאוד". למה התכוונת?
חצי או עשירית הם בדיוק מה שהנחתי. אם בקלפי שלך הצביעו חצי מהמצביעים לשתי המפלגות הגדולות, והחצי השני הצביעו רק למפלגות קטנות, הרי שסטטיסטית ייתכן (אם כי מאוד מאוד לא סביר) שאלו שדגמת יהיו רק החצי הראשון או רק החצי השני.
108407
בוחרים בגלל דעות- כן. אבל בעיקר בגלל הדרך שבה אני חושבת שהדעות שלי יכולות להיות מוצגות בדרך הטובה ביותר, על ידי האנשים המוכשרים ביותר לכך.

מה הקשר? פשוט מאד. עם כל חיבתי הגדולה לדת ולמסורת היהודית, אני די חוששת מפני התחזקות של המפלגות החרדיות שאין בינן לבין היופי שבדת ולא כלום.דעה מוצקה בנוגע למצב הבטחוני, אין לי‏1 ככה שמהבחינה הזו גם מרצ וגם שינוי יכולות לענות לי על הקריטריון הזה. נוסף לזה, אני מחפשת מפלגה שמתעסקת בנושא החברתי מהצד החילוני של המפה.
אממה? הנבחרת המובילה של מרצ (נניח, חמשת-ששת המועמדים הראשונים) קצת יותר מנוסה מאשר הבחרת של שינוי, שכוללת את... מי בעצם? זהו, שלא כל כך ברור לי.

חשוב לי ששינוי תהיה חזקה. מצד שני, אני לא רוצה שהיא תהיה חזקה _מדי_. קאפיש?

1 זאת אומרת יש לי. עכשיו קקה, אני רוצה שיהיה טוב. איך לעשות את זה, אין לי מושג.

_______
העלמה עפרונית, התלהבה שכל החברות שלה חזרו לשבת,ולא לקחה בחשבון שבחצות הן כבר ירצו ללכת לישון.
לא הבנתי עדיין 108414
צר לי למרות ההסבר לא הצלחתי להבין.

מי אמר שאנשי מרצ בנושאים הללו מנוסיים יותר ? או שאנשי שינוי.
הדעות שלהם בדברים מסויימים דומים אולם בדברים אחרים שונות.

אם הבעיה שלך היא אם הדעות של האנשים שנימצאים במעלה הרשימה למעלה אז אני מבין.
אבל לא הצלחתי להבין איך הקול שלך (שהוא יחיד)משתנה בהתאם לסקר זה או אחר.
ולא הבנתי מה הבעיה אם שינוי חזקה, ואו מה זה שינוי חזקה בכלל?
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108419
מי אמר שאנשי מרצ מנוסים יותר? המ, אני מניחה שהעובדה שהם עוסקים בזה יותר שנים.‏1

מעלה הרשימה? כלומר המקומות הראשונים?
לא הבנתי. הנקודה שלי היא כזו- ברור לי לחלוטין שגם מרצ וגם שינוי יקבלו לפחות חמישה מנדטים. אין לי מה לדאוג ללפיד ושריד. נכון? אין לי מה לדאוג לגבי אחוז החסימה שלהם, נכון?
אוקי, אז עכשיו אני צריכה לבחון למי אני רוצה שיהיה יותר כוח בכנסת. (מבחינת מנדטים. לא באמת מעניין אותי מי יכול להרביץ חזק יותר) מממ... שאלה מצויינת.
שינוי, לפי תמונת המצב של היום, היא המפלגה השלישית או הרביעית בגודלה. אני מעדיפה שמרצ ושינוי יהיו בערך באותו הגודל, על מנת להבטיח פעילות בולטת של שתי המפלגות. ‏2
זה הכל.

ונכון, הקול שלי הוא יחיד, ולא באמת ישפיע. מצד שני, למה לטרוח בכלל ללכת להצביע אם ככה?

1שינוי עדיין לא הציגו את הרשימה שלהם, ככה שחוץ מלפיד ופורז אין לי מושג מי נמצא שם בכלל. זאת הבעיה. כאמור, עוד לא גיבשתי החלטה סופית. בעיקר כי אין לי את הפרטים הרלוונטים כרגע.
2או משהו כזה.

_______
העלמה עפרונית עוד לא החליטה.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108433
קחי בחשבון שברשימת מרצ ישנם חברים ותיקים אך למעשה אים כל חדש תחת השמש והאנשים הם אותם אנשים ללא כל דם חדש. אותם אנשים הם גם אלו שלמען עקרונותיהם השאירו את קהל הבוחרים שלהם ללא כל ייצוג בכנסת הקודמת.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108443
עכשיו הבנתי יותר טוב.

היות ואנחנו לא יודעים מי יהיה ברשימה של שינוי הרי שאנחנו לא יודעים מי עוסק בזה יותר שנים. (לא חובה לעסוק בנושאים הללו בכנסת)

לכל מקרה אומנם יש מספר נקודות שוות בין שינוי למרצ אבל יש כמה נקודות שונות לא קטנות בינהן ובגישה שלהן.
ואני מניח שבמידה והייתי צריך לבחור בין שתייהן הייתי מתייחס לנקודותהלו שוות ולא לכמות המנדתים שלהם בכנסת, הרי הן לא אמורות להלחם אחת נגד השניה בכנסת אלא לגבות אחת את השניה כך שזה לא ממש משנה למי מהן יהיו מנדט יותר או פחות.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108449
אני לא בטוחה שמרץ ושינוי יגבו זו את זו בכנסת. למרץ יש (או אמור להיות) כיוון סוציאליסטי. שינוי, אם לשפוט לפי מה שדובי סיפר כאן, מאמינה בהפך- כלומר שכל אחד יסתדר לבד, ושאנשים ישחו או יטבעו, לפי יכולתם האישית.

זה דבר אחד שמפריע לי בשינוי.

חוץ מזה -ושוב לפי דובי- מרץ מחויבת לפשרות מדיניות, ואילו בשינוי יהיה לח''כים חופש הצבעה.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108450
ובעניין הכיוון האנטי-חברתי שאולי יש לשינוי, אני רוצה לחזור על שאלתו של לוגי גרסקו- מה עוד "יירד למטה", חוץ ממימון החרדים?
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108459
כוונתי שהן יגבו אחת את השניה בנושאים שבהן הם שוות, ועל כן זה לא משנה מי תהייה אם יותר מנדטים בנושאים הללו שבהם היא תומכת.
אולם בנושאים שבהם הם לא שווים ככל הנראה הם לא יתמכו אחד בשני ועל כן הבחירה צריכה להיות לפי הנושאים הללו.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108516
גיבוי הדדי? זה בטח מה שטומי לפיד חשב כשהוא ושריד הסכימו שהם לא נכנסים לממשלת ברק עם ש"ס. כזכור שריד בסוף נכנס וטומי הלך לאופוזיציה.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108561
טוב אני גם כך לא מאמין ליוסי שריד בעיקר אחרי שהוא הבטיח לפני הבחירות שהוא לא ישב בממשלה אם שס.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108467
זה לא עניין של ''ישחו או יטבעו''. הכוונה היא שהמדינה מחוייבת להחזיק את האנשים מעל רף מסויים, שהוא רף מינימלי. אבל הרף הזה יהיה נמוך. כרגע, המדינה שואפת להחזיק אנשים מעל לקו העוני (בהצלחה משתנה, אך יחסית גבוהה). קו העוני הוא קו יחסי - משהו כמו שני שליש מהממוצע במשק. הגישה הימנית יותר אומרת - יש סל מוצרים (לראש), זה מה שניתן להם. הקו הזה אינו יחסי, והוא אומר שבזמן גיאות כלכלית, אלו שימשיכו להיות מובטלים (בהנחה שאין להם סיבה טובה להיות כאלה, כמו נכות) ישארו, יחסית לשאר, עניים יותר. אף אחד לא יגווע ברעב ברחובות, אבל בשיטה הזאת יש, לדעתי האישית, יותר משמץ של תמריץ לעבוד, שלא קיים בשיטה הנוכחית.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108480
אם אני זוכר נכון, קו העוני הוא חצי השכר החציוני.
זה כמובן הופך את אזהרותיהם של מספר פוליטיקאים ''חברתיים'' מפני הגעה למצב שיותר מחצי מהאוכלוסיה מתחת לקו העוני למטופשות משהו.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108573
שני שליש, לטענת המרצה שלי בקורס על אי-השיוויון בישראל. לא מסכים איתו על כלום, אבל אני נוטה להאמין שהנתונים שהוא מביא הם אמיתיים.

יש אפשרות להגיע למצב כזה, אבל זה יצריך את מחיקתו המוחלטת של מעמד הביניים, ויצירת שני מעמדות בעלי שונות מינימלית בתוכם ופער גדול ביניהם.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108576
יכול להיות שבהתפלגות השכר בארץ חצי השכר החציוני יוצא בערך שני שליש השכר הממוצע, ושניכם צודקים. אייכה, עוזי?
אל''כ 108585
נדמה לי שקו העוני מוגדר כחצי מהשכר החציוני, כאשר סופרים רק את העובדים במשרה מלאה.
מצד שני, בהתפלגות עם זנב ימני (כמו התפלגות המשכורות), הממוצע גבוה מהחציון ולכן מאד לא סביר שחצי השכר החציוני קרוב לשני-שליש השכר הממוצע. אולי שליש?
108578
איזי דיבר על חציון, לא על ממוצע.

אבל אם סופרים גם את המובטלים אולי זה אפשרי.

או שאולי כוונתו המקורית של מי שאמר מה שאמר הייתה שערכו הנומינלי הנוכחי של קו העוני יהיה גבוה מהחציון בעתיד.
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108654
מי שקובע בנושא זה הביטוח הלאומי והוא קובע ש"קו העוני" בישראל, על-פי הגדרה, הוא 50% מן ההכנסה החציונית הפנויה במשק (לאחר התאמה לגודל המשפחה).
ולא, אני לא יודע מה זה "התאמה לגודל המשפחה".
אז אני אסביר שוב. אין בעיה. 108669
אז אולי הייתי צריך להתעקש יותר כשהתווכחתי עם המרצה שלי בשיעור... הממ... לקח לעתיד.
עד הפעם הבאה 108679
בטח תשכח את זה, כמו ששכחת את תגובה 47391 והעץ ההוא.

הו, אם קדושה, עני לי
אם יש גרוע כמו
עורך ראשי סנילי
שזרבובית בשמו.
קו לא יחסי 108491
אבל מה שרואים ברחובות הוא יחסי.
כמה זה סל מוצרים מינימלי? האם הוא נותן איזשהו אפשרות לצאת מהמצוקה?
האם הוא תלוי בגודל המשפחה?
והאם יחסית למשפחה עשירה לא יהיה למשפחה עניה סיבה להתלונן? כשהעשירים מנציחים את עצמם ושולחים את העניים לעבוד?
שישלמו מס על הדיבידנדים המופרזים שלהם, על הרווח הבטוח שלהם, על האחוזים שהם עושים בלי לנקוף ציפורן. הלאה העשירים!
קו לא יחסי 108498
הלאה העשירים, נו באמת.

כשלאבא שלי, מושבניק מהמעמד הבינוני, לא הייתה טלויזיה, בשכונת הקטמונים לכולם היו אנטנות.

זה הכל עניין של ניהול נכון של הבית. בהרבה מקרים, צריך ללמד אנשים שכשחסר אוכל, לא מחזיקים כבלים, וכשיש תקציב שרוך-נעל, לא קונים ממתקים, לא קונים ג'ינסים יקרים, ולא קונים מותגים. נורא פשוט. יש גבול לביזיון - מראיינים אשה שמתלוננת שאין לה אוכל בבית, אבל כבלים דיגיטליים יש גם יש. שטויות במיץ. בכסף שמשלמים כל חודש לכבלים דיגיטליים, אפשר להאכיל משפחה לשבוע. שאלו את נתן זהבי, שהראה כמה אפשר לקנות בשמונים ש''ח.

בארה''ב מקובל שבין היתר, יש בביה''ס שיעורי כלכלת בית. אני חושב שצריך להתחיל ביוזמות דומות בישראל, אולי זה יעזור למישהו.
קו לא יחסי 108534
דווקא היו שיעורים כאלה פעם. רק שמה שקראו אצלנו ''כלכלת בית'' כלל בין היתר מתכונים לעוגה בחושה והוראות הכנה של מיונז ביתי. זה היה, אגב, שיעור שהוגבל לבנות - את הבנים היו לוקחים לשיעור חקלאות באותה שעה, לזרוע צנוניות בערוגות.
לא מיונז, אמרי מיונית! 108535
קו לא יחסי 108539
אצלי בבית הספר השיעורים הללו היו משותפים, כמו גם שיעורי החקלאות.
גם אצלנו. 108597
ליאור דני יואל נמאסתם! 108505
אני לא הייתי פה 108519
אבל אל תתן לי להפריע לקצף לזלוג מפיך
לא כייף להיות 108761
אקס-בננה. אבל אם כבר:

לא כייף להיות 108774
(שמת לב איזה יופי שבפעם הראשונה ש"בננות" נותנים קרדיט על תמונה, זה דווקא לעורכת ומייסדת האתר?)

(דובי, רחוב אמיל זולא, הבית מזכוכית)
קו לא יחסי 108575
לא, התלונות של האנשים הן יחסיות. כמו אותה מובטלת היפותטית שאומרת בתשדיר של ההסתדרות "מה, אני גם אנתק לילדים שלי את הכבלים?!" - כן! תנתקי להם את הכבלים! אם אין להם אוכל, אני חושב שאפשר לוותר על הכבלים, לעזאזל...
סל מוצרים מינימלי, כפי שכבר ציינתי, הוא לנפש (אם כי התועלת השולית שלו יורדת - כלומר, על אדם n במשפחה מקבלים יותר מאשר על אדם n+1). הוא לא מוציא את המשפחה מהמצוקה. מה שמוציא אותם מהמצוקה זה הכשרות שמספקת המדינה לכל דורש, מערכת חינוך חינם איכותית ומשק בצמיחה.

אני חושב שאין למשפחה הענייה מה להסתכל על העשירים. זה לא עניינם. שיסתכלו מה יש להם ויגידו אם זה מספיק או לא. אם לשכנים יש טוסטר, טלוויזית פלזמה או מטוס פרטי, זה לא צריך לעניין אותם.

המשפטים האחרונים שלך לא באמת שווים תגובה.
קו לא יחסי 108633
מה תהיה ההשפעה של פרסומת בערוץ 2, "התנתקו מהכבלים או הלווין, חיסכו כ- 200 ש"ח בחודש"?

אם לא מרשים לפרסם דבר שאינו מוצר או שירות, ניתן להציג זאת כפרסומת של איגוד מתקיני האנטנות.

(לכותב אין חיבור לכבלים, צלחת לווין או אנטנה על הגג).
אישית אין לי לא זה ולא זה 109341
לא כבלים ולא לוויין, הכוונה. אלה כאלה רמאים, שקרנים וגנבים, וחוץ מגיאוגראפיק, פלוס כמה סרטים צרפתיים טובים, באמת שלא היה מה לראות שם. אז מזה ארבעה חודשים אני נטול רב-ערוציות... רואה ערוץ 2 עם הפרעות קלילות, פה ושם ערוץ 1, כשלשם-שינוי רואים משהו מבעד לשלג (היי, בטח שלא אזרוק כסף על אנטנה - עם הזבל שהשניים הללו משדרים, גם חינם זה יקר מדי) - זה מספיק... קוראים יותר ספרים ככה.
החסרון היחיד: התמכרות יתר לגלישה באייל... אם בסמים עסקינן.
עוד חוזר הניגון 108639
שוב נוצר הרושם כאילו אתה מתייחס לכלל ציבור הנזקקים בישראל, כאילו כולם חבורה של אידיוטים עצלנים שמעדיפים חיבור לכבלים על אוכל לילדים.
כמובן שהרושם הזה שקרי לחלוטין, ולמען האמת אין לך שום מושג על מה אתה מדבר. דומה הדבר לאיזה טמבל שקורא על שערוריית מאן דהוא בYNET ובא לספר לך מה קורה באייל.

הרי הרוב המכריע של כספי המיסים שלך הולכים על החזרי חובות, מטוסים חדשים, פנסיות למורים, הוצאות אשפוז, סלילת מחלפים, ועוד כהנה וכהנה. גם אם היו מקצצים למחצית את כל תשלומי הקצבאות, נטל המס עליך היה יורד אולי בחמישה אחוזים. כמובן שאת אותם חמישה אחוזים היו מפנים מיד לעוד החזר חובות, עוד אפודים קרמיים, עוד תרופה וחצי בסל הבריאות, עוד פנסיות למורים. הסיסמה שלך היא לכאורה "פחות לעניים ויותר למעמד הבינוני", אך למעשה היא "פחות לילדים עניים ויותר לזקנים חולניים".

זה לא כ"כ צודק, וזה בכלל לא פופולרי. האלפיון העליון רוצה אמנם יותר כסף לעצמו, אך הוא גם זה שאינו משלם גרוש על רווחי ההון שלו. היתר דווקא דואגים לעניים. ביום חמישי אספנו ארבע עגלות קניות עמוסות כל טוב רק מעמידה בכניסה לסופר מרקט אחד וחלוקת עלונים המבקשים מהקונים להוסיף מצרך אחד לעגלה.
עוד חוזר הניגון 108670
גולגר, איכשהו נראה לי שגם אתה לא חי בעוני מרוד, אם זכרוני אינו מטעני. גם אתה לא יכול לטעון ליותר מדי ידע מתוך זה שקיבצת קצת נדבות עבור נזקקים.

תשלומי הקצבאות הם סעיף שהולך וגדל (עלייה ריאלית), בלי לשנות את המצב כלל וכלל - רמות העוני נשארות קבועות ואף מחריפות. תשלומי הקצבאות הם כשלון מתמשך שגורר יחד איתו גם את מעמד הביניים, והגיע הזמן לחפש דרכים אחרות לתקן את המצב הבעייתי. הסיסמא שלי היא לא מה שאתה כתבת, אלא ''פחות לעניים, פחות עניים''. וגם, למרות שזה כבר לא פופולרי מאז ברק, אבל - ''חכות, לא דגים''. המצב הנוכחי מנציח את עצמו. אני מחפש דרך שמי שירצה לצאת מהעוני יוכל לעשות זאת, ומי שלא - לא מגיע לו הכסף שלי. כרגע, זה לא קיים. כרגע גם מי שרוצה לצאת לא יכול.

אני, אגב, בעד מיסוי על רווחי ההון. לא הבנתי מה ניסית להגיד בשאר הפסקה האחרונה.
עוד חוזר הניגון 108695
מי שהתיימר (פעם ועוד פעם) לדעת איך חושבים עניים זה אתה. מה שכן, לי (וגם לעפרונית) יצא קצת להיתקל בכל מיני מקרים סיעודיים בשנות התנדבותינו. אתה לא התנדבת -> אתה לא יודע על מה אתה מדבר.

הפסקה האחרונה מעירה כי רצונך לקצץ לעניים בקצבאות מצוי בדעת מיעוט - רוב הציבור סבור אחרת.

אני דווקא תומך בחלוקת חכות להמונים. איזה מין חכות היית אתה מחלק?
עוד חוזר הניגון 108697
דובי, בהתאם לפילוסופיה הכלכלית שהוא מציג, מבית מדרשם של מילטון פרידמן ומרגרט תאצ'ר, כנראה שלא היה מחלק חכות, אלא מוכר אותן.
עוד חוזר הניגון 108735
אני חושב שדווקא פרידמן הוא זה שהעלה את הרעיון של מס הכנסה שלילי - רעיון יפיפה, לדעתי.

אני נוקט בגישה הזו: הליברליזם קובע שכל אדם צריך להשפט לגופו, ולא לגוף הוריו או כל דבר אחר. לפיכך, נקודת הפתיחה של כל האנשים צריכה להיות שווה. אבל זה בעייתי - זה אומר שצריך פחות או יותר ליצור נתק מוחלט בין ההורים לבין ילדיהם החל מרגע לידתם. לפיכך, אני מעוניין לצמצם את הפער הזה עד כמה שניתן. איך? מיסוי על ירושות, מערכת חינוך שיוויונית, בחינם, ברמה אחידה בכל רחבי הארץ, ופעולה רחבה ובוטה כנגד נפוטיזם ושאר פרוטקציות בכל תחום ציבורי, החל מגל"צ, עבור בחברת החשמל וכלה בבית הנבחרים.
שתי שאלות: 108968
אבל לפני הכל אני חייב לומר שאני תומך במה שהצעת כרגע. אפילו תומך נלהב.
ועכשיו שאלות:
1. זה ליברליזם? מס ירושה נשמע לי סוציאליסטי למהדרין.
2. זה מה ש'שינוי' מאמינה בו? משום מה לא נראה לי.
אשמח אם תענה ברצינות.
שתי שאלות: 109269
1. זו התמודדות אפשרית אחת עם הפרדוקס הטבוע בליברליזם. מס ירושה אינו בלתי מוכר בעולם המערבי, ויש מס שכזה אפילו בארה"ב הקפיטליסטית, אאל"ט. בכל אופן, זה לא נמצא בליברליזם הקלאסי, פשוט משום שבעיות כאלו לא עלו על דעתם של הליברלים הקלאסים (שהיו גם קצת, איך לומר, אליטיסטים, ולא ממש עניינו אותם ההמונים הפשוטים). זה בליברליזם הדובי.
2. גם לי לא נראה. אבל, כאמור, אני לא מחוייב לדעותיה של שינוי בכל נושא ונושא. היא פשוט הדבר הקרוב ביותר לעמדות שלי שיש בכנסת כרגע. כשתקום מפלגת האייל הקורא, אני מבטיח להכניס את זה למצע.
אל תעשו משינוי פנאטיים 111032
שינוי מאמינים אולי בקצת פחות מיסוי לעומת מרץ, אבל גם הם לא מתכננים לבטל לחלוטין את מיסי ההכנסה והבריאות או להעביר מכבש על שכונת התקווה כדי לבנות מהעצמות של התושבים את בניין הבורסה החדש (כדברי המשורר ''פחות עניים, פחות מיסים'')
נכחתי פעם בדיון של שינוי על חוק הבריאות, והדעות היו מאד מתונות יחסית לתדמית שיש להם (בקרב מי שבכלל קלט יש להם אג'נדה חברתית).
אל תעשו משינוי פנאטיים 111219
כמובן. הם ריאליים, בסופו של דבר.
עוד חוזר הניגון 108728
לא, אני התיימרתי רק להגיד מה נאמר על ידי אישה היפותטית בתשדיר של ההסתדרות. ותו לא.
גולגר, אתה יודע טוב מאוד שהתנדבתי, ולו מעצם כך שהייתי בנל"נ. כן, התנדבתי גם עם אוכלוסיות נזקקות, חנכתי ילד (כלומר, הייתי אמור לחנוך ילד. מה שקרה הוא שחנכתי בערך את כל השכונה, כי כבר יש אשכנזי פראייר שבא לעשות בייבי-סיטר חינם לילד, אז אפשר לזרוק עליו את כל הילדים באזור), ויש לי הכירות מינימלית עם הלך המחשבות, נכון ללפני 6 שנים, בערך, של מספר אנשים ששייכים לאוכלוסיה הזו.
לאחר שפינינו את האד-הומינם מהשולחן, אפשר להתפנות לארוחת השחיתות היומית שלי.

אם הייתי מוותר כל פעם שהציבור לא היה מסכים איתי, אני חושש שהייתי אדם שונה למדי.

חינוך, השכלה, קורסים מקצועיים, מס הכנסה שלילי. בתור התחלה.
אני ממליץ על נוהגו של קאטו. 108747
הוסף את משפט הסיום הנ''ל לכל הודעה שלך, עד שהרעיון יקלט במוחו של ההמון.
עוד חוזר הניגון 108854
אני דווקא לא ידעתי כ"כ טוב - חשבתי שפרשת מנל"נ מוקדם מכדי להתנדב (מה גם שאחוזי ההתנדבות תמיד גירדו את ה50% מצד כזה או אחר)

בכל אופן, העזרה הסוציאלית בגרמניה ומדינות סקנדינביה נרחבת בהרבה מזו המקובלת כאן. אם אצלנו זכאי סטודנט עני למעונות, שם הוא יכול לקבל תוספת של 700$ לקצבה החודשית כדי שיוכל לשכור לעצמו דירה יפה קרוב לקמפוס. לא כופים עליו לגור דווקא בדירות הזולות של ה300$, כי אם נותנים לו חופש הזדמנויות טוטאלי.

אני עצמי לא בטוח שהמצב האופטימלי הוא זה הנהוג שם, אם נעיף מבט במיליוני המובטלים והבטלנים בגרמניה. אם אדם בריא בן 55 רוצה לעזוב את מקום עבודתו, לקנות כורסה יפה ולבלות את יתרת חייו בצריכה תמידית של בירה, טבק ומריחואנה, אין סיבה שיעשה זאת בלעדית על חשבון המדינה. אך אם בן 18 רוצה ללכת ללמוד, המדינה רק תרוויח מיצירת מלוא התנאים הדרושים לכך שיוכל ללמוד בנחת בלי שיצטרך להפוך המבורגרים בלילות.
עוד חוזר הניגון 108862
אתה בטוח שהמדינה תרוויח אם לא אהפוך המבורגרים בלילות?

אני סטודנטית שמבלה את לילותיה בתמיכה בלקוחות חברת מחשבים, חברה אחת שלי מעתיקה טפסים למחשב בקופת חולים, ואחת אחרת גרה בבית כשהוריה ממנים את כל צרכיה, חברה שלישית מתפנקת על חשבון החבר העשיר.

אני לא בטוחה שהמדינה מרוויחה יותר מחברותי שלא עובדות מאשר מאלו שעובדות. בסופו של דבר לכולנו יהיה תואר, לכולנו ציונים טובים. איפה ההפסד של המדינה?

אולי עדיף שבמקום שהמדינה תממן תארים לסטודנטים, היא תפעיל לחץ מתון על האוניברסיטאות כך שלא יקשו מידי על סטודנטים שעובדים תוך כדי תואר ראשון. למשל בסמסטר קיץ, אפשר לקבוע קורסים מוקדם בבוקר או מאוחר בערב, לא חייבים לתקוע אותם באמצע היום כך ששעה של קורס מבזבזת חצי יום עבודה פוטנציאלי. היום ההמלצה הרשמית של האוניברסיטה היא שסטודנטים לא אמורים לעבוד תוך כדי תואר ראשון, וזה נראה לי לא סביר.
עוד חוזר הניגון 108864
למה שסטודנטים לא יתרכזו בלימודים? אם עומד לרשותם זמן פנוי ונמאס להם לרבוץ בספריה או לחפש חברה, שילכו לחנוך במסגרת פר"ח, ירשמו לחוג יוגב או יחלטרו מהצד כמורים פרטיים. תרומתן של 40 שעות סטודנט בחודש למדינה היא שולית לעומת תרומתו של בוגר מוכשר ונמרץ יותר בהמשך. עומס מטלות גדול מדי שוחק את הסטודנט, והורדת רף הדרישות האקדמיות כדי להתחשב בסטודנטים עובדים רק תפגע בנו בסופ"ד.

כמובן שאין כל סיבה לא להתאים את מערכת השעות בקיץ לעבודות סטודנט, אבל זה כבר לא כ"כ קשור לויכוח.
עוד חוזר הניגון 108866
השאלה היא לא למה שהם לא יתרכזו בלימודים, אין שום סיבה בעולם שסטודנט לא יתרכז בלימודים.
הבעיה היא שאתה מניח שסטודנט שלא עובד מרוכז בלימודים יותר מחברו שעובד, ואז אתה מניח שהמדינה מרוויחה מסטודנטים שמרוכזים יותר בלימודים.

לדעתי הטענה הראשונה אולי נכונה (אבל יתכן גם שהיא לא), והשניה אינה נכונה כלל לגבי תלמידי תואר ראשון.
עוד חוזר הניגון 108867
לימודי תואר ראשון נועדו להעניק את הכלים היסודיים הדרושים כדי לבצע מחקר או פיתוח בהמשך. ככל שהסטודנט בקי בכר רחב יותר של דיסציפלינות שונות, כך הוא צפוי להיקלט טוב יותר למחקר בתואר שני או לעבודה בתעשייה. אם הוא רק צף מעל המים ע"י הגשת מטלות ושינון חומר למבחן, הוא יהיה פחות טוב כבוגר ותרומתו למשק צפויה להיות פחותה ‏1. אמר לי הקיץ פרופסור נכבד מהפקולטה לפיסיקה, בעצמו בוגר הפקולטה, שאינו מבין את הסטודנטים שעובדים תוך כדי הלימודים - מספיק שהישגיהם יפגעו ב10% כתוצאה מכך כדי לפגוע בהכנסתם העתידית יותר מכפי שירוויחו לאורך כל הלימודים. דעתי כדעתו (וחוצמזה אני עצלן).

1 אלא אם אותו בוגר מקים חברה כמו מיראביליס או כרומטיס ומוכר את עצמו לחו"ל תמורת הון תועפות. או-אז תרומתו למשק הישראלי כבירה, למרות שתרומתו למשק העולמי שולית.
עוד חוזר הניגון 108870
אדם חכם, משכיל ונבון, הפרופסור הזה לפיסיקה. הוא צודק.
בזכות העבודה 108871
ומה עם סטודנטים הנאלצים לעבוד *למחייתם*? לא כי משעמם להם, אלא כי הם ממש צריכים את הכסף, כיוון שהם גרים מחוץ לבית ההורים.
יכול אתה לשאול - ולמה להתעקש לגור מחוץ לבית ההורים? נו, האם נראה לך הגיוני לגור עם ההורים עד גיל 25? לי לא. אני חושבת שאנשים בתחילת שנות העשרים לחייהם, שהם - סביר להניח - גם פעילים מינית, ומנהלים חיי חברה היכולים להימשך עד לשעות הקטנות של הלילה, לא צריכים לגור בבית ההורים מתוך כורח כלכלי. וברגע שעזבת את הבית, הרי אתה נאלץ למצוא עבודה, כיוון שמרבית ההורים לא יכולים לעמוד בהוצאה חדשית נוספת של אחזקת דירה על כל הוצאותיה השוטפות לבן הסטודנט.
לדעתי גם הנסיון המעשי בעבודה הוא חשוב - את העבודה אותה ביצעתי במהלך לימודי התואר השני קיבלתי על סמך העבודה שביצעתי במהלך לימודי התואר הראשון, ואת העבודה שקיבלתי עם סיום התואר השני קיבלתי על-סמך העבודה בה עסקתי במהלך התואר השני. אלמלא היותי עובדת מגיל צעיר, הרי שהיום הייתי מוצאת את עצמי בסוף שנות העשרים לחיי בלי שום נסיון עבודה אמיתי, ובלי שום מעסיק שיהיה מוכן לקחת אותי אליו.
בזכות העבודה 108880
אבל זו בדיוק הנקודה - המדינה צריכה להזרים תקציבים לטובת דיור לסטודנטים ומלגות מוגדלות בתחומים שהיא מוצאת לנכון (נאמר אלה התורמים למשק ואלה המחזקים את צביונה הרצוי - למשל פילוסופיה ומחשבת ישראל). זאת על מנת לאפשר לסטודנטים אלה להקדיש את מיטב זמנם ללימודים ואת מקצתו גם לחיי חברה נורמלים של לא-הופכי-המבורגרים.

לא בכל תחומי הלימודים יש חשיבות לנסיון המעשי בעבודה - אנשי חינוך רוכשים נסיון חיוני בשלב ההתמחות, אך חוקר בתורת המיתרים לא יכול להיעזר בנסיונו כשומר במועדון טניס.
בזכות העבודה 108887
אני, כמובן, מסכימה עם הנחת היסוד שלך (למה לתלמידי ישיבה מגיע ולי לא? תונהג מלגת מחיה לכל סטודנט ללא יוצא מן הכלל, לה לה לה). הבעיה שלי היא שבמצב הקיים, גישה כמו זו של הפרופסור שלך היא חסרת תכלית, שכן כולנו נאלצים לעבוד במהלך הלימודים. וכפי שכבר נכתב כאן, במצב כזה, ועד שהממשלה לא תתחיל לשלם לסטודנטים את שכר הדירה בתל-אביב, על האוניברסיטאות להתגמש וללכת לקראת ציבור הסטודנטים העובדים. כל עוד הן אינן עושות את זה, הרי שהן נותנות יתרון למעטים שאינם צריכים לעבוד, או לחילופין דוחפות את הסטודנטים חזרה לבית ההורים (מה שלדעתי הופך גם אותם וגם את הוריהם לאנשים די אומללים).
ושוב - כן, צודק, אנחנו באותו צד. אם כי יש לזכור שרפורמות כגון זו שנזכרה כאן (מלגת מחיה לסטודנטים) נפוצות בעיקר במדינות בהן אחוז הפונים ללימודים גבוהים נמוך מזה שבישראל.
בזכות העבודה 108892
אני לא נאלץ לעבוד במהלך הלימודים. כמעט כל חבריי העובדים עושים זאת לאור השכר הגבוה ולא מתוך הכרח. מצד שני אני עתודאי מושתן ולכן לא משמש דוגמא טובה, ובכ"ז - צה"ל נותן לי 15,000 ש"ח בשנה כדי שאוכל להתרכז בלימודים. לכאורה צה"ל אוהב אותי, למעשה הוא רק משדל אותי ללכת לעתודה כדי לחסוך לעצמו שכירת יועצים חיצוניים בעתיד. מבחינת צה"ל זו עסקה משתלמת מאין כמוה - הוא שם עלינו 30-60 אלף ש"ח לאורך 3-4 שנים ומקבל מהנדס מדופלם ב600 ש"ח לחודש לשלוש שנים (עם התחייבות לשלוש שנים נוספות בקבע).

אבל רגע, גם המדינה מרוויחה ממהנדסיה ומדעניה, ולכן במנותק ממטרותיה וערכיה משתלם לה לסבסד את לימודיהם ומחייתם. בתחשיב הערכי-מוסרי יש (לדעתי) לתמוך גם בבחורי הישיבות, בסטודנטים לפילוסופיה וכיו"ב, אך קיצוץ התקציב לאוניברסיטאות בתקציב האחרון הוא קיצוץ מטופש והרסני במקורות ההכנסה של המדינה.
האוניברסיטאות לא ירוויחו דבר מהתגמשות לקראת ציבור הסטודנטים העובדים, ולדעתי גם הסטודנטים לא ירוויחו מכך יותר מדי אם תתבטא ההתגמשות ברמת הלימודים.
בקיצור, האוני' לא צריכות לחטוף על הראש בשל אוויליות הממשלה. הממשלה צריכה לחטוף, וחזק (למה אין מפלגת סטודנטים למה?).
בזכות העבודה 108890
''אלה המחזקים את צביונה הרצוי-למשל פילוסופיה ומחשבת-ישראל''-
כלומר לא סתם סטודנטים לפילוסופיה, כי בין כאלה עלולים להיות כאלה שמתנגדים רחמנא-ליצלן לצביונה היהודי של המדינה. המדינה, לפי ההגיון העולה מדבריך, צריכה לבדוק את דעותיהם של הסטודנטים בנושא צביון המדינה( כלומר, דעותיהם הפוליטיות), ועל- סמך זאת להעניק להם מילגות ותקציבי-דיור.
למקרה שחוק גודווין שכליל נאורי הזכיר במאמר אחר חל גם לגבי פאשיסטים- אני לא אכתוב מה המסקנה שלי מדבריך.
דברי הוקאו מהצשרם 108895
מהומה רבה על לא מאומה. בסה''כ טענתי שעל המדינה לתמוך גם בסטודנטים למדעי הרוח והיהדות (בחורי ישיבות אינקלוסיב) כדי לשמור על דגל התורה. זה הכל.
וכל הסיפורים על בדיקת דעותיהם של הסטודנטים לא קשורים אלי.
בזכות העבודה 109026
גם בקרב הפיזיקאים, הרוב מוצאים את עצמם בסופו של דבר בתעשיה בתפקידים שבהם הנסיון המקצועי הוא בעל משמעות.

אני לא יודע כמה מהסטודנטים לתואר ראשון בפיזיקה עובדים כשומרים אחרי השנה הראשונה. כשאני הייתי סטודנט לתואר ראשון בפיזיקה, מהשנה השניה, כל מי שאני מכיר שעבד, עשה עבודה עם ערך מוסף כלשהו.

חלק קטן מאוד מהסטודנטים לתואר ראשון יהפכו בסופו של דבר לחוקרים תיאורטיים בסופו של דבר הרוב הגדול ניקלט בתעשיה בין אם אחרי סיום התואר הראשון ובין אם אחרי סיום הדוקטורט. אפילו חלק מהאנשים שחוזרים מפוסט דוקטורט מחליטים שעדיף להיכנס לתפקיד מקצועי מעניין ומכניס בתעשיה מאשר להיות אנשי סגל זוטר ולבחוש בפוליטיקה הפנים אוניברסיטאית עד שמישהו יואיל בטובו לפרוש לגימלאות ולפנות עבורם מינוי.
בזכות העבודה 108920
יצא לי פעם לשמוע בשיחה פרטית מרצה להנדסת חשמל מארה"ב שלימד סמסטר או שניים בטכניון, לפני כשנתיים. הוא הבחין, מן הסתם, שבניגוד לארה"ב כמעט כל הסטודנטים שלו עובדים במקצוע העתידי שלהם; ולדעתו זה הרסני בשבילם. אבל לא מהסיבה המוכרת שזה גוזל להם זמן שהיו יכולים להקדיש ללימודים. הבעיה, לדעתו, היא שהמגע עם "העבודה האמיתית" בתעשייה גורם להם להכיר טוב מדי את העבודה בשוק כיום, ולדעת טוב מדי מהם הכלים והטכניקות שאיתם עובדים היום. ואז, הם רוצים ללמוד רק את זה גם באקדמיה; ואז הם מזלזלים בלימודים בסיסיים יותר, שנחשבים "לא מעשיים". ומה שאותם סטודנטים לא מבינים (כך אותו מרצה) הוא שעוד שלוש שנים הטכניקות והכלים ישתנו, ואילו הידע הבסיסי ישאר רלוונטי.

אני לא משוכנע שהוא לגמרי צודק. אני בהחלט מסכים איתו (במבט על הרבה סטודנטים למדעי המחשב שלמדו איתי, וטיפה אחרי, בשנות הבום של ההי-טק) שסטודנטים היום מעריכים יותר מדי לימודים באורינטציה מעשית, של תחומים אופנתיים, על פני לימודים בסיסיים יותר; אני לא משוכנע עד כמה זה קשור לעבודה במהלך הלימודים. סטודנטים תמיד מקטרים על לימודים "שלא קשורים לשום דבר, ובשביל מה צריך את זה"; הידע מה כן "רלוונטי" ומה לא יחלחל אולי בכל מקרה. אבל זו נקודה מעניינת למחשבה.
בזכות העבודה 108921
מעניין שדווקא מרצה אמריקאי העלה את הטענה הנ''ל, כיוון שבארה''ב כמעט כל הסטודנטים מתמחים (אינטרנשיפס) או מנסים להתמחות בזמן החופשות מביה''ס במקצוע העתידי, ונחשפים הרבה יותר מהסטודנט הישראלי (שלרוב בכלל לא עובד בתחום שלו) ל''איך הדברים קורים באמת''.
בזכות העבודה 109007
בבקשה – ימחל על כבודו, יצמצם את חיי החברה והמין שלו עד למידה שלא תאתגר גם את י. פופק, ויישאר עם ההורים לתקופת הלימודים. אני לא אומר שזה בהכרח הדבר הכדאי ביותר או אפילו אפשרי תמיד, אבל זו אופציה סבירה וזה לא "לא הגיוני". הכל שאלה של סדר עדיפויות.
___________
עדי סתיו, בן 24 ומתכוון לעשות בדיוק את זה בשנה הבאה.
עוד חוזר הניגון 108894
לא ברור כלל מהו אחוז תלמידי תואר ראשון שמשתמשים בידע ובדיציפלינות אותם רכשו במהלך התואר, ללא כל קשר לצורך לעבוד. לכן כלל לא ברור מה התרומה למדינה.

וכן, מהי פגיעה של 10% בלימודים? ציונים נמוכים ב10% ממה שהיה משיג ללא עבודה? וכיצד מתבטאת אותה פגיעה במשכורת עתידית?

ועוד משהו, לפי מיטב נסיוני באוניברסיטה, כל קשר בין עבודה במהלך הלימודים לציונים מקרי לחלוטין.
עוד חוזר הניגון 108899
חבל שגלעד ב. לא עט על המכשלה הלוגית באיזכור בר-סמכא בפיסיקה שדעתו כדעתי. עכשיו אני צריך להגן על דבריו בלי שאדע למה התכוון - לציונים נמוכים יותר או סתם לידיעות מצומצמות יותר.
לפי מיטב נסיוני באוניברסיטה, הצימוד בין ציונים גבוהים להבנת הנלמד הוא חלש למדי. אפשר להפציץ במבחנים בלי לדעת כלום, ולהיפך. ובכ''ז, אם כבר ללכת ללמוד עדיף לדעתי להקדיש את השנים הללו ללימודים יסודיים, ולא ללכת לעבוד (או להירקב מול האייל). בפרט, מוטב שרק הוורקוהולוקים ילכו לעבוד ולא העניים שהיו מתרכזים בלימודים לו היו מעמידים לרשותם את האמצעים הכלכליים הדרושים.
להירקב מול האייל 108903
כשחושבים על זה ככה, הייתי כבר מסיימת את הדוקטורט מזמן אלמלא כל השעות בהן אני מבלה (נרקבת?) מול האייל...
עוד חוזר הניגון 109046
אכן הקשר בין ציונים לידע אכן רופף (ביחוד אם מדובר בידע שנשמר גם אחרי המבחן), אבל מכיוון שטענת טענה כמותית, צריך להתייחס לאיזשהו מדד לידע, כדי לבדוק כמה עבודה פוגעת בו.

אשמח אם תקבע מדד שמקובל עליך, ותראה כיצד הוא תומך בטענתך.

לדעתי היה נחמד אם היה אפשר לא לעבוד, אבל קשה לי לקבל את הטענה שהמדינה הייתה מרוויחה מנתינת אפשרות לא לעבוד לכל סטודנט (ולא נניח רק למצטיינים שזקוקים לכך באמת, ע''י מנגנון מלגות שקיים היום).
אין לי מושג איזה מדד יכול להיות רלבנטי 109202
אבל אולי אחד הקוראים יוכל לעזור
אין לי מושג איזה מדד יכול להיות רלבנטי 109208
אם אנחנו כבר מנסים למצוא מדדים לדברים שקשה למדוד, אז גם מדד סביר לתפוקת מתכנתים יהיה שימושי :-)

אבל אני דווקא אנסה בכל זאת.
1. מה שמעניין באמת זה לא היכולת לזכור פריטי טריוויה, אלא היכולת להשתמש בידע, טכניקות ושיטות עבודה שנלמדו. מסכים?
2. מ 1 נובע שמדד יעיל יותר תהיה ביצוע פרוייקט כלשהו בנושא הנלמד ומדידת איכות הפרוייקט.
3. גם היכולת לבצע פרוייקט מיד לאחר שהחומר נלמד היא לא מאד רלוונטית, מה שרלוונטי זה היכולת להשתמש בידע שנלמד זמן רב לאחר סיום הלימודים. (כולנו מכירים את אלה ששוכחים את החומר למחרת הבחינה).
4. שם לב שהמקום בו יכולת השימוש בידע שנצבר לביצוע פרוייקטים לאורך זמן הוא מקום העבודה העתידי של הסטודנט.

מכאן מדד אפשרי יהיה השוואת משכורות בין בוגרי אוניברסיטה 5 שנים לאחר סיום הלימודים.
מצד שני, כך אנחנו נמדוד גם דברים לא רלוונטיים כמו יכולת משא ומתן, קשרים שחיוניים למציאת מקום עבודה, יחסי אנוש, וכו'.
אין לי מושג איזה מדד יכול להיות רלבנטי 109211
זה שאני לא זוכרת כלום מהבגרויות שלי תופס?
עוד חוזר הניגון 108902
דבר ראשון, הערתך האחרונה אכן במקום - המחקר האקדמי חלוק בנושא: בעוד כמה טוענים שיש לעבודה השפעה על הציונים, אחרים לא מצאו כל קשר, או לחילופין, מסבירים את הקשר כקשר מזוייף (גם הצורך לעבוד וגם הציונים הנמוכים נובעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך של התלמיד, ולא קשורים זה לזה באופן ישיר).
בנוגע להערתך הפותחת - כאן אני דווקא מסכימה עם ליאור; המדינה, ללא ספק, מרוויחה מאזרחים משכילים. אזרחים משכילים משתתפים יותר בהליך הדמוקרטי, מקדמים את המשק, ומשפרים את ההכנסה הממוצעת במשק. גם אם רוב הסטודנטים לא יעבדו במקצוע אותו למדו או לא ישתמשו במה שלמדו במהלך התואר בשוק העבודה, הרי שהם יתברגו במשרות מכניסות יותר, ובאופן כללי יהיו אנשים יותר שבעי-רצון.
כל זאת, כמובן, בהנחה שקיימת התאמה בין כמות בוגרי האוניברסיטאות לצרכי שוק העבודה. אם השוק לא מסוגל להכיל את כל הבוגרים הטריים, יהיו לנו אזרחים ממורמרים שלא מצליחים להחזיר לעצמם את ההשקעה בלימודים (מקרה איילת?).
עוד חוזר הניגון 109043
בדיוק התכוונתי למקרה שציינת במשפט האחרון.
הרי ידוע לנו שההתאמה בין שוק העבודה לבודרי האוניברסיטאות היא רופפת בלבד. אז כל עוד אין התאמה כנ"ל, למה שהמדינה תממן לימודים של אנשים שיהיו בעתיד בוגרים ממורמרים שלא מוצאים עבודה מתאימה?
עוד חוזר הניגון 109032
מנסיוני עבודה במהלך הלימודים אכן פוגעת בהשגים אבל 10% זה הרבה יותר מידי. אני מעריך שהממוצע האישי שלי בתואר הראשון היה יוצא גבוה יותר ב 2 - 3 נקודות אם לא הייתי עובד (ומשחק doom כל כך הרבה).

ירידה של 10% בציונים היא ירידה מאוד משמעותית.סטודנט שסיים את לימודיו בממוצע 90 הוא מצטיין, הערת ההצטינות פותחת הרבה דלתות גם באקדמיה (קל יותר לקבל מילגה לתואר שני עם הצטיינת בתואר ראשון, במקצועות מסוימים לא תוכל להתקבל עם ממוצע נמוך משמעותית מ 90 אוני לא מדבר על פסיכולוגיה). ממוצא 81 זה כבר ממוצע סביר ולא יותר מזה. לתואר שני בפיזיקה תתקבל אבל במכון ויצמן למשל כנראה שלא יקבלו אותך. יתנו לך לבדוק תרגילים אבל לא תזכה להנחות מעבדות או ללמד במכינה.

אם תרצה למצוא עבודה, הצטיינות בלימודים בהחלט תפתח בפניך יותר אפשרויות (גם נסיון מקצועי פותח דלתות, למעשה בימנו 2 שנות נסיון שוות הרבה יותר מ 8 נקודות בממוצע אבל אני מתייחס למצב שבו העבודה היא בלתי מקצועית).
כן, המדינה תרוויח 108970
אם תתמקדי בלימודים שלך, ולא רק תקראי את חומר הלימוד המינימלי למטלות אלא יהיה לך גם זמן לקרוא בהרחבה עוד ספרים חשובים לעין ערוך על התחום.
אם לא תצטרכי לדאוג לחפש עבודה בכל פעם שהבוס הלחוץ יצליח לצמצם כמה סטודנטים, אולי תוכלי גם לזכור טוב יותר את מה שאת לומדת.
את וחברותייך תקבלו תואר, אבל מי שלא עבד במהלך התואר (אם אכן השקיע את הזמן שהתפנה בלימודים) יהיה טוב יותר ומוכשר יותר במקצועו. וזה רווח נקי למדינה.
עוד חוזר הניגון 109002
כן, אבל את לא הופכת המבורגרים גם ככה. הייתה לך עבודה מכניסה ויוקרתית עוד לפני שהתחלת ללמוד. לא זו הדוגמה.
נגמרו לך הטיעונים? 109048
טיעון לגופו של אדם זה די נמוך. איזכור פרטים אישיים על חייו בפורום פומבי ללא אישור זה כבר ממש נבזות.

עכשיו אתה יכול להסביר למה המדינה תרוויח ממימון לימודי, במקום לתת לי לעבוד ולקחת מיסים. אחרת אני כנראה דווקא כן דוגמא נגדית לטענתו של ליאור (המדינה תרוויח אם סטודנטים לא יעבדו).
נגמרו לך הטיעונים? 109054
את העלית את הדוגמה של עצמך כולל הפרט הרלוונטי. אני רק מנסה לסתור את הטיעון הזה כי את עובדת בעבודה שתורמת הרבה יותר למשק מהסטודנט הממוצע. את אמרת "אתה בטוח שהמדינה תרוויח אם לא אהפוך המבורגרים בלילות?". אני עונה "במקרה שלך אולי היא באמת לא תרוויח, אבל את לא דוגמה, בגלל התרומה הגבוהה שלך למשק כבר עכשיו".
נגמרו לך הטיעונים? 109121
גם על שכר מינימום משלמים מיסים.
בכל מקרה לא באמת הבאתי את עצמי כדוגמא. אני מדברת על כל מיקרה היפוטתי של סטודנט עובד.
על שכר מינימום 109248
לא משלמים מס הכנסה. זה עניין של מדרגות מס. כן משלמים ביטוח לאומי ומס בריאות, אבל את זה אמור לשלם גם מי שלא עובד.
על שכר מינימום 109250
משלמים גם משלמים, ומהשקל הראשון. אלא מה, אצל רוב משלמי המס נקודות הזיכוי (2.25 לתושב ישראל, + 0.5 לאישה וכו') מכסות על המס בשכר המינימום. מי שאינו אזרח ישראל מרגיש את זה בנטו כבר מהשקל הראשון.
זו הייתה כוונתי. 109370
רוב מי שמדובר עליו כאן הוא אזרח ישראל, ולכן לא משלם מסים על שכר מינימום.
זו הייתה כוונתי. 109372
ברמה הפרקטית - כן. ברמה החוקית - מהשקל הראשון.
עוד חוזר הניגון 109352
האוניברסיטה ממליצה שלא לעבוד? חוצפה! אז שיתנו מלגות...

______________
דני, שכבר מזמן קיבל בחילה קשה מהאוניברסיטאות בארץ.
עוד חוזר הניגון 109351
במפתיע למדי, אני מוצא עצמי מסכים עם כל מלה שכתב דובי למעלה.
בגרמניה ובמדינות סקנדינביה - ונדמה לי שגם בצרפת ובבנלוקס - האוניברסיטאות הן בחינם. נשאלת השאלה אם זה דבר טוב או לא - יש טיעונים טובים מאד בעד, כמו גם נגד: למשל, בשבדיה אדם יכול (נכון ללפני כמה שנים, לפחות) להיות סטודנט עד גיל ארבעים, אז להכריז על עצמו כפנסיונר, ובאמצע לא לעבוד אפילו יום אחד. לדעתי האישית "חיים" מנותקים שכאלה הם סיוט מר ממוות, אבל - אם יש מטורפים כאלה, אז שלא יעשו זאת על חשבוני...

הכל במידה.
עוד חוזר הניגון 109501
אם אני זוכר נכון, בגרמניה בכ"ז משלמים איזה סכום סמלי על הלימודים, ושכר הלימוד הוא הרבה יותר גבוה כשחורגים מפרק הזמן המומלץ להשלמת התואר.
אם למדינה יש מספיק כסף ולאנשים יש מספיק מה לעשות בחיים, איני רואה סיבה טובה מדוע לא לתת להם לשבת בבית וללמוד על חשבון המדינה. להזכירך, שבדיה ונורבגיה הן מדינות סוציאליסטיות מובהקות, עם קואופרטיבים גדולים וחיים בקומונות. טוב, השבדים בכלל יודעים לחיות...

אגב, קואופרטיב התחבורה הציבורית בשטוקהולם מזכיר מאד את אגד של פעם - באוטובוסים אדומים ישנים עם כרטיסי נייר ונהגים מגודלים.
לנורבגיה אין חוב לאומי כי אם יתרה לאומית גדלה והולכת המושקעת בתכניות חיסכון, תשתיות וכל תירוץ משכנע. ככה זה כשמדינה מערבית מתוקנת מוצפת בנפט. אז למה הו למה שהנורבגים ילכו לעבוד?
עוד חוזר הניגון 108840
"פחות לעניים, פחות עניים" — אין ספק, יש הגיון רב במשפט הזה.
עוד חוזר הניגון 108852
ככה זה כשדורשים ממני לדבר בסיסמאות של ארבע מילים או פחות. פשוט, בין ה''פחות לעניים'' לבין ה''פחות עניים'' יש המון שלבים אחרים, שלא נכנסים בארבע מילים. בעסה.
עוד חוזר הניגון 108853
אני חושב שלא ירדת לעומק המשמעות הצינית של ארבעת המילים שבחרת...
עוד חוזר הניגון 108927
דווקא כן. התפלאתי שאף אחד עוד לא קפץ להגיד שיהיו פחות עניים בגלל שהם ימותו ברעב.
עוד חוזר הניגון 109379
מעניין למה עוד לא קפצו.
עוד חוזר הניגון 108673
אם הדאגה היא באמת לילדי העניים, היו צריכים להעביר את הכספים האלה לחינוך - יום לימודים ארוך כולל ארוחת צהריים וחונכים היו מביאים הרבה יותר תועלת מעוד סיגריות וחיבור לכבלים של הוריו.
אמן! 108690
עוד חוזר הניגון 108693
כן, אבל על כל חונך שיש לו קול אחד בקלפי, יש, נניח, 20 זוגות הורים שיש להם 40 קולות בקלפי.
  ללא כותרת • העלמה עפרונית
  ללא כותרת • דובי קננגיסר
  כן. • העלמה עפרונית
  ויש מי • ארז לנדוור
  קו לא יחסי • אינדי
  קו לא יחסי • טלי
  קו לא יחסי • יהונתן אורן
  תיקון טעות • נגה
  תיקון טעות • אינדי
  תיקון טעות • כליל החורש נאורי
  תירוץ הקושיה • אדון חרדון
  תירוץ הקושיה • כליל החורש נאורי
  תירוץ הקושיה • אדון חרדון
  תירוץ הקושיה • כליל החורש נאורי
  תיקון טעות • נגה
  תיקון טעות • כליל החורש נאורי
  תיקון טעות • נגה
  תיקון טעות • כליל החורש נאורי
  תיקון טעות • נגה
  תיקון טעות • אדון חרדון
  תיקון טעות • יהונתן אורן
  תיקון טעות • דובי קננגיסר
  לא רוצה. • יהונתן אורן
  לא רוצה. • דובי קננגיסר
  לא רוצה. • יהונתן אורן
  לא רוצה. • א. הראשון
  לא רוצה. • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוצה. • א. הראשון
  מה יהיה? • האייל האלמוני
  תיקון טעות • כליל החורש נאורי
  אני רואה שכולם ענו עבורי • אינדי
  פאק. עוד הפעם? • אינדי_גו
  אופס • שוטה הכפר הגלובלי
  על מה ולמה? • אינדי_גו
  פאק. עוד הפעם? • אינדי
  הטי אמ הוא שלי • אינדי_גו
  הטי אמ הוא שלי • דובי קננגיסר
  הקודם זוכה • אינדי_גו
  הקודם זוכה • ערן בילינסקי
  הטי אמ הוא שלי • טל כהן
  הטי אמ הוא שלי • האייל מאולטינט
  הטי אמ הוא שלי • העלמה עפרונית
  הטי אמ הוא שלי • כליל החורש נאורי
  הטי אמ הוא שלי • ענת
  הטי אמ הוא שלי • דובי קננגיסר
  הטי אמ הוא שלי • העלמה עפרונית
  אהובך הנצחי? • כליל החורש נאורי
  אהובך הנצחי? • האייל הבמתי
  מה קרה לפרק השני? • לוגי גרסקו
  קראת את שני הקודמים? • העלמה עפרונית
  אני רואה שכולם ענו עבורי • א. הראשון
  אני רואה שכולם ענו עבורי • דובי קננגיסר
  זה לא מפד"ל משהו? • ברקת
  זה לא מפד"ל משהו? • דובי קננגיסר
  זה לא מפד"ל משהו? • ברקת
  ההבדל בין חתונה לעבודה • עדי סתיו
  ''חרות'' של מיכאל קליינר (עפ''י ''כלהעיר'' סופ''ש האחרון) • איל הראשון
  אני רואה שכולם ענו עבורי • כליל החורש נאורי
  קו לא יחסי • דני
  אני הצבעתי בבחירות המיוחדות. • כליל החורש נאורי
  אני הצבעתי בבחירות המיוחדות. • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  מבחינת הדעות עליהן אני מצהיר? • כליל החורש נאורי
  מבחינת הדעות עליהן אני מצהיר? • דובי קננגיסר
  גדול! • כליל החורש נאורי
  אחרי שהם שריינו את המקום הראשון לסדיסט, • מיכל מלול
  זה נכון לכולם • עוזי ו.
  תודה! • העלמה עפרונית
  זו אמנות (מודרנית) • עוזי ו.
  אל תתחיל אפילו! • העלמה עפרונית
  כליל לכנסת. • דני
  הכנסת תשתנה כליל • כליל החורש נאורי
  למה אתה קורא נושא אחד ויחיד? • לוגי גרסקו
  פתאום הבנתי שיש לי בעיה. • דובי קננגיסר

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים