ההוויה קובעת את ההכרה 134463
כל עוד הצבא (האמריקאי במקרה זה) אינו מבצע פעולות שהן ממש כאלו שהוא מתבייש בהן, ומעדיף להסתירן מעיני כל, עדיף לו שזוית הצילום תהיה מגבו, ולא אל מול קני תותחיו.
זאת הדרך ליצור דעת קהל תומכת.
ההוויה קובעת את ההכרה 134479
אבל מה עם העיתונאים? מדוע הם מסכימים לקחת על עצמם הגבלות? האין זה מדרון חלקלק מדי?
ההוויה קובעת את ההכרה 134480
חשוב על רון בן ישי, או רוני דניאל. קיבלת תשובה?
ההוויה קובעת את ההכרה 134485
מה הבעיה עם ההגבלות, כל עוד הן גלויות? כלומר, לאן המדרון הזה מוביל?
ההוויה קובעת את ההכרה 134504
העניין הוא לא רק בהגבלות - מפורסמות או לא - אלא בעצם הקרבה, באמצעות האזנה לרשתות הקשר ומגע בלתי אמצעי עם החיילים. הקרבה, כך החשש, תיצור תחושת זהות והשתייכות. מכאן להרגשה כחלק מה''צבא'' האמריקאי הדרך קצרה. ''הוויה'' - ואולי גם החוויה - תיצור הטיה, בלתי מודעת, אצל העיתונאים בדיווחים אחורה.
ההוויה קובעת את ההכרה 134506
מכאן נובע שזהו אינטרס של הצבא האמריקאי לקרב את העיתונאים אל כוחותיו.
האם הצבא האמריקאי יודע משהו שצה"ל אינו יודע?
חיבוק דוב 134509
זהו אינטרס של כל ארגון לשלוט במוקדי כוח, בין היתר על ידי שליטה במעצבי דעת הקהל, במובן הרחב של המילה - וספקי המידע.
האם צה"ל איננו יודע זאת? מסופקני. די אם נזכיר את הכתבים המלווים יחידות שונות במבצעים, לרבות מעבר לגבול המדינה ‏1 או למשל את פורום ראשי העיתונות ‏2 שקיבל דיווחים מבכירי ראשי זרועות הביטחון בישראל זאת על תנאי שלא יפיץ את המידע.

______________
1 רון בן ישי שהה במארב של 72 שעות בלבנון, שלא לדבר על סיורים מודרכים ברצועת הביטחון.
2אאל"ט כך השם, המתייחס לראשי העיתונות הכתובה והאלקטרונית שהתכנס מידי חודש לדון בענייני המדינה.
חיבוק דוב 134592
2 "ועדת העורכים".
גם אתה יודע כנראה, לא? 134520
תגובה 134480
גם אני יודע? כנראה לא. 134521
העיתונאים המוזכרים בתגובה 134480 הם בכל מקרה "מכוחותינו". השאלה היא מדוע צה"ל אינו מזמין כתבים *זרים* המעוניינים בכך (ויש כאלו) לחבור לכוחותיו.
גם אני יודע? כנראה לא. 134523
למה שכן יזמין? כל צבא מזמין את התקשורת שלו.
אם בוש הוא מנהיג העולם (החופשי?) אז צבא ארה"ב הוא צבא העולם (החופשי??) ומכך נובע שעיתונאי העיתונות העולמית (והחופשית) כולה יוזמנו לחבור אל "כוחותינו".
גם אני יודע? כנראה לא. 134530
למה שכן יזמין? כי זה כדאי לו, או לפחות ל"מעסיק" שלו.
עד כמה שזה ישמע מפתיע, עיתונאים הם בני אדם (יש לפחות שניים מבאי האייל שעיסוקם בעיתונות, ואם הם ירצו, הם יעידו על כך), ולמרות שחלקם מפגין אומץ לב ניכר, עד טיפשות מדהימה, הרי זוית הראיה של עיתונאי אשר בקת"ב, או אפילו סלע בגודל בינוני, מושלך לעברו (או לכוון הכללי בו הוא נמצא), שונה מזאת של עיתונאי שררנ"ג, או תחמושת חיה, נורים לעברו.
גם אני יודע? כנראה לא. 134546
עיתונאים זרים עלולים להוות בעיה מבחינת צה''ל.
הם לא מחויבים ל''טובת המדינה'' ועלולים לפרסם דברים שעיתונאי ''מכוחותינו'' יעדיף ל''גלות אחריות לאומית'' ולהמנע מחשיפתם.
הם יכולים לפרסם בחו''ל דברים שנאסר לפרסם בארץ בצו בית משפט או ע''י הצנזורה הצבאית.
קשה לנקוט נגדם סנקציות משפטיות או נקמניות (יותר אתה לא מוזמן להצטרף) ולהרתיע אותם מלפרסם מידע לא מחמיא.
די ברור לי למה צה''ל ''מזמין'' רק עיתונאים מ''כוחותינו'' להצטרף אליו.
את הגישה של צבא ארה''ב כבר הסברתי. אם ארה''ב היא שוטר הכפר הגלובלי, זה הגיוני שהעיתונאות הגלובלית תוזמן לסקר את צבאה.
גם אני יודע? כנראה לא. 134560
ההשוואה (המובלעת) שלך בין השיקולים להזמנת עיתונאים לצה"ל לבין הצבא אמריקאי לוקה, לפחות, בכשל אחד. צה"ל אינו יכול ‏1 להסתכן בחשיפת האמצעים והעוצמה שברשותו. לעיתונאים הישראלים, אשר רבים מהם שירתו בצבא ‏2 יש ממילא את המידע הנ"ל ומכאן שאין כל סכנה בחשיפת מידע הידוע.
יחסי העוצמה האמריקאים ידועים לכל וגם כך בקשר לרוב האמל"ח, בטח זה שמסתובב באופן גלוי.
נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא רמת המידור הנמוכה שיש בצהל בקשר עם מידע סודי. אני לא יודע איך זה אצל האמריקאים, אך אני בהחלט מתרשם שמה שהם לא ירצו שהעיתונאים לא ידעו, אז העיתונאים לא ידעו - לפחות לא מהכוחות.

___________________
1או שמא אינו רוצה, על פי מדיניותו להסתיר את יחסי העוצמה האמיתיים שלו.
2ויש אף כאלה שמשרתים במילואים וממילא ממשיכים להיות מעודכנים.
לוקה בכשל? תוקם ועדת חקירה! 134571
לא הגזמנו? לכל היותר הבאת טיעון נוסף שמחזק את דברי.
מיד ובדיעבד!! 134575
גם אני יודע? כנראה לא. 134712
צריך לזכור גם שכל תחום ההזדהות בעייתי יותר כשמדובר בכתבים זרים, הן בשל מחסום השפה, והן בשל מחסום התרבות. כתבים ישראלים היו בצבא. הם יודעים איך זה, הם יודעים למה לצפות, וההווי הצבאי (בין אם היו קרביים ובין אם ג'ובניקים) קרוב לליבם, במידה זו או אחרת. כתבים זרים יראו בהתנהגות שלנו גסה ומגעילה, אולי. בכל מקרה, ההסתכלות שלהם תהיה במקרה הטוב אנתרופולוגית, והם לא יזדהו עם החיילים. לפיכך, מוטב לצה''ל, מבחינתו, להרחיק אותם עד כמה שאפשר.
אם זו הבעיה 134861
אז מה יותר פשוט לבקש מהחיילים לא לירוק, לא להפליץ ולא להיות חרמנים ליד העיתונאים הזרים ‏1

1 או במילים אחרות, נראה לי שהלכת רחוק מידי - למסקנה הנ"ל הגיעו אומות העולם כבר מזמן.
אם זו הבעיה 135122
אין לי מושג על מה אתה מדבר, אבל אני התכוונתי לדוגריות הישראלית, שנחשבת די בהמית בעיני אומות העולם הנ''ל.
אם זו הבעיה 135142
גם כך נראה לי שלא זו הסיבה לאי חשיפת צה''ל בעיני זרים וגם הדוגריות נחשפה זה מזמן בעיני אומות העולם
גם אני יודע? כנראה לא. 134524
ואלו המוזכרים בתגובה 134506 ?
טוב תודה, ואיך אצלך? 134525
ובמילים אחרות: מה השאלה?
עסוקים, אבל זה מה יש 134528
הם לא מ"כוחותינו" (אם אתה אמריקאי)?
עסוקים, אבל זה מה יש 134532
הם כן מ''כוחותינו''. ציינתי זאת במפורש.
עסוקים, אבל זה מה יש 134533
אז לא הבנתי. מדוע אתה גורס כאן (תגובה 134506) שצה"ל לא מבין זאת (או שאתה לא, והתכוונת למשהו אחר)?
ההוויה קובעת את ההכרה 134522
כן, אבל כיוון שאני, כקורא, מודע לכל זה, אני מודע גם להטייה, אפילו היא בלתי-מודעת, ולכן אני לא רואה לאן מוביל המדרון. נכון, הייתי מעדיף לקבל דיווחים מהעתונות החופשית, אבל הצבא לא מאפשר זאת.
ההוויה קובעת את ההכרה 134527
ראשית, לא כולם קוראים אינטילגנטים כמוך.
שנית,דיווח מוטה הוא בעייתי כיוון שאינך יודע, ביחס לכל דיווח, אם הוא מוטה או לא.
שלישית, אני בהחלט מסכים עימך, כי עדיף לקבל דיווחים, הגם חשודים בהטייה, מעיתונות ולא דיווחים מגמתיים באמצעות דוברים למיניהם.
ההוויה קובעת את ההכרה 134602
אני מעדיף לקבל דיווח מוטה ביודעין, מאשר דיווח כביכול חופשי.
ההוויה קובעת את ההכרה 134603
מה ההבדל בין דיווח מוטה ביודעין לדיווח כביכול חופשי? האין הדיווח החופשי כביכול בעצם מוטה ביודעין, כי כולם יודעים שהוא לא באמת חופשי?
ההוויה קובעת את ההכרה 134611
לא לגמרי. כולם יודעים איפשהו בנבכי תודעתם כי הוא אינו באמת חופשי, אך נוטים לסמוך עליו, בעיקר בענייני יומיום.
לעומת זאת, דיווח מוטה ביודעין נבחן בשבע עיניים (כפול מספר הקוראים זה יוצא הרבה מאוד עיניים), אם לא יותר.
ההוויה קובעת את ההכרה 134612
אני לא בטוח שהבנתי את ההבדל. מדוע נוטים לסמוך על דיווח חופשי לכאורה, או לחילופין, בוחנים בשבע עיניים (כפול מספר הקוראים, וזה באמת יוצא הרבה מאד עיניים?) דיווח מוטה ביודעין? אתה יכול לתת דוגמה קונקרטית כדי שנוכל לדון בה?
ההוויה קובעת את ההכרה 134616
המממ...
דיווח חופשי לכאורה, הוא כזה הנחשב חופשי, אך עצם היותו מוטה ברורה רק ליודעי ח"ן. אצל שאר האוכלוסיה, ישנו אולי חשד קטן, או שמץ ידיעה, אך אלו שוכבים עמוק בתודעתם. ניתן לקרוא לו מוטה בסתר.
דיווח מוטה ביודעין, כשמו כן הוא - מוטה, אך עובדת היותו מוטה ידועה לכל.

>"וזה באמת יוצא הרבה מאד עיניים?"
ניסית פעם לכפול את התפוצה של עיתון ממוצע במדינה רבת תושבים בשבע? סתם, כנראה שההלצה שלי לא היתה ברורה, או לחלופין לא מצחיקה.
ההוויה קובעת את ההכרה 134625
אני חושש שאני עדיין זקוק לדוגמה קונקרטית, שכן לא ברור לי שאכן יש הבדל בין שתי הקטגוריות שאתה מציע. אשר להלצה, היא הובנה.
ההוויה קובעת את ההכרה 134630
דוגמה של דיווח מוטה ביודעין ניתנה בכתבה. דוגמה לדיווח מוטה בסתר: עיתון מפוקפק בשם "אובייקטיבי". היום מעלליו כבר ידועים לכל, אך אני בטוח שבתחילה שמו הפיח אמונה בפי הקורא הממוצע.
אשר להלצה, אם היא הובנה לא נותר לי אלא לחשוש שהיא לא הצחיקה... :(
ההוויה קובעת את ההכרה 134632
ובכן, כעת יש לנו דוגמה קונקרטית על השולחן. אני טוען שאין הבדל בינה לבין דיווח מוטה ביודעין. אני, כקורא נבון, יודע שעיתון הוא גוף כלכלי. וככזה, מה שמנחה אותו הוא אינטרס כלכלי. כלומר, מלכתחילה, דיווחי "אובייקטיבי" לא יהיו אובייקטיביים, אלא יושפעו משיקולים כלכליים שונים, כמו גם "מעריב", "ידיעות" או כל עיתון אחר למטרות רווח. לכן, בשבילי לפחות, "אובייקטיבי" מעולם לא היה אובייקטיבי. כעת תוכל לחזור למה שכתבת בתגובה 134616 , ואז נוכל לדון על השאלה מתי משהו מוגדר כ"ליודעי ח"ן", ואני אטען שההבחנה הזו כבר הופכת את ההבחנה בין שתי הקטגוריות לכמותית ולא איכותית, ולכן, לטעמי, לבעייתית.
ההוויה קובעת את ההכרה 134898
סתם לשם סקרנות, איזה אחוז מאוכלוסיית קוראי העיתונים בישראל מהווים הקוראים הנבונים?
ההוויה קובעת את ההכרה 134899
אין לי שמץ. כמה שיותר, אני מקווה, אבל חושש שאתבדה.
134907
מייסד ידיעות אחרונות בקבלו איזה פרס אמר שהצלחת של ידיעות אחרונות נבעה מכך שהוא ניסה לצמצם את המשפטים בעיתון לשמונה מילים ומטה
מצד שני 134909
אם חמש המלים הראשונות הן בעמ' 5 הרי שכדי לקרוא את 3 המלים הנותרות צריך בד"כ לדפדף לעמ' 27 למטה.
ההוויה קובעת את ההכרה 135443
יותר מ- 10%?
עתון לחושבים שהם אנשים חושבים 134946
8%?
קוראי "הארץ".
תיקון: עיתון לחשובים שחושבים שהם חושבים 134947
חלקים נכבדים מהארץ הם שטותיים למדי (לא שאינם מהנים) ויש פעמים שהעיתון חסר חשיבות ומחשבה לגמרי אך זוהי דעה אישית
תיקון: עיתון לחשובים שחושבים שהם חושבים 134978
כך גם לגבי חלקים נכבדים מהאייל (לא מעט באשמתו של הח''מ), ועדיין, רוב באי האייל ראויים לתואר ''אנשים חושבים''.
ההוויה קובעת את ההכרה 134913
1) ניתן לומר כי "הקוראים הנבונים" = "יודעי ח"ן". לגבי האחרים, כבר ציינתי, זה לא שהם לא ממש יודעים, הם פשוט בסוג של הדחקה.

2) בבוקר חשבתי על דוגמה נוספת (משהו שקשור לחוסר שקיפות במינוי שופטים לבית המשפט העליון), אבל הספקתי לשכוח אותה. נסיון לשחזר:
המשלה של מערכת המשפט לעיתונות. אני מניח שחוסר השקיפות נובע מרצון למנוע מבעלי השפעה מסוימים התערבות בהליך המינוי. אך מכיוון שאלו גם כך ימצאו את דרכם, אנו מקבלים מצב בו הבחירה נראית חפה משיקולים זרים, כשלמעשה היא לא. אולי עדיף מצב בו אנו יודעים ששיקולים זרים מעורבים, ויודעים להסיק מכך מסקנות (אולי תגיבו כי במקרה של משפט אין זה משנה מה האדם ברחוב יודע או לא יודע, אך אני מאמין ששופט "מוטה" ביודעין ייתקשה הרבה יותר לפסוק בנושאים הקשורים באותה הטיה, מאשר זה המוטה בסתר).
ההוויה קובעת את ההכרה 134919
1. אני לא פסיכולוג. אם הם חיים בסוג מסויים של הדחקה אז אני באמת לא יודע מה לעשות.

2. מה שהבאת אינו דוגמה אלא אנלוגיה. אני עדיין רחוק מלהשתכנע שבעיתונות ישנו הבדל בין שתי הקטגוריות שהצגת. אני אנסה להסביר למה אני מתכוון. בברה"מ היה עיתון בשם "פראבדה", שזה "אמת" ברוסית אא"ט, אבל אני חושב שרוב הציבור הרוסי ידע, גם בלי שהיה צריך הסברים פסיכולוגיים, שהאמת ב"פראבדה", במקרים מסויימים, היא אמת למראית עין בלבד.
ההוויה קובעת את ההכרה 134932
1) אני לא מבקש ממך לעשות כלום. אני פשוט ממחיש למה עיתונות שעובדת היותה מוטה אינה מוטלת בספק עדיפה על עיתונות שעובדת היותה מוטה היא לא לחלוטין COMMON KNOWELDGE.

2) טענתי די בברור שזו אנאלוגיה ("המשלה...").
לגבי "פראבדה", זה אכן "אמת", אבל יש לי הרגשה שעובדת היותו מוטה הייתה די נגישה לציבור, לעומת "אובייקטיבי" בראשית דרכו. אני מבין את טענתך, אך נוטה לא להסכים.
ההוויה קובעת את ההכרה 135597
זו לא הדחקה אלא חוסר נסיון. בשום מקום לא מלמדים איך לקרוא בין השורות, ולכן רק מיעוט קטן שיש לו את הדחף הפנימי והסקרנות הבסיסית מגיע לזה.

הרי גם המתמטיקה היתה הופכת לנחלת מיעוט שולי בחברה לולא לימדו אותה בבית הספר.

הצעה שלעולם לא תיושם: לתרגל קריאה נכונה של עיתונות במסגרת שיעורי אזרחות.
ההוויה קובעת את ההכרה 135609
לבת שלי (כתה ו') יש שיעורים כאלה. אאל''ט הם תחת הכותרת ''תקשורת'', וכלולה בהם, בין היתר, גם צפיה מודרכת בפירסומות.
ההוויה קובעת את ההכרה 135982
במערכת החינוך הישראלית? לא יאומן. היכן היא לומדת?
ההוויה קובעת את ההכרה 135983
בי''ס מעינות, בכברי.
ההוויה קובעת את ההכרה 134986
ה Consumer Report האמריקאי עושה מאמצים עצומים לשכנע את קוראיו שהוא אובייקטיבי במידת האפשר‏1, וזה למעשה הקו העיקרי שלו כעיתון. השיקול ה*כלכלי* שלו לטווח בינוני וארוך הוא לשמור על אובייקטיביות במידת האפשר‏1. במלים אחרות, העיתון הזה מצהיר שאובייקטיביות היא העיקרון המרכזי שלו. אם יתברר לי שהעיתון - בניגוד להצהרותיו - מקבל תרומות מחברות שאת מוצריהן הוא בודק, אני ארגיש מרומה הרבה יותר מאשר אם יתברר לי ש"מעריב" חושב שיותר חשוב להגן על עופר נמרודי מאשר על האמת.
_________________
1- דהיינו, ביודעין. לית מאן דפליג שאפילו בתחזית מזג האויר אין אובייקטיביות מוחלטת, מהיותנו בני אדם.
2- אם רוצים להתקטנן אפשר לטעון שהעיתון צריך לשמור רק על מראית עין אובייקטיבית, אבל אני אטען שהדרך היעילה ביותר לשמור על מראית עין כזאת היא להתנהג בהתאם.
free falling? 137331
התחלתי ביום שבת לפנות בוקר, עת שמעתי את אחד מכתבי גלי צה"ל מדבר על ההטמעה (Embedding) של כתבי חדשות בתוך יחידות הצבא האמריקאי ותוצאותיה - הכתבים מושפעים ומדווחים מתוך מחשבה על החיילים אליהם הם מצוותים. לטענתו, הקשר הקרוב-מדי בין העיתונאים לחיילים יוצר הזדהות אצל העיתונאים שגורמת להם לשדר את "מה שהחילים היו רוצים לשמוע". הוא תלה זאת בעובדה שאותם עיתונאים אמורים להמשיך ולהתקדם עם אותם כוחות לוחמים, כתבת אחת כבר הספיקה להתארס לחייל. והנה, ארנה קזין מ"הארץ" מסכמת את המצב:http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
כמה דוגמאות:
רשת פוקס החליטה שלא לשדר קלטת שמתעדת את התרסקות המסוק האמריקאי לפני כמה ימים אלא למסור אותה לפנטגון (קטעים מאותה קלטת שודרה מאוחר יותר).
כתבים מאמצים נקודת מבט צבאית - כתב CNN וולטר רוג'רס דיווח בטון אקסטטי על כך שהוא נע בתוך "גל עצום של פלדה" וכי זה "כמו לדהור בתוך בטן של דרקון" ציטט בגאווה את מפקד החטיבה שאמר, "אם נפגוש עיראקים בדרך, פשוט נהרוג אותם, נמצא את האויב ונתפוס אותו באף", וגם הוסיף בפירוש: "זה יותר ממלהיב, כריסטיאן, לראות את הכוח המשוריין האדיר הזה מתגלגל במדבר בכיוון בגדד".

לפי קזין, הרשת שמתגלה בגדולתה היא דווקא sky (כן, זו שאני לא כל כך אוהב בד"כ), שאחרי דיווח של אחד מכתביהם העירו באולפן של סקיי כי "בעצם, ככל שידוע לו, יכול להיות שלוקחים אותו לסיבוב בכוויית; אין לו בעצם שום דרך לדעת בוודאות שהוא בדרך לבגדד". ובאותה הזדמנות הוסיפו מפורשות: "אנחנו לא מקבלים את התמונה השלמה. על כיסי התנגדות לכוחות האמריקאיים, למשל, אין לנו שום מידע אמין".

התפתחות מדאיגה נוספת היא מעצרו של צלם רשת פוקס גרג גורסקי, שצילם *בוושינגטון* שוטרים עוצרים אדם שנראה לדבריהם "ממוצא אירני". משטרת הפנטגון ביקשה למנוע את פרסום תמונות המעצר החרימה את הקלטות בטענה כי ארצות הברית נמצאת במצב חירום והחזירה את הקלטת למנהלי רשת החדשות הפופולרית רק למחרת, אחרי משא ומתן נוקב בין הצדדים.

אני מאד מודאג. ארצם של האמיצים והחופשיים עושה צעדים מדאיגים של וויתור על החופש כדי להדגיש, יש יאמרו שבאופן מלאכותי לגמרי, במיוחד לאחר הגילויים התכופים על דיסאינפורמציה אמריקאית בשבוע האחרון, את האמיצים.
free falling? 138375
והנה משהו חדש. פיטר ארנט, כתב CNN לשעבר שדיווח בעת מלחמת המפרץ הראשונה מבגדד, פוטר מרשת NBC. ארנט פוטר לאחר שהתראיין לטלוויזיה העירקית ואמר ש"תוכנית המלחמה הראשונית של ארה"ב נכשלה". נשיא NBC ניל שפירו התייחס לפיטורין ואמר כי "היתה זו טעות מצדו של ארנט להתראיין לטלוויזיה העיראקית, במיוחד בזמן מלחמה. הוא נקט בצעד שגוי כשהביע את דעתו האישית בראיון הזה. לכן הוא לא ידווח עבורינו יותר".


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים