גוונים בעולם הערבי 185419
שלום ארז,
לגבי אותם "גוונים בעולם הערבי" שאנחנו כל כך מחמיצים - אנא האר את עינינו לגביהם. מה הקפם? מה עצמתם בקרב הציבור והאליטות? האם אתה יכול גם להביא קישורים למאמרים/אתרים על זה?
תודה.
גוונים בעולם הערבי 185423
בהקשר: מאוקפי של נובמבר.

גוונים בעולם הערבי 185424
אילו גוונים אלו בדיוק? מה הקשר? דווקא האמן הפלסטיני שדובר עליו שם עושה אמנות שהיא מאוד אסלאמית. בקיצור - אני לא מבין.
גוונים בעולם הערבי 185426
זה צילום תמונה שמציגה את הלך הרוחות ברחוב הפלסטיני וברחוב הישראלי דרך עיני ה"אליטה" או "החושבת", לאו דוקא ההמון המתלהם אצלנו או אצלם.

הנושא הוא התגברות הביטוי הלאומני בקרב האליטה החושבת/ משכילה הפלסטינית כדרך לבניית זהות לאומית . תהליך דומה עברה הישראליות בשנים שלפני קום המדינה ובשנות המדינה המוקדמות.
זה למעשה תהליך שמאפיין עם בהתהוות לאומית לקראת פורמליות .
משהו שהפוליטיקה בישראל אינה לוקחת בחשבון נדמה לי.
מי שחושב שתהליכים היסטוריים מושפעים רק מפוליטיקה ומלחמות טועה, לתהליכים תרבותיים יש השפעה ניכרת כמו אלו שהיוו את היסודות להקמת המדינה היהודית ואת הצידוק לקיומה, וכיום משרתים את הפלסטינים במאבקם להשגת מדינה משלהם.

מה שיותר מעניין הוא המבט הציני על הזהות הישראלית הנשחקת של האמנים הצעירים בני דור הוודאות שבקיום המדינה.
גוונים בעולם הערבי 185430
לא שאלתי על הרחוב הפלסטיני, אלא על כלל העולם הערבי-מוסלמי (מצרים, לבנון, מלאזיה, המיעוטים המוסלמיים בצרפת וכו' וכו'). מה שנתת לי היה כתבה של ישראלית (!) על אמן (!!) פלסטיני שדווקא כן משתמש במוטיבים מוסלמיים מובהקים (!!!) - מה אני אמור ללמוד מזה?
גם ההשוואה לציונות לא ברורה - אנחנו שאבנו מההיסטוריה הדתית שלנו אתוסים לאומיים, לא דתיים (וראה לדוגמה נמרוד). או בכלל המצאנו אותם (תל-חי). דווקא הציונות התעקשה להבדל מהדת היהודית, אותה היא ראתה כגלותית.
ובכלל - להסתכל על אמנות שוליים לעתים רחוקות מעיד על זרמים חשובים בציבור עצמו או בקרב האליטות.
שאלתי בעודה עומדת - איפה הגיוון הגדול בעולם המוסלמי?
גוונים בעולם הערבי 185434
אני מצטער ניסיתי לעזור ולא הצליח,אתה צודק המאמר הזה באמת לא עונה על השאלות שהצבת, אולי מישהו אחר יצליח יותר.
גוונים בעולם הערבי 185487
גיוון זאת מילה מאוד מגוונת, איזה גיוון בדיוק אתה מחפש?
השפה הערבית מכילה דיאלקטים קצת שונים בקרב עמים שונים (מרוקאית לעומת פלסטינאית וכו'...). יש מנהגים שונים. יש תרבות קצת שונה. (במיוחד בדואים לעומת פלאחים לעומת עירוניים). יש שנאות בין הקבוצות ויש בדלנות: המצרים רואים עצמם בניהם של הפרעונים ונעלים על שאר הערבים, האיראנים שאינם ממש ערבים, רואים עצמם תרבותיים יותר מהערבים וגם מופנמים ומנומסים הרבה יותר, האליטה המרוקאית רואה עצמה חלק מאירופה ויש שם נטייה פרו-ספרדית\צרפתית לצד סלידה-בעיקר מצרפת הכובשת. האליטה העירקית רואה את עצמה המשכילה ביותר וקטאר בכלל נבדלת בגל מודרניזציה אדיר וסגידה ממש למערב.
ומה בקשר לסולם ערכים ? 185490
גוונים בעולם הערבי 185495
ואללה?! באמת?! העיראקים הם לא מאלזים?! מה אתה אומר?!?!
טוב שיש אסלאמולוג בקהל, אחרת הייתי בטוח עד היום שבטוסי לאלג'יריה אני יכול לבקר בעתיקות בבל. נהדר שתיקנת אותי.
אני מחפש את הגיוון שארז מדבר עליו.
בקיצור - הכוונה לחלופות לאסלאם הרדיקלי המשלב גם לאומנות-כלל-מוסלמית. נראה היום שאידיאולוגיה זו היא-היא נותנת הטון ברוב הגדול של המדינות המוסלמיות וגם בקרב המיעוטים המוסלמיים במדינות אירופה. אותה אידיאולוגיה שגורמת לאינטלקטואלים ולאנשים ערבים לחפש תיאוריות קונספירציה מגוחכות שיסבירו שסדאם בעצם עדיין לא נתפס, ובו בזמן לבכות את כניעתו של המנהיג הנהדר (ראה כתבתו של צבי בראל היום ב-"הארץ").
גוונים בעולם הערבי 185496
בגלל שלא היית ממוקד בשאלתך כך הייתה תשובתי, אך היא הכילה גם איזכור של קטאר שסוגדת למערב והדבר נכון לא רק במימד החיצוני, אלא במידה רבה גם בהפנמת ערכים חילוניים ומוסריים(סלאש)תועלתניים-לא מאמין במילא במוסר טהור.
גוונים בעולם הערבי 185498
ניתן גם לומר שכל בדל של לאומנות "איזורית," כגון עירקית, סורית, לבנונית, פלסטינית, לובית, אלג'יראית, וכדומה, הוא אלטרנטיבה לאיסלאם\\לאומנות פאן-ערבית (שאיחודם למקשה אחת, אגב, מצביע על המאחד יותר מאשר על המאוחדים-לכאורה) שאותה מציג אותו אלמוני, ולכן ראיה ל"גיוון." ויש יותר מבדל כזה בכל מקום. בכלל, תן לי החלטה אופרטיבית אחת בשני העשורים האחרונים של הליגה הערבית, או, לחילופין, של ארגון מדינות האיסלאם. האיחוד הזה הוא פיקציה — פיקציה שפאן-ערביסטים, או, לחילופין, איסלאמיסטים, מחזיקים בה, אבל לא כזו שיש לה תוקף רב במציאות.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 185499
עדיין, מוסלמים בכל העולם התאבלו על תפיסתו של סדאם. על מנת שלאומנות פאן-ערבית (מוסלמית) תאוחד יחד עם האסלאם כל מה שצריך זה לקרוא עיתון. כשמנהיג מלאזיה מביע באופן רציף דעות אנטי-ישראליות, ללא כל ניסיון לאיזון, כאשר באינדונזיה פורחים תאים של אל קאעידה, כאשר מוסלמים בכל העולם חוגגים אחרי פיגועי ה-‏11/9 (טוב, גם חומסקי), כאשר כולם כאחד מאשימים את המערב בכל צרותיהם - לא צריך החלטות של הליגה הערבית או ארגון מדינות האסלאם. מה זה משנה בכלל?
שאלתי, למרות ההתקפות עלי, עודנה עומדת - אנא, תנו לי תקווה - זרם משמעותי וחזק של מוסלמים שמתבדל מהאסלאם הרדיקלי. בבקשה - אשמח גם לסימוכין, אמנם הערבית שלי חלודה מאוד, אבל אני אוכל להתמודד עם קצת טקסטים.
כליל - אתה באמת לא רואה שום קשר בין האחווה הפאן-ערבית (ואני לא מתכוון לאידיאולוגיה הנאצריסטית, בחייך!) לבין האחווה האסלאמית? למה לפי דעתך מצרים, סורים, ירדנים ותימנים כאחד ביכו את לכידתו של סדאם חוסין?
מי אבחן את מי פסיכולוגית, ובאיזה הקשר? 185500
גם מוסלמים בכל העולם שמחו וצהלו על תפיסת סדאם. חלק ניכר מאלה שאינם סונים המוסלמים בעירק (דהיינו השיעים, הכורדים, התורכמנים..), איראנים, לבנונים, איחוד האמירויות, פליטים עירקים, ועוד.

ראה, למשל, כאן:
באינדונזיה אולי פורחים תאים של אל-קעידה, אבל נאסרים ונשפטים שם פעילי טרור. כך גם בסעודיה.

אם אתה מנסה להציג פה דמות מוסלמית מאוחדת, יש לה, כנראה, פיצול אישיות די כבד. (זה כבר באמת אבחון פסיכולוגי, אבל בהלצה)

אשר לקישור שלך בין פאן-ערביות לאיסלאם — אם תשים לב, חלק ניכר מן הפאן-ערבים הם נוצרים, בכלל.

כשאני מתבונן בעיתונים ובטלויזיה, ואני נוהג גם לצפות מדי פעם בשידורים של החיזבאללה, אני רואה בעיקר אטימות ונטיה מוגזמת להכללות. אני רואה שהופקו שתי דרמות טלויזיה המבוססות על הפרוטוקולים של זקני ציון — "פרש בלי סוס" במצרים, ו"התפוצות" בסוריה. שתיהן שודרו על ידי אל-מנאר, שהיא, מה לעשות, לא במיוחד חובבת-ישראל. לא סימפתי. מצד שני, באל-מנאר יש דברים יותר גרועים מזה (ראה, למשל, תגובה 170106). אני מבין, גם, או לפחות כך גורסת השמועה, שיש לא מעט אנטי-יהודיות בין ערבים רבים ומוסלמים רבים. אני, מה לעשות, לא קופץ מזה למסקנה שהדרך הטובה ביותר לשמור על האינטרסים שלי היא להתייחס לכל הערבים והמוסלמים כאל מקשה אחת בעלת רצונות ואינטרסים מאוחדים. אלה בני אדם. הרבה אנשים שונים, עם צרכים, וערכים, ורצונות (ושימוש מוגזם בח וע). לי נראה יותר הגיוני להתייחס אליהם כאל כאלה. בגישה כזו אפשר לנסח בעיות בצורה אנושית, ולמצוא להן פתרונות אנושיים.

הערה סגנונית לסיום: טוב ויפה שאתה פונה אלי בשמי הפרטי. זה היה מקובל עלי, לו היית מואיל בטובך להזדהות בשם פרטי, וכך ניתן היה לשוחח כבני תרבות. אבל יש לך יתרון עלי. מן הראוי שתוותר עליו, לטעמי.
ערכים 185538
נראה כאילו אלו ששמחו על נפילת סאדאם הם רק אלו שיש להם חשבון אישי עם סדאם, לא? (לא מצאתי את התגובה הלבנונית בקישורים שהבאת).
ערכים 185558
וביחס למדינות המערב, אין זה נכון?
ערכים 185561
לא, ובכל מקרה יש שם גוונים אחרים, גם כשאין הם הרוב.
חשבון אישי? כיצד יתכן הדבר?! 185565
הרי העולם המוסלמי-ערבי הוא מבנה מונוליתי, כיצד ייתכן שיתקיימו שם יחידים בכלל, שיכולים להחזיק בחשבונות אישיים?

ובמערב, מה? מי חגג או הפגין בנושא מות סדאם? לא נראה שמישהו חוץ מאלה שהיה להם חשבון אישי איתו התייחס אליו במיוחד, לטוב ולרע.

אני מזכיר כי הטענה שלי היא כנגד הצגתו של האלמוני את "העולם הערבי-מוסלמי" כגוף מונוליתי. הדגמתי שלא כך הדבר. C'est tout.
אשר ל''תגובה הלבנונית'' 185566
In Lebanon, Nasser Kandil, a member of parliament, called the capture "a major event," and called on the United States to use this time to reach out to nations it has ostracized.

זו לא תגובה של ממשלת לבנון, אבל זה לא מה שחיפשתי ממילא.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 185518
מכיון שמי שאין לו במה להאחז, נאחז גם בקש. השאלה החשובה היא מה הגורמים לחוסר התקווה בעולם הערבי והמוסלמי, שהופך את סדאם ובן לאדן ודומיהם לגורם היחיד שמצית את הדמיון, ומה ישראל והמערב יכולים לעשות כדי לתרום לשינוי. רמז: ההנחה המהותנית (אם תסלחו לי על הביטוי) שהשקפת "הרחוב הערבי" היא מן אקסיומה בלתי משתנה שלמערב אין שום חלק ביצירתה, היא לא רק מוטעית, אלא היא גם נבואה שמגשימה את עצמה.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 185537
אולי תענה אתה מה גרם לעשירי סעודיה, הנתמכת ע"י המערב זה שנים, שרבים מהם או בניהם רכשו השכלה מערבית, להעביר smsים עליזים ב911? מה גרם לשמחה זו שהקיפה את גם את העשירים וגם את המשכילים וגם את החופשיים. מה צריך לעשות כדי לשנות זאת?
ואין לי כוח לחפש עכשיו קישורים לסקירת התגובות הערביות במערב לאירועי אותו היום, כך שאבין אם לא תגיב.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 185567
א. מה הקשר להשכלה המערבית?

ב. אני חושב שטענה שכזו, באשר ל-SMS-ים עליזים, דורשת תימוכין. אחרת, מה ההבדל בין זה לבין דיון באל-אייל אל-מוצרח', שבו מעלה אבו-בידס את הטענה שעשירים יהודים העבירו ביניהם SMS-ים עליזים ב-‏911?
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 185690
על איזה אחוז מעשירי סעודיה אנו מדברים?
-אגב מה דעתך על בדווים מוסלמים המשרתים בצה"ל, חלקם בדרגות רמות?
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 185691
א) סדר גודל של 83.29%
ב) אני בעד
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 185721
ובהקשר של הבדואים - והדרוזים, אגב - המשרתים בצה"ל, ארגונים כמו צה"ל, משטרת ישראל ושב"ס משמשים קרש קפיצה בחברה הישראלית, ולמיעוטים שהחברה מקשה עליהם להשתלב כאזרחים שווי זכויות, ארגונים גדולים מהווים אלטרנטיבה חשובה ומועילה. כך שהתפקיד שהצבא ממלא כאן הוא כלכלי-חברתי לא פחות ממדיני, ולטעמי - יותר. ככה שלו הייתם שואלים אותי (ולא שאלתם... סתם נדחפתי... :)), שאלת הזהות הלאומית הבדואית משחקת תפקיד חשוב בעניין השירות הצבאי שלהם, אבל לא היחיד, ולטעמי גם לא הכי דומיננטי.

אגב, אם אתם מתעניינים, לפני כמה חודשים יצא ספר מבריק ומרתק בנושא התפקידים החברתיים של הצבא לישראל, והוא קושר אותו גם לענייני מדיניות חוץ וכלכלה - "צבא אחר לישראל: מיליטריזם חומרני בישראל", מאת יגיל לוי. אני ממליצה בחום, במיוחד לאנשים שמכירים היטב את הצבא ואת המציאות החברתית בישראל. יש בספר ניתוח מרתק של שאלת המיעוטים הלא יהודיים ושירותם הצבאי.

אני אהבתי מאוד - למעשה, זהו הספר הטוב ביותר שקראתי בנושא. מהיכרותי עם האייל, כמה וכמה איילים לא יסכימו עם הספר, אבל גם לאנשים מצידו השני של המתרס - שווה קריאה.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 185802
תודה על ההפנייה. לפי התקציר, נראה שלכותב יש הרבה מה לחדש לי, שכן טענותיו שם מנוגדות לידוע לי. קשה לי לדמיין את גיבוש העם הזה, ובעצם את יצירתו מערב רב של קבוצות כה שונות מכל בחינה אפשרית, ללא מרכיב השירות המשותף בצה"ל.
את דעתו של סבר פלוצקר על הספר ניתן למצוא בhttp://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1173-2755304,00.... ולטובת קוראינו בחו"ל הנה ציטוט:
קראתי את הספר בנשימה עצורה. זו האנציקלופדיה הממצה ביותר של כל חטאי ופושעי ישראל על-פי השמאל הקיצוני והאנטי-ציוני. מחברו הצליח לדחוס בו את מלוא השקפת העולם המשותפת לאנשים כמו אדווארד סעיד ונועם חומסקי, על ישראל (הקולוניאליסטית, איך לא?) האשמה בכל, בעלי ההון (האשכנזים, איך לא?) השולטים בה והאשמים בכל, הקפיטליזם (הגלובלי, איך לא?) האשם בכל, ועוד כהנה וכהנה קביעות טיפוסיות של שולי השמאל הסהרורי. אין שום מידע של ממש וגם התיאוריות הפוסט-מרקסיסטיות המוצגות מרבות לסתור זו את זו. הכל כפוף לאידיאולוגיה מהקצה המרוחק של השיח הציבורי.
הסכמי אוסלו, למשל, מתוארים כ"מודל כיבוש חדש", שבו נדרשת הרשות הפלסטינית להיות קבלן הביצועים של מערכת הביטחון הישראלית. ואילו צה"ל ראה בהתקוממות הפלסטינית "הזדמנות נאותה למחוק את חרפת כשלונותיו מהעבר", ולכן פעל להעצמת התבערה.

וציטוט מתוך ספר אחר של המחבר:
הקבוצות היהודיות העיקריות נשכרו ככל שהפעילות המלחמתית התעצמה... הישגים ישירים כדוגמת משאבים חומריים, יוקרה חברתית, רווחים אלקטורליים ועוד, חברו להישגים עקיפים הנובעים בלעדית מתרומת פעולות התגמול לקיבוע הסכסוך בדמות אדמות ורכוש פלסטיני והרחקת כוח העבודה הפלסטיני משוק העבודה. יתר על כן, ככל שהסלמת הסכסוך ביססה את עליונות המדינה בזירה הפנימית באמצעות הממלכתיות, גברה יכולת המדינה להעניק לגיטימיות להבנייתה של חברה בלתי שוויונית שקבוצותיה האשכנזיות נהנות ממעמד דומיננטי.

אכן, ישנם איילים שלא יסכימו עם גישה זו.

לא קשור, אבל בהמשך החיפושים הגעתי לhttp://www.pitgam.net/cats.php?data=warfare&offs...
ושמה מצאתי כמה ציטוטים חביבים:
טומי לפיד: "הטלויזיה עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת"
ריצ'רד מרצ'ינקו מפקד חוליית שייטת 6 בגרנדה: "ושוב אנו נכנסים לגיא צל-מוות אבל אנו לא נירא כל רע כי אנחנו בני הזונות הכי רעים בעמק"
דורי גולד: "יחסים בינלאומיים הם על אינטרס לאומי ולא על ללכת למסעדות ביחד"
נפוליאון בונפרטה: "הכוח האמיתי הוא בחזות הכוח"
ג'י ה. הארדי: "למתמטיקה אמיתית אין כל השפעה על מלחמה. איש לא גילה עדיין מטרה מלחמתית שאותה תורת המספרים יכולה לשרת"
לגבי הציטוט של הארדי 185804
מעניין אם לדעתו הצפנה אינה ''מטרה מלחמתית'', או שעבודתו של טיורינג במלה''ע השניה לא היתה מתמטיקה.
לגבי הציטוט של הארדי 185812
ומעניין למה צה''ל מחזיק יותר מתמטיקאים מכל מחלקה למתמטיקה בארץ.
לגבי הציטוט של הארדי 185852
מה זאת אומרת "למה"? כדי שיוכלו להשלים עוד תארים מתקדמים (תוך כדי שהם עושים כלום) על חשבון משלמי המיסים, כמובן.
לגבי הציטוט של הארדי 185878
אתה כותב "תוך כדי שהם עושים כלום" מידע אישי?
לגבי הציטוט של הארדי 185929
טוב, אני לא מכיר את *כל* המתמטיקאים בצה"ל...
לגבי הציטוט של הארדי 185901
א. לא מצאתי את הקישור, אבל אני מאמין שהארדי אמר את הדברים לפני או בתחילת מלחמת העולם הII. דרך אגב, הצפנה מבוססת תורת המספרים הפכה להיות פופולרית רק מסוף שנות ה70. (למרות שאני ממש לא מוכן להתחייב ששום דבר ממה שטיורינג ואחרים עשו ע"מ לפצח את האניגמה לא השתמש בתורת המספרים.)

ב. בלי קשר, אתה תהנה לקרוא את זה:
במיוחד נחמדים הקטעים על מלחמותיו של הארדי באלוהים (שהוא לא האמין בו).
לגבי הציטוט של הארדי 185952
טוב, אמרתו של הארדי מופרכת. אם הניסוח היה קצת שונה הייתי אומר שהכוונה בדבריו היא אולי יותר לקטע של השימוש בתורת המשחקים לצורך קביעת כדאיות, מטרות המלחמה והאמצעים לכך. שהרי מדובר במשחק לא רציונלי עקב אנושיות המעורבים בו, כך שלתורת המשחקים יש שם תוקף מוגבל.
לגבי הציטוט של הארדי 185956
לא, למיטב הבנתי זו כלל לא היתה כוונתו, ולא הייתי אומר שאמרתו מופרכת. הארדי, כרבים אחרים, אהב מתמטיקה טהורה *למרות* חוסר ה"מעשיות" שלה, ובאמרתו הידועה מתח זאת קצת והגיע עד לאהבת המתמטיקה הטהורה *בגלל* חוסר המעשיות שלה. כדאי לקרוא את הספרון הקצרצר שלו "A Mathematician's Apology", כולל ההקדמה המקסימה של C. P. Snow, כדי להבין מעט יותר את ההקשר.

כיום, ספרים רבים העוסקים בתורת המספרים מזכירים את האפליקציות ההצפנתיות שלה, וחלק מהמחברים מזכירים את אותו ציטוט של הארדי ואיך הוא "טעה". בעיני הוא לא טעה מהותית.

ככל הידוע לי אין ביוגרפיה שלמה של האיש המיוחד הזה; את התיאור המקיף ביותר של חייו מצאתי דווקא בספר "The Man Who Knew Infinity" של רוברט קרנגל, ספר מצויין על חייו של רמנוג'ן.
לגבי הציטוט של הארדי 185984
חשבתי ש- Introduction to the Theory of Numbers זו הביוגרפיה של Hardy...
לגבי הציטוט של הארדי 185996
זהירות - עוד יקחו אותך איילים ברצינות, יקנו את הספר, יקראו אותו מראשיתו ועד סופו בציפיה לפרטים הפיקנטיים‏1, ויקבלו משהו אחר. איזו צרה...

1 מה היה המאורע הרומנטי בחייו? איזה חלק של העיתון היה רוצה לקרוא גם ביום מותו? מה כתב במכתב סרקסטי ל-Nature ב-‏1934?
לגבי הציטוט של הארדי 186018
יש יותר פרטים פיקנטיים בספר הזה מאשר בכל ביוגרפיה. בין השאר, ילמדו ממנו למה אנשים מסויימים בוחרים ב- 1729 כצירוף סודי בבול-פגיעה...
לגבי הציטוט של הארדי 186605
בגלל מספר המונית, כמובן.
לגבי הציטוט של הארדי 186044
אני מכיר כבר אייל אחד שלקח ברצינות המלצה של עוזי לגבי ספר מתמטיקה לקהל הרחב, ולמד ממנו רק דבר אחד: שהוא אינו הקהל הרחב.
לגבי הציטוט של הארדי 186111
תוכל לשאול את האייל ההוא מה היה אותו ספר? אני סקרן (ואפשר בדואל). אולי עוזי הפריז ברוחבו של הקהל?
לגבי הציטוט של הארדי 186112
תגובה 112874.
לגבי הציטוט של הארדי 186114
טוב, אם זה זה אז עוזי לא בדיוק דיבר על הקהל הרחב‏1. אכן יופי של ספר‏2 שיצא כבר במהדורה שנייה שהכניסה אותי לדילמה לגבי המהדורה הראשונה שברשותי. למה אי אפשר לשדרג ספרים?

1 "בעלי רקע כללי במתמטיקה (ברמה של קורסי שנה א' במדעי הטבע)" זה קהל צר עד בינוני מינוס.

2 אם כי חלק מהמשפטים/הוכחות אינן מספיק פנינים בעיני, ויש לי הצעות לעוד מועמדים.
Proofs from the Book 215504
יצא כבר במהדורה שלישית (מה שיכול להקל על דילמת השדרוג שלך).
Proofs from the Book 215568
מה, באמת? אלך לבדוק. אני מניח שאם זה יהיה מפתה מספיק אקנה את החדש ואמצא מה לעשות עם הישן.
לגבי הציטוט של הארדי 186262
למיטב ידיעתי במלחמת העולם הראשונה נעשה שימוש רחב במשוואות דיפרנציאליות (למעשה בטכניקות לפתור משוואות כאלו) על מנת לשפר את הדיוק הארטילרי.
לגבי הציטוט של הארדי 186265
נדמה לי שעוד לפני. פורייה, ההוא מ-''טורי פורייה'' ו-''התמרות פורייה'', היה אחד מחכמי צבא נפוליון, איפשהו במאה השמונה-עשרה.
בוודאי 186270
למתמטיקה היו יישומים צבאיים מקדמת דנא, אם רוצים - עוד מימי ארכימדס והבליסטראות. הארדי דיבר על תורת *המספרים*. בעיניו, אולי, כשתורה מוצאת יישומים צבאיים (או יישומים מעשיים כלשהם) היא מזדהמת, וזוהרה מועם, והוא שמח שלתורת המספרים עוד לא נמצאו אז יישומים כאלה.
בוודאי 186276
אפשר לבקש הבהרה לגבי מה בדיוק נכנס למושג "תורת המספרים" ?
(ברמה של סטודנט שנה א' למדעי המחשב).
אז ככה 186280
תורת המספרים עוסקת בתכונות של המספרים הטבעיים:

1, 2, 3, ...

ובמובן מעט רחב יותר גם השלמים (כלומר, גם השליליים (ואפס)) והרציונליים (שברים). התורה עוסקת בנושאים כמו התחלקות ומספרים ראשוניים, משוואות דיופנטיות (כלומר משוואות שמחפשים להן פתרונות שלמים), ובעצם כל שאלה שאפשר לשאול עם לא יותר ממספרים שלמים וארבע פעולות החשבון.

הפרדוקס הוא שלמרות שאלו באמת המספרים הפשוטים ביותר, השאלות כאן הן לרוב הקשות ביותר. למשל: אם תשאל לגבי כל הפתרונות *הממשיים* של משוואה כמו y^2 = x^3 + 17 , זו שאלה קלה - לכל x שתבחר יש שני y-ים מתאימים (במקרה אחד שניהם אפס) או שאין כאלה, קל לחשב את ה-y-ים הללו ל-x מסויים, והכי קל פשוט לצייר את הגרף וכך "להבין" איך נראים הפתרונות. אם תתעניין בפתרונות מרוכבים זה נהיה אפילו פשוט יותר: לכל x יש בדיוק שני y-ים (שוב, לפעמים הם מתלכדים). אוסף הפתרונות המרוכבים נראה (אחרי שיפוץ קל) כמו טורוס.

אם, לעומת זאת, תשאל מה הם הפתרונות *השלמים* של המשוואה, תגלה שזה הרבה פחות קל. לא קשה לעלות על x=2 ו-y=5. אפשר גם x=-1 ו-y=4. יש עוד? כמה עוד? יש אינסוף?

בשל הצירוף הזה של המספרים הבסיסיים ביותר ושאלות קשות מאוד, לתורת המספרים יש היסטוריה עשירה ביותר ונפח בלתי נתפס. מתמטיקה גבוהה ומורכבת פותחה כדי לתקוף את השאלות הללו, וכדי לעסוק כיום בתורת המספרים יש להכיר לעומק מגוון רחב להדהים של תחומים מתמטיים.

אני מציין זאת כי כיום, התשובה לשאלתך "מה בדיוק נכנס למושג "תורת המספרים"" היא קצת יותר מסובכת. השערת רימאן, למשל, או ההשערה של Birch and Swinnerton-Dyer, או אנליזה p-אדית או גיאומטריה אלגברית אריתמטית, ממש לא *נראות* כמו משהו בתורת המספרים לפי התיאור לעיל, אבל הן בעצם כן. במלים אחרות, איש תורת המספרים יכול לעסוק בתורת המספרים בלי לעבוד עם מספרים טבעיים בכלל.

למתעניינים, הנה שאלה פשוטה-לכאורה ויפה, שלמרות שהיא עוסקת סתם בטבעיים, כדי *לפתור* אותה צריך קצת להתרומם ולהסתכל על פונקציות מרוכבות: נתון אוסף סופי של סדרות חשבוניות (אינסופיות) כך שכל מספר טבעי נמצא בדיוק באחת מהן. יש להראות שלשתיים מהסדרות הללו יש אותו ההפרש. למשל:

2, 4, 6, 8, ...
1, 5, 9, 13, ...
3, 7, 11, 15, ...

הן שלוש סדרות חשבוניות העונות על התנאי, ובאמת לשתיים מהן אותו ההפרש (4).
לגבי הציטוט של הארדי 186612
יכול להיות שהארדי בעצם התכוון לדברים שכתבו כבר הרבה לפניו, וזה שההגיון לא יכול להניע למעשים, לכל היותר הוא יכול לנתח מצבים (אריסטו, דויד יום).
לגבי הציטוט של הארדי 186627
זו פרשנות מעניינת, אבל אינני סבור שהיא מתאימה כאן. כדי לוודא זאת שבתי וקראתי כמה חלקים רלוונטיים מתוך "A Mathematician's Apology", ואני רק יכול לשוב ולהמליץ על הטקסט הזה. מצד שני עלי לסייג משהו שאמרתי למעלה: הארדי במפורש מתנגד לגישה המפארת את המתמטיקה *בשל* היותה לא שימושית.
לגבי הציטוט של הארדי 424172
רציתי להפנות את תשומת ליבך לתגובתו של יובל נוב תגובה 187860
אני חושב שקראתי את הספר בעברית (המחבר הוא מרכוס דה סוטוי אאל"ט) ובניגוד ליובל אני חושב שהספר דוקא טוב ומעניין. אפשר לשער הסתייגויות של מתמטיקאים מקצועיים מנסיונות לתאר את המתמטיקה לא בשפה המתמטית. נכון שהספר מקפיד מאוד (אולי יותר מדי) לא לגלוש להסברים מתמטיים, אבל זוהי גם מעלה של הספר. הספר נותן תאור מרתק ונלהב (גם אם הוא בהכרח שטחי מבחינה מתמטית) של השערת רימאן והקשר שלה למספרים הראשוניים.
גם ללא מתמטיקה יש בספר אינפורמציה מעניינת לרוב ובפרט שהיא נוגעת לנושא הדיון הזה כולו (טרדנים כפייתיים וגו').
א. המסופר שם אמנם אינו רלאבנטי לגבי המרכז של טיעונך נגד הכפייתיים (שהוא אם אני מבין נכון שגם מתמטיקאי קונפורמיסט במיוחד הצמוד לפורמליזם ולמוסכמות של האקדמיזם המתמטי מסוגל להבחין בין מתמטיקה של ממש ליריד ההבלים שרוקחים רוב רובם של הכותבים הלא-קונפורמיסטים).
ב. מצד שני הוא כן רלאבנטי למידת הקושי שיש באבחנה הזו.
ב.1. עצם העובדה שמתמטיקאים מקצועיים ובעלי מעמד כשלו מול עבודתו של רמנוג'ן והעובדה של"נון-קונפורמיזם" ולניתוק של רמנוג'ן מן השיח המתמטי של קיימברידג' היה חלק מהותי בכשלון הזה , מרמז שהאבחנה הזאת אינה קלה כל כך.
ב.2. מן הצד השני, גם נטייתם של מתמטיקאים "אמיתיים" הן למתיחות ומעשי קונדס והן לתימהונות והפרעות נפשיות יכולה להקשות על האבחנה מן הכיוון השני. (אני זוכר שאתה אינך מסכים לעניין ה"תימהונות וההפרעות", אבל הספר מכיל כמה דוגמאות מרתקות ל-‏2 הוריאנטים. לא אביא אותן כי לבטח אבלבל בין 2 הוריאנטים).
ג. לגבי נושא הישימות של המתמטיקה הטהורה, אאז"ן גם מרכוס דה סוטוי מציין שבכל דיון על הישימות הזאת צץ עניין המפתחות הציבוריים של הלמן-דיפי וה-RSA. מה שמרמז שזו לא רק הדוגמה הטובה ביותר אלא אולי גם היחידה. בכל זאת אני חושב שלטענות נגד הציטוט של הארדי יש על מה להתבסס מעבר לעניין ההצפנה. הנסיון לטעון שאפשר להבחין בין מתמטיקה תאורטית שעשוייה להתגלות כבעלת יישומים לבין כזאת שלעולם לא יהיו לה יישומים נראית לי נועזת יתר על המידה וסותרת את הנסיון ההיסטורי.
לגבי הציטוט של הארדי 424221
א. אין לי ממש טיעון "נגד הכפייתיים" (אנחנו לא בדיון ההוא, אגב, אבל מילא. יש שם די והותר). כתבתי פעם שמטרת דיון 1571 היתה לספר קצת על השיטה המתמטית ומהותה, באמצעות תיאור הכשלים של אלה שאינם מבינים אותה. עם זאת, אני באמת סבור שברוב מכריע של המקרים, האבחנה בין טיעונים אמיתיים להבלים היא קלה מאוד.

ב. 1. אני לא חושב שראמאנוג'ן הוא דוגמה טובה כל כך. שני מתמטיקאים בריטיים לא זיהו את הערך בעבודתו, אבל אני בטוח לגמרי שהם פשוט לא ניסו לקרוא ברצינות את כתביו. הראשון שניסה - הארדי - זיהה בקלות שיש שם תגליות של ממש. הרקע לפספוס איננו מתמטי, הוא סוציולוגי: מתמטיקאי מכובד מקבל מכתב מאלמוני חסר מעמד היושב בהודו וכותב בצורה מבולבלת. מכתבים מסוג זה אינם כה נדירים (יש הרבה תגובות אפילו באתר זה המעידות על כך), ולרוב האנשים אין מוטיבציה לקרוא אותם בכלל. אני חושב שזהו נס שהארדי ניסה.

בקיצור, אני עדיין סבור שאם קוראים בזהירות טקסט מתמטי אמיתי, טקסט טרחני אמיתי וטקסט מהסוג הנדיר המכיל מתמטיקה טובה אך כתוב בידי מישהו שאינו מומחה, אפשר כמעט תמיד לזהות נכונה לאיזה סוג הטקסט שייך.

ב. 2. אני בטוח שזה קורה, אבל שוב, זה נדיר מאוד. אני דווקא סקרן לשמוע את הדוגמאות שדה-סוטוי מציין.

ג. אני בטוח לגמרי שאין דרך לדעת לאילו תורות מתמטיות יתגלו בעתיד יישומים - יש, כמו שאמרת, הרבה דוגמאות היסטוריות מפתיעות. אבל לא זו הטענה של הארדי. כמו שאני מבין אותו (וכך אני גם חש בעצמי), הוא דיבר על עניין אסתטי גרידא: מתמטיקה מרתקת אותו ללא שום קשר לישימות שלה.
לגבי הציטוט של הארדי 424486
ב. 1. "ראמאנוג'ן ... הרקע לפספוס איננו מתמטי, הוא סוציולוגי ..." - אבל זוהי בדיוק הנקודה: כל השרלטנים ומבלבלי המוח טוענים שה"ממסד הממתמטי" לא מסוגל להבין את טיעוניהם משום שהוא כבול בפורמליזם אקדמאי קפוא ומיושן ואילו הם נון-קונפורמיסטים המשוחררים מכבלים אלו. העובדה שמתמטיקאים התקשו מול "מכתביו" של ראמנוג'ן (כולל הארדי וליטלווד שסברו בתחילה שהמדובר במתיחה. תאר לעצמך שהוא היה שולח את מכתביו לפירסום מתמטי כלשהו) בגלל שהוא היה כל כך מנותק מן השיח של קיימברידג' ושאר המתמטיקה המערבית, מרמזת שלפחות בטענה הזו של ה"כפייתיים" יש משהו.

ב. 2. "דוגמאות שדה-סוטוי מציין" - אני מצטט מן הזכרון. אם אשבש יותר מדי, אני אחזור לספר. לגבי מתיחות והלצות מסופר על מתמטיקאי (בומביירי שמו אני חושב) שפרסם כי השערת רימאן הוכחה בתור מתיחה של 1 באפריל. כן מסופר על מתמטיקאי אחר שלפני הפלגה באוקיינוס האטלנטי השאיר מכתב לפתיחה במקרה שהספינה תטבע ובו טען שהוכיח את ההשערה (אפרופו המשפט האחרון של פרמה). לגבי מוזרויות והפרעות נפשיות מוזכרים גדל ונאש וכן מתמטיקאי צרפתי בן המאה ה-‏20 מן העוסקים בהשערת רימאן (שמו פרח מזכרוני) שהחל מפציפיזם קיצוני וגלש לחלוטין אל תחום הניו-אייג' והאזוטריות. לגבי סתם התנהגות תמהונית הוא מזכיר את סלברג, הילברט (תמימותו והניתוק שלו מן המציאות הפוליטית שסביבו). בעקבות קריאת הערותיו של הפיזיקאי פיינמן על עבודתו בפרוייקט מנהטן, הייתי בהחלט מאפיין אותן כתמהוניות למדי.

ג. "מתמטיקה מרתקת אותו ללא שום קשר לישימות שלה" - בנקודה זו אין בינינו מחלוקת. מרכוס דה סוטוי בספרו טוען שהמתמטיקה הגרמנית של גטינגן תפסה את עמדת הבכורה מן המתמטיקה הצרפתית של פריס בגלל שזו היתה צמודה מדי ליישומים הנדסיים ובעיקר צבאיים ודחתה עיסוקים במתמטיקה טהורה. (המוסדות המתמטיים של צרפת הוקמו או לפחות בוססו ע"י נפוליאון במטרה המוצהרת לשרת את הצרכים האימפריאליים של צרפת). דוקא המתמטיקאים הגרמניים שחיו במדינה שהיתה מפוררת מבחינה מדינית היו חופשיים לנפשם לעסוק במה שרצו וכך קמה המסורת המפוארת של לייבניץ-אוילר-גאוס-רימאן והילברט. (למעשה המתמטיקה הגרמנית דוקא פרחה בפרוסיה ובאזורי ההשפעה שלה, אבל גם שם היה למתמטיקאים חופש אקדמאי גדול ללא השוואה עם צרפת).
לגבי הציטוט של הארדי 424492
לא נראה לי שחלקם של המטורפים בקרב המתמטיקאים גדול במיוחד מחלקם באוכלוסיה. נעשה מחקר בנושא? גדל ונאש זה טוב ויפה, אבל הם "החשודים המיידיים". כמו שבכל דיון על יישומים של תורת המספרים מדברים על RSA, כך גם בכל דיון על טירופם של המתמטיקאים מדברים על נאש.

אגב, מה תמהוני בהערות של פיינמן?
לגבי הציטוט של הארדי 424501
פרלמן עושה רושם של קצת תמוי. על ארדוש אני לא מדבר בכלל.
לגבי הציטוט של הארדי 424590
אולי קצת הגזמתי כאשר הסקתי מן ההערות (שתיכף אביא) של פיינמן על תמהונות כללית, אבל ההערות באמת נראות קצת ילדותיות ולא-חכמות בפרט מפיו של מדען כל כך גדול.
פיינמן מתיחס להיבט המוסרי של עבודתו בפרוייקט מנהטן. הוא מצדיק את הצטרפותו לפרוייקט בצורך להקדים את גרמניה הנאצית במרוץ לנשק האטומי (וכאן אולי מדבר היהודי שבפיינמן). בנוסף הוא אומר שברגע שגרמניה נכנעה היה צריך להפסיק מייד לעבוד על הנשק. מדוע הוא לא עשה כך? ובכן הוא אומר שהוא פשוט המשיך מתוך אינרציה חסרת-מחשבה. הדברים הללו נראים לי כבלתי הגיוניים אפילו להגיון הממוצע שלי.
א. כשגרמניה נכנעה, הנשק האטומי היה כבר כמעט מוכן והעבודה התאורטית והחשובית על אחת כמה וכמה. מה היתה המשמעות של הפסקת העבודה בשלב זה?
ב. האם מדען רציונלי לא צריך להבין מראש כי ברגע שנתן את היכולות בידי המדינאים, תפקידו יסתיים והם לא ישאלו אותו מתי ונגד מי להפעיל אותן?
ג. האם פיינמן היה כל כך מנותק שלא הבין שהאמריקאים קבעו את גרמניה כאוייב הראשי מתוך שיקולים איסטרטגיים ותועלתיים קרים, אבל באמוציה האמריקנית, היפאנים הם שהיו האוייב הראשי?
ד. יתכן שפיינמן מכוון לגישה לפיה היה צריך לפתח את הנשק האטומי אך לא להשתמש בו. אם כך מדוע הוא אינו אומר זאת (כפי שעשה אופנהיימר למשל)? יתר על כן, נניח שארה"ב זכתה במרוץ האטומי נגד גרמניה הנאצית, אך גרמניה עדיין לא נוצחה וממשיכה לפתח את הנשק שלה. האם צריכה ארה"ב להשתמש בנשק שלה כדי לעצור את גרמניה או לא? ברור שגרמניה לא היתה עוצרת את הפיתוח שלה בגלל איום בלבד (אפילו איראן לא עושה זאת). דברי פיינמן נשמעים בבירור כחוכמת בדיעבד לא כל כך חכמה.
לגבי הציטוט של הארדי 424591
אה, אני חשבתי שאתה מדבר על המשחקים שלו עם נמלים וכו'... אני מסכים שההערות *הללו* הם בעייתיות, אבל אני לא חושב שהן מעידות על תמהונות. מה שכן, אני לא רוצה לחשוב מה אני הייתי עושה במקומו, ואיך (והאם) הייתי מצדיק את עצמי אחר כך.
לגבי הציטוט של הארדי 424600
הנה לך שלישי לחבורה (הצצתי בספר): המתמטיקאי הצרפתי שירד מן הפסים הוא אלכסנדר גרותנדיק.
אני מניח שבדיקה סטאטיסטית של הפרעות נפשיות בקרב מתמטיקאים מקצועיים תגלה פילוג נורמלי לחלוטין או פחות מכך. אך בדיקה כזו מפספסת את השאלה האמיתית. אני תוהה על שכיחות הבעיות הנפשיות בקרב המתמטיקאים הטובים והמפורסמים ביותר. מאחר ומטבע הדברים מדובר בחריגים, אני לא חושב שזו שאלה סטאטיסטית תקפה. התשובה צריכה להיות יותר בכיוון של קשר ממשי בין חריגות מבחינת יכולות מתמטיות וחריגות של התנהגות נפשית. יתכן שכל הקשר הוא סמאנטי, אבל מצד שני, מאחר ומדובר בתכונות מוחיות האם אי אפשר לשער (ספקולטיבית) שיתכן חיתוך מסויים בין מאפיינים מוחיים המתבטאים ביכולות מתמטיות חריגות (שעיקרן יכולת לחשוב בצורה שמעבר לנורמטיבי ולקונצנסואלי) לבין מאפיינים מוחיים המתבטאים בהתנהגות לא נורמטיבית וקונצנסואלית)? מי יודע.
לגבי הציטוט של הארדי 424601
את הבדיקה אפשר לעשות גם בקרב המתמטיקאים הטובים והמפורסמים.

בקשר לשאלת הקשר: אם איני טועה, במקרה של נאש, העבודה המרכזית שלו בוצעה לפני שהמחלה התפרצה אצלו במלוא העוצמה - ולאחר שזה קרה, הפוריות שלו ירדה פלאים (מן הסתם גם בגלל נסיבות חיצוניות). דומני שגם אצל גדל זה היה כך, אם כי אני פחות בטוח. הדוגמה של ארדש נראית לי מתאימה יותר - הבנתי שיש טענות שהוא סבל מסוג של אוטיזם (תסמונת אספרגר?).
לגבי הציטוט של הארדי 424652
פה בדיוק רציתי להיזהר: אצל פאול ארדש אני חושב שמדובר לכל היותר במקרה של נטיות למוזרות/חריגות/נון-קונפורמיזם. אני לא חושב שמישהו טוען שהחריגויות שלו מגיעות לרמה כזו שצריך לדבר על אבנורמליות נפשית או פיזיולוגית. וזה נפוץ אצל הרבה מאוד מדענים (וכבר הזכרנו את סלברג, פיינמן, פון-נוימן, רמנוג'אן).
לגבי מחלת נפש של ממש כמו אצל נאש/גדל/גרותנדיק, אני חושב שכדאי שאוותר לך: זה לא נשמע מקבץ גדול מספיק והלחצים הסביבתיים מסביב לפנומנים מתמטיים ושכליים אחרים יכולים להסביר אפילו חריגה מן הנורמה הממוצעת של הפרעות.
בקשר לנאש, בזמנו התענייתי יותר בשאלה אחרת שקצת קשורה לשאלתך (החפיפה בין המחלה לפוריות המתמטית). הסרט "נפלאות התבונה" מציג עמדה לפיה נאש באמצעות היתרונות המתמטיים-לוגיים של מוחו היה מסוגל להלחם בסימפטומים של מחלתו. אני מתכוון לסצנות בהן הוא שואל סטודנטים אם הם רואים את הדמות שהוא רואה. הטענה הזו נראית לי מופרכת לחלוטין. המחלה הנפשית מתבטאת אני חושב באובדן היכולת לשמור על שיפוט המציאות ולא בראייה פיזית ממשית של רודפים/ידידים. החולה סבור שמישהו/משהו הוא מישהו/משהו אחר ולא רואה דמויות במקום שאינם. אם נאש יודע שהוא יכול לראות הזיות ומנסה לבדוק זאת הוא אינו חורג מן הנורמה של בני-אדם שלעתים נדמה להם בטעות שהם רואים את ידידיהם/קרוביהם/אויביהם.
לגבי הציטוט של הארדי 424659
אני לא מבין גדול בעניין הזה, אבל כמובן שלא כדאי לסמוך על הסרט; זכור לי ששמעתי טענה לפיה נאש לא "ראה" אף אחד, אלא רק שמע קולות, כך שכל צורת ההצגה של הסרט שגויה.

אין לי מושג אם זה נכון או לא, אבל בהתחשב בעובדה שהסצינה בסרט שלכאורה מציגה את הרעיונות המתמטיים של נאש (הבלונדינית בפאב ולמה עדיף לבחור בחברות שלה) לא נשמעת לי קשורה לשום דבר מאלו שאני שמעתי שנאש המציא (בפרט, לשיווי משקל נאש) - אני נוטה להיות חשדני.

(אגב, יש מתמטיקאי בקהל שמסוגל לקשר בין הבלונדינית לבין משהו שנאש באמת עשה?)
לגבי הציטוט של הארדי 424695
- יש חולי נפש ש"רואים" אנשים/חייזרים/חיות במקום אין כאלה. זה נדיר, אבל קיים.

- בין ה"גדולים ממש" יש הפרעות נפשיות קשות ואף מחלות נפש גם בקרב פילוסופים. ראה ויטגנשטיין, ניטשה ואחרים.
לגבי הציטוט של הארדי 424580
צ''ל חופש אקדמי (ולא אקדמאי) -טל''ח
לגבי הציטוט של הארדי 424732
ב. 1. אבל מה שאני טוען (בלי שהייתי שם) הוא שמתמטיקאים לא התקשו מול מכתביו של ראמאנוג'ן. הם או לא קראו אותם (מסיבות חברתיות, וכאן הטענה נכונה - אנשים מתוך כל ממסד לא ממהרים לקרוא טקסטים בעלי רקע משונה) או שקראו והבינו. אם ר' היה שולח מאמר לפרסום, היה קורה אותו הדבר בדיוק - או שהשופט של המאמר היא משליכו לפח בלי לקרוא בכלל, או שהיה קורא ומתרשם מאוד.

כדאי לציין עוד משהו בוא נגעתי בעקיפין במאמר. יש במתמטיקה משהו המייחד אותה מכל תחום אחר, נדמה לי, והוא דווקא מקל את מלאכתם של הראמרנוג'נים וההארדיים ומקשה על טרחנים כפייתיים של ממש לעשות איזשהו רושם. נניח שאתה מקבל מכתב מהודי אלמוני ובו רשומות נוסחאות הנראות במבט ראשון כמופרכות ופנטסטיות לגמרי, כמו אלה המופיעות כאן:

הנוסחאות מופיעות ללא הוכחה ואין לך שום סיבה להאמין שהן נכונות. *אבל*, אתה יכול בקלות יחסית לבדוק אם הן נכונות במידה רבה של סבירות - חשב את שני האגפים בקירוב טוב מספיק, והשווה. אם יש שוויון עד 20 ספרות אחרי הנקודה (נניח), אתה רשאי להניח שלפניך גאון. אף אחד לא יכול לזייף דבר כזה‏1. אולי ההודי לא שלח הוכחה, אולי הוא אפילו לא יודע להוכיח - אבל הוא בטוח יודע משהו אמיתי שכל העולם לא יודע. אני מנחש (שוב, בלי שהייתי שם) שהארדי וליטלווד שינו את דעתם באופן הזה בדיוק.

ב. 2. קיוויתי שדה-סוטוי מצא משהו מקורי קצת יותר :-) האיש ששלח לעצמו מכתב הוא הארדי עצמו. הוא באמת פחד מההפלגה, והניח שאלוהים (אותו תיעב באופן אישי) לא יניח לא לטבוע, מחשש שיזכה לתהילת-עולם בזכות המכתב.

אלכסנדר גרותנדיק (אותו הזכרת בהמשך) לא ירד מהפסים, הוא מעולם לא היה עליהם. סיפור חייו הוא מופלא באמת, ופעם חשבתי לכתוב עליו כאן ע"י ליקוט פיסות מידע ממקורות שונים, אבל אז אלין ג'קסון הקדימה אותי.

ג. 2. טענתו של דה סוטוי מעניינת מאוד. קשה לאמת או להפריך אותה, אבל היא "נראית" ממש נכונה.

1 כיום, אפשר אולי לחפש בעזרת מחשב "צירופי מקרים" שכאלה. אבל הסיכוי למצוא זהויות אלגנטיות כמו אלו של ראמאנוג'ן (וכן, הן אלגנטיות, למרות שהן נראות מוזר) הוא מתחת לזערורי.
לגבי הציטוט של הארדי 425778
ב. 1. הבעיה עם הכתיבה של ראמנוג'אן היתה שהיה לו פורמליזם מאוד אישי של כתיבה מתמטית (שלא כל כך "התיישב" עם המקובל), כך שהיה קשה מאוד לתרגם את נוסחאותיו לכתיבה המקובלת (שלא כמו הנסחאות שהבאת) והיה קשה להבין מה הוא בעצם טוען (מרכוס דה סוטוי מביא נסחת סכום טור בה רמנוג'ן רשם סכום מודולו מבלי שהיה סימון כלשהו, כך שבמבט ראשון הנוסחה נראית אבסורדית). מצד אחד זה מחזק את הטיעון שהיה דרוש גאון כמו הארדי כדי לשים לב שיש משהו בדפים שקיבל וגם כך זה נס שכך קרה. מצד השני עדיין אני מנחש שרמנוג'אן ידע למי הוא שולח את נוסחאותיו, שכן רק לאדם שעסק ממש באותם נושאים כמו רמנוג'אן היה סיכוי לנחש את שפתו המתמטית.
ג. 2. זו לא ממש טענה מקורית של דה-סוטוי וההוכחות שלו משכנעות ביותר. יש שם מובאה של מתמטיקאי צרפתי מן השורה הראשונה בן התקופה, שפשוט מסרב אפילו להתיחס לעבודות מתמטיות בטענה שאין להן שום יישום מעשי.

ושוב אני ממליץ על הספר (המלצתו של טל כהן
דיון 2734 ). כמתמטיקאי אני מניח שיהיה לך קשה עם הנסיונות של המחבר להמחיש מושגים ה"מובנים מעצמם" לאיש המקצוע, לפעמים באופן די מגושם. אבל הפלוס הגדול הוא העושר של הרקע ההיסטורי (וההתלהבות). למשל בעניין צרפת וגרמניה אני בטוח שתשתכנע.

דרך אגב, מסקרן אותי לדעת: מן הספר נותרתי עם הרושם שהוכחת משפט רימאן צריכה לקדם פיצוח של קודים מסוג ה-RSA. לי זה נראה קצת מרחיק לכת. נראה שדרושים הרבה מאוד אפסים של פונקציית הזטא כדי ל"נסח" את המספרים הראשוניים הגדולים, אחרת היה אפשר לעשות זאת באופן חישובי "מהיר". ואם אכן כך, במה תועיל מציאת נסחה כללית לביטוי/חישוב האפסים?
לגבי הציטוט של הארדי 425798
תוכל להפנות למקום בספר שבו מדובר על RSA, ואולי להרחיב קצת כאן? אני לא מבין בנושא כלום, אבל כדי לפצח את RSA צריך בעיקר לדעת איך לבצע פירוק מהיר לגורמים. למצוא ראשוניים גדולים צריך כל מי שרוצה להצפין עם RSA, אבל אלגוריתם מהיר בשביל זה קיים כבר כיום, מבלי שיהיה צורך בנכונות השערת רימן.
לגבי הציטוט של הארדי 425875
בפרק העשירי: פיצוח מספרים וצפנים. כפי שכתב טל דיון 2734 הספר אינו ספר מתמטיקה אלא ספר על ההיסטוריה של המתמטיקה ולא בטוח שהנסיון שם להסביר את האלגוריתם מילולית תוך שימוש מינימלי בביטויים מתמטיים ימצא חן בעיניך (הסברים כאלו לעיתים גם מתקשים לחצות את מחסום התרגום). הסבר תמציתי שלא בורח מביטויים יש ב"סודות ההצפנה" של סיימון סינג בנספח י: המתמטיקה של צופן RSA.
לגבי ההרחבה, אני ממש לא הכתובת כי אני חובבן מתמטי לחלוטין. אני יכול רק לצטט את ההסבר הציורי של סינג בסודות ההצפנה:
א. יסוד הצופן הוא במנגנון המפתחות הציבוריים של דיפי-הלמן: נניח שא(ני) רוצה לשלוח לב(נק) את מספר האשראי שלי באופן בטוח. הבנק מייצר עבורי קופסת מטמון קטנה בעלת 2 מפתחות, מפתח נועל ומפתח פותח. הבנק שולח לי את הקופסה עם המפתח הנועל (e- מספר ההצפנה). אני שם פתק עם מספר האשראי שלי בקופסה, נועל אותה ושולח לבנק. הבנק הוא היחיד שיכול לפתוח את הקופסה כי רק ברשותו יש את המפתח הפותח. כלומר א' וכל העולם יכולים להצפין, אבל רק ב יכול לפענח.
ב. איך מממשים מפתחות חד כיווניים כאלו במתמטיקה? בוחרים פונקציה פשוטה שהיפוכה קשה מאוד. דוגמה פשוטה ולא מקרית היא העלאה בחזקה מודולו. נניח שמספר האשראי שלי הוא 7. אני מעלה אותו בחזקת E=3 (מעין מספר ההצפנה) מודולו N=31 , התוצאה היא 2. כעת אני יכול למסור לך את התוצאה (2), את מספר ההצפנה (3) ואת המפתח הציבורי (31) ועדיין יהיה לך קשה לשחזר את ה-‏7 המקורי.
ג. למזלך יהיה קשה, אך לא בלתי אפשרי (אתה צריך רק לבדוק הרבה פחות מ-‏31 אפשרויות). RSA השתמשו במשפט פרמה-אוילר (הרחבה של משפט פרמה הקטן) כדי להציע מפתחות חד כיווניים קצת יותר בטוחים. המשפט מבטיח ש-mod(X^(ed),N)=X כאשר ed=(p-1)*(q-1)+1, N=p*q ו-p,q ראשוניים. כעת הבנק בוחר p,q גדולים ובעזרתם מחשב ומפרסם את המפתח הציבורי N, את מספר ההצפנה e ומשאיר לעצמו את d בתור המפתח המפענח. אני מעלה את המספר שלי בחזקת e מוד N ושולח את הצופן לבנק. הבנק רק צריך להעלות את הצופן בחזקת d כדי לחשוף את הקוד המקורי.
ד. כפי שאמרת, הסודיות של ההצפנה נסמכת על הקושי שבפירוק N ל-p*q ראשוניים. לו היה זה קל, כל האקר היה יכול לשחזר את התהליך. למזלם של המשתמשים אין אלגוריתם מהיר מספיק כדי לעשות זאת עבור ראשוניים גדולים מספיק. אם הבנתי נכון את דה-סוטוי הרי שהאפסים של פונקציית רימאן קשורים איכשהו לחישוב - (pi(N - מספר המספרים הראשוניים הקטנים מ-N, כך שהקשר בין השערת רימאן לפרוק לגורמים ראשוניים נראה לי רחוק מאוד.
לגבי הציטוט של הארדי 425881
תודה על השיעור המעניין, אבל אני כבר מכיר את החומר הזה (מספרו הנחמד של סינג וממקורות אחרים). התהיה שלי הייתה על הקשר של השערת רימן לכל זה - קשר שככל הידוע לי (וכאמור, אני לא מבין בזה כלום) אינו קיים. אני אעיף מבט בספר של דה-סוטוי בהזדמנות הקרובה ואראה איך הוא מציג את זה (מכיוון שהוא מתמטיקאי, אני מניח שהוא לא יגיד דברים לא נכונים).

אגב, שים לב שהבעיה של "היפוך העלאה בחזקה מודולו" זה לא בדיוק מה ש-RSA משתמשים בו. הבעיה הזו נקראת "לוגריתם דיסקרטי", וגם היא בפני עצמה משמשת כבסיס למספר שיטות הצפנה ציבוריות. הפואנטה של RSA היא שקשה לחשב את d אם ידועים רק e ו-N. את d קל מאוד לחשב מתוך e אם ידוע מה שמכונה "פונקצית אוילר" של N, אבל הבעיה היא שהדרך הקלה ביותר שמכירים למציאת הערך שלה ב-N הוא על ידי פירוק N לגורמים (השאלה המעניינת היא האם יכולה להיות בתיאוריה דרך קלה יותר - עד כמה שידוע לי, אין תשובה כיום לשאלה הזו).
לגבי הציטוט של הארדי 425847
לשאלתך האחרונה: הרבה מהפרסומים הפופולריים על השערת רימאן מנסים לעשות לה נפשות בקרב ההדיוטות ע"י קשירתה לשבירת צפנים ציבוריים, וחבל שגם דו-סוטוי נופל בפח הזה. חיפוש מהיר מעלה כותרת אופיינית:

http://www.guardian.co.uk/uk_news/story/0,3604,12987...

"if... somebody really has cracked the so-called Riemann hypothesis, financial disaster might follow. "

התחושה שלך שזה מרחיק לכת היא נכונה - אין שום סיבה להניח שהוכחת השערת-רימאן תשנה ולו בפסיק את בטיחותן של שיטות ההצפנה הציבורית המקובלות. אם מישהו חושב שיש בידיו אלגוריתם יעיל לפירוק מספרים ראשוניים תחת הנחת השערת רימאן, הוא מוזמן לממש אותו כבר עכשיו - אני מוכן לערוב לו שהוא יפעל באותה מידה של הצלחה יום לפני ויום אחרי פרסום ההוכחה.

(ייתכן, עקרונית, שההוכחה עצמה תוסיף כל כך הרבה ידע להבנתנו מספרים ראשוניים שמשהו באמת ישתנה. זה נשמע לי מאוד, מאוד לא סביר, ובכל מקרה הוכחה כזו תהיה הרבה יותר מהוכחת השערת-רימאן "גרידא").
לגבי הציטוט של הארדי 425855
<ניטפוק אידיוטי> אלגוריתם לפירוק מספרים ראשוניים באמת נשמע כמו סנסציה... </ניטפוק אידיוטי>
לגבי הציטוט של הארדי 425868
אוף. טל, מה התעריף לתיקון תגובות בדיעבד?
לגבי הציטוט של הארדי 460216
קראתי את הספר ולזכותו של דה -סוטוי שסוחף אותך לקריאה מרתקת
אבל כפי שנכתב ובמיוחד בחלק השני יש עומס של פרוט על הגרף של רימן וכמו שנכתב זה די מגושם ומייגע.
אבל הכיסוי ההיסטורי,מכפר במידה על ליקוי זה ואני בא מתחום ההנדסה והכשרת מורים למתמטיקה.
לגבי הציטוט של הארדי 187860
אני קורא עכשיו ספר בשם the music of the primes, המשופע באנקדוטות מתמטיות ‏1. בין השאר, מצויינת שם רשימת ההחלטות לשנה החדשה של הארדי, שהצליחה להצחיק אותי (חבל רק שלא כתוב איזו שנה). היות שרק שלשום התחלפה שנה, חשבתי לשתף את שאר האיילים ברשימה:

1. Prove the Riemann hypothesis
2. Make 211 [the first prime after the double century] not out in the fourth innings of the last test match at the oval
3. Find an argument for the non-existence of God which shall convince the general public
4. Be the first man at the top of Mt. Everst
5. Be proclaimed the first president of the USSR, of Great Britain and Germany
6. Murder Mussolini

1 הספר לא משהו בכלל
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 186108
אני תוהה כיצד אפשר לשאת ספרים שאין בהם שום חידוש עובדתי או מקוריות רעיונית בהירה. רק מסך עשן של מילים מעורפלות, שמתחברות איכשהו לאג'נדה פוליטית או לקריקטורה שלה.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 186110
שי, קראת את הספר? או רק את הציטוט שהביא אפופידס מדברי סבר פלוצקר? אם לא קראת, אולי עדיף שתקרא ואז נתווכח. אם קראת, מעניין אותי לדעת למה לא אהבת.

במאמר מוסגר, נראה לי שעיקר הביקורת של פלוצקר נובעת מעודף פרובינציאליות - דהיינו, שהשקפות שברחבי העולם מאזינים להן בסבלנות ובכבוד נחשבות בישראל הקטנה ל"שולי השמאל הסהרורי", כפי שהוא קורא לזה. אגב, פלוצקר יופתע אולי לשמוע שישנם מקומות - נידחים, אמנם, כמו הטובות שבאוניברסיטאות בעולם המערבי - שבהן שמותיהם של אדוארד סעיד ונועם חומסקי נהגים בכבוד, ולא כמילות גנאי. אבל אם בנתניה עילית ו' חושבים אחרת, מי אני שאתווכח. אני עדיין חושבת שכדאי לקרוא.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 186119
אולי תופתעי לשמוע שיש מקומות שבהם מאזינים בסבלנות ובכבוד להשקפות תושביה של נתניה עילית.

ואידך זילי ותביני לבד מה הבעיה במה שכתבת.

-----
אסתי, לא מנתניה.
vsr 186122
איני בטוח, שהנגדת ''הטובות שבאוניברסיטאות בעולם המערבי'' מול ''נתניה עילית ו''' אינה מעידה היא עצמה על פרובינציאליות גדושה של עורכת ההנגדה. והיא מעידה, אולי, גם על דברים נוספים בלתי מחמיאים.
vsr 186124
לא התכוונתי להישמע חריפה כל כך, וכיוון שלא הובנתי (וכנראה שזו אשמתי) אשמח להסביר.

הרבה פעמים יש לי הרגשה שהמפה הפוליטית בישראל לא חופפת את המפה הפוליטית בעולם ולא מקיפה את מגוון האפשרויות ואת מגוון ההשקפות שיש, גם לגבי ישראל וגם לגבי נושאים אחרים. התוצאה היא שאנשים שמביעים דעות שבמקומות אחרים נחשבות רדיקליות (ואפילו זה לא תמיד), נתפשים בתור האנטי-כריסטוס בישראל ולא מדברים אתם בכלל. השקפות שלא נחשבות קיצוניות במיוחד, נדחקות בשיח הציבורי הישראלי למה שסבר פלוצקר כינה ''שוליים'' ו''סהרוריות''. ניסיתי להגיד שכדאי לקרוא, ולהקשיב, לפני שפוסלים, וייתכן שהניסוח שלי היה חריף מדי. אני מניחה שהציטוט של פלוצקר הטריד אותי בגלל הרגישות שלי למגבלות של הדיון הפוליטי בישראל. מציק לי שכל דבר שקצת חורג מגדר הדיון הקונצנסואלי (הספקטרום של ההשקפות שנחשבות ''מקובלות'' או ''שפויות'') המקובל מיד נפסל, וזה משהו שאני רואה הרבה בשיחות ובאינטרנט. בכל אופן, אני מעריכה שפגעתי (כי קיבלתי שתי תגובות חריפות, אולי אפילו יותר חריפות מהתגובה שלי), ועל זה אני מתנצלת, כמובן - זו לא היתה הכוונה.
עוד עניין של גיאוגרפיה 186131
אכן, מה שלא נראה קיצוני במיוחד בקמפוסים הרגועים של ברקלי ופרינסטון עלול להיתפס קצת אחרת בעיניים הפרובנציאליות שלנו. מסתבר שבנתניה (בחירה מעניינת) שמעו את הפיצוץ במלון פארק קצת יותר חזק מאשר בקליפורניה, והצלצול באוזניים מקשה על גישה קוסמופוליטית רחבת אופק.

לעומת זאת, תושבי נתניה הרבה יותר רגועים ושקולים בנוגע לרעידות אדמה בקליפורניה, ויש קולות רבים בשיכון ו' שתומכים בזכותה של האדמה לנער מעליה את בני האדם שרומסים(!) את כבודה, דורכים(!) עליה ועושים בה מעשי תועבה רבים מספור, כפי שמר מנדלסון ישמח לספר לך.
עוד עניין של גיאוגרפיה 186167
עם זאת, קח בחשבון שהתמיכה באידיאולוגיות של שמירת הסביבה כמו זו של מנדלסון רבה יותר בקליפורניה מאשר בישראל, למרות טענתך.
עוד עניין של גיאוגרפיה 186171
טעות בידך.

הקנאות לשמירת הסביבה ב*קליפורניה* גדולה מאד אצל תושבי שיכון ו' בנתניה. גם זכויות האינדיאנים (אופס. הילידים האמריקאים) והשחורים (שוב אופס. האמריקאים האפריקאיים) בראש דאגתם. הם פשוט שומרים על פרופיל נמוך כדי לא לסכן את המענק השנתי שמממן להם את דמי האבטלה.
עוד עניין של גיאוגרפיה 186184
אוי, נו.
הקנאות לשמירת הסביבה *הקליפורנית* גבוהה בהרבה אצל תושבי קליפורניה מאשר הקנאות לשמירת הסביבה *הנתנייתית* אצל תושבי נתניה. די בכך כדי להראות שאין כאן עניין של "רחוק מהעין, קרוב ללב".
אוי, נו, באמת. 186185
לא די בכך כלל ועיקר.

תושבי קליפורניה המדושנים מפיקים יותר זיהום סביבתי גלובלי (ובעניינים גלובליים אל תתווכח איתי!) מכל יבשת אפריקה, כך שדאגתם לסביבתם הקרובה אינה מעידה אלא על אגואיזם חסר התחשבות. החור באוזון הורג יותר אנשים ביום ממה שצבא הקלגסים הורג בעשר שנים‏1, אבל לא ידוע לי שחומסקי ויתר על רכבו הפרטי.

בקמלוט קל להיות יפה נפש, ביחוד כשמישהו אחר אמור לשלם את המחיר. בשיכון ו' אין לאנשים אפילו כסף לקוסמטיקאית, אתה מצפה שהם ידאגו ל*נפש* יפה?
______________
1- דימוי אילוסטרציה, נא לא לבקש מראי מקום לכמות האנשים שמתים מסרטן עור בגלל החור ההוא.
אוי, נו, באמת (כה''ב) 186411
הצוקהרה המחשבתית שלך מתחילה ממש להפליא אותי.
בהתחלה טענת ש"תושבי נתניה הרבה יותר רגועים ושקולים בנוגע לרעידות אדמה בקליפורניה, ויש קולות רבים בשיכון ו' שתומכים בזכותה של האדמה לנער מעליה את בני האדם שרומסים(!) את כבודה, דורכים(!) עליה ועושים בה מעשי תועבה רבים מספור, כפי שמר מנדלסון ישמח לספר לך."
טענה זו, כמו שהיא מנוסחת, בוודאי שאינה נכונה. אין קולות בשיכון ו' שתומכים בזכויות האדמה, אין בנתניה מודעות מיוחדת לאיכות הסביבה, בין אם מדובר על הסביבה הישראלית, האפריקנית, או הקליפורנית. הטיעון (בניסוח המקורי שלו) לא תקף.
בהודעתך החדשה אתה לא חוזר על הטיעון המקורי, אלא מציג טיעון אחר: "בקמלוט קל להיות יפה נפש, ביחוד כשמישהו אחר אמור לשלם את המחיר. בשיכון ו' אין לאנשים אפילו כסף לקוסמטיקאית, אתה מצפה שהם ידאגו ל*נפש* יפה?" או במלים אחרות, בלי המטאפורות, "במקומות שבהם יש קשיים ורמת החיים נמוכה, יש הרבה פחות תמיכה באידיאולוגיות 'יפות נפש'‏1"
נגד טיעון זה אין לי שום ויכוח, והוא גם ההסבר האולטימטיבי לשאלה שנשאלה במקום אחר באייל, דהיינו "איפה יפי הנפש בצד הפלסטיני". אם חוסר-כסף לקוסמטיקאית הוא תירוץ טוב להתעלמות מאידיאולוגיות "יפות נפש, אז ודאי וודאי שחוסר כסף לאוכל הוא תירוץ מצוין.

1 מוזר קצת שזו הדרך שבה אתה מגדיר את חומסקי וחבורתו, אבל אמשיך עם ההגדרה שלך, מחוסר הגדרה מוסכמת אחרת.
אוי, נו, באמת (כה''ב) 186457
נו, מה יהיה?

בתחילה, ניסיתי להסביר למה דאגתו של השמאל הבינלאומי לזכויות הפלשתינאים לא עושה עלי רושם מיוחד, שכן קל מאד לדאוג לזכויותיו של צד ג' כאשר צד ד' צריך לשלם את המחיר. השתמשתי בתושבי שיכון ו' והאהדה שהם מפגינים, כביכול, כלפי רעידות אדמה בקליפורניה כדי להבהיר את הקלות הנסבלת מדי של ה"אובייקטיביות" הגלובאלית לעומת צרות האופקים הפרובנציאלית שייחסה להם הגב' אבירם. לא חשבתי שאצטרך להסביר שאין לתושבי שיכון ו' בנתניה, אם קיים מקום כזה בכלל, אהדה אמיתית לאדמת קליפורניה המשועבדת והנרמסת.

אתה לקחת את המשל שלי כפשוטו (חשבתי לתומי שאתה עושה זאת בחצי קריצה) וגררת אותי לעניין אחר, עניין המודעות לאיכות הסביבה. טוב, חשבתי, אם זה מה שאתה רוצה לדבר עליו, ואם יש לי כמה דקות, למה לא? הבעתי את דעתי שגם בעניין זה הרדיקלים הצפון-אמריקניים לא מרשימים אותי יתר על המידה, כל עוד הם מגיעים להפגנות ברכב עם נפח מנוע של 5000 סמ"ק‏1, והוספתי הערה על אותה פרובינציאליות מקודם. זה צוקהרה? זה אפילו לא פליק-פלאק.

אם מכל זה אתה מבקש לגזור את זכותם של הפלשתינאים הרעבים לתמוך ברצח ילדים ונשים, אנחנו נכנסים לעניין חדש. יש לי מה להגיד גם עליו‏2, אבל לאור תגובתך האחרונה אני פוחד שכל הקפיצות הלוליניות האלה עלולות לגרום לך סחרחורת של ממש, ולכן אמנע מכך ובמקום זה אאחל לך ערב טוב ונעים.
____________________
1- כדי לחסוך עוד דיון קטן, אינני מתכוון לכך כפשוטו, אלא כהדגמת הרעיון שדאגה לאיכות הסביבה לא ממש משתלבת עם אורח החיים היאפי המקובל בקליפורניה.
2- ביג דיל.
vsr 186133
אציין - בלי כל כוונה לפגוע בך, כמובן - כי תגובתך רק מחזקת את טענתי.
מתי עיקרון הופך לעיקרון 186419
a principal is not a principal until it cost you money

האם חומסקי שולי בארץ? 186590
באיזה מובן דיעותיו של חומסקי הן יותר פסולות בארץ מאשר בארה"ב?

האם בפוליטיקה? בארץ יש 3 (?) ח"כים של חד"ש שמייצגים דעות דומות, איזה אחוז מחברי הקונגרס או הסנאט בארה"ב תומכים בדעותיו של חומסקי?

האם באקדמיה? יש לא מעט פרופסורים בעלי דעות דומות, אני זוכר שלפני מספר שנים חומסקי הוזמן לארץ והרצה בכמה אוניברסיטאות (אני זוכר ת"א וב"ש).

האם בעיתונות? האם באמת דברים כמו שפלוקצר כתב לא יכולים להופיע בעיתונים אמריקאים מרכזיים כגון washington post או wall streeet journal?

השוני היחיד שאני יכול למצוא הוא בקרב סטודנטים (ומכאן גם בקרב משתתפי פורומים). בהחלט ייתכן שבקמפוסים אמריקאים, ובמיוחד בUCB, יש הרבה יותר תמיכה לחומסקי מאשר בארץ. אני חושב שהתמיכה הזו נובעת מסיבות של חיפוש משהו להזדהות איתו, והסיבות להבדל הן הבדלי הגילים והבדלים באורח חיים. בארה"ב מושג האושר האישי הוא מרכזי ולכן אולי לא מפליא שבגיל 18, חלק מהם מחפשים לתרום למשהו גדול יותר מעצמם. בישראל מפמפמים לצעיר כל חייו את ערך ההתנדבות והשירות, ולכן לא מפליא, שבגיל 21 אחרי צבא, הוא רוצה רק לסוע להודו ולחשוב על עצמו. גם לאותם ישראלים שנשארים אידאליסטים ‏1 יש כל מיני אפיקים פופולרים אחרים בארץ, כך שלא נשארים הרבה אנשים לתמוך ברעיונות הכבירים של חומסקי. לכן לא רואים מספיק בארץ הפגנות למען זכותם של תושבי ארה"ב להנות מרמת החיים של רוסיה הסובייטית, ולמען זכותם של תושבי העולם השלישי להנות מאי-עבודה בNIKE, ואי-אכילה של אוכל מהונדס גנטית.

----
1 "אידאליסט" בעיני זה לאו דווקא מילת שבח. אידאליסטים עשו הרבה טוב והרבה רע בעולם, ואני בכלל לא משוכנע שהמאזן שלהם חיובי.
האם חומסקי שולי בארץ? 186749
שאלות טובות.

קודם כל, כפי שציינו השכ"ג ואחרים, הקרבה למצבים של סיכון קיומי משנה מאוד את התמונה. אין לי ספק שבארה"ב, כשאנשים לא עסוקים בהישרדות על בסיס יומיומי, הם פנויים יותר לשקול השקפות שנמצאות מחוץ לספקטרום המיידי של החיים בישראל. לפחות אצלי, פוליטיקה היא לא עניין קבוע, ההשקפות שלי ניזונות ומשתנות ממה שקורה סביבי, ואני זוכרת את עצמי פחות שמאלנית במהלך השירות הצבאי שלי. יש, אני מניחה, יתרונות להתבוננות במצב מקרוב, כשם שיש יתרונות להתבוננות בו מקרוב.

ארה"ב היא מדינה גדולה מאוד ומגוונת מאוד. יש כאן (בעיקר ב-Bible-Belt) גם אנשים שהימין הקיצוני הישראלי ממוקם שמאלה מהם. שלא לדבר על כך שכאשר לא נמצאים בסכנת קיום, הפוליטיקה היא רב מימדית יותר מבישראל: "ימין" ו"שמאל" הם לא רק (ואולי אפילו לא בעיקר) סמנים פוליטיים, אלא סמנים כלכליים, חברתיים, גיאו-פוליטיים וכדומה. אז אולי זה עניין של כמות: כיוון שיש כל כך הרבה מכל דבר, גם השקפות שבישראל מחזיק בהם מספר זניח של אנשים זוכות לתשומת לב של כמות ניכרת יותר של אזרחים.

איך שלא יהיה, קשה לי להאמין שספר כמו ספרו של יגיל לוי היה נסקר בעיתון אמריקאי מרכזי כשהביקורת העיקרית עליו היא "שוליות" ו"סהרוריות". המדד של מה רוב החבר'ה חושבים - לטוב ולרע (יש בזה גם רע!) - פחות משפיע כאן.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 186126
תראה, גם אני מסוגל לבקר ספרים לפני שקראתי, אך נראה לי שביקורת מסוג זו שנתת, דורשת בכ''ז איזשהו עיון בספר עצמו.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 186735
מאין לך שלא קראתי את הספר ?
האמת היא שהתחלתי בקריאתו, ומהטעמים שמניתי לעיל, הקריאה הזו נפסקה חיש מהרה.
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 186159
נתונים הללו מהיכן?
תודה על האיבחון הפסיכולוגי 186196
מה זאת אומרת? הרי מי אם לא אני אמור לדעת אם אני בעד או נגד גיוס בני מיעוטים לצה"ל?
(אם התכוונת לנושא האחוזים, זה היה בצחוק. אין לי כח לחפש מראי מקום מאותו הזמן, אך זה הגיע מיותר ממקור אחד, כולל וידוי של אחד מאצילי הממלכה שדעתו לא היתה נוחה מן העניין. כמובן, לאחר טבח של כ3000 אמריקאים, לא הוא ולא אף סעודי או סעודי לשעבר טרחו להשתמש כנגד בין-לאדן במילים החריפות בהם הם עושים שימוש כנגד ישראל למשל, כך שבנוסף לנתונים תומכים רבים אחרים לאורך השנים, הסקתי שהדיווחים על אופיים של הsmsים סבירים מאוד עד מתבקשים.)
גוונים בעולם הערבי 185647
אכן מסכים. בהקשר הזה כדאי לציין שהחמאס ואש''ף נמצאים על מסלול התנגשות מכיוון שזה הראשון איננו מכיר בעם הפלסטינאי (בטווך הארוך), ואירגון הג'יהד אף יותר ממנו שואף לזהות פאן-איסלמית (להבדיל מפאן ערביות) מאוחדת על חשבון הייחודיות הפלסטינאית.
רגע של תרבות 185497
האיראנים אינם ערבים בכלל, אלא פרסים. שפתם, הפרסית, היא הודו-אירופאית, בעוד שהערבית, על ניביה השונים, היא בעיקרה שמית-חמית. אמנם, היא נכתבת בכתב ערבי (על ידי הרוב המוסלמי, ובמוסדות הרשמיים האיראניים), אבל כך גם היה עם הטורקית (שפה שדומה יותר למונגולית מאשר לערבית) עד אתתורכ ועם המאלזית (שקשה לחשוד בה בשרשים שמיים), עד לעשור האחרון.
גוונים בעולם הערבי 185530
ראה למשל: http://www.shministim.org/about.htm (סעיף התגובות בציבור הפלסטיני)
באתר המיפקד הלאומי מצוטט סקר שפורסם ע"י הלמ"ס הפלסטיני שבו 16.1% מהפלסטינים ציינו כי האירועים הובילו אותם לשאוף לרצות בשלום. כמו כן 61.9% תומכים בקיום הודנה עם ישראל בתנאי שישראל תכריז על הפסקת אש.
גוונים בעולם הערבי? איפה? 185535
כלומר, יש פלסטינים שתומכים במכתב הסרוב של השמיניסטים, ולעומתם יש פלסטינים אחרים, שמתנגדים למכתב הסרוב הזה, וחושבים שהשמיניסטים דווקא צריכים להתגייס לצה"ל?

ו- אני לא רוצה לחרבש שמחות אבל לפני שאנחנו פותחים שמפניות על 16 האחוז מהפלסטינים שתומכים בשלום, אולי יורשה לי לצטט ממה שכתב שמעון שיפר ב"ידיעות":
שיפר מתייחס לאפשרות ההתנתקות החד-צדדית במקרה של אי הגעה להסכם עם הפלסטינים, ואומר לגבי הסכם שכזה:

"אבל אחרי שהשתתפתי בפריז בשני ימי דיונים סגורים בחסות אונסקו, עם מי שניתן לכנות 'טובי בניה של ההסברה והתקשורת הפלסטינית', אני יכול לקבוע באופן הנחרץ ביותר שלפי שעה, אין על מה לדבר.
אנשי שיחנו הפלסטינים חזרו אינספור פעמים על כך שעל פי תפיסתם 'זכות השיבה' של הפלסטינים לבתיהם ולאדמותיהם בחיפה ובכל כפר שממנו נמלטו ב-‏48, היא לב הבעיה הישראלית-פלסטינית. אין להם שום כוונה לוותר לצד הישראלי ולו על גרגר אחד של אדמה מהאדמות שנעזבו על ידיהם.
הפלסטינים גם אמרו בצורה הגלויה ביותר ש'פלסטיני שיתפשר בסוגיית זכות השיבה-דמו בראשו'. הם אמרו כי הפלסטינים שנשאו ונתנו עם יוסי ביילין וחבורתו עשו זאת על דעת עצמם. הם הגדירו אותם בוגדים בעניין הפלסטיני. צריך לומר שהפלסטינים שדיברו בפגישות הסגורות דיברו מעומק הלב- מדם ליבם..." ושיפר ממשיך ואומר, שנצטרך להפנים, שבלי לדבר ולהגיע להסכם על זכות השיבה, לא יהיה הסכם לעולם.

עכשיו לך ותשאל את ה-‏16 אחוז שלך איך בדיוק הם מדמיינים לעצמם את השלום ואיזה סדר מדיני באיזור יהיה מקובל עליהם כבסיס לשלום כזה.
גוונים בעולם הערבי 185541
ארז,

בעודך מחפש גוונים בעולם הערבי, מאמרך המבקר את מדיניות ישראל ודעת הקהל הישראלית צובע אותה בגוון אחד: כמעט הכול רודפי כיבוש או ערלי לב למצוקת הפלסטינים, ממשלות ישראל כולן עקשניות כממשלת גולדה, היהודים תמיד חושבים שכל העולם נגדנו וכו', למעט אותו מיעוט נבחר שאתה נמנה עליו.

כל תרגיל ההשוואה בין ישראל של לפני 30 שנה וישראל של ימינו (המופרך לטעמי) נועד לטשטש את העובדה שקרה משהו ב-‏30 השנה האלה, שחלה תזוזה מתמדת בדעת הקהל. כך למשל, לפי "מדד השלום" שעורך המכון לחקר השלום באוניברסיטת תל אביב, מאז הסכמי אוסלו, במהלך שנות ה-‏90, עלה בהתמדה אחוז הישראלים המאמינים ורוצים בהסדר קבע עם הפלסטינים, הכולל העברת רוב השטחים לידיהם. ערב מפגש קמפ דיויד, הראה מדד השלום כי 80% מהישראלים תומכים בכך. איך זה מתיישב עם התמונה הסטטית שאתה מנסה להציג במאמרך, שלפיה הישראלים הם קשי עורף באופן עקבי?

כפי שיש המתארים את כל תולדות העם היהודי כאוסף פרעות ופוגרומים ומתעלמים מכל היתר, כך מאמרך מנסה להציג את המדיניות הישראלית ודעת הקהל הישראלית כקפואות ולוקות בעיוורון כרוני כלפי הפלסטינים. טול קורה מבין עיניך.
גוונים בעולם הערבי 185636
לא באתי לטשטש את העובדה שקרו דברים במהלך 30 השנים האחרונות אלא להראות שהגישה למצב לא השתנתה בקרב רוב הישראלים. אם בשנות אוסלו נראה היה שלאט לאט נעקרת גישת הגיטו החמוש, הרי שמאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא חזרה אותה גישה של צרות אופקים לאומנית.

דעת הקהל הישראלית תומכת כיום ברובה בחלוקת הארץ מטעמים פראגמטיים גרידא (רוב יהודי במדינת ישראל וביטול הנטל הביטחוני והכלכלי על כתפיה של המדינה) ומתעלמת ממצוקת הפלסטינים. היא מסרבת לקשור בין פעולות החיסולים, הכיבוש הצבאי ומעשי המתנחלים לטרור ורואה את הפיתרון רק בדרכי כח או נסיגה עם בניית חומה.

ההתעלמות ממצוקות האחר באה לידי ביטוי גם ביחס לערביי ישראל, כפי שמראות תוצאות סקר המכון לדמוקרטיה שבו רוב הציבור הישראלי שולל את האפלייה הקיימת כלפי ערביי ישראל.
''מטעמים פרגמטיים'' 185653
טעמים פרגמטיים בלבד? שום עקרונות, מוסר, משהו? האם זה כולל אותך?
  ''מטעמים פרגמטיים'' • שוטה הכפר הגלובלי
  ''מטעמים פרגמטיים'' • אפופידס
  הבשורה על פי לנדוור • האייל האלמוני
  הבשורה על פי לנדוור • אפופידס
  ועוד משהו. • ארז לנדוור
  ועוד משהו. • ערן בילינסקי
  כרטיס צהוב • עוזי ו.
  כרטיס צהוב • ערן בילינסקי
  גוונים בעולם הערבי • אפופידס
  גוונים בעולם הערבי • ארז לנדוור
  גוונים בעולם הערבי • חיים קפון
  גוונים בעולם הערבי • אפופידס
  גוונים בעולם הערבי • אפופידס

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים