חברה אנושית, מוסר אנושי 226661
יש, לדעתי, נקודה אחת חסרה במאמר של גלעד, והיא זו שמהווה גם תשובה ל"אייל מהמאדים": הדיון כאן הוא דיון על מוסר אנושי. כלומר, על הזכויות שאנחנו, כבני אדם, יכולים להעניק ולשלול. למה כוונתי?
האייל ממאדים ציין, ובצדק, שגם בקרב בעלי חיים אחרים קיימות חברות, ובחלקן קיימות מערכות מוסריות מפותחות למדי. לפעמים אפילו מעוררות קנאה. בחברות הללו, כמו בחברה האנושית, המוסר מתבסס על מידה מסויימת של תקשורת - אולי לא מפותחת ואבסטרקטית כמו של בני אדם, אבל מספקת לצרכים של בעלי החיים הללו.
הבעיה מתחילה במפגש בין שתי חברות חייתיות שכאלו - למשל, החברה האנושית והחברה הזאבית. לבני האדם ולזאב אין אפשרות לתקשר ביניהם, פרט לרמה הבסיסית ביותר - איום ופיוס. מכיוון שאין באפשרותנו לתקשר בינינו, מובן כי לא ניתן לבסס מערכת מוסרית כלשהי: אני לא יכול להבטיח לזאב זכויות או לדרוש ממנו זכויות בחזרה, והזאב לא יכול להבטיח לי זכויות ולדרוש ממני זכויות בחזרה. מדובר פה במצב של חשדנות שלא ניתן להפיסה: אני לא יודע מה הזאב מנסה לשדר לי ("תרגיע, לא מעניין אותי לטרוף אותך"), ולכן אני מניח שהוא מאיים עלי, והוא לא מבין מה שאני מנסה לשדר לו ("איכס! יש לך בשר קשיח ומגעיל. גם אם תשלם לי אני לא אוכל אותך"), ולכן הוא רואה בי איום. במצב כזה לא יכולות להתקיים זכויות.

לכן, הדיון צריך להיות לא בשאלה האם יכול להיות מוסר כלשהו שנוגע לבעלי חיים - יכול, בקרב אותו מין. השאלה היא האם אנחנו כבני אדם צריכים להאציל זכויות על בעלי חיים אחרים. התשובה היא לא. אנחנו יכולים, כמובן, לתת כמה זכויות שבא לנו למי או מה שבא לנו, אבל לא חלה עלינו שום מחויבות שכזאת, מאותה סיבה שעל בעלי החיים אין שום מחויבות כלפינו: אם אני פוגש זאב ביער, ההחלטה אם לטרוף אותי או לא היא לגמרי שלו, ושום שכנוע או פניה למוסר הזאבי המופלא לא יעזרו לי.
כמובן שאתה טועה. תקשורת אינה בסיס להאצלת זכויות 226674
אני כצבא כובש עשוי במאה ה-‏16 לכבוש חבל ארץ נידח בדרום אמריקה. איני יכול לתקשר כמעט עם הילידים. איני מבין את שפתם. יתכן שבחלק מאיתנו הם מעוררים רתיעה, חוסר אמפטייה קיצוני, וניראים זרים ומעולם אחר. ואף על פי כן יש משמעות (ומשמעות רבה) לשאלה אם אנהג בהם באופן מוסרי או א מוסרי.

באורח דומה, ניתן להאציל זכויות לבעלי חיים מפותחים כחתולים, כלבים או דולפינים, וזאת פרקטיקה שגורה בארצות מתקדמות במערב.

האמת, בקראי מקצת מהדברים כאן, כמו גם את המאמר עצמו, אני מתמלא תחושות יאוש וחוסר אונים, לאיזה מצב ידע והוויה תודעתית, אוליגרכיה ברברית ושרירותית תקעה את את הנוער ואת המדינה בכלל.

תפיסות יוטיליריאניסטיות בתצורתן הברברית והירודה ביותר של דרויניזם ביבים חברתי. כך, לפי כותב המאמר, ראוי מוסרית לקרבן ולהקריב פרטים או יחידים אם מישהוא מחליט ש"שרידות החברה או רווחתה" מחייבים זאת. דהיינו, פה מדובר בהנדסה חברתית ברוחה הסטליניסטית הברוטלית ביותר.

אין שום תובנות לגבי זכויות יסוד לא מותנות של הפרט, צדק טיבעי, ואימפרטיבים מוסריים כיונקים מתוקף אוניברסאלי. כך, מה שהמחבר מגדיר מוסר עשוי בפרקטיקה להשתנות על פי תכנונים חברתיים שונים.
כמובן שאתה טועה. תקשורת אינה בסיס להאצלת זכויות 226677
"אין שום תובנות לגבי זכויות יסוד לא מותנות של הפרט, צדק טיבעי, ואימפרטיבים מוסריים כיונקים מתוקף אוניברסאלי" - מה מקור אותו "תוקף אוניברסלי"?
מסגרת גג לקיום והתקדמות חברתיים ואישייים של האדם כיצור בן מינו 226684
מסגרת גג, ולא חישובים תלויי מצב משתנה מה טוב באותו רגע, חישוב שבפרגמטיקה הינו הן תלוי מצב ארעי, והן תלוי בזהות המחשב (קבוצה דכאנית שתפסה את הכוח הפוליטי והחברתי בקהילייה, למשל).

מסגרת גג השואבת את תקפה ממהותנו הביולוגית המורכבת כפרימאטים עיליים בעלי תכונות יחודיות.
מסגרת גג לקיום והתקדמות חברתיים ואישייים של האדם כיצור בן מינו 226688
אני מסכים איתך, וחושב שגם גלעד מסכים.
מסגרת גג לקיום והתקדמות חברתיים ואישייים של האדם כיצור בן מינו 226689
ומה מהות אותה מסגרת גג? מה נובע ממנה?
בקיצור, לא אמרת כלום, חוץ מכמה קשקושים חסרי משמעות, וההצהרה התמוהה אודות ה"תכונות היחודיות" של בני האדם.
זיהוי התנאים הכללים ביותר לנ''ל 226694
כמובן שאתה טועה. 226685
ודאי שאתה יכול לתקשר עם הילידים. זה אולי יצריך מאמץ מצידך, אבל זה בהחלט אפשרי. בכל אופן, מובן מאליו שיש מחוות אנושיות שיובנו על-ידי כל אדם. חיוך, למשל, הוא אוניברסלי, וכך גם הבעות פנים אחרות. להניח את כלי הנשק שלך על הקרקע היא גם מחווה שמעט מאוד אנשים לא יבינו. בקיצור, ברגע שברור לך שמה שמולך הוא אדם, אתה מסוגל לתקשר איתו, אתה מסוגל להניח הנחות מסויימות לגבי אופן הפעולה שלו, ואתה מסוגל לפתח מערכת מוסרית, בסיסית ככל שתהיה, ביניכם.

לא טענתי שלא *ניתן* להאציל זכויות למה שבא לנו. השאלה היא האם בכך שאנחנו מאצילים זכויות לחתולים, אנחנו יוצרים *מערכת* מוסרית איתם, או לא? התשובה היא לא. בכך שאני האצלתי זכויות לחתול, אין משום מחויבות של החתול להאציל לא זכויות. למה? כי אנחנו לא מתקשרים בינינו, ואי אפשר לקבוע מהן הזכויות והחובות של כל צד במערכת המוסרית הזאת. נסה לגרום לחתול שלך להבין שלא משנה כמה נמאס לו מכך שאתה מלטף אותו - אסור לו לנעוץ בך ציפורניים. אני מוכן להתערב איתך שלא תצליח בכך, ותעדיף פשוט ללבוש מכנסיים יותר עבים להבא.

להאשים כל סוציוביולוג ב"דרוויניזם חברתי" אינו אלא אי הבנה מוחלטת של צורת המחשבה הסוציוביולוגית. מכיוון שאתה אף הוספת על כך עלבונות ורפש, אינני רואה כל סיבה להסביר לך היכן אתה טועה.

אין צדק טבעי. מי שמדבר על צדק טבעי מדבר על הצדק שלא וזהו. הדבר היחיד שדומה לצדק טבעי הוא אותו צדק שנובע ממערך הכוחות הקיים בין השחקנים השונים. אם לאחד השחקנים יש כוח מעל ומעבר לכל היתר - הצדק יקבע על פיו, וזה יהיה טבעי לגמרי. אם קבוצה של שחקנים יכולה להתאגד כנגד אותו דיקטטור - הם יקבעו את הצדק. וגם זה יהיה טבעי בעליל.
אין זכויות יסוד לא מותנות של הפרט, משום שכל זכות מעצם היותה זכות מותנית בהכרת החברה בקיומה. אם החברה אינה מכירה בקיומה של זכות לחופש הדיבור, לא יהיה לך חופש דיבור. חד וחלק. אם החברה תחליט מחר להכיר בזכותך לרצוח חברי כנסת - תהיה לך הזכות הזו, אף כי היא לא התקיימה קודם לכן. בעוד כמה שנים, תוכל אפילו לטעון שמדובר ב"זכות יסוד לא מותנה" לרצוח חברי כנסת, ולראייה תביא את העובדה שהזכות הזאת מוכרת ע"י כלל החברה.
אין אימפרטיב מוסרי ואין תוקף אוניברסאלי. את זה אין צורך להסביר בכלל: לחברות שונות יש מערכות מוסריות שונות בתכלית. אין מוסר אוניברסלי, ולכן לא יכול להיות אימפרטיב מוסרי שנובע מתוקף אוניברסלי.
חברה אנושית, מוסר אנושי 226676
וואללה, עכשיו אני מבין למה יש מוסר של יהודים (או של ישראלים), יש מוסר של ערבים, אבל הקשר הישראלי ערבי הוא בלתי מוסרי. גם פה מדובר במצב של חשדנות שלא ניתן להפיסה.
חברה אנושית, מוסר אנושי 226682
מעשית, זה מה שקורה. תיאורטית, אני מאמין שניתן להפיס את החשדנות, אבל זה דורש אומץ רב מצד שני הצדדים, ואולי גם מעורבות של צדדים נוספים‏1. זה נראה לי מובן מאליו שכששני צדדים אינם יכולים לתקשר זה אם זה, בין אם משום שאין להם שפה משותפת ובין אם משום שהם חסרים כל מידה של אמון זה בזה, לא יכולה להיווצר מערכת מוסרית ביניהם.
זו אחת הסיבות שהעקרון של "מוסר מלחמה" נראה לי כל-כך מוזר וקאונטר-אינטואיטיבי - אין מוסר בזמן מלחמה, ולא יכול להיות. לשני הצדדים במלחמה יש כדאיות בהסכמה על "כללי מלחמה" ובפעולה על פיהם רק כאשר שני הצדדים חוששים שיש סיכוי שיפסידו. הצד המנצח לעולם לא יואשם בפשעי מלחמה.

1 באלגוריה לקשר בין אדם לחיה, ואולי לא רק - גדר.
אשר למוסר מלחמה, אתה מבלבל בין הסכמים מובלעים וכללי רקע לניהול 226691
המלחמה (בדומה לאמנת ז'נבה, או כללי הגינות במשחק כדורגל) ובין מוסר. אין דבר כזה מוסר מלחמה. כשם שאין מוסר כדורגל.

"זה דורש אומץ רב משני הצדדים" - מהדהד באוזני כמעבר לרטוריקה נישגבת אודות עתיד ערטילאי, המחפה על ניבזות תפעולית בהווה ובעתיד הנראה לעין.

"בין אם משום שאין להם שפה משותפת ובין אם משום שהם חסרים כל מידה של אמון זה בזה, לא יכולה להיווצר מערכת מוסרית ביניהם".

אם אינך מאמין לאדם מסויים, האם זה נותן לך זכאות לשלול ממנו זכויות בהתאם לגחמותיך? מי אמר שאמונך או אי אמונך אכן משקפים את העובדה שאדם X אינו אמין. וגם אם אינו, כל זמן שלא עבר עבירה, האם זה נותן לך זכות לבצע דהומניזצייה שלו, לנהוג בו באופן לא מוסרי, כגון אלימות או הפקעת נכסים?

אם אינך מבין את שפתו של עולה חדש, אין ביניכם כל תקשורת, ובנוסף נניח הוא ניראה לטעמך דוחה, האם הדבר אמור להשפיע כהוא זה על גישתך המוסרית כלפיו?
אשר למוסר מלחמה, אתה מבלבל בין הסכמים מובלעים וכללי רקע לניהול 226693
אם אינני מאמין לאדם מסויים, אז אני בהחלט עשוי לשלול ממנו זכויות בהתאם לגחמותי (אין כאן עניין של "זכאות" לשלול את זכויותיו, משום שאז זה שימוש במילה "זכות" כדי להסביר את המילה "זכות"...). אפעס, אנחנו חיים במדינת חוק, ולפיכך אין לי ה*סמכות* לשלול את זכויותיו של איש, שכן אלו מובטחות בחוק, ואני אענש אם אעבור עליו. מוזר לי שדווקא אתה לא מצליח להבדיל בין "מה מוסרי" לבין "מה חוקי", ולהבין שזה שאני חושב שמעשה הוא מוסרי או לא אינו משפיע כהוא זה על היותו של המעשה חוקי או לא.

אז בוא נדבר על משהו שכן יש לי סמכות לגביו. לתת טרמפים, למשל. נניח שאני חושב שזו מעלה מוסרית לתת טרמפים לאנשים. נניח שאני עוצר לאדם טרמפ, והוא נראה נחמד ונעים הליכות, ואני נותן לו טרמפ כי זה הדבר המוסרי לעשות (למרות ששום חוק לא מכריח אותי לתת טרמפים). אח"כ, אני עוצר לאדם אחר. האיש הזה נראה לי מלוכלך, וכולו מכוסה בכתמי דם והוא נראה כאילו זה עתה רצח מישהו. גרוע מכך - הוא לא מדבר בשפה שאני מבין, והוא מתחיל לזעוק עלי מגוון מילים שאינני מבין ושנשמעות כמו איום. האם אתן לו טרמפ כי זה הדבר המוסרי לעשות? בחיים לא! אני אתן גז ואעוף משם, ועוד אדווח למשטרה על המטורף שמסתובב ליד הכביש.
אבל אם אותו האיש היה פותח את הדלת שלי ואומר לי, במילים ברורות "עזור לי! מישהו ניסה לשדוד אותי ובקושי הצלחתי לברוח! הוא רודף אחרי ויש לו אקדח!" האם לא אקח אותו איתי? כמובן שכן.
הרי לך, בקצרה, הא"ב של משמעות התקשורת להתנהגות מוסרית.
זכאות entitlement הינה תיפעולה של זכות. לא ההסבר לה... 226698
אמונך אינו קובע מוסר, מה מן *הראוי* שתעשה 226700
ולכן, מטעם זה בדיוק, קאנט דיבר על כך שמוסר הינו אקט מחוקק בעולם של תכליות. אלא שאתה מרחיב כאן הרחבה מיותרת את המושג "מוסר", ללא צורך, לגבי דברים שהינם א מוסריים, כלומר ששיקול מוסרי אינו רלוונטי לגביהם.

אינך יכול על כל דבר ודבר בהתאם לנטיות ליבך לאמר, אני חושב שזה מוסרי: למשל, "אני חושב שזה מוסרי לקחת טרמפים". קאנט אומר ובדין שבהפעילך שיפוט מוסרי עליך לחשוב על עצמך כמחוקק חוקים. כך, האם היית רוצה שמתן טרמפים יהיה חוק כללי? האם היית ממליץ על חוק "מוסרי" כזה לבנך (לאחר שיגיע לגיל הרישיון?...). אם כן, עיניך יהיו אדומות וטרוטות מנדודי שינה, כל פעם שיקח את מכוניתך לבילוי עד השעות הקטנות. אתה בעצמך הצבעת כאן על הסיכון הכללי שבכך, כלומר, מבלי משים, הצבעת אגב על כך ש"מוסר הטרמפים" לא יכול להיות מוסר, במהלך קאנטיאני מובהק, אגב...

לכן, אם אנו חסכנים בטביעת "חוקי מוסר, ואיננו הופכים כל גחמה וסנטימנט ל"כלל מוסרי", או אז, יש לנו מסגרת כללית, של חוקי מוסר קיימים, ואפשרות תפעולית ליישמם במצבים שונים. או לחוקק חוקי מוסר המתיישבים עם אלה, על פי שיפוטים מוסריים.
שים לב שטרמפיזם כחוק מוסרי יעודד תופעת שוד ואלימות שיהפכו נפוצים 226703
ולכן זה לא יכול להיות חוק כללי במובן הקאנטיאני, גם מן הטעם, שחוק זה יעודד עשייה אי מוסרית בעליל, וגם מן הטעם שהוא נושא בתוכו את זרעי אי יתכנותו. אילו היה זה חוק כללי, או אז תוך זמן קצר לא ניתן היה כלל לבצעו. זהו חוק ''מוסרי'' עם מטען השמדה עצמית, ניתן לאמר, ולכן אינו יכול להיות חוק מוסרי. שכן חוק מוסרי דורש ייתכנות ביצוע, ואפשרות ביצוע לאורך טווח זמן נירחב.
שים לב שטרמפיזם כחוק מוסרי יעודד תופעת שוד ואלימות שיהפכו נפוצים 226706
סלח לי, אבל אתה מתאר כאן צורת התפתחות אבולוציונית של מוסר, שזה בדיוק מה שגלעד דיבר עליו. אז על מה אתה מתלונן כל כך הרבה?
אמונך אינו קובע מוסר, מה מן *הראוי* שתעשה 226704
עד שלא תגיד לי מהי המסגרת הכללית של חוקי המוסר, שעליה אתה מדבר כל כך הרבה, ומה היא מכתיבה, אני מסרב להוסיף ולשוחח עמך בנושא. נמאס לי לנסות ולנחש על מה לעזאזל אתה מדבר.

ואגב, לא ידעתי שיש חובה כלשהי לקבל כל מה שקאנט אמר כתורה מסיני. למיטב ידיעתי, יש גם תפיסות אחרות של מוסר, הלא כן?
למשל, החוקים המצומצמים של תומאס ג'פרסון בחוקה האמריקנית 226708
זכות לחופש מאלימות, זכות לקניין, זכות לכל אדם לחתור לאושר כל זמן שאינו מפר זכויות אלה אצל אחרים - -

והחוקים - בהתאמה לזכויות כלליות אלה: אי הפרתם.
להלן - תזכורת נחוצה, נחוצה מדי במקומותינו... 226709
הכלל all men are created equal יעמיד כמובן רבים על רגליהם האחור 226711
יות. אך יש להבין שמדובר לא בקביעה אונטולוגית, אלא בכלל פרסקריפטיבי. הכוונה לכך שלא יוענקו זכויות לקבוצות שונות באופן דיפרנציאלי. אין ''אנשי אתה בחרתנו'' מראש. לכולם, מבחינת המוסר, מן הראוי שיהיו סיכויים שווים.
הכלל all men are created equal יעמיד כמובן רבים על רגליהם האחור 226713
מבחינת המוסר של ג'פרסון (וגם שלי). אבל אפילו כאן יהיו חילוקי דעות: כשג'פרסון מדבר על שיוויון של כל בני האדם, זה שונה בתכלית ממתי שמרקס מדבר על שיוויון של כל בני האדם, ושניהם מסיקים דברים שונים במובהק באשר למשמעות המוסרית של הנחת היסוד הזאת.
אלא שהמלצתו וה''מוסר'' של מארקס מפירים את זכות הקניין 226717
דהיינו, לקבוצות שונות יש ''זכות'' מוסרית להפקיע קניין של אחרים (למטרת חלוקה מחדש). ברמת העיקרון, יש לראות את כל חוקי ג'פרסון כמקשה אחת, דהיינו, אין אחד יכול להפר את השני. ברמת הפרקטיקה, ה''זכות'' לחלוקה מחדש יצרה בבריה''מ אוליגרכייה כוחנית שבשם רטוריקה של ''הזרמת קניין המעטים לרבים המנושלים'' הפנתה לעצמה את הקניינים הגזולים הללו, כלומר הופרה כאן לא רק הזכות לקניין, אלא גם הזכות לנקודת מוצא שווה(''כל האנשים ניבראו שווים''), דהיינו נוצרה שדרה חברתית של ''אנשי אתה בחרתנו'' . דהיינו כלל השוויון בנקודת מוצא בפרושו הבולשביקי-מרקסיסטי מביא להפרתו, כלומר נושא בתוכו מטען השמדה עצמית.
אלא שהמלצתו וה''מוסר'' של מארקס מפירים את זכות הקניין 226786
ו-"הזכות לנקודת מוצא שווה" של ג'פרסון שימרה ברמת הפרקטיקה את העבדות בארה"ב במשך מאות שנים (ג'פרסון עצמו החזיק בעבדים, והתנגד לשחרורם.)
האם היית מסיק מכך כי כלל השיוויון בפירושו הקפיטליסטי-אמריקני גם הוא "נושא בתוכו מטען השמדה עצמית"?
בגלל אינטרסים כלכליים-משקיים בדרום הוגדרו השחורים כ''לא בני אדם'' 226811
שכלל ג'פרסון אינו חל עליהם. אכן, תשתית חברתית-כלכלית, גם אם אינה מגדירה בניין-על רעיוני, לפחות יוצרת נקודות עוורון נרכש. אלא שניתן לשחרר בקלות מקבעון או עוורון כזה, ואת זה עשה בן היתר ספרה של הרייט ביצ'ר סטואו ''הדוד טום'' וספרים אחרים, שחוללו מה שהחוקרת מרתה נוסבאום קוראת ''דימיון אמפאטי'' לגבי כך ששחורים זהים בסיסית לנו. כמובן שסייעו לכך גם כלכלת הצפון התעשייתית, שהיצריכה להתפתחותה בני אדם חופשים.

בבריה''מ לעומת זאת לא היו נקודות עוורון כאלה, שכן האידאולוגיה המרקסיסטית במפורש היטיפה להפקעת קנינים וחלוקה מחדש של קנינים. האידאולוגיה המרקסיסטית לא ניזקקה איפוא ל''החלקתה'' באמצעות פיתוח נקודות עוורון לגבי בני אנוש מסויימים. הרציחות וההפקעות התנהלו איפוא בדם קר ובמלוא הפיקחון.
למשל, החוקים המצומצמים של תומאס ג'פרסון בחוקה האמריקנית 226712
זה יופי שהוא כתב שהזכויות הללו קיימות, ואני מכיר את הציטוט טוב יותר משאתה מתאר לעצמך. ובכל זאת - איפה בדיוק אתה רואה את הזכויות הללו כשאובות ממוסר אוניברסלי? האם אין חברות בהן אין לכל פרט בהם זכות לחופש מאלימות, זכות לקניין או זכות לחתור לאושר? האם לא לקח אלפי שנים של אבולוציה מוסרית כדי שהזכויות הללו יוכרו כ"בלתי ניתנות לשלילה"? אז איך אתה יכול לטעון שיש בהן משהו אוניברסלי או אינהרנטי? הזכויות הללו הן תוצר חברתי - משובח ומהולל ככל שיהיה - ולא שום דבר אחר.
פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי 226721
אכן, יש והיו חברות "משובשות" שלא זיהו את העקרונות הללו שהינם תנאי לקיום אנושי אופטימאלי של האדם כיצור בן מינו (בהתאם לתכונותיו הביולוגיות בפריסה מירבית שלהן) בחברה המאפשרת התקדמות הפרט והכלל.

האוניברסליות יונקת מתכונותיו הביולוגיות של מין האדם, אך כשם שיש אנשים שחיים ברמה תת-אופטימאלית ביחס ליכולותיהם ותכונותיהם, כך יש חברות כאלו ועקרונות "כמו מוסריים" (או תחליפי המוסר האוניברסאלי) כאלה. ניתן אם כן לדבר על פתולוגיה מוסרית (סטייה מעקרונות אלה), כשם שיש פתולוגיה אנושית או אף חברתית.

אין לדעתי לדבר על התפתחות אבולוציונית של מוסר, שכן ההתפתחות האבולוציונית של ההומו-סאפיינס כמעט אינה קיימת מאז הופיע לפני 110-150 אלף שנה, כהתפתחות מהענף הניאנדרטאלי. והמין המפותח של ההומו-סאפיינס הופיע לפני כ-‏40 אלף שנה (אדם קרומניון). לכן, אין אבולוצייה רציפה של האדם ב-‏40 אלף השנה האחרונות, אך יש התפתחות של הרוח והמוסר (לא באופן לינארי אגב).

התפתחות זאת היא לדעתי גילוי וזיהוי האדם את עצמו ומהותו.

התפתחות המוסר אינה קווית באופן אנכי, שכן היו תקופות תור זהב במיקומים מסויימים (כגון ביוון, בפרט בתקופת פריקלס) ואחריהם תקופות חשיכה (למשל המאות הרביעית עד ה-‏13 במערב, לאחר התקופה הקיסרית המוקדמת ברומא). וכך גם באופן אופקי, דהיינו היו חברות תת-אופטימאליות או פתולוגיות, בצד חברות אופטימאליות הראויות לאדם בן מינו.

לכן, הקיום של האדם בתורת יצור בן מינו אינו אוטומטי ואינו מובטח מראש ומחייב מאבק מתמיד בין-חברתי ותוך-חברתי, מאבק בריאקצייה ובפתולוגיה האנושית, המוסרית והחברתית (כמו האיסלאם הפונדמנטליסטי כיום), ואיני נלאה לחזור על כך. אויבו האידאולוגי של מאבק כזה הוא הרלטיביזם המוסרי.
פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי 226728
בקיצור, מי שלא מסכים איתך לוקה בפתולוגיה מוסרית. QED.

(והאדם לא התפתח "מהענף הניאנדרטלי", אלא האדם והניאנדרטל התפתחו במקביל, עד שהאחד נכחד. יתר על כן, זה שמזה 40,000 שנה אנחנו היינו ונותרנו הומו ספיינס ספיינס, לא משנה את העובדה שהאבולוציה ממשיכה לפעול את פעולתה עלינו)
אשר להתפתחות מהענף הניאנדרטאלי, בסדר, לא נילחם על זה, אתה צודק. 226813
החלקה שלי בניסוח, יותר מכל דבר אחר. האמת היא שאני סבור שהאדם הניאנדרטאלי לא ניכחד לגמרי, ולרבים יש אחוז קריטי של "גנים ניאנדרטאלים" המאפשרים, יתכן, יכולות טלפטיות ושליטה במה שניתן לכנות ה"כוח הקטן" (טלקינסיס וכד') ואף השתעשעתי וכתבתי על כך, אך זו תאורייה איזוטרית למדי...

ראו בזה שעשוע אינטלקטואלי יותר מכל דבר אחר:

השערה חדשה אודות הסכיזופרנייה
אשר להתפתחות מהענף הניאנדרטאלי, בסדר, לא נילחם על זה, אתה צודק. 226817
שעשוע כן, אבל אינטלקטואלי?

אני מקווה שסיפרו לך שהיכולת לחבר משפטים ארוכים לכדי פסקאות ומאמרים, אינה מקנה לנאמר במאמרים שום תוקף שהוא.
למה אינטלקטואלי? ראו הקישור הבא: 229385
למה אינטלקטואלי? ראו הקישור הבא: 229396
תגובה 226817
אשר להתפתחות מהענף הניאנדרטאלי, בסדר, לא נילחם על זה, אתה צודק. 226911
מתוף סקרנות גרידא - מה גורם לך לחשוב שגנים ניאנדרטלים מאפשרים טלקינזיס וטלפתיה?
לא, כי לי נראה שמין בעל יכולות כאלו היה שורד הרבה יותר טוב מסתם בני אדם עם יכולות אנושיות פאתטיות כמו שלנו.
היו בשנות ה-‏90 מחקרים שהיצביעו על אפשרות כזאת 226920
היו בשנות ה-‏90 מחקרים שהיצביעו על אפשרות כזאת 227116
אהם. שני הלינקים הראשונים הם על ספר עלילתי, ובהחלט לא מחקר מדעי או אפילו כאילו-מדעי. אתה בטח גם חושב שכדור-הארץ נוצר ע''י עכברים לבנים כדי לגלות מה היא השאלה על החיים היקום וכל השאר.

הלינק השלישי מראש לא שווה התייחסות.
הספר העלילתי מבוסס על ספקולציות מחקריות אך לא איתרתי את אלו 227759
הספר העלילתי מבוסס על ספקולציות מחקריות אך לא איתרתי את אלו 229129
לפי כל מה שכתוב בשני הלינקים ששלחת אותי אליהם, מדובר בפיקציה, בהמצאה. לא ספקולציה ולא שפקולציה. סתם, המצאה.

אגב, גם קיומו של בי"ס הוגוורטס מבוסס על ספקולציות מחקריות?
בבריטניה ביולי 96 שמעתי ב-BBC בשעת נסיעה בריכבי בצפון ווילס 229429
סקירה של תאורייות כאלה אודות האדם הניאנדרטאלי (שהיתי
ב- UK שבעה חודשים). לא העמקתי בנושא מעבר לזה, וזהו מבחינתי קוריוז.

עכשו, ניסיתי בתשובה לשאלתך, לחפש באינטרנט, וזה מה שעלה בהקשר ההוא. לא משכנע, פיקציה, נכון. אך סביר שחיפוש בספריית האוניברסיטה יעלה משהו יותר רציני. ב-BBC לא נהוג כמדומני לפברק תאוריות.
בבריטניה ביולי 96 שמעתי ב-BBC בשעת נסיעה בריכבי בצפון ווילס 229820
ה-BBC זה לא אלו ששידרו את "מלחמת העולמות" של וולס?

בכל מקרה, תיאוריה כזאת מהפכנית, לו היה בה אפילו שבריר של מציאותיות, הייתה מוצאת את דרכה חיש קל לאינטרנט. אם לא מצאת שום דבר כזה, אפילו ברמת הדיווח החדשותי סטייל "ידיעות סיינטיפיק", כנראה ששמיעתך לא מי יודע מה.
מלחמת העולמות שודרה דומני בארה"ב ברשת CBS 229829
בשנות ה-‏30 ולא ב-BBC .
מלחמת העולמות שודרה דומני בארה"ב ברשת CBS 229858
אני מבין שעל הפסקה השניה לא היה לך מה להגיד.

(ולעזאזל, תפסיק לכתוב את השורה הראשונה של התגובה שלך בתור הכותרת!)
מלחמת העולמות שודרה דומני בארה"ב ברשת CBS 229865
מה זה מפריע לך שהוא כותב את השורה הראשונה בתור כותרת?
משום מה דובי 229871
לא אוהב שעושים את זה. לוקח איזו שניה עד שמבינים למה המשפט הראשון לא מסתדר עד שלא קוראים אותה.
וגם מעיד על חלוקת קשב 229883
גרועה
אמצא אמצא, לא אמצא - 229900
אז מי יודע, אולי אבנה מיני תאורייה אם אוכל לתת לה תימוכין, אם ארצה ואם יהיה לי זמן. ואם יהיה משהו, משהו שיוכל לתמוך בהשערה כזו אודות תקשורת ממרחק אצל הניאנדרטלים.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 229906
ניקח את ההשערה שביססת (''אם אפילו באינטרנט לא מוצאים תאוריה סנסציונית כזו''...) שמדובר בטעות שמיעה (ואכן, בינגו, שמיעתי כבדה במקצת בתדרים גבוהים). או אז החמצתי משהו, אולי לא דובר בהקשר ההוא על ניאנדרטלים או כל אפשרות החמצת וטעות שמיעה מידע אחרת. הדבר מכל מקום נחרת באופן כלשהו במוחי בצורתו המוטעית (''הניאנדרטלים ידעו לתקשר ממרחק באמצעות טלפטייה''), הגם שאיני נותן למידע זה מעמד של ידיעה וודאית ומבוססת.

והנה, כשעשוע במידה רבה, אני בונה תאורייה אודות הסכיזופרנייה, שאינה אגב ניזקקת להנחה הניאנדרטאלית (שכן, מספיק להניח שגם אצל חלק מההומו ספיינס התפתחה יכולת כזאת, ויש גנים טלפתיים). עדיין, ניתן לטעון שחלק מההומוספיינס סוטים באופן שיטתי מהקיום מושתת הכישורים המוחיים העילאיים (האונות הפרונטליות) ויוצרים אורינטציה הישרדותית המבוססת על ערכים שמאניסטיים, עריצים, דכאניים ומקרבנים - דבר שהביא לעיכוב אבולוציית התרבות הגבוהה (או איך שלא ניקרא לכך) בעשרות אלפי שנים.

אבל, הנה לפנינו טעות מועילה. בעקבות פניית דובי אני מתחיל , ביתר רצינות, להתעמק בנושא הניאנדרטאלי, ומה אתם יודעים - תאורייה אנטרופו-אבולוציונית חדשה.

כך, טעויות עשויות להביא ליצירת תאוריות טובות, ומוכר המקרה של ליסנקו, הגינטיקאי הסטליניסטי, שבעקבות דוגמות מוטעות ולמרקיאניות גילה בכל זאת ממצאים מעניינים.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 229925
סליחה, לא לגמרי עקבתי. אתה בונה תיאוריה שמבוססת על ההנחה שישנם גנים לטלפתיה (אל תענה לי, רק חשוב על התשובה)?
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 229938
כבר בדיון המקורי בפא"צ השתעשעו ברעיון דומה: http://www.faz.co.il/thread?rep=43755
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230007
לא מספיק שאני מתנצל על שלפעמים אני לא שם לב לתגובות באייל שמייתרות תגובה שלי, עכשיו גם פא"צ מצטרף לצוררי? לא קורא, לא כותב, לא משחק שם.
לא. עניין הניאנדרטליות, וגם זה לא כל כך. 229955
אך מה לא סביר בלהניח שאם קיימת יכולת טלפטית, היא מורשת גנטית? "גנים לטלפטייה" היה אופן ביטוי פופולרי. האם אתה מתמם?
שטויות. יכולת טלפטית מורשת 229957
אך ורק טלפטית
נו, איך היה? ראיתי לפני גנים בצבע בז'. זה היית אתה? 230024
והנה (כצפוי?) חרמפפ 230036
אתה חוזר לארכיטיפ המיתי של הפולניה
ובעניין הארכיטיפ, השגותי הן כדלקמן - 230046
{}
{}
{}
{}
{}
{}
{}
{}

אנא קלוט את השדר בעיון, ואל תשכח להתייחס לארכיטיפ הסבתא ההונגריה נוסח טומי לפיד ב-נ.ב.

נ.ב.

{}
ERROR 0XFD3A IN TELEPATHIC MODULE 230048
ABORTING
תן הגברה Gain > 575% בטווח 1.42-1.76 TlpKHz 230055
אך קודם - עשה RESET .

ולא לשכוח בעניין הפרוטוטיפ ההונגרי.

אם הבעייה מתמידה, עבור למודול TLP חילופי Mode: osgi-3A
(only shit gets in), והתחבר לקליטת הנחייה נוספת ל-IntrGalactTLP16
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230248
סליחה, אתה גנטיקאי?
איזה תאוריה אנטרופו-אבולוציונית לעזאזל אתה מתכוון לפתח מתוך שיברי רעיונות ו"עובדות" חסרות ביסוס? קודם כל תסביר לי איך אפשר (פיזית) לתקשר בעזרת טלפתיה, ואחרי זה תמשיך לטעון טיעונים כאוות נפשך.

(להזכירך: טלפתיה משמעותה תקשורת בלי שימוש בשום גורם מתווך בין שני הצדדים: לא ריח, לא אור (בכל התדרים, כולל רדיו), לא גלי קול (שוב, בכל התדרים), לא כלום. רק צד אחד שחושב משהו, וצד שני ש"קולט" את המחשבה הזאת).
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230287
מאיפה הבאת את ההגדרה הזו?
מישהו שיהיה מסוגל לשדר ולקלוט גלי רדיו באמצעות גופו בלבד בהחלט יכול להחשב לטלפת.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230297
שמעתי על מקרים שאנשים קלטו רדיו דרך הסתימות בשיניים. זה נחשב?
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230352
למה גלי רדיו זה טלפתיה אבל גלי קול לא?

מתוך מילון כיס אוקספורד:
Telepathy: communication between minds otherwise than by known senses.
אם למישהו יש "חוש רדיו", הרי שהוא כבר יהיה ידוע, ולפיכך לא טלפתיה.
פרדוקס השקרן 230358
ואם למישהו יהיה חוש טלפטיה?
פרדוקס השקרן 230375
חוש טלפתיה, שלא יוסבר בשום דבר פיזי כלשהו (=שדה אלקטרומגנטי, גלי רדיו, סימני עשן) יהיה טלפתיה.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230373
טוב אז אנחנו מדברים על חושים חשוים ידועים ולא על תווכים.

זה עונה פחות או יותר על השאלה שלי.

עניין ה''חושים ידועים'' הופך את ההגדרה למשהו לא קבוע. אם באמת יש לנו חוש רדיו שעדיין לא התגלה ומאפשר לאנשים מסויימים לתקשר באמצעותו, סוג התקשור הזה נקרא היום טלפתיה.
בעתיד לכשיתגלה ויובן החוש הזה יתכן שההגדרה של המושג טלפתיה תאלץ להשתנות. אפשרות אחרת היא שהמושג טלפתיה מתאר תופעה לו מובנת ובמקרה הזה, כשיתגלה חוש הרדיו המדענים ימציאו שם חדש לשימוש בו (רדיופתיה נניח) והנושג טלפתיה יתאר תופעות אחרות קיימות או דמיוניות של תקשורת ללא שימוש בחושים (כולל החוש החדש).

בכל אופן ההסבר שקיבלתי פעם ממאמין אדוק בנושא הוא שלא מדובר בתפיסה חושית (שימוש בעצבי חישה ועיבוד במרכזים המתאימים במוח) אלא מניפולציה חשמלית ישירה של מוח באמצעות גלים אלקטרומגנטיים הנפלטים ממוח אחד ונקלטים במוח אחר.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230376
כן, אבל במונחים כאלו גם אפשר להסביר את הטלפורטציה של מסע בין כוכבים. טכנו-באבל לא הופך משהו להגיוני יותר.
לא טענתי שזה הגיוני 230383
מה שאמרתי הוא שההסבר המוצע מדבר על תווך אלקטרומגנטי (זו הסיבה שמי שבאמת קנאי לפרטיותו חובש כובע ממתכת) ולא כפי שאמרת ב תגובה 230248
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230384
אתה יודע שהצליחו כבר לעשות (מעין) טלפורטציה לאטום בריליום שלם? מכאן עד למציאות של סטאר טרק עומד רק עניין זעיר של פקטור 25^10 או משהו כזה. משחק ילדים.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230388
עכש''י רק העבירו את המצב הקוונטי מאחד לשני ולא את האטום עצמו.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230389
כמובן, אבל אם יעבירו את מצבם הקוואנטי של כל האטומים בגוף שלך לערמת חומר שהוכנה מראש בצד השני, הרי שמעשית העבירו אותך לשם. היה שלום, ותכתוב לפעמים!
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230420
האמנם? לא צריך גם לארגן אותן לפי צבע, למשל? אני לא רוצה שבמעבר העין תצא בקיבה < דמיין קישור>.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230424
יש לי מזל משונה לעורר בך את חיידק רצינות-היתר. לא, אני לא באמת חושב שטלה-פורטציה בנוסח סטאר-טרק היא מעבר לפינה.
<אנחה> 230432
אז זהו, שמה שאתה קורה ''רצינות יתר'' נחשב אצלי כשיא ההומור שלי.
<אנחה> 230434
ולפני שתתקן אותי: קורא, לא קורה.
אופס 230436
יחס את זה לאטימות שלי. כבר אמרו לי שאם הייתי יודע להעריך הומור טוב הייתי מפסיק עם הבדיחות שלי.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230666
השראות אלקטרומגנטית בין מוחות דומים כהסבר לטלפתיה זה רעיון מאוד נחמד. לצערי מכיוון שבמציאות (עדיין) לא נתקלתי בטלפתיה, אי-אפשר לסתור את הטענה באופן מדעי...
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230426
אני חושב שהם מתכוונים לחמשת החושים.
אחרת ההגדרה היא חסרת ערך, כמו ההגדרה הדינמית לבינה-מלאכותית: מה שאדם יכול לעשות ומחשב עדיין לא.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230429
זאת הפעם הראשונה שאני שומע שבינה *מלאכותית* היא מה שאדם יכול לעשות ומחשב לא.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230437
זאת דווקא הגדרה לא רעה, כשהדגש הוא על ה"עדיין" - המחשב *עדיין* לא יכול לעשות - ויוכל, לכשתהיה לו בינה מלאכותית - כזו שאצל האדם היא טבעית.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230440
זאת הגדרה שאומרת: בינה מלאכותית היא מושג בעל סתירה פנימית.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230443
נו, וכל נושא הבינה המלאכותית איננו מכיל בחובו, לדעתך - סתירה פנימית מסויימת?
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230448
לדעתי לגמרי לא. איפה אתה מוצא סתירה?
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230452
זה היה מן הזיכרון, אבל אתה צודק. אין זה הנוסח הנכון. בכל אופן, הרעיון מאחורי ''הגדרה'' זו הוא שזמן קצר לאחר שמחשב מגיע ליכולת שעד אותו רגע נחשבה לנחלת חלקם הבלעדית של יצורים ביולוגיים, ובני אדם במיוחד, אותה יכולת שלו עוברת לשונית ותפיסתית מן התחום של ''בינה מלאכותית'' ל''טכנולוגיה''.
על תקלות וטעויות שמיעה שמולידות תאורייה טובה... 230453
כן, את זה אני מכיר. ראה מקרה משחק השחמט.

מכל מקום, אני חושב שזאת מהמורה זמנית, ובסופו של דבר אם הוא יגעגע כמו ברווז ויתהלך כמו ברווז, ייאלצו להודות שזה אינו ברווז עיתונאי.
דווקא כן מושתת גלי-קול. המקרה של subvocal speech 230516
הגישה שפותחה בנאסא הינה כוון מהפכני של הבנת משמעות גלי הקול 230517
בתופעות טלפטיות שיטתיות (ולא ספורדיות) - כאלה בעלי חשיבות אבולוציונית. שוב, הכוון הזה כרוך גם בהבנת מנגנון הקליטה אצל עטלפים, בטכנולוגיה של הסונר, ויסייע להתיר אניגמות כמו נווט הציפורים במסעות של אלפי ק''מ.

וגם יסייע כנראה להבין את תופעות הסכיזופרנייה, לפי התאורייה האבולוציונית שהצבתי, תופעות טרור שמאניסטי מאגי, וכנראה גם תופעות מודרניות של טרור אורבני.
הגישה שפותחה בנאסא הינה כוון מהפכני של הבנת משמעות גלי הקול 230566
אני חושש שלא הבנת את הפיתוח של נאסא:

בני אדם נוטים להפעיל את מיתרי הקול והלשון שלהם כשהם חושבים על מילים, גם אם הם לא מתכוונים להגות אותן. למשל, כשאני כותב את המילים הללו, אני "שומע" אותן בראש שלי. סביר להניח שבאותו הזמן, אותו אזור במוח ש"שומע" אותן גם שולח מסרים לגרון וללשון ליצור את הקולות הללו, מסרים שמנוטרלים חלקית על ידי חלק אחר של המוח שאחראי לדיבור (או שאינם באים לידי ביטוי כי חסרים מסרים שיגרמו להזרמת אוויר דרך הגרון, אינני בטוח מה המנגנון בפעולה כאן). מה שהפיתוח של נאסא עושה הוא ללקט את אותם השדרים שמגיעים לגרון, ולתרגם אותם למילים שהם היו אמורים ליצור.
אין כאן שום אלמנט של טלפתיה, וה"תת-קול" הזה אינו מגיע לשום מקום מעבר לגרונו (ומוחו) של האדם. אין כאן שום שימוש בגלי קול.
אחרי שהמכשיר פיענח את המילים, הוא יכול לשדר אותם על גלי רדיו לאיפה שבא לו, והם יפוענחו חזרה למילים נשמעות בצד השני.

זה בסך הכל ניצול של מעין באג קטן בבני-אדם - באג שגורם להם להגיד מילים גם כשהם לא מתכוונים להגות אותן.
לא טלפתיה ולא בטיח.
אתה לא הבנת כנראה. ביטוי פיזי של מחשבה מאפשר ''תרגום'' והגברה לכל 230583
ביטוי פיזי אחר. זהו כוון מחקרי המסיר את המיסטיפיקצייה המוגזמת מתופעות הטלפטייה. אלא שאתה נאחז בהגדרה משונה ושרירותית למדי של מילונאי המגדיר ללא סיבה, טלפטייה כתופעה שבהכרח אין לה ביטוי פיזי. מילונאים עשויים לפעמים להיות משונים וקפריזיים, ובוודאי שאין להתלהב יתר על המידה מכל גחמה סמנטית שלהם.

לא מדובר כאן בסמנטיקה, אלא בתופעה אמפירית!

אתה לא הבנת כנראה. ביטוי פיזי של מחשבה מאפשר ''תרגום'' והגברה לכל 230588
הקשב נא: המדובר בתנועה מצומצמת של השרירים, שאינה מפיקה גלי קול משמעותיים, ואיש לא שומע אותה. היא אינה יכולה להוות בסיס לטלפתיה בשום משמעות סבירה של המילה. לקרוא להגברת התנודה הזאת ושידורה באמצעות גלי רדיו "טלפתיה" אומר שגם שימוש בטלפון הוא טלפתיה.

אין מדובר ב"ביטוי פיזי של מחשבה", אלא ביטוי פיזי של תקשורת מסוג מסוים (במקרה זה, עם עצמי). אנשים לא חייבים "לדבר" עם עצמם כשהם חושבים.
הנחה שרירותית: "מצומצמת". זו הנחה לא הכרחית 230598
ב"דיבור" סב ווקלי ניתן "להגות" את מלוא הספקטרום. בתנועה זאת של השרירים מושקעים פשוט פחות משאבים. חשוב על דציבלים ה"מושקעים" בטווח תדרים מסויים. אתה שוב עוסק בסמנטיקה ולא באמפיריקה: "אינה יכולה להוות בסיס לטלפתיה *בשום משמעות סבירה של המילה*" - פה זה לא שיעור בפילוסופייה אנליטית-לינגוויסטית. הגם שתגובותיך הינם תעוד נפלא כיצד שימוש-יתר בפילוסופיה אנליטית יכול לחסום את התפתחות המדע - פרופסור אגסי (ופופר) יצהל כאן.

הגענו איפוא לגרעין מוצק של תופעה פיזית פשוטה מאחורי מחשבה. השאר, נושא ההגברה, הינו כבר משני, סוגייה מחקרית ממוקדת.
הנחה שרירותית: "מצומצמת". זו הנחה לא הכרחית 230654
הקשב לי נא: אף אחד לא יכול לשמוע את התנודות הללו של השרירים. אף אחד לא יכול לדעת מה האיש שמפעיל את שריריו כך אומר, אלא אם תדאג להגביר אותן עשרות מונים. אם זו טלפתיה, אזי גם שימוש במגפון, טלפון או מיקרופון הוא טלפתיה. ואז"ג.
תגליתי: טלפטייה מוכוונת לרבדים פונולוגיים ולא סמנטיים 230590
ראה גם השערתי, המבוססת למעשה על תגלית שהושגה באופן מיקרי - מקרה בר מזל אגב שיתכן שחשיבותו גבוהה - שטלפטייה מתמקדת רק ובלעדית ברובד הפונולוגי, ולא במבני העומק הסמנטיים של השפה.

הציטוט הרלוונטי לענייננו:
ניתן לסבור שמכיוון שאופן החדירה למחשבה מושתת-הטלפטייה של הברבר נשען על רבדי שטח פונטיים וקונקרטיים, ומסוכל נוכח רבדים סמנטיים עמוקים, הרי שהמחשבה והאוריינטציה הברברית הינה מוכוונת קונקרטיות concrete bound .

אני סבור בהקשר זה, שפיתוח המחשבה והמבנים המתימטיים האבסטרקטיים בעת הקדומה אפשר חמיקה משליטת העריצות השמנית על התודעה והדברתה, ומכאן ואילך מתחילה נסיקת התרבות, לאחר רבבות שנות הא-היסטוריה של העריצות הקדומה.

____________________

התגלית היא שבניסוי הטלפטי חשבתי במסגרת משפט על מילים לועזיות לא שכיחות, בצד מילים בעלי שכיחות שמוש גבוהה.

הטלפט, בשעת חזרה על המילה הלא שכיחה, קרטע וגם הגה אותה לא נכון בעת צטטו את המשפט. לא היה כל ניסיון למצוא ביטוי חליפי פשוט לאותה מילה לועזית, שתרגומה לעברית היה מילה שכיחה למדי. הטלפט מתגלה כמוגבל מאד לרובד הפונולוגי, ואין הוא יכול לחרוג ממנו למשמעות, גם לכזאת הניתנת להיות מבוטאת בנקל במילים פשוטות ושכיחות, כשמדובר במושג שכיח.
תגליתי: טלפטייה מוכוונת לרבדים פונולוגיים ולא סמנטיים 230657
היתכן כי הברבר(ן) פשוט לא ידע מה משמעות המילה, ולכן לא ידע לתרגם אותה? אחרי הכל, אם אני הייתי נדרש לתרגם את המשפט המצוטט לעברית מדוברת, או אפילו סתם להסביר מה הוא אומר, הייתי נתקל בקשיים משמעותיים...

וחוץ מזה - על איזה ניסוי טלפתי אתה מדבר? אני לא ראיתי שום ניסוי בשום מקום.
נכתב (''פורסם'') כאן לראשונה, אם אפשר לקרוא לזה פירסום. 230700
אבל הטלפט לא ידע מה משמעות ה-Utterance , הביטוי שחשבתי עליו, אלא רק איך הוגים אותו (נניח, פסאדה - מסווה, או רציונליזציה במובן סיבה, מניע), ולהבנת המשמעות היה עליו "לתרגם" שנית את הביטוי ההגוי ש"קלט" למישור ה- deep level אצלו הוא, תהליך שניתקע או השתבש כשלא ידע כיצד בדיוק הוגים את הביטוי (מה שמראה גם שקיים אצלו decay במרווחי זמן מצומצמים, עבור גרייה פיזיקלית). הדבר מראה שלא היה לטלפט כל access לתכני העומק אצל המושא (כפי שקרא לכך חומסקי), אלא רק למבני השטח אצלו, לאחר הטרנספורמציות הסינטקטיות והלינגוויסטיות האחרות. או אולי, מה שמרתק הרבה יותר, היה לו access מוגבל ביותר ל"צורך" השלמת התמונה - מה שמראה שהתהליך הוא בבסיסו ובעיקרו concrete-based ושלבים נוספים הינם מונעי השלב הראשוני הזה, ודלילים ביותר בכמות האינפורמצייה שהם מעלים, יחסית ל-access level הקונקרטי.

בטלפטיה איפוא, ניתן להסיק, אין (כמעט) חדירה למחשבה עצמה, לגרעין העמוק שלה, אלא (כמעט רק) רק למישור ההגייה שלה, שיכול להיות מבוטא באופנים שונים עבור אותו תוכן סמנטי עצמו.

ניתן איפוא להניח גם שתוכן סמנטי תלוי שפה לא מוכרת יחסית, כגון נאמר, מתימטיקה טופולוגית, אף שיש לו יצוגים מרחביים, אינו חדיר לטלפטייה. תשאל, למה דווקא מתימטיקה, מה בנוגע לסלובקית או סינית? המדהים כאן שכנראה יש איזו אינדיקציה ליכולת "תרגום" של הטלפט משפות זרות שיש להם מקבילות לשוניות בשפתו, לשפתו הוא. האם גם התצורות הפיזיקליות הקונקרטיות של שפה נתונה, עשויות עקב איזה כושר לא ידוע וקמאי של מעין "אמפטייה" אצל הטלפט, להתרגם ליצירים לשוניים בשפה בה הוא דובר?

האם אם כן, יש מקור אוניברסאלי קדום , מעין Urphanomen (בשפתו של גיתה) - אב טיפוס קדום ממנו התפתחו השפות כולן? ושהטלפט הוא בעל יכולת תפעול של מקור זה הנמצא כנראה ברובד מוחי כלשהו של כל אדם, בדומה לארכטייפ היונגיאני?

ניתן אף להניח שהמיפלגיים פגועי ההמיספירה השמאלית, אינם נגישים לטלפטייה, וכך גם, פגועי המיספירה שמאלית, יאבדו כושר טלפטי אם היה להם קודם.

דברים והשערות אלא "מתפרסמים" כאן לראשונה, כמו גם הטיית הדיון כולו בנושא למישור חדש ופורה אותו פרסתי כאן, שאפשר גם לקיים בו דיון בין חוקרים באופן אינטליגנטי.
נכתב (''פורסם'') כאן לראשונה, אם אפשר לקרוא לזה פירסום. 230703
אני מרים ידיים. תחזור אלי כשתצליח לדבר בשפה נהירה לבני אנוש הדיוטות.
נכתב (''פורסם'') כאן לראשונה, אם אפשר לקרוא לזה פירסום. 230707
אני, כנראה, פגוע אונה שמאלית. למען האמת, אני חושש שגם הימנית לא משהו.
אל תחפז. הביטויים באנגלית מובנים ליטרלית לגמרי 230715
והשתמשתי רק בהבחנה המוכרת של חומסקי בין deep level ו-surface level structures . ב- decay , הכוונה למשל לכך שמילה המובזקת לניבדק לשבריר שנייה, עוברת דעיכה מהירה בזכרון קצר הטווח שלו (או כפי שקוראים לכך היום working memory ). זאת, בדומה לבאפר buffer .
אל תחפז. הביטויים באנגלית מובנים ליטרלית לגמרי 230917
תאמין או לא, את זה דווקא הבנתי. אבל איך כל הקשקוש הזה עונה על השאלות שאני הצגתי בתגובה הקודמת - את זה לא הבנתי.

אבל עזוב, אל תענה. זה לא מעניין אותי בכל מקרה.
סליחה? קשקוש?.. 230952
פירוש רש''י 230880
בלשון בני אנוש: "הטלפתיה מעבירה דימויי מילים, לא מחשבות".
אולי ניתן לאמר שההכרה האנושית מפגרת אחרי הביולוגיה האנושית 226729
שכן המורכבות של המוח האנושי היא גבוהה ביותר, וההכרה דורשת זמן (שבציר הזמן של האבולוציה, אינו גדול במיוחד) על מנת לאפשר למוח האנושי ולקיום האנושי לפרוש את עצמו במלוא הספקטרום של תכונותיו.

בנוסף, קיום אנושי תת אופטימאלי נתן יתרונות לתת קבוצות באוכלוסייה, אלה שהתבססו על שוד אלים. מטעם זה עוכבה התפתחות הציויליזצייה בעשרות אלפי שנים, ומטעם זה נסקה בקפיצות מדרגה רק ב-‏300 השנה האחרונות, מאז המהפכה המדעית.

אני נוהג לאמר: בראשית היה החוק.

אכיפה מאורגנת של החוק הפלילי (חוקי חמורבי, וכד') הם שאיפשרו את ראשית התפתחות הציויליזציה, במזערם את התארגנויות השוד האלים - הפוגעות בקיום האנושי במלוא פריסת תכונותיו.
אולי ניתן לאמר שההכרה האנושית מפגרת אחרי הביולוגיה האנושית 226737
אינך יודע דבר וחצי דבר על חברות פרימיטיביות של ציידים לקטים. במעלה הדיון המלצתי על ספרו של כריסטופר בוהם בנושא. אני ממליץ לך לקרוא אותו, כדי שתוכל לדעת עד כמה הרעיון של אכיפת חוק הוא יותר ותיק ממה שאתה חושב.
זה עניין צדדי, אמנם 226731
אבל "כהתפתחות מהענף הניאנדרטלי"? זאת דעת מיעוט מצטמצם והולך.
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • גלעד ברזילי
  מהלך יפה. • מיכאל שרון
  מאמרך חשוב, שכן הוא מבליט את חשיבותו של מוסר בשרידה • מיכאל שרון
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • ירדן ניר-בוכבינדר
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • ירדן ניר-בוכבינדר
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • ירדן ניר-בוכבינדר
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • דובי קננגיסר
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • דובי קננגיסר
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • לא חרדי ולא עורך-דין
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • לא חרדי ולא עורך-דין
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • לא חרדי ולא עורך-דין
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • אביב י.
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • גלעד ברזילי
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • ירדן ניר-בוכבינדר
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • גלעד ברזילי
  פתולוגיה מוסרית וחברתית מול אוניברסליזם מוסרי • יהונתן אורן
  חברה אנושית, מוסר אנושי וחסרונן של תצפיות אתולוגיות • אייל ממאדים
  קול קדומים • ראובן
  קול קדומים • אייל ממאדים
  קול קדומים • ראובן
  גם וודקה תפוזים עוזר • אייל ממאדים
  גם וודקה תפוזים עוזר • ראובן
  חברה אנושית, מוסר אנושי וחסרונן של תצפיות אתולוגיות • אייל ממאדים

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים