אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74610
חוק המגביל את הניסויים אושר בקריאה טרומית. אותי מענין לדעת מיהם שני האמיצים שהתנגדו לפופוליזם מכוער זה.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74617
כן, גם אני הייתי רוצה לדעת מיהם שני המנוולים שהתנגדו לחוק הומני זה.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74636
את הצעת החוק שעברה היום קריאה טרומית ברוב מוחץ (40 בעד, 3 נגד, 2 נמנעים) הגישו הח"כים אורלב, שריד, דהאמשה, הירשזון, חוגי וכבל. ההצעה עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה ביום א' האחרון וזכתה (שוב, ברוב גדול) גם בתמיכת הממשלה. בהצעת החוק ישנם הסעיפים הבאים:

1. מניעת מצב של ניגוד עניינים בין חברות במועצה לניסויים בבעלי-חיים לבין תפקידים אחרים "באזרחות", וקביעה שבמצב כזה יימנע חבר המועצה מהשתתפות בדיונים הרלוונטיים ומהצבעות שעשויות להשפיע על עניינים אחרים שלו.

2. איסור על ניסויים בהוראה (כלומר, ניסויים שתוצאותיהם ידועות מראש), כאשר ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרך אחרת.

3. איסור על ניסויים בקוסמטיקה "אלא לצרכי בריאות".

4. איסור על יצוא חיות לניסויים במדינות אחרות.

5. הגבלת ועדות האישור הפנימיות, שהיום ישנן בכל מוסד שמבצע ניסויים בבעלי-חיים, רק למוסדות ממשלתיים ולאוניברסיטאות, וקביעה שבוועדה ישב וטרינר שאיננו עובד המוסד.

6. איסור על ניסויים בחיות שנמצאות בסכנת הכחדה.

7. דרישה לפרסם את החלטות המועצה לניסויים בבעלי-חיים באופן פומבי (למעט עניינים הנוגעים לקניין רוחני, סודות מסחריים וכיו"ב).

8. דרישה לשקם בעלי-חיים הניתנים לשיקום לאחר שבוצעו בהם ניסויים, במקום להמיתם כפי שנעשה היום.

רוב הסעיפים האלה כבר קיימים מזמן בחוק במדינות המערב. יש סיבה מיוחדת שדווקא אצלנו לא יהיו? מה בהם כל כך פופוליסטי ומכוער?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74652
פופוליסטית ומכוערת היא ההפרעה לפרנסתם של אנשים אחרים. אני עשוי להבין, איכשהו, התערבות בניסויים הממומנים ע"י המדינה (בדומה להתערבות המדינה בנושא כשרות האוכל המסופק ע"י מוסדותיה, נניח). אך התערבות המדינה בניסויים פרטיים ובגידול חיות לייצוא היא חוצפה.
בנית לעצמך מערכת מוסרית שאוסרת עליך לעשות ניסויים בחיות/לאכול כבד אווז/לאכול חיות בכלל? יופי לך, אל תנסה ואל תאכל.
אבל צא לי מהצלחת ומהמעבדה.

ממש לא מעניין אותי מה פסקו במדינות המערב. לפני כמה עשרות שנים, יחסים הומוסקסואליים היו עברה שדינה מאסר ברבות ממדינות אלו (ונזכיר ששנים מענקי האומה האנגלית, ויילד וטיורינג, לא חמקו מעונש על "עברה" זו). זה שהם פרימיטיביים ופוגעים בזכויות האדם במדינותיהם, לא אומר שגם עלינו לפגוע בזכויות האדם.

אגב, אולי לך ידוע מיהם שני המתנגדים לחוק?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74654
מה לגבי הפרעה לפרנסתם של מגדלי קנביס ויצואניו? צא לי* מהשדה ומהמכולה!

* לא, אני לא, אבל אני מנסה להראות שהמדינה מתערבת בפרנסתם של אחרים במקרים מסויימים של גידול ויצוא.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74656
נדמה לי שמר עמית מתנגד נחרצות לאיסור על גידול מריחואנה. אולי נבקש ממנו להשיב?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74658
למה שלא תשיב אתה? אתה הלנת על הפגיעה בחופש העיסוק, לא?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74660
איסור על שימוש בסמים עשוי להיות מוצדק אם יוכח שהוא פוגע במשתמש, ועשוי להיות מוצדק אף יותר אם יוכח כי הוא פוגע באופן ממשי בבני אדם אחרים.
סייגתי ''עשוי להיות מוצדק'', לגבי פגיעה במשתמש, מפני שפגיעה בחרותו של אדם לצורך הגנה עליו תהיה מותרת, לדעתי, רק במקרים קיצוניים. לפיכך, לא החלטתי לגמרי לגבי דעתי בנושא שימוש בסמים. דעה זו עשויה להשתנות אם אדע יותר לגבי סמים שונים ונזקיהם (או התועלת שהם מביאים). המעקב אחר המאמר של י. יונתן לא סייע לי בעניין זה.
באופן דומה, לא החלטתי עדיין מה דעתי בענין היחס החוקי הראוי למתעללים בבעלי חיים. ייתכן שיוכח שהנזק הנגרם למתעלל (ואולי לחברה כולה, כתוצאה מכך) הוא כה גדול, שיש לאסור על התעללות.
ה''נזק'' הנגרם למנסה הניסויים בבעלי חיים, לשוחט או לאוכל הסטייק, אינו גדול מספיק כדי שנאסור מעשים אלו.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74661
אבל בדוגמה שלי, אני לא משווק את הסמים בארץ, אני מגדל אותם ליצוא. אם נמשיך באותו קו, אז המדינה לא אחראית על בריאותם של אזרחים במדינות אחרות, ולכן מדוע היא מתערבת בעסקי הפרטיים* הכוללים גידול צמחי קנביס למטרות יצוא ושימוש בידי אנשים במדינות אחרות ולא בישראל?

* כבר אמרתי שלא, נכון?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74666
לא זכור לי שהתייחסתי לשאלה ''האם הנפגעים הם בני מדינתי או לא''.
אם הנזק גדול מאוד, אין להתיר עסק שגורם אותו לאזרחי מדינות אחרות.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74668
(התלבטתי אם כבר להביא את הדוגמה הבאה, אבל אני רואה שחזיתי את העתיד)
האם יש לאסור יצוא אמצעי לחימה, למשל כדורי "עוזי" לארה"ב, לשימוש פרטי, שם ישמשו בין השאר, למלחמות כנופיות?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74683
השאלה מענינת ואינני בטוח בתשובתי. אך עצם ההתלבטות מקורה בכך שבישראל אין להחזיק אקדח ללא רשיון, ובארה''ב מותר (אם כי נדמה לי שעוזי אסור בשימוש גם שם). במקרה של הניסויים בבעלי חיים, אני מתנגד לעצם האיסור על ניסויים גם בארץ, ומכאן ברור שאני מתנגד לאיסור על גידול לשם ייצוא לחוץ לארץ.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74732
בארה"ב אתה יכול לקנות מיני-עוזי בחנויות נשק, וקבלתו מעוכבת במשך 5 ימים לשם בדיקת מידע על הרוכש ע"פ "חוק הינקלי".
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74763
מה לגבי עינוי בעלי חיים למטרות בידור כמו קרבות תרנגולים/כלבים ?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74766
הוא כבר ענה על זה פעם: תגובה 51264
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74794
גם במעלה דיון זה תוכל למצוא את התייחסותי לשאלה. למעשה לא עניתי עליה תשובה ברורה, כי לא החלטתי מהי.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74843
מה לגבי עינוי בני-אדם למטרות מניעת התעללות בתרנגולים/כלבים ?
התחשבות 74723
ומה לגבי החיות?
איך אתה יכול להתעלם ככה מהנזק שנגרם ליצור חי?
חיה היא לא איזה חפץ שניתן לעשות בו ככל העולה על הדעת. היא בעל-חיים. המטרה שלה היא לחיות, לא לשרת.
כששוברים לכלב את הרגל, מה שהוא מרגיש לא שונה ממה שאתה הייתה מרגיש עם רגל שבורה, אבל בעיינך המקרה הראשון לא נחשב. איך? למה?
התחשבות 74844
אז זהו. זה בדיוק מה שאני אומר. *אין פה עניין של נימוק, כי רצון (מוסר) לא ניתן לנמק*

הסיבה שאת/ה לא מבינ/ה איך אשר חושב כך, היא פשוט ששניכם אינכם חולקים אותו מוסר. מה שהוא רוצה שונה ממה שאת/ה רוצה.
לכן, הכאב שחש הכלב לא רלוונטי, כי אשר לא בהכרח (אולי כן, כמובן. לא שאלתי אותו) הסכים לכלל המוסרי (של המוסר שאת/ה קיבלת על עצמך) ש "אין להכאיב לכל מה/מי שחש כאב". ייתכן שהכלל המוסרי שלו הוא "אין להכאיב לכל אדם שחש כאב".
התחשבות 74938
אני שאלתי את אשר, ומאוד רוצה לשמוע ממנו.

אבל אם אתה כבר כאן, תגיד לי בבקשה אם הבנתי אותך נכון:
מצד אחד אתה מודה שהכלב חש כאב. מצד שני, כיוון שהכלב הוא לא בן-אדם, לכאב שלו אין שום משמעות מוסרית עבור אשר, כלומר לשבור לכלב את הרגל זה "בסדר". לי זה נראה כמו מקרה מובהק של סוגנות. אם זאת הטענה שלך, אנא אשר אותה.
התחשבות 74956
באייל די מקובל שכשקורא נשאל שאלה, הוא אינו היחיד שזכאי לענות עליה. אני לא מחליף אותו, ולמעשה גם לא בדיוק "עניתי במקומו". בסה"כ קראתי את הויכוח מהצד, ומצאתי צורך להעיר הערה שאולי תבהיר דברים.

כן, זה מתאים למה ששמעתי מכנים בשם "סוגנות". השאלה הגדולה היא "האם סוגנות היא בכלל דבר רע?". על שאלה זו ישיב כל אחד עפ"י המוסר הסובייקטיבי שלו.

ויכוח כזה עלול להפוך לחסר טעם, ועלול להזכיר דיאלוג כזה:

א: ביסלי זה הדבר הכי טעים בעולם! אין ספק בכך!
ב: מה פתאום?? *קצפת*, היא הדבר הכי טעים בעולם!
א: אתה טועה לחלוטין, ידידי. קצפת היא דבר טעים אולי, אבל בוודאי לא הכי טעים. ביסלי!!
ב: משהו מעוות בסולם הערכים... אא... הטעמים שלך, חבר. הרי *ברור* לכל בר-דעת שקצפת טעימה יותר.

וכן הלאה וכן הלאה... לא ניתן להתווכח באמת על דברים סובייקטיביים.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74715
לא ידוע לי וכנראה גם לא אדע מי התנגדו להצעת החוק, אלא אם יקומו ויאמרו זאת בעצמם.

אני לא אכנס לשאלת המריחואנה שאיננה דוגמא רלוונטית בעיני. במקום זה אשאל אותך חזרה מה ההבדל העקרוני בין אדם שמגדל קופים לניסויים או מפטם אווזים ואומר למדינה "צאו לי מהחווה", לבין האדם שסוחר לפרנסתו בנשים ואומר למדינה "צאו לי מהמכון".

אגב, יחסים הומוסקסואליים היו בלתי חוקיים גם בישראל עד שנת 1992, כך שגם כאן פיגרנו בהרבה אחרי מדינות המערב.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74716
וכבר אני מתקן את עצמי: מסתבר שאחד המתנגדים הוא ח"כ טאלב א-סנע ממפלגת רע"ם. הנ"ל טען שהתנגד להצעה משום שאין בה איזון נכון של האינטרסים.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74730
מה אתם יודעים, מסתבר שאפשר לקבל את כל הרשימה.

בהצעת החוק תמכו הח''כים גילאון, הירשזון, וילן, טיבי, כבל, סויסה, פורז, פינס-פז, שרון, נווה, אורלב, בוים, גלאון, ג'בארה, דרוקמן, ביבי, גלעד, דיין, וקנין, סבן, פרץ, שריד, ישראל כץ, פרוש, רז, שטרית, דהן, חזן, לנגנטל, דהאמשה, חוגי, הנגבי, לבני, אביטל, ברונפמן, רבלין, כהן, הלפרט, יהלום, גוז'נסקי, קליינר.

הח''כים נאות, א-סנע וכנעאן התנגדו להצעה, והח''כים לסרי וזאב נמנעו.
נאות? 74741
as in יהודית נאות? זאת שדואגת כ"כ לאיכות הסביבה?
למה??
נאות? 74755
זו בהחלט ח''כ פרופ' יהודית נאות מ'שינוי'. אני לא יודע מה היא עשתה בעבר כשהיתה באקדמיה, אך היא סיפרה פעם שהיא נהגה לבצע הרבה מאד ניסויים בבעלי-חיים בעצמה, והיא מתנגדת באופן עקבי לכל יוזמה שעלולה לדעתה להגביל מדענים באופן כלשהו.
נאות? 74757
היא הייתה מרצה בפקולטה לרפואה בטכניון, אא''ט.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74721
ההבדל הוא שכאן מדובר בבני אדם וכאן בחיות, ואכמ''ל. אם אינך מסוגל להבדיל בין אדם לחיה, זו בעיה חמורה ביותר.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74729
ואכמ"ל?

ודאי שאני מסוגל להבדיל מבחינה ביולוגית בין אדם לבין חיה שאינה אדם (שהרי האדם הוא בסך הכל מקרה פרטי של חיה). השאלה שלי היתה מה ההבדל המהותי מבחינה מוסרית בין אדם שסוחר בבעלי-חיים ובשם עקרון חופש העיסוק לא מוכן שיכנסו לו לחווה, לבין אדם שסוחר בנשים ובשם עקרון חופש העיסוק לא מוכן שיכנסו לו למכון. בשני המקרים הסוחר מאמין שהסחורה שלו אינה זכאית להתייחסות מוסרית רצינית מדי, אחרת לא היה סוחר בה, ובשני המקרים נגרם מאותו תחום עיסוק סבל רב לאותה סחורה, יהיה מינה הביולוגי אשר יהיה. אז מה ההבדל?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74846
ההבדל הוא שלא מעניין אף-אחד מה הסוחר חושב על הסחורה שלו. אני למשל יכול לחשוב שאתה אינך זכאי להתייחסות מוסרית רצינית מדי, ובשם כך אקדח בבירכך, כי אני אוהב את הקונספט האמנותי בכך. יחד עם זאת, עברתי עברה פלילית (תקיפה בנסיבות מחמירות?), ועפ"י החוק, צפוי לי מאסר. למרות שלא ביצעתי שום חטא, לפי המוסר שאימצה הדמות הוירטואלית שלי...
לכן, השאלה היא רק "האם על החוק להגן על החיות בנוסף לבני-האדם?", ללא שום קשר למוסר סובייקטיבי כזה או אחר.
החלטה כזאת תתקבל או לא באופן דמוקרטי, ומכאן השאלה החמורה "האם אין כאן פגיעה בחוק *יסוד*: חופש העיסוק?".
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74871
סליחה, אבל זה מתחיל להרגיז שאתה נכנס וקובע מה השאלה ומה לא השאלה. אולי השאלה היחידה ש*אתה* מסוגל לדון עליה ברצינות היא שאלה משפטית, אבל השאלה מה מהמעשים הוא חוקי איננה העניין שנמצא במחלוקת. כשאני שאלתי את אשר לבשן מה ההבדל בין אדם אחד שסוחר בקופים לאדם אחר שסוחר בנשים, ציפיתי לקבל תשובה קצת יותר מעמיקה מאשר שהראשון עושה מעשה חוקי והשני לא.

אני אבהיר את עצמי עוד יותר: זה ש*בעיניך* אין משמעות לטענה שתפיסת מוסר מסוימת היא מפוקפקת ובעייתית יותר מאחרת, יוצרת רק *אצלך* מגבלה שמונעת ממך לדון בנושא הזה מבלי לגלוש למטה-דיונים אודות מהות המוסר ובלי לגייס לצורך זה צבא וירטואלי של תמהונים שרק הגרביים שלהם חשובות בעיניהם. אנשים אחרים, כך נראה לי בינתיים, מסוגלים לנהל איתי את הדיון הזה ללא כל קושי.

------------------

כשמישהו אומר "צאו לי מהמעבדה", הוא לא מתגונן בטענה שמעשיו כשרים וחוקיים, אלא הוא נוקט עמדה אגרסיבית. הוא למעשה מודיע שהוא הצד הנפגע בסיפור הזה. הוא ולא הקופים שהוא מחזיק במעבדה הזאת בכלוב של מטר מעוקב לכל קוף, או עשרים החולדות שדחוסות בכל אחת ממאות מגירות הפלדה הסטריליות בארון המכרסמים שלו. בעיני זו עמדה קלאסית של קוזאק נגזל, השקולה לזו של בעל בית-בושת שיעמוד באמצע פשיטה משטרתית על המכון וימחה בתוקף על הפגיעה בחופש העיסוק (חוק יסוד!) שלו ובפרטיותו.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74876
בסדר, בסדר. פשוט רציתי להוסיף את ההבחנה הזו, שנראתה לי (בטעות?) מעומעמת. זה הכול, רק תוספת שחשבתי שהיא חשובה. לא צריך להפוך את הטון לצעקני.

"מפוקפקת" ו "בעייתית" זה עדיין קצת מעורפל - אני יכול לומר שכל גישה מוסרית שונה משלי היא "מפוקפקת". מה שאני מבין מדבריך, שאתה טוען, שאני טוען, שאין משמעות לטענה שתפיסת מוסר מסוימת היא מפוקפקת *באופן אובייקטיבי* יותר מאחרת. טענה זו אינה *בעיני*. היא נכונה, ואמשיך לטעון כך עד שיוכיחו לי שיש פגם לוגי בטיעון שלי.
כאשר הויכוח נעשה עקרוני ומופשט, מגיעים מהר מאוד למסקנה שהמתווכחים אינם חולקים זה על זה בהסקת המסקנות, אלא דווקא בהנחות היסוד. לכן ויכוחינו הגיע בזריזות למחוזות החביבים (עלי!) של *מהות* הדברים. מהות המוסר, לעניינינו. מה רק בכך? מה רע גם בדיון העקרוני ב "מוסר הגרב"? הרי הסיבה שבחרתי באותו תימהוני וירטואלי, הייתה כדי להמחיש שאינך יכול להראות שהמוסר שלך עדיף *אובייקטיבית* אפילו על המקרה המגוחך-למראה הזה, כל שכן על מוסר שונה משלך אבל מעט פופולארי יותר.

מול חוק יסוד:חופש העיסוק של בעל בית-הבושת עומד גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. של הזונה. לא-כן לגבי החיה. עכשיו אתה מבין מדוע בחרתי להעיר את הערתי, שיש להבחין בין המוסר הסובייקטיבי והחוק האובייקטיבי?

דבר נוסף: כהומניסט, אני מצווה לא לגרום סבל לאף אדם. ואני לא רוצה לגרום לך סבל, או אפילו שיבוש הנאה. אני מצטער.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74905
לעניין "החוק האובייקטיבי": אם לא היה קיים חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, או לחלופין אם היינו חיים בגרמניה או בשווייץ, למשל (ראה תגובה 74736), ששם קובע החוק שיש לנהוג בכבוד גם בחיות שאינן אדם, האם אז היית מסכים שאין הבדל עקרוני בין שני המקרים?

יכול אדם להחליט שהוא מפלה מראש לרעה בעלי-חיים ממין ביולוגי שאינו אדם, כפי שאחר יכול להחליט שהוא אינו מייחס חשיבות מוסרית למה שאנו עושים לנשים או לערבים. בכל המקרים מדובר על בניית "תורת מוסר" מסביב לדיעה קדומה, וההיסטוריה מלאה סיפורים על תורות מוסר עלובות כאלה שנוצרו כדי להצדיק אפלייה וניצול של אחרים שלא היה בידם הכוח להתקומם. בסופו של דבר אי אפשר להכריח אף אחד לקבל תורת מוסר שאינה מתאימה לאמונותיו ולתפיסת עולמו ("הנחות היסוד" שלו), אך בדיון פוליטי, למשל, כאשר מתברר שטיעוניו של אחד הצדדים מבוססים על הנחת יסוד גזענית מובהקת, זו עבור רבים סיבה מספיק טובה להפסיק לדון איתו ולחפש מישהו שבונה את טיעוניו על בסיס מוצק יותר. בינתיים, דבריך מראים שהנחת היסוד שלך (שאתה מכנה אותה בטעות בשם "הומניזם") היא בדיוק הנחה מהסוג הזה, וכשאני מנסה בכל זאת להבין אם יש פה משהו מעבר לזה, אתה מביא לי כל פעם את הגרב ההיא בתור תשובה. זה לא גורם לי סבל, חס וחלילה, אבל זה באמת קצת מעצבן.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74965
ייתכן שאכן לא היה הבדל חוקי בין שני המקרים. ייתכן, שלפי מוסר כזה או אחר, לא היה הבדל עקרוני בין שני המקרים. אבל אני, אם הייתי חי שם, הייתי נאבק כנגד החוקים הללו, כי *בליבי* יש הבדל.
"יכול אדם להחליט שהוא מפלה מראש לרעה בעלי-חיים ממין ביולוגי שאינו אדם, כפי שאחר יכול להחליט שהוא אינו מייחס חשיבות מוסרית למה שאנו עושים לנשים או לערבים" - ויכול אדם להחליט שהוא אינו מייחס חשיבות מוסרית למה שאנו עושים לאבנים. זו אינה דמגוגיה. מי אמר, באמת, שיש להפלות לרעה את הדומם על החי? ועוד לא נכנסנו לבעיות הגדרת החיים, ומה אם הפנתיאיזם (האומר שהכול - יש בו חיים) נכון?
גם ההפליה שלך היא שרירותית. כל קביעה שמשהו 'ראוי' היא שרירותית. אני גם יכול לכנות את תורת המוסר שלך "עלובה", וממש כפי שאתה תודה *שיש* הבדלים בין אנשים לחיות, כך אני אסכים שיש הבדל בין החי לדומם. אבל מהיכן לקחת את ההצדקה ש "הזכאים להתייחסות מוסרית" חייבים להיות חיים (מה שזה לא אומר)? האם אתה יכול *לנמק* גישה זו?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 74987
בוודאי שאני יכול לנמק גישה זו, אך קודם כל קבל ח"ח על שהחלפת את מוסר הגרב במוסר האבן ועל שגייסת אפילו את הפנתאיזם הקדמון לעזרתך (חשבתי שבגילו כבר לא עושים מילואים באייל). מעניין אותי לדעת רק מתי נגיע לדון סוף סוף גם במוסר *שלך*.

טוב, לעניין. למיטב ידיעתי והכרתי, אין משמעות להתייחסות מוסרית כלפי דבר שבכלל איננו חי. דבר כזה הרי אינו מסוגל למות ואינו יכול לחוש כאב או מצוקה, ולא משנה מה יעשו לו. אף אחד מהמעשים שאליהם אני מתייחס בקביעתי שאסור לגרום סבל למישהו ו/או להרגו רק כדי להביא תועלת לאחרים, אינו רלוונטי לגביו.

אם אתה טוען ברצינות שאני מפלה אבנים לרעה מול, נניח, כלבים ואנשים, אני יכול לומר "להגנתי" רק שזו איננה אפליה שרירותית שאינני מסוגל להסביר (כמו למשל הסוגנות שבליבך, שכשלעצמה היא אכן דבר די עלוב‏1 כמו כל דיעה קדומה מהז'אנר הזה). אני מאמין באמת ובתמים שעבור אבנים אין משמעות למושגים כמו רווחה אישית או חיים נטולי סבל, בעוד עבור כלבים ואנשים יש ויש, ומכאן ההבדל שיש בהתייחסותי לשני המקרים.

______________
1 באמת אין לי הרבה מה לעשות מול גזען שמצהיר שהוא גזען, אבל לפחות אני יכול לקרוא לו בשמות גנאי. :-)
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 75071
(הודעה זו מיועדת גם ל-bevit)

הואשמתי על ידי bevit (ובמרומז, גם על ידיך) באשמת ה"סוגנות" הנוראה. מבלי להיכנס לדיונים המוסריים שכבר דנת בהם עם טובים ממני, אני טוען (ולמעשה מקווה) שגם אתה ו-bevit חוטאים בחטא זה. אנא ענה לשאלה הבאה:
נניח שאתה מטייל בשמורת טבע ונתקל באדם הנלחם על חייו בנמר. אתה יכול להציל את חיי האדם, או את חיי הנמר, אם תהרוג אחד מהם באקדחך. לצורך העניין נניח שאין לך דרך להציל את שניהם, ושאין לך מידע נוסף. השאלה אינה שאלה תאורטית לגמרי; אנשים רבים נטרפו על ידי נמרים בשנים האחרונות.

האם תהרוג את האדם, את הנמר, או תשאיר אותם להאבק על חייהם?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 75112
השאלה אולי אינה תיאורטית, אבל היא בהחלט כללית מדי ואין לי מספיק נתונים כדי לענות עליה. אני אסביר:

השאלה שלך דומה בעיני לשאלה מה אעשה אם אלך ברחוב ואראה גבר ואישה נלחמים ביניהם. באמת מה? במקרים מסוימים אני משער שאתנדב לעזור לאישה, במקרים אחרים אולי לגבר, ויש לא מעט מקרים שבהם בלי ספק אבחר שלא להתערב. בכך שמדובר בגבר ובאישה ושהם נלחמים ביניהם אין מספיק נתונים כדי להכריע באופן מוסרי כיצד יש לנהוג - אלא אם אתה מחזיק בדיעה קדומה סקסיסטית המבדילה מבחינה מוסרית בין גברים לנשים.

כנ"ל לגבי השאלה שלך, רק החלף בבקשה את הגבר והאישה באיש ובנמר ואת הסקסיסטיות בסוגנות ("הנוראה" - סוגנות היא לא יותר נוראה מגזענות, אבל היא גם לא פחות נוראה מגזענות). מי שחושב שבשאלה שלך יש מספיק נתונים כדי להכריע מוסרית אפילו לגבי רוב המקרים, אומר למעשה שמין ביולוגי הוא קריטריון להכרעה מוסרית אפריורית, ואני כאמור מכחיש זאת לחלוטין.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 75122
הופתעתי מתשובתך - למעשה, אם אתה אכן חושב כך (הווה אומר, אם לא היו לך נתונים נוספים, המין הביולוגי לא היה משמש לך ככלי להכרעה), אני חושב (באופן סובייקטיבי וכו') שגישתך מזעזעת למדי.

מענין אותי לשמוע את דעתם של קוראים אחרים בסוגיה זו, ובמיוחד את דעתם של אלה המתנגדים לניסויים בבעלי חיים (מיכל נריה, bevit, אסתי - השמיעוני את קולכם!)
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 75129
הזעזוע שאתה חש הוא אותו זעזוע שיחוש הגזען כשיטענו מולו שאסור להכריע בסכסוך בין שני אנשים רק על סמך שיוכם הגזעי (ולא חסרים ציטוטים מההיסטוריה שמביעים זעזוע כזה), והוא אותו זעזוע שיחוש השוביניסט כשיסבירו לו שאי אפשר להכריע סכסוך בין גבר לאשתו באמירה שהגבר תמיד צודק. במקום להזדעזע, אני מציע לך לבחון באופן שקול וקר את הסיבות לזעזוע שאתה חש, ולנסות לתקף את עמדתך תוך שימוש בטיעונים רציונליים ולא אמוציונליים.
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 75131
"הוא אותו זעזוע שיחוש הגזען" "והוא אותו זעזוע שיחוש השוביניסט"... לנוכח כל העושר הזה של גישות, אני יכול להבין מגישתך שהמוסר *כן* סובייקטיבי?
אושר בקריאה טרומית חוק מגביל 75138
קודם כל, זעזועים למיניהם הם בוודאי סובייקטיביים. לא כולם מזדעזעים מאותם דברים.

גם מוסר הוא כמובן עניין סובייקטיבי, משום שכל עקרון מוסרי נשען בסופו של דבר על אינטואיציות ועל אמונות המשתנות מאדם לאדם. כתבתי את זה בעצמי כאן רק לפני כמה ימים. זה לא סותר את העובדה ששני אנשים יכולים לנהל דיאלוג ענייני על מוסר, וכתוצאה ממנו לבחון מחדש את הרציונליות, את האמונות ואת האינטואיציות שלהם. לפעמים יכול להתברר כתוצאה מבחינה כזאת שהאינטואיציות שלנו מתנגשות עם עקרונות מוסריים שכביכול אימצנו לעצמנו, וזה סימן מובהק לכך שאחד מהשניים (העקרון או האינטואיציה) חייב להשתכלל או להינטש.

הבחירה להזדעזע (או לעבור לאד-הומינם, או סתם לגחך מאחורי מעטה של אנונימיות) במקום להתמודד עניינית עם השאלות שעולות בדיון, נראית לי כדרך פחות אפקטיבית לניהול דיאלוג בסוגיות של מוסר ובכלל.
לא לגמרי הבנתי 75133
האם אתה לא חוטא בחטאו של אשר, כאשר אתה מבדיל (מוסרית) בין אמבות, אבנים, צמחים, זוחלים ויונקים?
אני אסביר 75146
אני מנסה (אולי לא תמיד מצליח, אבל לפחות מנסה) לעשות את ההבדלה על בסיס ענייני. השתייכות הפרט למין ביולוגי מסוים אינו לדעתי שיקול ענייני לגבי לגיטימיות הפגיעה באותו פרט, בדיוק כמו שצבע עורו של אדם לא אמור לדעתי להיות שיקול ענייני בשאלה האם יורשה לו לנסוע באוטובוס או להצביע בבחירות. לעומת זאת, תכונות *רלוונטיות* של הפרט - כולל גם תכונות שנובעות בהכרח מהשתייכות למין ביולוגי וגם כאלה שלא - יכולות בהחלט לספק בסיס ענייני להתייחסות מוסרית מסוימת ולא אחרת כלפי אותו אינדיבידואל.

ההתייחסות המוסרית שלי בהקשר של הדיון שלנו היא למעשים ספציפיים: הריגה, כליאה, גרימת כאב וכו'. מכאן, שהיכולת לסבול משהייה ממושכת בשבי או מכאב היא תכונה רלוונטית לדיון. אין לי ספק שיונקים נורמליים, לפחות, עונים על הגדרה זו (משום היותם בעלי חיים במובן הביוגרפי, בעלי אינטרסים של רווחה אישית וכו', אתה בטח זוכר), ואני די משוכנע שאבנים, לפחות, אינן עונות עליה, משום שאין שום סימן בהתנהגותן של אבנים לכך שהן מסוגלות לחוש כאב או שהן סובלות מהיותן מוחזקות בתנאי שבי. זו הסיבה שאני טוען שיונקים נורמליים זכאים להתייחסות מוסרית מסוימת, ואבנים - להתייחסות אחרת.

בעיני יש הבדל מאד ברור בין הגישה הזאת, שכאמור עוסקת בתכונות רלוונטיות שנקבעות על בסיס אינדיבידואלי, לבין הקביעה השרירותית והסוגנית שכל הפרטים של מין ביולוגי X זכאים להתייחסות מוסרית, וכל הפרטים מכל המינים האחרים אינם זכאים לשום התייחסות.
כן, אבל, 75155
1. מה עושה תכונה אחת לרלונטית (קיום תודעה), ואחרת ללא רלונטית (צבע עור)?
2. (ואני חוזר לשאלה ששאלתי בעבר, ושכבר ניסית לענות לי) התכונות להן אתה מתייחס כרלונטיות הן תכונות "מומצאות" (ז"א, כל עוד אתה לא מביא הגדרה אמפירית אובייקטיבית לקיומה של תודעה, אין הבדל בין האמירה "לכלב יש תודעה" לאמירה "ליהודי יש גגדבל", וברור שגגדבל זו תכונה מומצאת) ולכן, קשה לי להתייחס אליהן כ"רלונטיות".
3. עדיין לא הסברת מה גורם לך להאמין שתכונה מסויימת (תודעה) היא רלונטית ואחרת (יכולת לקיים חוזה, כמו שהוצע למטה) לא (עזוב אבן, נחזור אליה אחר כך, הסבר לי האם ולמה מותר האדם מן המלפפון).
כן, אבל, 75203
לא התודעה היא התכונה הרלוונטית, אלא היכולת לסבול. היכולת לסבול בוודאי רלוונטית לדיון שבו שוקלים גרימת סבל למישהו. הנה, זה החלק הרלוונטי ממה שכתבתי לך על זה רק הבוקר, בלי שום אזכור של מושג התודעה:

"ההתייחסות המוסרית שלי בהקשר של הדיון שלנו היא למעשים ספציפיים: הריגה, כליאה, גרימת כאב וכו'. מכאן, שהיכולת לסבול משהייה ממושכת בשבי או מכאב היא תכונה רלוונטית לדיון. אין לי ספק שיונקים נורמליים, לפחות, עונים על הגדרה זו, [...] ואני די משוכנע שאבנים, לפחות, אינן עונות עליה, משום שאין שום סימן בהתנהגותן של אבנים לכך שהן מסוגלות לחוש כאב או שהן סובלות מהיותן מוחזקות בתנאי שבי. זו הסיבה שאני טוען שיונקים נורמליים זכאים להתייחסות מוסרית מסוימת, ואבנים - להתייחסות אחרת."

הקריטריון במקרה הזה, אם כן, הוא היכולת לסבול משהייה בתנאי שבי קשים או לסבול מכאב. מנין אני יודע שחיות מסוגלות לסבול מכאב? ההתנהגות שלהן במצבים המדוברים יותר מאשר מרמזת שזה אכן כך. האם באמת אינך מוצא הבדל בין האמירה "לכלב הזה יש יכולת לסבול מכאבים (ולכן יש להתחשב בכך כשאנו שוקלים האם לגרום לו כאב)" לבין האמירה "ליהודי יש גגדבל (ולכן מותר לנו לשלוח אותו למחנה עבודה)"?

השימוש בתודעה בא במקום פירוט רשימה ארוכה של תכונות, כגון היכולת לצפות לתוצאה מסוימת ממעשה מסוים, היכולת לפעול למען רווחתך האישית, היכולת להאמין שדבר מסוים הוא נכון, ועוד ועוד. חבל שאתה משווה את מה שאני כותב לאיזה קשקוש חסר משמעות בלי לנקוף אצבע על מנת להוכיח לי שמשהו בהנחות שלי (למשל, ההנחה שיונקים נורמליים מסוגלים לסבול כאב) שגוי באופן אובייקטיבי, אבל די השלמתי עם העובדה שאי אפשר לנהל דיון מוסרי עם מי שרק הוכחות אמפיריות אובייקטיביות מדברות אליו. מצד שני, אני חייב להודות שלא ברור לי מדוע אתה מתכתב איתי כשאין לך בעצם שום הוכחה אמפירית אובייקטיבית ש*אני* קיים.
כן, אבל, 75214
ראיתי את מה שכתבת, בגלל זה ביקשתי להתייחס למלפפונים, במקום אבנים. האם אתה משוכנע שאין למלפפונים יכולת לסבול?

ואם אפשר להקצין את השאלה, מה נעשה עם תוכנת מחשב? הרי אין בעיה לתכנת מחשב שיתן סימנים של סבל (בהינתן סימן כזה), עבור מעשה (=קלט) מסויים, האם הקוד המוסרי שלך יורה לך להפסיק להפעיל את הקלט הזה?

אני לא מוצא הבדל בין האמירות, כל עוד לא נתת לי מבחן אובייקטיבי לבדיקת "סבל", ברגע שתיתן לי מבחן כזה, אני אזכיר לך את שאלת המלפפונים, שאלת החידקים, וכמובן, שאלת תוכנת המחשב. אם תצליח להגדיר מבחן כזה, בצורה אמפירית, אובייקטיבית, ושבשורה התחתונה תצייר את המטרה במקום בו אתה מעוניין, אני אנסה להעריך את תורתך המוסרית מחדש.

אין לי שום הוכחה אמפרית שאתה (או אפילו אני) קיים, יש לי אמונה כזו. אין לי בעיה אם אמונות והנחות יסוד, יש לי בעיה עם אמונות שהמאמין בהם מאמין שהן אינן אמונות (למעשה, יש לי בעיה עם המאמין...). נשאלת השאלה האם תורת המוסר שלך כוללת את התודעה (ברשותך, אחליף את פירוט התכונות בתכונה יחידה, המטרה היא רק לחסוך בכתיבה) של כלבים כהנחת יסוד (ואז, נשאלות השאלות, כמה הנחות יסוד יש בה, למה האמונות האלא הן לא אמונות סוגתית, ואיך תתמודד אם חיה חדשה) או שהנחת היסוד היא שלבעלי תודעה צריך לתת זכויות, והיגד שלכלבים יש תודעה הוא עובדה (ורק אז צריך את ההוכחה האובייקטיבית). כל עוד והנחות היסוד שלך כוללות גם את הצורך בנתינת הזכויות לבעלי התודעה, וגם את רשימת בעלי התודעה, תורת המוסר שלך נראית כמו ציור מטרה מסביב החץ באופן בוטה.
קריסת האמפיריות 75322
סמילי, שים לב. נראה לי שאני הולך לעשות פה משהו שעל פי חוקי האייל דינו סקילה אלמונית.

כתבת לי: "אם תצליח להגדיר מבחן כזה, בצורה אמפירית, אובייקטיבית, ושבשורה התחתונה תצייר את המטרה במקום בו אתה מעוניין, אני אנסה להעריך את תורתך המוסרית מחדש."

אני מעריך את הנכונות שלך, אבל באמת שאין צורך. אם זה לא היה ברור מאליו, אתה לא עושה לי שום טובה באופן אישי כשאתה בודק ואולי משפר את עצמך מבחינה מוסרית. אני מוכן לנסות לעזור לכל אחד לבחון ברצינות את תפיסות המוסר שלו (ושלי), אבל מהדרך שבה אתה מנהל את הדיון עד כה נוצר אצלי הרושם שאין לך עניין אמיתי בבחינה כזו. הרי עד לרגע זה לא מצאת לנכון אפילו לספר מהי בעצם עמדתך, אולי מרוב שהיית עסוק בדרישות לקבל הוכחות אמפיריות לכל דבר.

התחושה שלי בעקבות זה היא שבשלב הזה חבל על הזמן, גם שלי וגם שלך. אם אין לדעתך חשיבות למה שנעשה למיליארדי בעלי-חיים אמיתיים כמוני וכמוך המעונים, מיוסרים ובסופו של דבר נרצחים לתועלת האדם מדי שנה, גם הצגה "מדעית" של כל הקריטריונים שאתה דורש לקבל היא לא מה שיוריד אצלך את האסימון. לכל היותר אולי תסכים להודות, לאחר שעות רבות של התנצחויות, שאולי יש משהו בדברים שאני אומר, אבל באמת, אין לי צורך בהודאות מהסוג הזה. אני לא כותב על סבל של בעלי-חיים כדי לנצח מישהו בויכוח. הנושאים האלה חשובים מדי וקשים מדי מכדי שאתייחס אליהם כאל שעשוע אינטלקטואלי ואבזבז שעות בהתנצחויות שלשני הצדדים ברור שאין בהן תועלת. הסבל שבו מדובר הוא אמיתי וקשה מנשוא, גם אם אין ביכולתי הדלה לעשות לכך פורמליזציה ופרזנטציה ברמה הדרושה כדי לשכנע חלק מדיירי מגדל השן המקומי שכך הוא הדבר, ועם כל הכבוד, יש דרכים יותר רציניות לעסוק בו מאשר להשוות את קרבנותיו לירקות.

אני מקווה שתסלח לי אם לאור זאת אעדיף להימנע מהמשך העיסוק בקריטריונים האמפיריים, גם אם פירוש הדבר הוא שלא נוכל להמשיך את הדיון בכלל, וגם אם כתוצאה מזה אתה נידון להישאר - הפתעה, הפתעה - בדיוק באותה נקודה שבה התחלת. כשישוחררו בעלי-החיים והיחס שלנו אליהם יתחיל להיות יחס של כבוד, אני מבטיח להקדיש זמן רב ככל שיידרש להגדרת כל הקריטריונים שיאפשרו לך להפנים את ההבדל בין תרנגולת בכלוב סוללה לבין תוכנת מחשב ואת ההבדל בין קוף רזוס במעבדת ניסויים לבין מלפפון.
קריסת האמפיריות 75331
אוקי. אז התורה המוסרית שלך, על רגל אחת, היא: "אסור לגרום סבל למי שיכול לסבול". עכשיו, רק תנמק את זה (איך מן העובדה שאנו יודעים, נניח, שמשהו סובל, אנו מסיקים *שאסור* לגרום לו סבל?)
אתה עדיין נתקע בניסיון להסיק את הרצוי מהמצוי.
קריסת האמפיריות 75353
רק כדי לשים דברים חזרה בהקשרם, אני הבאתי את עניין היכולת לסבול רק כדוגמא לקריטריון רלוונטי המאפשר קבלת החלטה מוסרית באופן לא שרירותי. לאסור גרימת סבל רק למי שהוא מהמין הביולוגי "הומו סאפיינס" נראה לך כמו קריטריון יותר ענייני? יותר רלוונטי? זו היתה כזכור האלטרנטיבה שהוצעה ע"י כמה מהמגיבים פה.

כך או כך, האמירה דנן אינה תמצית התפיסה המוסרית שלי אלא היא אמירה תועלתנית בעליל. זכויות היוצרים עליה שייכות במקור לפילוסוף אחד בשם ג'רמי בנת'אם שכתב משהו כזה אי שם במאה ה-‏18. הפילוסוף פיטר סינגר, שגם הוא תועלתן, כתב ספר בשם "שחרור בעלי-החיים" (Animal Liberation), ובו הרחיב את דבריו של בנת'אם והסביר, תוך שימוש בנימוקים תועלתניים, מדוע אסור לגרום סבל לבעלי-החיים. למרות שסינגר איש חכם ורב זכויות, ולמרות שספריו הביאו לשינוי עצום בגישה הכללית כלפי ניצול בעלי-חיים, דווקא תפיסת הזכויות של רייגן מסתדרת אצלי בראש הרבה יותר טוב מאשר התועלתנות שלו.

הבעיה היא שאת תפיסת הזכויות קשה לי להציג על רגל אחת. כולם מבחינים מיד שחסרה לה רגל ויורדים עליה רצח. אני חושב שלצורך זה לא יהיה מנוס מכתיבת מאמר יותר ארוך בנושא הזה, ואני אשתדל לעשות זאת כשהדבר יסתייע בעדי.
קריסת האמפיריות 75355
אבל זה לא מאפשר קבלת החלטה מוסרית באופן לא שרירותי. הרי הכלל הזה, ללא קשר אם אתה מסכים אתו או לא, הוא שרירותי. כמו כל כלל אחר. אם אתה טוען שאינו שרירותי, תוכל לנמקו. ככה סתם, זה נראה הכי שרירותי בעולם! יש פה קביעה בלתי מנומקת שאין לגרום סבל למי שיכול לסבול. למה?

אני מחכה.
קריסת הרציו, חזרה ל... 75332
דווקא מהעובדה שלא מצאתי לנכון לספר את עמדתי (דווקא סיפרתי אותה, היא פשוט קצת מורכבת), אפשר היה להבין שעמדתי לא נחרצת, ולכן דווקא אני אמור להיות מטרה לשכנוע (הרי, ברור לשנינו שלא תצליח לשכנע את גלעד ברזילי, למשל).

אני לא חושב שאני עושה טובה לך או למישהו אחר, הטעמים שלי הם אגואיסטים לחלוטין, ואני לא מסתיר אותם. אני חושב שהצלחה שלך לשכנע אותי בצדקתך תשרת את המטרות של שנינו (שלי, בכך שתעזור לי לגבש דעה נחרצת, ושלך בכך שתעביר עוד אדם למחנה שלך).

דווקא סגנון כתיבה כמו ''מיליארדי בעלי-חיים אמיתיים כמוני וכמוך המעונים, מיוסרים ובסופו של דבר נרצחים לתועלת האדם מדי שנה'', לא תשכנע אותי לעולם, וחבל שנגררת לשיטות רטוריות בסגנון אנונימוס. הקהילה המדעית (מעצם היותה מדעית) בנויה על שיטות שכנוע אמפיריות, אוביקטיביות, לוגיות וכל שאר מה שאתה מכנה בסלידה ''מדעיות'', זו הקהילה שמבצעת את הניסויים, וזו הקהילה שתפסיק (אם תפסיק) את הניסויים, הרצון להפסיק את הניסויים מכח הזרוע (ובאין כח שיכנוע, זו האפשרות היחידה שנשארה), לא יביא אותכם לשום מקום (כמו שהפסקת העבדות הצליחה רק לאחר שהלבנים, או לפחות רובם, שוכנעו שהעבדות פסולה מוסרית).

לסיכום, בעלי החיים לא ישוחררו, ויחסינו אליהם לא ישתנה, כל עוד אין סיבה רציונלית לשחרר אותם ולשנות את היחס אליהם. את הסיבה הרציונלית צריכים לנסח אלה שמאמינים בה. הנסיון של רייגן הוא מרשים, אם כי, לפי מה שקראתי עד עכשיו, לא מלא.
קריסת הרציו, חזרה ל... 75473
אם יצא משהו מכל הדיונים שלי עם GeG וגם איתך, זה שהשתכנעתי סופית שמה שאתה מבקש ממני לעשות הוא דבר בלתי אפשרי.

כפי שכתבתי פה בעבר, כל תורת מוסר נשענת בסופו של דבר על סט של אמונות ואינטואיציות שכל אחד מביא איתו מהבית, ואת אלה אין אפשרות לשנות אצל אדם אחר רק באמצעות לוגיקה טהורה וטיעונים רציונליים. מה שכן אפשר ורצוי לעשות על מנת שהדיון יהיה מפרה, הוא לדבר על האתיקה הפרקטית האמורה לנבוע מהנחות המקובלות בעקרון על שני הצדדים.

מכיוון שאתה מסרב לקבל (אפילו רק לצורך הדיון) את הטענה שלפחות יונקים נורמליים מגיל מסוים הם נושאים-של-חיים (בעלי תודעה, בשבילך), וממשיך להתעקש על כך שללא הוכחות אמפיריות אין בכלל על מה לדבר, אתה לא מאפשר לדיון הזה להתחיל. האם אתה עושה זאת משום שברור לך שלאור קיומה של אותה תכונה אצל בעלי-החיים לא תהיה בינינו שום מחלוקת, ורק הנקודה הזאת נשארה פתוחה? אם כן, אנא אמור זאת בצורה מפורשת. זה בטח יתן לי מוטיבציה להמשיך ולעסוק בה עוד יותר לעומק.

בעניין מה שכתבת על הטקטיקה אני בכל מקרה חולק עליך. ההיסטוריה מלמדת שהדרך להביא להפסקת ניצול של בעלי-חיים במדע, למשל, לא תעבור כנראה דרך שכנוע (בשיטות אמפיריות או איך שלא יהיה) של מדענים. המדענים התומכים בניצול כזה הם האחרונים שיהיו מוכנים להקשיב למי שטוען מולם שמעשיהם אינם מוסריים ובכך מסכן הן את מעמדם והן את פרנסתם. מי שיכול להביא את השינוי הוא דווקא הציבור הרחב ונציגיו בבית המחוקקים. הציבור הזה אולי לא מתרשם במיוחד מטיעונים לוגיים מתוחכמים, אבל האינטואיציות שלו הן במקום הנכון, וכל שנותר הוא להסביר כיצד ברגע שהנחות היסוד מוסכמות, המשמעויות היישומיות שלהן הן למעשה בלתי נמנעות. נקווה רק שבניגוד למה שהיה עם העבדות בארה"ב, אצלנו זה יגמר בלי מלחמת אזרחים.
קריסת הרציו, חזרה ל... 75528
אני לא "מסרב לקבל..." אני רק רוצה להבדיל בין האמונות והאינטואיציות, לבין המסקנות שנובעות מהן. או במילים אחרות, האם האמירה "יונקים נורמליים מגיל מסוים הם נושאים-של-חיים" היא אמונה (או אינטואיציה, או החלטה שרירותית), או מסקנה?

אם מדובר באמונה, ובמקביל אתה מחזיק באמונה (אלא אם כן זאת מסקנה) שלבעלי נושא של חיים צריך לתת זכויות, אז מדובר בציור של המטרה מסביב לחץ (תחליף יונקים בלבני עור, ונושא של חיים בנשמה אלמותית, ותקבל טיעון מתקופת העבדות). מעבר לכך, ברור (לי) שמדובר בקוד מוסרי גמיש בצורה מדהימה (הרי רק אתה יודע מה האינטואיציה שלך, היום לכל היונקים יש נושא של חיים, ולכן אסור לפגוע בהם, מחר יהיה נושא של חיים רק למשפחת עמית, וכל שאר החיות ובני האדם ישמשו כמאכל לטיגריסים שאתם מגדלים).

רק אם מדובר במסקנה, אבקש מבחנים אובייקטיבים (כאלה שגם אני אוכל לבצע) בשביל לקיים את דרכך המוסרית. ללא מבחנים כאלה, אני לא חושב (האם אני טועה?) שאפשר לקרוא לזה מסקנה.

יש הבדל בין "המדענים התומכים בניצול" לבין "המדענים" כאשר הקבוצה הראשונה היא תת קבוצה של השניה. אני לא חושב שאפשר לשכנע את הקבוצה הראשונה, אני בטוח שהקבוצה השניה יכולה לשנות את דעתה ולאלץ את הראשונה לשנות את דרכיה. הציבור הרחב (על מחוקקיו) לא ישנה את דעתו ללא תמיכה של הקהילה המדענית והאינטלקטואלית (או, לפחות, כך אני מקווה, משום שכל דרך אחרת תגרום לדרדור נוסף ביחסו של הציבור למדענים ולמדע ולשלב נוסף בדרך בחזרה לימי הביניים).
עליית היחסיות 75362
לא יודע מה סמילי יגיד על זה, אבל אתה בהחלט ראוי ל"סקילה איילית" :)

אחד מהטיעונים של המחזירים בתשובה הוא "טיעון הסירה". בסיפור הזה אתה נמצא בסירה עם עוד אנשים ופתאום מתחשק לך לקדוח בקרקעית הסירה. באים אנשים ואומרים לך "רגע, אבל אתה תטביע את כולנו, אל תקדח!" ואתה בשלך. כך, טוענים המחזירים בתשובה, אתה הוא הקודח בסירה (בכך שאתה אינך דתי) ואילו הם יודעים יותר טוב ממך "מה טוב". וזה, חביבי, מה שאתה עושה כאן.

אתה מחליט "מה טוב" וכופה את הערכים שלך על השאר. הבעיה היא שאחרים לא מסכימים עם הערכים שלך, ויתרה מזאת, חלקם אף טוענים *שאין* דרך להסיק באמת "מה טוב" באופן אבסולוטי שכן אין לנו דרך להכריע בין ערכים. אנחנו יכולים מקסימום להילחם עליהם ולשכנע האחד את השני דרך הרטוריקה או בכוח הזרוע אבל אין דרך *רציונלית* להעדיף ערך אחד על משנהו (גם אם נדמה לך שכן). אפילו בסוגיית החיים, שנדמה לנו שהם עדיפים על המוות, אין לנו דרך להכריע (באם עדיף לחיות על למות? לא מכיר מישהו שחזר משם, אולי באמת מחכות שם 72 בתולות לכולנו? טוב, לא לבנות). יש *נתק* בין השאלה "מה יש" לבין השאלה "מה ראוי" (שבה אי אפשר להכריע באופן רציונלי). ולכן, אין *שום* יתרון למוסר שלך על "מוסר הגרב" שהציע GEG שכן הערכים (כלומר הקביעה "מה טוב") שלכם שונים בתכלית מלכתחילה.

יאללה, איפה האבן?
סבתא של איינשטיין היתה אומרת... 75405
...שעם יחסיות לא קונים במכולת.

לפני שתתחיל לסקול, אני מוחה על הקביעה שאני כופה את הערכים שלי על מישהו. אני כותב את דיעותי, מנסה לשכנע באמצעים העומדים לרשותי, אבל (אם לעשות אנלוגיה רלוונטית) אני לא דוחף את הדיעות שלי לקיבה של אף אחד דרך צינור העשוי מנירוסטה. מי שלא מעוניין לשמוע את דיעותי, שלא יקרא מה שאני כותב, אך התלונות על כפייה רחוקות מלהיות מוצדקות.

שנית, רק עכשיו אני מתחיל להבין איזו טעות גדולה עשיתי כשאזכרתי את המושג "מוסר" בפורום הזה. מסתבר שעד שלא אפתור במו ידי את כל הדילמות המעסיקות פילוסופים של המוסר ופילוסופים בכלל באלפיים השנה האחרונות, אף אחד לא ממש יתעניין במה שיש לי להגיד! הרבה יותר חשוב לכולם, כך נראה, לחזור שוב ושוב לויכוח הישן על מה שאפשר להוכיח ומה שאי אפשר להוכיח בכל מה שנוגע למוסר. וכאילו לא הספיק העסק עם המוסר, אני עוד הוספתי חטא על פשע כשהכנסתי ביוזמתי את המושג "שרירותיות" לשיח שהתנהל פה. אם היה סיכוי שמישהו יתייחס באופן ענייני למשהו מהדברים שלי, זה היה הדבר שחיסל אותו סופית. לא משנה לאף אחד שאני בכלל דיברתי על שרירותיות של החלטות ולא של הנחות יסוד או של אינטואיציות. הרבה יותר קל לחזור בפעם האלף על הנאום של הרצוי והמצוי ועל זה שהכל שרירותי ויחסי או ששום דבר לא באמת קיים, וכך לרמוז לי בעדינות (או פחות בעדינות) שעדיף שאסתום כבר את הפה, כי בכל מקרה אין סיכוי שאחדש משהו לקהילת יודעי-הכל המקומית.

נו, אז מאחורי כל תורת מוסר יש לפחות משפט אחד שרירותי. חוכמה גדולה, באמת. האם זה באמת הופך את כל תורות המוסר לרלוונטיות באותה מידה? (הממ... "רלוונטיות"... מלה חדשה, נראה מה יקרה עכשיו). בסופו של דבר, אנחנו צריכים לחיות את חיינו באופן כלשהו, לקבל החלטות אמיתיות בשטח, לנקוט עמדה ולשלם עליה את המחיר. מגיל מסוים, כולנו עושים את זה תוך שימוש בתפיסת מוסר כלשהי שגיבשנו לעצמנו, וגם אם למדנו באוניברסיטה שזו תפיסה שרירותית כמו כל תפיסה אחרת, זו ללא ספק התפיסה הכי טובה שאנחנו מכירים. איכשהוא לא נראה לי שאף אחד ממצדדי תורת מוסר הגרב של GeG, כולל ממציאה, מסוגל להעביר אפילו שעה מחייו כשהוא מתנהג לפי הצווים שהיא מכתיבה, וזו מבחינתי סיבה מספיק טובה לא רק להוציא את הגרב הזאת לפנסיה מוקדמת וישא"ק, אלא בכלל, לרדת קצת מהאולימפוס הקריר והמנותק של ההוכחות האמפיריות אל המציאות שמחכה לנו בחוץ, עם חום שמעיק באופן מאד לא אובייקטיבי ועם רמת לחות שלפחות באזור מישור החוף היא בלתי מוסרית בעליל. מה דעתך?
סבתא של איינשטיין היתה אומרת... 75419
האמת היא שאתה צודק.
ובכל זאת אני חושב שלא צריך לרדת מהאולימפוס בשביל זה. גם הפילוסופיה של המוסר נחלקת לחלקים, ומי שעוסק בapplied ethics לא צריך לענות כל הזמן על שאלות של מטא-אתיקה.
דרך אחרת לראות את הדברים - עדיין באולימפוס - היא טענה שהעלתי בדיון אחר (תגובה 75116), ולפיה יש למושגים גם היבט תוכני ולא רק צורני.
בסוף כל תורת מוסר שלכם... 75422
...יושב קבצן עם גרב.

נו, אל תיקח אותי כל כך ליטראלי. בתגובה הקודמת ניסיתי לרמוז שכשאתה אומר "אתם רשעים, תראו מה אתם עושים לחיות" זה עדיין סוג של רטוריקה, כי אתה מנסה ליצור הקבלה בין רשע ליחס מסויים לבעלי חיים, אבל זהו "רשע" רק אם אנחנו מקבלים את הנחות היסוד שלך.

אני לא חושב שנפתור את כל בעיות הפילוסופיה, ואני מעריך את הדבקות שלך במטרה התואמת את ערכיך, אבל אל תצפה שתקרא לי "רשע" ואני לא אגיב, שכן גם אני מעוניין לשמור על דמותי העצמית כאדם מוסרי בהתאם לערכי, ואני אשתמש, כמוך, בכל הכלים העומדים לרשותי. אבל אני גם מבצע את הרפלקציה ומודע לכך שגם ערכי הם שרירותיים באיזשהו מקום. יש לי תחושה שאתה לא מבצע את הרפלקציה הזו ולא זוכר, איפושהו שם מאחור בקופסה של החומר האפור, שגם הערכים שלך הם בסופו של דבר שרירותיים, שכן התחושה שאני מקבל מהדיון שלך עד כה היא שאתה משוכנע שיש בידיך אמיתות טהורות ומזוככות ובשמן אתה מטיף לנו מוסר על "כמה אנחנו לא בסדר" מדי פעם, כשעולה לך הדם לראש מרוב פילוסופיה צדקנית של GEG או מישהו אחר. מצד שני, גם אני, כמוך, עומד כל פעם מול הכרעות מוסריות בחיי היום-יום וקובע עמדה מוסרית, אבל *כאן* באייל יש לי את הפריבילגיה לבצע את אותה רפלקציה ולהביט מהצד על עצמי ולראות איפה אני שרירותי. כאן אני לא קובע שום דבר, אני מקסימום מדבר על זה‏1. לפעמים אני מנסה לשכנע אנשים. ואני מודה, המאמר שלך נועד מלכתחילה כדי לשכנע אנשים להעדיף תורת מוסר מסויימת, וזה לגיטימי, אבל כמו כל מאמר באייל, אתה יודע איפה הוא מתחיל אבל אתה לא יודע איפה הוא נגמר (אע"פ שבאחוז ניכר מהמקרים הוא נגמר במלחמות ימין-שמאל או בשאלה "מהו מוסר"...).

ו"רלוונטית" זו שוב הכרעה ערכית. לא תתחמק מזה.

1 אחרי שעניתי לך כאן הייתי עצבני והלכתי להגיב בידיעה על זה שהממשלה מונעת מישראייר לטוס לניו-יורק. שם היה שיא של דיון שכזה, עם עצמי, יש מי שיאמר שאני מפוצל אישיות?
75496
יש כנראה פער מסוים בציפיות שלנו מהדיון הזה, וברשותך אני אקדיש לו לפחות את ההודעה הזאת.

אתה ואחרים רשאים לנהל את כל הדיונים באייל הקורא כסוג של הפוגה מחיי היום-יום שבמסגרתה אתם שמים בצד את כל מה שאתם "באמת" חושבים ומרגישים, ושבמהלכה אתם משקיפים על כל העולם ממקום טוב ביציע או במגדל השן. אין לי שום דבר רע להגיד על זה. כל אחד והאסקפיזם שלו. אני רק יכול להגיד שאצלי זה לא עובד ככה. מבחינתי, הדיון בנושא הזה הוא חלק אינטגרלי מכל מה שאני חושב, אומר ועושה גם כשאני לא באינטרנט. אני בא לכאן פתוח לגמרי, כותב דברים שאני באמת מאמין בהם וחי לפיהם, ומנסה להקשיב, ללמוד ולהפנים את מה שכותבים לי אחרים מתוך הנחה (נאיבית במוצהר) שגם הם כותבים בכנות וביושר. זו כנראה הסיבה שלפעמים "עולה לי הדם לראש" כשנראה לי שלא כך המקרה.

למרות שאני לא השתמשתי פה מעולם במושג הזה, בטח לא כלפיך, אתה קלטת ממני האשמה ברשעות, ונראה שאתה מרגיש צורך להתגונן מפניה. דווקא מהסיבה הזאת, אני רוצה לשאול אותך משהו במפורש, ואם תראה בזה שאלה אישית מדי, אל תרגיש מחויב לענות דווקא מעל במה זו. כשאתה כותב לי "גם אני מעוניין לשמור על דמותי העצמית כאדם מוסרי בהתאם לערכי, ואני אשתמש, כמוך, בכל הכלים העומדים לרשותי" - מה *באמת* עומד מאחורי ההצהרה הזאת? האם זה אומר שאין לי שום סיכוי לשנות אצלך משהו, ושלכשיסתמן שינוי כזה באופק אתה מיד תשלוף איזה נשק-יום-הדין כמו הסטת הדיון שוב לשאלה מהו מוסר ובלבד ש"תשמור על דמותך העצמית בהתאם לערכיך"? או שאולי, מעבר לרצון הטבעי להתגונן מפני האשמות למיניהן, יש לך בכל זאת גם נכונות לבדוק את התאמת התנהגותך לערכיך, אפילו אם המסקנות מכך צפויות לגרום לשינויים ממשיים בהרגלי חייך?
סבתא של איינשטיין היתה אומרת... 75434
כאשר אתה מונע מחברה פרטית לעשות ניסויים בחיות, זוהי כפיה.
סבתא שלי היתה אומרת... 75441
שוב שוב אנו שבים לאותה נקודה.

ראשית, לעניין הטכני (פילוזופי כמו שכמה אוהבים לקרא לו) - זה בכלל לא ברור (בלשון המעטה) ש"מאחורי כל תורת מוסר יש לפחות משפט אחד שרירותי" כמו שכתבת, אבל בוא נתעלם לרגע מזה כדי להתרכז בעיקר, שעליו כבר כתבתי כמה וכמה פעמים ושנראה לי שאתה די מסכים איתו כשכתבת "אני כותב את דעותי, מנסה לשכנע באמצעים העומדים לרשותי, אבל אני לא דוחף [אותן בכוח]".

נקודת המוצא שלך "התחושה שלי...[ל]חשיבות למה שנעשה למליארד בעלי-חיים אמיתיים כמוני וכמוך המעונים, מיוסרים..." מאירה בדיוק את הנקודה אותה יש להבהיר:

מערכת מוסרית, על כל מגדליה הרציונליים, אמפיריים, פורמליים או אנליטיים עומדת ונופלת על הרגשות, ולו מנקודת ההשקה בינה לבין ישומה. אין עוררין על העובדה שחיות חשות כאב ויש כאלה שאפילו מרגישות כאב, והעובדה שחיות מעבדה עוברות יסורים גורמת לך חוסר נחת, סבל, מצוקה ויסורים ממשיים לא פחות. אני לא משוכנע כלל וכלל שקיימת מערכת ערכים מקדמית שלאורה נבנית מערכת מוסרית. גם האדם וגם בעלי החיים אם קודם כל יצורים בעלי רגשות וגם תבוניים, במדה זו או אחרת.

הדיון אם מטרת הניסויים מצדיקה את האמצעי (אם בכלל ניתן להגיע למטרה קבילה) הוא דיון לא בין חוק מוסרי או אתי-יישומי זה או אחר הנכפה עלינו מגבוה. זוהי התנגשות בין הרגשתך לזו של עמיתך ביחס לבע"ח. הנסיונות הפורמליסטיים הם חלק מהשיטה שבה מצדדי הנסיונות (דיכוטומיה פשטנית לצורך התגובה הזן) מנסים להשפיע על הרגשתך כל שתחוש סבל קטן יותר. לעומתם, אתה מנסה לעורר את סבלם באמצעיך הרטוריים או מניפולציה רגשית.

שתי הדרכים לגיטימיות משום שהקרב הסופי הוא לא אם יש או אין זכויות, אם החיות סובלות או לא סובלות, אלא כיצד החברה מרגישה ביחס למצבן של החיות.

האם הקרב ההרואי שאתה מנהל חסר תועלת? אף אחד לא מצפה לתוצאות מחר בבוקר. החברה משתנה, ועמה התרבות משתנה, מה שאומר שיחס הפרטים לסוגיה משתנה עם הזמן. אתה מנסה להשפיע על ההשתנות הזו משום שכך פועלת מערכת המוסר - מספיק אנשים מרגישים כיום נוח עם הניסויים ואתה מנסה לשנות את המאזן הזה.
רגע של מציאות 75463
אל תתיאש כל-כך מהר.

הסיבה שאני עצמי פרשתי מהוויכוח הזה לאחרונה, למעט קריאות מזדמנות מהטריבונה, היא שהטיעונים שלך די הצליחו למוטט את מה שנשאר מתורת המוסר הפרטית שלי (שזה לא הרבה, אחרי שנכנעתי לריח המנגל והפסקתי להיות צמחוני משיקולי "לעזאזל עם המוסר, זה *טעים*").

אז נכון, קריאות "בדיוק! תראה לו מה זה!" הן לא בדיוק חלק מתרבות הדיון באייל; התגובות היחידות שתקבל הן מאלה ש*לא* מסכימים אתך - ולפעמים התוצאה היא הרגשה של בדידות ומלחמה בטחנות רוח (ואני אישית מרגיש זאת פעמים רבות, למשל בוויכוחים שונים עם לנדוור). אבל זה לא אומר שאין בקהל מי שמסכים לחלוטין עם טענותיך, ואפילו (רחמנא לצלן) משתכנע ומשנה דעה לפעמים.

דיסקליימר עצבני: בשלב זה, נא לא לראות בי מתנגד לניסויים בבעלי-חיים. די להיפך. המסקנה היחידה שניתן להסיק מהאמור לעיל היא שבשלב זה, ניתן לראות בי אדם המכיר בכך שאין לו מערכת מוסר ראוייה לשמה (והוא לא בטוח שהוא צריך אחת כזו).
עוד עושים סטיקרים? 75475
"אני רשע וטוב לי"
:-)
רגע של מציאות 75500
קודם כל תודה על התגובה מחממת הלב.

חוץ מזה רציתי להגיד שאני לא ממש מאמין למה שכתבת בסוגריים בסוף הדברים. לדעתי אתה צריך מערכת מוסר כי כל אחד צריך מערכת מוסר. זה שאתה אולי לא מסתדר, אינטואיטיבית, עם כל מיני מערכות מוכנות-מראש שרקחו עבורנו כל מיני פילוסופים של המוסר, לא סותר את זה שאתה צריך *משהו* שיענה עבורך על ההגדרה של מערכת מוסר. לא רק בשביל עצמך, אלא גם (ואולי בעיקר) כדי שיהיה לך משהו לחנך לאורו את ילדיך.

החלק הקשה, בדרך כלל, הוא לא לזהות את הערכים שיעמדו בבסיס המערכת הזאת, אלא ליישם אותם בפועל בחיי היום-יום למרות שזה דורש לעתים שינויים וויתורים שנראים בהתחלה מטורפים לגמרי. מול ה"וידוי" שלך שהפסקת להיות צמחוני מהשיקול שזה טעים, אני יכול לספר שהפכתי להיות צמחוני רק כשאכילת בשר הפסיקה לאט לאט להיות עסק טעים והתחילה להיות יותר ויותר מטרידה, עד שיום אחד פשוט לא היה בה מבחינתי שום טעם. עכשיו אני אוכל כמעט כל יום ארוחת צהריים עם אנשים שכולם חוץ ממני אוכלי בשר, ואין לי שום רצון להכניס לפה משהו ממה שמונח להם על הצלחת.
רגע של מציאות 75618
האם בשלב כלשהו אפשר יהיה לראות בך מתנגד לאבחנה מוסרית כלשהי בין זכויות בני אדם וזכויות חיות, בדומה למר עמית?
במותם ציוו לנו 75520
"מיוסרים ובסופו של דבר נרצחים לתועלת האדם מדי שנה" -

ובכן, אתה מקבל שרציחתם (מינוח שלך) של בע"ח אכן מביאה תועלת לבני האדם, בניגוד לטענות שהושמעו כאן קודם ע"י מתנגדים קיצוניים יותר לניסויים בבע"ח. גם זה משהו.

אם תשנה את המינוח מ"רציחה" ל"הריגה", יש על מה לדבר. כמה עכברים היית מוכן להקריב כדי להציל את חייך? את חיי?
במותם ציוו לנו 75530
ברור שרציחתם של מיליארדי בעלי-חיים מדי שנה מביאה תועלת לבני-האדם. הם אוכלים את בשרם. בעלי-החיים שבמעבדות מונים ''רק'' כמה מאות מיליונים בשנה.

סליחה על הבוטות, אבל אני לא מתכוון לשנות שום מינוח רק כדי שתואיל בטובך לדבר איתי. המינוחים שלי משתדלים לשקף בצורה מדויקת ככל האפשר את דיעותי ואת הרגשותי. לגבי השאלה שלך, אם היית קורא קצת את מה שכתבתי לגבי ערכו של האינדיבידואל, היית רואה שאני כופר בגישה התועלתנית של יצירת משוואות מהסוג הזה. אולי יקל עליך להבין למה, אם תנסה לענות בעצמך בכנות על השאלה כמה תינוקות היית מוכן להקריב כדי להציל את חייך, או את חייו של אדם שאינך מכיר.
במותם ציוו לנו 75580
טוב, אתה תמשיך לקרוא לזה ''רצח'' ואני אמנע מויכוח עם אנשים כמוך, שרוצחים מלפפונים ושוחטים עגבניות.

אגב, הייתי מוכן להקריב כמה תינוקות שהיה נדרש כדי להציל את חיי, ואף לא אחד עבור מישהו שאינני מכיר. הייתי מוכן להרוג עכברים בכמות בלתי מוגבלת להצלת חיים של כל אדם (אלא אם כן הוא מסכן אותי, כמובן).
במותם ציוו לנו 75598
ומה אתה חושב, אלמוני יקר, שכשאתה כותב לי שהיית מוכן להרוג עכברים בכמות בלתי מוגבלת זה מעודד אותי לנהל איתך ויכוחים? לא ממש, אבל איך אמרו פעם כשעוד היו פה שמאלנים? "שלום עושים עם אויבים".

מה שכן מעודד אותי הוא שגם אתה לא נקבת בשום מספרים בתשובותיך לשאלות שלי. מכאן נובע שגם אתה - כמוני - אינך עוסק בחשבונאות תועלתנית, ומעדיף לחשוב על ערכו של האינדיבידואל כעל מושג שאיננו ניתן לכימות. עכברים אתה מוכן להקריב בכמות בלתי מוגבלת, מה שאומר שהערך של עכבר שואף אצלך לאפס, ותינוקות אנושיים אינך מוכן להקריב בכלל, כלומר ערכו של כל אחד מהם שואף לאינסוף. אני מקווה שגם בעיניך זו הצגה סבירה יחסית, גם אם פשטנית במידה מה, של מערכת המוסר שלך.

עכשיו, אם נניח שבמקום עכברים ניתן לשים במערכת הערכים שלך כל חיה שאיננה אדם ולקבל את אותן תשובות, נראה שאתה הענקת לכל בני-האדם באשר הם מעמד מוסרי מסוים, ומכל שאר בעלי-החיים על פני הכדור שלנו מנעת את המעמד הזה. אני מכיר כמה סיבות שאנשים עושים דבר כזה, וכולן פסולות בעיני מטעמים שונים, אבל לפני שנמשיך, אם נמשיך, מעניין אותי לשמוע מה ההסבר *שלך* לאפלייה הזאת.

(ברשותך אני אתעלם מטענתך שאני רוצח מלפפונים סדרתי עד שתסביר לי מדוע לשיטתך מלפפון אפשר לרצוח אבל שימפנזה לא.)
הבהרה 75654
השתמשתי בביטוי ''רוצח מלפפונים'' רק כדי להבהיר את האיגיון בהחלת המושג ''רצח'' על מי שאינו אדם. לפי מיטב ידיעתי למילה ''רצח'' יש פירוש מילוני (וגם חוקי) אחד ויחיד, והוא חל על אנשים בלבד.

על שאר חלקי הודעתך אני עובר בשתיקה מטעמי רצון לא לחזור על מה שאמרו הרבה אחרים לפני. בקצרה רק אומר שכל הדיונים המעייפים למדי על עניני מוסר משאירים אותי באותו מקום בו הייתי לפני שהתחלתי לקרוא אותם, דהיינו בהרגשה שהנסיונות לקבוע כללים פורמליים לטיפול במושגים כמו מוסר, אהבה, צדק, שירה וכדומה נועדו לכשלון. ייתכן, ללא ספק, שהפגם נעוץ בהבנתי המוגבלת.
במותם ציוו לנו 75651
כמה חידקים ווירוסים אתה מוכן להקריב כדי לחיות? אם התשובה היא 0, איך אתה מסוגל לחיות עם המערכת החיסונית שלך? אם תגיד שזה לא בשליטתך, האם אתה נמנע מטיפול אנטיביוטי בזיהומים?
מה מותר החידק (או האמבה או האנופלס) על העכבר?
איפה הגבול שלך?
כן, אבל, 75480
מרבית תורות המוסר שאני יכול לחשוב עליהן, דורשות כדי ליישמן ידע מסוים על העולם. לעתים אין לנו ודאות בנוגע לפרט ידע רלוונטי (למעשה, אני די בטוח שלרוב המכריע של פרטי הידע הרלוונטיים אין לנו ידע ודאי באמת), ונשאלת השאלה מה עושים אז. למשל, תודעה.

תורת המוסר של אסף לא צריכה להניח תודעה של כלבים כהנחת יסוד. אם מקבלים שתודעה היא רלוונטית, אז צריך אמנם לדעת למי יש תודעה כדי ליישם את המוסר, אבל זה כבר לא חלק מן התורה. אם לא מקבלים שהתודעה היא רלוונטית, ממילא אין צורך בדיון. עקרונית יכול להיות שהשאלה למי יש תודעה תשפיע על קבלתנו או אי-קבלתנו את הרעיון שהתודעה היא רלוונטית - אבל אני מתקשה לראות את זה במקרה שלנו.

אז איך יודעים למי יש תודעה? בפועל, אני חושב שאנחנו יודעים (בגבולות מסויימים), וגם אתה יודע. אולי הידיעה הזו היא רק אמונה לא מבוססת, אבל זה יכול להספיק לענייננו. האם אין לך אמונה חזקה מאוד שלכל היונקים יש תודעה (לפחות במובן זה, שתחושת הכאב שלהם דומה למדי לתחושת הכאב שלך)? האם אין לך אמונה חזקה מאוד שתוכנת המחשב שאתה וטל תיארתם היא חסרת-תודעה? לדעתי, זה צריך להספיק לך (שוב, אם אתה מקבל את ההנחה שזה רלוונטי בכלל).

אפילו אם נניח שיש לך ספק אמיתי אם ליונקים יש תודעה, לדעתי (אם אתה מקבל...) עליך "ליתר בטחון" לתת להם זכויות. אמרתי את זה קודם, ומישהו שלף לי את הטיעון של "להאמין באלוהים ליתר בטחון". מצחיק, אבל אני לא רואה איך הכשלים של השני תופסים לראשון. אשמח אם מישהו יראה לי קונקרטית את הבעיה בטיעון. אני אקדים ואחזק את הטיעון עם משל (מה חשבתם, שנצא בלי עוד משל אחד לישון עליו?):

אתה מטייל להנאתך עם רובה, ומדי פעם יורה להנאתך באבנים ושיחים מעניינים (נניח לצורך העניין שאין בכך בעיה). בשלב מסוים אתה רואה צללית במרחק, והיא נראית שווה יריה. אבל מנקר בך ספק שמא זה בן-אדם (ואז, מיותר לציין, מוסרית אסור לך באיסור חמור לירות). ממש אין לך מושג איך להחליט אם זה אדם או שיח מענג-מאוד-ליריה. מותר או אסור?
כן, אבל, 75532
נכון, בשביל *לקבל* את תורת המוסר "תודעה->זכויות" לא צריך להגדיר תודעה. אבל, בשביל *לממש* אותה, צריך להגדיר תודעה, בצורה כזו שנוכל לדעת למי יש תודעה ולמי אין.

אני מניח שיש לי אינטואיציות מסויימות בקשר לשאלה "למי יש תודעה", אבל יש לי סימני שאלה רבים. אולי תוכנה שמביעה סימני כאב היא חסרת תודעה, אבל האם כל תוכנה היא כזו? האם לדבורים (או נמלים) יש תודעה, או שאולי אפשר ליחס תודעה רק לכוורת (או לקן), ואולי יש תודעה גם לזה וגם לזה? ומה נעשה עם היצורים הירוקים שחיים במאדים, האם יש להם תודעה (ואולי, כמו באחד מסיפוריו של אסימוב, התודעה שלהם היא יחידה, של כל הכוכב)? ולפני כמה שבועות כתב ד"ר מילשטיין (תגובה 69253) שתודעה היא בעצם גלואונים (ומכאן, יש אותה אפילו לחלקיקים וירטואלים, אמאלה)...

ובקשר למשל (היפה), יש לי מספר מבחנים ברורים לבדוק אם מדובר באדם או בשיח (ואם אין, נניח שיש). העובדה שאני לא יכול להפעיל אותם בכל זמן שארצה, לא מורידה מקיומם או מהאוביקטיביות שלהם. כל זמן שיש לי ספק, ואינני יכול להפעיל את "מד האדם" (מנמוטר?) שלי, אאלץ לקבל החלטה בהתאם למידת הודאות (שמדובר בשיח), ומידת הצורך (בירי). אבל, מהצד השני, ברור לי מהו ה"קו האדום", אותו אני לא יכול לחצות. אגב, בעיה דומה קיימת גם אצל מר עמית, איך הוא ידע שבעל הצללית הוא שיח חסר תודעה ולא חמור בעל תודעה (ואני מאמין, אגב, שתשובתו תהיה זהה).
כן, אבל, 75672
הנה הבדל מעניין בין מדע לבין מוסר (הכרעות מוסריות מעשיות - לא לקפוץ, גוד). במדע, אתה יכול (ולעתים קרובות - צריך) לומר "לא יודע". כזו, למשל, היא אולי התשובה המדעית הנכונה לשאלה "האם לדבורה יש תודעה". בהכרעות מוסריות, לפעמים אתה נאלץ לומר "אני לא יודע", אבל אינך יכול לעצור בזה. כי אתה חייב לקבל החלטה כלשהי.

נכון שכאשר מתלבטים בין שתי תיאוריות מוסריות מתחרות, יש יתרון לכזו שאינה מסתמכת על הגדרות מוטלות בספק. אבל שוב, אם אתה מקבל שתודעה היא קריטית, אז אין לך ברירה אלא להחליט משהו גם במצב של אי-ודאות. לעניין זה, לא משנה אם האי-ודאות היא רק בגלל מחסור בנתונים או גם בגלל אי-בהירות של הקריטריונים (היטבת להבחין בהבדל הזה בין דוגמת האדם-שיח שלי לדוגמת התודעה).

אבל אולי אפשר לקצר את הדיון: אני חושב שכן אפשר להציג קריטריונים לתודעה שניתן להצדיק אוביקטיבית. זו לא תהיה, מן הסתם, הוכחה ריגורוזית, אבל היא תתבסס על הנחות שאני מקווה שכל אדם רציונלי יוכל להסכים שהן סבירות.
אני רק רוצה לחזור מהמושג של "תודעה" למושג המצומצם יותר, והמספיק אולי לצרכינו‏1, של "יכולת להרגיש כאב". כשאני אומר "יכולת להרגיש כאב", כוונתי להרגשת כאב שדומה פחות-או-יותר להרגשת הכאב שלי - אחרת אני בספק אם אני יכול בכלל להסכים לקרוא לזה "כאב", ואני בספק אם זה רלוונטי מבחינה מוסרית. עבור יכולת כזו, תודעה (whatever it might be) נראית לי בבירור תנאי הכרחי, אך לא בהכרח מספיק.

אם כן: משהו יכול להרגיש כאב, לטענתי, אם הוא מתנהג בדומה לי בתגובה לגירויים שאני מכיר כמכאיבים; ואם, בנוסף לכך, הוא מכיל מנגנונים פיזיולוגיים דומים למנגנונים הפיזיולוגיים שכנראה מכוננים אצלי את תחושת הכאב. התנאי השני פוסל, כמובן, כל תוכנת מחשב או רובוט שאנו יודעים לבנות היום. ברור לי שצירוף התנאים הזה אינו יכול להיחשב להכרחי; אבל הוא נראה לי די מוצלח כתנאי מספיק. נדמה לי שמבין הדברים המוכרים לי, שלגביהם יכולה להיות לי התלבטות מעשית, הוא כן הכרחי - כלומר, מי שאין לו שום תגובה שאני מקשר אם כאב, או שאין לו מערכת עצבים מרכזית (וממילא החפיפה בין השניים היא מושלמת, נדמה לי, עד כדי רובוטים מתחכמים), יש לי יסוד סביר לחשוב שאין לו תחושת כאב שדומה לזו שלי. בכך נכללים קיני נמלים וגלואונים. אני לא רוצה להעמיק בהיבט הזה (של ההכרחיות המעשית), אבל אני מוכן לענות לאתגרים בנוסח "מה עם X?".

למה הסתייגתי "מבין הדברים המוכרים לי, שלגביהם יכולה להיות לי התלבטות מעשית"? כי במקרה של תוכנות אינטליגנציה מלאכותית, או היצורים הירוקים ממאדים, אני יכול בשקט לומר "לא יודע". אם נחזור לפסקה הראשונה, אני לא צריך לקבל החלטה, בינתיים. במקרה הגרוע(?) יתברר לי שאני צריך להעניק להם זכויות... אני אחיה עם זה, אני מקווה.

1כנראה שלא לצרכיו של אסף, המדבר גם על זהות ביוגרפית, או ערך חיים. אלה מונחים שהם בעיני יותר מעורפלים מכאב, וגם אני הרבה יותר בספק למי יש כאלה. אם אני נשאר רק אם כאב, אז יש רע (אולי, בכפוף לבעיות אחרות במוסר...) עם גרימת כאב לבעלי חיים שונים, אבל אין בעיה עם הריגה שלהם.
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75686
הכבשים החשמליות?

משום מה, תורות שאי הודאות שבהן נוצרת כתוצאה ממחסור בנתונים, נראות לי בנויות טוב יותר מאלה שהאי ודאות בהן בנויה בתוכן. אבל מה שמפריע לי בעיקר הוא ההכחשה של ההגדרה הלא שלמה, והנסיון להעמיד פנים שמדובר בהגדרה ברורה ומובהקת. ברגע שיוכנס לתוך ההגדרה מידה כלשהי של שיקול דעת, יהיה לי הרבה יותר קל לקבל אותה.

הגדרת שני תנאים לכאב, הראשון נשמע הגיוני לחלוטין, אבל השני נשמע לי כמו תפירה שנוספה על מנת למנוע את הכאב מתוכניתו של טל (זה מזכיר לי את תגובה 51620). אחרי הכל, התורה הזו בנויה על בסיס אינטואיטיבי, ואני לא מבין איך אפשר להכניס את הטכניקה של הכאב כחלק מההגדרה (שלא נדבר על היצורים הכחולים מנגה, שכידוע, בנויים ממערכת עצבים שונה לחלוטין מאיתנו ומירוקי המאדים). אגב, נתת תשובה בקשר לקיני הנמלים, אבל לא בקשר לנמלים עצמן. ודבר נוסף, בהנחה שאין מגבלות חומרה, אין בעיה אמיתית לבנות תוכנה שתחוש כאב בעזרת מנגנונים פיזיולוגים דומים עד זהים לשלנו, האם לתוכנה זו יש "כאב" (מקסימום, ואת ההערה הזו יש לקרוא כרעיון היפוטתי בלבד, אפשר לבודד תאי עצב של צפרדע, תוך כדי דאגה שהתאים עצמם לא ימותו, האם מערכת עצבים כזו היא מערכת שחשה כאב)?
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75751
בקשר למשפט הראשון (לא כולל הכבשים), כבר הסכמתי איתך בתגובה הקודמת. זה נהיה רלוונטי רק כשמעמידים את התורה של אסף מול תורות אחרות. כל עוד לא עושים זאת, זאת נקודה לרעת התורה, אבל לא קריטית בעיני; בוודאי לא עושה אותה לחסרת ערך.

"מה שמפריע לי בעיקר הוא ההכחשה של ההגדרה הלא שלמה, והנסיון להעמיד פנים שמדובר בהגדרה ברורה ומובהקת". איפה ראית דבר כזה אצלי? בכלל לא דיברתי על הגדרה (של תודעה, של יכולת להרגיש כאב), אלא רק על קריטריונים. במפורש לא דיברתי אפילו על תנאי הכרחי ומספיק (כלומר, טענתי שהתנאי שלי נראה מספיק, והוא בוודאי לא הכרחי).
אני לא מכחיש שהקריטריון השני (מנגנונים פיזיולוגיים לכאב דומים לאלו שלנו) נתפר על מנת למנוע את הכאב מהתוכנית של טל. אבל אני לא רואה בכך רע. הקריטרונים שלי הם אינדוקטיביים, אם תרצה: התחלתי ממצב שבו נראה לי ברור למדי למי על עולמנו יש תודעה (+תחושת כאב) ולמי לא; וניסיתי לחשוב אז מה גורם לי לחשוב כך. האמונה שלתוכנה אין תודעה קדמה לקריטריונים, ולא נזקקה להם; כנראה שגם אתה, בכלל בלי להצהיר על קריטריונים, חושב שאין לה תודעה (בדיוק בגלל זה הבאת אותה כדוגמה!).

אז בשביל מה בכלל הייתי צריך קריטריונים? התהליך הזה, של בירור מה גורם לי לחשוב כך, עוזר לטענה שההכרעה האינטואיטיבית שלנו, למי יש תודעה ולמי לא, אינה שרירותית ויש לה תוקף כלשהו, גם אם לא הוכחה חדה.

אז למה, באמת הקריטריון השני? רוב האנשים יסכימו שלתוכנה אין תודעה, אבל אולי הסיבות שלהם לאמונה תהיינה שונות. אם אני מנסה לחשוב מה הסיבה שלי, אז זה פשוט שאני יודע מה סוג המכניזמים שעומדים מאחורי ההתנהגות של התוכנה (טל חבר שלי (-:), ואני יודע שאין קשר בינם לבין תודעה וכאב. זה לא נראה לי שרירותי בכלל. נכון שאני מניח, מאחורי הדברים, פיזיקליזם: לא תיתכן תודעה (או תחושת כאב) בלי פיזיולוגיה הולמת, ואין לי סיבה להניח תחושות דומות לשלי למי שאין לו פיזיולוגיה דומה לשלי. ללא הנחה כזו, איני רואה איך אפשר בכלל לזוז בדיון על "למי יש תודעה".

ולדוגמאות: נמלים, וחרקים בכלל, הם אכן מקרה גבולי שאני לא בטוח בו. אולי זו סתם בורות שלי בידע המדעי בתחום, ואולי גם לטובי הנוירו-אנטמולוגים אין מושג. גם במקרה השני, נראה לי שעם התקדמות הידע על מנגנוני הכאב אצל יונקים אפשר יהיה לענות על השאלה עבור חרקים.

על הירוקים ממאדים והכחולים מנוגה, שוב, אני לא מתיימר לשפוט. הקריטריונים שלי, כאמור, הם אינדוקטביים ולא מנסים לתפוס יותר מ"מרחב המדגם" שלי - דברים שאני יודע שקיימים ויודע משהו עליהם. וכפי שטענתי בתגובה הקודמת, אולי גם זו נקודה לרעת התורה המוסרית, אבל בהחלט לא קריטית.

"בהנחה שאין מגבלות חומרה, אין בעיה אמיתית לבנות תוכנה שתחוש כאב בעזרת מנגנונים פיזיולוגים דומים עד זהים לשלנו,"
מה? או שאתה לוקח את חוסר-מגבלות-החומרה באופן קיצוני, או שלא הבנת על אילו מנגנונים אני מדבר. כפי שטענתי (בתגובה הקודמת, שוב) אני דורש לא פחות מתודעה; ללא מודעות לכאב אין כאב, מבחינתי. אם אתה לוקח את *כל* מערכת העצבים של הצפרדע, כולל המוח (או מה שזה לא יהיה), ומחזיק את זה חי, אני די בטוח (כפיזיקליסט) שזה יכול להרגיש כאב לא פחות מצפרדע שלמה. אין לזה קשר לבניית תוכנה, כי עדיין איננו יודעים לתכנת תודעה... כשהצעתי שאתה לוקח בקיצוניות את חוסר מגבלות התוכנה, התכוונתי לכך שאם באמת אין לנו מגבלות, אנחנו יכולים לבנות העתק של מוח אנושי, ושוב - לדבר כזה אני אייחס, בסבירות גבוהה, תודעה וכאב (ואני אפילו אתן לו פטור מהתנהגות-כאב). מגבלות החומרה שלנו כאן הן לא רק של משאבים, אלא גם של ידע. בכל מקרה, אי אפשר לקרוא לזה "לבנות תוכנה".
חרקים 75756
נראה שגם למומחים אין יותר מדי מושג מה המשמעות של כאב עבור חרקים.

כשמנסים לבדוק אם ליצור מסוים יש יכולת חישה בדומה שיש לנו, מחפשים אצלו התנהגות המעידה על רגישות לכאב וכן מנגנונים עצביים המאפשרים חישה בדומה לאלה שלנו. התנהגותם של חרקים בהחלט מעלה כמה סימני שאלה גדולים לגבי יכולת החישה שלהם. למשל, תיקן שאחת מרגליו נתלשה ממקומה ימשיך להתרוצץ על חמש רגליו הנותרות מבלי שיראה שום סימני מצוקה, בעוד בעל חוליות שיקרה לו דבר כזה יפגין סימני מצוקה רבים וינסה לטפל ולשקם את האיבר הפגוע. גם מבחינת המנגנונים העצביים שלהם יש הבדלים משמעותיים. הבנתי שאצל חרקים אין למשל מנגנון הפרשה אוטומטי של חומרים לשיכוך כאבים כמו שיש אצל כל היצורים שיש להם מערכת עצבים מרכזית.

כל אלה, כמובן, הן ראיות נסיבתיות ולא הוכחות שלחרקים אין יכולת לחוש כאב.
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75772
אצלך לא ראיתי דבר כזה, אצל אסף ראיתי (כאן תגובה 75129).

אני חושב שאנחנו מיחסים תודעה באופן אינטואיטיבי רק למה שאנחנו לא יודעים איך הוא עובד (ובגלל זה יש פחד מאד גדול מחקר המח האנושי, מאינטלגנציה מלאכותית, ומהמדע בכלל), בגלל זה רובינו לא מיחסים תודעה למחשב, וכן מיחסים תודעה לבעלי חיים (אפילו שהם יכולים להיות "פרימיטיבים" מבעל החיים).
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75782
אין לי מושג למה אתה חוזר ומאשים אותי בכל מיני הכחשות והעמדות פנים. אף פעם לא טענתי שאפשר להוכיח את קיומה של התודעה (או את הזהות הפסיכופיזית המתמשכת או את כל שאר התכונות שהופכות מישהו לנושא-של-חיים) באופן אמפירי, וכפי שכתבתי לך פעם, אין לי יכולת להוכיח באופן אמפירי אפילו שלך יש תודעה או שאתה בכלל קיים. זה *לא* אומר שכל תורת מוסר שתניח את קיומך ואת היותך בעל תודעה עומדת על בסיס מפוקפק, מכיוון שלאור אי-הוודאות הזו חובה עלינו להסיק את המסקנות שלנו לגבי העובדות (שאתה נהנה לקרוא להן "אמונות") מתצפיות מושכלות ככל האפשר בהתנהגותם של יצורים אחרים, מכל המינים והסוגים, ומכל מקור ידע אחר הזמין לנו. כל זה נכון לכל תפיסה מוסרית-אתית שלא תהיה, ואין לזה שום קשר דווקא לתפיסה שאני מציג פה.

אני, כזכור, צמצמתי את דברי ליונקים נורמליים בני שנה ולעופות, והדגשתי יותר מפעם אחת שאני לא עושה זאת כי שם עובר איזה שהוא גבול, אלא כי לגביהם אין לדעתי ספק שהתכונות המינימליות הנדרשות כדי להיות נושא-של-חיים אכן מתקיימות. כשכתבתי "אין ספק" ברור היה שלא ידעתי עם מי יש לי עסק פה, אבל מה אני אגיד לך, אחרי כל הפלפולים וההתפלספויות, לי עדיין אין שום ספק שיונקים הם נושאים-של-חיים ותוכנות מחשב לא.

אבל אתה יודע מה? יכול להיות שאני באמת טועה. מי שטוען שהמסקנות האינטואיטיביות שלי לגבי יונקים, נניח, הן שגויות, וחושב שלמרות שנראה מהתנהגותם של יונקים שיש להם צרכים של רווחה אישית ורצונות אינדיבידואליים, האמת היא שאין להם שום דבר מזה והכל בעצם אשלייה אופטית, חובת ההוכחה היא עליו. מכיר תער אוקהם? תגיד מה שתגיד על ההסבר שלי, את זה שהוא ההסבר הכי פשוט והכי מתבקש לא תוכל לקחת ממנו. משום מה שמעתי לא מעט אנשים שתוקפים אותי מכל הכיוונים על כך שאני מניח שההסבר הפשוט הזה הוא גם ההסבר הנכון, אבל לא ראיתי אף אחד מכל האלמונים (כולל החייכנים) שיביא הסבר אלטרנטיבי ויותר מתקבל על הדעת לפחות להתנהגותם המוכרת של יונקים. הסיבה לכך היא אולי שיותר קל לקבוע שההסבר "שלי" הוא סתם אמונה בלתי מבוססת, ציור של המטרה מסביב לחץ וכו' וכו', וכך לתת לעצמנו "פטור מוסרי" מדיון בהשלכות האתיות-מעשיות של ההסבר הזה, הגיוני ככל שיהיה.

אגב, מחוץ לאייל הקורא דווקא היו נסיונות להוכיח שחיות הן לא יותר מאוטומטים משוכללים אך משוללי יכולת מחשבה. דקארט הביא לצורך זה טיעונים מביכים-משהו בנוסח "מכיוון שלא יעלה על הדעת שלצדפות ולספוגי ים תהיה נשמה אלמותית כמו לאדם, המסקנה היא שכל החיות פרט לאדם חייבות להיות אוטומטים נטולי יכולת מחשבה וחישה." (ציטוט חופשי מהזכרון, הוא בטח לא אמר את זה בדיוק ככה.) להגנתו של דקארט כדאי רק לציין שהוא כתב את הדברים האלה לפני יותר משלוש מאות שנה, ושהוא היה אדם מאד דתי.
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75797
לא רציתי לעורר בך ספק, אלא להבין למה אין לך ספק.

על התער של אוקהם לא רק שמעתי, הגנתי עליו לא מעט, ואמשיך להגן עליו בעתיד, *אבל* התער של אוקהם יכול לשמש רק כמבדיל בין שתי תיאוריות מדעיות, כאלה שנותנות תחזית, וניתנות להפרכה, וזו שלך לא נותנת תחזית, ולא ניתנת להפרכה (נסה לנסח את מעשיו העתידיים של כלב שבמידה ויתבצעו יוכיחו לך שאין לו תודעה). הרי התשובה הפשוטה ביותר (לכל השאלות?) היא ככה, ועדיין, למרות התער, אנחנו לא מקבלים אותה.

לא ראית אותי מביא הסבר אלטרנטיבי משום שאני לא רואה את עצמי כשייך ל"קהילת יודעי-הכל המקומית" (תגובה 75405) אני לא יודע הכל, ומנסה ללמוד (בעקבות הצעתך, התחלתי לקרוא את ספרו של רייגן, וספקים נוספים בנושא). אבל, אתה יכול לקבל ביקורת גם ממי שאינו "יודע-כל", ולהתיחס אליה באופן פחות אישי ויותר ענייני.

אין לי מטרה לתת למישהו "פטור מוסרי" מדיון כלשהו, לא ברור לי על סמך מה אתה חושב ככה (אם הייתי רוצה פטור מדיון, לא הייתי מתדיין).

אם אתה מבין את הבעיתיות (הלוגית, לא בתוצאה) ב"הוכחה" של דקארט, אז אתה מבין *בדיוק* מה מציק לי. כמו שהוא מניח שלבני אדם יש נשמה ולחיות אין (ומסיק מכאן מסקנות), כך אתה יוצא מנקודת הנחה שלבני אדם ולחיות יש נשמה (תודעה / זהות / גגדבל) ומסיק מכך מסקנות.
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75816
שוב עשיתי טעות. שכח מה שאמרתי על תער אוקהם. כל מה שחסר לי עכשיו זה שהדיון שלנו יתחיל להיות סביב השאלה האם הקביעה לגבי תכונותיהם של היונקים היא קביעה מדעית או לא מדעית ואם היא נותנת תחזית או לא נותנת תחזית. יש גבול למספר הדיונים האינסופיים שאפשר לנהל על דברים שלא קשורים מהותית לנושא המדובר, ולדעתי הגעתי אל הגבול הזה כבר לפני כמה ימים.‏1

בכל מקרה, חדשות טובות: אתה לא צריך ממש להפריך את התיאוריה שלי. מספיק שתביא תיאוריה אחרת שתישמע לי, או לאדם הסביר, הגיונית לפחות כמו זו שלי. כשיהיו לנו שתי תיאוריות כאלה על השולחן, אפשר יהיה לנהל דיון ענייני בשאלה איזו מהשתיים נראית לנו סבירה יותר. יש לך תיאוריה כזו? אם כן, אני מתחנן שתפסיק כבר להכות מסביב לנשיא ארה"ב ושתכתוב אותה בבקשה. אם תמשיך להימנע מלעשות זאת, אודיעך בשמחה גלויה שלפחות במסגרת הדיון הזה הוצגה עד כה רק תיאוריה אחת מתקבלת על הדעת שמסבירה מדוע היונקים מתנהגים כפי שהם מתנהגים, ושכל עוד זה המצב, ראוי להתייחס אל התיאוריה הזאת כנכונה ולו משום שהיא ברירת המחדל.

זה גם די מוזר שאתה משווה בכזאת פשטנות בין רייגן לבין דקארט. ההבדל ביניהם הוא לא רק בכך שדקארט משתמש במושג 'נשמה אלמותית', שזה, עם כל הכבוד, מושג הרבה יותר מיסטי ומעורפל מכל התכונות שרייגן מייחס לחיות (אינטרסים של רווחה אישית, תפיסת מושג העתיד וכו'), וגם לא שדקארט "מוכיח את טענתו" פשוט ע"י כך שהוא כותב שדבר מסוים "לא יעלה על הדעת". ההבדל הוא בראש ובראשונה בכך שדקארט הניח שאותה נשמה אלמותית (שממנה נגזרות לדעתו היכולת לחשוב והיכולת לחוש) נעדרת מכל החיות בעולם, פרט לחיה ששמה 'אדם' אשר כל אחד מפרטיה הוא בדרך פלא בעליה של נשמה כזאת. זהו טיעון פנדמנטליסטי ובלתי מדעי בעליל, אם כי כאמור בזמן שהוא נכתב עוד לא התפרסמה תורת האבולוציה, אז נסלח לו. רייגן לעומת זאת טוען בעקבות דארווין שאין שום סיבה מיוחדת להניח שדווקא האדם שונה בצורה כל כך מהותית מכל שאר החיות, במיוחד לא מחיות הקרובות אליו יחסית מבחינה אבולוציונית, ובמיוחד כשמדובר בתכונות כל כך בסיסיות שגם התנהגותנו וגם התנהגות החיות האחרות מעידה באותו אופן על קיומן.

__________
1 מאז אני כותב רוב הזמן באופן עצבני במיוחד, כפי שבוודאי שמת לב. אם הסגנון שלי מרגיז אותך לפעמים, זכור שאין לך בעצם שום הוכחה אמפירית שאני בכלל קיים, ומי שלא קיים לא יכול לעצבן אחרים שכן קיימים.
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75820
אני באמת מצטער על שהרגזתי אותך, לא הייתה לי כוונה כזו, אני אנסה לשנות את גישתי.

אני יודע שאני לא צריך להפריך את התיאוריה שלך, ולו משום שהיא לא תיאוריה, ובילתי ניתנת להוכחה. הסברים ללמה היונקים מתנהגים כמו שהם מתנהגים יש, והם בדרך כלל כוללים רשתות נוירונים, מערכות עצביות, וכל זה. ההבדל בין ההסברים האלה, להסבר שלך הוא שאת ההסברים האלה ניתן לתקוף באופן מדעי (1), ולכן הם הסברים מדעיים. לאדם הסביר לא נראה הגיוני שכדור הארץ עגול, האם זה עושה אותו שטוח...

כשאתה כותב שמשהו ברור לאדם הסביר, אתה (למעשה) כותב שההפך ממנו "לא יעלה על הדעת". אני מקבל את ההנחה ש"אין שום סיבה מיוחדת להניח שדווקא האדם שונה בצורה כל כך מהותית מכל שאר החיות", אבל לא מקבל שמזה אפשר להוציא שיש לחיות (כן, כבר דיברנו על זה, גם לאדם) נשמה אלמותית (/ תודעה/ אינטרסים של רווחה אישית/ תפיסת מושג העתיד /...). שתי הטענות אינן מדעיות באותו אופן.

דווקא את המשפט "התנהגות החיות האחרות מעידה באותו אופן על קיומן" הייתי שם במסגרת, ומנסה לנסח איך (ההתנהגות מעידה על קיומן)?
------------------------------
(1) כמובן, ברגע שיאסר על ניסויים בבעלי חיים, יאסר גם האפשרות לבדוק את התיאוריה הזו, והיא תהפך לעוד הסבר ניו-אייג'י. אני מקווה שזו לא מטרתך.
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75836
כשאני כותב שמשהו ברור לאדם הסביר, אני לא כותב שההפך ממנו "לא יעלה על הדעת", לא למעשה ולא להלכה. אני רק כותב שזה מה שיענה לך אדם סביר אם תשאל אותו את השאלה, ולכן אם ברצונך להציג בפניו תזה אחרת, זה מה שיהיה עליך להפריך. האדם הסביר לא חושב (היום) שכדור הארץ שטוח. הוא לעומת זאת כן חושב שהקופים באוניברסיטה העברית בירושלים סובלים מאד כשקודחים להם חורים בראש או כשמצמיאים אותם כמעט עד מוות (סליחה שזה שוב "הסגנון של אנונימוס", אבל מה לעשות, על זה בסופו של דבר הדיון). אתה חושב שזה לא נכון שהקופים סובלים? אז קודם כל תגיד את זה בלי כחל ושרק ובלי להתחבא מאחורי הסמנטיקה של הדברים. כן תיאוריה או לא תיאוריה, כן הסבר מדעי או לא הסבר מדעי, השאלה שלי היא פשוטה בתכלית הפשטות: הקופים האלה, למיטב הבנתך, סובלים או לא סובלים?

אני מבין שאת רשתות הנוירונים הבאת בתור נסיון להציג אלטרנטיבה לטענה שליונקים יש למשל אינטרסים של רווחה אישית. זה לא מספיק טוב. רשתות הנוירונים הן לצורך העניין ה"חומרה" של המוח, אבל אנחנו דיברנו עד עכשיו על ה"תוכנה" (מה אתה יודע, מסתבר שבכל זאת יש תוכנות עם תודעה ויכולת לסבול). הרשתות לא מחליפות את תפיסת העתיד ואת הרצונות האינדיבידואליים ואת הזכרון, הרשתות הן רק דרכו של המוח ליישם את כל היעדים האלה בהצלחה.

דוגמאות להתנהגויות שמעידות על קיום התכונות המפורסמות אצל יונקים נורמליים תוכל למצוא בשלושת הפרקים הראשונים בספר שכבר התחלת לקרוא, וגם בספרו של ג'יימס רייצ'לז Created from Animals שגם עליו אני ממליץ בחום.

------------------------------
"כמובן, ברגע שיאסר על ניסויים בבעלי חיים"... הדמגוגיה הזאת לא הולמת אותך במיוחד.
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75839
הערה צידית.

אני לא מקבל את החלוקה לחומרה/תוכנה. לא ניתן להפריד בין השנים ונסיון כזה עומד בלב הכשל החישובי. אבל, אני איתך, פחות או יותר, בנושא היכולות המנטליות של חיות שונות ומשונות.
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75842
בסדר, אני מודה שזה היה קצת בשליפה, אבל לא מצאתי דרך אחרת להמחיש את זה ש''רשת נוירונים'' לא יכולה לשמש כשלעצמה תחליף הולם ל''אינטרסים של רווחה'' או ל''תפיסת מושג העתיד''.
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75890
מהו "הכשל בחישובי"?
האם אנדרואידים חשים את כאבן של 75847
אי אפשר להפריך מה שלא מנוסח כבר הפרכה, אם יש דרך להפריך את תפיסתך שקופים חשים סבל (או, אתה יודע מה, שבני אדם חשים בסבל, הרי שנינו מסכימים שאין הבדל), הרי שדרך זו היא הקריטריון שאני מחפש. אם אתה שואל לדעתי ברצינות, אני מאמין (והשימוש במילה מאמין מכוון) שהקופים האלה סובלים. אבל, כאמור, אני לא יודע הכל, אני אפילו לא מסוגל לנסח את זה בצורה שלא תכלול את השורש א.מ.נ (או שורש מקביל לו) ועדיין לעמוד מאחורי זה.

את רשתות הוירונים הבאתי כדוגמא להסבר מדעי, כזה שמנוסח בצורה ברת הפרכה, ונותן תחזיות. לפי ההסבר הזה, בהינתן רשתות נוירונים (שבנויות בצורה הנכונה...) לא צריך דבר נוסף על מנת שהמערכת תתנהג בצורה דומה לבעל חי (או אדם). לכן אין ''תוכנה'' (או ''רוח'' או ''נפש'') בהסבר הזה, הוא עומד באופן בפני עצמו (אגב, זה לא אומר שהוא נכון).

המלצות קריאה נוספות אתה יכול לשלוח לי באי-מייל. וההערה שבסוף התגובה האחרונה נכתבה בהומור, אם כי לא מוצלח.
האם קופים חשים כאב 75870
1. אתה מרגיש כאב.
2. אתה מסווג עצמך כאדם.
3. אתה יודע שאדם מורכב מאברים אנטומיים מסוימים.
4. אתה יודע שאדם בנוי מביולוגיה וכימיה מסוימת.
5. אתה יודע שהרגשת הכאב שלך קשורה [לפחות] בתיפקוד הגוף ושל אזורי מוח מסוימים.
6. אתה מכיר את צורת ההתנהגות [החיצונית] שלך כשאתה מרגיש כאב.

איך תדע שאני גם מרגיש כאב.

1. אתה מניח שגם אני אדם
2. כי אני מורכב מאותם אברים אנטומיים.
3. כי אני בנוי מאותה מביולוגיה וכימיה.
4. כי אנחנו יודעים שהרגשת הכאב שלך קשורה [לפחות] בתיפקוד הגוף ושל אזורי מוח מסוימים.
5. כי אתה מזהה את צורת ההתנהגות [החיצונית] שלי.

וקופים ופרימאטים

1. הם מורכבים מאותם אברים אנטומיים
2. הם בנויים מאותה ביולוגיה וכימיה
3. כי אנחנו יודעים שהרגשת הכאב קשורה [לפחות] בתיפקוד הגוף ושל אזורי מוח מסוימים.
4. אתה מזהה דפוסי התנהגות "כואבת" זהה או אנלוגית לאדם

5. במאה חמישים השנה האחרונות התנהל מאמץ אדירים לזהות את אותם מודולים במוח שחסרונם אצל קופים, או שתפקודם השונה או שמנבם האנטומי השונה יסביר את הפער הקוגנטיבי בין חית-אדם לחיתו-ארץ. (כן, גם דקארט ניסה זאת ואפילו נכח בניתוח בודד של גופה). תוצאה החיפושים הללו היא ברובה שליליות. למשל, לכל מבנה ובלוטה מוחית שנמצאת במוח אנושי, יש מקבילה זהה או הומולוגית במוח של שימפנזה, ומבנה המוח איננו סיבת ההבדל בינם לאדם.

מכאן, כל הכשרים, הפעילויות והפונקציות של מוח אנושי נמצאים גם שמוח של פרימאט. ההבדל טמון בגודל שונה של חלקים מוחיים מסויימים, כך שמרחב הפעילות הקוגנטיבית גדול בסדרי גודל מזה של שימפנזה. אולם, רגשות מהוות את הפעילות הבסיסית ביותר של המוח ומכאן אני לא רואה בעיה מיוחדת בהנחה שאומרת שקופים מרגישים כאב.
האם קופים חשים כאב 75874
אני לא מנסה לטעון בזכות ההבדל (לא ברור לי למה כולכם חושבים שאני טוען טענה כזו, לא טענתי את זה בשום מקום, לא רמזתי על זה, לא קרצתי ולא כתבתי בסבטקסט) בין קופים לבני אדם. אני מנסה לטעון כנגד צורת הטיעון שלX (אדם, קוף, כלב או נמלה) יש תכונה אותה לא ניתן להגדיר, אבל "ברור שיש לו אותה" ומכאן צריך להסיק מסקנות מעשיות.

האם אתה מגדיר את בעל התודעה כמי ש:
1. מורכב מאותם אברים אנטומיים (כמו האדם)
2. בנוי מאותה ביולוגיה וכימיה (כמו האדם)
3. הרגשת הכאב שלו קשורה [לפחות] בתיפקוד הגוף ושל אזורי מוח מסוימים. (כמו האדם)
4. דפוסי התנהגות "כואבת" שלו זהה או אנלוגית לאדם.
הגדרה כזו (שנראית לי כמעט זהה להגדרתו של ירדן) היא לא הגדרתו של אסף, לא ההגדרה של "האדם הסביר", ובנויה בצורה הומנוצנטרית (האם זו מילה?) בצורה שקשה לי להאמין שתתקבל ע"י מתנגדי הניסויים בבעלי חיים.
האם קופים חשים כאב 75876
דיברנו על תחושת כאב, לא על תודעה.
נא לא לבלבל.
האם קופים חשים כאב 75878
דיברנו על סבל כסימן לתודעה, אני לא מבלבל, רק מנסה להתקדם.
האם קופים חשים כאב 76046
במסגרת הדיון שלנו, זוהי טחינת מים. לא משנה אם יש להם או אין להם תודעה (ולכן לא כל כך משנה איך נגדיר תודעה) - דיברנו על העובדה שבעלי חיים ממחלקות מאד מסוימות חשים כאב. נקודה.

הראתי לך דרך כיצד ניתן להראות שאנחנו יכולים להסיק שהם כן חשים כאב, כמו שאתה יכול להסיק שאני יכול לכאוב.

מה אתה עושה עם זה זו שאלה אחרת וכאן ההכרעה היא הכרעה רגשית=מוסרית במסגרת מתודה פרקטית כלשהי שמיושמת על ידי הקבוצה החברתית לה אתה שיך. אתה יכול להלחם לשנות או לשמר את הפרקטיקה הזו אבל אי אפשר לצפות לאות משמים שתאמר לך מהי הדרך. זוהי מחלוקת סובייקטיבית.
האם קופים חשים כאב 76050
במידה ו''חשים כאב'' מוגדר כמו שהגדרת למעלה, אפשר להסיק שבעלי חיים חשים כאב, אבל זה באמת לא מביא אותנו לשום מקום בו לא היינו קודם.

ברור שיש הכרעה אמונית (ריגשית), השאלה (האובייקטיבית) היא איפה עובר הקו בו מפסיקה האמונה ומתחילים עם הסקת המסקנות מהאמונה (עבור אמונה ספציפית). אני לא מצפה לאות משמים, אני מצפה לתשובה לשאלה הזו.
האם קופים חשים כאב 76052
נראה שאתה מנסה להסתובב במעגל ולתפוס את הזנב האוביקטיבי בשיני הסוביקטיביות. לא הולך. הקו מסומן על חולות נודדים (החברה והתרבות בזמן ומקום נתון) ואתה יכול להלחם על דעותיך (קרי הרגשותיך) כדי לשנות את מיקומו של הקו הזה.
האם קופים חשים כאב 76056
אולי לא התנסחתי היטב, בהינתן מערכת אמונות סגורה וללא סתירות עצמיות, תהליך הסקת המסקנות בתוך המערכת הוא אובייקטיבי לחלוטין (בהנחה שמערכת האמונות כוללת בתוכה את הלוגיקה המוכרת לנו). הקו (עליו דיברתי) הוא הקו בין היסודות של המערכת, לבין המסקנות בתוך המערכת, ובמערכת בנויה היטב, הקו אמור להיות מוגדר. ברור (?) שאין מערכת שכזו, השאלה היא באיזה מרחק מ"המערכת המושלמת" נמצאת מערכת מסויימת.
האם קופים חשים כאב 76481
אין איזה משפט שאומר שלא תתכן מערכת כזו? גדל או משהו כזה?
האם קופים חשים כאב 76528
האם המערכת עליה מדבר סמיילי היא ברמת המורכבות של המספרים הטבעיים (לפחות) ?
האם קופים חשים כאב 76534
בשליפה מהמותן ובלי להשקיע הרבה מחשבה בנושא, נראה לי שאם הוא רוצה שהמערכת שלו תתיחס גם לקופים הכחולים שחיים על המאדים ועדיין לא גילינו אותם אז הוא עלול למצוא את עצמו עם מערכת מספיק מורכבת בשביל שתקיים את המשפט המדובר ואז הוא יתקע עם ישיות שלא ניתן להכריע לגביהן.
האם קופים חשים כאב 76545
לא צריכים מערכת מספיק מורכבת. המערכת הפשוטה למדי של ''קבוצה'' עם פעולת ההכלה מספיקה (''קבוצת כל הקבוצות'').
האם קופים חשים כאב 76865
אני לא זוכר מה ההגדרה למורכבות של מערכת אם בכלל יש כזו, בכל אופן מהמערכת שתיארת ניתן להסיק את האריתמטיקה של המספרים הטבעיים וזה התנאי הדרוש.
בכל אופן אני חושב שהדגמנו בצורה יפה את מה שג. שמעון תאר בתגובה אחר כדרך לצנזר דיון והצלחנו לעצור את הויכוח חסר התוחלת שהתקיים לפני הדיון חסר התוחלת הזה ולכן אני רק אומר שאתה כנראה צודק ויתכן מאוד שאני טועה, כאמור הזכרון שלי מחורבן.
היה שלום ותודה על האוגרים.
האם קופים חשים כאב 75908
"אני מנסה לטעון כנגד צורת הטיעון שלX (אדם, קוף, כלב או נמלה) יש תכונה אותה לא ניתן להגדיר, אבל "ברור שיש לו אותה" ומכאן צריך להסיק מסקנות מעשיות."

אם זה באמת המצב, הרי שאינך מסוגל לקחת חלק בשום דיון שעניינו מוסר, ובמיוחד לא בדיון שיעסוק בכללי האתיקה הנגזרים מהמוסר (להלן "מסקנות מעשיות"). אין אפשרות לדבר על מוסר בלי להתייחס בשום רגע למונחים כגון "טוב", "צדק", "אני", "אושר", "אלוהים", "רצון", ועוד מושגים רבים שאף אחד לא מסוגל להגדיר באופן אמפירי. הדיון על משמעותם של המושגים הללו הוא דיון פילוסופי לגיטימי, כפי שמוכיחות אלפי הודעות באייל הקורא, אבל בלי שתהיה להם משמעות מוסכמת גם ללא קריטריונים אמפיריים, אין אפשרות לדבר על מוסר, ואם אין אפשרות לדבר על מוסר, בוודאי שאין מה לדבר על אתיקה. לזה התכוונתי כשכתבתי לך פעם שבגישה שלך אינך מאפשר לדיון המעניין להתחיל.
  אתה צודק • סמילי
  האם קופים חשים כאב • ירדן ניר
  האם קופים חשים כאב • סמילי
  תשובה לדקארט • ב / וולטייר
  תגיד, אתה דוד? • האייל הסניטרי הרב''ני
  תשובה לדקארט • האייל האתולוג
  תשובה לדקארט • ירדן ניר
  תשובה לדקארט • האייל האתולוג
  תשובה לדקארט • אסף עמית
  תשובה לדקארט • האייל האתולוג
  תשובה לדקארט • אסף עמית
  תשובה לדקארט • טל כהן
  תשובה לדקארט • זורגון הסורטיאני
  זגום? • ערן בילינסקי
  אני זורגון • יעקב פופק
  תשובה לדקארט • האייל האלמוני
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • האייל האלמוני
  נא לקרוא את הדיון לפני התגובה • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • ירדן ניר
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • זורגון
  אתה לא מזה את הכותרת? • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • ירדן ניר
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • רון בן-יעקב
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • סמילי
  סליחה • גלוריה מונדי
  לא צריך להתנצל • מיכל בן נריה
  את מתפרצת לדלת פתוחה • רון בן-יעקב
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • God eat God
  היא הנותנת • רון בן-יעקב
  היא הנותנת בראש • God eat God
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • יהונתן אורן
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • ירדן ניר
  על נא בחמתך • סמילי
  על נא בחמתך • ירדן ניר
  על נא בחמתך • סמילי
  על נא בחמתך • רון בן-יעקב
  על נא בחמתך • סמילי
  לא ולא ולא • רון בן-יעקב
  לא ולא ולא • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • עומר
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • ירדן ניר
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • טל כהן
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • ירדן ניר
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • סמילי
  האם אנדרואידים חשים את כאבן של • ירדן ניר
  תגובת סיכום? • סמילי
  תגובת סיכום? • ירדן ניר
  ויגנר, פאולי וטיורינג גם • שוטה הכפר הגלובלי
  ויגנר, פאולי וטיורינג גם • סמילי
  זה עוד רחוק, דרדסבא? • ירדן ניר
  העם מחכה • האייל האלמוני
  ויגנר, פאולי וטיורינג גם • ראובן
  ויגנר, פאולי וטיורינג גם • האייל האלמוני
  תגובת סיכום? • רון בן-יעקב
  תגובת סיכום? • סמילי
  תגובת סיכום... • רון בן-יעקב
  תגובת סיכום... • סמילי
  כן, אבל, • טל כהן
  כן, אבל, • ערן בילינסקי
  כן, אבל, • טל כהן
  אושר בקריאה טרומית חוק מגביל • אשר לבשן
  הילד או הכלב, האדם או הנמר? • מיכל בן נריה
  הילד או הכלב, האדם או הנמר? • טל כהן
  ללא כותרת • מיכל בן נריה
  הילד או הכלב, האדם או הנמר? • האייל האלטרואיסט
  האייל או השפן? • אסף עמית
  האייל או השפן? • ערן בילינסקי
  האייל או הארנב? • האייל הפחדן
  אושר בקריאה טרומית חוק מגביל • God eat God
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • גלעד ברזילי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • ערן בילינסקי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • גלעד ברזילי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • גלעד ברזילי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • ערן בילינסקי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • גלעד ברזילי
  להזדעזע מדברים אחרים • טל כהן
  להזדעזע מדברים אחרים • גלעד ברזילי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • אסף עמית
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • גלעד ברזילי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • ירדן ניר
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • גלעד ברזילי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • ירדן ניר
  בחזרה אליך, מאליש • ירדן ניר
  אתה טועה. • גלעד ברזילי
  מישהו שהוא משהו, וההפך • אסף עמית
  משהו על מישהו • שוטה הכפר הגלובלי
  על העיוורון • אסף עמית
  על העיוורון • שוטה הכפר הגלובלי
  על העיוורון • אסף עמית
  על העיוורון • אשר לבשן
  על העיוורון • אסף עמית
  על העיוורון • אשר לבשן
  על העיוורון • אסף עמית
  על העיוורון • אשר לבשן
  על העיוורון • אסף עמית
  על העיוורון • אשר לבשן
  על העיוורון • אסף עמית
  על העיוורון • אשר לבשן
  על העיוורון • אסף עמית
  על העיוורון • אשר לבשן
  על העיוורון • אסף עמית
  על העיוורון • אשר לבשן
  על העיוורון • אשר לבשן
  מישהו שהוא משהו, וההפך • גלעד ברזילי
  מישהו שהוא משהו, וההפך • אסף עמית
  מישהו שהוא משהו, וההפך • האייל האלמוני
  מישהו שהוא משהו, וההפך • אסף עמית
  מישהו שהוא משהו, וההפך • גלעד ברזילי
  דיני חוזים • אסף עמית
  דיני חוזים • גלעד ברזילי
  דיני חוזים • אסף עמית
  אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת • גלעד ברזילי
  ממשיכים • אסף עמית
  אכן, ממשיכים. • גלעד ברזילי
  אכן, ממשיכים. • אסף עמית
  אכן, ממשיכים. • גלעד ברזילי
  אכן, ממשיכים. • אסף עמית
  אכן, ממשיכים. • גלעד ברזילי
  אכן, ממשיכים. • אסף עמית
  אני שוב מסכים עם רוב דבריך. • גלעד ברזילי
  אני שוב מסכים עם רוב דבריך. • האייל האלמוני
  מוסר גמיש • אסף עמית
  אסון בחנות לחיות מחמד • רון בן-יעקב
  אסון בחנות לחיות מחמד • עוזי ו.
  אסון בחנות לחיות מחמד • אסף עמית
  אסון בחנות לחיות מחמד • עוזי ו.
  אסון בחנות לחיות מחמד • רון בן-יעקב
  אסון בחנות לחיות מחמד • אסף עמית
  אסון בחנות לחיות מחמד • רון בן-יעקב
  אסון בחנות לחיות מחמד • ירדן ניר
  מוסר גמיש • גלעד ברזילי
  תגובה 1952! • האייל האלמוני
  תגובה 1952! • עוזי ו.
  סליחה מראש • שוטה הכפר הגלובלי
  סליחה מראש • גלעד ברזילי
  סליחה שוב • שוטה הכפר הגלובלי
  סליחה שוב • גלעד ברזילי
  תועלת, לא אושר • שוטה הכפר הגלובלי
  גמיש עד כדי חוסר עקביות. • מאור גרינברג
  ועוד בירורון • מאור גרינברג
  ועוד בירורון • גלעד ברזילי
  ללא כותרת • מאור גרינברג
  ללא כותרת • גלעד ברזילי
  ללא כותרת • מאור גרינברג
  הי, אין פה כותרת. • גלעד ברזילי
  הי, אין פה כותרת. • מאור גרינברג
  במחשבה שניה • מאור גרינברג
  הי, אין פה כותרת. • גלעד ברזילי
  הי, אין פה כותרת. • מאור גרינברג
  הי, אין פה כותרת. • גלעד ברזילי
  למה אני נודניק? • מאור גרינברג
  רגע, הנה כותרת • ירדן ניר
  וואלה, כותרת • גלעד ברזילי
  וואלה, כותרת • ירדן ניר
  וואלה, כותרת • גלעד ברזילי
  וואלה, כותרת • אסף עמית
  וואלה, כותרת • ירדן ניר
  אכן, ממשיכים. • God eat God
  אכן, ממשיכים. • אסף עמית
  אכן, ממשיכים. • God eat God
  אכן, ממשיכים. • אסף עמית
  אכן, ממשיכים. • God eat God
  סתם הערת אגב • תמיר לוסקי
  דיני חוזים • רון בן-יעקב
  דיני חוזים • אסף עמית
  אתה טועה. • ירדן ניר
  אתה טועה. • גלעד ברזילי
  אתה טועה. • ירדן ניר
  התעללות = התנהגות אכזרית • מיכל בן נריה
  התעללות = התנהגות אכזרית • גלעד ברזילי
  אתה צודק. • גלעד ברזילי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • יהונתן אורן
  מוסר חוזי, טיוטה • ירדן ניר
  תודה. • יהונתן אורן
  מוסר חוזי, טיוטה • ירדן ניר
  מוסר חוזי, טיוטה • יהונתן אורן
  מוסר חוזי, טיוטה • ירדן ניר
  מוסר חוזי, טיוטה • יהונתן אורן
  מוסר חוזי, טיוטה • ירדן ניר
  מוסר חוזי, טיוטה • יהונתן אורן
  מוסר חוזי, טיוטה • ירדן ניר
  מוסר חוזי, טיוטה • יהונתן אורן
  מוסר חוזי, טיוטה • ירדן ניר
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • אסף עמית
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • האייל המגחך
  המוסר של עמית סוביקטיבי ושרירותי • האייל האלמוני
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • אסף עמית
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • טל כהן
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • ערן בילינסקי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • טל כהן
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • ערן בילינסקי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • טל כהן
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • ערן בילינסקי
  קריטריון בוחן אובייקטיבי • טל כהן
  אושר בקריאה טרומית חוק מגביל • אשר לבשן
  אושר בקריאה טרומית חוק מגביל • easy
  אושר בקריאה טרומית חוק מגביל • אסף עמית
  אושר בקריאה טרומית חוק מגביל • easy
  אושר בקריאה טרומית חוק מגביל • אסף עמית
  אושר בקריאה טרומית חוק מגביל • מ. השור
  אושר בקריאה טרומית חוק מגביל • אסף עמית

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים