שלושה ממפעילי האתר ''בחדרי חרדים'' נעצרו בחשד לסחיטה 3444
שלושה ממפעילי אתר האינטרנט "בחדרי חרדים" נעצרו אתמול שלשום (א') בחשד כי סחטו רבנים, פוליטיקאים ואנשי עסקים מהעולם החרדי.

האתר, שהוא אחד משני אתרי האינטרנט המובילים הפונים לקהל החרדי, מפעיל מערכת חדשות עצמאית וכן מספר רב של פורומים. על־פי החשדות, מפעילי האתר דרשו סכומי כסף גבוהים מדמויות מרכזיות בעולם החרדי תמורת הסרה של כתבות ותגובות גולשים מכפישות שהופיעו באתר – תגובות שחלקן הועלו על־ידי עובדי האתר עצמו. השופטת תמר בר אשר צבן הורתה אתמול לשחרר למעצר בית שניים מבין שלושת החשודים בסחיטה, והאריכה בארבעה ימים את מעצרו של השלישי. שמותיהם של החשודים נאסרו לפרסום.

לדברי נציג המשטרה בדיון בבית המשפט: "כתבה שלילית על אדם חשוב, פוליטיקאי או איש עסקים בכיר, למשל, יכולה לפגוע קשות באותו אדם במגזר … מי שהיה לו מזל, הצליח להגיע למנהלי האתר ושילם כמה אלפי שקלים, שיורידו את הכתבה. מי שהיה לו פחות מזל, הכתבה הגיעה לעיניו של בעל האתר, שראה פוטנציאל עסקי בכתבה שלילית. אז הוא נפגש עם הקורבן והסביר לו בצורה מאד אסרטיבית שהאשכול יכול לרדת, אבל הוא רואה את זה בצורה גדולה יותר, של פרסום באתר, של הורדת כתבות שליליות באופן אוטומטי, של אנשים שנמצאים אצלו ברשימה סגורה של פוליטיקאים ואנשי עסקים. הוא גם הציע את זה לקורבן האחרון - להיכנס לרשימה הזו - ועשה לו טובה שאמר שהוא נמצא ברף התחתון, שמשלמים רק 10,000 דולר בחודש למשך שנה, כי הגדולים משלמים הרבה יותר".

עו"ד שרון קינן, פרקליטו של החשוד שמעצרו הוארך, אמר כי החשוד "שיתף פעולה באופן מלא, הסביר למשטרה פרטי פרטים של עובדות. לגרסתו מדובר בפעולות עסקיות כשרות לחלוטין". גם עורכי דינם של שני החשודים האחרים מכחישים את החשדות המיוחסים להם.

אתרי אינטרנט כגון "חדרי חרדים" זוכים לפופולריות רבה בציבור החרדי, חרף התנגדותם של רבים מבכירי הרבנים. בדצמבר 2009 הטילו כ-‏20 רבנים ואדמו"רים מובילים חרם על אתרי האינטרנט החרדיים, אך תוך פחות משנה כמה מהם הכשירו בעל־פה את האתרים, בתנאי שהם יעמדו בתנאי צנזורה ופיקוח הדוקים.
קישורים
הארץ
ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

גוואלט! 593492
גוואלט! 593525
ב/ ירדן: געוואלד!
הדילמה של הסמולן 593506
מצד אחד דיון 3405
מצד שני - לא מדובר בבני אדם אלא ב"שחורים"!
הדילמה של הסמולן 593516
תוכל בבקשה להשקיע את כל כולך ולהפוך את ההודעה שלך לקוהרנטית? תודה.
הדילמה של הסמולן 593518
לא.
תרגום טמקא -> האייל 593532
אני אעשה את זה במקומו:
הסמולני שלנו נמצא בדילמה משום שמצד אחד הוא אמור לתמוך החופש הדיבור (בעיקר בגלל שהתקשורת סמולנית והממשלה ימנית‏1) ומצד שני הוא אמור לשנוא דוסים (בעיקר בגלל שהם לא מצביעים לסמול ולא נותנים לו כסף‏1). אם הוא תומך בחופש הדיבור הוא אמור להתנגד לשינוי לחוק לשון הרע שיעלה את סכום העונש ללא הוכחת נזק, מצד שני, אילו החוק היה מתקבל אז אפשר היה לדפוק את הדוסים.

(עכשו גם ברור למה הוא לא רצה לתרגם את ההודעה)

1 כי הרי ידוע שכל מה שאכפת ליהודי... אופס, לסמולני הוא כמה כסף נותנים לו.
תרגום טמקא -> האייל 593572
לא מכיר את המפעילים, אבל הבעלים של האתר הוא חילוני (והשופטת דתיה).
תרגום טמקא -> האייל 593573
(אם כי דיון 2970)
תרגום טמקא -> האייל 593601
סחיטה נחשבת תחת "לשון הרע"? זה מוזר. הייתי בטוח שסעיפים אחרים בחוק נוגעים לעבירה הזו.
תרגום טמקא -> האייל 593605
אתה באמת מחפש הגיון בתגובה 593506?
תרגום טמקא -> האייל 593616
לא, וחשבתי להשאיר אותה ללא תגובה. אבל כשראיתי שמגיבים רציניים כמו ידידיה מתייחסים לפתיל חשבתי שאולי ראוי שאתרום גם את הזווית הזו.
איכס 593646
אתה שובר שיאים של דמגוגיה.
טוען טענות מופרכות בשם הצד השני ואז טוען שההודעה לא הגיונית (''איש קש'')
גועל נפש אופייני לסמולן. עדיף שתישאר באלמוניות.
איכס 593647
אם אתה רוצה להמנע מדמגוגיה, אולי כדאי שתתרום משהו קצת יותר מפורש לדיון.

לדוגמה: שמעתי ברדיו (אבל יותר מאוחר לא קראתי על כך בשום מקום, לכן אני מפקפק במהימנות הידיעה. או שאולי זו סתם כוונה שנשארה באוויר) שהמשטרה מתכוונת לסגור את האתר כדי לאפשר לכל המתלוננים להתלונן ללא מורא וללא משוא פנים.
איכס 593648
תגובה רצינית? בבקשה.
מה שעשו ב"חדרי חרדים" לא שונה במהות (אלא רק בעזות המצח, אולי) ממה שעשו ועושים מוזס, נמרודי, שוקן ואידלסון בעיתונות ה"ממסדית", הווה אומר פרסום (בכסף) בעיתון כדי להימנע מידיעות שליליות.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593649
ר' תגובה 593631.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593661
נו מה בכך? זו הודאה של "מישהי בפנים" שמאפיית ה"הון שלטון" עובדת גם בעיתונות הממסדית, והיא אפילו חושבת שזה "אתי במידה מסויימת".
הגמל לא רואה את הדבשת שלו.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593663
ברכות על הקריאה הסלקטיבית.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593665
עיניים להם ולא יראו אזניים.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593664
היי, נא לא לסלף. לסוג הפרסום הזה צריך להתייחס כאל מודעות משוכללות. לא כתבתי שהוא אתי *לכשעצמו*, כי עובדה שלעתים הוא מטעה אנשים בהתחזותו לעיתונאות לשמה. (למרות שרוב האנשים שלוקחים לידם מוסף כזה, מבינים שהוא פרסומי גם בלי לראות את הלוגו למטה).

מצד שני, למרות הבעייתיות המובנית, כתבה שיווקית מסוג זה עדיין יכולה לציית לכללי אתיקה מסוימים (נגיד, לפאר את חברה X בצורה מאופקת בלי להשמיץ בפראות ובאופן "נמוך" את המתחרים. או לכתוב שמוצר X עוזר לבעיה Y בלי להיסחף ולייחס לו גם טיפול בבעיות Z ו-V, כפי שהרבה מאוד מודעות פרסומת "אמיתיות" נוטות לעשות).

ומצד שלישי, בכל כלי תקשורת שבו כותבים אנשים תהיה הטיה מסוימת של התכנים. לפעמים כלפי מקור הכסף, לפעמים כלפי נטייה פוליטית, לפעמים כלפי הדומים-לך והדרה של השונים-ממך, לפעמים על בסיס אחר. יש פשוט מקרים שבהם זה בוטה יותר, יותר בא על חשבון אחרים, או אף גורם סבל לאחרים (בהקשרים פוליטיים וכלכליים למשל, שמשפיעים ישירות על קבוצות שלמות). כל הדיבורים על אובייקטיביות עיתונאית יפים מאוד כאידיאה המרחפת באוויר, כעיקרון מנחה. אבל העיקרון הזה תמיד מתלכלך בבוץ של האנושות. אפילו עיתונאי שמשוכנע שהוא אובייקטיבי ומוכן לעשות הרבה לשם כך, לעתים ייטה בצורה לא הוגנת, בגלל כוונות-יתר. הרשה לי לא להביא דוגמאות קונקרטיות. יש כאלה.

מקווה שעכשיו הדברים מובנים.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593666
נו באמת, הצורה שבה יריבויות בתקשורת (קשת-מוזס, דנקנר-שוקן) באות לידי ביטוי בסיקור חיובי או שלילי אינן נעלמות מפני מי שעיניו בראשו. הטענה כאילו הבעיה נמצאת ב"מוספים הפרסומיים" היא היתממות לשמה.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593667
אתה קורא עברית? דיברתי אך ורק (כפי שהבהרתי במשפט האחרון בתגובתי הראשונה) על כתבות מוזמנות בתשלום ישיר (= "אספקת סחורה נקודתית לפי הזמנה מפורשת"). לא על אינטרסים מסחריים או פוליטיים מלמעלה שמשפיעים על הסיקור השוטף. כאלה יש למכביר.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593669
...והנקודה שלי היא המשפט האחרון שלך.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593675
שהוא כמובן גילוי מרעיש וטענה פרובוקטיבית חדשנית.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593688
לא, אבל מה שמותר למוזס כנראה אסור לחרדים.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593694
בהצלחה בהמשך הדיבור עם עצמך. אם תרצה להעלות טענה של ממש, אנחנו פה.
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593724
אז למה את עונה?
אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה 593753
זו נראית לך תשובה?
צריך לקרוא 593896
משהו שיחסוך קצת עצבים מיותרים

ראה בעיקר הפסקאות האחרונות, ורלוונטית לעניינינו התלונה:

alludes to the strange inability for some disputants to see that their critiques are already present in the material they are criticizing.

איכס 593650
פרשת הסחיטה / גיבורים על חרדים באתר של יואב יצחק.

הטענה העיקרית (והיחידה):
""הארגון", ידיעות אחרונות, מנוהל על-ידי מוזס באופן דורסני וכוחני כלפי רבים וטובים במשק, וכופה עליהם את רצונו. כולל שלמונים תמורת הימנעות מפרסום; או לחלופין - איומים כדי לכפות הימנעות מפעולות. למרות זאת, רשויות החקירה והאכיפה בישראל לא פעלו נגדו. ולא שחסרו הזדמנויות.

דוגמה אחת: ראש מועצת סביון, משה ליפץ, העז להרים ראשו - לאחר שהתגלו חריגות בנייה חמורות בחווילתו של מוזס בישוב סביון. וכמו שהעז - כך התקפל ליפץ וחדל לטפל, במהירות מדהימה, לאחר שתחקירני ידיעות אחרונות נשלחו "לטפל" בו."
צו סגירה? 593720
עוזי בנזימן מותח ביקורת על כך שאין מחאה קולנית בתקשורת על כוונת המשטרה לסגור זמנית (זמנית?) את האתר.
שכ"ג לא הציע את זה פעם? 593530
שכ"ג לא הציע את זה פעם? 593537
אאל''ט, שכ''ג חזה שטל יגבה כספים ממשתמשים כדי למחוק את הודעותיהם שלהם. הנאשם, לכאורה, לקח את זה צעד קדימה.
שכ"ג לא הציע את זה פעם? 593543
לא טעית, אם כי סוף חזונו של שכ"ג כלל גם אסקלציית מחיקה/החזרה: תגובה 224538.

(איך פעם שנת 2013 נראתה רחוקה ...)
593538
אם X משלם לאתר Y כדי שיסיר כתבות שליליות זה מסריח אבל בוודאי חוקי.

אם Y מפרסם כתבות בתקווה ש-X יבקש שיורידו אותן תמורת תשלום, נשמע לי גם חוקי.

אם Y מודיע ל-X שהוא מוכן להימנע מפרסום חומרים שליליים שעשויים להיות ברשותו תמורת תשלום, זה חוקי?

אם Y מודיע ל-X שיש ברשותו פרסומים שלילים שיפרסם אלא אם יועברו אליו כספים, זאת כבר סחיטה כנראה.

יש עורך דין בקהל שיכול לספר אם מקרים 3 ו-‏2 חוקיים?
593545
נראה לי שמחוץ לקהל הקוראים של האייל הקורא יש עורכי דין שיספרו לכולנו שמקרים 2 ו 3 הם חוקיים או לא חוקיים, תלוי מה יבקשו מהם וכמה ישלמו להם.
593631
אלע"ד - כמי שכתבה וערכה סוגים רבים של פרסומים, עיתונאיים ואחרים (בוא נסגור על "אשת תוכן מנוסה") המקרה הזה קצת בלבל אותי. יש פרסומים מסחריים רבים בכלי התקשורת, שגובים כסף על פרסום חיובי והתעלמות מעובדות שליליות. קוראים לזה "תוכן שיווקי", "כתבות תדמית", "פרסומי המחלקה המסחרית", "מוספים מיוחדים" ועוד כהנה שמות. למעשה כמעט כל העיתונים הגדולים מחזיקים מחלקות נפרדות(!) שאחראיות על הוצאת פרסומים כאלה, שהם בד"כ הרבה יותר רווחיים מהעיתון. והם כמובן חוקיים לגמרי ובד"כ אפילו מצליחים לשמור על אתיקה מסוימת.

הבעיה במקרה של האתר המדובר מורכבת מכמה פנים:

1) למרות העובדה שפעל כאתר חדשות ומידע "עיתונאי אובייקטיבי", האתר מעל בתפקידו זה ובעצם יצר תדמית שקרית. זה בניגוד למוספים שיווקיים שכאילו-יתחפשו לעיתון אמיתי, אבל תמיד יציינו בכותרת או לוגו קטנים, על הכריכה וגם בפנים, את האוריינטציה האמיתית שלהם.

2) הסכומים שנדרשו לא פרופורציונליים - אם שופטים אותם כתשלום על "תוכן שיווקי", אז כמובן שהתשלום הוא הרבה יותר מהנהוג בשוק (החילוני, ובטח הדתי), שנע סביב אלפי שקלים בודדים עד עשרות אלפי שקלים לעמוד לחברה מסחרית.

3) אם הבנתי נכון, הם גם יזמו תוכן שלילי בעצמם ואז ביקשו כסף בתמורה להסרתו. זה כמובן שונה מהמקרה שבו בכתבה השיווקית המחמיאה מבטיחים למנכ"ל ש"לא נכתוב על פרשת X שפוגעת בתדמיתכם", כאשר פרשת X היא עובדה מוצקה או לפחות משהו שפורסם בעבר בתקשורת, ואינה המצאה של הגורם המבטיח פרסום.

כך שלמעשה ההצעה התמימה והמקובלת לכאורה של תוכן שיווקי מחמיא זכתה כאן לטוויסט שהופך אותה לסחיטה (כאמור, זו לא הגדרה משפטית). על רקע סעיפים 2 ו-‏3, הסעיף הראשון מתגמד. כי הסעיפים הללו היו חמורים גם לו ביצע אותם כלי תקשורת שאין לו כל יומרות להצגת פסאדה עיתונאית אובייקטיבית או שקולה.

אני מתעלמת פה כמובן ממקרים שבהם יש השפעה על תוכן עיתונאי בלי מעורבות של תשלום כספי ישיר (בעל העיתון מבקש שלא יכתבו על הפאשלה של חברה X. נניח).
האייל האלמוני 593633
אני לא עורך דין, אבל חוק העונשין נראה לי די מפורש:
"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים."

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים