הנשיא בוש ואפקט החממה 470
חודשים ספורים לאחר בחירתו לנשיאות נסוג נשיא ארה"ב מהסכם קיוטו. למה זה חשוב ואיך זה נוגע לנו?
ג'ורג' בוש (צילום: ממשלת ארה"ב)
מאז שנות ה-‏80 של המאה הקודמת הצטברו עדויות רבות להשפעת האדם על האקלים העולמי. פליטות גזים מזהמים (בפרט תוצרי שריפת דלקים פחמניים - נפט וכדומה) מונעות מקרינת השמש להשתחרר חזרה לאטמוספירה, וטמפרטורת כדור הארץ עולה - כמו בחממה סגורה. כמו כן, הידלדלות שכבת האוזון, המסננת קרינה מזיקה, מגבירה את הקרינה בעולם. התופעה מכונה "תוצא החממה".

להתחממות כלל־עולמית, יחד עם עלייה בכמות הקרינה, תהיינה השלכות חמורות ביותר ובהן הפשרת קרחונים שתביא לעלייה בגובה פני הים - לפי חלק מהתחזיות, לגובה 2 מ' ויותר מעל למפלס הנוכחי, הקצנת האקלים שתביא להתייבשות גוברת בכדור הארץ, לשטפונות וסערות, הכחדת בעלי חיים וצמחים, פגיעה חמורה בחקלאות העולמית (בפרט בדיג), והתפשטות חרקים מזיקים ומחלות (קדחת מערב הנילוס, זוכרים?).

במאמץ לעצור תהליכים אלו, גובשה אמנה בינלאומית בריו דה־ז'נירו, בשנת 1992. אמנה זו נועדה לקבוע מדיניות בינלאומית להתמודדות עם תוצא החממה. כדי ליישם מעשית את האמנה, נחתם בקיוטו שביפאן, בשנת 1997, "פרוטוקול קיוטו", המגביל פליטת גזים מזהמים. הפרוטוקול קבע מכסות פליטה לכל מדינה, תוך כדי הגבלת המדינות המפותחות - המזהמות העיקריות - ובראשן ארה"ב האחראית לפליטת 30% מגזי החממה בעולם.


עמדת ארה"ב (עיבוד מחשב: רד פיש)



לפרוטוקול זה קמו מתנגדים חזקים בתעשייה האמריקאית, המתבססת על הנפט הסעודי־כוויתי, בטענה שיישומו יגרום נזק כלכלי כבד לארה"ב. ברור שבלא ארה"ב לא ניתן יהיה לצמצם מהותית את פליטת המזהמים, ומדינות כמו סין והודו תימנענה אף הן מהשתתפות במאמץ בטענה (הנכונה חלקית) שאין זו אשמתן שהעולם מתחמם אלא אשמת ארה"ב.

מה צפוי לנו בישראל?

תוצא החממה מהווה איום קיומי על ארצות הסהר הפורה (עיראק, סוריה, לבנון, ירדן וישראל) הנמצאות בגבול רצועת המדבריות העולמית, והצפויות לעבור תהליך מידבור מואץ. לפי תחזיות שפורסמו בשנת 2000, עד לשנת 2100 תעלה הטמפרטורה הממוצעת בעולם ב-‏8 מעלות. הדבר יגרום להתייבשות גוברת והולכת של מקווי מים מתוקים שמדינות אלה זקוקות להם.

עליית פני הים תהיה הרסנית לשכנתנו מצרים, שרוב אדמותיה החקלאיות, כמו גם העיר אלכסנדריה על מיליוני תושביה, נמצאות בגובה מטרים ספורים מעל פני הים. אך בנוסף, היא תהיה הרסנית גם לישראל.

החוף הישראלי מוגן ברובו ע"י מצוקי חוף בגובה עשרות מטרים (או דיונות חול), אולם על המצוקים עוברים תהליכי בליה והם חשופים להתמוטטויות. בסיס המצוקים במישור החוף נמצא בגובה שאינו עולה על מטר עד מטר וחצי מעל פני הים. עלייה של 2 מטרים במפלס מי הים פירושה שהרצליה ונתניה תאבדנה לחלוטין את חופי הרחצה (שיהיו חסומים ע"י המצוק). זאת ועוד, במצב זה ילחכו המים מדי יום את המצוק ויש לצפות להתמוטטות גדולה של מצוקי החוף ואף לקריסת מלונות ובתי מגורים אל תוך הים.

בנוסף, תביא עליית פני הים להמלחה נוספת של מי אקוות (אקוויפר) החוף.

מה עושים?

בעבר, כשסיכנו רודנים במדינות בעלות חשיבות קטנה יחסית את היציבות באזורם, יצא נגדם העולם במתקפות צבאיות ובסנקציות (עיראק ויוגוסלביה לדוגמה). אולם ארצות הברית היא המדינה החזקה בעולם וקשה להעלות על הדעת שיהיה אפשר להטיל עליה סנקציות כלכליות בגין סיכון שלום העולם. עם זאת, ניתן לבצע פעולות מחאה: הירוקים באירופה קוראים לחרם צרכני על חברות הנפט האמריקאיות. חרם כזה, שלא יהיה ברמה ממשלתית אלא ברמה האישית, עשוי להפעיל לחץ ממשי על ארה"ב.

כמו כן, אין ספק שלהתחממות העולם יהיה מחיר כלכלי כבד ביותר גם בארה"ב, שאחדות ממדינותיה (כולל טקסס, ארץ מוצאו של בוש) נמצאות ברצועת המדבר העולמית או בגבולה. מחיר זה כבר מתבטא בשטפונות, הוריקנים ובצורות בחלקים שונים של ארה"ב, תופעות שרק תחמרנה עם השנים. בסופו של דבר, תיאלץ ארה"ב לחתום על הסכם בנושא.

ונשאלת השאלה: כמה עוד ייהרס לפני שמנהיגי ארה"ב יכירו במצב החירום העולמי?

המאמר מבוסס בחלקו על כתבה ב"הארץ", 30/3/2001.
קישורים
פרוטוקול קיוטו - טקסט מלא (מתוך אתר CNN)
מידע נוסף על עמדתו של בוש (CNN)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

והרי התחזית 20353
התחזית שלך לעולם בעוד כ-‏100 שנה, על אף שנשמעת הגיונית ומנומקת בצורה טובה מאוד, עושה רושם פסימית משהו. אנו שומעים בצורה יום-יומית כמעט על 'תוצא החממה' ותוצאותיו הקטסטרופליות - אך האם תוכל להציג עדויות לכך שהוא מתרחש (בקנה המידה שתארת), ולהראות את תחילת תוצאותיו ההרסניות?

בנוסף - תמוהה בעיני הקריאה לחרם "אישי" על נפט אמריקאי...סליחה, מתי בפעם האחרונה עסקת בסחר נפט בכמויות פרטיות? אני בספק אם קריאה עזה בגרון ניחר של כמה אזרחים עשויה לגרום ללחץ כלכלי ממשי, כפי שהגדרת זאת, על ארה"ב.
והרי התחזית 20355
האירופים יכולים להמנע מלתדלק בתחנות בבעלות אמריקאית.
והרי התחזית 20404
1. לפי מחקרים מדעיים, במאה ה-‏20 הטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה בשתי מעלות בקירוב לעומת שנת 1900.
2. הסתכל על פגעי מזג האוויר בעולם. אני בפירוש יכול לומר שהאקלים הולך ונעשה קיצוני יותר בכל העולם. אתן מספר דוגמאות.
בפברואר 2000 היה שלג ברחבי הארץ - כולל בבאר שבע, ואפילו בצפון סעודיה, באזורים בהם ידוע בוודאות מוחלטת שלא ירד שלג מאז החלו לעקוב אחרי האקלים בארץ (בסביבות 1860).
בצרפת בחורף שעבר היתה סערה עזה (דצמבר 1999), שעקרה אלפי עצים. הייתי באביב 2000 בצרפת וראיתי את הנזק.
השנה התבשרנו על כך שבצרפת כמויות הגשמים גדולות פי 3 מהממוצע הרב-שנתי ונגרמו הצפות במרכז צרפת. לעומת זאת, בישראל, הצפון סובל מבצורת כאשר בנגבה ירדו השנה יותר גשמים מאשר בצפת.
היה אירוע טורנדו חריג בבריטניה לפני כמה חודשים, ויש עוד הרבה דוגמאות מסוג זה. בפירוש ניתן לזהות מגמה ברורה של הקצנת האקלים על בסיס תופעות אלו (סערות, בצורת, ריבוי גשמים, שטפונות).
3. על החור באוזון שמעת?
באוסטרליה, בניו-זילנד ובצ'ילה כבר מודאגים מאד. היה מאמר ב"הארץ" לפני כמה חודשים על החיים בדרום צ'ילה באזור הנמצא מתחת ל"חור" וחשוף לקרינה על-סגולה ברמות מזיקות.
(הערה צדדית: המקום הבטוח ביותר על פני כדור-הארץ מבחינת הקרינה הוא ים המלח - כיוון שהקרינה צריכה לעבור מרחק גדול יותר עד לפני השטח).
לגבי החרם - בעוד שבארץ מאד קשה לשכנע את הציבור להשתתף בחרם, באירופה מודעות הציבור גבוהה יותר ויש יסוד להאמין שחרם אירופי יגרום נזק כלכלי לארה"ב. (אשמח לדעת את עמדתו של מר מאן בנושא זה).
והרי התחזית 20419
אם אני לא טועה ירד שלג גם בבאר שבע בסביבות שנות החמישים אז ירד גם בנגב.

למעשה לפני כמה שנים ירד כמות לא קטנה של שלג ליד דימונה, אם אני לא טועה עדיין יש לי כמה צילומי שלג מהחווה שלנו של צברים שמבוססים בשלג.
שלג דאשתקד 20449
שלג ירד בשנת 1950 ובחורף 1992.
חורף 1992 קשור להתפרצות הר געש בפיליפינים שגרמה לחורף הרבה יותר גשום בכל המזרח התיכון.
אך עדיין זהו ארוע חריג.
שלג דאשתקד 20485
האקלים יכול לעבור תהפוכות, של 5-10 מעלות ממאה למאה, וזה עדיין נורמלי. כשפני ים המלח ירדו, התגלו לפתע עצים "מומלחים", בני מאות שנים, כלומר, פני המים היו נמוכים יותר, גם ללא אפקט החממה ושאיבת מי המוביל הארצי. ישנם מחקרים רבים (למשל, ב"ספר ים המלח" של אלי רז, וגם באחרים) המראים שכמויות הגשמים, וכנראה גם הטמפרטורה עוברים עליות וירידות עוד לפני ההרס הסביבתי של ימינו (שאני כמובן מתנגד לו מסיבות רבות).
שלג דאשתקד 20496
ככל הידוע לי, אתה מתכוון לשינויים מקומיים, בעוד שאת נזקי אפקט החממה ניתן לראות בכל העולם. מכל מקום, אין עדויות לכך שהיה בעבר חור באוזון, לדוגמה.
עם זאת קיימים שינויים טבעיים באקלים לאורך השנים - כך למשל לפני כ-‏6000 שנים היתה חקלאות מפותחת בכל אזור בקעת עובדה - 50 ק"מ מצפון לאילת. מאז האזור הפך מדברי בגלל שינויים אקלימיים. איני מכחיש שינויים כאלו, אך המתרחש עתה - גם אם יש לו בסיס טבעי - מואץ בהרבה עקב פעילות האדם.
נו... 20611
הקצנה פירושה אינו רק החרפה במצב הנוכחי אלא גם אי סטביליות (יציבות) של המצב (במקרה זה האקלים). הדוגמא לשלג בין תקופות שרב ובצורת רק מראה את הקצנת מזג האוויר והאקלים.
והרי התחזית 20420
נתוני האקלים ממאה השנים האחרונות לא נתונים לוויכוח, מן הסתם. השאלות הן:
א. האם במאה השנים שקדמו להן, או בכל מאה שנים אחרות לאורך מיליוני השנים האחרונות, לא היו גם כן שינויים דומים מבחינת היקפם באקלים הגלובלי?
ב. האם קיימות ראיות מבוססות במידה סבירה לכך שפליטת גזי-חממה הינה גורם משמעותי לשינויים האקלימיים במאה החולפת?

(השאלות הן בנוגע לאפקט החממה ולהתחממות גלובלית, לא בנוגע להדלדלות האוזון).
עם פאניקה, בבקשה 20425
בתגובה לב': השאלה היא מהי "מידה סבירה" לביסוס הראיות. האם "מעל לכל ספק סביר"? האם מובהקות של 99% (כלומר, בטחון של 95% שהקשר בין האקלים לגזים אינו מקרי)? אולי נסתפק ב90%?

הצעת נגד: לאור המחיר הקטסטרופלי שאנו (המין האנושי) משלמים על פגעי מזג האוויר, לאור הסכנות לחייהם ולרווחתם של עמים שלמים, הייתי נכנס לצעדי פאניקה כבר מרמת בטחון של 30%!
עם פאניקה, בבקשה 20428
לאור המחיר הקטסטרופלי שגב' בלומשטיין מקומה רביעית משלמת על המוצרים שהיא קונה, כדי לכסות על הוצאות שהיצרנים חויבו בהן כדי להפחית את פליטת גזי-החממה - הייתי מציע לא לפעול בפאניקה על סמך חששות שאינם מבוססים דיים.

היות ש''סבירות'' היא עניין סובייקטיבי למדי, אני פשוט אשאל באיזו מידה ידוע כי קיים קשר כזה.
והרי התחזית 20450
נושאים אלו נבדקו ע"י בדיקת אוויר הכלוא בקרחוני אנטרקטיקה, (מייצג עשרות אלפי שנים) וככל הידוע לי הראיות מעידות בפירוש על הנזק.
מכל מקום היו שינויים בהיקף כזה בפעם האחרונה עם תום עידן הקרח האחרון - לפני 20 אלף שנים. ואז אלו היו שינויים טבעיים.
והרי התחזית 20454
1) Checking the air locked in icebergs shows CO2 level cycles.
They show that the high levels of CO2 in our atmosphere aren't the highest in history, and perhaps they are a result of a natural cycle and not just our air pollution.

2) No one managed to agree if the high CO2 levels came before Ice-period or after.

That means there are 2 valid propositions - one is that high co2 levels raise the temperature and thats what stopped the ice-age. In this case we are in trouble. The other means that high co2 levels can be something that happens naturally when earth is nearing an ice-age and it may be what is happening now.
והרי התחזית 20499
מה לא "טבעי" בשינויי האקלים בימנו?
והרי התחזית 20514
"Natural" is a loaded word.

Lets say: Effects caused by advanced technology?
והרי התחזית 20551
What about effects caused by unco-ordinated grazing? Notice how greener fenced areas are in the Arava than the un-fenced ones.
והרי התחזית 20563
המדענים מצאו קשר ברור בין פליטת גזי חממה לחור באוזון ולשינוי האקלים.
מדובר על קבוצת גזים שנפלטים בעיקר כתוצרי שריפת דלקים פחמניים (נפט), ושלא היו קיימים כלל באטמוספירת הכוכב לפני עשרות שנים (את הקיום ניתן לוודא - כפי שציינתי - ע"י בדיקת אוויר הכלוא בקרחונים). ניסויי מעבדה מראים חד-משמעית שגזים אלו יוצרים תגובה כימית עם מולקולת אוזון (איזוטופ חמצן בעל 3 אטומים במולקולה לעומת 2 במולקולה רגילה), והופכים אותה למולקולת חמצן רגילה + אטום בודד (רדיקל חופשי). זהו כמדומני התהליך הכימי, מכל מקום יש ניסויים בדוקים לגבי החור באוזון.
וברמה כללית יותר לגבי תהליכים "טבעיים", השפעת האדם על כדור הארץ כבר גדולה מאוד כך שקשה לצפות איך הוא היה נראה אם השפעתנו היתה זניחה. כדי לחדד את העניין:
בתקופה הרומאית נאמר שאפשר לעבור את כל ספרד על צמרות העצים. היום זו לא נחשבת ארץ מיוערת.
בריטניה כולה היתה אזור יער לפני כמה אלפי שנים. היום שרדו היערות רק בסקוטלנד המרוחקת, והנוף הבריטי האופייני - כרי מרעה ובתת שיחי אברש - הוא תוצאת התערבות האדם.
אותו דבר ביהודה ושומרון (עוד התנ"ך מתייחס לבירוא היערות ע"י שבט אפריים). היום שמורות הטבע מייצגות בד"כ לא טבע פראי אלא נוף שהושפע מפעילות האדם בעבר ועד היום.
לפיכך אולי עדיף להגדיר תהליך "טבעי" אם הוא מתקיים בלא מעורבות נוספת של האדם מעבר למה שהיה בתחילת התהליך. מבחינה זו - אפקט החממה כלל אינו טבעי.
והרי התחזית 20565
נדמה לי שהתבלבלת. הגזים המעורבים בדלדול האוזון הם ה-CFCים, שהפריאון נמנה עליהם, והשימוש בהם הופחת בצורה דרסטית (במקררים ובמזגנים, ובתרסיסים). אלה אינם אותם גזים היוצרים, לפי הטענות, את "אפקט החממה", שביניהם מונים את המתאן ודו-תחמוצת הפחמן, שניהם חומרים "טבעיים" שהיו בכמויות כלשהן באטמוספירה של כדוה"א הרבה לפני הופעת האדם.

ואם כבר מדובר על אסונות אקולוגיים המתועדים בתנ"ך, נראה לי שקריעת ים סוף הסבה נזק רב לדגה. ייתכן שמינים שלמים נכחדו!
והרי התחזית 20566
ייתכן שקצת התבלבלתי. עדיין שריפת חומרים הפולטים גזי חממה הגיעה לשיאה במאה ה-‏20.

לגבי קריעת ים-סוף אין לכך ראיות בשטח. לעומת זאת ביו"ש יש שרידי יערות מעטים (שמורת יער ריחן, נחל קנה, ועוד כמה). יש את אום אל-פאחם -"אם הפחמים" בה התפרנסו מייצור פחם להסקה. במאה שעברה עוד היה יער של 75 אלף דונם ממנו שרד כיום רק יער ריחן.
וכמובן יש מאות אתרים ארכיאולוגיים בשומרון השייכים ל"תקופת ההתנחלות".
כך שלכתוב בתנ"ך על בירוא היערות יש ביסוס.
קריעת ים סוף 20571
איזה נזק לדגה?

קריעת ים סוף היתה שלב הכרחי באבולוציה של הגעפילטע פיש.

בעצם - יתכן שלזה התכוונת כשדיברת על אסון אקולוגי. טוב לדעת שהעולם מתעניין במה שקורה מסביב לשולחן הסדר של המשפחה שלי.
והרי התחזית 20576
השאלה שלי היתה שאלה סמנטית בלבד, ולכן מלבד הפסקה האחרונה, תגובתך לא ממש רלונטית.
הגדרה שלך למושג טבעי היא (כמו שציין/ה חן) בעייתית משום שאתה מוציא את מעורבות האדם מהטבע, מה שיכול להעיד על הנחה שרואה את האדם כ"על טבעי".
טבעי או לא?? 20603
התגובה היא גם לדובי:
אני מסכים שיש בעייתיות בהגדרה.
עם זאת, בעלי חיים מגיעים בסופו של דבר לאיזשהו איזון עם סביבתם: מעבר לסף התרבות מסויים יש דלדול משאבים וצמצום אוכלוסייה כתוצאה מכך.
אנחנו, ע"י שימוש בטכנולוגיה, הגענו למה שאף בע"ח לא הגיע אליו - שליטה על העולם כולו והשפעה על האקלים. מבחינה זו אכן הייתי מגדיר את מעורבות האדם (בפרט האדם המודרני, שאינו חי בטבע אלא בסביבה שעוצבה לצרכיו - ערים וכבישים) - כ"על-טבעית". מה גם שבמקרים רבים מידת מעורבות זו הובילה לנזקים בלתי הפיכים (הכחדת בע"ח וצמחים) שכמעט ולא התרחשו בעבר בקנה מידה נרחב (במאות מיליוני השנים האחרונות היו רק קומץ ארועי הכחדה מאסיביים כמו זה שבו נכחדו הדינוזאורים).
מעבר לכך, זהו מבוא לדיון פילוסופי שלם.
הנקודה היא: האם עלינו לאפשר לאפקט החממה להימשך בלי ניסיונות ממשיים לצמצם את הנזק?
טבעי או לא?? 20606
אני חושב שההגדרה שלך היא לא מדויקת. בעלי חיים (שאינם אדם) משנים את סביבתם עד שהם מגיעים לאיזון עם הסביבה (שהשתנתה), וגם האדם משנה את סביבתו (עד שהוא יגיע לשיווי משקל עם הסביבה...). היו (לפחות לפי הממצאים שקימים בידנו) הרבה בע"ח וצמחים שנכחדו מאז הדינוזאורים. לכן ההגדרה של פעולת האדם כ"על טבעית" היא משהו-צנטרית (אולי ספיציסצנטרית ???). האדם הוא יצור טבעי וכל תוצריו (כולל כבישים, ערים, תעשיה וכו') הם תוצרים טבעיים (להבדיל למשל מסופרמן שמחזיר את הזמן להציל את חברתו, שזה משהו שמנוגד לטבע ולכן על טבעי). אני לא מבין למה אי אפשר פשוט לומר "כתוצאה מטכנולוגיה מתקדמת" כמו שהציעה חן או "כתוצאה ממעשי אדם" או כל אפשרות אחרת שלא תהיה בעיתית.
וכל זה כמובן לא שייך לעובדה שיש לנסות לצמצם את נזקי הטכנולוגיה לסביבה ובכלל (כמו גם לנסות לצמצם את המחלות / הרעב / העוני / המלחמות / חוסר השיויון / הבורות / האי צדק / הפקקים / ...)
טבעי או לא?? 20610
השאלה היא כיצד תגדיר טבע. רוב האנשים לא יסכימו להגדיר את ערי האנוש כחיק הטבע רק משום שנבנו ע"י יצור טבעי.
בהגדרה שאני נוקט בה, החיים העירוניים-תעשייתיים אינם נמצאים בהרמוניה עם הסביבה, לכן לא יוכלו להיקרא טבעיים. זאת להבדיל מקהילות כפריות (אינדיאנים, בדווים נודדים (שאין כבר בארץ), בושמנים וכו') שחיים בהרמוניה יחסית עם הטבע. (אני אומר יחסית - תלוי האם קיים איזון סביבתי או לא. המאורים שהגיעו לניו-זילנד רק בימי הביניים הכחידו כליל חלק ממיני העופות כמו המואה, ובפירוש לא חיו בהרמוניה עם סביבתם לפני שבא האדם הלבן במאה ה-‏17 ותרם את חלקו).
הרבה מהמינים שנכחדו לאחר הדינוזאורים נכחדו או בעת שינוי אקלים (למשל הממותות שנכחדו עם תום עידן הקרח האחרון) שלא נגרם ע"י אדם, או כתוצאה מהאדם - שזה בעיני לא דבר טבעי.
עם זאת אני מסכים להצעה להגדיר "כתוצאה ממעשי אדם" בדיונים מסוג זה.
טבעי בלבד 20615
"רוב האנשים" לא מתייחסים לאדם כיצור טבעי (אלא כיצור שנמצא מעל הטבע), אני לא מסכים אם "רוב האנשים". לא ברורה לי ה"הרמוניה" אליה אתה מתייחס, פילים, ארבה, בדווים ובונים חיים ב"הרמוניה" אבל אדם לא?
בכל מקרה, משום שכנראה לא נסכים בדיון על השאלה האם האדם הוא יצור טבעי או לא, כדי שפשוט לא נשתמש במושג "טבעי" בהקשר הזה.
טבעי בלבד 20617
האם הבדווי הרובץ שעות במטבוליזם נמוך ותוך דיכוי עצמי של פונקציות חיים שונות במצב של "בדואיזם" מתחת לעץ מצל בשרב הינו "טבעי"?
האם הוא "טבעי יותר" כאשר כוחותיו שנשמרו במידת האפשר במצב זה תחת אילוצי הסביבה נעורים לחיוניות מחודשת לשעות ספורות. ואז מתרחש הספקטקל בו הוא מתפעל באופן מיומן להפליא, באמצעים הדלים העומדים לרשותו, בתושיה גבוהה ממש נוסח מגאיוור כלים ופונקציות שונות בצורה אוטונומית למדי?
האם ניתן לדבר על "האדם" כמהות נתונה, או על "אדם" כסטנרד להשגה, כלומר "היות אדם בן מינו" תוך ירידות ותנודות סביב סטנדרט זה?
ומהו? מהי התכונה המובהקת ביותר לאדם? מהי התכונה שתפעולה לא אלימינטיבי, כלומר לא מוריד מהפרק תפעול מערכות אחרות (רגשות וכד"), אלא דווקא מביא לתפעול מירבי שלהם באינטגרציה מושלמת, הנצפית כמצב חיוניות גבוה (בנבדל ממצבים "אלימינטיביים" של חידוד פונקציה על חשבון אחרות, באופן בו תחושת עוצמה מדומה תחת סם או צלילים מונוטוניים, תוך "שלפריות" תפעולית, שונה ממצב טבעי של חיוניות אמיתית.). דומה שהפונקציה היצירתית יצרנית תוך תפעולם המיומן והמשולב של כלים הינה התפקוד האנושי הבסיסי ביותר במובן של היות האדם אז "בן מינו". זאת ממש כשם שמלתעותיו של הכריש בצרוף לכישורי השחייה והניווט שלו - תפעולם התקין בנבדל מנכות קריטית נרכשת כלשהי - היא ההופכת את הכריש ל"בן מינו". אכן, האדם שמתפעל את הפונקציה האנושית הבסיסית הזאת, "האדם כראוי למינו" הוא חלק ממסכת הטבע, בניגוד לאדם האלימינטיבי שאכף על עצמו, תכופות עקב נסיבות שונות ואידאולוגיה זו או אחרת נכות נרכשת קריטית. תפעול עצמי אינטגרטיבי של האדם כבן מינו, כיוצר, בצד תפעול כלים, שכלולם, והרחבת אפשרויות הקיום בר -חיוניות כתוצאה מכך, יוצר במעין מעגלי היזון חוזר את המסכת הגדולה של ההתפתחות האנושית. ואת והתפתחות הציויליזציה כחלק מהמסכת הגדולה של הטבע. האדם כאשר הוא מתייצב כחלק מהטבע במובן זה, ניתן לראות בתוצריו, כל תוצריו חלק ממסכת טבעית המאזנת את עצמה. כתבתי כבר שקפיצות מדרגה טכנולוגיות אכן מצמיחות באופן אורגני את משאבי היצירתיות הטבעיים המקזזים את נזקיהם.
בוודאי שחיים בערים,בספקם פתרונות מוכנים לקיום, פרי הגותם ומיומנותם של אחרים הופכת רבים מאיתנו ליצורים מבוייתים מדי שאיבדו חלק ניכר מפונקציות הבסיס שלהם. קיום כזה שתכופות ויתר על מירב האוטונומיה הופך חלק מאיתנו "לדחוקים לפינה" ואלימינטיביים באופן קיומי. תוצרה של אלימינטיביות כזאת הינו מקוטב: הן נסיונות השאה עצמית של עוצמה מדומה היסטרית ויחוס עצמי של תעצומות כתחליף לחיוניות יוצרת אמיתית, והן מינוריזציה ואכיפת עליבות על החיים. שני הקטבים הינם גילוייו של אותו תהליך עצמו.
מובן שאין לשלול את החיים האורבניים, אלא נהפוך הוא, ניתן לראותם כאתגר אמיתי לקיום כאדם בן מינו בסביבה זאת שאפשרויותיה פתוחות. יש ערים כעורות הרות עליבות ומצמצמות הוויה, גם חרף בנינים נישאים בשלל סיגנונות, שכולם מישמש אחד של אנרכיה נפשית.
ויש ערים אינטגרטיביות, המשלבות צמחיה, ואלמנטים מרחיבים נוספים כגון נוחות גישה וספקטרום ארכיטקטוני כליל טעם. ניתן לאמר שאלו ערים המגבירות את החיוניות האמיתית שלנו, והינן "טבעיות" וצומחות כתוצאה מהוייה פחותת-אלימינטיביות בסקלה הגדולה.
טבעי בלבד 20621
1. בגלל שהבדווי בכל מצבי הצבירה שלו הוא חלק מהטבע, אז אי אפשר לומר עליו שהוא "לא טבעי" או "טבעי יותר".
2. אני לא מסבר על האדם כסטנדרט אלא כעל מין מסויים מהמינים שנמצאים על פני כדור הארץ.
3. מה שמאפיין בן אדם הוא הצירוף הגנטי האופייני לו, כמו שמה שמאפיין כריש הוא צירוף גנטי אחר.
4. כל פעולה של כל אדם משאירה אותו כבן מינו (אולי מלבד הנדסה גנטית קיצונית), ולכן לא יכולה להוציא את עצמו מהטבע.

מכאן ברור שאני לא מסכים לשאר התגובה שלך (ולמען האמת לא הבנתי את הכל, ומה שהבנתי נראה לי כמו אוסף מילים פוסט מודרני וניאו אליליסטי), ולא מוצא אפילו שפה משותפת להמשך הדיון.
טבעי בלבד 20623
השימוש באיזמים שנקטת בו (ניאומודרניזם, ניאו-אלי--) הינו פעולה מיונית (קלסיפיקציה)
בניגוד לתהליך של חקר, כמקובל במדע). הדבר נעשה למטרות אוריינטציה (מהו זה הדבר שלפני?
כיצד אתייגו לקטגוריות מוכרות לי)? הבעייתיות היא שמהלך כזה הינו תכופות מהלך דוגמתי המתכנס למספר מצומצם של מאפיינים מוכרים הנמצאים זה מכבר ברפרטואר שלך. הדבר מביא במקרים רבים לאי הבחנה במאפיינים יחודיים וחדשים המובאים מתחת לאפך ממש. זאת כאשר אתה מבצע כאן הפחתה (רדוקציה) שלהם למאפינים מוכרים, תוך סיכויי החטאה לא מבוטלים של פרמטרים חשובים, וחשוב מכך, אפשרות החלפת דבר בהיפוכו המוחלט ("הי, כיצד לא ראינו זאת קודם? הרי זה היה ממש מתחת לאפינו. איזו שלומיאליות"). הסיבה - קלסיפיקציה מפחיתה כתחליף לתפעול הברגים האפורים בתהליך של חקר וזיהוי הקשרים בין תופעות, והשלכותיהם ביותר מהקשר אחד,במספר קונטקסטים). ולאחר הערה מתודית זאת אמשיך לגופו של עניין (אבל פריסת עניין הינה פעולה של חקר, בעוד מיון מביא תכופות לאובדן עניין. ממש כשם שחתול הבוחן מחשב משוכלל שהוכנס הביתה, מקיש עליו בכפותיו, מריח אותו, כלומר מתפעל קטגוריות המוכרות לו, ומאבד עניין, עקב אי השגת התכונות היחודיות).
ובכן בניגוד לכל אורגניזם אחר המוכר לנו, האדם הינו יצור שמתפתח גם במהלך חיי הפרט, ולא רק הגנום, בעוד כל פעולות בעלי החיים מובנות בהם מראש באופן גנטי. האדם הינו היצור היחיד המתכנת את עצמו, היוצר אלגוריתמים והוירוסטיקות חדשות במהלך חייו,
בעוד אפשרויות הלימוד של בעלי החיים קבועות מראש תחת אילוצים גינטיים חזקים. אף הפרימטים הקרובים לנו, קופים עיליים, בלימוד שפת חרשים אלמים למשל, עשויים ללמוד אמנם מילים חדשות, אך אופן הצרוף של מילים אדיש לכללי הנבעה.הקוף לא יבחין בין "אוכל טעים" ו"טעים אוכל" בעוד כללי הצרוף שהינם רק נחלת האדם, מאפשרים להפיק מספר צרופים אין סופי בין מילים או בין מושגים. במובן זה האדם מהווה קפיצת מדרגה ביולוגית/גינטית, שכן יכולת ההמצאתיות שלו אין סופית ולא חסומה, והוא יכול להפיק מכשירים וכלים חדשים. בעוד הכלים של בעלי החיים נטועים בהם גינטית, ואינם משתנים, או משתנים בקצב איטי מאד, בטווחי שנים נרחבים.
לכן, להיות "קוף בן מינו" או "עטלף בן מינו" הינו עניין נתון. בעוד להיות אדם בן מינו הינו בחזקת אפשרות שאנו יכולים לממשה או לא לממשה, אך אינו דבר נתון.במובן זה, היות האדם חלק מהטבע, נאמן לטבעו, הינו עניין של בחירה, ולא נתון מראש.
טבעי בלבד 20625
מוזר שבחרת להראות את יחודו של האדם דווקא תוך שימוש באי יכולת הפרימטים להתבטא ולהבחין בין מבנים תחביריים דומים, שכן באותה תופעה בדיוק תוכל לצפות גם בבני האדם. כאשר אנשים לומדים שפה חדשה, בה הדרך לחבר בין שם עצם לתואר השם הפוכה מהשפה(או השפות) אותם הם כבר יודעים, טעויות מהסוג הנ''ל נפוצות למדי.
טבעי בלבד 20631
נו, אבל ברור שאם תדירות השגיאות במקרה זה
בשפה חדשה בנוכחות שפת אם עולה על מספר השגיאות בצרוף הנ''ל בשפת האם בלבד (אצל בעלי נתונים דומים), הרי הדבר דווקא מעיד על נוכחות כלל צרוף תחבירי, הפועל לחולל שגיאות במקרה של היפוך הכלל. מכיוון שקופים ''אדישים'' לכללי צרוף תחביריים, סביר שלא נצפה בעליה ניכרת (ואיני כותב ''משמעותית סטטיסטית'')במספר שגיאות הצרוף במקרה של היפוך-הכלל (ואימון בכלל החדש) גם אם אומנו מסיבית בכלל המקורי.
טבעי בלבד 20633
כלב - למשל - נולד עם התכונה הגנטית לשבת כשמורים לו "שב!"?
כדאי שתספר את זה לשלי.

בהרבה מן המינים ישנה התפתחות אינדיוידואליסיטית שלא במסגרת גנטית.
טבעי בלבד 20626
א. כל אדם מקבל במהלך יום קלט רב מאשר הוא יכולתו לנתח במהלך חייו ולכן הפעולה המיונית היא פעולה מחשבתית חשובה ביותר, שבלעדיה לא יוכל המוח האנושי לבצע שום פעולה (כולל פעולות חיוניות) מלבד ניתוח המידע הנכנס. לכן, הניסיון שלך לשלול ממני את זכות הפעולה המיונית הוא נסיון למנוע ביקורת (וזו שיטה פוסט מודרנית מקובלת).
ב. האדם הוא לא היצור היחידי שמתפתח בהתאם לתנאים, תהליך למידה מאפיין בעלי חיים רבים (למעשה קשה לי לזכור בעל חיים שלא לומד). כך לדוגמא כל כלב פשוט ונסה ללמדו לדעת ממה לפחד.
ג. אדם תמיד יהיה בן מינו (כל עוד הוא לא שינה את המבנה הגנטי שלו, בצורה ממש קיצונית). אין לזה שום קשר להבדלים בין אדם לבהמה. גם אם כישוריו המנטליים של האדם עדיפים על אלה של העטלף, אין לאדם אפשרות להתעלות מעל חוקי הטבע.
ד. כמו שאמרתי, לא הכלים שיוצר האדם מאפיינים אדם, גם אם נצליח ליצר אינטלגנציה מלאכותית (או להנדס בעל חיים) שתייצר כלים, עדיין לא ניצור אדם.
ה. ה''לכן'' בפסקה האחרונה לא ברור לחלוטין, לא הוכחת שום דבר, לא סתרת דבר ממה שאמרתי (למעשה לא התייחסת למה שאמרתי, תוך כדי פעולה מיונית מרושעת מצדך), ולכן היית צריך להשתמש במילה כמו ''לדעתי''.
טבעי בלבד 20632
אבל איש חביב, היכן אתה רואה ששללתי ממך את אפשרות הפעולה המיונית? והלוא אמרתי רק שהיא עשוייה לגרום לשגיאות קשות. אין בכך אלימינציה של פעולה מיונית, אלא רק המלצת תפעולה בנוכחות פונקציות ביקורתיות נוספות.
גם לא שללתי את אפשרות הלימוד של בעלי חיים, אלא ההפך, אפילו הבאתי דוגמא כזאת.
נו, אז כיצד לא הבחנת בכך קודם? הדבר עשוי אולי לאושש באופן נוסף את הנחתי שתפעול מסיבי של מיוניות עשוי להביא פשוט לאי ראיית מה שלפניך, במקרה זה, דברים הכתובים שחור על גבי לבן. אמנם כן, העפתי מבט נוסף
בחומר הנכתב, פונטים שחורים על רקע לבן, אך יכותי גם לטעות עקב הנחה מושרשת, וכאן אין מנוס מתפעול תשומת הלב או הקשב. מה שמביא אותי לעניין מקומה בסלקציית מידע של המיוניות. כל מה שאמרתי היא שהיא מועדת לנפנף החוצה הרבה יותר מהדרוש, וגרוע מכך, להכניס פנימה דברים של היו שם. ואמנם מה שכתבת כרגע היא אכן עדות לכך (שאמנם נאספה באופן לא מבוקר מחקרית, אך חשובה כתצפית תומכת). ברם, עומדת לרשותנו עוד פונקציה של סלקציה והיא הקשב, שתפעולו הנכון עוזר לנפנף החוצה דברים שאינם באמת נחוצים במצב,
ולא נפנוף בהתאם לקטגוריות מיקדמיות מושרשות
החוצניות לחומר שלפניך. נלאיתי קצת להביא עדויות מחקריות רבות הקיימות בספרות לכך.
אך הקשב ותפעולו התקין עוזר בצורה יותר צמודה לדברים להיות עם יד על הדופק, ולהבחין בתכונות אמיתיות של דברים, בצרופים מכלוליים או מקבצי מאפיינים הקיימים באמת בסביבה, ולא לבלבל בין תכונות אוביקטים. שונים.
האמנם אני לא יודע לקרוא? 20634
(כל הציטוטים שאני מביא בתגובה זאת הם מתגובותיך השונות, ההדגשות בכוכביות שלי)
איך מסתדר "*לא שללתי* את אפשרות ה*לימוד* של בעלי חיים, אלא ההפך, אפילו הבאתי דוגמא כזאת." עם "ובכן *בניגוד* לכל אורגניזם אחר המוכר לנו, ה*אדם* הינו יצור שמתפתח גם במהלך חיי הפרט, ולא רק הגנום, בעוד כל פעולות בעלי החיים מובנות בהם מראש באופן גנטי. ה*אדם* הינו היצור ה*יחיד* המתכנת את עצמו, ה*יוצר אלגוריתמים* והוירוסטיקות חדשות במהלך חייו" (דרך אגב, לתהליך יצירת אלגוריתם והיוריסטיקות קוראים בעיברית לימוד, אני לא רואה סיבה להשתמש במילים לועזיות ארוכות, כאשר יש מילים עבריות קצרות, מלבד שחצנות, או ניסיון להתחמק מביקורת)
ואיך "ה*בעייתיות* היא שמהלך כזה הינו תכופות מהלך דוגמתי המתכנס למספר מצומצם של מאפיינים מוכרים הנמצאים זה מכבר ברפרטואר שלך. הדבר מביא במקרים רבים ל*אי הבחנה* במאפיינים יחודיים וחדשים המובאים מתחת לאפך ממש. זאת כאשר אתה מבצע כאן הפחתה
(רדוקציה) שלהם למאפינים מוכרים, *תוך סיכויי החטאה* לא מבוטלים של *פרמטרים חשובים*..." עם "אבל איש חביב, היכן אתה רואה *ששללתי* ממך את אפשרות ה*פעולה המיונית*?"
אני לא יודע איפה אתה קראת שחור על גבי לבן אבל זה בטח לא היה בתגובותי (אליהם אתה פשוט לא מתייחס, וכנראה גם לא קורא אותן) או בתגובותיך (שסותרות זו את זו) מכיוון שאתה לא מפעיל שום סלקציה מיונית אפשר להסיק מכך ש???
קריאה תחת אילוצים מחטיאים 20637
אתה יודע, יודע לקרוא, אבל קריאה סלקטיבית באופן פרוע, סלקציה המובילה ישר למה שאתה רוצה להוכיח. אז למי אני עמל? אם אתה מסמן את העיגול מסביב לחץ, אז למה אתה בכלל לומד לקלוע למטרה, כלומר איפוא הלימוד במקרה שלך?
קיימות בדיוק שני אפשרויות: או שיש מה ללמוד
כאן או שאין מה ללמוד כאן. אבל אם אתה מניח מראש, על סמך הסקת מסקנות נמהרת הנאטמת תוך שניות, כפי שהדברים נראים כאן, שאין מה ללמוד, כיצד תלמד ותתעדכן?
אם הנחותיך המקדמיות מכתיבות מראש את הסלקציה שאתה מפעיל, כיצד תעדכן הנחות אלה להתאימם יותר למציאות? האם אינך מפעיל כלים
הגורמים לכך להנעל על חלקי דברים ולהתעלם מאחרים באופן שיאשש תמיד את הנחותיך המקדמיות ויחסן אותן מפני ביקורת?
דוגמאות להתעלמות, סלקציה, וחיתוך ביד קצבים - הטיית משמעות על פי מה שאתה מאלץ:
המשך הפסקה: "בעוד אפשרויות הלימוד של בעלי החיים קבועות מראש תחת אילוצים גינטיים חזקים".
אפילו לא היתה כאן פיסקה חדשה. החיתוך המשנה את משמעותם של הדברים - בהתאם למשמעות ההפוכה שאתה רצית לאכוף - נעשה באמצע הפיסקה.
הבנת הנקרא מחייבת גם מסקנות הנגזרות באופן ישיר מהכתוב. ניתן להסיק מהכתוב שאילוצים אלו נמוכים בהרבה אצל האדם, ובהתאם לנאמר במקום אחר, באופן המחולל קפיצת מדרגה.
אשר לפסקה השנייה, כיצד האפשרות לטעות שוללת את אפשרות השימוש בפונקציה ברת-הטעות?
האם מכך שעשויות להיות לך הפרעות בעיכול שניתן לתקנן תפסול את השימוש במערכת העיכול?
האם מכך שמערכת הראייה עשוייה לטעות במקרים שונים כמו פאטה מורגנה, נשלול את תקפות הידע שהיא מספקת לנו? לא, אך נמליץ רק כיצד ובאיזה פונקציות נוספות נשתמש כדי למנוע טעויות (במקרה זה, מישוש)
גיחכתי לעצמי כאשר הפכת בהבל פה אדם שקידם במשך שנים טעונים ואוריינטציה קטלנית במיוחד כלפי הפוסט מודרניזם, לפוסט מודרניסט.
אמרתי לעצמי שהדבר מתאים לתמונה של מישהו שהיה בעבר חסיד שוטה של הפוסט מודרניזם, והפך לחסיד שוטה לא פחות של הגישה ההפוכה, אבל גם זה לטובה.זה שביצעת כאן מעין היפוך תפקידים, ניחה.יכולתי לשנות את המתרחש בתודעתך או את הצהרותיך (במקרה שדווקא בפנימיותך למדת) ממילא מוגבלת כפי שכבר נוכחתי. גם בעניין השחצנות המיוחסת לי חייכתי לעצמי.
איך שונה הנושא? 20645
כשאתה כותב ''היחיד'', ''כל פעולות'' או ''בניגוד לכל'' אתה לא יכול בהמשך הפיסקה לצמצם את משמעותן של המילים ללא ביטולן המוחלט. קבעת ש''אפשרויות הלימוד של בעלי החיים קבועות מראש תחת אילוצים גנטיים חזקים'' וש''האדם הינו היצור היחיד המתכנת את עצמו'' המסכנה היחידה משילוב שני המשפטים האלה באותו משפט היא שאתה מייחס לבעלי חיים לימוד אבל שלא ב''מהלך חיי הפרט, ולא רק הגנום'' (גם זה מופיע באותו משפט קסום). אני, להבדיל, מייחס לבעלי חיים (ולכמעת כולם) יכולת לימוד במהלך חיי הפרט, ויש לי, כמובן, הוכחות מפה ועד הודעה חדשה.
בגלל שתוך כדי הצבעה חריפה על חסרונותיה של פעולת המיון, לא הצבעת על דרך חלופית לה (כמו מישוש במקרה של ראיה) ולא ציינת את חשיבותה, מכאן אפשר להסיק שאתה שולל את הטכניקה הזו באופן קטגורי.
כמו שבודאי הסקת מהכינוי שבחרתי לעצמי, כל חיוך הוא יחסי ציבור מוצלחים בשבילי, לכן בלי שום קשר לעובדה שאנחנו מדברים בשפות שונות, ולא נגיע לשום הסכמה, יש לי לפחות סיפוק אחד קטן מהדיון הזה.
והרי התחזית 20594
כשפילים מחסלים אזורים שלמים, זה טבעי או לא? כי אם כן, אני לא מבין למה בירוא יערות ע"י בני אדם אינו טבעי...
תקנו אותי עם אני טועה: 20726
מפעם לפעם אני נתקל באיזו שהיא שגיאה צורמת, או שימוש מופרז במילים כמו הוכחה וודאות. בד"כ אני מתעלם כי כוונת המשורר ברורה. אך אולי בעצם, עדיף לתקן כדי לעודד את האיילים לכתוב דברים מדוייקים, שלא יסמכו על כך שגם האחרים לא ממש מומחים בתחום. כשאני קורא משהו בתחום שאני לא מתמצא, הייתי מעדיף שהוא יהיה כמה שיותר אמין.

אז הפעם החלטתי לתקן, ובמקרה שלך זה:
"איזוטופ" ו"רדיקל חופשי" לא קשורים לעניין והמלה "לוודא" יומרנית מדי .
הזיהום של חומרים כמו כלור, פלואור, פחמן ומימן, לא גורמים לאוזון להתפרק לO2 וO (התפרקות כזו נגרמת מקרינה אולטרה סגולית) אלא מתרכבים אתם ליצירת חומרים אחרים.
תקנו אותי עם אני טועה: 20727
תודה על התיקון.
ציינתי ש''זהו כמדומני התהליך'' (ומתברר שלא דייקתי).
והרי התחזית 20453
There is an alternative theory called "The Urban heat sink"

They claim that cities are much darker than forests (a questionable claim at best IMO)
And that the heat captured by the dark surfaces of cities and roads changes the climate.

Anyone would like to manufacture white asphalt?
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20568
מר מנדלסון הנכבד,

עמדתה של אירופה בסוגית קיוטו רחוקה מלהיות אחידה, אך ברור לכל מתבונן חד עין כי הסיבה הכללית לנימות אנטי אמריקאיות שונות ביבשת זו אינן נובעות לכשעצמן מסיבות אקולוגיות בלבד, כי אם מסיבות עמוקות הרבה יותר, כשהסיבה האקולוגית נרתמת במשנה מרץ למאבק זה.

אירופה לכשעצמה מחולקת לשני 'מועדונים' עיקריים בנושא האקולוגי;

המועדון הראשון מורכב למעשה ממדינותיה הרומאניסטיות-לטיניות של אירופה, והכוונה למדינות צרפת, ספרד, פורטוגל, ואיטליה - אשר אליהן נוספות מדינות מערב יהודו-קלווינסטיות קלאסיות כהולאנד ואנגליה.
כל המדינות האמורות הללו אינן מחשיבות יתר על המידה את העניין והנושא האקולוגי מעבר לפראגמאטיזם צרוף, ולפיכך אינן נוטות לפתח כל אידיאולוגיה בנושא סבוך זה.

מדינותיה הצפוניות של אירופה - אשר לצורך העניין מכונות אף כמדינות 'הדרך השלישית' - אוחזות באידיאולוגיה מוצקה בדבר הבשורה האקולוגית לעולם המודרני, אשר נראית לעיתים כמהדורה לותראנית מסצינת יום הדין בחזון יוחנן, אשר אליה חוברו והתחברו רעיונות ירוקים-חומים הקוראים לחיים טבעיים ואמיתיים, והדוחים את המלאכותי והמזוייף בתרבות השטן הגדול, הלוא היא ארצות הברית של אמריקה.

חוגים אלו קורצו - ועדיין מקורצים - ברמת התת מודע מחומר אנטי מערבי ואף אנטישמי מסויים, וברמת המודע משנאת ארה"ב לשמה, שינאה אשר החליפה באופן סובלימאטיבי למעשה, כפי שטוען בצדק פרופ' דן דינר, שנאה מסויימת הטמונה באנטישמיות הקלאסית.

מובן מאליו כי חוגים אלו פונים אל כל החוגים האפשריים בעולם הראשון המכונים והמתכנים כ'שוללי גלובליזציה' וכ'שוללי המערב', חוגים אשר להם אף דריסת רגל מכובדת בעולם הערכים האלטרנטיבי של שמאל ישראלי מאוד מסויים.

יש הגורסים כי כל קשר בין מחאות חוגים אלו למצב האקולוגיה בעולם הינו מקרי וקונטינגנטי לחלוטין, ממש כפי אלו הגורסים במוצהר ובמפורש ההיפך הגמור מכך.

אוסיף ואומר כי אישית אינני מבקש לאחוז בדיעה מגובשת בנדון, היות וברור מאליו כי העמדה האמריקאית הכללית לזרא היא לי, אך ברור שכל פיתוח לוגי ומדוקדק של מחנה אידיאולוגית ירוקים צפוניים אלו מוביל בהכרח לשלילת הדמוקרטיה המערבית ולהנהגת דיקטטורה-ירוקה פאר אקסלאנס ברחבי מחוזותיו של העולם הראשון.

בברכה

א. מאן
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20569
תגובה מעניינת]1[! אתה רואה?! כשאתה רוצה, אתה יכול לכתוב תגובה שלמה בלי להזכיר את הגדר ההיא שלך]2[
:-)

1. בפתיל אחר באייל נצטווינו לכתוב תגובות מעין אלה, כשניתן, כדי לעודד את הכותבים
2. הדברים נכתבים ברוח טובה. אנא, אל תפגע מהם. לא זו כוונתי.
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20573
מיץ יקר,

חן חן על חלוקת הציונים.
ברשותך אמנע בשלב זה מליבון סוגיות אחרות מכותרת נושא מאמרו האמור של מר מנדלסון.

בברכה

א. מאן
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20580
למיץ פטל בתגובה על הערתך השנייה לכתיבתו של האדון המכובד מאד מאד מר מאן. ישר כוח.
אכן, הערתך הקלילה והאמיצה על אי איזכור הגדר או הסולם בו הסתייע האדון המכובד הנ''ל ככל הניכר לעין, הינה במקומה. גם כיבוד זכויות קניין אינטלקטואלי או לפחות אזכור מקור בשם האומר הינם חלק מאותה פתיחות מידע אליה התכוונתי בשני תגובותי.ביצוע מחטפים רעיוניים בזריזות ראוייה לציון(הפרש של מספר דקות ומיקום שונה), שייכים כמובן לגילויי חמסנות צדקתנית וכוחנית של עידנים קודמים.
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20671
על מנת ללמוד דבר מה על עמדתה של אירופה (הרשמית, או בכל אופן הממסדית) לסוגיה, ניתן לפנות למאמרו של רומנו פרודי,ב"הארץ" מהיום.
למרות שאינני מכיר את מר פרודי הנ"ל, נדמה לי, בהסתמך על שמו, שהוא נמנה על מה שמר מאן מכנה "מועדון המדינות הרומאניסטיות לטיניות" (http://new.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...)
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20676
רומאנו פרודי הוא איטלקי, שאם איני טועה כיהן כראש ממשלת איטליה. ככתוב בתחתית המאמר, מכהן כעת כנשיא הנציבות האירופית.
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20692
ידידי הגלילי,

מר פרודי הינו אכן מייצג נאמנה את כוון מחשבתן של מועדון המדינות הרומאניסטיות-לטיניות בנדון, וזוהי הסיבה המרכזית למתינות מאמרו.

אשמח להביא ולהציג מובאות בעלות נימה קשה במיוחד ממדינות צפון אירופה באשר לסוגייה זו, אשר בהן בולטת במיוחד תופעת האנטגוניזם הכללי כנגד ארה''ב כמיכלול תרבותי-חברתי-סוציאלי, וזאת מעבר לאספקט האקולוגי האמור.

דומה כי אף אדם בעל מודעות אקולוגית כר. ניידר היה דוחה בשתי ידיים 'פטריוטיות' ביקורת צפון אירופאית הרמנויטית שכזו.

בברכה

א. מאן
מדוע חרם צרכנים הוא דבר יעיל. 25793
ברור שחברות שיצרכו דלק מהאמריקאים הם יעילים בהרבה מצרכנים פרטיים. חרם צרכנים איננו פועל, למזלנו רק בפגיעה כלכלית ישירה, אלה גם בפגיעה בחוזק הפוליטי של החברה.

החרם הכלכלי, מהווה הצהרת נגד, שעשויה לדחוף למחאות נגד החברות המזהמות, אשר יקשו עליהן להמשיך בעמדתן הקודמת, משום שבמוקדם או במאוחר, יאלץ בוש להיענות במידה זו או אחרת ללחץ הציבורי.

או במילים אחרות - מחאה פרטית היא צעד ראשון למהפך, והוא בהחלט מומלצת.
20362
האם פרוטוקול קיוטו הוא הסכם משפטי ?
אם כן, כיצד נשיא ארה"ב יכול לסגת מהסכם חתום בידי קודמו ?
אם לא, מה היה אמור לשמור על קיום הפרוטוקול ? רצונם העקבי של אזרחי ארה"ב ? ממשלות הנתונות בלחץ פירמות ותאגידי ענק ?
תשובות חלקיות 20365
פרוטוקול קיוטו הוא הסכם משפטי בינלאומי מחייב.

בוש יכול לסגת מקיומו משום שהוא לא אושר במלואו בידי הממשל האמריקאי - השלב הסופי של אשרור בידי בית הנבחרים טרם הושג, ולכן ארה''ב אינה מחוייבת להסכם זה באופן רשמי (הליך נתינת תוקף להסכמים בינלאומיים הוא ארוך ומורכב למדי).

טבעם של הסכמים בינלאומיים הוא שהם נתונים להשפעות פוליטיות ולשינויים בדעת-קהל באופן דרמטי - לעיתים אף יותר מלשון החוק עצמו והשלכותיה המשפטיות.

לראייה - הלחץ הפוליטי-כלכלי שמדינות האיחוד האירופאי, אוסטרליה והמדינות המפותחות בדרום-מזרח אסיה, בשילוב עם ביקורת תקשורתית חריפה, יכול לגרום לשינוי נוסף בנושא זה, או בנושאים מקבילים אחרים.

משבר האנרגיה במערב ארה''ב, הסיבה העיקרית לדחיית הסכם קיוטו, הוא תוצאה משולבת של בזבזנות אמריקאית חסרת-מעצורים ותהליך הפרטה (ליברליזציה) כושל בתעשיית החשמל - מובן שהפיתרון המועדף על הפוליטיקאים במקרה זה הוא לפגוע רחוק ממקום מושבם ולקנה מידה ארוך יותר מאשר קרוב ולקנה מידה קצר, אך לחץ מסיבי מטעם ארגונים ירוקים, תנועות צרכנות, כלי תקשורת וממשלות אחראיות יכול לשנות את סדר העדיפויות הנ''ל ולכופף את ידו של הממשל האמריקאי הנוכחי, ושולחיו בעלי האינטרסים.
מה כמות הזרניך במים שתהרוג אותך? 20370
מורין דאוד, כתבת הניו יורק טיימס, מספרת על חוש ההומור של בוש כפי שבא לידי ביטוי במסיבת עיתונאים שנערכה ביום חמישי בשבוע שעבר. "כפי שאתם יודעים אנחנו בודקים כעת את רמות הבטיחות לזרניך (ארסן) במי השתייה," אמר בוש לקהל גדול של כתבי רדיו וטלוויזיה במלון הילטון בוושינגטון, "המדענים הסבירו לנו שכדי שנוכל לבסס את החלטותינו על ידע מדעי בדוק, אנחנו צריכים לערוך ניסוי בכוסות השתייה של 3,000 איש. אני מודה לכם על השתתפותם."
דאוד, מתחלחלת בכתבתה מחוש ההומור הזה, "אני מניחה שמי שמסוגל להתלוצץ על הוצאה להורג של אישה בטקסס, מסוגל להתלוצץ גם על מים רעילים, על הכול בעצם."

אוכלוסיית ארה"ב מהווה %5 מאוכלוסיית העולם אבל היא צורכת %25 מכמות הדלק המיוצרת בעולם. (לו הסינים היו צורכים את כמויות הדלק שצורך אזרח אמריקני היינו נחנקים מענני הרעל בתוך זמן קצר ביותר.) דומני שמר מנדלסון צודק, משהו צריך להיעשות בעניין זה, לאמריקנים, ולממשלם הנוכחי בפרט, לא כל כך אכפת - כשזה נוגע לרמת החיים שלהם they don't think about tomorrow.

כתב אחר של הניו יורק טיימס, תומס פרידמן, מספר על תוכניות לקידוחי נפט בשמורת הבר הארקטית הלאומית שבצפון אלסקה. זהו שטח בתולי גדול, מקום משכנם של דובי גריזלי,, דובי קוטב וקריבו (סוג ראם). כמות הנפט המקסימלית שיהיה ניתן להפיק מאזור זה היא 3.2 מיליארד חביות - זו כמות הנפט שצורכת ארה"ב בחצי שנה. האם מוצדק בשביל כמות שכזו לפגוע ב"קתדרלה של הטבע"? שואל פרידמן.
לו היינו נקלעים למצב שבו אין יותר דלק, והיינו צריכים לשנות בשל כך את כל אורחות חיינו אפשר שהדבר היה מוצדק, הוא אומר, אבל זה לא המצב. מה עוד, שע"י אכיפת מספר חוקים הנוגעים לתעשיית הרכב (כגון הגברת הניצולת של מנועי המכוניות ותקנות בדבר החלפת צמיגים לעתים תכופות יותר) יכולים האמריקנים לחסוך תוך עשר שנים כמויות דלק העולות כמה מונים על הכמות שבשמורה באלסקה.

אם לקפיטליזם האמריקני הדורסני, שהנשיא בוש הוא מייצגו המובהק, לא איכפת משמורת טבע לאומית אמריקנית, קל וחומר שלא אכפת לו משאר העולם.
האייל השוויוני 20426
קריבו הוא סוג של ראם? לא ולא! הקריבו, אורח רצוי באתרנו, הוא סוג של אייל!
(ועוד, על-פי מילון ריברסייד: בקרב הקריבו הן הזכרים והן הנקבות נושאים/ות בגאווה antlers*!)

antelrs בעברית - "קרניים", אולם לא קיימת בעברית ההבחנה הרת העולם ביניהן לבין horns. האחרונות הן ללא הסתעפויות ושטויות, חדות וחלקות. כמו של צבי ושל פרה. הראשונות הן - נו, הביטו בלוגו של האתר! - והן העושות את האייל למה שהוא. נשמע מתאים "תועפות", בעקבות הביטוי המקראי "תועפות ראם לו", אך אבוי! הראם הוא נושא מובהק של horns!
קריבו=אייל הצפון? 20434
ירדן,

תודה תודה על ההסבר המאלף. בעניין שמו העברי של הקריבו בדקתי באנציקלופדיה כרטא, ובערך קריבו מפנה האנציקלופדיה לאייל הצפון. האמנם קריבו=אייל הצפון?
בכרטא יש גם איור של אייל הצפון הנ"ל, וראשו, כולל ה-antlers, אכן דומה ללוגו של האייל הקורא אם כי הוא נראה הרבה יותר חנון.

שמעון

נ. ב.
עוד על סוגיית שמותיהם של בעלי חיים בעברית ראו באייל מאמרו של ירדן "למה דביבון?"
דיון 64
כמה נפט נשאר? 94865
לפי מפה שצורפה לאחרונה לגליונות National Geographic, יתרות הדלק בכל המזרח התיכון הן כ- 500 מליארד חביות (מתוכם 250 מליארד בסעודיה ו-‏110 מליארד בעיראק).
אם 3.2 מליארד חביות הן הצריכה החצי-שנתית של ארה"ב שהיא רבע מהצריכה העולמית, אז הצריכה העולמית השנתית היא כ- 25 מליארד חביות לשנה, וכל המאגרים האלו יספיקו לפחות מעשרים שנה.

צריך למכור את האוטו לפני שהמחירים ירדו, או שאני טועה במשהו?
כמה נפט נשאר? 94891
כמובן שיש (לצערי) מאגרים נוספים בים הצפוני, באלסקה, בסיביר ועוד, ומאגרים שטרם התגלו.
מבחינתי הדבר הרצוי ביותר הוא שחיידק טורף היה משמיד את כל המאגרים, ומאלץ את העולם לעבור לאלתר לשימוש במקורות אנרגיה לא מתכלים.
כמה נפט נשאר? 94897
א. האם ידוע לך מהי תכולת כל המאגרים הידועים היום? אני יודע שהמאגרים של עירק הם השניים בגודלם בעולם, כך שגם אם לארה"ב, רוסיה, קנדה ונורווגיה יש מאגרים באותו גודל, היתרות אינן מספיקות ליותר מארבעים שנה (וזה בלי להביא בחשבון את הגידול בצריכה).
האם אני הראשון שמבחין בזה, או שהמספרים שלי לא מדוייקים?

ב. תוך עשרים (או ארבעים) שנה לעבור למקורות אנרגיה לא מתכלים? הלוואי, אבל זה נראה לי מאד אופטימי.
כמה נפט נשאר? 94899
למה? מכוניות חשמליות הם כבר כיום עסק חצי-מסחרי, וחשמל, כידוע, בא מאורניום.
כמה נפט נשאר? 94967
א. כמה חשמל באמת בא מאורניום?
ב. ולכמה זמן יספיק האורניום?
כמה נפט נשאר? 95012
א. בארצות הברית - 1/5. בשאר העולם - לא יודע.

ב. בהנחה שמשתמשים בכורים חסכוניים שעובדים על U-238, ועבור אוכלוסייה של 15 מיליארד איש שצורכת בסטנדרט אמריקאי - בערך ביליון שנה.

(והנה קישור למתעניין: http://www-formal.stanford.edu/jmc/progress/whatif.h...)
כמה נפט נשאר? 95016
א. בצרפת - 75%, ונדמה לי שהיא השיאנית. (נתוני 1999, לפי ה-CIA World Factbook 2001, הלא הוא הפרסום הרשמי הטוען שאמנון ליפקין שחק הוא מנהיג בל"ד).
אלזס ויזרעאל במישור הגרעיני 95179
הראש הצרפתי ממציא לנו פטנטים - על אדמות אלזס-לוריין, אותה קרקע מקוללת עליה הוקז כ"כ הרבה דם בסוף האלף הקודם, הוקמה שרשרת של כורים גרעיניים. אלה מספקים חשמל צרפתי זול לכל מערב-אירופה - גרמניה, בלגיה, לוקסמבורג, הולנד, וכנראה שגם קצת לשוויץ ואיטליה.
ההסבר הסביר ביותר לפוליטיקה הצרפתית המתלהמת, הוא כי נשיא צרפת עושה את כל שביכולתו כדי לשמור את הנפט במחיר גבוה והפכפך ככל הניתן.

לכן התקשורת הצרפתית הממשלתית מוכרת תעמולה אנטישמית זולה כנגד ישראל, לכן בנו לנו ולעירקים כורים פלוטוניים, לכן הם חילקו לנו ולעירקים כ"כ הרבה נשק בשנות השישים, לכן הם ממשיכים לתקוע מקל בגלגלים של כל נסיון אמריקני או רוסי לשים קץ לסכסוכי הנפט והמים, ולכן צרפת וישראל הן המדינות המערביות היחידות בהן לא ניתנים שירותים אלמנטריים כמו לוקרים בנמלי תעופה ותחנות רכבת, פשוט כי גם הם מ-פ-ח-ד-י-ם.

קשה לי למצוא הסבר סביר יותר למדיניות דה-גול וממשיכיו ולדו-פרצופיות המגוחכת של התקשורת הצרפתית.
כמובן שגרמניה ודנמרק מנסות להתנער מחיבוק הדב הגרעיני הצרפתי ע"י השקעת סכומי עתק במחקר ישומי אינטנסיבי לייעול מקורות אנרגיה חלופית. בדנמרק עובדים על שבשבות ותאים סולרים, בגרמניה על שריפת אשפה, בטריות משופרות ותאי דלק, בשוויץ על כורי היתוך ובאיטליה... מיישרים קו אנטישמי עם צרפת.

קשה למצוא הסבר סביר יותר למדיניות הפרו-ערבית של ברלוסקוני ואמצעי התקשורת שבשליטתו. לשוויצרים יש אינטרס ברור ומיידי להישאר מלבנת הכספים העולמית בה שופכים הסעודים מיליוני פטרודולרים ביום לריק. את ההזדהות העממית באיטליה ויוון עם המאבק האנטי-ציוני ניתן לייחס אולי להסברה ישראלית גרועה, רומנטיקה מזרח-תיכונית ו/או רצון כן לשמור על הפלשתינים בצד שלהם בלי פיגועים. בפרט היוונים פשוט תופסים צד נגד הטורקים לצד לבנון וסוריה, וברומא עושים כסף שחור טוב מייצוג האינטרסים הערביים למקוטעין.

אשר לספרד, אחרי הטיהור האתני שבוצע שם לפני 500 שנה כנגד הערבים והיהודים כאחד, לא תמצא שם ולו מסגד אחד, ואין מה לדבר על הזדהות עם הטרור הפלשתיני כשיש להם את ETA על הראש. לא סתם בחרו שמיר וביבי לפגוש דווקא את עשראווי ונוסייבה, ודווקא במדריד.
אלזס ויזרעאל במישור הגרעיני 95182
בלי קשר לניתוח הפוליטי שלך, אין לי מושג כיצד הגעת למסקנה כי אין לוקרים בתחנות רכבת ובנמלי תעופה בצרפת.
אני עצמי הפקדתי את כל כבודתי בלוקר אישי שבתחנת הרכבת/מטרו "דה-נורד" (אולי "אוסטרליץ") שבפאריז לכ-‏24 שעות, תמורת תשלום פעוט, ללא שום בעיות כלשהן.

המקום היחיד בו ראיתי סידורי אבטחה מוגברים היה בגבול הצרפתי/ספרדי, וגם שם זה התמצה בשוטר שעמד בפתח הגדר שבין שתי הרכבות, והסתכל בצורה לא נחמדה על כל מי שהיה לו צבע עור לא-טיפוסי.

אה, וגם בעיירת גבול בין צרפת לבלגיה היו סידורי אבטחה מוגברים, שכללו בעיקר תגבור של הכוחות המשטרתיים בתחנה, והחלפת פחי האשפה בקופסאות קרטון. (אין לי מושג למה)

ובקשר לספרד, יש ברחבי המדינה עשרות ומאות מסגדים, המשרתים נאמנה את תושביה המוסלמיים של המדינה (רובם מרוקאים), וזוכים להגנה חוקתית מלאה, כמו הכנסיות ובתי הכנסת. (בין היתר, הם זוכים למעמד של שטח אקס-טריטוריאלי מבחינת סמכויות המשטרה)

אי אפשר להשוות בין פעילות ETA לטרור הפלסטינאי, והתמיכה המסויגת של ממשלת ספרד בהיבטים מסוימים של המדיניות הישראלית רחוקה רחוק מזרח ממערב מההתנגדות המסיבית בה נתקלים כאשר משוחחים עם "האדם הסביר ברחוב", וגם כאשר בוחנים בצורה מאוזנת את האינטרסים הספרדיים לאורך השנים (כאשר בראשם עמד תמיד הקשר הכלכלי החזק עם ארה"ב, שעל האובייקטיביות שלה אין צורך להכביר במילים).
אין לוקרים. תוכיח שיש. 95185
אחרי שנתקעתי לילה בשארל דה גול ויום באורלי, אני חותם לך שאין לוקרים בשני נמלי התעופה האלה, כמו גם בתחנת הרכבת (TGV) של CDG. אין.

וגם בתור מדיניות צרפתית מוזרה, אנשי מנגנון לא מסתובבים עם תגיות שם ומסרבים בחוצפה למסור את שמותיהם ע"פ דרישה. בתחילה חשבתי שזה רק מדיניות של משטרת הגבולות העילגת, אך מסתבר שבאייר-פרנס יש אותה מדיניות. אם המעבורת לשדה התעופה הגיעה באיחור של עשרים דקות, אם לא נתנו לך לעלות למטוס, אם אמרו לך להתייבש שעה וחצי בתור ואז הפקיד לא היה מוכן למצוא לך טיסה חלופית, אם במשרד הכרטיסים דרשו שתשלם קנס (penalty) על שינוי הכרטוס, ביורו, במזומן ומראש, ואם שלחו אותך להחליף 1.6 יורו וכשחזרת אחרי עשרים דקות (כי רק צ'יינג' אחד עובד בשבע וחצי בבוקר ביום ראשון באורלי) הפקידה החדשה דורשת 16 יורו... ואם בזמן הזה היית יכול כבר לתפוס רכבת ולתרום את כרטיס הטיסה לצדקה אילו רק היית יודע שישרפו לך שלוש שעות יקרות מחייך ויטרפדו את שאיפותיך לתפוס טיסת אל-על מג'נבה...

ואם אחרי יום שלם באורלי עם חצי יורו בכיס אתה מצליח להשתחל לטיסת אל-על ישירה לTLV עם קנס של 150EUR, ואחרי כל הסאגה המשמימה הזו אתה מצפה שאיר-פראנס יפצו אותך לפחות על הקנס ששילמת לאל-על, אז על מי תתלונן? על הבבון בדלפק? על הפקיד הקאקר שלא היה מוכן למסור לך את שמו? על הפקידה שניסתה להציל את עורה במשרד הכרטיסים? בצרפת כנראה לא מאמינים בטעויות אנוש ושירות לקוחות מינימלי בצדן, רק בסוכנים אנונימיים במדים שיטפלו בך כטרוריסט מסומם אם לא תדבר בצרפתית המקומית שלהם, בהוצאות דיבה ובבתי משפט.
יש לוקרים. תוכיח שאין. 95191
לא יודע, לא הייתי בנמלי התעופה של צרפת, אבל כן הייתי בחלק גדול מתחנות הרכבת של פאריז, ובכולן היו לוקרים.

אם אנחנו כבר מעלים זכרונות: באחת התחנות (בטח בנורד) הייתי צריך לקנות כרטיס לאמסטרדאם, אז עמדתי בתור הארוך בין אמריקאיות מטומטמות והודים עצבניים, וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי...

בשלב מסוים, הודיעה המוכרת כי התור נסגר בעוד חמש דקות.
מובן כי זעם רב עבר בין האנשים, שחלקם חיכו כשעה לתורם.
בסופו של דבר, התפתחו חילוקי דעות קולניים בין המוכרת לבין האדם שעמד ראשון בתור, אך לא הספיק להגיע אליה בזמן לפני הסגירה.

נראה לי שהוא טען לאפלייה גזעית (הוא היה שחור, האדם שלפניו היה לבן, ואני לא הבנתי צרפתית), אבל בכל מקרה, הוא נראה כעוס למדי, ובצדק.
בסופו של דבר, התרצתה המוכרת והסכימה למכור לו כרטיסים.
האנשים, שבינתיים עזבו את התור, התחילו לחזור מתוך תקווה שיוכלו לקנות גם הם, מה שכמובן הביא לחזרה על אותו מצב.

המוכרת המסכנה נראתה מותשת מ-‏8 שעות עבודה רצופות מול תיירים עילגים (מי אמר "טרוריסטים מסוממים"?) וצרפתים חסרי-סבלנות, וקהל הלקוחות לא נראה עליז בהרבה.

בסופו של דבר, עברתי יחד עם ההודים לתור השני, שם דווקא הלך מהר יותר, וחיכיתי רק כרבע שעה עד לקניית הכרטיסים המיוחלים.

אבל אני את הלקח שלי למדתי - כרטיסים תמיד יש לקנות מראש, עדיף מחוץ לצרפת. (ניתן לקנות כרטיסים טרנס-אירופאיים כמעט בכל תחנה ברחבי היבשת)

לפי דעתי, אתה פשוט נראה טיפוס מפוקפק...

-------------

גלעד דנבום, מעלה זכרונות, מתגעגע לגשם, ונסחף עם הזרם הוידויי.
אלזס ויזרעאל במישור הגרעיני 98932
גם בניו-יורק אין לוקרים "בשום מקום בעיר מאז ה-‏11 בספטמבר" (ציטוט מפי פקיד מודיעין ב - grand central)
כמה נפט נשאר? 95020
ה"ביליון" הוא בסטנדרט אמריקאי או אירופאי/ישראלי?
כמה נפט נשאר? 95024
אמריקאי.

אני מקווה שעכשיו אתה רגוע.
כמה נפט נשאר? 95028
להפך, זה אומר שזמננו קצר.
כמה נפט נשאר? 94902
ידוע מזמן שלא סביר שהנפט יחזיק עד המאה ה - 22. גם הפחם המאובן לא יחזיק עד המאה ה- 23 (להבדיל מפחם "טרי" משריפת עצים).

ב) - אם לא שמת לב, לי נראה שהסיכוי הטוב ביותר הוא שהדבר ייעשה כתוצאה מהכרח ולא מרצון - למשל, בסוג של "תמות נפשי עם פלשתים" יורה סדאם חוסיין ערב מותו המיוחל, להשמיד את הנפט הכוויתי - סעודי ע"י הפצת חיידקים זוללי נפט במאגרים שלהם (וחיידקים כאלו אכן קיימים כיום).
הכרח אחר הוא מעצם התכלותם של המאגרים. ברור שיש אופוזיציה חזקה מאוד, בפרט חברות הרכב והדלק שכן מעבר למקורות לא מתכלים יגרום לקריסה מוחלטת של חברות אלו שלא מוכנות להשקיע כראוי בפיתוח טכנולוגיות חילופיות. אך בעוד 100-50 שנים, גם חברות אלו לא תוכלנה לייצר נפט חדש בשביל המשך קיומן.
הפרספקטיבה של הנצח 94966
זה די משעשע (במובן העצוב של המלה). כדור הארץ מתאמץ מי-יודע-כמה עשרות מליוני שנים לייצר מאגרים קטנים של נפט, מצמיח לו מין אנושי לתפארת, ואז הם באים ובגמיעה אחת (פחות ממאה שנים) מחסלים את הכל.

ב) שמתי לב לא רק שאתה חושב שזה הסיכוי הטוב ביותר, אלא אפילו קצת רוצה בכך. (באמת?)

לעניין, זה מאד משנה אם המאגרים יספיקו לארבעים שנה או למאה שנה. אפילו אנשים-שאינם-פוליטיקאים לא מנסים לתכנן למאה שנה (כי כולם מקווים בסתר ליבם שאיזו המצאה חדשה תפתור את כל הבעיות); ארבעים שנה זה כבר סיפור אחר - את המחסור יתחילו להרגיש בעוד 20-30 שנה, ורובנו מתכננים להיות אז בסביבה.
הפרספקטיבה של הנצח 95054
פוליטיקאים חושבים רק 4-5 שנים קדימה, מקסימום 8-10 שנה, אם הם בתחילת דרכם.

איזה כיף, למשל, לפתוח ברז בישראל ולדעת שהמים מותפלים. חבל שאי אפשר לעשות את זה. למה? 4 שנים קדימה.
הפרספקטיבה של הנצח 95079
כמה נכון.
בשנת 1991 החל "הארץ" לפרסם עמוד שלם על איכות הסביבה (שנעלם בינתיים). זו היתה שנת בצורת קשה - שרק 2000 עברה אותה - ואחת הכתבות הראשונות עסקה במשבר המים בישראל. לפי אותה כתבה, בשנת 2001 (10 שנים קדימה) היו כל מי השתייה בישראל אמורים להיות מותפלים. כרגע נראה שגם בשנת 2010 זה לא יתרחש...
וזו כנראה גם הסיבה שהרכבת המהירה לירושלים, פרוייקט רב שנים, מקודם עתה בשיטת הסלאמי: תחילה לנתב"ג (בסלילה מתקדמת), משם למודיעין (מכרזים ראשוניים הוצאו השנה) ואח"כ - אי"ה - ממודיעין לירושלים, וכל הסיפור ייקח לפחות עוד 10 שנים במקרה הטוב.
כמה נפט נשאר? 168083
עוד כמה מספרים: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...

התפוקה העולמית השנתית היא כ- 27 מליארד חביות. מאגרי הנפט הידועים היום יספיקו לעשרים שנה. אבל למה להשקיע בטכנולוגיות חלופיות, כשאפשר לקוות שנמצא עוד נפט.
ומה עם ניידר 20377
אולי עכשיו זה הזמן להעלות את השאלה, למה הפילו ניידר ובוחריו (הירוקים לכאורה) את הממשל הדמוקרטי (הירוק יחסית לנוכחי, זה שחתם על פרוטוקול טוקיו) והחליפו אותו בממשל רפובלקאי.
ומה עם ניידר, באמת מה איתו? 20396
הייתי שמח להבין מה משמעות המושג "ירוק יחסית". האם ממשל קלינטון עשה ולו צעד אחד על מנת לקיים את ההסכם? אם כן הייתי שמח לדעת מהו.
ומה עם ניידר, באמת מה איתו? 20412
קצת קשה למצוא מקור אובייקטיבי שיסכם את ממשלו של קלינטון מהבחינה הזו (ברור שאין לצפות לאוביקטיביות מגורמים פוליטיים בקשר לכהונה שרק הסתימה, והגורמים שאמורים להיות אובייקטיבים ויתרו על האובייקטיביות שלהם בהחלטה להתמודד, אותה הם צריכים להצדיק), לכן אני מצרף קישור ללא יומרות אוביקטיביות אבל עדיין עם מספר עובדות...
אתה יכול לסדר שמצרים.... 20389
אתה יכול לסדר שמצרים תוצף כבר היום.....?

מעולם לא נראה אפקט החממה נראה גרוע פחות מבעבר......
אתה יכול לסדר שמצרים.... 20393
נכון, גאון שלי. כשמצרים תוצף, גם נתניה, הרצליה, תל-אביב ואשדוד יהפכו לאתרי צלילה מועדפים. שלא לדבר על עצם הבעת המשאלה למותם של מליוני אנשים.
אתה יכול לסדר שמצרים.... 20394
טל,
ראשית לא קראת את הכתבה... ולחילופין לא ביקרת בחוף הים של נתנייה (רק click away from you...)

אתה בוודאי יודע איזה מצוק יש בין הים לעיר?

חוץ מזה מי אמר משאלת מוות? זה לא פיצוץ סכר אסואן שהמיים יגיעו במכה פתאומית, אלה ייקח כמה שנים (במקרה התיאורטי שניתן בכלל
להאיץ את המהירות של התהליך..., כמובן)
איזה אושר! 20402
כלומר, מיליוני אנשים ימותו, רכוש רב יושמד, קטסטרופה סביבתית תתרחש והמצב הכללי יהיה רע.
אבל... אבל... אבל לבאר שבע יהיה סוף סוף חוף ים משלה!
איזה אושר! 20408
עלי לצנן את התלהבותך.
התחזיות הפסימיות ביותר מדברות על עליית פני הים אולי ב-‏5 מ'.
זה מספיק כדי ליצור מפרץ ארוך בירקון (מה דעתך על חוף ים צמוד לבני ברק?), מפרצים דומים בקישון ובנעמן שעשויים להפוך את הקריות לאי, ולהגיע למצוקי החוף - מה שכפי שציינתי ימוטט חלק ניכר ממצוקי הרצליה, נתניה, תל-אביב ואשקלון.
אבל באר-שבע נמצאת כ-‏200 מ' מעל פני הים.
עדיין תצטרך לנסוע רחוק...
איזה דכאון! 20414
שוב פעם מקפחים את הדרום!!!
לא פתרון, אבל 20409
כמעט כל אחד מאיתנו מקבל מדי פעם דואל משולשל (chain email) במקש את תמיכתנו במאבק נגד חיסול יערות העד בברזיל. משום מה מעולם לא קיבלתי אימייל המבקש את תמיכתי בחתימת ארה"ב בהסכם קיוטו או חיפושי נפט באלסקה. בפעם הבאה שמגיע אליכם אימייל כזה - החזירו לשולח עם "סנוב, ולבוש כבר כתבת" )לשיקולכם(.
מנפלאות קיוטו 20436
פרוטוקול קיוטו המפורסם כולל התחייבות של המדינות המתועשות להוריד את פליטת גזי החממה שלהם אל מתחת לרמתה ב- 1990. מבחינת ההשלכות על צריכת האנרגיה, זהו צעד ענק לאחור שפגיעתו הפוטנציאלית בתעשיות המזהמות רבה.

הנה עוד כמה מהפרטים היותר משמעותיים בהסכם:

א. מדינות מתפתחות פטורות לחלוטין מהקיצוץ, תחת הטענה שצריכת האנרגיה שלהן עולה עקב פיתוח כלכלי "רגיל" ובלתי נמנע.

ב. המשתתפים יכולים לקבל "נקודות זכות" על ידי נטיעת יערות והרחבת שטחים ירוקים, שכן אלו מסלקים דו-תחמוצת הפחמן מהאטמוספירה ובכך מקטינים את אפקט החממה.

ג. והמעניין מכל: בהשראת ארה"ב הוכנס להסכם סעיף שמאפשר למדינות לסחור זו עם זו במכסות הזיהום שלהן, כך שאם קזחסטן, למשל, תפלוט פחות גזי חממה ממה שמותר לה היא תוכל למכור את עודף המכסה לארה"ב, שתוכל לזהם לבטח גם על חשבון המכסה הקזחית.

הרעיון המחוכם היה שברגע שיווצר שוק למסחר במכסות זיהום, התעשיינים הגדולים - קפיטליסטים חובבי שוק, כמובן - יתאהבו בקונספט ויסכימו למנגנון שבבסיסו. וזה כמעט עבד...

אבל הכוח הדוחף האמיתי מאחורי פרוטוקול קיוטו הוא - איך אם לא - כסף. כספה של תעשיית הביטוח העולמית, שסופגת מדי שנה מיליארדי דולרים של הפסדים עקב אסונות הטבע המתגברים והולכים. לחברות הביטוח, ובעיקר למבטחי המשנה שלהן, יש אינטרס מובהק שבכוכב הלכת שלנו ישרור אקלים יציב וניתן לחיזוי.

דרך אגב, חברת פורד הודיעה לא מזמן על כוונתה לשווק מכונית "ירוקה", חסכנית, שתונע בשילוב של דלק וחשמל. אם יתממש, יהיה
זה צעד מעשי ראשון להקטנת פליטת גזי החממה מהמזהמים הגדולים ביותר - כלי הרכב.
מה רע בקצת יצירתיות וסבלנות? 20442
אכן, ניתן לצפות לפתרונות יצירתיים שבוודאי יוצעו במשך הזמן, כתחליף ל"פתרונות" קצבים של קיצוץ פרוע בצריכת האנרגייה.חשבתם מה תעשו עם פחות דיזל? איך תגיעו למפעלי ההי-טק, בקורקינט? גם חשמל וותאורה צריך שם, כמדומני.וכיצד יגיעו להם המצרכים לסופרמרקט?
במתקנים פנאומתיים? דומה שהאנושות עם כל קפיצת מדרגה טכנולוגית מגייסת גם את משאבי היצירתיות המקזזים את נזקיה.אבל צמצום וגריעת רווחה מסיבית, כולל אפקט הדומינו שיהיה לקריסות תעשיות בסיס על הכלכלה העולמית -נראה שאלו, מצבי הדחק למיניהם מדלדלים גם את משאבי היצירתיות ומגבירים את הברבריות והפראות- תוצר בלתי נמנע של דחק למינהו. בעוד מגמות עלייה והתרחבות כלכלית יוצרות כר פורה ליצירתיות רב כיוונית.
נו, מאה שנה זה הרבה מאד זמן, בהתחשב בקצב התמורות הטכנולוגיות והפריחה היצירתית בעשור האחרון.אבל תמיד, תמיד היו כאלה שהתרפקו על עידן תמימות ברברית היפוטטי, וניסו להשיבנו אחורה בעילה זו או אחרת (ראה למשל מהרסי המכונות בזמן המהפיכה התעשייתית, או ההמון המוסת שידה אבנים וזעק בגרון ניחר ופנים מעוותות משנאה כלפי בביט, ששקד על פיתוח עקרונות המחשב בסוף המאה ה-‏19). דומה שהברירה היתה תמיד, קונן הברברי וחבר מרעיו, או התקדמות הציויליזציה.
ואגב, אילו היית ג'ורג' וו. בוש במצב של נסיגה זמנית בתעשיית ההיי-טק וקריסת מניות הנסדאק, האם היית מחולל פגיעה מסיבית בתעשיות הבסיס של מדינתך, או ממתין מעט, בציפייה לפתרונות טכנולוגיים חכמים לבעייה האקולוגית שבוודאי יופיעו? יש לחשוב גם על ההשלכות ולא לקפוץ.
שוק לזיהום 20466
הרעיון של שוק לזיהום לא היה 'טריק' לגיוס הסכמתם של אילי התעשייה (מה הם כל כך טפשים?), אלא יישום מחוכם (לטעמי) של עקרון כלכלי פשוט. אם מטרת האנושות להקטין את רמות הזיהום, ומצד שני איננו מעוניינים לוותר כל כך בקלות על מכוניותינו, תנורינו, וכיו"ב, צריך דרך לאזן בין זיהום 'יעיל' (היוצר יותר תועלת מאשר נזק), לבין זיהום 'לא יעיל' (שנזקו רק על תועלתו).
אמנם זיהום נתפש על ידי רובנו כדבר רע מעצם מהותו, אך צריך לזכור שהוא חלק הכרחי ב'חבילה' של ייצור מודרני (וגם לא כל כך מודרני - זוכרים את עשן המדורות, שלא לדבר על המתאן ה'מיוצר' על ידי כבשים?).
הרעיון של מסחר בזכויות זיהום מאפשר לאנושות (דרך נציגיה בקיוטו) להגדיר רמות זיהום רצויות, ועדיין לוודא שלא מוותרים על ייצור יעיל. אם לכל מדינה זכות לזהם במידה שווה (לפי שטח, אוכלוסיה, או כל מדד אחר) ללא אפשרות לסחור, קזחסטאן תשתשמש במעט מהמותר (אך במפעלים פחות יעילים - אין תמריץ לחדש), וארה"ב תשתמש במקסימום (בעולם אידיאלי שבאמת מקיימים מה שחותמים עליו). הצרה היא שמפעלים יעילים בארה"ב יצטרכו להיסגר בהיעדר אפשרות לפעול (ולזהם תוך כדי), או יועברו לקזחסטאן, על כל העלויות הכרוכות בדבר.
מסחר בזיהום מאפשר לארה"ב לשלם לקזחסטאן, כך הייצור היעיל ימשיך (ויקבל תמריץ לזהם פחות, הרי צריך לשלם לפי מידת הזיהום). מצד שני, יאפשר הכנסה לקזחסטאן, דבר שיעזור בהתפתחותה הכלכלית. כמובן שהשמות רק מתוך הדוגמאות הנ"ל, ודינמיקה תוביל לייעול הדרגתי גם בקזחסטאן (שהרי מפעל מזהם מדי שם מונע עוד מכירה של זכויות זיהום לארה"ב - חבל על הרווח המבוזבז).
כך שהשיטה בסה"כ עובדת, ואפילו מיושמת חלקית היום. קראתי לפני כמה חודשים מאמר על שוק פנימי לזיהום בחברת BP (חברת הדלק הגדולה באירופה אם לא בעולם), ולפני כשנתיים על יישום חלקי עם קישור לקיוטו ב- New Scientist. (צר לי שאין לי לינק טוב)
שוק לזיהום 20473
מעניין מה שאתה אומר, וסה"כ זה "מתיישב" אצלי, כולל השאיפה שלנו (הערה לעצמי: מי זה "שלנו"?) לא לפגוע ביעילות הייצור, אבל הצד השני של המטבע לא מסתדר לי. תשלום דמי זיהום למדינה מתפתחת בד"כ לא יעזור להתפתחותה הכלכלית. במדינות המתפתחות הכסף לא מנוצל לרווחת האזרחים, אלא לרווחת השלטונות. בקניה למשל, הדיקטטור מוי, אחד האנשים העשירים בתבל, קיבל כסף מהקרן הבינלאומית, אף אזרח קנייתי לא ראה תועלת מהסיוע הזה. כשראו כי רע, הפסיקו לו את הסיוע, אז הוא הדפיס כסף קנייתי בסכומי עתק.
הכסף הזה גם עלול לשמש לדברים מפוקפקים כמו נשק וטרור. למשל, מה היה עושה ערפת עם דמי הזיהום? אני משער שמה שעשה עם כסף שקיבל מהקרן הבינלאומית.

לעומת זאת למדינות שנמצאות בשלבי דמוקרטיזציה כמו פרו, זה בהחלט יכל לעזור.
שוק לזיהום 20502
כמובן שאתה צודק. אין כלי כלכלי אחד שיפתור את כל הבעיות, ובעיית שחיתות שלטונות בכלל זה.
מצד שני, השלטון המושחת ייקח לעצמו בין כך ובין כך, ובשיטה הזו לפחות יש תמריץ לייעל את הייצור המקומי (חבל לבזבז זיהום טוב על מפעל מקומי אם אפשר למכרו וליהנות מעוד קצת נשק/סמים/נעליים).
בעייה אחרת שלא התייחסתי אליה היא הבעייה של ריכוז זיוהם מוגבר במקומות ספציפיים בעוד אחרים מרוכזים פחות. אני מבין מעט מאוד באקולוגיה, אך בהחלט יכול להיות שהגזמה בכיוון זה תוביל לנזק מוגבר לסביבה - כך שמה שחשוב זה לא רק הממוצע העולמי, אלא גם פיזורו.
ברור שאם כך המצב, ניתן להתייחס בהתאמה ביצירת מנגנון למחיר משתנה ליחידות שוליות של זיהום.
מנפלאות קיוטו 20530
איך בדיוק יקבעו המכסות? ההסכם מדבר על זה?
על פי רמת התיעוש של כל מדינה?
כי אם כן הרי זה ישמר את המצב הקיים. לא בשורה טובה למדינות המתפתחות. (מה גם שיכול לשמר מבנה ארכאי. כמו מועצת הביטחון של האו"ם.)
על פי מספר התושבים?
סין והודו יגרפו מליאדרים. גם ילדים בעולם השלישי יהיו רווח כלכלי. זה לא אמור לשרת את האינטרס העולמי המדבר על צמצום הילודה.
מנפלאות קיוטו 20769
המדינות המתפתחות (כולל סין והודו) אינן חתומות על פרוטוקול קיוטו ולא התחייבו לשום צמצומים.

לגבי המדינות המפותחות, ובכלל זה מדינות ברה"מ לשעבר, המכסה נקבעת לפי רמת הפליטה בפועל בשנת 1990 בניכוי חמישה עד שבעה אחוזים - תלוי במדינה.
מישהו יודע להרכיב בנושא?: 20452
רכב חשמלי הוא לא דבר חדש, לפני כמה שנים הוצגה בתערוכת מכוניות בתל אביב מכונית חשמלית (אולי של מיצובישי), עם נתוני ביצועים דומים לרכבים הרגילים, ואפשרויות טעינה מעשיות. למה הנושא הזה לא מתקדם? האם מעצמות הנפט בעולם, מצליחות לעקב את ההתקדמות מתוך אנטרסים כלכליים?
מישהו יודע להרכיב בנושא?: 20538
(בתשובה גם למיכאל הנווד, להערת האגב של עדי, ועוד)
השימוש בבנזין במקום בחלופות הירוקות יותר כבר מזמן אינו סוגיה טכנולוגית אלא פוליטית באופן מובהק. בדיון קודם הזכרתי חלופות מבטיחות כתאי דלק או מנועי חנקן-נוזלי
ויש עוד רבות כדוגמתן. תומאס גודמן (מישהו יודע מה שלומו אגב?) היה מספר על חברות דלק שהיו קונות פטנטים מבטיחים ואז גונזות אותן. בין אם היו דברים מעולם ובין אם לאו, אין בי יותר מדי טינה אישית כלפי אילי הנפט, חברות הרכב או גורג' בוש. כולה פוליטיקה. בתוך המשחק הפוליטי הזה, כפי שכמדומני מציע עמית, ביכולתנו להפיץ ידיעות על הנעשה, להשפיע ולחנך. כך אני שב וממלא את חלקי השולי בהפניה נשנית של אלה הסבורים שמכשול טכני הוא המונע את ביעור העוני, הרעב, המגיפות, הבערות, לאתר המצוין של מוסד המשחק העולמי - http://www.worldgame.org/

יוזמה כוללת יותר מאותו סעיף בהסכם קיוטו היתה לשקלל פרמטרים כמו פגיעה באיכות הסביבה, הרס משפחות, קיטוב חברתי, וכו' בתוך מדד חלופי לצמיחה, במקום התל"ג שמעולם לא התיימר ומעולם לא הצליח לשקף צמיחה. על כך ראה: http://www.gpiatlantic.org/

לעניין פליטה ספונטנית של מתאן, לפני מספר חודשים עלתה לכותרות יוזמה מעניינת של חברת מכוניות או דלק בקנדה. ע"פ מיטב זכרוני, אותה חברה מצאה כי על-מנת לעמוד במכסת צמצום פליטת המתאן שנקבעה לה, יותר זול לה לסבסד תוסף מזון לבקר המפחית את פליטת המתאן בדרך כל בשר שם, מאשר לשנות את תהליכי היצור אצלה. וזה עבד.

לסיום, כלכלנים הציעו לאחרונה מחירון מדויק לטון גז-חממה, ע"פ מידת הנזק המצטבר שגורם כל גז לאטמוספירה. לדעתי זה הכיוון.

הכינו את הממחטות (וגם בגד ים) 20567
(בתשובה לליאור גולגר)

אשר לשלומו של תומאס גודמן, ובכן גם אני ראיתי את הסרט האמריקני משנות ה-‏50 אודות זה שהמציא מנוע מכונית המונע במים.כיצד נרדף עד צוואר על ידי כמה עבדקנים לא ידידותיים ששכרו תאגידי הדלק, עד לחיסולו והפקעת רשימותיו בפינה אפלולית (ככל סרט בז'אנר הפראנויה עם גוון אפוקליפטי, גם הסרט הזה לא ממש הסתיים טוב). שלומו של במאי הסרט היה מצויין, תודה.
אשר להתחברות בין ההון הגדול לפוליטיקה, מעניין מה היה גורלו של במאי סרט דומה בבריה"מ החפה מלחצי הון חוצני למערכת הביורוקרטית."מה, מכונית זולת הנעה לכל פועל? אתה מתכוון ברצינות לכך שלא נוכל להעניק מכוניות רק לאנשי שלומנו יחד עם פריבילגיות אחרות? ומה עם יכולתנו לנהל מדיניות ריכוזית מבוקרת של חיזוק אנ"ש והחלשת החצופים המתעקשים ברהבם לפעול מחוץ למערכת הביורוקרטית? הממ.. רעיון מעניין אך קצת גדול עלינו, תודה לא בשבילנו.ואם לחשוב על כך ברצינות, זוהי חבלה אנטי חברתית
חמורה ועזת מצח ביכולתם ובכוחם של הגורמים האחראים במדינה, קריא אנחנו".
סוף דבר, לדואג לשלומו של תומיאן גודמנסקי נותר רק לשאול אם הלה יצליח לחמם את ישבנו
במחוזות הקור אליהם הועבר (שוב העבדקנים הלא ידידותיים הללו, המוציאים איש מביתו ב-‏5
בבוקר ומטלטלים אותו לאי שם).
ובכן, כוח או כסף? כפייה ובריונות כוחנית ממסדית, או תאוות הממון הפונה לרצונם של הצרכנים להתאמץ להשגת דברים אותם הם מוקירים?
האם שני הדברים ניתנים להפרדה? ובכן, כאן נעוץ ההבדל בין חברה פתוחה וחברה סגורה.
במדינה סגורה כמו סוריה או בריה"מ לשעבר נאסר חופש הפצת מידע. בסורייה ובמדינות סגורות אחרות קיים איסור על האינטרנט, ובבריה"מ אף לא הופץ ספר הטלפונים.
ומה כאן הרלוונטיות לכסף? ובכן, פשוט, אם הפרט מוקיר את הרעיון של אויר נקי בתוספת לדאגה אקולוגית, ואף המחיר אינו מי יודע מה תודות לתושייה של יצירתיות טכנולוגית, הוא יהיה מוכן להתאמץ לפחות ברמת המאמץ של רכישת מוצר-החממה, ואפילו קצת יותר כדי לרכוש את המוצר הנקי. (קצת יותר, מכיוון שהמוצר עונה גם על ראיית הנקיון האקולוגי כתוסף ערך, עבור אלה המוקירים ערך זה). רק שהמידע אודות מוצר כזה חייב להיות נגיש, מה שמביא אותנו שוב לחברות פתוחות (בניגוד לסגורות) אך גם לעידן בו אנו נמצאים מזה כעשור - עידן פתיחות המידע והאינטרנט (שאותו אין להגביל להלכה ואף לא למעשה, כשם שהנאצים לא יכלו באופן מעשי לנטרל את האזנה לשידורי ה-BBC וקול אמריקה והפצת מידע זה בארצות הכבושות).ולראייה, ביל גייטס וסטיב ג'ובס (חברת APPLE) הצליחו להקים את חברותיהם יש מאין בניגוד מסויים לתאגיד הענק IBM, ויש דוגמאות רבות מספור כאלה אודות יכולתם של אינדיוידואלים המצאתיים להכות תאגידי ענק בחברות פתוחות. ואגב, ההיסטוריה התאגידית מצביעה על כך שתאגידי הענק יהיו בין הראשונים להצטרף לחגיגה, כשם שיצרני השעונים המכניים המסורתיים היו כמובן בין הראשונים ליישם במקומותיהם את קונספט שעון הקוורץ, המצריך תהליך ייצור שונה בתכלית.זאת בניגוד לתמונה ההרמטית של תאגידי הענק הבולמים את התפתחות הציויליזציה והיצירתיות האנושית בכוח אלים,
תמונה שהיא מתוצרי המלחמה הקרה, פרי מוחם הקודח של תועמלני הק.ג.ב., שאומצה ללא כצורך גם על ידי כמה בעלי כוונות טובות במערב.
ואגב, דווקא בארצות הברית קיימים תיקונים לחוקה המטילים סייגים על תאגידי ענק, יותר מבארצות נאורות אחרות (ראה משפט מיקרוסופט
שלא ברור אם משהו בדומה לכך היה מתנהל בגרמנייה של הסוציאל דמוקרטיים והירוקים, בהיעדר תחיקה מקבילה).
כתבתי בתגובתי הקודמת שכל פריצת מדרגה טכנולוגית מעוררת גם את משאבי היצירתיות המקזזים את נזקיה. אכן ממצאים אקולוגיים והצגת גישה מערכתית כוללת לנושאים סביבתיים בצד התעוררותה של התודעה האקולוגית הינה החל משנות ה-‏60 הינה תוצר של פעולה מקזזת כזאת. זאת כשם שהמהפכה התעשייתית גייסה גם את התודעה החברתית שמנעה ניצול ילדים, הרחיבה את החינוך לכל והגבילה את השימוש בפחם המטנף והחונק. הדבר האחרון נעשה, אגב, באמצעות טכנולוגיות הנשענות על דיזל ודלק, שהתאפשרו תודות לתחילת השימוש בנפט.גם הפעם סביר שימצאו בהדרגה פתרונות יצירתיים טובים וטובים יותר. אני אומר רק שככל נושא חשוב המגייס תודעה הולמת מצד רבים, עשוי להוות פיתוי עבור חוגים רגרסיביים תאבי כוח להחזירנו אחורה תוך שימוש בתעמולה פופוליסטית וקריאה לאכיפה טוטליטרית, תוך הגברת הפריעה כלפי התהליכים הטבעיים של התפתחות הציויליזציה.
שאלתי למען האמת היתה נקודתית 20589
נודע לי לאחרונה מאוזן שלישית לפחות שתומס גודמן חולה מאד ועל כן שאלתי לשלומו. ההערות על תומיאן גודמנסקי וכו' יחכו ברשותך אם-כן למועד בו תופרך שמועה זו ע"י אייל זה או אחר, או שמא ע"י מקורבינו באגודה הישראלית למד"ב ופנטסיה? אין זה קשור לדיון ולכן לא אצפה ליותר מאימייל.
את תגובתך הנרחבת אפטור בהמלצה כנה לעיין בכתביו של באקמינסטר פולר (Buckminster Fuller), אם כי אני עצמי מעולם לא נשמעתי להמלצה זו פרט לפרשנויות ועיונים.
שאלתי למען האמת היתה נקודתית 20595
באקמינסטר פולר זה לא זה שגילה את הבאקי-בולז? או שהם נקראו על שמו? אוף... פעם ידעתי.
על שמו, בזכות הכיפה הגאודטית 20596
הגיע הזמן! 20612
סוף סוף מישהו מעלה את הנקודה הזו! זו אחת הבעיות הכלל-עולמיות החמורות יותר בימינו אנו.
ידעתי שמצבנו גרוע אך לא היה לי מושג עד כמה! אתה בטוח שהנתונים המדאיגים הללו נכונים?
כל הכבוד לך, המשך כך!
הגיע הזמן! 20627
תודה.
חלק מהקרדיט מגיע לקורא LG שדירבן אותי לכתוב מאמר בנושא.
מאמרים נוספים עוד יבואו.
חדשות! 20766
יוזמה חדשה של האו"ם לשיכנוע ארה"ב:
הסופר טרווניאן בספרו שיבומי 20784
הסופר טרווניאן בספרו שיבומי אומר על האמריקנים: "המחויבות של האמריקנים לכבוד נעה ביחס הוך לדאגתם להסקה מרכזית".

האם ניתן להגדיר את האמריקנים בצורה טובה יותר?
''הנסיבות היו שונות'' 20964
משעשע במיוחד לבחון את התייחסותו של בוש להבטחותיו מן הבחירות לפעול לצמצום פליטת הפחמן דו-חמצני. למיטב זכרוני אמר בערך
"The circumstances have changed since campaign. We're in an energy crisis"

חיוך ציני מתגנב לבוגרי בלבן כמו גם לקוראי חנוך לוין ז"ל. נו, דב, הנסיבות היו שונות? או שמא אדריכלי אוסלו היו פשוט סומאים?
the lighter side of... 24645
[מאור: אני נותן לז'קו לשחק קצת בחלקים הנידחים של האייל (נידחים רק מבחינה זו שהדיון שם דעך, כמובן)]

יכול להיות שהמדבור המואץ הוא המפתח לשלום-עד-ושיתוף-פעולה / ניצחון-מוחץ-על-שכנינו.
(מחק את המיותר בהתאם להשקפתך)

הרי המדינות הסובבות אותנו תלויות באקלים יותר ממדינתנו הקטנה. נכתב במקום אחר באייל שחלק גדול מאוד מהמים שלנו מושק(ע)ים בשדות ובברכות דגים, אבל גם אם מים אלו לא יספיקו (הרי את החקלאות הערכית ניתן להחליף ביבוא) ניתן כמובן להתפיל מי ים.
על כל פנים, המדינות הסובבות אותנו תלויות הרבה יותר באקלים. התחממות כזו עשויה להביא אותן למצוקה גדולה ולהעניק לישראל הזדמנות פז לשיתוף-פעולה-אזורי-רווחי-(אפילו)-עסקי-(אפילו)-של-התפלה-וצנרת / למתקפה-כוללת-על-מדינות-ערב-הגוססות-בצמא-וחיסול-המטרד-אחת-ולתמיד (מחק את המיותר בהתאם להשקפתך).

אה, המלונות? למען האמת אני שונא ים, ומעבר לכך אני מוצא טובה גדולה בפגיעה בתוכניות הנדל"ן המושחתות, ולו לשם נקמה (אממ.. אם כמה מיליארדרים יפסידו כמה מאות מיליונים, ועוד מידי "אמא אדמה", אותה הם עושקים בעצם בניית המלונות, זה נשמע יותר כמו צדק).
the lighter side of... 24711
אז ככה, חביבי. כל עוד תפרסם מדי פעם תגובות כ"ז'קו", יופיע מדי פעם "ז'קו" בתור ברירת המחדל בשדה "שם". פשוט, לא?

השם המוצע כברירת המחדל הוא השם האחרון שהשתמשת בו כדי לפרסם תגובה. כך, לפחות, זה עובד אצל כולם; אני אתפלא אם אצלך זה שונה.
the lighter side of... 24715
אצלי זה שונה, כנראה.
ז'קו מופיע ללא קשר לתגובה האחרונה.
אתה מוזמן לביתי לכוס קפה, ואם יש לך מזל, ''עוגת הבית'', ולהתרשמות ממערך המיחשוב הלא מסודר כלל, אולי הוא הגורם לקבעון.
the lighter side of... 25065
הוכחה נוספת לצורך ב "מספר תגובות" בדפדוף
בארכיון. או אולי אפילו אופציה - הראה את
כל המאמרים/סקרים/חדשות עם תגובות
חדשות - כך לא יעלם שום דבר לתהום הנשייה
the lighter side of... 25143
כרגע, "דיונים מתמשכים" פותר את בעית "תהום הנשיה" (עניתי היום למישהו שהשאיר תגובה על מאמר מאוקטובר 99, והניח אולי שאיש לא יראה תגובה זו לעולם).

עם זאת, הרעיון של "הראה את כל המקומות עם תגובות חדשות" אינו רע בכלל, ואיישם אותו בהמשך, אני מקווה. תודה.
צדק פואטי 158101
לא נראה לכם מתאים שהראשונים שיסבלו מעלית פני הים עקב אפקט החממה הם תושבי פלורידה, שעקב אי יכולתם לנקב טפסים כמו שצריך הביאו לבחירתו של בוש?

<אני מגיב כאן כי טל הצהיר שהוא עוקב גם אחרי תגובות לדיונים ישנים. מה לעשות וההתקדמות אחורה שלי בקריאת הדיונים היא מאוד איטית. אני גם מתכונן נפשית לקריאת הדיון על נסיונות בבעלי חיים. זה הולך להיות פרויקט.>
תמיד יש מישהו שעוקב... :) 158103
תמיד יש הרבה שעוקבים 158106
יעקב? 158110
אם כבר... 158118
באמצע שנות השמונים היה למעריב מוסף בשם ''יעקב'' שכותרת המשנה שלו הייתה ''המגזין שעוקב אחריך''. היה בו גם קומיקס משעשע בשם ''מפלץ הכינרת''.
אם כבר... 158119
ופרסומת של לימור בתחילת המאה בה היא שואלת "אתה עוקב אחרי?"
אם כבר... 679857
אח, מוסף משובח... התגובה שלך היא האזכור היחיד שמצאתי למוסף באינטרנט. ספציפית, אני מחפש מזה זמן מה סיפור בהמשכים שנכתב ע"י דוד (?) בש, שכותרתו "גש אלי חניך תורן" ומספר את חוויותיו של טירון חי"ר.
אם כבר... 685467
אני זוכר את הסיפור הזה! זכרתי משום מה שהוא התפרסם דווקא במוסף (השוביניסטי להחריד, במבט מהיום) "גבר לעניין", אבל בחיפוש ב-jpress אני לא מוצא אותו עכשיו שם. נדמה לי ש"יעקב" היה המוסף שהחליף את "גבר לעניין" במעריב בימי שני, אבל ארכיון מעריב שב-jpress מגיע רק עד סוף 1987, שאז עדיין הופיע "גבר לעניין". ביקור קצר בבית אריאלה יכול לפתור את המסתורין.

בכל אופן, נראה לי שעכשיו כבר מותר לגלות שהיחידה הסודית שהטירון התגייס אליה היא "מורן". אם אני זוכר נכון, הפרק הראשון של הסיפור נסוב סביב עניין של להיות שמאלי או ימני (במובן של היד הדומיננטית, לא פוליטית), דבר שאכן היה רלוונטי לניהוג הטיל של היחידה דאז.
אם כבר... 685477
כנראה שעם מספיק אימון בכלי מסוים שמאלי יכול לשלוט בכלי שתוכנן לימניים (ולהיפך). לפחות למארק קנופלר זה עבד. וגם להנדריקס כמדומני.
אם כבר... 685609
נכון, מן הסתם, אבל עקומת הלמידה של שמאלי על כלי ימני תהיה בממוצע ארוכה יותר מזו של ימני טבעי, ואני יכול להבין את האחראים על המיון בצה"ל אם הם העדיפו שלא להפנות שמאליים לתפקיד הספציפי הזה.

דרך אגב, יש לי חבר ששירת בסדיר תקופה מסוימת ביחידה מובחרת ביותר, וכשמאלי, הוא קיבל (עוד בטירונות, אאז"נ) נשק "ראי", מבחינת המיקום של הנצרה וכו'.

לגבי קנופלר - נכון מאד. הנדריקס הוא דוגמא מעניינת: הוא היה שמאלי שניגן תמיד "הפוך", במובן זה שהוא פרט על המיתרים עם יד שמאל ולחץ על צוואר הגיטרה ביד ימין; אבל הוא ידע לנגן מצוין באופן הזה גם על גיטרה שהותאמה לשמאליים (כלומר עם סדר מיתרים הפוך), וגם על גיטרה ימנית רגילה, שהוא פשוט החזיק הפוך (וזה די נדיר).

עד היום לא קיבלתי תשובה מניחה את הדעת לשאלה מדוע יש הרבה גיטרות שמאליות, אבל אין אף פסנתר שמאלי, סקסופון שמאלי, וכו'.
אם כבר... 685610
ניחוש: גיטרה היא כלי הרבה פחות שמרני מפסנתר (במיוחד) וסקסופון? אבל אם זה מה שהיה משפיע, ומיקום הידיים בפסנתר משפיע, אז הייתי מצפה למצוא מקלדות שונות לשמאליים.
אם כבר... 685624
השערה שלי: בגיטרה התפקיד של שתי הידיים שונה לחלוטין. אחת פורטת, לעיתים עם מפרט, לעיתים צלילים בודדים ולעיתים אקורדים, ואחת מקצרת את המיתר כדי להגדיר איזה צליל יישמע בזמן הפריטה (העתידית מן הסתם).
המנח של הידיים שונה, מהירות התזוזה שלהן שונה, העוצמה ששתיהן מפעילות שונה וכן הלאה.
בהפשטה מסוימת, יד שמאל "מניחה את התשתית", אבל יד ימין היא זאת שמנגנת. זאת הפשטה, כי מי שבאמת מנגן יודע שהחלוקה הזאת מאד מטעה, אבל בקירוב ראשון זה תיאור סביר.
בפסנתר לעומת זאת, שתי הידיים מנגנות: אולי יד אחת מנגנת מלודיה והשנייה אקורדים, אבל ברמה מסוימת הן עושות "אותו דבר" - מקישות על קלידי הפסנתר ומפיקות מהן צלילים. לכן, גם מי שהיד הימנית שלו דומיננטית פחות, הפרש המאמץ כדי לגשר על הפער בין ביצועי שתי הידיים קטן למדי, ולא מצדיק יצירת חומרה הפוכה.
אפשר להרחיב את הטיעון הזה כנראה גם לסקסופון וכו'.
__________
התשובה ההיתולית: הרבה יותר קל להפוך גיטרה מלהפוך פסנתר‏1.

1 והבדיחה המתבקשת:
- מה ההבדל בין פיל, פסנתר ומשפחה?
- שפסנתר אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר לפסנתר.
אם כבר... 685633
אז איך תסביר שגם (כמעט) אין כלי קשת - כינור, צ'לו וכו' - שמאליים? חלוקת התפקידים בין הידיים בכלים האלה היא דומה מאד לזו שבגיטרה. יתרה מזאת - למיטב ידיעתי, בעולם הקלאסי כל נגני הגיטרה הקלאסית מנגנים על גיטרות ימניות.

מקרה בוחן מעניין הוא של גיל סמטנה, נגן גיטרה בס ("הפליטים", "מאמי", פורטיס ועוד) שהפך בגיל מאוחר יחסית לקונטרבסיסט. בשונה מאלי מגן או אבישי כהן, שעברו גם הם מסלול דומה, סמטנה הוא שמאלי שניגן במקור על גיטרה בס שמאלית. היות שאין קונטרבס שמאלי, הוא נאלץ ללמוד את הכלי פחות או יותר מההתחלה (כך שמעתי; אני לא מכיר אותו אישית).

כתבתי קודם "אין קונטרבס שמאלי", אבל האמת היא שיש, קצת. למיטב ידיעתי, הביקוש לקונטרבסים כאלה הוא כמעט אך ורק מצד בסיסטים חשמליים שמאליים שעברו לקונטרבס, ולא רוצים להתחיל מההתחלה (טכנית, לא מוזיקלית). בעולם הקלאסי הסטנדרטי - שוב, למיטב ידיעתי - כל נגני כלי הקשת מתחילים וממשיכים עם כלים ימניים. זה המקום לציין שבמבט שטחי קונטרבס אולי נראה סימטרי למדי, אבל ה"ימניות" של קונטרבס סטנדרטי מתבטאת לא רק בסדר המיתרים, אלא גם במיקום של שני רכיבים חשובים בתוכו - ה"נשמה" (sound post) ו"קורת הבס" (bass bar). לכן, להסב קונטרבס מימני לשמאלי זה עניין לא טריוויאלי ובד"כ גם מאד יקר.

הניחוש הכי טוב שלי לשאלה שהתחילה את הדיון הזה הוא שגיטריסטים/בסיסטים לא-קלאסיים שבוחרים לנגן על כלי שמאלי פשוט לא יודעים שהם היו יכולים לנגן לא פחות טוב על כלי ימני רגיל, אילו היו מתחילים כך. הנדריקס ופול מקרטני אשמים.
אם כבר... 685635
במקרה הזה הייתי פונה לשאלת הביקוש וההיצע. כמה קןנטרבסיסטים יש לדעתך בעולם? וכמה גיטריסטים?
הייתי מניח לפחות מאה גיטריסטים על כל קונטרבסיסט.
בין השאר, כי גיטרה אפשר ואף מקובל להביא לקומזיץ, גם אם אתה יודע ארבעה אקורדים ואין מאחוריך שנים של נגינה קלאסית.
עכשיו, היתרון המספרי הגדול הזה הופך את הקמת פס הייצור לגיטרות שמאליות ליותר כדאי כלכלית.
אם כבר... 685651
יצא שכתבתי די הרבה על קונטרבס - שהוא אכן כלי לא מי יודע מה פופולרי, בלשון המעטה - סתם בגלל שאני יודע עליו יותר. אבל בעולם הקלאסי, כל (או קרוב מאד מאד לכל) הגיטריסטים, הכנרים, הוויולנים והצ'לנים מנגנים על כלים ימניים בלי להתווכח. ברוקנרול, להבדיל, זה לגיטימי שגיטריסט שמאלי מתחיל יתלבט באיזה כלי לבחור, ואחוז נכבד מהם בוחר בכלי שמאלי. אני מנחש שהיקף המכירות של גיטרות קלאסיות וכלי קשת הוא באותו סדר גודל של מכירות גיטרות חשמליות, כך שלא נראה לי שהכדאיות הכלכלית של הייצור היא העניין. אני עדיין חושב שזה סתם עניין תרבותי: בתרבות הקלאסית (כמעט) אף אחד לא חושב על כלי מיתר שמאלי בתור אופציה, ובתרבות הרוקנרול משום מה כן.
אם כבר... 685670
יש פה קצת ערבוב לשוני, כי כיום גיטרות ''קלאסיות'' נמצאות בעיקר אצל נגנים ללא הכשרה מוסיקלית ''קלאסית''. ולכן הייתי מצרף אותן דוקא לצד של החשמליות מבחינת הסטטיסטיקה. וגיטרות שמאליות כאלה לא כל כך קשה למצוא, ביקוש והיצע כמו שאמרתי בתגובה הקודמת.
נראה לי שגם אם נסכם את כל כלי המיתר בתזמורות קלאסיות,תגיע לאחוזים בודדים מתפוצת הגיטרות, חשמליות קלאסיות ואקוסטיות.
אם כבר... 702369
בשבוע שעבר סוף סוף הזדמנתי לסביבת בית אריאלה בשעות מתאימות. אז נכנסתי, אבל התאכזבתי לגלות ש"מעריב" המודפס בחדר העיתונות מגיע אחורה רק עד אמצע שנות התשעים, כלומר שוב בדיוק מפספס את הסיפור שבו עסקינן. גיליונות ישנים יותר היו רק במיקרופיש, אבל מיקרופיש יש לי גם באוניברסיטה, אז למחרת הלכתי לספרייה, בדקתי, ואכן איילי צדק: הסיפור בהמשכים "בוא הנה חניך תורן" התפרסם במוסף "יעקב", ולא ב"גבר לעניין". איילי, אם אתה (או מישהו אחר) עדיין מחפש את הסיפור, אז הפרק הראשון שלו התפרסם ביולי 1989 (המוסף עצמו החליף את "גבר לעניין" בימי שני כמה חודשים קודם לכן). זכרתי נכון רק חלקית את העניין של להיות שמאלי או ימני - זה אכן חלק מהסיפור, אבל לא בפרק הראשון אלא בפרק הרביעי או החמישי, כמדומני.
צדק פואטי 158104
לפי מידת הקוהרנטיות של מנקבי הטפסים המוזכרים מפלורידה, לא בטוח שהם ישימו לב גם כשהים יטביע אותם.
צדק פואטי 158125
המלצה - קרא את 692 לפני 792.
צדק פואטי 158128
מאוחר מדי. קראתי את הסיקוול לפני הספר כי היו בו פחות עמודים.
צדק פואטי 158143
ואם לענות לעניין, נדמה לי שיש קבוצת איים באוקיינוס השקט שכבר כמעט ונעלמה בשל עליית מפלס הים, שנובע כנראה מאפקט החממה. האיים (היו) מיושבים.
צדק פואטי 158144
יש. גם אני זוכר את הדיווח הזה. מישהו מוכן לגגל?
צדק פואטי 158151
לא יכול כרגע לגגל, אבל נדמה לי שאלו הם אותם איים שהיו הראשונים לחגוג את המילניום (כלומר הכי קרובים לקו התאריך הבין לאומי).
צדק פואטי 158164
כלומר אין כבר קבוצת איים באוקיינוס. אתה יודע למי התושבים הצביעו? (גור או בוש)
the lighter side of... 25076
עלי לאכזב אותך.
בגלל האקלים המדברי ממילא במדינות הנפט של המפרץ הפרסי וחצי האי ערב, המדבור לא ישנה להם הרבה בעוד שויתור על הנפט יהפוך את סעודיה, כוויית וכל השאר למדינות עניות וחסרות משאבים. לא מפתיע לכן שמדינות אלו מובילות את ההתנגדות לצעדים לצמצום פליטת גזי חממה וצמצום שריפת דלקים פחמניים.
מדינות ערביות שכן תושפענה ובגדול כמו מצרים לא נותנות דעתן על הנושא, אחרת - לו הייתי מובארכ - כבר הייתי מכריז מלחמה על סעודיה שייצור הנפט המאסיבי בה מאיים ממשית על מצרים עד כדי סכנה לעשרות מיליוני תושבים באלכסנדריה ובכל דלתת הנילוס ואובדן כמעט מוחלט של החקלאות במצרים.
בוש מבריז מוועידת כדור הארץ 85601
בעוד השטפונות הכבדים במזרח אירופה מהווים עוד תמרור אזהרה בולט, מעדיף בוש לנפוש בחוותו מאשר לספוג ביקורת מוצדקת בדרא"פ.
בוש מבריז מוועידת כדור הארץ 95186
בגלילאו האחרון יש כתבה הקושרת (ומציגה מודלים) בין שטף הקרינה הקוסמית, ''כתמי השמש'' ושינויי מזג האויר על פני כדור הארץ.
לפי כתבה זאת, המודלים הקוסמולוגיים מסבירים כמחצית מהתחממות כדור הארץ, בעוד המחצית השניה תלויה בהתנהגות האדם (כלומר אפקט החממה).
בוש מנסה לטייח מחקרים מדעיים? 177063
כתבה ב-Observer מלפני כחודש.

ושוב: ארה"ב מתנגדת 183007
וכעת גם רוסיה בעקבות ארה"ב - קישור מתוקן.

האם ניאלץ להמתין להחרפה נוספת בתוצא החממה לפני שארה"ב תקבל על עצמה צעדים לבלימת הנזקים הסביבתיים?
ישראל אישררה את פרוטוקול קיוטו 198828
הממשלה אישררה את פרוטוקול קיוטו בדבר שינוי האקלים
מקור:דובר המשרד תאריך עדכון: 16/02/2004

ממשלת ישראל אישררה ביום חמישי (12.2.04) את פרוטוקול קיוטו בדבר שינוי האקלים, הפרוטוקול של אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בדבר שינוי האקלים.

רוסיה אישררה את פרוטוקול קיוטו 259436
גם רוסיה אשררה את פרוטוקול קיוטו. בכך נכנס הפרוטוקול לתוקף כיוון שהוא זקוק לתמיכה של מדינות שרמת הפליטה בהן מגיעה ל-‏55% מרמת הפליטה של כלל המדינות המתועשות כפי שנמדדה ב-‏1990. חתימת רוסיה מעלה את האחוז מעל לרף הנדרש. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
דו''ח של הפנטגון 199560
"שינוי האקלים יהרוס אותנו"
יש תוצאות חיוביות להתחממות? 615372
יש מקומות שבהם מזג האוויר נהיה נוח יותר? אולי יותר גשמים במקום צחיח, יותר חום במקומות קרים, פחות סופות וכדומה?
כל תופעה שלילית מקושרת אוטומטית לתופעה המשוערת והתחזיות הן על קטסטרופות, האם אירוע כזה יכול לגרום רק להשפעות שליליות?
יש תוצאות חיוביות להתחממות? 615376
אין שום שינוי דרמטי במזג האוויר, לא לחיוב ולא לשלילה. יש קבוצה גדולה בין מדעני האקלים שמחוללת היסטריה על סמך מחקרים ברמת זבל, ככל הנראה, מטעמים אינטרסנטיים לפי הערכתי (האינטרס השגת משרות אקדמיות ותקציבי מחקר).

העובדות הבדוקות הן שיש התחממות גלובלית בקצב של 0.6 עד 0.7 מעלות במאה השנים האחרונות ואין שום עליה בקצב ההתחממות. אין שום חריגות מיוחדות במזג האוויר השוטף, בהשוואה לעבר. אין שום עליית פני ים חריגה ביחס לעבר , העליה של פני הים היא בקצב משוער של 3 מילימטר לשנה (מה שלא יגרום שום הצפות בשטחים מיושבים ב 300 השנים הבאות). אין שום דיווח מהימן על המסת קרחונים מסיבית, כל שינויים במצב הקרחונים אינם חורגים מהעבר.

במקביל להתחממות יש עליה קבועה של כמות דו תחמוצת הפחמן באוויר. ב 55 השנים האחרונות ה co2 גדל מ- 330 יחידות ל - 395 יחידות. עד לפני כ- 150 שנה כמות ה co2 הייתה קבועה בשיעור של 280 יחידות. תיתכן קורלציה בין כמות ה- co2 באויר לבין ההתחממות הגלובלית, אבל אין שום מחקר אמין שיש קשר סיבתיות (סיבתיות — עליית כמות co2 היא הגורם להתחממות). הדבר היחיד שהוכח פחות או יותר הוא שעליית כמות co2 ניגרמת בחלקה על ידי שריפת דלקים פוסיליים, יתכן שחלק מעליית כמות ה- co2 ניגרמת על ידי ההתחממות ולא להיפך, שכן התחממות האוקיינוסים גורמת לפליטת co2 מתוכם לתוך האטמוספירה. אין הוכחות משמעותיות שעליית כמות co2 באטמוספירה גורמת נזקים, לא מן הנימנע שהיא תביא תועלת כי תגדיל את כמות הצומח (שהרי הפוטוסינטזה מזינה את הצמחים , הופכת co2 לפחמן צמחי).
יש תוצאות חיוביות להתחממות? 615378
יש לך לינקים למקורות אמינים? (באשר למידת ההתחממות והלינאריות שלה)
יש תוצאות חיוביות להתחממות? 615399
ההתחממות אינה לינארית, לפעמים הקצב שלה מהיר יותר ולפעמים הקצב איטי יותר. קצב ההתחממות הגדול ביותר היה בערך בין השנים 1980 ל- 1996 נקרא לו W3, קצב ההתחממות בין 1997 עד 1913 - שניקרא לו W4 - היה מתון בהשוואה ל W3 .
את התקופה בין סוף מלחמת העולם השניה 1945 עד 1980 אפשר לחלק לשתי תקופות, רק שאיני זוכר כרגע את השנה של החלוקה (כדי לסבר את האוזן בלבד לצורך ההמשך אתייחס לשנה ההמחלקת הזו כאילו היא 1960). (ההמשך הוא לפי החלוקה האחרונה) בין השנים 1945 עד 1960 היה קצב התחממות W1 שהיה קרוב לאפס (כלומר הטמפרטורה הממוצעת באותן שנים לא עלתה בכלל, בין השנים 1961 ל- 1980 קצב ההחממות (שנסמן אותו W2 ) היה מתון מאוד. כלומר ההתחממות W2 יותר מתונה מההתחממות W4 בין 1996 ל- 2013 .

תיאוריית ההתחממות הגלובלית (המבהילה) מתבססת על שינויי הטמפרטורה w1 w2 w3 .
שינויים אילו יצרו גרף שמתקמר כלפי מעלה כאשר W3 יוצר את הקימור הכי חזק, הגרף הזה ידוע בשם "ההוקי סטיק".
רוב מומחי האקלים טענו שמגמת ההוקי סטיק תילך ותיגבר , לפי מודלים שונים הם התנבאו שהטמפרטורה בין 2000 ל- ל- 2010 תעלה בשיעור של 2 עד 4 מעלות צלסיוס (הרוב תמכו במודל שלפיו העליה תהיה 2 אחוז או קצת יותר, האלרמיסטים דיברו על 3 מעלות או יותר). מה שקרה הוא שינוי מגמה בממוצע שסימנתי ב- W4 , לפי ההתחממות W4 אין יותר התקמרות כלפי מעלה אלא יש בקטע W4 התקמרות כלפי מטה (תוך כדי עליה מתונה בטמפרטורות).

במילים אחרות, שינוי המגמה W4 שבר לחלוטין את התחזיות בדבר האצת קצב ההתחממות. יש כרגע המשך התחממות מתון ללא סימנים של האצה ההתחממות. אני מעריך שאם יעבירו קוו רגרסיה בין הטמפרטורות החל משנת 1945 ועד 2013 הרי לפי קוו זה ההתחממות בין שנת 2000 ל- 2100 תהיה בערך מעלה אחת צלסיוס.

כמובן שהמגמה W4 של 16 השנים האחרונות יכולה להשתנות. אולו תהיה האצה של ההתחממות אולי תהיה האטה נוספת בהתחממות. מכל מקום — אין שום אינדיקציה ברורה מה יקרה. הטענה של המרגיעים היא שעליה של מעלה אחת במאה שנה אינה גורמת שום נזק (והיו בעבר עליות וירידות של טמפרטורה בשיעור כזה ללא תוצאות ניכרות).

לגבי נתונים שאליהם אתה מבקש לינק. זו אחת הבעיות הקשות בתחום. אין נתונים אחידים לגבי מדידות טמפרטורות. יש שלושה גופים שעושים מדידות טמפרטורה לפי שיטות שונות, שלושת הגופים נותנים תוצאות מדידה שונות. שלושת הגופים מסכימים בערך רק לגבי _הגידול היחסי בטמפרטורה_. גוף אחד הוא NOAA (שייך לממשלת ארצות הברית וכנראה קשור הדוק ל NASA ). גוף שני הוא גוף בריטי, שכחתי את שמו אבל תמצא אותו באמצעות גוגל (אם זכרוני לא מטעה אותי המנהל שלו ניקרא פיל ג'ונס). לגבי גוף מדידות שלישי אינני זוכר את שמו ומיקומו, אבל הוא מכובד לא פחות משני הגופים שהזכרתי. חיפוש בגוגל יעזור לך למצוא את שמו. מבין שלושת הגופים רק NOAA נותן (בקלות יחסית) נתונים גולמיים של טמפרטורות ממוצעות שנתיות (לקח לי המון זמן למצוא את הנתונים הללו). הגוף הבריטי לא מוסר נתונים גולמיים של טמפרטורות, הוא מוסר תחזיות ופרמטרים שלפיהם אםשר לעשות את התחזיות שלו. כלפי הגוף הבריטי הועלו האשמות שהוא מזייף נתוני מדידה ועושה בהם מניפולציות (זה מה שניקרא שערוריית קליימט-גייט). לגבי הגוף השלישי שעורך מדידות, לא חיפשתי נתוני גולמיים כי אם הם גלויים לציבור קשה מאוד להגיע אליהם. אני הסתפקתי בנתוני NOAA כי הם היחידים שמאפשרים איך שהוא גישה לנתונים הגולמיים של טמפרטורה ממוצעת.

רוב הנתונים המעובדים קלות (כגון טמפרטורה ממוצעת שנתית) שהתפרסמו מחוץ לשלושת גופי המדידה שהזכרתי — התפרסמו במקומות שונים ואני לא זוכר אותם. יש נתונים חלקיים בוויקיפדיה.

ההסבר הכי משכנע אותי לגבי תופעת ההתחממות היא של נתן פלדור, מאוניברסיטת תל אביב או האוניברסיטה העברית. מצד אחד הוא פיסיקאי קפדן שהתחנך בפקולטאות לפיסיקה רגילה, מצד שני תחום ההתמחות שלו (לפחות בעשרות השנים האחרונות) היא מדעי הסביבה (שכוללים את בעיות ההתחממות). היה ראש הפקולטה למדעי הסביבה מספר שנים. תמצא שתי הרצאות עממיות שלו באינטרנט YOUTUBE, שתיהן של שעה פלוס-מינוס. (לא זוכר בדיוק באילו שנים ניתנו הרצאות אילו, יכול להיות משהו כמו שנת 2010 ושנת 2012.) שתי ההרצאות חופפות בערך בתוכן, כדאי לשמוע את שתיהן כדי לא לפספס משהו חשוב.
יש תוצאות חיוביות להתחממות? 615400
הייתכן כי הסיבה ש-W4 מראה על התמתנות היא שמסוף שנות ה-‏90 עלתה מאד המודעות לפליטת גזי חממה, חלקם נאסרו בשימוש ומדינות רבות חוקקו תקנים המאלצים חברות להתמודד עם העניין הזה?
למרות הקושי המובנה שלי לסמוך על 3-4 מספרים בכדי לקבוע משהו מושכל, הנתונים האלה ממש מבקשים את התיזה הנ"ל.
יש תוצאות חיוביות להתחממות? 615401
אני מתקשה להאמין שאתה מפענח את גרף החום, ללא כל רפרנס. כאחרוני בוני האפליקציות לניתוח דו-פעמי מוצלח של גרף נתון של שורטיסתים-עושי-שוק.

זה לא שאתה לא מקשר למסמכים הנכונים, אתה פשוט לא מקשר את הטמפרטורות שלך לכלום. גם אם פרצת למשרדי הפנטגון והפעלת את סוכניך הרוסיים בסין, והשגת גישה אל כל נתוני הטמפ' האמינים ביותר, ואספת אותם אחד אחד בשקדנות אל חיכך, גם אז - לא תוכל לפנות אל ההיגיון של בן שיחך אם לא תזכיר או לפחות תרמוז, שיש להתיחס לתיאוריות של חוקרי מזג האויר, העכשווי והגיאולוגי, ולמודלים של איזורי האקלים ומשטר הרוחות והזרמים, שהם מקשקשים עליהם מידי פעם.

לדוגמא כן?

מבחינתי תקשר את הנתונים שלך למשהו עם הירח, ואני אזרום איתך.
יש תוצאות חיוביות להתחממות? 679885
הניסוחים שלך מאוד מעניינים ומרהיבים אלא שמלבד ניסוח אין בהם תוכן. את חיפוש הנתונים אני מותיר לך, אינני עובד שכיר שלך ואיני עושה ליקוט לינקים בשעה שיש לובי עצום שמצניע אותם. אני מסתפק בסיכום המצב ואידך זיל גמור (=חפש נתונים גרפיים ואחרים _בעצמך_).

מאחר ואתה מתעצל לברר נתונים בעצמך אז בכל זאת לינק למי שמתעניין ומוכן להשקיע חיפוש בלי לבוא אלי בדרישות שאאכיל אותו בכפית:

בשנת 2012 כאשר חלפו 16 שנה מאז שנת 1996 פירסם daily mail באחד מעתוניו שניים או שלושה מאמרים עם גרפים שבהם (גם עם הפרשנות המינימלית) מסתבר שבין השנים 1996 ל- ההתחממות נעשתה איטית ביותר (על פי זכרוני, שעלול לא להיות מדוייק, העליה ממוצעת ב- 16 השנים הללו הייתה 0.04 צלסיוס בעשור. (המאמרים בדיילי מייל מגזימים וטוענים שלא הייתה _כלל_ התחממות, אבל אם ניתעלם מההגזמה אפשר לאמר בבטחון שההתחממות (אפילו לפי מפחידני ההתחממות, שסיפקו את נתוני הגרפים) היתה בקצב 0.04 מעלות צלסיוס בעשור). מה שבטוח הוא שהמבנה המקוער הקרוי "מודל ג'וניט סטיק" - ניסתר לחלוטין. אין שום האצה בהתחממות הגלובלית יש התחממות _בלתי מואצת_ כפי שהייתה במאה השנים האחרונות.

ההתחממות הממוצעת במאה השנים האחרונות היא לפי זכרוני בערך בקצב 0.08 צלסיוס לעשור אם כי יתכן ואני טועה במקצת והההתחממות היא 0.09 צלסיוס לעשור. בין 1990 ל- 1996 ההתחממות הייתה לפי זכרוני 0.16 צלסיוס לעשור (או אם אני טועה 0.18 צלסיוס לעשור). אותו 0.16 לעשור (או שמא 0.18 לעשור ) זה הנתון _הרציני היחיד_ שעליו בוסס מודל ההאצה של ההתחממת (הידוע בשם מודל גוינט סטיק).

מה עשו מפחידני החממה נוכח כשלון "מודל ג'וינט סטיק" ? הם התחכמו (לאחר שהודו בחריקת שיניים שיש "היאטוס" דהינו שם לטיני מסובך שפירושו "מיתון ההתחממות").

להלן ההתחכמות: הם שינו את השם - לא עוד "התחממות גלובלית" אלא "שינויי מזג אוויר מפחידים" . (סליחה אבל איננה זוכר כרגע את הפרזה שהם המציאו כחלופה למילים "התחממות גלובלית" אבל התוכן של הפרזה הזו היא כאמור "שינויי מזג אוויר מפחידים"). אה כן, ניזכרתי בשם המתחכם - השם המשופץ הוא CLIMATE CHANGE.

ברגע שאתה ממציא פראזה שפירושה העמום "שינויי מזג אוויר מפחידים" אפשר לייחס כל שינוי אקלים חריג להתחממות גלובלית אפילו אם אין התחממות גלובלית. ההתחממות התמתנה אבל ההפחדה הוסטה לשלל סוגי חריגות רבים שלא ניתן לבדוק את משמעותם כראוי. כותב המאמר מנה כמה וכמה שינויי אקלים ממין זה. הוא הזכיר התרוממות פני הים, אז "חרטא ברטא" אין שום הוכחה להתרוממות חריגה, קצב עליית פני הים היה ונשאר סדר גודל של 3 מילימטר לשנה. המקצינים מביאים הוכחות רעועות שיש היום עליית פני ים של 6 מילמטר לשנה (כלומר עליה במטר תוך 170 השנים הקרובות, זו לא עליה מפחידה בכלל).

ולבסוף. מדוע אתה בא בטרוניות נגדי על העדר סימוכין כאשר עמית XXX, כותב ההמאמר הראשי, טוען שבמאה השנים האחרונות הייתה התחממות של _שתי מעלות_ צלסיוס כאשר ההתחממות במאה השנים האחרונות הייתה במקרה הגרוע 0.9 מעלות סלסיוס (ואפשר שהייתה רק 0.8 מעלות צלסיוס). הוא שגה שגיאה גסה, לא הביא לינק אמין (כי אין שום לינק אמין לטענה המופרכת של עליית טמפרטורה ב- 2 מעלות במאה השנים האחרונות). אז אליו אין לך טענות על העדר סימוכין. אני יכול לנחש מאיפוא הוא _המציא_ את "2 מעלות צלסיוס" כי אני זוכר איפה הן הוזכרו אבל אין לי כוח להסביר.
יש תוצאות חיוביות להתחממות? 679886
אופסס.

אני מתנצל: עמית מנדלסון _לא טען_ שהטמפרטורה במאה השנים האחרונות עלתה ב- 2 מעלות צלסיוס. מה שהטעה אותי הוא המספר "2 מטר" של עליית פני הים (ששיבשה את זכרוני). כאמור גם מספר זה מופרך (פירטתי זאת למעלה).
יש תוצאות חיוביות להתחממות? 615391
"התחממות האוקיינוסים גורמת לפליטת co2 מתוכם לתוך האטמוספירה" - לא - להיפך - האוקינוסים קולטים פד"ח והופכים חומציים.

הסיבה שהפד"ח העודף אינו הופך לאצות נוספות (ולחמצן) היא, שברוב המקומות, כמות האצות והביוטיקה-כולה בים מוגבלת ע"י כמות הנוטריינטים האחרים במים. בעיקר ע"י ריכוזי חנקן-פוספט-אשלגן.

הים גם פולט פד"ח, בהחלט, כל התהליכים הכימיים ברמה הזו מרחפים לא רחוק מנקודת ההיפוך, מן הסתם - שאם לא כן הם היו מסתיימים משכבר, אבל שאיבת הפד"ח למים והכלתו תוך הגברת החומציות מתרחשת בכמויות העולות על התהליך ההפוך.

אגב - הסימפטומים שהתהליך הנ"ל מפיק מהביוטיקה, ובמיוחת מהביוטיקה שיוצרת קונכיות-שלד קלציום, הם אותם הסימפטומים שמאפינים סלעים-ביוטיים מתקופות קדם אנושיות של המסת קטבים והתחממות. (עליה במשקלם של בעלי הקונכיות-שלד צורן, באיזורים חמים בהם שלטו הקלציים עד לאחרונה), (ובאלמוגים השורדים - טבעות שנתיות המכילות ריכוזי איזוטופים אופיניים לתקופות הצפה).

אם תביע שמץ עניין באפשרות שממצאים כאלו עשוים להיות בעלי משמעות ולא מזויפים לגמרי - אמצא קישור מרשים במדעיותו.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים