שכר הלימוד באוניברסיטאות יעלה ב-‏10% 1608
שכר הלימוד באוניברסיטאות יעלה ב-‏10%-20% במסגרת הקיצוץ בתקציב. במשרד האוצר הוחלט להעלות את שכר הלימוד בעקבות התנגדות שרי שינוי להצעת התקציב ל-‏2004 אתמול (ג') לפנות בוקר.

העלאת שכר הלימוד, שהיתה חלק מהצעת האוצר לקיצוץ בתקציב 2004, אמורה היתה להתבטל בעקבות ההסכם עם שרי שינוי. אולם עקב התנגדות שרי שינוי להצעת התקציב הודיע האוצר שהוא אינו מחויב עוד להסכם עם הסיעה. לפיכך, שכר הלימוד לתואר ראשון יעלה ב-‏10% ושכר הלימוד לתואר השני יעלה ב-‏20% - החל בשנת הלימודים הבאה.

הממונה על התקציבים באוצר אורי יוגב אמר אתמול כי בנוסף להעלאת תעריף שכר הלימוד יופחת מענק השחרור לחיילים ב-‏10%. הקיצוץ בתקציב 2004 עומד כעת על 9.7 מיליארד שקל, וכדי להגיע לסכום הקיצוץ שדרש האוצר - כ-‏10 מיליארד שקל - יגרעו כספים מהרזרבה הכללית.

יו"ר התאחדות הסטודנטים שגיב אסולין אמר לגלי צה"ל: "אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. האוצר מראה לכולנו שהם מזלזלים בכ-‏250 אלף סטודנטים. הנהגת ראשי הסטודנטים מתכנסת מחר בערד, ונדון באפשרויות התגובה. אני מתכוון להמליץ מחר בכנס ששנת הלימודים הקרובה לא תיפתח כסדרה. אנחנו לא נסבול זלזול שכזה".

הממשלה אישרה אתמול גם קיצוץ נוסף של 5% בקצבאות הביטוח הלאומי. כמו כן, יקוצצו דמי האבטלה, קצבאות נכות ושאר הקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי בסך כולל של 1.1 מיליארד שקל.

התקציב והמדיניות הכלכלית לשנה הבאה אושרו אתמול בלילה בממשלה ברוב של 14 שרים נגד 9. חמשת שרי שינוי שינו ברגע האחרון את הצבעתם בשל ביטול הקיצוץ במועצות הדתיות והעברתן למשרד הפנים, כפי שדרשו. פרט לשרי שינוי התנגדו לתקציב גם שר הביטחון שאול מופז, שר התעשייה המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט, שרת החינוך לימור לבנת ושר הבריאות דני נוה.
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לא הבנתי 170773
בחדשות הבוקר, אורלב משתלח בהחלטה.
מהכתבה משתמע שהוא דוקא תמך בה.
רק רציתי לציין 170777
שכבר היום שכר הלימוד עבור שנת לימוד לתואר שני גבוה בכ 20% משכר הלימוד עבור שנת לימוד לתואר ראשון.
רק רציתי לציין 171133
ואני רק אוסיף, שבעוד שכסטודנט לתואר ראשון בהיסטוריה כללית אני משלם כרגע(לפני ההעלאה) 9300 שקלים עבור תואר של 104 שעות, אני אשלם יותר מ11000 עבור לימודים לתואר שני, שלהם צריך רק 28 שעות.
104 מול 9300, 28 מול 11000. מה בדיוק ההגיון פה?
רק רציתי לציין 171139
לא מדוייק. עבור תואר ראשון תשלם 3*9300 שזה בערך 28000 שקלים לתואר בעוד שלתואר שני תשלם (לפחות כך זה במדעי המחשב) רק כ 22000 שקלים (שתי שנות לימוד). בהתחשב בכך שבתור סטודנט לתואר שני יהיה לך גם מנחה צמוד זה לא כזה פער היסטרי.
רק רציתי לציין 171233
ולכך יש להוסיף את זמנו של המנחה. התייחסות לנקודות הלימוד בלבד היא מטעה; סטודנט לתואר שני זוכה ל"זמן איכות" (אהם) רב עם חבר סגל, שמתוגמל מהמוסד עבור "תמיכה" זו במסטראנטים.
רק רציתי לציין 171377
מה שהם שם למעלה בוועדה לתקצוב האוניברסיטאות מתעקשים שלא להבין הוא שתואר במדעי הרוח לעולם לא מסתיים בשנתיים. מי שגומר בשלוש שנים שיחק מזלו והרבה יותר מסיימים בארבע. עכשיו תתחיל להכפיל ולהוסיף גם תוספות פיגור ולנכות משעות העבודה הפוטנציאליות את השעות שמבלים בספרייה ארבע שנים.
רק רציתי לציין 171378
אנחנו מדברים על תואר ראשון או שני? כי לפחות במדעי החברה, אני לא רואה סיבה שזה יקח יותר זמן ממה שאמור.
רק רציתי לציין 171404
תואר שני. ראשון מסיימים בדרך כלל בשלוש וחצי שנים או ארבע. לי התמזל לסיים את הראשון בשלוש ועוד עברתי חוג באמצע.
רק רציתי לשאול 171412
סתם שאלה. לא קשורה, אבל אולי כן במידה מסוימת.

חלק (חצי?) משכר הלימוד, בתואר ראשון, משולם ע"י כספי מדינה. עד כמה שאני יודע, זה מותנה בכך שהסטודנט מסיים את הלימודים בכך וכך שנים (3? 4?). מישהו יודע את הפרטים המלאים?
רק רציתי לשאול 171439
ככל הידוע לי, המדינה מסבסדת 3 שנות תואר ראשון (אולי יותר אם התכנית מוגדרת מראש כיותר) ושתי שנות תואר שני. כל דבר מעבר עולה לאוניברסיטה יותר כסף ולכן היא מנסה לגרום לאנשים לסיים בזמן ולכן גם תשלום על גרירה של תואר בסך 10 אחוז מזכר הלימוד. לכן גם אונ' תל אביב פתחה השנה מסלול לתואר שני ללא תזה בכל הפקולטה למדעי הרוח בניסיון לגרום לאנשים לסיים תוך שנתיים תוך הצנחה של הרמה האקדמית.
רק רציתי לציין 171621
תוספת הפיגור היא 10% לשנה בערך 100 שקלים לחודש (בהתחשב בעובדה שעבודה עם מנחה נעשית גם במהלך חופשת הסמסטר) לא כזה נורא.
רק רציתי לציין 171622
נו, אם כך אז ההעלאה הצפויה לא נוראה כל כך כי היא באותו שיעור בערך
רק רציתי לציין 171624
קודם כל ההעלאה לתואר שני היא של 20%.
חוץ מזה יש הבדל בין מחיר של מאה שקלים לחודש לבין תוספת של מאתיים שקלים חודש על מחיר שהוא מלכתחילה גבוה (להזכיר, מסקנות ועדת וינוגרד שהפחיתו את שכר הלימוד ב 20% לפני מספר שנים, אינן חלות על התלמידים לתואר שני).

כך שההעלאה היא קצת יותר חמורה מתוספת הגרירה שכבר נהוג לגבות מסטודנטים.
רק רציתי לציין 171141
כסטודנט, אתה לא משלם רק עבור הלימודים, הגישה לספריה וההנחות בקפיטריה, אתה משלם גם עבור הזכות להיבחן ולקבל תואר מהמוסד לו אתה משלם. ועקב כך, תואר יוקרתי יותר הוא תואר יקר יותר.

את הקורסים אתה יכול לקבל בחינם כשומע חופשי.
רק רציתי לציין 171159
שומע חופשי משלם בערך כפול לכל שעת לימוד.
רק רציתי לציין 171162
אתה בטוח? בתואר ראשון נכנסתי לכמה קורסים מבלי להרשם (וכמובן מבלי להבחן) ובתואר שני פגשתי כמה וכמה שומעים חופשיים שלא נרשמו ולא נבחנו, אבל נהנו מעצם הישיבה בכתה ואפילו הרשו לעצמם לשאול את המרצה שאלות. למיטב ידיעתי איש מהם לא שילם עבור התענוג.
יתכן שאם אתה רוצה להיות שומע חופשי ולקבל אישור על כך שהיית שומע חופשי תצטרך לשלם.
רק רציתי לציין 171166
אני בטוח למדי. מה שכן, מרצים לא רואים עצמם כמפקחים מטעם האוניברסיטה, כך שמעשית העניין פרוץ.
רק רציתי לציין 171188
''שומע חופשי'' הוא מי שרשום לקורס אך אינו סטודנט מן המניין, והוא יכול להיבחן וגם לזקוף את הקורס לזכותו אם יירשם ללימודים. בדרך כלל באמת משלמים סכום גבוה עבור התענוג.
רק רציתי לציין 171165
מעשית, שומע חופשי יכול להיכנס ל(כמעט) כל שיעור שהוא רוצה, אף אחד לא יעמוד בכניסה ויבקש ממנו תשלום ואף אחד לא מסתיר את לוח הלימודים. עוד בנושא, בדיון 1172.
מעניין. 170781
כשמחפשים איפה לקצץ תמיד מוצאים את העניים ובעלי ההכנסה הממוצעת, אף פעם לא את העשירים, חברי הכנסת, החרדים והמתנחלים. את זה אנחנו מכירים לא מהיום. אבל בנוסף גם הלימודים האקדמיים עולים יותר. אני לא מבין בכלכלה ואולי יש בזה היגיון כלכלי, אבל יש כאן מגמה של ''אם המצב קשה, נדפוק את הנידפקים. אותנו תעזבו בשקט.''

נדמה לי שמעולם לא היתה לנו ממשלה יותר אנטי-חברתית. הגיע הזמן שנתעורר.
קצת דברי בלע 170825
החרדים מאורגנים, ומצביעים בהתאם לאינטרסים הישירים שלהם (אם נתעלם לרגע מהשאלה עד כמה הדבר אכן לטובתם בטווח הארוך). לכן הם מהווים כוח פוליטי הראוי להתיחסות, גם כשהם באופוזיציה.

אם היו מציבים היום קלפי במאהל החד-הוריות, אין לי ספק ששרון היה לוקח. אז בעצם מגיע להם שידפקו. אבל למה זה מגיע לי?
אה, לא דפקו את החרדים בסוף? 170915
אה, לא דפקו את החרדים בסוף? 170922
לא, ''החרדים'' ו''העניים'' זה הרי לא אותו הדבר. ''החרדים'' זה ''עניים באשמתם'' ו''העניים'' זה ''עניים באשמת העשירים והימין''.
מה, הגיע הסוף? 171043
מדהים 170815
1. ההחלטה בדבר שכר הלימוד היא קשה. מעבר לנזק שהיא גורמת להמוני אזרחים שרק סיימו את שרותם הצבאי היא נושאת בחובה מטען כבד יותר. לדעתי ההחלטה אתמול היא קו פרשת המים של מצביעי שינוי הצעירים. נכון להיום נבחרי שינוי פעלו בצורה מבישה לאור הקמפיין אשר הריצו לקראת הבחירות.
עד עכשיו רתחו בוחרים על כך שנציגי ה"יושר" הצטרפו לשתיקת הכבשים בכל הנוגע לפרשיות האופפות את שרון. בנוסף ישנה הסוגיה של הבטחת לפיד לא להכנס לממשלה ימנית, גם בכך במשך חודשים ארוכים נראה לפיד נגרר ע"י החלטות בטחוניות שנסגרות בין שרון למופז.
עכשיו, כאשר שינוי תהיה שותפה לפגיעה כלכלית בציבור שלה בעוד שכל הקמפיין שלה כנגד התקציבים שנזרקים לפח במכונת הדת הישראלית הרי שכבר באמת לא ברור מה הם עושים שם.

2. הפגיעה בסטודנטים היא קשה אך לדעתי ההחלטה בנוגע לקיצוצים בשכבה הכי חלשה שקיימת - הגמלאים והנכים היא מעשה נבלה.
עכשיו ביבי ייצא בקמפיין "שיילכו לעבוד"?
משאירים את מכסות העובדים הזרים כאשר הממשלה מוציאה הון על גירוש סחורה ישנה, לא מעלים את המס על העסקת אותם עובדים כפי שהוצע מסיבות לא מובנות ובניגוד לכל ההבטחות ממשיכים להזרים כספי מיסים לחלקים בממסד הדת שהפסיקו לתפקד מזה זמן רב.

מה מצפים מאותם פנסיונרים או זכאי קיצבאות קשישים אחרים לעשות?
איזו צורה יש לנו?
מדהים 170821
2. בתשובה לשאלתך: לא. נתניהו: "חלק ניכר מהקצבאות הללו לא יקוצצו משום שהדבר אינו מוצדק, אינו אנושי והוא מביא לפגיעת יתר. [...] אנחנו נמצא חלופות ואני אציג אותן".
מדהים 170835
נו, באמת.
גם אם היה נשאר לי זיק קטנטן של אמונה בהצהרותיו של ביבי הרי שהמילה "ניכר" מסגירה שבכל מיקרה תהיה פגיעה בציבור שבו אין לביבי שום זכות לפגוע.
מעבר להצהרה, אתה רוצה לומר לי שאנשי המשרד רקחו מאחורי גבו של ביבי מזימה לא אנושית והוא בכלל לא ידע עליה? ההצעה עלתה להצבעה ועברה, אין לביבי שום אחריות על כך? ואתה מתנחם שאותו ביבי הבטיח שהוא יצמצם את הפגיעה.
אני לא אתפלא אם תהיה עוד לחישה על אוזן שעירה של איזה רב "הניצולי שואה האלה שכחו מה זה להיות אסירי תודה"

בהמשך להצהרתו, אני מוכן ללא שכר לייעץ למשרד האוצר ולהראות לו סעיפים רבים בתקציב אשר יכולים להוות חלופות נאותות.
מדהים 170840
שאלת אם יצא בקמפיין "שיילכו לעבוד". עניתי שלא ואפילו הסברתי מדוע נראה לי שלא: זה יסתור את דבריו שהקיצוץ מהווה פגיעה בלתי-מוצדקת.
מדהים 170841
אני לא מקבל זאת מכיוון שכל התנהלותו של ביבי היא סתירה אחת גדולה.
אם הקיצוץ מהווה פגיעה בלתי מוצדקת אז איך אתה מסביר שכשר אוצר הוא הביא זאת כהצעה, והצביע בעד העברתה?
אם הקיצוץ הוא פגיעה בלתי מוצדקת אז איך הוא מדבר עכשיו על צימצום הפגיעה ולא על ביטולה?
מדהים 170846
אני לא בטוח שכבר קיימת סתירה, ואולי הטעות היא שלי שלא הבאתי את הידיעה הכוללת עוד דברים של נתניהו:
אפשר להזכיר גם ששר האוצר פועל תחת אילוצים, למשל התנגדות רה"מ לקיצוץ המוצע בתקציב הבטחון. הוא יכול לומר "זה לא מוצדק אבל אין לי ברירה" (כן, אני יודע שלך יש ברירה עבורו. גם לו הייתה ברירה: קודם קיצוץ בבטחון, כשזה נשלל - קיצוץ רוחבי נוסף. לא פועל בריק, כאמור).

בכל אופן, נחכה ונראה אם יצא או לא יצא בקמפיין כזה. אני עדיין סבור שלא. לדעתי הוא עושה בדיוק את ההיפך.
לומשכנע. 170845
פעולותיו של ביבי, בעבר, סתרו ''פעם או פעמיים'' את דבריו והצהרותיו.
לומשכנע. 171419
פעולותיו של כל פוליטיקאי סותרים, מדי פעם, את הצהרותיו. אז אין צורך להיטפל לביבי. גם טומי לפיד יושב בממשלה שהיא לא ממשלת אחדות. וזה פך קטן.
ובאופן כללי, אני מאוד שמח שפוליטיקאים לא תמיד מקיימים את מה שהם אומרים. ה' יצילנו מפוליטיקאים שבאמת יקיימו את כל ההבטחות המופרכות שלהם. זאת ועוד, גמישות מערכתית חייבת להתקיים. פער סביר בין הצהרות ומעשים הם רע הכרחי לקיומה של מערכת פוליטית דינמית שלא קופאת על שמריה.
מדהים 170842
יש לי תחושה, שנתניהו הביא לממשלה שתי אופציות - קיצוץ בתקציבי המשרדים או קיצוב בקצבאות הביטוח הלאומי, מתוך הנחה ששרי הממשלה לא יעזו לקצץ שוב בקצבאות ולכן יאלצו להצביע בעד הקיצוץ במשרדיהם. (אם הוא היה מביא הצעה אחת, ההצבעה היתה רק בעד או נגד עם סיכוי טוב לנגד)
מסתבר שנתניהו אינו צדיק, שכן אינו יודע נפש בהמותיו.
מדהים 170843
אם מכל סיבה שהיא הוא הביא את ההצעה לממשלה הרי שהוא אחראי לה.

לגבי מידת צדיקותו...בואי שרה, הולכים הביתה.
מדהים 170822
לא הבנתי מה אתה רוצה משינוי. שינוי הגיעו להסכם עם שר האוצר לביטול העלאת שכר הלימוד (והגדלת הקיצוץ במשרד הדתות). ביבי חזר בו מהחלק השני של ההסכם, ולכן שינוי החליטה להצביע נגד התקציב. ביבי, כתגובה, החליט לדפוק גם את הסטודנטים, וביטל לגמרי את כל ההסכם עם שינוי. עכשיו שינוי הודיעו שימשיכו להאבק נגד הסעיף הזה, ושאם הוא יוותר על כנו גם בסוף דצמבר, הם יצביעו נגד התקציב בכנסת (ובכך, כמובן, יפרשו מהקואליציה).
מדהים 170832
אם לא הבנת מה הוא רוצה משינוי, נסה לקרוא שוב את הודעתו ואת הודעתך.
בעוד איילוסאן מדבר על מעשיה של שינוי, אתה מתיחס להודעותיה.
מדהים 170850
גם אני התייחסתי למעשים: הם הגיעו להסכם, הם הצביעו נגד כשההסכם הופר.
כנאמר: נחיה ונראה. 170834
נחיה, נראה ונדע אם ישראל צריכה שינוי (ממשלה).
מדהים 170838
היתה לי הרגשה שאתה זה שתצא שוב להגנתו של ''אני עברתי את השואה ולכן אני יכול לגרום לזילות בנושא''.
יושר, נקיון כפיים, מנהל תקין, הגנה על האינטרסים של הציבור החילוני, מדיניות בטחונית שקולה.
את כל אלה ועוד הבטיחו שינוי. אם מאז הקמת הממשלה חל שינוי באחד מהפרמטרים האלו הרי שהוא השתנה לרעה.

גילוי נאות - היפאני הצביע שינוי בבחירות הלפני האחרונות.
יש קלפי ביפאן? 170848
יש קלפי ביפאן? 170865
הייתי בארץ.
במקרה קרוב של יודית, הגילוי? 170855
במקרה קרוב של יודית, הגילוי? 170866
היתה לי פקידה בשם 'יודית', עריות?
כמצביע שינוי 170940
אני חייב לומר שאם יועלה שכר הלימוד (ב20% לתואר שני!!) ושינוי תשאר בממשלה אני לא אצביע להם שוב.
כמצביע שינוי 170945
א. כנ"ל.
ב. רק כדי להרגיע את הנרשמים - ההעלאה המדוברת (גם בתואר ראשון וגם בשני) תחול רק משנה"ל תשס"ה. כלומר, השנה הסכומים הם כרגיל. למעשה, השנה תהיה הפחתה של שלושה אחוז לעומת השנה הקודמת (כפי שנקבע בתקציב 2003).
כמצביע שינוי 170949
למה?
כמצביע שינוי 170954
כי לא ביקשתי הרבה, רק מפלגה סקטוריאלית משלי שתקיים הבטחות... אה... טוב, בעצם לא משנה.
כמצביע שינוי סקרן 170955
א. מצטרף ליהונתן ושואל (את NTG): למה?
ב. מצטרף לדובי ואומר: כנ"ל.
ג. כן, יש לי סיבות משלי בקשר ללמה, אבל אני מרגיש שלא שכנעתי את עצמי שזה כנה ומוצדק מספיק ולכן בא לי לשמוע את הסיבות של מישהו אחר.
כמצביע שינוי סקרן 170956
(הסעיפים לא מתייחסים לסעיפים שבתגובה לעיל)
א. כי שינוי הבטיחו לדאוג לסטודנטים, וזה מקרה מובהק של פגיעה בסטודנטים.
ב. כי אוניברסיטאות מייצרות מעמד בינוני, ושינוי אמורה לדאוג למעמד הבינוני.
ג. כי אוניברסיטאות הן בדיוק ללמד אנשים לדוג במקום לתת להם דגים. העלאת שכר הלימוד מרחיקה את ההשכלה הגבוהה עוד יותר מחוץ להישג ידיהם של המעמד הבינוני-נמוך ומטה.
כמצביע שינוי סקרן 170960
מה, עוד כמה אלפי שקלים ע"מ ללמוד תואר שני זה הסיפור? אנשים לא ילמדו לדוג, המעמד הבינוני-נמוך ומטה יורחק מההשכלה הגבוהה, והאוניברסיטאות ייצרו פחות מעמד בינוני? בחייך.

(רק להבהרה: אני לא מגן על מפלגת שינוי).
כמצביע שינוי סקרן 170962
עוד כמה אלפי שקלים לשנה זה ההבדל בין יכול לממן ללא יכול לממן במשכורת מינימום. תוסיף לזה את הקיצוץ במענק השחרור שמשמש רבים למימון השנה וחצי הראשונות של לימודיהם - ותבין איזה הבדל יש פה.
כמצביע שינוי סקרן 170964
מי עושה תואר שני ממענק השחרור? ובד"כ במשכורת מינימום לא מממנים תואר שני. ואם כן- שיעבדו יותר או ימצאו עבודה יותר רווחית. או בקיצור, מכל ההחלטות שהתקבלו, זאת ההחלטה שמטרידה אתכם?
כמצביע שינוי סקרן 170973
כן, זאת ההחלטה שמטרידה אותי. זאת ההחלטה שמוכרת את העתיד של המדינה.
כמצביע שינוי סקרן 170988
איך מוכרת (ולמי)?
כמצביע שינוי סקרן 170974
מזותומרת "שיעבדו יותר או שימצאו עבודה יותר רווחית"? זה לא ממש קל למצוא עבודה, אתה יודע, אפילו אחת שמקבלים בה משכורת מינימום.
כמצביע שינוי סקרן 170987
''זה לא ממש קל למצוא עבודה''

לא פרשן יהונתן אנוכי, אבל אני חושב שבדיוק לכך הוא כיוון. את תגובתו הבנתי ברוח של ''מה מתלוננים אלה שיורים בכולם, על כך שהם משתפשפים קלות מן הריקושטים'' (סליחה על הדימוי, זאת כנראה השעה).
כמצביע שינוי סקרן 170989
כן, אני יודע. וראי תשובתי לדובי.
כמצביע שינוי סקרן 170977
ההעלאה, להזכירך, היא גם בלימודים לתואר ראשון. כדי ללמוד לתואר שני, אתה צריך קודם כל להשיג תואר ראשון.

אגב, הנה אני מתחיל ללמוד לתואר שני, עם אותה עבודה בדיוק שהייתה לי במשך התואר הראשון. לא קל למצוא עבודה ''יותר רווחית'' כשכל שבאמתחתך הוא תואר ראשון עלוב.
כמצביע שינוי סקרן 170990
גם אני חושב שלא קל למצוא עבודה יותר רווחית. צריך להתאמץ בשביל זה, ולהיות מקורי ובעל-יוזמה. ככה זה: מי שיש לו יוזמה ומוכן לעבוד קשה - יצליח. הממשלה רק מקטינה את מעורבותה בתשלומים שלך לאוניברסיטה.
כמצביע שינוי סקרן 170994
אוניברסיטה, לפחות עד רמה של תואר ראשון, לא צריכה להיות שונה במהותה ממערכת החינוך הרגילה - שתיהן צריכות להיות חינם (חינם באמת, לא כמו שזה עכשיו).

עם כל היוזמה והעבודה הקשה, אתה גם צריך להספיק לקרוא חומר, להגיש תרגילים ולהתכונן למבחנים. לא ממש אפשרי כשאתה גם צריך לעבוד במשרה מלאה רק כדי לשלם שכר לימוד פלוס מגורים במעונות ומחייה בסיסית.

העניין הוא שלימודים באוניברסיטה צריכה להיות *השקעה של המדינה* בעצמה. כמו שציינתי, אוניברסיטאות מייצרות מעמד בינוני. מעמד בינוני משלם מיסים שמעמדות נמוכים לא משלמים. משמע: אם המדינה משלמת לי על האוניברסיטה, היא, לכל היותר, מלווה לי קצת כסף שאני אחזיר בריבית דריבית בהמשך הדרך.
כמצביע שינוי סקרן 170995
חבל על הכסף, אתה ממילא תשלם מיסים בקנדה.
כמצביע שינוי סקרן 170999
בטח שזה אפשרי לעבוד במשרה מלאה וגם ללמוד. אני יכול להכיר לך לפחות שלושה אנשים שעשו זאת. מ.ש.ל.

הטיעון בפסקה השלישית שלך נחמד. הוא מזכיר את הדיאלוג שבו סר האמפרי מנסה לשכנע את רה''מ האקר שעדיף שאנשים יעשנו סיגריות, כי אז הם ימותו ולא יצטרכו לשלם להם קיצבאות וטיפולי-בריאות, בעוד שהאקר מנסה להוכיח לו שעדיף שהם יחיו ויכניסו יותר מיסים.
(אבל בעיקרון אני מסכים עם הטיעון).
כמצביע שינוי סקרן 171002
טוב, אם במקום להעלות את שכר הלימוד היו מציעים להרוג כמה סטודנטים כל שנה, הייתי תומך.
(:
כמצביע שינוי סקרן 171117
נדמה היה לי שהמתכונת של לימודי תואר שני בארץ דומה לזו שבארה''ב - הלימודים מתוכננים כך שיתאימו לסדר היום של סטודנט העובד במשרה מלאה (בניגוד לתואר הראשון, למשל). ההנחה הסמויה היא שמי שעובד במשרה מלאה מסוגל לממן את לימודי התואר השני גם אם הם יתייקרו, כיוון שהוא לא לוקח יותר משני קורסים בסמסטר. בנוסף, רוב האנשים שאני מכירה לקחו הפסקה בין התואר הראשון לשני, כולל אנשים שידעו שבכוונתם להפוך לאנשי אקדמיה (כמוני), כדי לעבוד ולחסוך קצת כסף למימון התואר.

אני לא מגינה על החלטת הממשלה - רק רואה יותר בחומרה את העלאת שכר הלימוד לתלמידי התואר הראשון.
כמצביע שינוי סקרן 171120
הסטודנטים לתואר שני פה יתקנו אותי, אבל עד כמה שהבנתי, התואר השני בארץ (לפחות בטכניון) בנוי סביב הרעיון שהסטודנט _יעבוד_ במחקר ובתרגולים, ומתוקף-כך יקבל מלגה לקיום ומגורים. עבודה עצמאית היא דבר הדורש סידורים נוספים.
זה נכון במדעי הטבע. 171156
כמצביע שינוי סקרן 171160
לפחות בת''א ובבר אילן, סטודנט לתואר מתקדם במדעים מדוייקים יכול אם הוא רוצה לעבוד במחקר ובתרגולים.
כמצביע שינוי סקרן 171172
ובמכון וייצמן סטודנטים לא משלמים שכר לימוד. מי שמקדיש את כל זמנו למחקר (ולעבודת מעבדה, אם זה רלוונטי) גם זוכה במלגה נאה ופטורה ממס.

כנראה הרמה שם כל כך נמוכה שזו הדרך היחידה שלהם לפתות סטודנטים :-)
כמצביע שינוי סקרן 171177
במדעים מדוייקים בת''א תלמיד מחקר שעובד באוניברסיטה פטור משכר לימוד ומקבל מלגה.

בבר אילן, מקבלי ''מלגת נשיא'' מקבלים מלגה, יכולים לעבוד באוניברסיטה (אבל לא בחוץ) ופטורים משכר לימוד.
ו"מלגת נשיא" מהי? 171178
ו"מלגת נשיא" מהי? 171189
מלגה בסך 40,000 שקל לשנה*4 שנים המוענקת ל-‏100 דוקטורנטים בכל שנה, בפקולטות למדעי החברה והרוח, מכיוון שאפשרויות התרגול והמלגות הסטנדרטיות בפקולטות אלה מוגבלות מאוד.
כמצביע שינוי סקרן 171325
האפשרות קיימת, אבל לא לכולם. אצלנו במדע המדינה בהוג'י, למשל, יש הרבה יותר סטודנטים לתואר שני (ודוקטורנטים) מאשר מתרגלים ועוזרי הוראה. לכך נוספת העובדה שסטודנטים מסוימים חסומים מלהתקבל לעבודה כמתרגלים בסמסטר הראשון של שנה א'.
כמצביע שינוי סקרן 171324
בואי נראה. לי יש השנה שני קורסי חובה - אחד ביום שני ואחד ביום רביעי, שניהם משעה ארבע עד שש. ביום חמישי בקושי יש קורסים (ואף אחד מהם שאני רוצה לקחת), כך שהקורס הזה נשאר מיותם ביום הזה. את יום שני מילאת ככל יכולתי - בסמסטר הראשון אני אלמד משמונה בבוקר עד שש עם חלון אחד, ובשני שני חלונות. בנוסף, ביום רביעי אני לוקח שני קורסים משמונה בבוקר עד הצהריים.
האם אפשר לעבוד כך במשרה מלאה? אני לא בטוח. עוד קורסים שהייתי רוצה, בקונסטלציה מסוימת, לקחת, מפוזרים ברחבי השבוע - בסוף יום רביעי, באמצע יום שלישי, וכיו"ב. לא הבחנתי בהעדפה לקורסים שאינם תקועים באמצע היום (בין 10 לארבע, למשל). להפך.

באופן כללי, מקובל שבתואר שני תפוסים שני ימים בשבוע.
כמצביע שינוי סקרן 171408
אתה מנסה לסיים את התואר ביומיים? מה זה הלו"ז המטורף הזה?
כנראה הנחתי לא נכון בתגובתי הקודמת. אני יכולה רק לספר על התלמידים לתואר שני שאני מלמדת, ולספר מנסיוני כסטודנטית לתואר שני בעבר - בארה"ב, העומס על סטודנט עובד הוא שני קורסים בשבוע, 5-7 או 6-8 בערב, וזה הכל (כמובן שהעשירים-יותר יכולים לקחת כמה קורסים שרק ירצו, כיוון שאינם צריכים לעבוד). אין שום בעיה במערכת האמריקאית לעבוד במשרה מלאה ולסיים תואר שני בשנתיים, ולוח השעות מכוון לכך שאפשר יהיה לעשות את זה. מוזר לי שבארץ המצב כ"כ שונה - הרי מדובר על אנשים מבוגרים, לפחות בני 25-26, ואין שום סיבה שהם עדיין יהיו תלויים בהורים כלכלית, או עדיין יחיו "חיי סטודנט" (דהיינו, עבודה חלקית או עבודה במשמרות שנועדה לתמוך בסדר היום של התואר הראשון).
כמצביע שינוי סקרן 171440
ממה שהצלחתי לברר כמי שמנסה להתקבל לתואר שני בארה"ב, התואר השני הוא מעבר למה שניתן לשלם לבד ונתמך אוטומטית במלגות. שנת לימודים באוניברסיטה בארה"ב יכולה להגיע לשלושים או ארבעים אלף דולר, וקשה לי להאמין שזה דבר שניתן לשלם לבד נוסף להוצאות המחייה.
ממה שראיתי באתרים של האוניברסיטאות, כל מי שמתקבל לתואר שני (מחזורים של כ-‏8 בשנה) מקבל אוטומטית מלגת קיום ודמי מחייה ולא רק שאינו נדרש לעבוד גם אין הוא יכול לעבוד. הם כותבים בפירוש שאי אפשר להיות סטודנט עובד, ולמעשה גם אין כל כך צורך, אם כי מלגות המחייה נראות לי מדולדלות מכדי שיספיקו בעצמן.
אולי את מדברת על אוניברסיטאות של המדינה.
כמצביע שינוי סקרן 171501
לא, אני מדברת על אוניברסיטאות פרטיות. מה שהצלחת לברר רחוק *מאוד* מהמציאות.
רגע, זה חשוב לי 171549
לפי מיטב ידיעתי ולפי הכתוב באתרי האינטרנט, שנה באוניברסיטאות בארה"ב עולה בערך 40 אלף דולר. זה מה שכתוב שם וזאת עובדה. תיכנסי לאתר של ייל או פרינסטון ויש שם חישוב מדויק מה עולה כמה. כמובן, שאף אחד לא ממש משלם את זה וכולם מקבלים מלגה. כולם, זה בערך 8 איש בשנה בכל מחלקה. זה מתוך יותר ממאה מועמדים בדרך כלל.

אם לך ידוע איפה ניתן לשלם פחות ואיך אני מאוד מעוניין לשמוע.כמובן שזה צריך להיות רלוונטי לסטודנט זר, כי המקומיים משלמים הרבה פחות.
רגע, זה חשוב לי 171577
איזה עקשן. למה שאתה, שקורא אתרי אינטרנט, תדע יותר ממני, שעשיתי כאן את התואר השני ומלמדת סטודנטים לתואר שני? נפלא מבינתי. אז הנה ההסבר הארוך:
1. פרינסטון מפורסמת על שיטת חישוב שכר הלימוד שלה - לפי שנה ולא לפי קרדיט, ובנוסף סטודנטים לתארים מתקדמים מחוייבים ללמוד במשרה מלאה. היא אחת משלוש אוניברסיטאות שנוהגות בשיטה הזו. לעומתה קיימות, אהמ, בערך 400 אוניברסיטאות שפשוט מחייבות לימודי תואר שני לפי קרדיט. דהיינו, אם תיקח קורס אחד בסמסטר, תשלם בין 600 ל-‏4000 דולר, תלוי בביה"ס אליו אתה הולך. אבל למי שרוצה, אפשר - גם באוניברסיטה פרטית - להוציא מדי שנה לא יותר מ-$15K, שהם 5 קורסים בשנה, 15 קרדיטים - הממוצע לסטודנט עובד. איפה? *בכל מקום*, להוציא מתי-מעט. אל תשפוט מערכת השכלה גבוהה שכוללת אלפי אוניברסיטאות (או מאות, אם מדברים רק על תארים מתקדמים), על סמך אתר אינטרנט או שניים בהם ביקרת.
2. כסטודנט זר, תהיה מחוייב ללמוד במשרה מלאה וגם להוכיח שיש ברשותך את סכום הכסף לשכר הלימוד של שנת הלימודים הראשונה, מה שהופך את המקרה האישי שלך ללא-רלוונטי לדיון הנוכחי. הפתיל התחיל מתגובה 171408, שהתייחסה לסטודנטים מקומיים, ומכאן שאל לך להשליך מבעיות הויזה של סטודנט זר על נושא הדיון הכללי. אני התייחסתי בתגובה הנ"ל לסטודנט האמריקאי, ולא אליך.
רגע, זה חשוב לי 171610
קודם כל ביקרתי בעשרות אתרים, ולא בשניים, ובכולם כתוב בפירוש שהמחיר הוא כפי שציינתי, עשרות אלפי דולרים בשנה.
מה שכן, סביר שפיספסתי (וגם לא ממש חיפשתי למען האמת) שניתן ללמוד חלקית ולשלם חלקית. עם זאת, הם בפירוש קובעים שלא ניתן להיות סטודנט במשרה חלקית, לפחות ברוב המקומות. חוץ מזה, גם רק 600 דולר לקורס זה ממש לא מעט.
כסטודנט זר גם כך אסור לי לעבוד מחוץ לאוניברסיטה כך שכל העסק הזה לא ממש רלוונטי.

וחוץ מזה, אני לא עקשן, רק קיוותי להרוויח ממך קצת מידע חיוני. אני מקווה שזה לא אסור.
רגע, זה חשוב לי 171701
אני תמיד שמחה לספק מידע חיוני. אין לי מושג איך הוטעית כ"כ עד עכשיו - ייתכן שפשוט הלכת מיד לעמודים שנועדו לסטודנטים זרים?
אשמח לענות לכל שאלה נוספת שתהיה לך בנושא.
רגע, זה חשוב לי 171812
האמת שלא ממש התעניינתי בצד הכלכלי. בכל מקום שבדקתי כתוב בפירוש שסטודנטים לדוקטורט זכאים אוטומטית לפטור משכר לימוד ולמלגת קיום. אפילו לא צריך למלא טופס אלא רק לסמן וי במקום המתאים באפליקיישן. רק צריך לפברק איזה מסמך שאתה יכול לתמוך בעצמך בשנה הראשונה, מה שאני לא יכול ולא מתכוון לעשות לו גם הייתי יכול. אם הייתי רוצה לשלם, כבר הייתי לומד בארץ.
אני בונה על המלגה הזאת. אין מלגה, אין לימודים. גם אם אתקבל (מה שנעשה פחות סביר עם ההתדרדרות במצב הכלכלי של האקדמיה האמריקאית)
רגע, זה חשוב לי 171861
אני, למשל, משלמת שכר לימוד מלא במהלך הדוקטורט. מלגת הקיום שהם נותנים מספיקה בקושי לשכר דירה, וכיוון שאסור לסטודנט המקבל אותה לעבוד תוך כדי, גיליתי שלי משתלם יותר לעבוד מחוץ לאוניברסיטה ולהרוויח סכום המאפשר לי גם לשלם את שכר הלימוד וגם לחיות בנוחות.
רגע, זה חשוב לי 171954
זה רעיון נפלא, באמת מידע מועיל. יותר רלוונטי לשנה שנייה ומעלה אבל באמת רעיון טוב.מובן שזה תלוי בגובה המלגה, יוקר המחייה, השכר ואפשרויות העבודה במקום, אבל בהחלט רעיון טוב. הוא חשוב לי כבר כעת כי הוא ישפיע על הבחירה שלי אם אתקבל לכמה מקומות. טוב, מרשימת ההתלבטויות של ''לאן ללכת אם אתקבל להכול'' כבר ירדו בלומינגטון אינדיאנה, אדמונטון קנדה ודורהם צפון קרלויינה.חבל, דווקא רציתי לחיות בטבע.
כמצביע שינוי סקרן 171470
אצל החבר'ה של הנדסת חשמל ומדעי המחשב "חיי סטודנט" פרושם עבודה של 20 ש"ש בשכר של כ50 ש"ח לשעה באחת מחברות ההיי טק הגדולות (IBM, מיקרוסופט, אינטל, מוטורולה, אלביט, רפא"ל), ובלי הרבה מיסים.

בתואר שני, אם אתה לא מלגאי, אז אתה עובד יותר ומרוויח יותר, ויש מקומות עבודה שאפילו נותנים לך מלגת לימודים (לדוגמא, במוטורולה מציעים עד 95% שכ"ל לתלמידי תואר שני).

אם אנשים לא יכולים לעשות את התואר שלהם בלי להיות תלויים כלכלית בהוריהם, אז אולי שלא יעשו אותו? כנראה שהוא לא מספיק חיוני בשוק העבודה, אלא רק ברמה של nice to have.
כמצביע שינוי סקרן 171477
זה נכון במידה רבה אולם לא מדויק. האם לא היית מעדיף שילדיך ילמדו אצל מורים בעלי דוקטורט? בכל זאת, משרד החינוך מציע גמול די נמוך עבור לימודים כאלה והרוב מעדיפים השתלמויות אינסופיות וחסרות ערך במידה רבה. האם לא עדיף שרופאים יתמחו גם בתחומים פחות משתלמים או בתחומים של מחלות נדירות רק עבור אותם חולים נדירים (שאולי יהיו אתה או מישהו הקרוב אליך)? האם לא היית מעדיף שיהיו בשוק כלכלנים בכירים או סוציולוגים שיוכלו לבקר ולתעד את האופן שבו החברה מתנהלת? או שאולי היית מעדיף שכל הידע הגבוה נמצא אצל "בעלי עניין": ממשלה או חברות פרטיות.האם לא רצוי שיהיו בציבור פילוסופים שיציגו דעה על רמתה המוסרית של החברה או על תכונות אחרות שלה, וכן גם מזרחנים, אנשי דת שאינם דתיים, אמנים וכך הלאה.

במילים אחרות, יש אינטרס לציבור שיהיו בקרבו בעלי ידע גבוה גם בתחומים שאינם מבוקשים או מכניסים.אלה ממלאים תפקידים שאינם כלכליים אולם ערכם רב לחברה מתקדמת ונאורה. אם לא נשקיע גם בתחומים האלה לא יהיה מי שימלא את התפקיד הזה כיום או ביום שנצטרך אותו.
חוץ מזה, אזכיר לך שכל המדע הנוכחי התפתח מן ה"קוסמולוגיה" שהתפתחה מן הפילוסופיה היוונית העתיקה. ומי צריך פילוסופים?
כמצביע שינוי סקרן 171481
הכל נכון - ולכן הציבור, דרך הממשלה, נותן מלגות מחייה מלאות למעט מאסטרנטים ודוקטורנטים בכל אחד מהמקצועות שציינת.

(אגב, הדוגמא של הרופאים לא רלוונטית כאן, אבל לא חשוב - אני מסכים עם רוח דבריך).

בנוסף, בעניין המורים - אני בהחלט מוכן לשלם כסף טוב כדי שאת הילד שלי ילמד אדם שכתב והגן על תזה. אני מניח שמענה לעניין הזה אני אמצא בזמן הרלוונטי בבית ספר פרטי, המעסיק אקדמאים רציניים, ואם יהיו מספיק כמוני אז תראה שפתאום גם מוסדות חינוך פרטיים מציעים מלגת לימודים לתואר שני, כי הם צריכים כאלה שילמדו אצלהם - בדיוק כמו שמוטורולה צריכה אנשים עם הבנה ברמה של תואר שני במוליכים למחצה, אז היא ממנת להם את הלימודים.

כוחות השוק קוראים לזה, לא?
כמצביע שינוי סקרן 171544
באמת?
כסטודנט למדעי הרוח אני יכול לספר לך שאין ולו חצי מלגה שאני יכול לקבל. אפילו לא רבע. קיבלתי אמנם הלוואה נאה, אולם אין בה די ואין שום מלגה שאני יכול לקבל.
אחרי עיון מעמיק בחוברת המלגות של אגודת הסטודנטים הבנתי שבלי להיות מיעוט מקופח או יוצר שכונת מצוקה לא מקבלים שקל. אני גם לא מכיר אף אחד שקיבל איזו שהיא מלגה במדעי הרוח אי פעם. אם אתה יודע היכן ניתן לקבל מלגות מחיה כפי שציינת, אני מאוד מאוד אשמח לשמוע.

דרך אגב, ככל הידוע לי יש מעט מאוד אם בכלל בתי ספר פרטיים בארץ שהם מוסדות חינוך. בתי הספר הפרטיים היחידים שאני מכיר שוכרים דוקטורים ומסטרנטים כדי ללמד גרסה מצומצמת של החומר לבגרות במטרה להעביר אנשים את הבחינה.

יש אמנם כמה, לפי מה ששמעתי, כמו בירושלים, אבל זה די נדיר.
כמצביע שינוי סקרן 171545
איפה אתה לומד?
כמצביע שינוי סקרן 171550
השנה בתל אביב. בשנה הבאה, אם יתמזל מזלי, באמריקה או בקנדה. תהרוג אותי אם אני מבין מה גורם להם לתת מאות אלפי דולרים מלגה לסטודנט שאחר כך חוזר הביתה, אבל הם עושים את זה.
תחשוב איזה יופי: אתה יושב ארבע שנים באמריקה, חי על חשבון הברון, כותב מחקר פי אלף טוב מזה שהיית כותב בארץ ולו משום שאתה יכול לשבת לכתוב אותו במקום לעבוד כל היום, ובסוף חוזר לארץ עם תואר דוקטור עוד לפני שהחברים שלך פה סיימו או התחילו דוקטורט.
אם רק אני אצליח לעבור את ה-GRE המפלצתי הזה. תחשבו מה זה פסיכומטרי באנגלית. פשוט טירוףףףףףף!
כמצביע שינוי סקרן 171656
באמת? אף אחד לא מקבל כלום? אז אלו חדשות בשבילי, וחבל מאד שזה המצב.
אין אפילו אפשרות למימון שכר לימוד לתואר השני למצטיינים?

ואגב, בקשר לGRE, המתמטיקה שם ברמה של הפסיכומטרי לכל היותר, ואתה מקבל פי אחד וחצי זמן לשאלה, אז זה לא נורא כל כך. החלק של האנגלית, לעומת זאת, קריעת ים סוף ממש. הם מניחים שכבר למדת פעם את המילון של הפסיכומטרי בסוף התיכון, ובסך הכל חוזר על החומר. מאד מאד קשה לישראלים מבטן להצטיין בחלק הזה.
כמצביע שינוי סקרן 171657
נכון, ולי חשוב אך ורק החלק של האנגלית. שם דרך אגב, יש חמש תשובות לשאלה ועליך להכיר את המילים שבכל אחת מהן כדי להחליט מה נכון
לגבי המתמטיקה, נכון שרמתה נמוכה אבל עדיין השפה היא מכשול. ואיך אומרים מתומן באנגלית? עכשיו לך זתכור שמות כל המצולעים וסוגי הזוויות וכן הלאה

לגבי מלגות למצטיינים, יש דבר כזה אבל גם אז הסכומים עלובים ומספר המלגות מועט, אלא אם כן, שוב, אתה יוצא שכונת מצוקה מבית עירקי ממקור ארמני ואז אתה זכאי למליון מלגות. זה פשוט מדהים האפליה הזא. אין מלגות לאשכנזים שסתם אין להם כסף! לא יעזור כלום.
בעזרת השם 174123
בירושלים יש מורה ג'ינג'י אחד עם עיניים כחולות. כשאביו עלה לארץ ממרכז אירופה, הוא החליט לעברת את שם משפחתו, כמצוות אותו הזמן. משמעות שמו האשכנזי היתה ''חלפן''. הבחירה הטבעית היתה אם כן ''חלפני''.
כתוצאה משינוי זה, נגרמה לבן מצוקה גדולה. אומנם לא כזו שנגרמה ל''סו'', גיבור שירו של ג'וני קאש, אך בכ''ז, לא נעים שילדים בשכונה מלווים כל עימות עמך (והבחור בעל מזג חם ופה גדול - ג'ינג'י) בצעקות ''חלפני חנפני''.

כשהבין האב את הטעות הוא חיפש מוצא והחליט לוותר על המקוריות ובמקום זאת לקחת שם שצדה אוזנו והיה מספיק קרוב למקור. וכך זכה חלפון הצעיר בשלל מלגות ומענקים, יען כי באותה העת בארץ דרך כוכב המזרח, וכמעט די היה שמזרחי יסכים בכלל לנסות לימודים גבוהים, כדי שיעוטו עליו תורמים וקרנות. למען הצדק כדאי לציין, שלו רצה, היה חלפון זה, שהיה כשרוני כמו שד, זוכה בוודאי במענקי הצטיינות בזכות הישגיו בלבד.

סתם, נזכרתי.
בעזרת השם 174154
ואגב, האם ידוע לך מה היה השם המקורי באותה שפה מרכז אירופאית (פולנית? רומנית?)? רק בשביל הסקרנות.

ועוד אגב - היהודים הסנובים של המרחב הדובר גרמנית קראו ליהודי פולין - "אוסט-יודן" - "יהודים מזרחיים".

פורנוגרפיה עניין של גיאוגרפיה, אמרנו כבר?
בעזרת השם 174309
השם היה ווכסלר.
בעזרת השם 174313
לא כותבים את זה "ווקסלר"?
בעזרת השם 174315
יתכן שאת/ה צודק/ת.
תואר שני 172217
יש פה ושם מלגות הצטיינות בתואר שני - אני זכיתי לקבל כמה כאלו. הבעייה היא שלא מדובר על מלגות קיום או על תשלום שכר לימוד מראש, אלאל על מלגה בסכום קבוע, שמקבלים רטרואקטיבית (בסוף השנה) אם עמדת בקריטריונים של ההצטיינות, והסכום שלה לא ידוע מראש, ובכל מקרה באף אחת מהפעמים שקיבלתי מלגה כזו היא לא כיסתה יותר מאשר את שכר הלימוד עצמו. בקיצור, חייבים לעבוד במקביל. זו אחת הסיבות שאני גררתי את התואר השני שלי על פני שלוש וחצי שנים.
כמצביע שינוי סקרן 171697
כתלמיד במסלול מחקרי, אני נדרש להשלים בשנתיים 40 נקודות. שתי נקודות שוות לקורס סמסטריאלי אחד של שעה (וחצי, למעשה) בשבוע. בנוסף, סמינריונים (שניים במהלך כל התואר) מקנים 4 נקודות כל אחד מעבר לשעתיים הסמסטריאליות (ששוות בעצמן 4 נקודות). השנה אני מתכנן לעשות משהו כמו 26-30 נקודות, מה שישאיר לי את השנה הבאה עם סמינר אחד, קורס (חובה) אחד, והתיזה (פלוס 0-4 נקודות בקורסים).

מי שעושה מסלול לא מחקרי, נדרש ל-‏8 נקודות נוספות.

מה שאת מתארת - שני קורסים שנתיים במשך שנתיים - שווה ערך ל-‏16 נקודות, סה"כ, שזה אפילו לא חצי מהתואר. אפילו אם נניח שכל אחד מהקורסים הללו הוא סמינר, זה עדיין רק 32 נקודות.

את מוזמנת לשאול את האוניברסיטאות בישראלי למה זה ככה, אבל ככה זה.
כמצביע שינוי סקרן 171704
רגע, מה יקרה אם תיקח 16 נקודות בשנה במקום 30? אולי תסיים קצת יותר לאט, אבל בינתיים תוכל גם לעבוד, להרוויח כסף, לחיות מהכסף שהרווחת ואולי אפילו ליהנות ממנו קצת.
כמצביע שינוי סקרן 171747
אם אני אקח 16 נקודות בשנה, אני אסיים את התואר בשלוש שנים, והם יקחו ממני הרבה יותר משעולה לי לסיים את התואר בשנתיים.

בכל מקרה, שני קורסי חובה יש לי, וכדי שאני אוכל לסיים את התואר גם עם איזה קורס שמעניין אותי, אני נאלץ לוותר לפחות על יום עבודה אחד (מכיוון שרבים מהקורסים נמצאים בין השעות עשר לארבע).
כמצביע שינוי סקרן 171761
אוי - אתה לא משלם רק על הקורסים שאתה לוקח? עכשיו הבנתי.

קורסים בין עשר לארבע זו נבזות לשמה. כיוון שהמרצים לא רוצים להישאר עד מאוחר, הם קובעים קורסים בשעות שנוחות *להם*, תוך התעלמות מוחלטת מזה שאוכלוסיית הסטודנטים לתואר שני הם אנשים עם חיים (או לפחות נסיון לחיים).
כמצביע סקרן 171803
איך נקבע התשלום במקומות שאת מכירה? (תשלום קבוע לכל קורס, בלי סכומי מינימום?)
כן. 171862
כן. 171864
זה נשמע הרבה יותר הוגן.

בתגובה 171412 שאלתי לגבי הגבלת סיבסוד שכר הלימוד, למספר שנים מצומצם. מה ההגיון שעומד מאחורי ההגבלה הזאת? מדוע למדינה (ולאוניברסיטה) אכפת אם סטודנט גומר את לימודיו תוך שלוש, ארבע או חמש שנים?

מכך ששכר הלימוד אינו עולה אחרי שלוש שנים ושהאוניברסיטה היא זאת שסופגת את הפסקת הסיבסוד, אני מסיק שלמדינה אכפת מכך יותר מאשר לאוניברסיטה עצמה. אני רק לא מצליח להבין למה.
חפש את הקש 171870
לדעתי מדובר בהטבות המיוחדות לסטודנטים. המדינה חוששת שאנשים יישארו סטודנטים למשך פרק זמן ארוך במיוחד, ובאותו הזמן יהיו זכאים לשורת הטבות העולה כסף למדינה.
מהן ההטבות? אני לא משוכנעת. אולי במס הכנסה? במשכנתא? זה בטוח נמצא שם איפשהוא.

יכול להיות גם שהמדינה פועלת ממניעים קלאסיים של רווח חברתי-כלכלי - בוגר אוניברסיטה רווחי יותר למדינה מאשר בוגר תיכון, ועם כל שנה שעוברת קיים מעין הפסד כללי (פחות כסף זורם בשוק) על כל סטודנט שלא סיים עדיין את התואר ומושך את תקופת הלימודים.

הניחוש השלישי שלי הוא שהמדינה מגבילה את הסיבסוד כדי שיותר סטודנטים יסיימו את התואר, כיוון שהסטטיסטיקה מציעה כי ככל שמושכים יותר, כך קטנים הסיכויים לסיים את התואר. מאחורי הנימוק הזה יכולות להיות סיבות של רווח כפי שציינתי קודם, או אפילו מניעים אלטרואיסטים של המדינה (אם כי מסופקתני).
חפש את הקש 171871
>> ... כיוון שהסטטיסטיקה מציעה כי ככל שמושכים יותר, כך קטנים הסיכויים לסיים את התואר.

אחח, אני אוהב סטטיסטיקות מהסוג הזה. למה לטרוח לזהות סיבה ותוצאה כשאפשר פשוט להתייעץ במספרי הקסם. לדוגמא: "ככל שמעורבים יותר בתאונות דרכים כך גדלים הסיכויים לנהיגה בשכרות" - מסקנה: תאונות גורמות לנהיגה בשכרות. :)
חפש את הקש 171879
ומה עם הניסוח "אנשים שנוטים למשוך את התואר שלהם על שנים רבות, נוטים גם לא לסיים אותו בכלל", ולכן לא כדאי לתמוך באלו שאינם מסיימים את לימודיהם בזמן?
כן. 172228
האוניברסיטה מקבלת תקציב על כל סטודנט בחישוב של שתי שנות לימוד. מעבר לכך זו הוצאה רק של האוניברסיטה. לכן יש לאוניברסיטה אינטרס שלא תלמד יותר משתי שנות לימוד (תואר שני). בבר אילן החליטו להחזיר את שכר הלימוד (או לקבל סכום שווה ערך) במידה ותסיים שתי שנות לימוד. (לפחות במדעי החברה). אלא שהדבר כמעט בלתי אפשרי. סטודנט במסלול עם תזה מסיים את התואר בשלוש שנים ואף יותר.
כן. 172607
למיטב זכרוני בטכניון סטודנטים לתארים מתקדמים משלמים שכר לימוד קבוע (של שנתיים או שלוש, תלוי בתואר) שנפרש על-פני שנות הלימוד בפועל (כלומר, במסלול 4 שנתי למשל, בכל שנה משלמים פחות משכר-לימוד שנתי). אם נדרשות יותר שנים, התשלום הנוסף הוא 10% משכ"ל שנתי מדי שנה, פלוס תוספת על נקודות, אם יש.
רע מאד. 172198
בארץ נהוגים (בעקבות דו"ח ועדת מלץ) כללים דומים: שכר הלימוד "קונה" כניסה לקורסים במספר קבוע (תלוי במסלול הלימודים), וסטודנט שרוצה ללמוד קורסים נוספים, צריך לשלם יותר.

האקדמיה אומרת בפירוש לסטודנטים: לימדו כמה שפחות. ברגע שאתם מסיימים את דרישות המינימום לתואר (ראשון או שני), אינכם רצויים כאן יותר.
מדובר בעיקר בסטודנטים בשנה האחרונה ללימודים, שנדרשים לצמצם את מכסת הקורסים שלהם כדי לא לעבור את המינימום הנדרש. האם החסכון כל-כך גדול עד שהוא מצדיק גישה אנטי-השכלתית מחפירה שכזו?
רע מאד. 172209
בשנתיים הראשונות ללימודי התואר השני שלי, השלמתי 31 מתוך 32 הנקודות שמהוות את המכסה לתואר שני, וכן 10 נקודות של קורסי השלמה, שהיו תנאי לקבלתי ללימודים. בסה"כ שילמתי 197.75 אחוז של שכר לימוד לתואר שני וכן תשלום נוסף של כמה אלפי שקלים עבור 10 הנקודות הנוספות.
לתדהמתי נודע לי, שמכיוון שלא שילמתי בשנתיים 200 אחוז של שכר הלימוד לתואר שני, עלי לשלם 50 אחוז בשנה השלישית, למרות שאני לוקח רק שתי נקודות. במילים אחרות, אני יכול לקחת עוד שש נקודות באותו המחיר.
למרות שאני רואה בכך אי צדק משווע, זה בפרוש לא גישה אנטי-השכלתית אלא להיפך - במקום להסתפק בשתי הנקודות שהתכוונתי לקחת אני מוזמן לקחת שש נוספות.
רע מאד. 172210
ואתה באמת הולך להסתכן בציונים גרועים, על מנת לקחת קורסים _מעניינים_ באותן שש נקודות?
רע מאד. 172212
לא יודע.
השאלה האמיתית היא אם אני הולך להסתכסך עם הבוסית שלי ולקחת 8 נקודות בשנה הזאת.
רע מאד. 172605
בטכניון אין כאן כל סכנה (כמעט): סטודנט שצבר יותר נקודות מהנדרש יכול לבחור אילו קורסים יחשבו לצורך התואר, והאחרים לא ישפיעו על הממוצע.

(כמעט, כי סטודנט לתואר מתקדם חייב לקבל ציון *עובר* בכל קורס שהוא נרשם אליו. נרשמת לקורס בשביל הכיף, ושינית את דעתך באמצע? אתה בבעיה. ציון עובר, או שאין תואר).
רע מאד. 172624
גם בהוג'י אפשר להפתר מקורסי בחירה עודפים, אם רוצים. אבל אצלנו, אם לא נגשת לבחינה בקורס, הוא פשוט לא נרשם לך במניין הקורסים, וזהו.
רע מאד. 172652
בתואר ראשון, אני מניח; אבל מה לגבי תארים מתקדמים?
רע מאד. 172655
אני אודיע לך עוד סמסטר.
רע מאד. 172709
המצב זהה גם בתל אביב (בתואר ראשון ושני), בנוסף, למרות שהציון לא משפיע על הממוצע שלך, עדיין רשום שעברת אותו.
רע מאד. 172211
הגישה לפיה קבלת קרדיט על קורס תורמת להשכלה ממנו היא אנטי-השכלתית.

למעט מקרים חריגים, אין שום מניעה לשמוע כל קורס עיוני מבלי לשלם.
בארץ זה ממש לא ככה. 172218
בתל-אביב, למשל, תשלם *בכל מקרה* לפחות חצי משכר הלימוד השנתי (דהיינו לפחות רבע משכר הלימוד הכולל לתואר שני) גם אם אתה עושה קורס אחד. המקרה היחידי שבו לא תשלם את המינימום זה אם סיימת את חובות השמיעה ואתה רק עושה תזה.
בארץ זה ממש לא ככה. 172246
אפילו יותר גרוע.
כתלמיד מדעי הרוח אני מחויב לשפה זרה שנייה אבל בחינם. רציתי לקחת השנה רק את השפה (בחינם) אבל נדרשתי לשלם חמישים אחוז שכר לימוד בכל מקרה וזה מזכה אותי בתשע שעות סימסטראיליות. את השעות האלה אי-אפשר לדחות לשנה הבאה ואם לא אקח אותן השנה הן מתבזבזות!
כמצביע שינוי 170983
אובייקטיבית, אין שום ספק שזו לא הפגיעה החמורה ביותר בפרטים באוכלוסיה הישראלית. זה שקשה לו להשיג אוכל, יסבול הרבה יותר מזה שקשה לו להשיג השכלה (אם כי יש כאלה שמנסים להשתמש בשני בשביל לצאת מהברוך הראשון. אין כמעט עבודות בישראל שאפשר להתקבל אליהן ללא השכלה אקדמאית מינימלית).

אז למה זה בכל זאת מטריד סטודנטים (ומצביעי שינוי רבים הם סטודנטים)?

אני מנחש שזה מטריד אותם, כי זה נוגע להם. האם יש בכך פסול לדעתך (שזה שפוגעים בו מנסה להגן על עצמו באמצעות הצבעה בקלפי, גם כשזה לא נעשה מטעמים אידיאולוגיים נשגבים)?

וכן, עבור סטודנט לתואר ראשון, מהמעמד הנמוך, שאין לו אבא-אמא שיכולים לעשות לו את החיים קלים ושמתקשה לשלם אפילו 50% משכר הלימוד, עוד אלף שקל זה כן משמעותי.
אגב -אם משלמים פחות מ-‏75% שכר לימוד, אוטומטית כבר לא זכאים לחלק נכבד מן המלגות, הן בשנה שמשלמים פחות מ-‏75% והן בשנה העוקבת. תנאי הכרחי למילגת הצטיינות (בין השאר) הוא שיש לך מספיק כסף (ולאורך זמן. שנה אחת רצית לחסוך כסף וללמוד קצת פחות? הלכה המילגה גם השנה וגם בשנה הבאה). כך שנזק של עוד אלף שקל, יכול להסתכם כהרבה יותר מאלף שקל.
כמצביע שינוי 170998
אני לא חושב שיש פסול בהצבעה מעשית, שלא מטעמים אידיאולוגים נשגבים. בעצם, אני חוזר בי: יש בכך פסול. אני חושב שבמצב הנוכחי של החברה בישראל, לאדם צריכה להיות אחריות חברתית מינימאלית, לפחות בהצבעה בבחירות.
אבל כשמישהו להעדיף הצבעה מעשית זה לגיטימי. העובדה שזה לא מוצא-חן בעיניי זאת סתם בעייה שלי. יש לי הרבה בעיות, ואני מתמודד.

מה שמתמיה אותי זה שמכל המצב הכלכלי, הגזירות הכלכליות החדשות, מצב הביטחון האישי, השחיתות בממשל וכו' הדבר שכל-כך קומם את מצביעי שינוי היא אותה העלאה שנמדדת רק בכמה אלפי שקלים, ואני מעריך (בלי שאני יודע באמת) שלא תחסום אף לא אחד מהמתלוננים כאן, כך שזה נוגע להם מעט מאוד.
מאחר שהכועסים יודעים לעשות חשבון לא פחות טוב ממני, ויודעים שזה לא באמת כזה סיפור גדול, חשבתי שאולי זאת לא דאגה לעצמם, אלא דאגה לחברה, ורציתי לדעת למה זה הכי חשוב (זה יקבע את אופי הצבעתם).
כמצביע שינוי 171003
אני חושב שהעלאה בשכר סטודנטים, במיוחד כשהיא מוצגת כאילו באה במקום סגירת משרד הדתות, היא סמל בעיני רבים לכל מה שרקוב במדינה.
היא מעוררת את התחושה שציבור גדול שלומד, עובד ועושה מילואים ולא מיליונים, מוצא עצמו כפראייר של כל הסקטורים האחרים.
המשמעות הסמלית של העניין מציקה הרבה יותר מאשר משמעותו המעשית, שגם בה אין לזלזל.
כמצביע שינוי 171005
כן, וזאת בעיניי הבעיה: מחליפים את המהות (מה שרקוב במדינה) בסמלים (העלאת שכר-הלימוד).
העובד המשכיל 171157
הוא פיקציה.
"אין כמעט עבודות בישראל שאפשר להתקבל אליהן ללא השכלה אקדמאית מינימלית"? כשלרוב האוכלוסיה אין בכלל תעודת בגרות?
האמת העצובה היא שברמת האוטומציה הנוכחית שלנו, יש צורך בהרבה מאד עובדים לא משכילים (או, לכל הפחות, עובדים שיאיישו משרות שבהן להשכלה גבוהה אין שום חשיבות).
ל*רוב* האוכלוסיה אין תעודת בגרות? 171171
ל*רוב* האוכלוסיה אין תעודת בגרות? 171194
שעור הזכאים לתעודות בגרות עולה בהדרגה - עד שבמחזורים האחרונים הוא היה בערך 40%. אני יודע שאנשים משלימים בגרויות אחרי הצבא וכו', אבל לא נראה לי שזה משנה את המאזן בצורה מהותית.
העובד הבור 171243
ועל אילו עבודות אנו מדברים? חקלאות, נקיון ואבטחה? האם על בסיס זה אנחנו רוצים לבנות מדינה מערבית מודרנית?
למה אתה מתכוון ב"רמת האוטומציה הנוכחית"?
העובד הבור 171250
ובמדינה מערבית מודרנית אין חקלאות, נקיון, אבטחה, קופאים בסופרמרקט, זבנים, פקידי דואר, שוטרי תנועה, סנדלרים, ספרים, מצילים בחוף הים, מוכרי גלידה בחוף הים, משכירי כסאות נוח בחוף הים, סדרנים, חדרנים, טפסנים?

רמת האוטומציה הנוכחית היא זו שבה נהגי אוטובוס צריכים להיות אנושיים דווקא.
העובד הבור 171256
יש בישראל מחסור חמור למצילים, מוכרי גלידה, משכירי כסאות, סדרנים, חדרנים וטפסנים? חסרים לנו ידיים עובדות בחקלאות, לא מוכרי גלידה וחברי אגד.

בישראל אפשר להתפרנס בכבוד (בכבוד=בלי שתהיה חלק מהמעמד הנמוך ובלי שישתו לך את הדם חברות כח אדם למינהן) מחקלאות, נקיון, קופאות בסופר או אבטחה?

אגב, יש כל מיני צורות של השכלה, חוץ מהשכלה אקדמית (טכנולוגית למשל). חבל שהמדינה לא עוזרת יותר גם בזה.

השכלה ולימודים, זה לא עניין רק לילדי שמנת או לצאצאי המעמד הבינוני. זהו גם הכלי של אלה שמגיעים מלמטה(העניים), לעשות בחיים שלהם משהו מעבר להשכרת כסאות נוח בחוף הים. מדוע שנתקע אותם בסדרת העבודות אותן תארת (ושכר הלימוד הגבוה בישראל, יכול לעשות בדיוק את זה)? יש לשאוף לחברה שהיא חברה הישגית (וגם אם לדעתך חברה שכזו איננה בגדר המצוי, היא בוודאי צריכה להיות בגדר הרצוי).

לעניים קשה להגיע לאקדמיה גם ככה. האקדמיה מאפשרת מידה לא מבוטלת של ניידות כלכלית, שמשתלמת בסופו של דבר גם למדינה עצמה. דין זה שמקשים על החלשים בעניין זה, איננו כדין זה שפחות עוזרים לחלשים במימוש "זכותם" להביא תשעה ילדים לעולם על חשבון קצבאות מדינה.
העובד הבור 171291
מצד אחד, אני בעד השכלה לכולם, בחינם ובשפע (ובהקשר הזה צריך לדבר בהזדמנות גם על דו''ח וועדת מלץ). מצד שני, צריך להכיר בזה שרוב גדול באוכלוסיה בכלל לא רואה את עצמו מועמד ללימודים אקדמיים (למשל, חסרי תעודת הבגרות), והסובסידיה ששומרת את שכר הלימוד ברמה הנוכחית באה על חשבונם. התוצאה היא שלרוב, בני המעמד הבינוני-גבוה שומרים על מעמדם - על-חשבון בני המעמד הנמוך.
העובד הבור 171295
או, אם לצטט סיסמא שהיתה נפוצה פעם: סובסידיה לנצרך ולא למצרך.
"על חשבונם"? 171415
הסובסידיה ששומרת את שכר הלימוד ברמה הנוכחית באה על חשבונו של משלם המיסים. משלם המיסים העיקרי איננו מוכר הגלידה ומשכיר הכסאות המתקפלים בשפת הים. אז מה זאת אומרת "על-חשבון בני המעמד הנמוך"?

גם אם התוצאה היא שלרוב, בני המעמד הבינוני-גבוה שומרים על מעמדם - על-חשבון בני המעמד הנמוך, אז בוודאי שלעלות את שכר הלימוד עוד יותר רק יגדיל את ה"לרוב" הזה (המעמד הבינוני יכול לבלוע את זה, בעוד המעמד הנמוך יכול להחסם). שכר לימוד נמוך יותר מאפשר לפחות צ'אנס לאלה מבני המעמד הנמוך, שלא מוצא חן בעיניהם הרעיון של להיות נהגי אוטובוס או לרשת את המקצוע הנכסף של השכרת הכיסאות המתקפלים בחוף הים, שעובר במשפחה מזה ארבעה דורות.

לעלות שכר לימוד משמעו חסימת המעמד הנמוך. זה שיש קצת ניידות, זה לא אומר שצריך למצוא את הדרך לחסום גם את האפשרויות הבודדות (והמצומצמות) שיש לניידות. להיפך. צריך לחשוב על איך אפשר למצוא עוד אפשרויות (הפחתה גדולה יותר של שכר הלימוד באקדמיה או אף עזרה בלימודי מקצוע, למשל), בשביל שהחברה שלנו תהיה יותר הישגית.

___
1 מאז שיש מענק שחרור, האפשרות לסיים בגרויות במכינות, הוא פתרון אפשרי יותר, עבור המעמד הנמוך.
Hmm Hmm 171560
נהגי אוטובוס חסרים, דווקא.
Hmm Hmm 171597
נו טוף. בכל מקרה, לעלות את שכר הלימוד זה לא מה שיביא לנו יותר נהגים ועובדי כפיים (ואם כן, זו דרך קצת נבזית, שמשרתת את חסימת המעמד הנמוך מהשכלה גבוהה).
העובד הבור 171827
הבעיה בישראל היא שחושבים שכולם צריכים ללמוד באוניברסיטה. זו הבעיה.
הרי מה קרה? יש יותר מדי בוגרי תואר, אם בשל ירידה ברמת בתי הספר ואם בשל ירידה ברמת האקדמיה. כתוצאה מכך השוק דורש תואר גם למה שלא צריך תואר. ואז אין בררה וכל אחד צריך תואר גם אם הוא לא ממש רוצה, אבל העיקר שיהיה. זה הביא לצמיחה במוסדות לימוד אקדמיים שסיפקו עוד ועוד תארים לצד ירידה ברמת האקדמיה. ואז נוצרה עוד יותר אינפלציה שחייבה עוד ועוד אנשים להשיג תואר שאין בו צורך למקצועות שדורשים אותו. ואז, כדי לשמור על שיוויון, המדינה מנסה לעזור לעוד אנשים להשיג תארים מה שייצור עוד עודף בתארים ויכריח עוד אנשים ללמוד לתואר ואת מי שכבר למד ללמוד לתואר נוסף. בסוף גם תהיה, ואולי כבר יש, אינפלציה בבעלי תואר שני. וכל זה גם למקצועות שאין להם שום קשר לתואר ומעולם לא היה.

זה נורא נחמד שכולם בוגרי אוניברסיטה אבל זה נעשה מוגזם שאתה נדרש לכך כדי להיות מזכיר או פקיד. המדינה משקיעה מיליונים בסבסוד לימודים שאין בהם כל צורך ונוצרת גם זילות של האקדמיה.

אני מציע שנעשה הפוך.
נעלה את רמת הבגרויות, נעלה את דרישות הכניסה ונצמצם את מספר מוסדות הלימוד. אז ייגמר ההיצף של בעלי התואר וכבר לא ידרשו אותו לכל פיפס שלוחץ על כפתור. אז ילמד באוניברסיטה מי שבאמת רוצה וצריך לצורך המקצוע שבחר. רמת האקדמיה שוב תעלה והמדינה תחסוך כסף רב בכך שתסבסד את מי שיש צורך לסבסד. שאר הכסף יוכל ללכת להכשרה מקצועית במקצועות שאינם אקדמיים ואינם צריכים להיות אקדמיים. מלונאות או ביטוח לא צריכים להיות תואר ראשון ואין טעם שיהיו כאלה. אבל זה לא פוגע בערכם.

אז נכון שאולי במצב כזה יגדל הפער ההשכלתי בין קבוצות אוכלוסיה. אבל זה לא אומר שיגדל הפער הכלכלי, וזה מה שחשוב באמת. "פער חברתי", דרך אגב, הוא מונח שמעולם לא הבנתי. אם אני אשכנזי שלומד לתואר שני ומרוויח שכר מינימום ומרוקאי יוצא שכונת הארגזים לא סיים תיכון אבל מרוויח פי שניים בעבודה מקצועית (למשל מכונאות או אחד מענפי הבניין), מי בדיוק נמצא פה למעלה ומי למטה?

המונח הערטילאי הזה "פער חברתי-כלכלי" הוא המקור לכל הצרה הזאת. פרנסה תהיה כשתהיה עבודה ועבודה לא בהכרח תהיה כשיש השכלה. אני דוגמה, ולפי דבריו, גם דובי הוא דוגמה. מה בדיוק הטעם לשלוח את כולם לאוניברסיטה? שכולם יהיו אקדמאים מובטלים?
העובד הבור 171850
לדעתי המדינה צריכה לסבסד לימודים אקדמיים רק למי שמעוניין ללמוד מתוך אהבת המקצוע. אין שום סיבה שאני אצטרך לממן את מי שלא נהנה מעצם הלימודים, ורואה באקדמיה מעין מסלול מכשולים שצריך לעבור כמה שיותר מהר על-מנת להגיע לתלוש המשכורת השמן. האקדמיה איננה מרכז להשתלמות מקצועית (וטוב שכך!), ואיננה יכולה להיות כזאת. האקדמיה ביסודה היא האולימפוס של תאבי הידע ולא תאבי הבצע. מי שחושב שהאקדמיה צריכה לשמש כמקפצה פיננסית – יואיל נא לעשות את התואר על חשבונו בלבד, ולא על חשבונם של אזרחי ישראל.

בניגוד לאחרונים, את אלו השוחרים לידע ואוהבים את החשיבה (פלצנים בלע"ז), כן צריכה המדינה לסבסד מפני שזה אינטרס חיוני של המדינה להפיץ את ההשכלה ולבער את נגע הבערות. וזאת כי מדינה ליברל-דמוקרטית אינה יכולה להתקיים ללא מודעות של אזרחיה למושגים בסיסיים כמו זכויות אדם, פלורליזם, סובלנות, נאורות ותרבות דמוקרטית. אחזור שוב על המושג האחרון: לא תיתכן מדינה דמוקרטית ללא תרבות דמוקרטית! אומנם נכון שלכל הפרוצדורות הפורמליות לא ייגרם נזק לכאורה. הבחירות תתקיימנה כסדרן כל 4 שנים, יישמר העיקרון של "כל אחד הוא קול אחד", עיקרון הפרדת הרשויות וכו'. אבל מה הטעם באזרחים בעלי זכות הצבעה שהם בורים ועמי ארצות? מה הטעם בחקיקה סוציאלית מפוארת כאשר העוני מגיע למימדים של עולם שלישי? מה הטעם ב"זכות הציבור לדעת" אם איש אינו דורש מהשלטון דין וחשבון על מעשיו? מה הטעם בריבוי מפלגות ודעות כאשר עדה שלמה, כולם כאיש אחד, מצביעה רק על-פי השתייכותה השבטית? מה הטעם במדינה דמוקרטית ללא תרבות דמוקרטית? "דמוקרטיה" שכזאת תהפוך במהרה לדיקטטורה. דוגמאות היסטוריות לא חסרות; ראו מה קרה לממשלת קרנסקי (הממשלה הרוסית לאחר המהפיכה הראשונה ברוסיה, זאת שלפני "אוקטובר האדום"), או גרוע מכך – רפובליקת ויימאר.

לצערי הרב, ישראל כמדינה מתקרבת יותר ויותר לנסיגה פומבית מעקרונות הדמוקרטיה ואיש אינו מוחה או פוצה פה. כדי למנוע מצב עיוועים זה אני, המשכיל בגרוש, לא נודם אלא תורם את חלקי הצנוע למלחמה בעד עקרונות הדמוקרטיה, וקורא לממשלת ישראל לפעול לשינוי סדרי העדיפויות, ולפעול למען הפצת ההשכלה והתרבות הדמוקרטית בקרב שכבות נרחבות בעם שאינן מבינות את התרבות הדמוקרטית ורואות בה איזשהו שעשוע השמור "לאליטה האשכנזית". השינו בסדרי העדיפויות יבוא לידי ביטוי בסובסידה ממשלתית להשכלה אקדמית לסטודנטים רבים, הלומדים מתוך עניין כן ואהבה לתחום לימודיהם, במיוחד במקצועות "חסרי תועלת" כמו פילוסופיה, תנ"ך וספרות. ומי שרוצה ללמוד מנהל עסקים, הנדסת חשמל ומשפטים שיממן את הדיפלומה מכיסו הפרטי.

(ולא, אין לי שיטה מעשית לקבוע האם מישהו לומד מתוך עניין אמיתי או שהוא מתחזה)

-----------------------------
הכותב הוא סטודנט
העובד הבור 171863
האקדמיה, מזה זמן רב, היא *כן* מרכז להשתלמות מקצועית. זה מצער, ורע, ולא בריא, אבל זה המצב. בארה"ב זה התחיל אחרי מלחה"ע השניה עם ה- G.I.Bill, באירופה זה התחיל בשנות השמונים עם פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה, ובישראל זה התחיל בתחילת שנות התשעים, עם פתיחת השערים ע"י הקמת המכללות האזוריות.

מן הראוי שהמדינה תממן את הלימודים לא רק למי שמעוניין בידע, אלא בעיקר למי שמשתמש באוניברסיטה כמרכז להשתלמות מקצועית. בדיוק כפי שמשרד העבודה והרווחה מממן קורסים מקצועיים, ברגע שמתייחסים לאוניברסיטה כאל השתלמות מקצועית, אין סיבה שמשרד העבודה לא יממן לימודים אקדמיים.

בארה"ב היום 40% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים מנהל עסקים. עצם קיום תואר ראשון במנהל עסקים כבר אומר הכל, קל וחומר היותו התואר הפופולרי ביותר בשוק.
העובד הבור 172090
שיטה מעשית לסיבסוד פלצנים 171897
אולי אם לימודי הדוקטורט יהיו מסובסדים, יתפסו בעיקר את אלו ש''שוחרי ידע''.
שיטה מעשית לסיבסוד פלצנים 171919
כמה עולה באמת דוקטורט?
מלטביה? 171927
שיטה מעשית לסיבסוד פלצנים 171938
אני יכול להציע לך חמש בתשע.
העובד הבור 171959
אבל יש דרך מאוד פשוטה לברר מי באמת רוצה ואוהב? הישגים. מי שאוהב מן הסתם מצליח ומי שאוהב ולא מצליח שילמד לבד בבית. אבל עניין האהבה הוא רלוונטי ולדעתי אין אני צריך לסבסד את מי שלומד מתוך אהבה בלבד.

השיטה כולה צריכה להשתנות והרי עיקרי ההצעה.

קודם כל, חינוך חינם זה עד תיכון כולל. יותר מזה המדינה כבר לא חייבת לממן. יש גבול. מה כן? כן צריך לקבוע מכסות ולנייד אותן לפי צרכי המדינה.
נניח שהמדינה קובעת שצריך מאה בוגרים בכל אחד ממדעי הרוח בשנה. אלה מקבלים מימון מלא אם הם מתקבלים על סמך הישגיהם. אתה רוצה בכל זאת אבל לא התקבלת? או שתשלם מכיסך או שתקבל מימון חלקי לפי הישגיך וצורכי המדינה. לפי הצפי יהיה מחסור במורים למקרא בעוד חמש שנים? המכסה מתרחבת בהתאם תוך חיוב המתקבלים לעסוק בהוראה כך וכך שנים.
תלמידי הנדסת חשמל ומכונאות תחנות חלל יכולים לקבל מלגות מחברות פרטיות? המדינה מצמצמת את המכסה שהיא מממנת. רוצה בכל זאת? תשלם מהכיס או תשיג מלגה חיצונית.

בקיצור, המדינה תסבסד יותר את מי שמסוגל ו/או נחוץ לה ולא באופן חלקי את כולם. ככה בונים רמה. למעשה נוצרת כך מעין עתודה אקדמית אזרחית. מי שרוצה ללמוד על חשבון המדינה ישרת את המדינה בהתאם. השיטה האמריקאית של לימודי תואר שני ודוקטורט היא בערך כך. קבלה ומלגות על סמך הישגים ונחיצות למוסד האוניברסיטאי המסוים. אין תלמידים שלא מסוגלים ואין מי שלומד בלי להחזיר תמורה. יש גם אפשרות לשלם מהכיס כפי שציינה נוגה, אבל גם אז צריך לעמוד בדרישות הקבלה.למעשה זה מגיע עד כדי כך, שתלמיד נבחר למחלקה אם הוא מתעניין בתחומים שחשובים לה. כלומר מראש אתה מצהיר (גם אם זה לא ממש מחייב ואתה די בודה את זה כדי להתקבל) מה אתה רוצה לחקור והמחלקה שוקלת אם זה טוב לה. פה אותו דבר: אדוני היקר, יש מספיק מחקרים על קרום הנוירונים, או שתחקור עלי כותרת של קקטוס או שתשב בבית. רוצה משהו אחר? תמצא מימון לבד. כמובן שזה די נייד בהתאם לוועדות אקדמיות ולאומיות והכול לפי מנגנון שיוקם בהתאם וישרת הן את המדינה והן את החופש האקדמי (שנעשה די בעייתי פה אבל הוא די בעייתי גם עכשיו)

זה הכול. לא ייתכן שהמדינה תפזר כספים בשם האידאולוגיה ולא רק שלא תביא להישגים אלא גם לא תפקח על הכסף שנשפך. אשפר גם לקבוע מכסות מבחינת השתייכות אתנית, עדה ואפילו השתייכות פוליטית! גוש הימין ימליץ נא על עשרה מועמדים ללימודי מתמטיקה שימושית וגוש השמאל יואיל להועיד עשרה מועמדים ללימודי הסטוריה יהודית.המדינה תבנה עתודה אקדמית אזרחית שתוביל את חיי הרוח שלה. לא יזיק למדינה גם לשלוח מועמדים לחו"ל לספוג קצת רוח שם ולהביא אותה לכאן.

כמובן שזה חל גם על חינוך מקצועי ואולי בעיקר על חינוך מקצועי. המדינה תבחר ותממן, אנחנו נלמד וניישם. לא רוצה? תשלם לבד.
העובד הבור 171856
אני אולי הוזה או שסתם יש לי דז'ה וו, אבל אני חושב שאני ואתה כבר היינו שם בעבר האיילי.

תמיכתי בהורדת שכר הלימוד, אינה מתנגשת עם דעתי שיש להעלות את דרישות הקבלה לאוניברסיטה, לצמצם את כמות האנשים המורשים להכנס בשעריה, שיש להעלות את רמת הבגרויות (תוך כדי אכיפה בה ל*כולם* יש את הזכות לגשת אליהן, במסגרת מערכת החינוך הרגילה), שיש להעלות את רמת הלימודים לרמה בה קשה יותר לסיים תואר (ביחוד בתארים ראשונים במדעי החברה) ושיש להפסיק להתיחס אל האוניברסיטה כאל בית-ספר ללימודי מקצוע או מעין לטביה-לייט (משלמים שכר לימוד, עוברים את שנות הלימוד בריפרוף קליל, ומקבלים תואר עם ממוצע 80+).

זה שאני תומך בשוויון הזדמנויות (או שאיפה אליו) אינו אומר שאני תומך בשוויון. אינני מתרגש מפערים חברתיים כשלעצמם, אלא רק מפערים חברתיים בהם הניידות היא בלתי אפשרית. אני בעד מנצחים ומפסידים, אבל רק כשהתחרות הוגנת.

לא צריך לשלוח את כולם לאוניברסיטה (למרות שיש לה חלק חשוב בתשתית של מדינה מודרנית), אבל אסור לחסום מעמדות מסוימים מלהגיע לאוניברסיטה בשל מצוקה כלכלית (חבל לאבד אינטליגנציה, רק בגלל שאין לה מספיק כסף).
העובד הבור 171962
אכן הדיון הזה כבר נערך בינינו בעבר ומוקדו היה האם צריך להגיש את כולם לבגרות. אבל לא נחזור עליו פה. אני מצטרף לטענותיך למעט זאת ומוסיף לטענתך שיש להעלות את רמת הקושי של התואר גם בחוגים למדעי הרוח שבהם, תופתע לגלות, קל יותר לסיים מאשר במדעי החברה. לשם השוואה, כשהחוג שלי, החוג לתורת הספרות הכללית בתל אביב, הוקם בסוף שנות השישים, היו בו, תאמינו או לא, בחינות קבלה! החוג היחיד בארץ עם בחינות קבלה בספרות. מובן שזה כבר לא קיים היום והרמה בהתאם.

דרך אגב, תהיתי קודם מהו פער חברתי, להבדיל מפער כלכלי או השכלתי. אולי תסביר לי במילים פשוטות?
העובד הבור 171982
אמרתי פער חברתי? איפה? באמת לא ברור לי מה זה.
אין לי כח לקרוא כל מה שכתבתי. כמעט כל מה שאני כותב יוצא לי נורא משעמם :) למה גם אני צריך לסבול?

אם בכל זאת אמרתי, אני חושב שהתכוונתי לפער כלכלי.
כמצביע שינוי סקרן 171009
גם תואר ראשון מתייקר ב 10%. 9300 שקל הופכים ל 10230 שקל.

peanuts?
hardly.
כמצביע שינוי סקרן 171034
אני אישית מציע שכולם ימצאו עבודה רווחית יותר - זה יפתור את כל הבעיות של המדינה. אם אפשר להעביר את זה בחקיקה, עדיף! (ויפה שעה אחת קודם).
:)
כמצביע שינוי סקרן 171010
אולי כדאי לתת תשובה רצינית יותר:

מכל מה ששינוי מנסה לעמוד עבורו, הסטודנטים הם הסמל של מעמד הביניים החילוני, בעיניי - עתיד המדינה. שינוי הסתמנה כמפלגה שלא תתבייש לדאוג במיוחד לאלו שאמנם לא חיים בעוני חריף אך נושאים בנטל כבד של אחריות כלכלית אישית וחברתית (משלמי המיסים). בתור מעמד הביניים אני מרגיש, באמת ובתמים, שאף אחד לא דואג לי. אף אחד לא ילחם עבורי ועבור כמוני. עד ששינוי וטומי לפיד הצהירו שהם ישימו את העובדים החילוניים בראש מעייניהם, אני מודה שהאמנתי והצבעתי בקלפי בהתאם. אבל אני לא מסוג הפרייאר שיצביע שוב אם אתאכזב.

ולסיום ג'ורג' קארלין אמר:... (טוב זה יותר טוב באנגלית):

The rich have all the money and pay none of the taxes.
The middle class pays all the taxes and doesn't have any money.
The poor are there ... just to scare the shit out of the middle class - keep 'em showing up at their jobs.
כמצביע שינוי 171012
לא אפול מהכסא אם מכובדי שינוי ישארו חברים בממשלה בטענה כי אם הם יפרשו הרי שהחרדים יכנסו והמצב יהיה יותר רע.
כמצביע שינוי 171013
לא אפול מהכסא אבל אתאכזב.
כמצביע שינוי 171026
אתה בטח יושב על הרצפה ממילא.
כמצביע מרצ 171046
עלי לומר שהודעותיכם מסבות לי הנאה רבה
171045
שכר הלימוד *עולה*‏1. הלימודים *מתייקרים*‏2.

1 יעלה
2 יתייקרו
אוי כמה שאתם זריזים! 171049
אוי כמה שאתם זריזים! 171052
אין לי מושג על מה אתה מדבר...

(דובי, שורק בנון-שלנטיות)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים