הכנסת אישרה הקמת בית סוהר בניהול פרטי 1871
הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה שנייה ושלישית חוק הקובע כי בנגב יוקם בית סוהר בניהול פרטי.

בבית הסוהר הפרטי יאסרו עד כ-‏800 אסירים שיורשעו בעבירות שעונשן עד שבע שנות מאסר. המשרד לביטחון פנים יזם את החוק בשל המצוקה הכספית והצפיפות בבתי הסוהר. בית הסוהר יתופעל על ידי יזם פרטי שיזכה במכרז.

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ יורי שטרן (האיחוד הלאומי) שעסק בגיבוש נוסח החוק אמר כי "למרות שמדובר בהפרטה והכנסת גורם פרטי שהוא גורם עסקי לכל דבר, המערכת הזו, פרט להיבטים העסקיים שלה, תהיה כפופה ושקופה בפני מבקר המדינה".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי הפרטת בתי סוהר היא "פגיעה בוטה בעקרונות הדמוקרטיה, שלטון החוק והצדק החברתי" וכי ההחלטה היא נדבך נוסף בהתפרקותה של המדינה מהמחויבות כלפי אזרחיה ומהאחריות החברתית שלה.
קישורים
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

השמועה מספרת ש... 208355
בארה''ב, החברות שמפעילות את בתי הסוהר המופרטים מפעילות גם לובי למען החמרת הענישה.
תקווה 208359
אולי הפרטת בתי הכלא תשפר את רמת השיקום שינתן לעבריינים כך ששופטים לא ימנעו מהטלת עונש מאסר בגלל שהם רואים בבית הכלא חממה לפושעים.
לו יהי.
תקווה 208396
השיקום לא מופרט, כי הפרטתו היא מתכון לרידודו. רוצה לשפר את השיקום? לפי שמועה ששמעתי, תקציב השיקום לאסיר הוא 7 ש"ח לחודש – אולי תילחם להגדיל אותו....
תקווה 208431
הסכום הרבה יותר גבוה - אולי הם התכוונו תקציב פעולות ללא כח אדם.
תקווה 208457
ועם כ"א זה 70 ש"ח?
תקווה? 208825
למה שרמת השיקום תשתפר? הרי זה סותר לחלוטין את האינטרס הכלכלי של הגופים העסקיים שיפעילו את הכלא (שיקום גורר פחות חזרת אסירים למעגל הפשיעה, ולכן פחות חזרות למאסר ופחות הכנסות לקופת הכלא). הציפייה שלי, לצערי, היא כי תהליכי שיקום ידרדרו בפועל.
תקווה? 208827
יכול להיות שתהייה ביקורת חיצונית על בתי הכלא?
208360
מישהו מוכן להסביר את המודל הכלכלי של "עסק" שכזה? מי משלם להם, מה התנאים לתשלום, ואיזה לחץ תחרותי יפעל עליהם כדי לגרום להם להיות יותר יעילים מאשר בתי כלא ממשלתיים?
שאלה טובה 208365
והנה עוד אחת- מה המודל העסקי של חברות שמירה פרטיות?
שאלה טובה 208371
מה זאת אומרת? יש הרבה חברות, שמתחרות ביניהן על לקוחות, כשהן יכולות לבדל את עצמן באמצעות מחיר, איכות השירות (למשל, להעסיק חיילים קרביים לשעבר כשומרים, או להציג פיקוח קפדני יותר על אופן ההתנהלות של השומרים), גמישות וכיו"ב. החברות הללו מקבלות תשלום מהלקוח עבור שעות-אדם של אבטחה.

במקרה של בתי כלא - יש רק לקוח אחד (המדינה. אלא אם מצפים מהאסירים לשלם כדי להכלא בכלא החדש), ואין שום תחרות, אפילו לא בין הכלא הפרטי לבין בתי כלא ממשלתיים - משום שאין ממש בחירה למישהו. כלומר, שני הצדדים של משוואת השוק החופשי (ריבוי לקוחות, ריבוי נותני שירות) לא קיימים. מה יגרום ל"עסק" הזה להיות יעיל?
שאלה טובה 208389
לא מסכים. יש אמנם לקוח אחד, אבל יש הרבה בתי כלא. אפשר לתת למספר חברות זיכיונות על כלאים שונים ולתת להם להתחרות <באמצעות מחיר, איכות השירות (למשל, להעסיק חיילים קרביים לשעבר כשומרים, או להציג פיקוח קפדני יותר על אופן ההתנהלות של השומרים), גמישות וכיו"ב>.
החברות הללו יקבלו תשלום מהלקוח ( הממשלה) על פי שעות אדם של אבטחה, או מספר כלואים, או מה לא.

בהחלט יש בחירה בין זכיינים שונים ותחרות ביניהם, ולכן שני הצדדים של משוואת השוק החופשי (ריבוי ביקוש, ריבוי הצע) קיימים. שים לב ששיניתי את הגדרתך ל"שני הצדדים של שוק חופשי" כדי שיתאים לתזה שלי, אבל אני מאמין שאין פה הבדל משמעותי. גם בין סניפי מקדונלדס יכולה להיות תחרות בין זכיינים.
שאלה טובה 208398
בינתיים מדובר רק בכלא אחד. אני יכול להבין תחרות בין זכיינים על המחיר שהם יגבו מהמדינה, אבל כאן אין תחרות כזו, ועוד לא דיברנו על הצורך במתן איזשהם תנאים מינימליים לאסירים, שיהיו הקורבנות הראשונים של כל נסיון ''התייעלות'' של בית כלא כזה.

בכל מקרה, פרט למדינה, אין ''קונים'' נוספים לשירות, ולכן אי אפשר להגיד ששני הצדדים מתקיימים.
סניפי מקדונלדס לא מתחרים אלו באלו. ההבדל היחיד ביניהם הוא המיקום.
שאלה טובה 208401
המכרז אמור להבטיח את התנאים המינימלים לאסירים, ואני בטוח שהוא עומד לפחות בתקן התאורטי של בשב''ס שהוא טוב לאין ערוך מהמצב בפועל בשב''ס.
שאלה טובה 208985
אתה מכיר הרבה מקרים(1) בהיסטוריה של מדינת ישראל, בהם זכיין אשר לא עמד בתנאי המכרז ו/או הזיכיון, וננקטו נגדו צעדים מעשיים?

___
(1) עזוב הרבה מקרים, אתה מכיר כמה מקרים, מקרה אחד?
שאלה טובה 209008
אתה מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל? תשמע זה ממש הלם עבורי.

ברור שכמעט כל מכרז מופר בקטנה או בגדולה. בכל אופן, הדרך של מוציא מכרז להבטיח תנאי סף מסויימים הוא לכתוב אותם במכרז.
שאלה טובה 209016
לא, אני לא מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל.
אני טוען שבניגוד למכרזים, או הסכמים בין גופים עיסקיים, הרי במקרים בהם תנאי זיכיון שהונפק ע"י המדינה מופרים ע"י הזכיין(1) לא תראה תגובה ממשית מצד הרגולטור(2) נוכח הפרת התנאים.

____
(1) ובדרך נס, אלו הם תמיד תנאים המגדירים את רמת השרות שיספק הזכיין לציבור המשתמשים/נפגעים מזכיונו, ולעולם לא, נניח, גובה דמי הזיכיון שעליו לשלם.
(2) למרות שכוחו של הרגולטור מול הזכיין רב לאין שיעור מכוחו של גוף עסקי אחד מול משנהו.
שאלה טובה 209029
וכי היית סבור שחשבתי אחרת?
שאלה טובה 209034
הבעייה הייתה, והיום ירון זליכה החשב הכללי מנסה לפתור אותה, שמדינה הוציאה מכרז בתור מנהל ביצוע ולכן כל מכרז נראה כמו ספר הפעלה של נושאת מטוסים.
הבעייה עם כאלו מכרזים שהם מפרט טכני מורכב היא שהם מזמינים חריגות כי אף פעם אי אפשר לדעת את כל הפרטים לפני שמתחילים את הפרוייקט, תמיד יש מקום להרחבה של הפרוייקט. מה שהמתחרים עשו הם נתנו מחירים מגוכחים לפרוייקטים כדי שיזכו בהם וכאשר ביצעו את הפרוייקט והגיעו לחלקים שלא היו מנוסחים בחוזה הם תקעו למדינה מחירים.

המוטו של זליכה הוא שהמדינה צריכה להוציא מכרזים לקניית שרות ולציין סטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) מכאן שהזוכה ישבור ת'ראש איך לממש את המכרז במחיר שהוא הציע.
מכרז כזה מטבעו יותר קצר (מציין רק קריטריונים), נוח יותר לבחינה, ובעיקר נוח יותר להגנה משפטית במקרה של חריגות תקציביות.
שאלה טובה 209038
שוב, מעניין את הסבתא שלי חריגות תקציביות. הבעיה היא שהסטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) אמנם כתובים שחור על גבי לבן (או מה שלא יהיה צבעה של חוברת המכרז), אבל הם נשארים אות מתה. הן הזכין והן הרגולטור (וכמוהם גם הציבור) יודעים שהזכיין לא יממש אותם (במלואם), ושהרגולטור לא יכפה אותם (ושהציבור לא יקבל אותם).
שאלה טובה 209040
נגעת בנקודה מענינת, יש כאן אידיליה של חוסר נכונות מצד הזכיין על חשבון הציבור, והרגולטור נוטה לא להתערב יותר מדי (הנ''ל קשור לעיתים בעניני הזכיין...)

לדעתי את הנקודה הזאת העיתונות צריכה להעלות ולהציף לתודעה, כמו גם הציבור שנפגע מהשחיתות ואסור לנו לעצום עיניים
שאלה טובה 209041
אתה אכן מתאר מציאות שאני מקווה מאוד שבעזרתו של ירון זליכה תשתנה. נראה לפחות שהוא עושה את הצעדים הנכונים.

חוץ מזה, חריגות תקציביות צריכות לעניין את סבתא שלך כי אם יחרגו מהתקציב יצטרכו לקצץ את קיצבת הזיקנה שלה.
שאלה טובה 211154
מקרה בוחן 1: ערוץ 5 לאחר הקמת ערוץ 5 פלוס. היתה תביעה, מישהו יודע מה קורה עם זה?

(לא שאכפת לי מערוץ 5; אני אפילו לא מחובר לספק ערוצים כלשהו. אכפת לי מהעקרון).

מקרה בוחן 2: החברה שזכתה במכרז להקמת מתקן התפלת מים, ולא עמדה בכך – מישהו יודע עם גבו את כספי הערבון שלהם?

(לא שאכפת לי מהתפלת מים; אני שותה רק – אויש, לא חשוב).
שאלה טובה 211157
לא יודע לגבי תביעות, אבל:
ערוץ 5 (שאני לא טורח לצפות בו) רוקן למעשה מכל תכניו (המעניינים את חובבי הספורט הלא איזוטרי).
מתקן התפלה אני לא מכיר, אבל האחים עופר אשר זכו במכרז להקמת תחנת כח, חזרו בהם מהצעתם. הם דורשים תוספת (מכובדת) לתשלום, הם לא התחילו בעבודות, ואיש לא כופה עליהם לספק חשמל במחיר ובמועד הקבוע בחוזה, כמו גם שהדבר לא מונע מהם את זכות הגישה למכרזים אחרים להקמת תחנות כח(1), או לקבל מתנה נדיבה מהמדינה בצורת "מחיר מבצע" לחלקה של המדינה בצים.
חברות הכבלים, אשר בזכיון שלהם חויבו לחבר כל בית בישראל (שמעוניין בכך) לטל"כ. אני עד היום מחכה. משרד התקשורת לא חשב שזאת סיבה שלא להאריך להן את הזכיון כשפג תוקפו, לאפשר להם תוספת לזיכיון בדמות זיכיון לאספקת שרותי גישה לאינטרנט בפס רחב, וכעת הם בדרך לקבל גם רשיון לאספקת שרותי טלפוניה.

__
(1) יתרה מכך, הם טוענים כי מגיעה להם "זכות קדימה" באותו מכרז
שאלה טובה 208406
אז הביקורת שלך שניסו את זה רק על כלא אחד? אם היו שניים היית מרוצה?

התחרות יכולה להיות על האפשרות להארכת חוזה ( אם הם יתחרו בהצלחה מול השב"ס).
לא דיברנו על תנאים מינימליים לאסירים? זה לא נכלל במסגרת "איכות השירות" בתגובה הקודמת שלך? כמו שרשות הנמלים מחליטה על חברת אבטחה פרטית על בסיס קריטריונים של איכות השמירה, שהיא בעצמה קובעת, המדינה יכולה להגדיר קריטריונים של " תנאי מחיה" לאסירים. אני מתאר לעצמי שגם בבתי כלא ממשלתיים יש מנגנון לקביעת תנאים מינימליים.

אגב, בלינקים שנתן האייל האלמוני ממקודם יש הרבה טיעונים בעד ונגד . במיוחד אני ממליץ על זה http://www.ucc.uconn.edu/~wwwsoci/proscons.html

ובוא נניח שאמרנו את כל הטיעונים שם, ונגיע ישר לנושא המעניין:
האם מוסרי לאכול בשר?
שאלה טובה 208432
של אסירים?
תחרות תוך אירגונית 208790
אני חושב שהתגובות למטה עונות יפה מאוד לטענות שלך, במיוחד התגובה עם הקישור לדיון ולמסקנות שלו.

אני אתייחס לתחרות תוך אירגונית.
סניפי מקדונלד'ס הם המתחרים הקשים ביותר אחד של השני אם הם מספיק קרובים אחד לשני.

הם מתחרים על אותם לקוחות ומציעים בדיוק את אותו התפריט.
ההבדל בינהם הוא באיכות השרות שהם נותנים.
באופן דומה למדי לתחרות בין פרטים שונים של אותו מין. הם המתחרים החזקים ביותר אחד של השני בגלל שהם מתחרים על אותו מזון, באותן שעות פעילות באותו... הכל.

תחרות תוך אירגונית זה דבר קיים. תחשוב לרגע על המשאבים של האירגון, האם הם אינסופיים? האם כל מחלקה מקבלת את כל המשאבים שהיא מבקשת? המחלקות השונות מתחרות על משאבי האירגון. אם יפול לך ליד הספר The soul of a new machine תוכל להנות מסיפור אמיתי על תחרות תוך אירגונית.

ניהול מוצלח כולל בין השאר את היכולת לגרום לחלקים השונים של האירגון להתחרות תוך כדי שהם משתפים פעולה אחד עם השני. נשמע מוזר ברגע הראשון אבל שני הדברים - תחרות ושיתוף פעולה, לא תמיד סותרים אחד את השני. לדוגמה, שיתוף פעולה של שתי מחלקות בפיתוח מרכיב כלשהו מצד אחד ותחרות על גיוס עובדים אליהם לצורך פרוייקטים אחרים מצד שני.
תחרות תוך אירגונית 208940
לא יודעת אם עשו על זה סקר התנהגות צרכנית. כשאני חפצה בהמבורגר אני ניגשת למק'דונלדס הסמוך ביותר ‏1. אין לי שום העדפה של טיב השירות, אלא אם היתה לי היתקלות חריפה ביותר עם העובדים באחד הסניפים (מה שיכול לקרות רק אם הם חרגו מאוד מכללי ניהול הרשת). אבל גם זה פקטור לא מאוד רלוונטי לרשת שבה העובדים צעירים ומתחלפים חדשות לבקרים.

1 כמובן, אני צריכה קודם להחליט שאני מעדיפה אותם על פני בורגר קינג או בורגר ראנץ', אבל אנחנו מדברים על תחרות בין שני סניפים של אותה רשת.
תחרות תוך אירגונית 208949
היי ברקת,
משפט הפתיחה של התגובה שלי כולל תנאי "אם הם מספיק קרובים אחד לשני".
כדי להמחיש לך את העניין ניקח דוגמה תאורטית שבה יש בקניון אחד עשרה סניפי מקדונלד'ס ורק סניף ברגר קינג אחד, כולם סמוכים אחד לשני. נניח שכל אחד מהסניפים יכול לשרת את כל הלקוחות שנכנסים לקניון, מי את חושבת ישרוד? אם נניח שחצי מהאנשים מעדיפים מקדונלד'ס וחצי ברגר קינג, תשעה מתוך העשרה סניפי מקדונלד'ס בסופו של דבר יסגרו (אולי אפילו כולם) אבל הברגר קינג ישאר.

בכל אופן מטרת התגובה שלי הייתה להפנות את תשומת לב הקוראים למרכיב התחרות התוך אירגונית בחיי עסק.
לא טענתי שזה הדבר הכי חשוב בניהול, או היחידי, אבל אני אומר שדבר כזה קיים ומנהל טוב צריך לדעת איך להפיק ממנו את המירב ולא להתעלם ממנו.
תחרות תוך אירגונית 208973
מי שישרוד הוא הסניף שהכי קרוב לשער הכניסה.
ממתי יש יותר מסניף אחד של מקדונלדס בקניון, או אפילו בטווח הליכה?
תחרות תוך אירגונית 209009
לא יודע לומר לך תאריך, אבל אני יכול לומר לך מקום: במרכז הקניות Nordstan בגטבורג שבדייה.
אם אתה רוצה לראות שלושה סניפים בתוך אותו קניון אתה מוזמן
1. להיכנס לאתר http://www.mcdonalds.se/
2. להקליק על הטאב restauranger
3. במקום שרשום Ort בחר Goteborg (מעל ל O הראשונה יהיו שתי נקודות, זאת העיר שאותה אתה מחפש)
4. הקלק sok (גם עם שתי נקודות מעל ה O, תרגום המילה 'חפש' לשבדית)
5. הקלק על הקישור הסמוך לשמות של שלוש המסעדות Postgatan, Gotgatan,Kladpressaregatan
6. שם לב למרחק בינהן.

בתור אחד שעובר בקניון הזה בערך פעם פעמיים בחודש, גם בלי לספור צעדים אני אומר לך שהמרחק בינהם הוא בערך כלום ורבע.

מה שאני רוצה זה בסך הכל להסב את תשומת ליבך לתופעת התחרות התוך אירגונית כך שאם יום אחד תהייה ביג בוס תהייה מודע לה ואולי אפילו תדע לנצל אותה לטובתך וטובת העובדים שלך.

נ.ב.
תחרות בתוך אותו הגוף לא יחודית לגופים כלכליים, גם עלים באותו עץ מתחרים אחד בשני.
תחרות תוך אירגונית 209017
תוכל להרחיב לגבי התחרות של העלים?
תחרות תוך אירגונית 209030
בגלל שאני לא אקולוג ולא בוטנאי אני ארחיב, אבל בקצרה ;o)

אפשר לתאר גידול של עלים במודל של הצע וביקוש כאשר האור הוא משאב מוגבל (הצע) והצורך לבצע פוטוסינטזה מבטא ביקוש למשאב. כאשר הביקוש לאור גדול מהההצע נוצר מצב של תחרות בין המבקשים (עלים).

התוצאה של התחרות הזאת היא פיזור לא אחיד של עלווה על העץ. ישנם ענפים עשירים יותר בעלים וישנם ענפים דלים בעלים.
תחרות תוך אירגונית 209036
אה. לא משהו. מה העלה המסכן יכול לעשות אם יוצא לו לצמוח על ענף נמוך או שהוא מוסתר ע"י עלה אחר?

אני מכיר את עניין התחרות בין העצים, שגורמת להם לבזבז משאבים יקרים כדי להיות גבוהים ככל האפשר במקום לעסוק במה שהם היו רוצים באמת: התרבות. חשבתי שכוונתך היא שגם לעלה בודד יש אפשרות ל"התחרות" באופן אקטיבי בחבריו.
תחרות תוך אירגונית 209037
הצב צודק בקשר לעלים, אולי תהיה לך יותר מובנת הדוגמא של הענפים או הפירות-
קח עץ פקאן לדוגמא שגדל פרא כולו יהיה ענפים קטנים וקח עץ באותו גיל שעבר גיזום והחליטו עבורו מי יהיה ענף ומי יהיה גדם והעץ יהיה עם כמה ענפים ראשיים, הוא יהיה חזק יותר ובריא יותר
כי יש פחות מתחרים על אותם חומרי הגלם
כנ"ל יותר חזק הוא לגבי דילול פרי - דוגמא טובה היא עצי שזיף ומישמיש שכדי שהפרי יגיע לגודל אכיל צריך להוריד לפחות 50% מהפריחה/ פרי מתפתח יש מקרים שמורידים 90%
תחרות תוך אירגונית 209069
תודה גם לך. זה לא סוג התחרות שקיויתי לו, אבל אני לא הראשון שקיוה לעשות ענבים וקיבל באושים.
תחרות תוך אירגונית 209067
אני מודע היטב לקיומה של תחרות תוך-ארגונית, אבל אני פשוט חושב שלא זה המצב המוצג - לא במקרה של בתי כלא פרטיים, ולא במקרה של מ"דים קרובים. קשה לי להבין את הקירבה שהצגת כאן. על מה, בעצם, מתבססת התחרות בין הסניפים? הדבר היחיד שאני יכול לדמיין לעצמי הוא שיש כל כך הרבה לקוחות חובבי מ"ד באזור, עד כי גם בתפוקה מלאה, שלושת הסניפים הללו עדיין לא מדביקים את הביקוש.
תחרות תוך אירגונית 209130
אפשר לטעון שהוצאת מכרז לכלא שעליו יתמודדו מספר זכיינים תגביר את התחרות (סביר להניח שאכן יעשו כך). זה לא אומר שלאחר שהזכיין יקבע, השרות לאסירים כבר לא יושפע מאפקטיים תחרותיים. עם ביקורת חיצונית מתאימה וניהול נכון גם כלא אחד יכול להנות מפרות תחרות רק שעכשיו זאת תהייה תחורות תוך אירגונית.
תחרות תוך אירגונית 209070
אחד הסניפים הוא בהכשר של הרב לנדא
אחד הסניפים הוא בהכשר של שארית ישראל
ואחד הסניפים הוא בהכשר מחזיקי הדת
זה כל הסיפור

נ"ב: אם אתם מגיעים לשבדיה בעתיד הקרוב נא לבדוק שתעודות הכשרות עדיין בתוקף ושלא שללו להם את הכשרות
תחרות תוך אירגונית 209154
במרכז המסחרי של גבעת סביון יש סניף כשר של מקדונלד'ס, ואילו בקניון בקיראון (מרחק של 10 דקות הליכה במקרה הרע) יש סניף לא כשר.
תחרות תוך אירגונית 209173
בתוך קניון הזהב, בראשון לציון, נמצאים שלושה סניפים של מקדונלדס.
תחרות תוך אירגונית 209175
כן, ואחד מהם פעם היה כשר. היום שלושתם לא.
208366
ולמי שרוצה תקציר של הדיון מראש, http://www.ucc.uconn.edu/~wwwsoci/proscons.html
208395
לפחות תאורטית, הרצון למתח רווחים גדול יותר מהווה תמריץ להתייעלות. בבית סוהר פרטי יש מתח רווחים כזה, בבית סוהר ציבורי אין. מאותה סיבה, לפעמים מעדיפים להוציא פרוייקטים ציבוריים גדולים (נניח בטחוניים) לגורם חיצוני גם אם אין שום תחרות. שיטת התשלום צריכה להיות כזו שמעודדת את הבית סוהר להתייעלות מצד אחד וחוסכת כסף למדינה מצד שני. נניח, המדינה משלמת פר אסיר סכום נמוך מהממוצע שהוא עולה בבתי הכלא הקיימים, וזה מהווה תמריץ לבית סוהר הפרטי להקטין את ההוצאה פר אסיר.
כמובן שהעדר תחרות הוא מאוד בעייתי, ואתן דוגמא: נניח שהיו משלמים לך לכתוב באתר לפי כמות מילים. כמובן שזה היה מהווה בשבילך תמריץ למצוא שיטות אוטומטיות שמפיקות יותר מילים פר תקתוק מקלדת. לחליפין, יכולת למצוא שיטות לתחמן את המערכת ע"י עיוות אופן הספירה של המילים, וזה כמובן הרבה יותר משתלם. מצד שני, תאר את התמריץ שהיה לך אילו היתה תחרות עם אתרים אחרים על אותו תשלום.
מודל עיסקי 208404
הרעיון מאחורי הפרטת בתי כלא הוא שבעלים יכול להשתמש באסירים ככח אדם לעבודות. לצורך כך הוא יכשיר אותם.

לפחות בתאוריה: האסיר מרוויח מקצוע, נסיון וגם איזה סכום מסויים שאמור להחסך עבורו במהלך עבודתו.
הכלא מרוויח מעבודת האסיר.
המדינה מרוויחה קיצוץ עלויות מהתקציב שלה.
האזרחים החופשיים מרוויחים הרגשת נאורות.

התחרות תהייה בין חברות הכליאה. אם חברת כליאה מסויימת לא מנהלת את הכלא כמו שצריך היא תפסיד (אחרי הכל לכלא יש עלויות) וחברה אחרת טובה יותר תיקח את הכלא לידיה.
מאחר שחברה ממשלתית לא מוקמת למטרות רווח והפסד, ותיגמול העובדים הממשלתיים לא נעשה באופן הדוק לביצועים שלהם, לחברות ממשלתיות אין ממש תמריצים להשתפר.

כל זה יפה וטוב בתאוריה, השאלה היא איך מממשים את כל הדברים האלו, ויש לא מעט קשיים.
לא צבים ולא מעבדות.... 208424
לא צבים ולא מעבדות.... 208427
לא הבנתי מה רצית לומר בקישור הזה.

נא פרט נמק והרחב בקצרה
נכון 208489
אבל רק אם האסירים עצמם יבחרו את הכלא שלהם.
אז באמת צפוי שיפור ברמת בתי-הכלא.
אחרת זה פתח לשחיתות בין בעלי תעשיות שמחפשים כוח עבודה זול אפילו יותר מפועלים זרים, לבין פקידי ממשלה.

מודל עיסקי 208430
מדינת ישראל משלמת לזוכה במכרז ע''פ הצעתו, לכל אסיר (עם התחייבות למספר אסירים מינימלי). ההפרש בין תשלום זה לעלות בפועל היא הרווח, ומכאן הלחץ להתייעל.
לא ידוע לי על מודל הכולל רווח מעבודת אסירים.
החוכמה הגדולה היא למנוע מהזוכה להתייעל ''יותר מדי'' - משכורת רעב לסוהרים, תנאי כליאה מחפירים וכו'.
מודל כלכלי 208433
אין מודל כלכלי וסתם קוראים לזה הפרטה. הכוונה היא שכמה חברי מרכז של מפלגה לא קטנה יוכלו להקים חברת תיווך שתתווך בין המדינה לקבלני בניין וקבלני כח אדם.

ללא תחרות אין הפרטה. אני מציע שהאסיר יוכל לבחור את הכלא בו הוא מעוניין לשהות. אז תהיה תחרות.
מודל כלכלי 208435
ההצעה האחרונה שלך היא רעיון לא רע בכלל, שאולי יוכל לפתור חלק מהבעיות שמעלה אורי בתגובה 208428 , וגם חלק מהחששות שהביעה ח"כ זהבה גלאון.
מודל כלכלי 208437
תודה. תעביר את ההצעה לזהבה גלאון. ידע אישי חינם. מן הסתם גם לא מקורי למרות שאיני זוכר מקור ספציפי.
מודל כלכלי 208463
השיקול באיזה בית סוהר לכלוא אסיר מורכב מכדי שאפשר יהיה לתת לאסיר את ההחלטה. למשל, אינך רוצה שכנופיה שלמה תתרכז בכלא אחד, אינך רוצה פדופילים עם בני נוער, אינך רוצה פוליטיקאים שסרחו עם רוצחים פסיכופטים (גם לרוצחים לא מגיע עונש *כזה*) וכד'.
מודל כלכלי 208473
יהיה עוד חבר מרכז שידאג שהאסירים יהיו באגפים נפרדים ולא ייפגשו.

אני בטוח שאם תתפקד לאחת המפלגות אתה תוכל לעשות את זה טוב.
מודל כלכלי 208688
הנושא המרכזי הוא לא רק אנשי מפלגות שידאגו לאינטרסים מושחתים אלא הפשע המאורגן שיקנה כלא וישרת את ראשיו הכלואים

הכלואים המכובדים במקרים כאלה יכולים לשלם את חובם לחברה, לנהל חברה, ולהרשם כעובדים חוקיים אצל גורמים מקושרים לפשע המאורגן
מודל כלכלי 211158
כן, הרעיון של "לתת לאסיר לבחור" עלה בראשי מיד כשקראתי את השאלה של דובי: פתאום יש הרבה לקוחות! הרהור נוסף הוביל אותי לחשוב על התוצאות של גישה זו. למשל: הכלא יעסיק אסירים-לשעבר כיחצ"נים (מצוין למודל התשלום על-פי שיקום שהציע אורי, אגב). למשל: כרזות פרסומת לבתי-כלא במסדרונות בתי-המשפט...

אבל הבעיה העיקרית היא אינטרס של הכלא לאפשר הברחת סמים, סיגריות וכו' לאסירים, לאפשר לאסירים להמשיך לנהל את "העסק" מהכלא, אינטרס של הכלא לדווח (תמיד) על התנהגות מופתית בדיון על ניכוי שליש‏1, וכו'.

-----
1 מתוך הנחה שכל מקום פנוי יתפס מיד ע"י אסיר אחר.
מודל כלכלי 211273
אלו בעיות קטנות הניתנות לפתרון בקלות.

לגבי הסמים - צריך להפוך אותם ללגליים.
מודל כלכלי 211291
והפתרונות הקלילים הם...?

לגבי הסמים - לא כל מה שלגלי בחוץ, תקין בין כתלי בית האסורים.
מודל כלכלי 211295
אפשר לקנוס את הכלא אם מוצאים אצלהם סמים ולשלם אחוזים לפקחים על גילויים.

אבל מה אכפת לי שיסתממו שם בפנים?
תומך, אבל לא תומך 208428
אני תומך גדול בהפרטה מלאה של כל שירות ציבורי שאפשר להפריט.
בכל זאת, כל עוד ביצועי הכלא הפרטי (כלומר, מדדי ההצלחה שלו) לא יוצמדו לערך שמפיק תועלת לנו, נזקו גדול מתועלתו.

בארצות הברית, בתי הכלא מקבלים את התשלום לפי ראש, והמוטיבציה הברורה שלהם היא להגדיל את מספר הראשים ולשמר מספר מרבי של כלואים בתוך מעגל הכליאה. שימוש בעקרון דומה כאן, יביא לתוצאות דומות: יותר כלואים, יותר החמרה בענישה ופחות שיקום.

אילו אפשר היה לקשור את התשלום לבית הכלא ללקוחותיו, לעומת זאת, אפשר היה ליצור משוואה אחרת. לדוגמה, אם היו קושרים את התשלום לרצידיביזם (כלומר, להישנות עבירות וחזרה לכלא) המצב היה הרבה יותר טוב.

מודל אפשרי כאן היה יכול להיות תשלום מסוים הניתן לבית הכלא עבור כל שנה שבה כלוא ששוחרר אינו חוזר ונכלא. כלומר, במצב אידיאלי הכלא הפרטי ירוויח יותר ויותר ככל שיצליח להפטר (לשקם) מלקוחותיו לפרק זמן ארוך יותר.

יש כמובן בעיות למודל הזה. שתי העיקריות שבהן הן העובדה שעד היום לא נמצאה שיטת שיקום שעובדת באמת. ייתכן והכסף יסייע במציאתה, אך קשה לבנות מודל רווחי שיבוסס רק על עקרון זה. לכן, התשלום יכול להיות תגמול נוסף, אך לא התגמול העיקרי. בעיה נוספת היא שבמקרים כאלו תהיה לבית הכלא הפרטי נטייה לנקז אליו את המקרים הקלים, כמו עברייני צווארון לבן שהסיכוי שיחזרו לבית הכלא קטן. זו בעיה אדמיניסטרטיבית במהותה, ואפשר למצוא לה פתרון טוב.
תומך, אבל לא תומך 208441
ועוד רעיון - בכל פעם שאסיר נקלט במערכת, חברות הכליאה מציעות הצעות מחיר לכליאתו - הזולה ביותר מנצחת, אך התשלום הוא לפי המודל שהצעת (כלומר על פי מספר השנים מחוץ למערכת אחרי השיחרור). כך יוכלו החברות לבנות מודלים של ההסתברות לשיקום אסיר ולבנות את הצעות המחיר שלהן בהתאם.

(אסירים שלא יוגשו עליהם הצעות - למפעל הנקניק כמובן...)
תומך, אבל לא תומך 208474
רעיון נאה, אבל לא בטוח שבציע, במיוחד כשהתשלום לפי מספר שנים אחרי שחרור אינו מתקבל מיידית.
תומך, אבל לא תומך 208483
מע"מ מאוד מנוסה בעבודה עם מקדמות. ביטח לאומי מומחה בחישוב 5-6 שנים אחורה. עוד חבר מרכז שיתאם את השניים יוכל להביא לתחכום הנדרש מבחינה פיננסית.
תומך, אבל לא תומך 208542
Surly you jest.
סיכום 208496
בואו נסכם:

האסיר והמדינה יצטרכו להגיע להסכמה על מיקום מתקן הכליאה. אם אין הסכמה - המדינה תחליט.
החברה הכולאת אמורה להציע לאסיר חבילת כליאה אטרקטיבית. אולי אפילו תהיה לה זכות להציע חבילה מדורגת, כלומר: חוזה אישי לכל אסיר, והזכות לא לקבל אסירים מסויימים.

המדינה תשלם לחברה הכולאת על פי משך הכליאה.
לאחר השיחרור תשלם המדינה סכום נוסף לחברה הכולאת בכל שנה שבה האסיר לא נכלא שוב במשך 10 השנים הראשונות.

פתרנו את כל הבעיות?
סיכום 208497
1) המדינה צריכה לתת לפחות 3 אפשרויות.

2) אסיר יוכל לשלם לחברה תוספת למה שהיא מקבלת מהמדינה עבור תנאים משופרים יותר.

3) המדינה תטיל מס של 50% על סכומים אלו על מנת לצמצם את עלויות בתי הכלא.
סיכום 208503
1. למה?
2. למה?
3. למה?

כשכתבתי את הצעתי חשבתי שמישהו יצביע על אפשרות (2) שלך כעל נקודת תורפה, שהרי - אסיר יוכל לשחד למען השגת עיסקה טובה יותר. אחרי כן הבנתי שגם בשיטה הקיימת זו אפשרות.

מדוע זה רע? משום שהמטרה המוצהרת של בתי הכלא היא לשקם את האסיר ובכך לסייע לחברה. אם אסיר עשיר יוכל להשיג שם תנאים משופרים, ייבחרו האסירים על סמך יכולתם הכלכלית ולא סיכויי השיקום. זה יהיה בית כלא מיוחס לעשירים והמטרה תוחמץ.

סעיף (3) זה סתם נשך-פרוטקשן, אבל היות שאינני מסכים ל-‏2, אני פטור מלהתייחס ל-‏3, התלוי בו.

אינני מבין את מטרת סעיף (1). אני מציע שהמדינה תוכל לבחור בין כמה אפשרויות, וגם האסיר. לא הבנתי מדוע המספר 3 טוב יותר ממספרים אחרים (לדוגמא 2 או 10).
סיכום 208504
המטרה המוצהרת של בתי הכלא היא לא שיקום אלא הרחקת העבריין מהחברה.
השיקום, אם וכאשר מתבצע, נעשה ע''י שירותי רווחה.
סיכום 208505
השיקום למתאימים הינו אחת המטרות המוצהרות. הנה ההצהרה, מאת נציב השב"ס:

"עקר ייעודנו – החזקת אסירים במשמורת בטוחה ונאותה תוך הגנה על ביטחון אזרחי המדינה מפניהם.
זאת – תוך שמירה על כבודם ומילוי צורכיהם הבסיסיים
ומתן כלים מתקנים לאסירים פליליים המתאימים לכך."

סיכום 208527
למתאימים.

כתוב שם גם מהם הקריטריונים להתאמה? כתוב מהם אחוזי ההתאמה בקרב האסירים? כיצד נמדדת ההתאמה?

עבריינים נאסרים בראש ובראשונה כדי לנתק אותם מהחברה. אם השיקום היה מטרה מוצהרת, קרוב לודאי שהיו יותר בתי סוהר פתוחים (half way houses).
סיכום 208554
דיברת על ''מטרה מוצהרת'' וזהו ציטוט מההצהרה. ''למתאימים'', כי יש כאלה שאינם מתאימים. הפירוט נמצא ודאי במקום אחר אי שם באתר או בהוראות השב''ס. השיקום הוא רק אחת המטרות המוצהרות, על השב''ס למצוא איזון בין המטרה הראשונה, שהיא הגנה על החברה, ובין המטרה השניה, שהיא תיקון האסירים, וזאת בכפוף למגבלות התקציב.
סיכום 208544
בעקרון, אסירים אמורים לעבור הליכי שיקום כחלק ממאסרם. בפועל, את די צודקת: הליכי השיקום הם פשוט דברים שאסירים עושים מצוות-אנשים-מלומדה כדי להשתחרר על התנהגות טובה (מי שלא הולך לקורסי שיקום לא מורידים לו שליש).
לפחות 3 208506
למה לא 2? 208507
כדי שתהיה בחירה אמיתית 208508
ולא בין דרק לדרק
כדי שתהיה בחירה אמיתית 208511
הבנתי. אתה מעדיף בחירה בין דרעק, דרעק ודרעק.
סיכום 208543
האם ההסכם הוא בין החברה הכולאת לאסיר או למדינה? אם ההסכם הוא בין המדינה לחברה, מה עניין בחירותיו של האסיר כאן?

אני מציע להוסיף גורם נוסף: קיצור שווה יותר כסף, חזרה שווה פחות.

עקרון ראשון:
כדי לאזן את המוטיבציה של החברה הכולאת להחזיק אנשים זמן רב ככל האפשר, התשלום עבור האסיר מן המדינה יהיה מדורג: בשליש הראשון הוא יהיה גבוה בכ-‏20 אחוז מהעלות המוערכת, בשליש השני יהיה שווה לה ובשליש השלישי יהיה נמוך מהעלות.

במצב זה, תהיה לחברה הכולאת מוטיבציה ברורה לשחרר אסיר כתום שני שליש מתקופת מאסרו (משום שמנקודה זו היא מפסידה כסף על כל יום בו הוא כלוא) כשהשאיפה הזו מאוזנת על ידי השאיפה שהאסיר לא יחזור לבית הכלא.

עקרון שני:
כאשר אסיר ששוחרר חוזר לבית הכלא, הוא שב לבית הכלא המקורי שלו ושם הוא מרצה את עונשו כשהמדינה משלמת לכל אורך הדרך רק 80 אחוז מעלותו. כלומר, החברה המפעילה את בית הכלא מפסידה מכל יום שבו שוהה עבריין מועד (רצידיביסט) בבית הכלא.
הרעיון כאן הוא למנוע היווצרות אינטרס של החברה הכולאת לחזרתו של האסיר לבית הכלא. אם הצעד לא יופעל, ייתכן בהחלט מצב בו מפעילי בית הכלא יוותרו מראש על הכסף מאסיר-משוחרר-שאינו-חוזר וינסו פשוט להגדיל את מספר הלקוחות שלהם שוב ושוב. כאשר אסיר חוזר גורם להם נזק כספי, המוטיבציה שלהם תהיה הפוכה.
סיכום 208652
אני מציע לא לבטל כל כך מהר את רצונותיו של האסיר.
לאסיר שנכלא יש זכויות ומצופה ממנו לחזור לחברה לאחר שירצה את עונשו. במקרים קיצוניים ניתן לקבוע שאדם הוא פסיכופת, והחברה מעוניינת לנתק איתו מגע לחלוטין. לדעתי - במקרים קיצוניים כאלה העונש ההולם הוא עונש מוות, ואז לאסיר באמת לא אמורות להיות כלל זכויות.

על פי ההצעה השניה שלך, נראה שכליאה תהיה עסק לא משתלם כלל. למעשה - החברה תרויח רק בשליש הראשון למאסר, ומאותו רגע משתלם שהאסיר ישוחרר, יברח, או ימות. אם הוא חוזר - החברה מפסידה מהרגע הראשון. עדיף לחברה שהוא יצליח להתחמק ממאסר.

אינני רואה שום סיבה להטיל עונש על החברה הכולאת. אני רואה בזה פתח לשחיתויות.

ההצעה שלי נראית לי סבירה בהרבה ומאוזנת במידה הרצויה.
סיכום 208661
אם האדם הוא פסיכופת מדוע יש להרוג אותו? יש לאשפזו במוסד פסיכיאטרי, לא?

<סתם פרובוקציה, אבל אני מניח שאתה מבין למה אני מתכוון>
אני מניח שכרופא אתה לא נוהג להרוג חולים שמסוכנים לסביבה אלא לאשפז אותם בבידוד.
</סתם פרובוקציה, אבל אני מניח שאתה מבין למה אני מתכוון>
סיכום 208668
לא. מה עניין שמיטה לשחיטה? העובדה שההפרעה זכתה בשם לטיני אינה מחייבת אישפוז על ידי דוברי מונחים לטיניים.

<תשובה לפרובוקציה>
כרופא אין לי מנדט להרוג גם את אלה שאני חושב שהיה רצוי להרוג. תפקיד קביעת ההריגה אמור להיות מוטל על הרשות השופטת. את השייח' יאסין היה צריך להוציא להורג לאחר קביעה מתאימה של בית משפט. אם במהלך ההמתנה למשפט היה לוקה במחלה מסוכנת, מן הדין היה לאחוז בכל אמצעי הריפוי כדי שבית המשפט יוכל לצוות על הוצאתו להורג בצורה מסודרת.
</תשובה לפרובוקציה>
סיכום 208670
האם ה"הפרעה" היא "מצב רפואי"? אם כן, מדוע להעניש אדם על מחלתו?

<תשובה לחלק מהתשובה>
אני נוטה להתנגד לעונש מוות. אני לא חושב שרצוי להרוג אף אחד. במידת הצורך יש להרחיקו מהחברה (כדי שלא יפגע באחרים למשל), אבל איני רואה סיבה להרוג מישהו אם יש דרך סבירה לנטרלו. אם אין דרך סבירה (למשל: מחבל מתאבד, חייל שנלחם מולך בקרב) אז יש מקום להורגו. נדמה לי שבשלב זה יביא כל צד מחקרים שמראים את יתרונות/חסרונות עונש המוות במניעת פשיעה, טיעונים טרנצנדנטליים שונים, או טיעונים על אחוז המפגרים מבין המוצאים להורג בארה"ב. אני מוותר מראש על התת-דיון הזה ומשאיר לך את זכות המילה האחרונה בו.
</תשובה לחלק מהתשובה>
סיכום 208672
מה זה מצב רפואי?

<המלה האחרונה>
תודה
</המלה האחרונה>
סיכום 208673
המ... "מחלה"? יש הגדרה רפואית ל"מחלה"?
סיכום 208674
אני אנסה גם מכיוון אחר. ''גנב'', ככל הנראה, אינו הגדרה של מצב רפואי. ''קלפטומן'' ו''פסיכופת'', ככל הידוע לי - כן.
סיכום 208684
פסיכופט בד''כ יודע להבחין בין טוב לרע, ולכן הוא נחשב אחראי למעשיו ובר-שיפוט.
סיכום 208698
כפי שמציין שוטה הכפר הגלובלי, קלפטומן, פסיכופת ואפילו פדופילים הם אנשים מופרעים, אך ברוב המכריע של המקרים אינם חולי נפש, אחראים למעשיהם ואשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אינו הולם את מצבם ואף לא יועיל להם.
סיכום 208701
יש הגדרה של ארגון הבריאות העולמי ל"מחלה". אני מתעצל כעת לחפש את הציטוט המדוייק, אך מחלה (disease) היא פגיעה ב-well being הגופני או הנפשי.

יתכן שזה נראה במבט ראשון כהגדרה מעגלית במקצת, ולא היא. אם אדם חש בטוב ולא מקנן בו מצב האמור לפגוע בהרגשתו הטובה, הוא בריא.
סיכום 208704
האם כל מחלות הנפש מתאימות להגדרה הזו? האם יש מצבים שמוגדרים כ"הפרעה" אבל לא כ"מחלה"?
סיכום 208705
לדעתי כן (כלומר: כולן מתאימות להגדרה). הפסיכיאטרית של האייל תתפנה להשיב, כידוע, לאחר צאת השבת.
סיכום 208725
יש המון מצבים שמוגדרים כהפרעה. אפילו התנ"ך של הפסיכיאטרים, ה DSM-IV, מדבר על Disorders הרבה יותר מאשר על Diseases.
סיכום 208727
מה הקריטריון המבחין בין Disorder ל Disease במחלות נפש? האם אחד מזכה בהגנה משפטית בעוד האחר לא?
סיכום 208730
אל''ף, אבל טלי כן, ואם יהיה לה זמן אולי היא תואיל להחכימנו על ההבדל בין הפרעה למחלה. העניין המשפטי תלוי בשאלה אם הנאשם אחראי למעשיו ויודע להבחין בין טוב לרע. אני מנחש ש''הפרעה'' בד''כ אינה מספיקה.

בקיצור, כמו בחיים גם כאן אין מנוס מלהסתייע בעו''ד וברופא.
סיכום 209393
אני לא בטוחה בנוגע להקפדה המינוחית בין disease ל- disorder. למשל, schizoaffective disorder היא מחלה משמעותית לכל דבר (מחלה דומה מאוד לסכיזופרניה אבל עם מאפיינים של השפעה על מצב הרוח, בדומה להפרעה דו-קוטבית).

יש למעשה שתי אבחנות חשובות בפסיכיאטריה שעוזרות לחלק בין מה שאינטואיטיבית אנחנו מכנים מחלה מול הפרעה.

1) האבחנה הפסיכיאטרית מתייחסת ל"צירים" של תחלואה. יש חמישה כאלה, אבל הרלוונטיים לענייננו הם הציר הראשון והשני. הראשון עוסק בחולי "מוצק" כמו - דיכאון מג'ורי או סכיזופרניה, ואילו הציר השני עוסק במרכיב האישיותי - הפרעות אישיות.
לא הייתי מקלה ראש בהפרעות אישיות. חלקן "כבדות" הרבה יותר מהפרעות בציר הראשון, והן גם עמידות בהרבה לטיפול. מצד שני, לפעמים הן חלק כל כך אינטגרלי מהתפיסה העצמית של האדם כלפי עצמו שקשה לכנות אותן "חולי".

2) האבחנה החשובה יותר לעניין התחום המשפטי היא כמו שכתב שכ"ג בין "אחראי למעשיו" לבין "לא אחראי למעשיו". מבחינה פסיכיאטרית המצב היחיד (פחות או יותר) שבו אדם אינו אחראי למעשיו הוא בזמן של פסיכוזה פעילה. וגם אז, ההגדרה לא מאוד גורפת - למשל: אדם פסיכוטי שמכה את אמא שלו בגלל שהיא מרגיזה הוא אחראי למעשיו. אדם פסיכוטי שמכה את אמא שלו בגלל שהוא מאמין שהיא רוצה להרעיל אותו (בהנחה שאין בסיס מציאותי לחשש הזה) לא כשיר לעמוד לדין.

אותם עקרונות תקפים גם בנוגע לפגיעה עצמית - החוק היום קובע למשל שאם אדם מרעיב את עצמו למוות (אנורקסיה) אבל הוא אינו פסיכוטי אין אפשרות להאכיל אותו בכוח. אם אדם שאינו פסיכוטי רוצה להתאבד אין אפשרות למנוע את זה ממנו תוך הפעלת כוח, וכן הלאה.

ואחרי שהזכרתי מצב פסיכוטי כל כך הרבה פעמים, שוב ברמה האינטואיטיבית -
אדם במצב פסיכוטי הוא אדם שיש לו ליקוי משמעותי בתפיסה של המציאות. הוא חושב מחשבות בלתי נכונות ולא ניתן להזיז אותו מהמחשבות האלה גם על ידי שכנוע, והרבה פעמים הוא פשוט חווה את המציאות בצורה שונה (הזיות, בדרך כלל הזיות שמיעה).
סיכום 209395
אז הנה לפני שאת חוזרת לתורנות, ניקח למשל את הקלפטומן.

קלפטומן, להבנתי, הוא אדם שיש לו הפרעה מסוימת שגורמת לו לאמץ לחיקו דברים שאינם רכושו אלא רכושם של אחרים, מה שמוגדר כעבירה בחוק הפלילי (<דמיינו קישור לחוק העונשין כאן>). האם ניתן לראות אדם כזה כאחראי למעשיו? מה אומר החוק על הקלפטומן שלפנינו (טוב, זו לא שאלה לרופאים אלא למשפטנים, אבל את מוזמנת לתרום את תשע האגורות שלך) - לדעתי חסר כאן מרכיב הכוונה הפלילית (נו טוב, פתחתי את חוק העונשין. למעוניינים: http://www.pigur.co.il/law/onesh1.htm , סעיף 20). מה דעתך (ודעתם של אחרים) מבחינה מוסרית?
סיכום 209403
מבחינה חוקית קלפטומן כשיר לעמוד לדין (הוא יודע להבחין בין טוב לרע).

אני מניחה (אך איני יודעת בוודאות) כי היותו קלפטומן תשפיע על חומרת העונש, או אפילו על תוצאת המשפט, אבל - שוב - הוא יכול לעמוד לדין.

אגב, קיימת אינפלציה בשימוש (המשפטי) במונחים כמו קלפטומן, ''אי שפיות זמנית'' (מונח שאין לו בכלל משמעות מבחינה פסיכיאטרית, אגב), הפרעות למידה, וכו'. המונחים האלה הפכו לאיזשהו ''שק'' כללי להפרעות מגוונות שאינן בהכרח ממוקדות ו''סטריליות'' כמו שאוהבים להציג אותן בבית המשפט.
נבואה ושיגעון 209409
לא הבטחת לנו פעם משהו על זה?
כלומר על ההבדל בין אנשים ששומעים קולות ורואים מראות ומיד נכלאים כלאחר כבוד, לטובתם הם ולטובת סביבתם. לעומץ אחרים, שעל סימפטומים דומים קיבלו את תואר הכבוד "נביא".
[ליחזקאל במיוחד היו חזיונות צבעוניים מאוד...]
סיכום 209769
The legal definition differs from the medical one, but I feel kind of ridiculous translating statutory provisions to English on a Hebrew website. In any case, look up the relevant provisions in the penal code; they include illnesses dur to which the person:

A.1. Wasn't conscious of her actions or
A.2. Couldn't distinguish between right and wrong or

B. Was plagued by an uncontrollable drive to commit the offense.
סיכום 208695
ערן, פסיכופת אינו חולה נפש.
סיכום 208697
ההצעה שלי רווייה בלמים ומאזנים מתוך הכרה בכך שבישראל קשה מאוד להציב מחסום יעיל בפני פעולה שדולתית מיומנת של בעלי חברות.

האפשרות של ''שחיתות'' מצד הגורם הכולא (לגרום לאסיר לברוח או למות או לסייע לאסירים לחמוק ממאסר) נראית לי רחוקה ועקלקלה מדי מכדי שאפשר יהיה לנהוג בה בעקביות. כמו כן, מקרים של בריחה או מוות ניתנים לבקרה בקלות רבה יחסית. ייתכן ולחברה הכולאת ישתלם לסייע לאסיר שמואשם (לדוגמה, לממן סנגוריה ראויה לשמה במקום סניגור ממונה מטעם בית המשפט) אך בכך אין כל רע, כמדומני.

אפשר לעדן את מפתח התשלום בדרכים שונות, כדי שלא לגרום לחברה הכולאת להפסיד כסף, אך מאוד לא כדאי לוותר על מנגנון שיתן לה עידוד כלכלי למלא את היעדים הרצויים (צמצום עבריינות מועדת) וינתק אותה ממניעים שאינם מסייעים (כמו הרחבת רשת העבירות שעליהן מוטל עונש מאסר).
תגובה צינית 208950
בקרוב גם עונש מוות בבית משפט פרטי
בנו של תגובה צינית (פודגרה) 208954
ואחרי זה תהיה גם הפרטה של הפשע – במקום פשע מאורגן ובירוקרטי על חשבון משלם המסים, הכנופיות יתחרו זו בזו, ישתפרו וכולנו נהנה!
בנו של תגובה צינית (פודגרה) 208966
כן, קוראים לזה קפיטליזם...
נכדו הבלתי חוקי של תיקי (תגובה) צינית (פודגרה) 209147
ולתגובתך קוראים דמגוגיה של בורים.
היבט כלכלי? 209174
כמה נקודות:
אם ההיבט הכלכלי הוא המכריע אז למה לא בוחרים לבדוק אפשרויות אחרות על פני מאסר שהוא הדרך היקרה ביותר להעניש? דרך זו הוכחה גם כאחת הדרכים הפחות אפקטיביות למניעת פשיעה. הדוגמה הברורה לכך היא ארה"ב שבה יש יותר אסירים יחסית לאוכלוסיה בכל המערב וגם אחוז פשיעה הגבוה ביותר.

אני ממליץ לקרוא את המאמר המאלף של ד"ר יואב פלד בניירות העמדה של מרכז אדווה (לא הצלחתי לעשות קישור ישיר) http://www.adva.org/ivrit/pirsumim.html הקביעה החד משמעית במאמר היא שלא הוכח כי בתי הסוהר הפרטיים מביאים לחיסכון כספי כל שהוא.

אנסה לצטט את סיכום המאמר:

סיכום

"כפי שציין שלמה בן-עמי בספרו, הפרטת בתי הסוהר היא המקרה הקיצוני ביותר של הפרטת השירותים החברתיים, המקרה המביא את הגיון ההפרטה עד לגבולו האבסורדי. בניגוד לשאר השירותים החברתיים, אותם החלה המדינה לספק בשלב מאוחר יחסית של התפתחותה, הזכות להעניש מפירי חוק היתה מאז ומתמיד מרכיב יסודי בתפיסת הריבונות של המדינה המודרנית, חלק מהותי מהמונופול שיש לה על השימוש הלגיטימי באלימות. זכות הענישה מסתמכת מבחינה מוסרית על כך שהמדינה היא היא המייצגת את האינטרס החברתי הכללי ואין היא נגועה, תיאורטית כמובן, באינטרסים פרטיקולריים. ההנחה המוסרית-פוליטית היא שהסבל שנגרם לאסירים על ידי כליאתם משרת אך ורק את טובת החברה, ולא את טובתו הפרטית של מישהו.

הפרטתה של הענישה משמיטה את הבסיס מתחת להנחה הזאת, על ידי כך שהיא יוצרת לראשונה, באופו גלוי ומוצהר, קבוצה חברתית שיש לה אינטרס כלכלי בגרימת סבל לבני אדם. (זהו אינטרס שונה במהותו מהאינטרס של חברות רפואה פרטיות, למשל, המרוויחות אמנם מטיפול בסבל, אבל סבל שלא הן גרמו אותו.) עבור הקבוצה הזאת, הפשע אכן משתלם.

המצב בבתי הסוהר בישראל, ולא רק בישראל, הוא מצב נורא לכל הדעות. אבל הדרך הנכונה לשפר את המצב היא על ידי כך שהמדינה תכיר באחריותה לרווחתם של האסירים אותם היא שלחה לכלא, ותשקיע את המשאבים הדרושים בשיפור התנאים בבתי הסוהר. בנוסף, יש להגביר מאד את המאמץ לחפש דרכי ענישה אלטרנטיביות, שאינן כרוכות במאסר. התנערותה של המדינה מאחריותה זאת על ידי הפרטת בתי הסוהר, איננה תורמת לחסכון וליעילות של ביצוע הענישה וודאי וודאי שאיננה תורמת לרווחת האסירים. במידה שחברות הכליאה הפרטיות אכן מצליחות לחסוך, הן עושות זאת לטובתן הן, ולא לטובתו של משלם המיסים, ועל חשבון האסירים.

בדומה להפרטת אמצעי התקשורת האלקטרונית, גם הפרטת בתי הסוהר היא מיכרה זהב לזכיינים. אולם בניגוד לצרכני התקשורת, היכולים להחליט שהם "מתנתקים מהכבלים", האסירים אינם יכולים לשחרר את עצמם מבתי הסוהר. הפרטת בתי הסוהר היא מרושעת במיוחד, מכיון שהיא נעשית על גבה של הקבוצה החלשה ביותר בחברה, קבוצה המהווה "קהל שבוי" במשמעותו המילולית ביותר של הביטוי. זהו צעד הפוגע פגיעה בוטה בעקרונות הדמוקרטיה, שלטון החוק והצדק החברתי, ותורם תרומה משמעותית להתפרקותה של המדינה, לטובת השוק. כל העקרונות המוסריים והפוליטיים האמורים לשרור במדינה הדמוקרטית בכלל ובישראל בפרט שוללים את רעיון העיוועים של הפרטת בתי הסוהר. אסור למדינה להפוך את הפשע למשתלם, לא רק עבור הפושע, אלא גם עבור התשלובת הכליאתית-תעשייתית."
היבט כלכלי? 209189
אם היו יוצאים לנו מהצלחת ומתירים סחר בסמים המצב בכלא היה משתפר פלאים.

אין גוזרים גזירה על הציבור שאין רוב הציבור יכול לעמוד בו.

הערה: מעולם לא השתמשתי בסם ואין בכוונתי לעשות זאת לעולם.
הסבר פרט ונמק 209194
מצטער, לא הבנתי את כוונתך. אתה יכול להסביר?
הסבר פרט ונמק 209202
חלק נכבד מהפשע בארץ הינו תוצאה מהמחיר הגבוה של סמים מצד הצרכנים אשר נאלצים לגנוב כדי לקנותם ותוצאה של השתלטות גורמי פשיעה על השוק מכיוון שסוחרים מהוגנים אינם יכולים לסחור בהם.

אגב, את המקומות הפנויים בכלא יהיה אפשר להפנות לטיפולי גמילה.
כשמסבירים לי לאט 209210
תתפלא אבל רוב העבירות בארץ אינן עבירות רכוש וסמים ורוב שוכני הכלא כבר אינם מכורים לסמים. המהפיכה השקטה שמתחוללת בשנים האחרונות מביאה לכך שדווקא עבירות אלימות תופסות מקום רב יותר ויותר. דרך אגב, לא בגלל שיש יותר אלימות אלא בגלל שהיא מדווחת יותר והתגובה המשפטית והמשטרתית הינה חריפה הרבה יותר מבעבר.

חוץ מזה, דווקא עבירות האלימות מקושרות היטב לסם חופשי וזול שהוא האלכוהול.

אבל כל זה ממש לא קשור לסוגיית בתי הכלא המופרטים שהיא לדעתי פשוט בזיון.
כשמסבירים לי לאט 209214
יש לך סטטיסטיקות?

צריך כמובן להוציא מהעניים את הטרוריסטים למיניהם שהם כנראה הרוב.
להתווכח עם עובדות 209307
דווקא יש לי מידע עדכני יחסית. אני לא מצליח כרגע למצוא את הנתונים הרב שנתיים שמצביעים על התהליך בו יורד אחוז עברייני הסמים ועולה אחוז עברייני האלימות הכלואים. אבל גם הנתונים המוצגים נותנים תמונה די ברורה.בדף שנפתח לחפש את הנתונים לגבי התפלגות כלואים לפי עבירה.
נכון לשנה שעברה:
מתוך 12,236 כלואים/ות בשירות בתי הסוהר ‏
2003 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום רכוש ‏
817 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום ביטחון המדינה ‏
90 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום מוסר ‏
755 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום סדר ציבורי ‏
1858 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום שהייה בלתי חוקית ‏
911 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום מין ‏
1464 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום סמים ‏
1083 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום גוף אדם ‏
2501 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום חיי אדם ‏
754 אסירים כלואים בעוון עבירות אחרות: כלכליות, מנהליות, מרמה, רישוי, תעבורה ‏
להתווכח עם עובדות 209314
יופי, תודה.

בא ננסה לנתח:

4860 הם תושבי חוץ ושטחים. לצורך הפשטות נקזז מה שב"חים ובטחון מדינה ונשאר עם: 2185. רובם בטחוניים (חיי אדם?) מיעוטם גנבים למיניהם.

את הישראלים ( ו 2185 חוצניקים) נחלק בצורה גסה בין:

לא סמים (מין, גוף אדם, חיי אדם, כלכליות, סדר ציבורי (מה זה?), ומוסר)
= 6000

וסמים (רכוש, סמים) = 3467

בצורה סכמטית אני מוריד 2000 חוצניקים מהלא סמים ומקבל 4000 לא סמים לעומת קצת מעל 3000 סמים.

אם כן אני אתקן - אם נבטל את עניין הסמים נרוקן 40% מהאסירים שלנו. אם נבטל מהחשבון גם את ערביי ישראל הבטחוניסטים זה יהיה קצת יותר. בכל מקרה מדובר על מסה רצינית מאוד.

לגבי נתוני האלימות יש צורך להוציא מזה עבירות בטחוניות אשר אינן שייכות לנושא.
להתווכח עם עובדות 209319
איך הגעת למסקנה שכל עבירות הרכוש מתבצעות על רקע של התמכרות לסמים? לא היו גנבים לפני שהיו נרקומנים? אין כאלה היום?
אמנם חלק מעבירות הרכוש מתבצעות על רקע זה. אבל בטוח שלא כולם.
להתווכח עם עובדות 209321
בחיתוך סכמטי, עבירות רכוש נועדו להשיג סמים, עבירות כלכליות נועדו להתעשר.
באותה מידה אפשר לשאול כמה מהאלימות (גוף אדם, חיי אדם) קשור לסמים.

אתה רוצה להתפשר על 30% ?
להתווכח עם עובדות 209322
לא מסכים איתם לגבי הניתוח אבל מסכים לאחוזים. כמה יוצא לי מזה?
להתווכח עם עובדות 209323
נפסיק לרדוף אוכלי סמים. יהיה מספיק מקום בכלא לכולם.
להתווכח עם עובדות 209354
אלו נתונים חסרי משמעות משום שהם מוטים באופן חסר תקנה לטובת עבירות חמורות שעליהן מוטל עונש מאסר ארוך שאינו אופייני לא לעבירות סמים ולא לעבירות רכוש.

גם כך, אם מורידים מכלל האסורים את תושבי השטחים ועצורים בגלל שהיה בלתי חוקית אנו נותרים עם 7376 אסירים בלבד.
מתוך אלו, כמעט חמישים אחוז כלואים על עבירות רכוש, סמים ומוסר (שם אחר לסמים וזנות) פרופר, כשניתן להניח ששיעור לא מבוטל מבין האסורים בתחום הסדר הציבורי, גוף אדם וחיי אדם קשורים גם הם לסמים באופן ישיר או עקיף.
כשמסבירים לי לאט 209342
אתה מפזר נתונים שגויים ולא בדוקים.

א. עבירות רכוש וסמים מהוות רוב ברור בין העבירות:
243479 מתוך 371,868 תיקים שנפתחו בשנת 2002 הם על עבירות רכוש (יותר מ-‏65 אחוז) ועוד שישה אחוז הן עבירות סמים. כלומר, עבירות רכוש וסמים מהוות יותר מ-‏70 אחוז מכלל העבירות.

ב. הגידול במספר מקרי האלימות הוא בלוף:
אשר לגידול שאתה מוצא במספר עבירות האלימות אותו אתה מקשר בנדיבות לצריכת אלכוהול – שוב מדובר באמירה לא בדוקה. אם משווים את מספר עבירות האלימות מגלים כי העליה היחידה בין שנת 2000 ושנת 2002 היא בסעיף עבירות על חוק הכניסה לישראל (סעיף חדש בבדיקה) כשבכל התחומים האחרים ישנה למעשה ירידה משמעותית.
הסבר פרט ונמק 209300
סמים לא יכולים להיות דבר לגיטימי כמו שרצח לא יכול להיות דבר לגיטימי גם אם נחוקק חוק שמותר לרצוח לכן לא ראוי לתת לגיטמציה לסמים
הסבר פרט ונמק 209302
1) לא אמרתי לתת לגיטימציה. אמרתי לצאת לאנשים מהצלחת. אני מוכן שתעליב אותם אבל אל תכניס אותם לכלא (פרטי או ציבורי).

2) גם לכלוא אנשים זה לא לגיטימי.

3) אם לא מונעים מאנשים לאכול חזיר שהוא פי אלף יותר מזיק ליהודי, למה למנוע שימוש בסמים?
הסבר פרט ונמק 209304
3. חזיר מזיק ליהודי? ברמה ה"רוחנית" או שיש משהו שאנחנו לא יודעים עליו?
לא הכל אנחנו מבינים 209309
יודעים בוודאי. הרי קבלנו את התורה.
לא הכל אנחנו מבינים 209312
גם אם נקבל לצורך הדיון ש"קיבלנו את התורה", איפה כתוב בתורה שחזיר מזיק ליהודי?

מה שאני זוכר זה שנאמר
וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם.
וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְלֹא גֵרָה--טָמֵא הוּא, לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ.
לא הכל אנחנו מבינים 209324
זה כתוב בדיוק שתי פסקאות מתחת למקום בו כתוב שכדאי להיות עשיר ובריא ולא עני וחולה.
הסבר פרט ונמק 209357
אתה ניגש לבחינת הגמר בכשלים לוגיים, נכון?
היבט כלכלי? 209344
רק חבל שגם יואב פלד וגם אתה לא טרחתם לעיין בהצעת ההפרטה המבוססת לא על המודל האמריקני אלא על המודל הבריטי.
היבט כלכלי? 209377
בדיוק כשחשבתי שאני הולך להפסיד, הגיע אורי ונתן נוק אאוט.
בריטי? צ'ארלס? 209418
אשמח לקבל את עותק הצעת ההפרטה ולבחון את ההבדלים מקרוב
בריטי? צ'ארלס? 209422
בבקשה, ר' הפרסום הרשמי של שב"ס כאן:
בתוך הכתבה, כאילו אין אלוהים או עורך, מופיעים הקשקושים של יואב פלד הזה שמתייחס לפגעי המודל שלא אומץ.
היבט כלכלי? 209768
קישור ישיר למאמר של ד"ר יואב פלד: http://www.adva.org/ivrit/prisonsPrivatization.htm .
להבדיל בין זכויות אדם לזכויות אסיר 209326
מה העיקר בבית סוהר האסירים או החומות אני רוצה לדעת האם ועד כמה זכויות אדם יש לאסירים כי ברור שאסיר אבד חלק מזכויות האדם האם בית סוהר פרטי עלול לאפוך את בתי הכלא לקיטנה או לאפך לאפוך לאקספרס של חצות אני חושב שאסור לתת יד לבית סהר פרטי זה עלול לארוס את עיקרון המידתיות שבעונש ובגלל שזה פרטי לאף אחד לא יהיה ממש איכפת אני חושב שבכלל צריך להפריד בין עברינים כבדים וקלים ומי שהוא עברין כבד פשוט לדון אותו למאסר עולם
כי החברה אסורה בידי אותו עברין כל זמן שהוא חופשי.
לכן לא לגיטמי לתת לאותו עברין להיות חופשי לאחר שהוא
לא מתנהג בצורה שראויה לאדם אולי אני נשמע קצת ציני שאני אומר שאותו אסיר איבד חלק מזכויות האדם אבל אני מאד רציני ואני הסביר.
לפי דעתי אדם לא נמדד בגנים של אדם גם לשינפנזה יש קרוב
למאה אחוז של גנים כמו לאדם אדם אצלי נמדד במעשים שלו
לכן לא כל אחד ראוי לזכויות אדם אני חושב שכל זמן שאסיר נמצא בבית סוהר יש לו לכל היותר זכויות אסיר אבל לא זכויות אדם.
בכלל לפני שחושבים על בית סוהר צריך לחשוב איך אופכים אסיר לאדם אחרת מה יעזור כל הבית סוהר.
ובקשר מה עיקר האסירים או החומות אני חושב שהחומות זה החלק העיקרי בבית הסוהר והוא חלק ממה שמבדיל בין זכויות אדם לזכויות אסיר.
וכמאמר מוסגר אני רוצה לומר שלפי דעתי צריך לקבוע כמה זכויות אדם יש לאסיר עד שהוא משתחרר וככל שהאסיר יתקרב לשיחרור לתת לו עוד קצת זכויות אדם.
כתבה שהתפרסמה ב''דה מרקר'' 505916
גם אסירים קשים 528713
לאריזונה גרעון של 2$ מליארד, וכדי לחזוך 100$ מליון המדינה רוצה להפריט 9 מתוך 10 בתי הסוהר שלה המאכלסים 40000 אסירים. החידוש הוא שבפעם הראשונה חברות פרטיות יקבלו אחריות על בתי סוהר ברמת בטחון מירבית, כולל טיפול באסירים שממתינים להוצאה להורג. גם מדינות אחרות שכרו חברות פרטיות כדי שיעבירו את האסירים שלהן לאריזונה. השאלה היא אם לחברות פרטיות יש נסיון, יכולת וסמכות לטפל באסירים קשים, ואם חברות שעד כה היו אחראיות לבתי סוהר ברמת אבטחה קלה, יוכלו לטפל בארועים קשים. מעבר לזה עולה שאלת החסכון. מהמחקר האחרון שנעשה ב 2001 ע"י משרד המשפטים עולה שההפרטה חסכה מעט מאד אבל ישנם בתי סוהר בהם היו ארועים קשים.
גם אסירים קשים 528726
בישראל על מספר קצת גבוה יותר של תושבים-באריזונה היו ב-‏2006 קצת יותר מ-‏6 מליון תושבים- יש 12220 אסורים (לא כולל פלסטינאים). אמריקה.
גם בארה''ב בתי הסוהר הפרטיים נסגרים. 682560

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים