משרד המשפטים: צריבת תקליטורים פרטית תהיה חוקית; יורחב ''חוק הקלטות הריקות'' 2124
משרד המשפטים מפרסם היום (ג') הצעת חוק בה הוא מציע כי צריבת תקליטורים באמצעים ביתיים לצריכה פרטית תהפוך לחוקית וכי בעלי זכויות היוצרים יפוצו על אובדן ההכנסות באמצעות היטל מיוחד בשיעור של עד 5% על ייבוא וייצור אמצעים להעתקת מוזיקה כמו תקליטורים לצריבה וכוננים קשיחים. הצעת החוק תרחיב למעשה את "חוק הקלטות הריקות" ותחיל אותו על אותם אמצעים.

הכסף שיגבה יחולק בין שלוש חברות תמלוגים המייצגות את היוצרים, האמנים המבצעים, ומפיקי התקליטים. חברות התמלוגים יחלקו את ההכנסות מההיטל כפי שהן מחלקות תמלוגים אחרים בגין זכויות אותן הן מנהלות.
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב NRG
הצעת חוק - באתר מעריב NRG
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

או, זה מעניין! 254749
מצד אחד- הגנה על זכויות יוצרים. זה טוב לשוק חופשי.
מצד שני- מיסים- זה רע לשוק חופשי.

איך באמת הגישה הליברליסטית מתייחסת לצריבה פירטית? זה איסור שבעליל אי אפשר לאכוף.
או, זה מעניין! 254751
לא יודע לגבי אחרים, אבל יש פה אחד שמשווק מעבד תמלילים למקינטוש, ואני בטוח שהוא בעד ''הגנה על זכויות יוצרים''.
או, זה מעניין! 254816
מה הקשר בין בירה לנשר?

א. את מעבד-התמלילים הנ"ל אפשר להעתיק באופן חופשי. אין כל מגבלה על כך. למעשה, ניתן עידוד לכך.

ב. הנ"ל מופץ בגרסתו המלאה במאות אלפי עותקים מדי שנה בתקליטורים המצורפים לכתבי עת בתחום המחשבים.

ג. ניתן להורידו בגרסתו המלאה מהאינטרנט באופן חופשי.
או, זה מעניין! 254870
אין קשר, ובכל זאת אני בטוח שאתה בעד ''הגנה על זכויות יוצרים''.
או, זה מעניין! 254927
אני לא חושב שיש לזה נגיעה מעשית לעניין.

בנקודה זו, בהיבט מעשי, אני חושב שבשיקלול של הפגיעה בפרטיות האזרח בסיטואציה של נסיון לתבוע כל מי שצורב מול הנזק הנגרם מצריבות פרטיות כל ליברל היה חושב, כעניין של פרקטיקה, שהפגיעה בפרטיות תהיה חמורה בהרבה מהפגיעה בזכויות הקניין.
או, זה מעניין! 254929
ומה עם תוכנות לשיתוף קבצים? מה ההתיחסות?
או, זה מעניין! 254996
גם כאן יש חלוקה למישור העקרוני ולצעדים המעשיים האפשריים.

במישור העקרוני, ברור כי הורדת קבצי מוסיקה ותוכנות באמצעות תוכנות אלו היא גניבה.

במישור המעשי, ישנם שלושה רובדי פעולה:

מול תוכנות שיתוף קבצים:
צריכה להיות הכרעה משפטית ברורה האם התוכנות הללו הן כלי לשיתוף קבצים או כלי לגניבה. ישנה קטגוריה של כלים שאפשר להשתמש בהם לצרכים תקינים מבחינת החוק וגם לצרכים שהם עבירה על החוק, ובתי המשפט צריכים לקבוע היכן עובר הקו ביניהם. לדוגמה, כיצד מתייחסים לתוכנות המשמשות להפצת דואר זבל או הונאת שרתים? כיצד מתייחסים לתוכנות למתקפות על שרתים? אני לא בטוח שהידע שלי כאן מספיק כדי לקבוע את המבחן הסביר בנושא זה.

ביחס למוסיקה:
השירותים הפיראטיים מפעילים והפעילו לחץ על יצרני המוסיקה להוריד את המחירים ולהגמיש את מדיניות המכירה (לדוגמה, מכירת ערוצים בודדים ולא את האלבום קולו). הפתרון הטוב ביותר הוא הצעת שירותי הורדת מוסיקה בתשלום באיכות גבוהה ובמחיר סביר. זה תהליך שכבר מתרחש (עם אי-טונז של אפל, שמכרה עד כה 150 מליון שירים) ומן הסתם יתעצם בעתיד. היתרון הגדול של שירותים בתשלום הוא האמינות, סדירות השירות ואיכות המוסיקה ואם המחיר יהיה סביר, קרוב לוודאי שהם ידחקו את השירותים הפיראטיים למשבצת שולית יותר.

ביחס לתוכנות:
כאן המצב שונה מהקיים במוסיקה, כיוון שעיקר ההכנסות מתוכנה בא מקהלים שבויים שאינם יכולים לרכוש תוכנות בלתי חוקיות (עסקים וממשלה). לכן, קיומם של ערוצי הפצה פירטיים גורם לארבע תופעות:
א. לחץ להעלאת מחירי התוכנה מצד היצרניות, כדי לפצות על אובדן ההכנסה.
ב. דחיקת השוק למצב שבו התוכנות אינן נמכרות אלא קיימות מראש במחשב.
ג. מעבר של השוק ממודל של מכירת תוכנות (רישוי לא מוגבל בזמן) למודל של החכרה (רישוי מוגבל-זמן).
ד. החרפת צעדי ההגנה שנוקטות חברות התוכנה כנגד פריצה או שימוש בלתי חוקי.

התופעות הללו, מצידן, מובילות להעלאת רף הכניסה לשוק ובעקבותיו להיעלמותן של רוב יצרניות התוכנה הקטנות, שאינן מסוגלות למכור לארגונים (מודל ההחכרה), להקדיש משאבים רבים למנגנוני הגנה, להגיע למעמד של התקנת OEM או להציע את מרכולתן במחיר גבוה שאינו תחרותי.
בעקבות זאת (אבל לא רק בעקבות זאת) אפשר להבחין כי שוק התוכנה לחלונות נמצא בדעיכה גדולה והמפתחים הקטנים הולכים ונעלמים מתוכו. במקביל, וחמור יותר, השוק הולך ומתרכז בידיים מעטות יותר ויותר עם הגבלה הולכת ומחמירה על היכולת להשתמש בתוכנה. מי שיבדוק באתרי תוכנות (כמו download.com) יגלה כי הדעיכה כה קשה עד שמספר התוכנות החדשות לחלונות ומגוון התוכנות החדשות קטן מזה שמפותח למקינטוש, למרות ששוק התוכנה לחלונות גדול כמעט פי ארבעים מזה של המק. למעשה, היום נשלט השוק הפרטי כמעט בלעדית על ידי תוכנות מיקרוסופט (המגיעות לרוב מותקנות על המחשב), משחקים ותוכנות שיתוף קבצים.
או, זה מעניין! 255067
"מי שיבדוק באתרי תוכנות (כמו download.com) יגלה כי הדעיכה כה קשה עד שמספר התוכנות החדשות לחלונות ומגוון התוכנות החדשות קטן מזה שמפותח למקינטוש"

בבקשה תבהיר איך הגעת למסקנה הזאת.

לפי עצתך בדקתי:

DOWNLOAD.COM:

windows: new additions: 1087

macintosh: new additions: 79
או, זה מעניין! 255092
באתר הנ"ל אין תוכנות מקינטוש כמעט כלל. נסה באתרים:
www.versiontracker.com
www.macupdate.com

באתר ורז'ן טרקר, למשל, רשומות היום (עדיין לא נגמר) 47 תוכנות וביום אתמול 56. קח את הממוצע (נאמר, 52 תוכנות) וכפול ב-‏15 (זה מספר העדכונים שנספר בעדכונים אחרונים בדאונלואוד.קום ויוצא לך 1500 עדכונים למקינטוש באותו זמן.
או, זה מעניין! 255098
אני אהייה עדין:

לא נראה לי שההשוואה במקומה, אתה משווה בין תוכנות למק בVT ותוכנות לפיסי ב DL ולא ברור לי אם מדיניות קבלת תוכנה חדשה זהות בשני האתרים (היא לא).

יותר הגיוני לעשות את הבדיקה מול תוכנות לPC בVT.. ואז:

Today's Windows Updates: ב VERSION TRACKER

מספר התוכנות החדשות לPC שם גבוה מ200. (לא ראיתי מספר אבסוליטי אז הייתי צריך לספור, קיבינימט! בשלב מסויים החלטי לעשות קירוב - המספר האמיתי יותר גבוה מ200)

טענה יותר הגיונית תהיה שכמות הפיתוח למק יחסית ליחס שליטה בשוק גבוהה יותר מPC (שזה לא אומר כלום), או שישנה עליה בכמות הפיתוח לMAC יחסית לעליית כמות הפיתוח לPC (שזה נתון שכן עובד לטובתך) - כדי להוכיח את ההשערות האלו תצתרך להביא נתונים נוספים (אני מסכים אם הטענות האלו, דרך אגב)

הטענה שלך שכמות הפיתוח של תוכנות חדשות לMAC גדולה מכמות הפיתוח לPC היא, נכון להיום, מצחיקה. יכול להיות שזה ישתנה מתי שהוא, למרות שאני לא רואה את זה קורה בטווח הגיוני לחיזוי בתעשייה הזאת (7 שנים).
או, זה מעניין! 255104
אני אהיה אפילו עוד יותר עדין:
ערכתי כרגע ספירה שתוצאותיה כאלו:
תוכנות פיסי ביומיים האחרונים בורז'ן טרקר: 224 (לשני הימים – ספרתי אחת-אחת)
תוכנות מק ביומיים האחרונים בורז'ן טרקר: 122 (לשני הימים – ספור).
אם מורידים מזה קובצי מידע לוירוסים ודומיהם (לא תוכנות) וחזרות (אותה תוכנה בגרסת לייט, פרו ואקסטרא-פיין – נוהג המקובל הרבה פחות על המק) יוצא לנו 197 מול 120.

כלומר, יש יחס של בערך פי 1.6 תוכנות לפיסי מול 1 למק. עדיין יחס מדהים למדי (בהתחשב בהיקף השוק), אבל לא שוויון או יתרון למק כפי שטענתי. מה שכן, בהשוואה דומה שערכתי לפני שנתיים היה היחס 4.5:1 לטובת הפיסי, כך שאפשר בהחלט להבחין בשינוי מהיר בתקופה האחרונה (מה שכמובן לא מבטיח את המשך המגמה).

כל זה עדיין לא נוגע בליבת הטענה שלי – עניין המקינטוש מול פיסי היה רק דוגמה – שישנה דעיכה רבתי בפיתוח תוכנות לחלונות, גם מבחינה מספרית וגם מבחינת מגוון התוכנות המוצע. כמות הפיתוח והמפתחים למק עלתה בערך ב-‏20 עד 30 אחוז (הערכה שלי) ולכן אינה יכולה להסביר אפילו באופן חלקי את הדעיכה הזו בשוק בכללו. המק יכול עוד פחות להסביר את הצניחה במגוון התוכנות המוצעות היום לפיסי.
אם אתה בוחן את חמישים התוכנות הפופולריות ביותר ב-DC (נדמה לי שאפשרות זו אינה נגישה למי שאינם מנויים ב-VT, לכן נמנעתי מלספור כאן) תראה כי המגוון שלהן מצומצם מאוד: 14 תוכנות עוסקות באבטחה, חיסול מודעות קופצות ואנטי וירוס, עוד 12 עוסקות במסרים מיידיים והורדת קבצים, 13 הן תוכנות עמית-לעמית ועוד 6 נגנים למיניהם. במלים אחרות, כ-‏90 אחוז מהתוכנות הפופולריות הן תוכנות להורדת קבצים, בעיות בהורדת קבצים וגלישה או נגינת הקבצים אחרי ההורדה. מדובר במבחר צר מאוד של תוכנות פשוטות למדי, חלקן עם ממשק-משתמש סמלי (לוח קביעות) ומשקפות טווח צר מאוד של שימושים וצרכים.

הערה: אכן, ישנה מדיניות שונה בין DC ל-VT, כשב-DC נדרש תשלום על הפצת עדכון, מה שמסביר את העובדה שהוא לא מופץ במקרים רבים.
או, זה מעניין! 254939
מכיון שהמדינה לא מצליחה לשמור על קרקעות של אנשים פרטיים שלא יכנסו אליהם טיילים לא מורשים, ראוי שהמדינה תשית היטל על נעליים ובכסף תפצה את בעלי הקרקעות.
או, זה מעניין! 254980
ולמה זה תפקיד המדינה לשמור שטיילים לא איכנסו לשטחים של אנשים פרטיים? שהאנשים יתכבדו וישמרו על הרכוש שלהם, עוד מעט כל אחד ידרוש שיתקינו לו פלדלת בבית.
או, זה מעניין! 254760
ואני לא מבין למה צריך לפצות, למה "אסור" לי להעתיק דיסק(הנוטה כידוע להתקלקל) אותו קניתי וליצור לו גיבויים או העתקים לשימוש במקום אחר?

האם צילום עיתון\ספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק או שמישהו מפוצה עבורו?
או, זה מעניין! 254763
לא מדובר על גיבויים. הם חוקיים בכל מקרה. מדובר על הכנת עותק לחבר שלא תמורת תשלום ולא בהיקף נרחב.
או, זה מעניין! 254772
מדוע אתה מפרש את המשפט:
"העתקה של... למטרה פרטית ושלא למטרה מסחרית, מותרת". כמאשרת את הנ"ל? לטעמי הכל תלוי בהגדרה של פרטי ואני אשמח לשמוע תקדימים. וגם האם יש תקדים למה שאתה מכנה היקף נרחב? אם מכל דיסק אותו אני קונה אני מכין 5 עותקים לחברי הקרובים ביותר האם זה היקף נרחב?
או, זה מעניין! 254778
כאן אני מחליף כובע ועובר לטעון שהחוק הישראלי תמיד עמום. תעשה מה שאתה מבין ואם לא תרגיז אף אחד במערכת המשפטית לא יקרה לך כלום.
צילום עיתון\ספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 254926
כן, במקרים מסויימים. אם במקרה אתה צריך משהו לעבודה, ואתה מצלם מאמר מתוך ספר שלא שייך לך ( נגיד מסיפריה), נדמה לי שמדובר בהפרת זכויות יוצרים.
צילום עיתוןספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 255093
אז האם ניתן לתבוע ספריות עך שותפות לדבר עבירה? הרי ברובן ישנה מכונת צילום וברור למה היא משמשת.
צילום עיתוןספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 255172
בעיקרון, כן, וספריות רבות לא יתנו לך לצלם (או לפחות יצהירו על האיסור, אבל לא יאכפו אותו) אלא אם כן אתה סטונדט של המוסד.
צילום עיתוןספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 255176
באוניברסיטה העברית, לפחות, יש מעל למכונות הצילום אזהרה מפני הפרת זכויות יוצרים. אני חושב שיש חוקים שנוגעים לזה, המתירים ''שימוש סביר'' לצרכי למידה.
מובן שמה שקורה תכל'ס זו פגיעה היסטרית בזכויות יוצרים.
צילום עיתוןספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 255565
תמיד חשבתי שהאזהרות האלו שתלויות מעל מכונות הצילום באוניברסיטה העברית הן מס שפתיים ותו לא. אם לאוניברסיטה באמת אכפת מזכויות יוצרים - היא היתה רוכשת יותר משני עותקים של ספר שדרוש למספר קורסי מבוא בני כמה מאות סטודנטים כל אחד. שלא לדבר על מחירי הספרים השערורייתיים באקדמון - שמתנהגת כמו כל חנות ''רגילה'' למטרת רווח, במקום לשרת צרכים יותר רחבים. היה אפשר לחשוב שניתן לסדר לסטודנטים הנחות הרבה יותר משמעותיות על ספרים שהם קונים במסגרת התואר לקראתו הם לומדים.
או, זה מעניין! 254764
למה הגנה על זכויות יוצרים זה טוב לשוק החופשי?

[ואם כבר, למה שזה לא יהיה בדיעבד (כמו בעניין הרופאים). שיתפסו עבריינים ויתבעו אותם. מה פתאום המדינה צריכה להיות מעורבת?].
או, זה מעניין! 254773
על המדינה אין לי מה להגיד, אבל בעיקרון הליברליסטים (עכש''י כמובן)בעד זכויות יוצרים כי זה סוג של קניין.
או, זה מעניין! 254775
חשבתי שאמרת שהם בעדן כי זה טוב לשוק החופשי.
או, זה מעניין! 254850
נו, אם יש לך זכויות על משהו, אתה יכול למכור את זה (בשוק החופשי). אם זה מחולק חינם, אין רווח וסתם עבדת על השיר.
או, זה מעניין! 254806
נראה לי שבעקבות רצף התגובות האחרון שלך בנושא אתה יכול להצטרף :)

קודם כל, הצהרת משרד המשפטים בעייתית ומתחכמת: היא כורכת מין שאינו במינו. המטרה *היחידה* של החוק היא הטלת המס החדשה, שכמובן רעה, ומבצעת על חשבון כולם העברת כסף מכיסיהם לכמה ארגוני אומנים מקומיים (למה לא בינלאומיים? מה נמכר יותר בישראל?).

אבל הוא עושה זאת בתחכום: הוא לוקח חוק, שממילא שינויו לא ישנה דבר במציאות, כי מלכתחילה אינו בר אכיפה (וכנראה חוקק מתוך איזה רפלקס ריכוזי שאומר שלממשלה חייבת להיות דעה ותקנה בכל דבר), ואומר שהוא מקל בו, ובתמורה רוצה מס. זו דרך נפלאה להצדיק היטל שערורייתי כזה (קשה הרבה יותר להגיד שצריך מס של 5 אחוז כי הארגונים המקומיים במצוקה).

מזכיר לי איזה בוס שהיה לי, שידעת שהוא רוצה ממך משהו גדול כשפתח את דבריו בכמה מחמאות או אזכור איזה חצי טובה ישנה שביצע עבורך.
או, זה מעניין! 254852
לא הבנתי, האם לדעתך חוקי זכויות היוצרים הם מיותרים?
או, זה מעניין! 254984
מה שאמרתי בתגובה הקודמת הוא, שלמרות שהכתבה כביכול כורכת בין שני הנושאים, מדובר כאן פשוט על העלאת מס פשוטה עם תרוץ עלוב, שאין לו קשר לזכויות יוצרים.

לגבי זכויות יוצרים: כמו פטנטים, הן לא מיותרות, אבל כמו בכל תקנה מווסתת, צריך להיזהר מאוד בניסוחן, כדי שלא ליצו מונופולים בתחום האמנות.
או, זה מעניין! 255178
מה שנעשה כאן היה בסך הכל מהלך הגיוני וסביר שהיה צריך לקרות כבר מזמן. הרי המס הזה כבר מוטל על קלטות ריקות, ומאותה הסיבה ממש. משדעך השימוש בקלטות לשם גניבת מוזיקה, ההגיון אומר שאת הפיצוי יש לקחת מהמדיה החדשה המשמשת לכך: דיסקים לצריבה.

בכל מקרה, הארגונים המקומיים קשורים עם ארגונים בינלאומיים בהסכמים שמסדירים את ענייני התמלוגים, גם בהקשר של המס הנוכחי.
או, זה מעניין! 255194
אבל המס לא הוטל רק על דיסקים לצריבה, אלא על מדיה מגנטית, כולל הדיסק הקשיח החדש שתקנה מחר למחשב שלך, ולכרטיס הזיכרון שאתה שם במצלמה שלך (כדי שתוכל לצלם תמונות *שלך*).

מכאן זה נראה בעיקר כעוד תירוץ להגדיל את המס, לא ממש הרבה מעבר לזה.

(ועדיין לא הבנתי איך לפי איזה מפתח תתבצע חלוקת הכנסות המס לאמנים.)
או, זה מעניין! 255209
האם את בטוחה? אני הבנתי שדיסקים קשיחים אינם נכללים בכלל זה. היכן זה כתוב בתיקון לחוק?
או, זה מעניין! 255234
החוק עצמו מאוד כללי, ואומר רק:

"התקן חייב- התקן שעליו מעתיקים בדרך כלל תקליטים מסחריים למטרה פרטית, מסוג שקבע השר לפי סעיף 17ה" (סעיף 17א)
"שר המשפטים, בהתייעצות עם הוועדה, יקבע את סוגי ההתקנים החייבים עליהם חל פרק זה" (סעיף 17ה).

מכיוון ש:
1) שירים פיראטיים יורדים קודם כל לדיסק הקשיח, לפני שהם מועברים למדיה אחרת (דיסק צרוב, iPod)
2) אחוז גדול מהשירים לא נצרב מעולם על תקליטור, ומושמע תמיד מהדיסק הקשיח.
3) מנסיון עבר, תמיד מעדיפים לגבות יתר מיסים מאשר חסר מיסים

אני לא רואה סיבה להניח שדיסקים קשיחים לא יכללו.
אני כנראה לא לבד בהבנה הזו. מתוך המאמר ב-nrg מעריב (ההדגשה שלי):

"לפי התזכיר, שר המשפטים יקבע אילו מדיות משמשות להעתקת מוזיקה (למשל: דיסקים ו*כוננים קשיחים*), ויטיל היטל על היצרנים והיבואנים שלהן, בגובה של עד 5% ממחירן. ההכנסות מההיטל יחולקו בין חברות התמלוגים שייצגו את היוצרים, המבצעים והמפיקים."

כנ"ל עם כרטיסי זכרון, שמשמשים אמנם גם במצלמה דיגטלית, אבל גם בלא מעט נגני מוזיקה ניידים. אתה באמת מאמין שיוותרו על מיסוי שלהם?
או, זה מעניין! 255325
אבל בהערה לסעיף 17א בעמוד חמש נאמר"
להגדרת "התקן חייב" – הגדרת "התקן חייב" נועדה לבטא כלל מהותי לפיו ההתקן שעליו חל ההסדר הקבוע בחוק, הינו מסוג של מדיה בלבד, כגון קלטות אנלוגיות, דיסקים לצריבה וכדומה ולא מכשירים המשמעים להעתקה, כגון צורבים.

ייתכן וההתייחסות לסעיף 17ה' המסמיכה את שר המשפטים לקבוע רשימה של התקנים חייבים עשויה לכלול זאת, אך לפי הנוסח הנוכחי דיסק קשיח אינו יכול להכלל בזה (כונן קשיח ממילא אינו יכול, כיוון שזהו hard drive והוא המקום שבו ממוקם הדיסק, לא הדיסק עצמו).
או, זה מעניין! 255433
נראה שהחוק לא אומר משהו ברור על התקנים שמשלבים מדיה עם מנגנון העתקה, כמו דיסק קשיח. ליתר דיוק, המשפט שציטטת דו-משמעי:

ההתקן... הינו מסוג של {מדיה בלבד}: דיסק קשיח out.

ההתקן... הינו {מסוג של מדיה} בלבד: דיסק קשיח in. כך, אגב, הבנתי את המשפט בקריאה ראשונה. אז מה אם יש בו גם ראש קורא-כותב? מבחינת החוק, זה יכול להיות כמו תקליטור לצריבה עם טוש מצורף. אפשר אולי לחשב את האחוזים רק על החלק המשוער ממחיר ההתקן שמהווה ה*דיסק* גופא.
או, זה מעניין! 255496
החוק מוציא במפורש מכלל התקן ''צורבים'' ומכיוון שרוב הדיסקים הקשיחים היום משלבים אפשרות צריבה (מבחינת המשתמש -- אני לא מספיק מבין בזה כדי לומר אם זה גם מופרד בתוך המחשב) הרי שאי אפשר למסות חלק שהוצא בלשון מפורשת מכלל חוק.
או, זה מעניין! 255521
כאן כבר נכנסים לשאלת ההגדרה של צריבה.

האם צריבה==אפשרות כתיבה מידע? אם כן, דיסקים קשיחים הם צורבים.

או האים צריבה==פעולת כתיבה קבועה- במקרה הזה דיסקים קשיחים אינם נכללים.

גם מבחינת המשתמש החוויה שונה- כתיבה לדיסק הקשיח שקופה מבחינתו, ואילו צריבה בצורב היא פעולה הרבה יותר מודעת ומכוונת, ודורשת תוכנה נפרדת/ממשק נפרד בתוכנה קיימת (גם במק, צריבת דיסק שונה מאשר סתם העתקת תוכן לכונן אחר).
או, זה מעניין! 255549
מאחר ודיסקים קשיחים מאפשרים גם כתיבת מידע למדיה וגם כותבים לתוך עצמם, איני רואה את ההבדל.

מכל מקום, אנחנו מתווכחים על ההגדרה ועל היקף תחולתה ואני לא בטוח אם יש בזה אפילו טעם. האם הממשלה יכולה בכלל לטפל במיסוי של חלקים כלולים? ואיך יעשו זאת במחשבים שאינם מורכבים כאן ובאים כיחידה אחת? ידרשו מיצרניות מחשבים לתת מפרט תמחור לרכיבים השונים? האם זה מעשי?
או, זה מעניין! 255591
אני מניח שכשם שממילא גובה המס הוא החלטה שרירותית, אפשר לקבוע שרירותית אחוז מס קטן יותר על רכיבים מעורבים.
או, זה מעניין! 255633
זה מס שבלתי אפשרי לגבות, ממש כמו שאי אפשר לגבות מס נפרד על כפתור ''נגן'' בנגן די-וי-די. הדרישה מיצרניות לפרט עלות רכיבים נפרדים תביא לכך שהמוצר לא ייובא, כיוון שפרט זה הוא סוג של סוד מסחרי (ונשק בידי מתחרים).
או, זה מעניין! 255654
לא הבנת, אני *לא* רוצה לשאול את היצרנים כמה עולה להם הרכיב הנפרד (אני בספק אם יש לשאלה משמעות). אני רוצה - מה רוצה? אני בכלל לא תומך בחוק הזה. אני מניח שאפשר - להחליט באופן שרירותי למדי, או מתוך הכרות כללית עם אופי המוצר, לקבוע שערך התוף המגנטי הוא שליש מערך ההתקן הכולל, ולפיכך המס על דיסקים קשיחים יהיה שליש מהמס על מדיה טהורה.
או, זה מעניין! 255661
אוקי. וכשעוברים לדיסקים ללא תוף מגנטי? עדיין לא נראה לי שזה בציע.
או, זה מעניין! 255688
האם יש עדיין מס על כרטיסי טלויזיה?

כי אז מחשבים מורכבים המכילים כרטיס טלויזיה עומדים בפני בעייה דומה בייבוא.
או, זה מעניין! 255728
או, זה מעניין! 255739
ואילו הקישור היה עובד גם בדפדפן שלא רץ על חלונות, הייתי יכולה אפילו להעזר בו.
או, זה מעניין! 255745
האם אני מחוייב בתשלום אגרה גם אם:
אני צופה באמצעות מחשב?
אם אני צופה לא בטלויזיה אלא באמצעות שילוב של וידאו וצג מחשב או באמצעות וידאו ומוניטור?

כן

מבחן הפונקציונלי הוא המבטיח את הגשמתה של תכלית זו. על פי מבחן זה, השאלה המכרעת אינה מהי חזותו החיצונית של המכשיר בו אנו עוסקים. באופן דומה, אין חשיבות מכרעת גם לשאלה, האם מדובר במכשיר אחד אובצירוף של מכשירים אחדים. קשה למצוא צידוק רציונלי לתחימה של החיוב באגרה רק למקרה בו הפונקציה הנזכרת מבוצעת על ידי מכשיר המצוי בקופסא אחת, וזאת להבדיל ממקרה בו היא מבוצעת על ידי מכשיר המחולק בין כמה קופסאות. מרכז הכובד הוא בהחזקה של מכשיר אשר יש בו כדי לאפשר את ההנאה משידורי הטלוויזיה. מרכז הכובד הוא בקיומו ובמימושו של פוטנציאל לקלוט את האותות ולתרגמם לכלל תמונה. לענין זה, לא החזות החיצונית היא הקובעת, אלא השלמות הפונקציונלית.

ע"א 1934/95 רשות השידור נגד גיורא שור, דינים עליון כרך נב, 55.

"איני סבור כי עלינו להגביל עצמנו לתמונת המציאות שעמדה בפני הכנסת עת חוקקה את חוק רשות השידור. אכן, ספק רב בעיני אם בעת שתוקן חוק רשות השידור והוכנסה בשנת 1969 הוראה הקובעת חבות באגרת טלוויזיה, היו בנמצא מכשירי וידאו או צגים של מחשב לשימוש ביתי. אך בכך אין כדי למנוע את פירושו של חוק רשות השידור בהתאם לתכליתו. אין בכך כדי למנוע את יישומה של תכלית זו למציאות מודרנית, על השינויים הטכנולוגיים שהתחוללו בתחום המוסדר.

ע"א 1934/95 רשות השידור נגד גיורא שור, דינים עליון כרך נב, 55.

"אין די בקיומה של אפשרות תיאורטית לשילוב של מכשירים, אשר עשוי לשמש לפונקציה של קליטת שידורי טלוויזיה. לענין זה אין די בהשערות. לכן, אין די, למשל, כי אדם מחזיק בביתו, בנפרד, מכשיר וידאו וצג מחשב, כדי להביא לחיובו באגרה. לצורך חיובו של אדם באגרה, על רשות השידור להניח תשתית ראייתית ממשית וקונקרטית, המעידה על כך שאמנם מדובר בשילוב בפועל של הרכיבים הנדונים לכלל שלמות פונקציונלית המהווה מקלט טלוויזיה. "

ע"א 1934/95 רשות השידור נגד גיורא שור, דינים עליון כרך נב, 55

קיום פוטנציאל להנאה מן השידורים בידי מי שמחזיק במקלט טלוויזיה, מהווה עילה לחיוב באגרה.

דברי השופט קציר בע"א (חי') 318/87 רשות השידור נ' כהן (לא פורסם), בפיסקה 14).
או, זה מעניין! 258031
אז איך הדפדפן שלך עובד, על לינוקס?
או, זה מעניין! 258037
לא הבנתי את השאלה.

הקישור אליו אני מתייחסת הפנה לדף המכיל שאלות שונות, שכדי להגיע לתשובות יש צורך ללחוץ על קישור המפעיל סקריפט שעובד רק באקספלורר. למה צריך לשים סקריפט בקישור פשוט נפלא מבינתי.

הדפדפן שלי כרגע רץ על לינוקס, אם כי יש לי גם מקינטוש ליד עם דפדפן מקביל.
או, זה מעניין! 258122
אני משתמש בשועל האש של מוזילה ולא נתקלתי בבעיות
או, זה מעניין! 255361
הורדת שירים צרובים הינה עבירה גם על פי החוק החדש.

החוק הזה הוא בסך הכל חוק דיי מיושן ואמור לפצות אמנים על העתקת מוזיקה מ*דיסק חוקי* לדיסק אחר.
או, זה מעניין! 255382
ואף אחד לא ענה לי עדיין לפי מה יחולק הפיצוי לאמנים.
איך ידעו את מי לפצות ובכמה?

העניין שאסור ליצור עותק גיבוי של מוזיקה שרכשתי הוא די מגוחך, ואני מצהירה כאן שממש לא אכפת לי אם מישהו יצלם לעצמו עותק גיבוי של הספר שלי‏1 שהוא רכש. להיפך- אם זה אומר שהספר שלי יהיה בשימוש כבד יותר, כי הקונה לא יחשוש שהוא יהרס (הקולה ליד המקלדת נשפכה על הספר...) עוד יותר טוב.

---
1 "עיבוד תמלילים עם אופן אופיס 1.x" יצא בהוצאת הוד־עמי.
אבל האם את עדיין בעלת זכויות היוצרים בספר? 256214
או שעברת אותן להוצאה? אם העברת את הזכויות, אינך יכולה להעניק אותן.
או, זה מעניין! 255386
"הורדת שירים צרובים הינה עבירה גם על פי החוק החדש"

זה קצת פחות חד־משמעי מזה.

אני מצטטת:
"3.ג לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות"

כן, שיתוף הקבצים די בבירור לא נכלל כאן. אבל הורדה שלהם? זה לא ממש חד משמעי.
או, זה מעניין! 255555
מותר להוריד? אני בספק, אבל גם אם כן מדובר רק בתוכנות של משתפות את המידע בחזרה כך שתוכנת emule(והדומות לה) פסולות משום שהשיתוף מתבצע כבר בעת ההורדה וקאזה ודומותיה מותרות רק אם אינך משתף.

החוק קובע ש...
כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן דינו - מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה...(ג) מחלק העתקות מפירות של יצירה כזאת לשם עסק או בשיעור שיש בו כדי להזיק לבעל זכות-היוצרים;

ובכל מקרה מדובר בשותפות לדבר עבירה לא?
או, זה מעניין! 255208
ב/ווטסון:
אז ההיטל הישן על קלטות הוא רע מאותם נימוקים. במקום לתת לו לגווע יחד עם הקלטות, עושים לו החייאה על גבם של הדיסקים.
או, זה מעניין! 254817
יש כאן שני דברים שונים:

א. עקרון.
ב. יכולת אכיפה בפועל.

כמובן שבאופן עקרוני הליברליזם מתנגד לפגיעה בזכות הקניין באמצעות "צריבה פירטית," שכן זו בפועל גניבה, אך הוא מבחין בין רמה נסבלת לרמה בלתי נסבלת של פגיעה כזו.
כל אחד יכול להתוות את הקו בין שתי רמות הפגיעה במקום אחר, אך נדמה לי שהמקום המקובל הוא בנקודה שבין צריבה פרטית לבין צריבה בכמות ולמטרות מסחריות.

אפל, בחנות iTunes שלה, קובעת מגבלה שלפיה ניתן לצרוב כל שיר לעשר "רשימות נגינה" (היינו, תקליטורים) נפרדים, ומאפשרת העברה בלתי מוגבלת לנגן מוסיקה. נדמה לי שכאן הקו נמתח במקום סביר.
הידיעה בהארץ 254756
בהארץ כמעט שכחו ‏1 לציין שמדובר על הרחבה של חוק הקלטות הריקות. רואים שהכתב לא הבין על מה הוא כותב.

האם זה מרגיז, או סתם משעשע?

1 זה מה שכן נכתב - "ההסדר המוצע מהווה עדכון של הסדר ההעתקה למטרות פרטיות, הקבוע כיום בפקודת זכויות היוצרים"
מההיטל על *כל* התקליטורים והדיסקים הקשיחים 254758
אפשר לחשוב שמוזיקה זה הדבר היחיד ששמים עליהם.

ועוד 9%, לא פחות. סכום גבוה מאוד על מה בדיוק? על גיבויים שעושים בצורה לגטימית? כשאני מגבה מידע *שאני יצרתי*- אצטרך לשלם מס על התקליטור. ואם אחליט לגבות תקליטור מוזיקה שרכשתי בכסף מלא- עכשיו זה פתאום חוקי, אבל אני אצטרך לשלם *שוב* עבור אותה יצירה מס.

מה אומר, אחל'ה דרך לאכוף זכויות יוצרים...
אגב, מישהו יודע כמה מה־9% הללו יגיעו ליוצרים עצמם ולא לחברות התקליטים? ואיך בדיוק הכסף יחולק לאמנים? לפי איזה מפתח?
מההיטל על *כל* התקליטורים והדיסקים הקשיחים 254759
זה עוד כלום- הידעת שאת משלמת אגרת רדיו לרכב גם אם אין לך רדיו באוטו‏1?

1 אבל לא אם אין לך אוטו.
מההיטל על *כל* התקליטורים והדיסקים הקשיחים 254761
וגם אם את חרשת.
מההיטל על *כל* התקליטורים והדיסקים הקשיחים 254765
אם תוכיח שהיא חרשת, באופן שיניח את דעתו של מנהל רשות השידור, היא תהיה זכאית לפטור מאגרת טלוויזיה. אני משער שגם אגרת רדיו בכלל הפטור.
מההיטל על *כל* התקליטורים והדיסקים הקשיחים 254766
מדוע לחירשים מגיע פטור מאגרת הטלוויזיה?
מההיטל על *כל* התקליטורים והדיסקים הקשיחים 254762
אין לי אוטו, ואין לי טלויזיה, אז בנתיים מהאגרות הללו אני פטורה...
(וכן, הייתי מודעת לאבסורד באגרת הרדיו. זה לא מפחית מהאבסורד של המס בחוק הקלטות הריקות).
מההיטל על *כל* התקליטורים והדיסקים הקשיחים 254871
cבידיעה כתוב 5%
Does not compute 254788
מחירו של דיסק מלא במוזיקה חוקית הוא כ 10-20 דולר. מחירו של דיסק ריק פחות מדולר, נניח שדולר לצורך העניין. התוספת למחיר הדיסק הריק - 5 סנט. כלומר המחוקק סבור שהסיכוי שדיסק ריק ישמש לצריבה לא חוקית של מוזיקה הוא בסה"כ 1 ל 300 פחות או יותר. נדמה לי שהשיעור בפועל גבוה משמעותית (ושחלק מהצריבה הלא חוקית היא של תוכנה וסרטים שהם יקרים יותר), אבל אולי אני צינית מדי.
Does not compute 254790
דיסק ריק עולה בערך שקל ורבע. תוספת מגיעה ל 5 אגורות.

דיסק מלא של מוזיקה עולה - 50-60 שקלים או אולי יותר?

כלומר היחס הוא בערך אחד לאלף.

השאלה איננה כמה העתקות בלתי חוקיות היו, אלא כמה העתקות חוקיות של מוזיקה שלא היו מתבצעות במצב בלתי חוקי יתבצעו עכשיו בגלל שהן חוקיות ו"ממילא אני משלם עליהם".

מכיון שרוב ההעתקות הן העתקות חוקיות לגיבוי או סתם לשימוש שלא קשור לדברים של זכויות יוצרים ובנוסף יש הרבה העתקות של תוכנות וסרטים שנשארות לא חוקיות, הערכה של 1:1000 כנראה די סביר.

הבעיה היא יותר איך הולכים לחלק? ואיזה אחוז ילך להפקות חסידיות?
Does not compute 254793
איזה אחוז ילך אלינו? החרימו לנו את כל החומר.
Does not compute 254796
אני הצבעתי עלה ירוק ‏1, ואתה?

1 ליתר דיוק מאוד רציתי.
Does not compute 254797
מר"צ. (מים גנובים ימתקו).
מה דעת תורה על עישון מריחואנה?
Does not compute 254802
לא תאכל כל תועבה. וזו בוודאי תועבה בריאותית.

אולם באותה מידה התורה מתנגדת לפלישה לתוך בתיהם של אנשים בחיפוש אחר מריחואנה.
Does not compute 254801
אם היחס היה אחד לאלף, אני מניחה שלא היו עושים מזה כזה סיפור. יתכן שבשוק החסידי, בו כל הצרכנים צדיקים, זה אכן המצב (ואת http://www.hasidicreggae.com/ כבר שמעת?)

לגבי השאלה - אני לא מכירה אף אחד שנמנע עד היום מלבצע העתקות "חוקיות" (לא שהן באמת חוקיות, אבל נניח) של מוזיקה משום שהן "חוקיות" ולא חוקיות ממש.
Does not compute 254803
איני מבין אותך כלל.
החוק מתייחס לקבוצה מאוד מוגבלת של פעולות שהיום הינן גניבה, ועל פי החוק החדש תהיינה מותרות.
אם אני מבין נכון, את אומרת שמספר האנשים שיעברו מלא לעשות פעולות אלו לכן לעשות פעולות אלו בעקבות שינוי החוק - שואפת לאפס. אם זה המצב הרי שהיחס לא משנה.

איזה יחס את חושבת שיש?

ייתכן שאת רוצה להגיד שהסכום צריך לנבוע מוסרית, כלומר צריך לכסות את עלות כל ההעתקות שייהפכו להיות חוקיות בעקבות שינוי החוק.
Does not compute 254805
סליחה, אני לא הבנתי את מטרת החוק בקריאה ראשונה של הידיעה. זהו אכן יחס מתקבל על הדעת.
Does not compute 276899
מחירו של דיסק בודד יכול להגיע ל-‏90 ש"ח.
254814
כדור הבדולח שלי צופה שיהיו פה המון ויכוחים על שוק חופשי ולמה לממשלה אסור להתערב בכל מקרה. העניין הוא שהחוק הזה נשמע לי אידיוטי (ומכשיר שרצים) בלי קשר לקיומה/אי קיומה של אידאולוגיה ליברליסטית המתנגדת עקרונית להתערבות ממשלתית. אפשר גם לדבר על מה רע בהתערבות הספציפית.

מישהו מצליח להבין את ההגיון (ולו הפנימי) של החוק המוזר הזה?
איזו גרסה של החוק נשמעת יותר אידיוטית? 254821
ראה גם תגובה 254806 שלי לראובן בהתייחסות לחוק ולמטרתו.
איזו גרסה של החוק נשמעת יותר אידיוטית? 255175
בתגובה 254806 אתה מפרט את הגיונו של החוק באופן ציני מתוך מסגרת ההנחות של התזה השיגרתית שלך (עוד התחכמות ממשלתית לשם גביית מס נוסף, ללא שום כוונה מעבר להוספת עוד קצת ג'ובות לקופה). יכול להיות שאתה צודק ואני תמים (בכך שיש כוונה של המחוקק להיטיב או לטפל בבעיה). אני מנסה להבין את הגיונו הפנימי של החוק (אם יש כזה), משום שאני לא מצליח למצוא אותו.
לקבלת החוק, המסדר יעבור לדום! 255177
זה פשוט. המדינה אחראית להכל ואחראית לשמור על הרכוש של בעלי הזכויות לתקליטורים. מכיון שהמדינה לא מונעת פשיעה על ידי פשפוש בבתים של אנשים פרטיים (אולי זה עוד יגיע), אז שבמקום זה תפצה אותם בכסף. מאיפה יילקח הכסף - מהגנבים ומהדומים לגנבים. איך? פשוט נקח ממוכרי הדיסקים הריקים.

ואם תשאל למה שהמדינה תדאג דווקא למוכרי תקליטורים ולא לבעלי מכוניות שנגנבות?
התשובה היא שיש ליוצרי המוסיקה השפעה על התקשורת ומשם על הקולות שיקבלו הפוליטיקאים.
לקבלת החוק, המסדר יעבור לדום! 255211
"ואם תשאל למה שהמדינה תדאג דווקא למוכרי תקליטורים ולא לבעלי מכוניות שנגנבות? התשובה היא שיש ליוצרי המוסיקה השפעה על התקשורת ומשם על הקולות שיקבלו הפוליטיקאים."

למרות כל הרצון הטוב להכפיש את הפוליטיקאים, אני לא בטוח שלארגוני היוצרים יש יותר כוח מלחברות ביטוח הרכב. הסיבה או התירוץ למה זה כן וזה לא, אני משער, היא שהמשטרה יכולה עדיין לטעון (בקושי) לאיזשהו מענה לגניבת מכוניות, או מכל מקום אינה חייבת או אינה רשאית להודיע שהיא לא תילחם יותר בגניבת מכוניות.
לקבלת החוק, המסדר יעבור לדום! 255241
דוקא כשליולי עופר גנבו את המרצדס המשטרה המשטרה עשתה מאמצים ניכרים להחזירה לבעליה (המפכל הרים טלפון לטיבי שהתקשר לג'בריל שטיפל בעניין. המכונית הוחזרה רחוצה, עם ספוילר שלא היה מותקן בה מלכתחילה ועם מכתב התנצלות על המושב האחורי).
254826
האם אתה רואה הבדל בינו לבין החוק המקביל לו העוסק בקלטות?
255197
כן.

א. אי בהירות החוק לגבי מה מותר ומה אסור למסות במסגרת החוק הספציפי. תרצה הוועדה והיא תטיל מס על תקליטורים, PDAs, מחזיקי מפתחות, כוננים קשיחים או שבבי זיכרון. כל שנשאר לאזרח הוא להחליט עם מה יותר זול לגנוב ולהעתיק (אולי מבלי לשלם את המס - גם היום רוב האנשים לא צורבים בכלל דיסקים של MP3, אלא מורידים את המוזיקה אל הכונן הקשיח) או לחילופין הוועדה תצטרך למסות כל טכנולוגיה שנוח לשמור עליה מידע.
ב. כמות השימושים השונים (הלגיטימיים והלא לגיטמיים) של המדיה הממוסה, גדולה בהרבה מכמות השימושים של קלטת מוזיקה (או וידאו)‏2. מה הקשר בין מדיה לצריבה לבין תעשיית המוזיקה או הסרטים דווקא‏3? אנשים גונבים תוכנה במליוני (מליארדי?) שקלים בישראל (אני מנחש שנצרבים יותר דיסקים של משחקי מחשב מאשר דיסקים של מוזיקה בישראל‏4). החוק מכשיר את השרץ הזה בעבור תשלום תמלוגים לשלמה ארצי.

כמו כן, אני לא חושב שההבדלים מהחוק הקודם הם העניין המהותי. זה פשוט נראה לי צביעות ממדרגה ראשונה, כאשר מעבירים עוד חוקים למיסוי מדיה (לצריכה פרטית), בעוד שמוכרים באופן תעשייתי, בדוחנים קבועים ומסודרים, מוזיקה ותוכנה פיראטית (ממש מול תחנת משטרה, במקרה של רחוב העצמאות בחיפה). כמו כן, חברות מסחריות ישראליות מפרסמות באינטרנט באתרי הורדות פיראטיות (פירוסמות חוצפניות בסגנון "הורדתם סרט קולנוע חדש מהאינטרנט? צפו בו ב-DVD החדש והמשוכלל של גרשון אלקטרוניקה בע"מ"). שיתחילו קודם להלחם בצורה מינימלית ב*תעשיית* הפגיעה בזכויות היוצרים בישראל, שמגלגלת הרבה כסף, ושאחר כך ידאגו למסות טכנולוגיות שיש להן שימוש לגיטימי.

_____________
1 סליחה על הבלאגניסטיות של התגובה ועל שגיעות הכתיב (שבטוח נמצאות שם). יריתי אותה במהירות במהלך הפסקה קצרה.
2 כן, פעם גם שמרו מידע על קלטות, אך בימים ההם מיחשוב היה למשוגעים לדבר בלבד.
3 ישולמו תמלוגים גם להפקת תוכניות טלויזיה? משחקי מחשב? תוכנות מקצועיות שעולות אלפי שקלים? ספרות מקצועית וסיפורת? מופעי סטנד-אפ מצולמים? לא יהיה כסף בקופה אפילו לתיגמול חלק קטן מכל אלה. הכסף לא יזרום דווקא לאלה שמגיע להם.
4 למה? משום שקבצי מוזיקה הם קבצים קטנים שבד"כ מגיעים בפורמט MP3 וניתן לשמור אותם בקלות על סוגי מדיה שונים (לרוב הם לא מוצאים את דרכם אל מחוץ לכונן הקשיח). לפעמים אנשים צורבים אותם כדיסק אודיו רגיל, כדי לשמוע על המערכת הביתית, אבל מדובר בעולם הולך ונעלם. לעומת זאת, משחקים פיראטיים (ולפעמים תוכנות) מגיעים בד"כ בפורמט של קובץ IMAGE של תקליטור כך שאנשים צריכים לצרוב דיסק כדי להתקין את המשחק על המחשב.
255238
אתה רץ לספרייה/מעבדת מחשבים בין הרצאות כדי לבדוק תגובות חדשות באייל ?
255264
בתחילת שנת הלימודים, כשהדשא והקפיטריות מלאים בנודניקים שדוחפים לך "מתנות" והצעות שאי אפשר לסרב להן, אני לא רץ לכיתת המחשבים - אני נס!
255279
ואני חשבתי שאני מכור...
אלכוהול, סמים ואיילים 255281
נותר רק לקבוע האם אנו גם מטרד לסובבים אותנו והאם אנו מתקשים להתפרנס.
255295
חשבת נכון :)
255312
לא לא, אני מתעקש - קטונתי...
255345
בקשר ל‏4 - אפשר לפתוח קבצי IMAGE גם בלי לצרוב אותם, אבל מכיוון שהגודל של סרטים הוא בערך פי 10 ויותר מקבצי מוזיקה, סביר להניח שהם אכן נצרבים בסופו של דבר, משיקולי מקום על הכונן הקשיח.
255377
אכן.
כוננים קשיחים? 254818
אני מניח שהכוונה לדיסקים קשיחים -- אבל לא רואה כיצד החוק יכול לחול עליהם כיוון שחומר אינו נצרב אליהם ממילא ואינם מהווים ''התקן חייב'' כפי שהוא מוגדר בחוק.
עוד מס... 254819
סבבה. בכל פעם שאני מגבה את החומרים מהדיסק אשלם מס נוסף. כיף לי.
טיפול בבעיות של אתמול 254866
העתיד, לעומת זאת, יראה קצת אחרת:

א. תשלום לחב' האינטרנט ע"פ שימוש בפועל – כלומר, תשלום פר MB (או פר GB, או פר TB, תלוי מתי יעברו לשיטה)

ב. על תשלום זה ייגבה מס שיועבר לאמנים.

זה ייקח זמן, אבל כמעט ואין לי ספק שלשם נגיע. טוב או לא, את זה אני משאיר לכם להחליט.
טיפול בבעיות של אתמול 254872
אני מנחש שהעתיד יראה אחרת. "זכויות יוצרים" הוא מושג שנולד עם החברה הקפיטליסטית (נדמה לי שהחוקים הראשונים של זכויות-יוצרים הם מ-‏1715). אבל הטכנולוגיה משתנה, ויחד איתה גם השיטה הכלכלית. אני לא מאמין שבחברת מידע המושג הזה יוכל להתקיים לאורך זמן. בסופו של דבר, הוא יבוטל.
טיפול בבעיות של אתמול 254873
אם לא יהיו זכויות יוצרים, לא יהיו יוצרים.
טיפול בבעיות של אתמול 254875
ספר את זה לאפלטון. אח''כ תוכל לנסות את התזה הזאת על מגיבי האייל.
טיפול בבעיות של אתמול 254877
אפלטון לא מדבר איתי כבר כמה שנים (ריב ישן ומטופש, לא משנה). מגיבי האייל, עם כל הכבוד, לא תרמו לאנושות שום דבר שמשפר את מצבה באופן משמעותי.
טיפול בבעיות של אתמול 254878
למה זה רלוונטי? עובדתית, אנשים יוצרים גם בלי לצפות לזכויות-יוצרים.
טיפול בבעיות של אתמול 254880
עובדתית, אנשים יוצרים הרבה פחות בלי זכויות יוצרים.
טיפול בבעיות של אתמול 254881
מרבית מאלה שיוצרים רק עבור זכויות יוצרים, עדיף שלא ייצרו.
טיפול בבעיות של אתמול 254882
אני לא בטוח שזה חשוב. אבל איך הגעת ל"עובדתית"? אילו ראיות יש לך?
טיפול בבעיות של אתמול 254911
שאלתי את היוצרים שאני מכיר.
טיפול בבעיות של אתמול 255647
למה?

בשל קיום זכויות היוצרים יש הרבה מגבלות על שימוש במידע מועיל. לדוגמה: האם היה נראה לך סביר לעורכי־דין או שופטים היו חייבים לבקש רשות על ציטוט של פסקי דין במשפטים?

ואם ציטוטים כאילו הם שימושיים בתחום המשפטים, למה הם אסורים בתחומים אחרים?

פרוייקט וויקיפדיה הדגים בצורה טובה איך ויתור נבון על מלוא זכויות היוצרים מאפשר יצירת גוף ידע אשר כולם , כולל כל התורמים אליו, מרוויחים ממנו בסופו של דבר בקיומו של מאגר ידע מועיל וזמין.
עולם ללא זכויות יוצרים 255024
כיצד מצפה אתה שחברות תרופות ישלמו משכורות לאלפי אנשים העובדים על פיתוחן וניסויין של תרופות חדשות?
כיצד מצפה אתה שאמנים שאינם מופיעים, או שקהלם דליל, גם אם הוא מונה מיליונים, יצרו מוסיקה, אם אין הם סמוכים אל פינכתו של בעל הון נדיב או של מפרסם?
מדוע שאנשים שיש להם המצאה שמשפרת את חיינו, אבל שקל להעתיקה, גם אם קשה לפתחה מלכתחילה, ישקיעו ממרצם וכספם, ולא פעם יאבדו את שניהם, כדי לפתח ולהפיץ את המצאתם, אם אין להם סיכוי לתיגמול סביר על השקעתם, לפחות למשך תקופה מסויימת?

אתה יודע מה היתה כמות המוסיקה, התרופות (שהופצו ע"י רוכלים ונוכלים מבלי שנבדקו במבחנים ממושכים ויקרים) ושאר הדברים שהומצאו לפני עידן הקפיטליזם? יש לי הרגשה שבכל עשור כיום, מומצאים יותר דברים מצילי ומשפרי חיים מאשר בכל התקופה שקדמה לקפיטליזם.
עולם ללא זכויות יוצרים 255026
אני חושב שבכל האמור לסחורות ממשיות (כמו תרופות) יהיה מובן כלשהו לזכויות יוצרים. אולי בעוד כל מיני תחומים המצב ישמר, אבל קשה לי להעריך באילו תחומים זה יקרה.
מעבר לזה, "הנבואה" שלי אינה מתייחסת למצב הרצוי, אלא למצב (שיהיה) מצוי. זכויות יוצרים על מוזיקה או תוכן קיבלו הגנה בגלל שהן היו חלק מהמערכת הקפיטליסטית: כדי ליצור ולשווק תוכן היית צריך לייצר מוצרים (ספרים, תקליטים) ואת כל המערך המסחרי הנלווה. כשאפשר להעביר תוכן ללא מוצרים, המושג פשוט מאבד את משמעותו. אני לא יודע אם זה טוב או רע, אבל אני משוכנע שלא תהיה דרך לכפות את מושגי המערכת הישנה.

בנוגע לדברים שהומצאו לפני עידן הקפיטליזם. אז מה? אנחנו לא נחזור לעבר, אלא נתקדם לעתיד אחר, אולי פלורליסטי יותר.
עולם ללא זכויות יוצרים 255032
משום מה נראה שאתה די מחבב תחזית זו. אם נתמקד רגע בנושא המוסיקה, ממה לדעתך יתפרנסו מוסיקאים וסופרים בעתיד? האם יצירה בתחומים אלו תהפוך לנחלתם של חובבנים (או של מקצוענים עשירים)?
עולם ללא זכויות יוצרים 255034
מיהו סופר "מקצוען"? רם אורן? ז'וז'ה סאראמאגו? קורט וונגוט? לואיס קארול? דוסטוייבסקי?

שמעתי שמוסיקאים מתפרנסים גם מהופעות (והלשונות הרעות טוענות שעיקר הכסף מדיסקים הולך לחברות התקליטים).
עולם ללא זכויות יוצרים 255181
התכוונתי לאלו המקדישים את עיקר זמנם ליצירה.
תודה לך ולשאר המגיבים. היש כאן מישהו שכן מחייב שמירה על זכויות היוצרים של מוסיקה וספרות? אולי מגישה שרואה ביצירה חלק מנפשו של היוצר, שיש לו עליה זכות כלשהי. למשל מה היית מרגיש אם שיר (poem) שכתבת מנימי נפשך ומדם ליבך היה מופיע שבוע לאחר פירסומו בפירסומת לנקניקיות, וגם כן, לא מן המשובחות? או שאלבום (מוסיקה) שהוצאת לאחר שלוש שנות עבודה מאומצת היה מושמע ללא הפסקה בקניונים, כאשר קולך מוחלף בקולם של זמרים אלמונים וזולים שהיו משלבים שמות מותגים במילים, כך שאחרי שבוע כזה אף אחד כבר לא היה יכול לשמוע או לקנות את הדיסק שלך?

או אם נחזור לעניין הכלכלי, מה עם סרט ששוכפל מיידית והופץ באינטרנט ובקרנות הרחוב, כך שלא מתאפשר לשלם משכורות לתאורנים, אנשי הקול והשחקנים?
אז לסרטים המצליחים ביותר יהיה גם כך די קהל, אם כי הפשטות והאיכות הגוברות של ההעתקה עשויים לחסל גם אותם אם הם לא יוגנו, אבל רוב הסרטים אינם כאלו, בוודאי אלו שאינם "מיינסטרימים".
עולם ללא זכויות יוצרים 255183
כן, יש כאן מישהו "שכן מחייב שמירה על זכויות היוצרים של מוסיקה וספרות". ורופא, יש כאן?
עולם ללא זכויות יוצרים 255188
הבעיה היא לא כל כך השאלה ה"מוסרית". אני חושב שאין לי בעיה מוסרית לשלם עבור שימוש ביצירות, ואין ספק שליוצר יש זכות כלשהי על היצירה. הבעיה היא "פרקטית" או שמא "טכנולוגית". ניקח בדיחות. וודי אלן התפרנס כחבר בצוות הכותבים של מל ברוקס. כולנו מכירים את האנקדוטות על הסטנדפיסט שמישהו "גנב לו חומר" מהופעה. אבל מה נגנב כאן? אם אני מספר בדיחה ששמעתי ברדיו בתוכנית של מל ברוקס, האם אני מפר את זכויות היוצרים של וודי אלן? בעיקרון כן, אבל ברור שמעשית, חתיכות כאלה קטנות של "קניין אינטלקטואלי" הן בלתי ניתנות להגנה.

נניח שיש לך סופרמרקט, ואנשים לוקחים פיסטוקים מדוכן הפיצוחים. ברור שזו גניבה , אבל קשה לשכנע את האדם הבודד שפיצוח פיסטוק בודד הוא פשע איום הפוגע בכלל הסופר. ככל שנהיה יותר קל להשיג את הקניין, כך הפגיעה ניתפסת כקטנה יותר. אם הטכנולוגיה של ייצור מחשבים תהפך לנחלת הכלל, עיגון הטכנולוגיה בפטנטים לא תועיל.
עולם ללא זכויות יוצרים 255338
אני יכול להביע רק את דעתי, בתור אדם שלא מצפה להתפרנס מיצירה.
הייתי מרגיש כעס רב אם יצירה שלי, ללא הסכמתי:
1) הייתה מפורסמת תחת שם של אדם אחר.
2) הייתה מפורסמת תחת שמי כשנעשו בה שינויים שלא אני ביצעתי.
3) הייתה משמשת לצרכים כלכליים אלו או אחרים. (נמכרת, משומשת בפרסומת וכו')

לעומת זאת, הייתי מאוד שמח אם היו מפיצים אותה לכל עבר ולא טורחים לשלם עליה.

אני מדבר כאן רק על יצירות ספרות ומוזיקה. קולנוע זה עניין שונה לגמרי.

בכל אופן, אני בטוח שתסכים איתי שגם אם ייכחדו מהעולם כל הסופרים שמקדישים את עיקר זמנם ליצירה ולא יוכלו לעשות זאת בלי זכויות היוצרים הנוכחיות שיש על הספרות, עדיין תחזיק הספרות שלנו מעמד, אף אם אולי תאבד את פראצ'ט ישתבח שמו.
עולם ללא זכויות יוצרים 255380
נשמע אז ש-CC הוא בדיוק בשבילך :-)

(ראה הודעה אחרת שלי על CC בדיון כאן)
עולם ללא זכויות יוצרים 255874
וגם אני מסכים, כיוצר (שלא מצפה להתפרנס ישירות מיצירה)
עולם ללא זכויות יוצרים 255571
כן, אני מחייבת, אבל...:-)

צריך שינוי בחוק זכויות היוצרים, לא שזה יקרה בקרוב, כי
כדי השינוי צריך להתרחש בכל העולם בבת אחת.

בכולופן, המצב היום הוא שהזכויות על ספר נשמרות 70 אחרי
מות הסופר. בממוצע זה אומר נניח 100 שנה מאז שהספר נכתב.
100 שנה בימינו זו תקופה לא מתקבלת על הדעת. העולם משתנה
ללא הכר בתקופה כזאת. לחשוב רק כמה מלחמות עולם אפשר
לעשות במשך 100 שנה. ואילו הזכויות לעולם עומדות.

משום כך קורים דברים אבסורדיים כמו שאסור לפרסם שירים של
ביאליק, שלומדים אותו כבר שני דורות בתיכון. ביאליק
אוטוטו משתחרר, אבל אלתרמן, למשל, עוד רחוק. או דוגמה
אחרת, הנסיך הקטן, שהוא נכס צאן ברזל של האנושות (סליחה
על השחיקות), בעצם שייך לאיזה סוכנות ספרים בצרפת. ולא
לי ולכם או לסנט אקזופרי.

בפטנטים הזכויות נשמרות 20 שנה מיום הרישום. אולי אני לא
מדייקת אבל זה בערך המצב. את כל הרווחים שלך מן הפטנט
אתה אמור לגרוף עד אז.
למה בספרים המצב כל כך שונה?
חוק זכויות יוצרים בספרות הוחל כמו שהוא על האינטרנט,
והוא לגמרי לא מתאים לא לרוח האינטרנט ולא לרוח התקופה.
במשך הזמן שלו, כוונתי.
עולם ללא זכויות יוצרים 255634
מותר לפרסם שירים של ביאליק או אלתרמן או את הנסיך הקטן -- האיסור היחיד הוא על עשיית הדבר בלי רשות בעלי הזכויות.

המצב בספרות מעט שונה מזה הקיים בתחום הפטנטים משום שבדרך כלל חברה המוציאה פטנט מתכוונת לעשות בו שימוש בתוך זמן קצר ולרוב גם נהנית ממנוף כלכלי לעשות זאת כדי להפיק את מירב הרווחים בזמן הקצר ביותר.

הקצב שבו מופצת ספרות ברחבי העולם, לעומת זאת, איטי הרבה יותר. אם את מפרסמת היום ספר בישראל, למשל, סביר להניח כי גם אם הוא מצליח הוא יפורסם בארצות נכר רק כעבור שש או שבע שנים וגם עשור הוא טווח הנחשב מקובל. יתר על כן, ישנם ספרים רבים שעיקר הכנסתם אינו בסער ופרץ מכירתיים ביום הוצאתם אלא לאורך זמן ובהדרגה, מהדורה אחת לשנה.
עולם ללא זכויות יוצרים 255689
מצד שני, יש המוני ספרים שהם Out of print כבר עשורים, וכל עוד להוצאת הספרים (שפעמים רבות הן בעלות הזכויות, ולא הסופר או צאצאיו) לא מתחשק להכנס להוצאות הכספיות של הדפסה מחדש של ספר כזה (ומכיוון שהם מלפני העידן הממוחשב יש לא מעט הוצאות כאלו, אפילו אם נניח שהגלופות עדיין קיימות היכנשהו), אין לאף אחד למעשה גישה אליהם, בתשלום או בחינם.
עולם ללא זכויות יוצרים 255709
זה מצער, אבל בחישוב תועלת (אספקת הספר למספר קטן של מתעניינים) מול הנזק לזכויות יוצרים זה לא מטה את הכף אפילו בקרוב, לדעתי.
עולם ללא זכויות יוצרים 255713
מצד שני, התרבות שלנו בנויה רבדים רבדים, כשיצירה אחת נבנית על השנייה. כאן מה שקורה הוא שחלק לא כ"כ קטן מהיצירה האנושית (ומהידע האנושי) פשוט מועלם, ואין אפשרות ליצור או להתייחס אליו בכלל (אפילו לא במסגרת ה"שימוש הוגן"), כי היצירות פשוט לא זמינות.

מצד שלישי, בחלק עצום של המקרים, זכויות היוצרים אינן שייכות ליוצר, אלא לחברה (חברת תקליטים, הוצאת ספרים, אולפן קולנוע). כך שגם אם ה*יוצר* עצמו רוצה לשתף, יש בעייה עם זה.

(שלא לומר שחברות מתות הרבה יותר לאט מאנשים, כך שהרבה מאוד יצירות שהיו משתחררות לא משתחררות).

ואם כבר אנחנו בנושא הזה, משהו ששווה קריאה/האזנה:
לא מדובר במצב בינארי של יש זכויות יוצרים/אין זכויות יוצרים, אלא במצב שיותר ויותר שימושים של יצירות נכנסות תחת רגולציה יותר ויותר כבדה.
עולם ללא זכויות יוצרים 255726
את צודקת, זה לא מצב בינארי.

אני מסכים שחוקי זכויות היוצרים צריכים לעבור רוויזיה ולשקף את המצב המשתנה. שבעים שנה אחרי מות היוצר זה הרבה יותר מדי בשני הכיוונים: אנשים, ובכלל זה יוצרים, חיים היום הרבה יותר שנים; ובמקביל, הואצה מאוד יכולת הפקת ההכנסה מיצירה. המצב כמעט בלתי נסבל במובן זה שיצירת ביכורים של סופר שנכתבת היום, בהיותו בן 25, יכולה להשאר ברשותו (וברשות צאצאיו) עד סביבות שנת 2130, וזה מצב כמעט מגוחך.

מה שאני חושב, עם זאת, הוא שאת השינוי הזה צריך לעשות דרך המחוקק ולא באמצעות עבירה על החוק. צריך להפריד בין קטגוריות שונות של יצירה, כל אחת בהתאם ל"מחזור החיים" המוערך שלה מבחינת רווחים, כך שהיוצר לא יצא נפסד ואף הציבור המבקש להנות לא תפגם הנאתו.

אבל גם האורך הבלתי נסבל של תקופת זכות היוצרים וגם דעתי ששינויים צריך לחולל בחוק ולא באמצעות עבירות עליו הם לא ממין העניין, בעצם, שהרי הרוב המכריע של השירים או הסרטים (או הספרים) המורדים בקאזות למיניהם אינן יצירות קלאסיות שהעם המורד החליט להוריד בטרם פג תוקף זכויות היוצרים. אין כאן הסתערות של צבא חובבי ביאליק, אלתרמן או ייטס שקצרה סבלנותם – עיקר ההורדות הן של יצירות שנוצרו כאן ועכשיו ובתוך זמן המחזור הראשוני שלהן: כשהן מוקרנות על מסכי הקולנוע או בתקליטור עכשווי.
הדיון האמיתי אינו על חסימה או שחרור של ידע כי אלו סוגיות שלא מעניינות את קצה הזרת של מליוני המורידים. מטרתם פשוטה: לחסוך לעצמם את התשלום עבור המוסיקה שהם נהנים לשמוע.
עולם ללא זכויות יוצרים 255740
אני בהחלט מסכימה שהשינוי צריך להיות מהמחוקק. עם זאת, אני תוהה האם הפרת החוק הנרחבת בנושא קיימת בגלל שמדובר בגזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה? ואולי הסיבה שמדובר בגזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה היא שמדובר בפעולות שלפני עידן המחשב לא היו תחת רגולציה, ואילו עכשיו כן?

"הדיון האמיתי אינו על חסימה או שחרור של ידע כי אלו סוגיות שלא מעניינות את קצה הזרת של מליוני המורידים"
1) זה הדיון שמעניין אותי. וגם אני אצטרך לשלם את המס הזה (ולא מעט- אני צורבת לא מעט הפצות לינוקס על תקליטורים).
2) אני חושדת שהוא מבחינה מסויימת כן מעניין אותם, וראה למעלה (התנהגות לא מרוגלצת שהפכה להיות מרוגלצת בעידן הדיגטלי).
עולם ללא זכויות יוצרים 255837
האם זו אכן גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, או פשוט יכולת טכנולוגית שמקלה על ביצוע עבירות? זכרי כי לעניין רשתות עמית-לעמית יכולים היוצרים (וחברות התקליטים) להציע פתרון סביר (לכל הפחות) בדמות חנויות בתשלום נמוך יותר. המקרה הקשה יותר (ובישראל, קשה ברמה הממוטטת את שוק המוסיקה) הוא של עבריינים המציעים תקליטורים וקלטות מזויפים במחיר מוזל. בשוק הזה, כפי שהודה בריש גלי ראש האגף הממונה על כך במשטרה, הפעולה החלה רק בגלל לחצים של ממשלת ארצות-הברית, שאיימה להעביר את ישראל לרשימה שחורה של מדינות עברייניות, והאכיפה מתקיימת ברמה הנדרשת כדי להשמר מחוץ לרשימה ולא יותר.
הפעולות העברייניות האלו אינן קשורות לריגלוץ או לסוגיות של הפצת ידע אלא לעניינים של עבריינות פשוטה: שכפול ספרים בלתי חוקי, מפעלי תקליטורים גנובים, דוכני שוק המציעים סחורה בלתי-חוקית לעין כל, וכדומה.
עולם ללא זכויות יוצרים 255872
יש כאן שני סוגי עבריינים:

* העתקות לא מסחריות ע"י אנשים פרטיים
* עותקים לא חוקיים במחיר נמוך

הסוג השני אינו חדש במיוחד. הסוג הראשון הוא חדש. החוק המוצע מנסה למנוע מחלק מהעבריינים מהסוג הראשון מלהחשב עבריינים.
עולם ללא זכויות יוצרים 255945
מטרת החוק ברורה ויחסית, הוא גם מבהיר מה היקף המיסוי (עד 5 אחוז) ומהם יעדיו (הכספים יועברו לאקו"ם) ואף פעולת הגבייה קלה לביצוע (גובים מיצרנים, לא מצרכנים) אבל ישנן כאן שתי בעיות:

א. יש דיספרופורציה מוחלטת בין סכומי הכסף שהיוצרים אינם מרוויחים והפיצוי שהחוק מעניק להם. כלומר, המס אינו פותר שום דבר משמעותי.

ב. התקנה אינה מבחינה בין שימוש תקין לשימוש שאינו תקין, דבר הכורך יחד עם פיצוי מהעוברים על החוק תשלום מס על ידי אנשים המבצעים פעולה תקינה ואף מקובלת (שעד לפני כמה שנים הייתה היחידה המקובלת לתחום זה).

אגב, העתקות לא מסחריות על-ידי אנשים פרטיים רווחות מאז הפך הרשמקול למוצר פופולרי (אי-שם בראשית שנות השבעים בישראל).
עולם ללא זכויות יוצרים 255958
ואני אשאל בפעם הרביעית בדיון הזה (השאלה רצינית, אולי הפעם אקבל תשובה):
מישהו יודע לפי איזה מפתח יחולק הכסף הנגבה לאמנים? אז בסדר, אקו"ם קיבל נניח 1000 ש"ח. לפי מה יוחלט איך לחלק את הכסף הנ"ל בין האמנים השונים?
עולם ללא זכויות יוצרים 255960
כמו כל חוק מסוג זה - החלוקה תשוקלל לפי הכוח הפוליטי של כל אחד מהחולבים הפוטנציאליים, פלוס ה''מעשר'' הידוע למנגנון הגבייה והחלוקה המיוחד ותקניו שיוקמו לצורך זה.
עולם ללא זכויות יוצרים 256098
יש להניח שהחלוקה תהיה פרופורציונלית למכירות שלהם.
עולם ללא זכויות יוצרים 256243
אקו''ם מחליטה על פי הפופולריות במקומות אחרים בתוספת חישובים אחרים של פיצוי ליצירות פופולריות פחות. לדעתי, חלק מן התשלום ייתבע להעברה למקבילי אקו''ם בחו''ל.
עולם ללא זכויות יוצרים 255926
כזכור, הדיון התחיל מהרחבה של חוק הקלטות הריקות להטלת מס על מדיה ריקה, בנימוק שהמס ילך ליוצרים כפיצוי על תמלוגים אבודים כתוצאה ממעשים של *משתמשים פרטיים*.

משם, כל הדיון נסוב על *משתמשים פרטיים* ומעשיהם החוקיים או לא בהקשר של זכויות יוצרים.

פיראטים מקצועיים המשכפלים חומרים מוגנים בכמויות מסחריות ומוכרים אותם בצורה מסחרית אינם קשורים כלל לדיון, ולא ברור לי למה העלת אותם.
עולם ללא זכויות יוצרים 255947
העליתי אותם כי זה סוג העבריינות הרווח והוא הסיבה העיקרית לאובדן תמלוגים. המיסוי הוא פשוט דרך למסות את מה שאפשר, במקום להתמודד עם מה שצריך.
עולם ללא זכויות יוצרים 255959
"המיסוי הוא פשוט דרך למסות את מה שאפשר, במקום להתמודד עם מה שצריך"

נו, עם זה אני מסכימה. מה שמחזיר אותי לתהייה למה לא מנסים לאכוף את החוק עם עבריינים כבדים מסוג זה, במקום להכנס באנשים הפשוטים, שחלק לחלוטין חף מפשע, וחלק נתון לויכוח.

הרי בכל הדף הזה לא ראיתי מישהו שהצדיק פיראטים מקצועיים- כולם מדברים על משתמשים פרטיים ורשתות עמית־לעמית, ועליהם אכן נסוב ויכוח.

אז במקום להלחם בשחור, שכולם מסכימים שהוא שחור, מעדיפים למסות את האפור והלבן. מציאות משונה.
עולם ללא זכויות יוצרים 255962
לא מציאות משונה - מציאות רגילה.
קצת קשה למסות דבר לא חוקי, כי הוא מהגדרתו, אהם, לא לגיטימי מלכתחילה. מאחר ומדובר רק במס, הרי רצוי למסותו מהחלק שמשלם מיסים (שומרי חוק?).
זוהי כנראה *ה*סיבה להצמדה הערמומית בין הטלת המס לנושא ההעתקות הביתיות - יצירת תחושת אשם (ולאחריה הכרת תודה) בקרב אותם אומללים שעכשיו מחייכים בבואם לשלם מס נוסף.
עולם ללא זכויות יוצרים 255972
זה עדיין לא מסביר את העובדה שכמעט ולא מנסים לאכוף את החוק מול העבריינים הגדולים.

מתי בפעם האחרונה סגרו חנות/דוכן לממכר מוזיקה/סרטים פיראטיים ברחוב הרצל בחיפה או בתחנה המרכזית בתל־אביב?
עולם ללא זכויות יוצרים 255988
למה לא נכנסים בעבריינים כבדים? חלק מזה הוא פחד, חלק מזה חוסר אכפתיות ועוד חלק הוא חוסר יישע. עם יחידת לחימה בפשיעה שגודלה עשרים איש אי אפשר לשנות באמת את המצב.
בפועל, משטרת ישראל משמשת ב-‏90 אחוז ממקרי הפשע (בעיקר גניבות ופריצות) כסטטיסטית. הסיבה העיקרית שבגללה מדווחים תושבים על גניבות היא לצורכי ביטוח.

למה זה ככה? זה כבר סיפור מורכב אחר.
עולם ללא זכויות יוצרים 256182
למה במקום? בנוסף.
עולם ללא זכויות יוצרים 255953
אכן, הם יכולים, אבל הם לא מציעים.
עולם ללא זכויות יוצרים 255035
אני באמת די מחבב את התחזית הזאת. אני עתידן די קטן, אבל אני לא רואה את הבעיה שאתה רואה. מספר הסופרים שמתפרנסים מכתיבת ספרים הוא לא גדול במיוחד ‏1. בנוגע למוזיקה, גם היום רוב המוזיקאים לא מתפרנסים ממכירות של מוזיקה מוקלטת (חשוב, למשל, על מוזיקאים של ג'אז או קלאסי). יש שכבה מסוימת, לא גדולה, של מוזיקאים שבסיוע חברות תקליטים גדולות וחברות יחצנות הופכים לאופנה. אני מניח שזה די יעלם. אני לפחות לא אתאבל קשות. אני גם מניח שהיצירה של ספרינגסטין או שלמה ארצי לא תפגע אם הם יצטרכו לנגן במועדונים, כמו נגני הג'אז הגדולים בעולם.
מוזיקאים מתפרנסים מהופעות (גם במועדונים קטנים), כתיבת מוזיקה להצגות וסרטים, נגינה בהפקות אחרות, הם מלמדים ועוד ועוד. סופרים מתפרנסים מכל העבודות הרגילות שאנחנו מכירים כבר היום.

1 לא מזמן התפרסמו כל מני נתונים ב"הארץ". אם אני זוכר נכון, אפילו ספרים שנמכרים די טוב מכניסים אלפי שקלים בודדים לכותביהם.
עולם ללא זכויות יוצרים 255253
ויש סופרים שמשחררים את היצירה שלהם תחת ה-CC, שסיסמתו "חלק מהזכויות שמורות".

דוגמא מקרית שנתקלתי בה היום:
עוד על ה-CC:
טרקר טורנט המתמחה ביצירות (ספרים, מוזיקה, סרטים) המשוחררות תחת ה-CC:
עולם ללא זכויות יוצרים 255412
מעניין מאוד. לא הכרתי את העניין.
''הקהל אינו פושע'' 262021
הזמר נמרוד לב בדיון במרכז למשפט וטכנולוגיה 14.11.2004:
"[...]בעידן המודרני של ימינו, בכל סקטור, בכל תעשיה רצינית, כאשר היא הופכת למפסידה וללא רווחית, מזמינים מומחים שינתחו את המצב וימצאו פתרונות ייעול ויחזירו למסלול של הצלחה. בתעשיית המוזיקה, במקום זה, הלכו וזרקו את האשמה על הצרכן: הצרכן מוריד באינטרנט, הצרכן צורב, הצרכן הוא הבעיה. אבל זה אף פעם לא עובד ככה – במקום לקחת אחריות ולראות שבסופו של דבר תעשיית המוזיקה הביאה לזה בכך שכרתה לעצמה את הענף שעליו היא יושבת. נורא קל וילדותי לזרוק את האחריות על הציבור, ואפשר להמשיך להאשים אותו ולתבוע אותו למשפט פלילי – אבל זה לא יאושש את התעשייה.
[...]
"זה כל הקסם" שהיה הצלחה מסחרית מסחררת לחברת התקליטים. ואולי זה המקום להדגיש – שזו הייתה הצלחה מסחרית לחברת התקליטים אבל לא לי – כי למעשה מי שמתחיל את מדיניות העושק, אלו החברות בחוזים הדרקוניים והלא אנושיים שלהם מול האמנים, שכיום אף הרחיקו לכת עד כדי לגזול מהאמנים את זכויות הביצוע וגם את זכויות היוצרים. עמיתי יוריק [בן דוד, מנכ"ל אקו"ם] יכול להעיד על כך – הוא מנהל את הרישומים עבורנו.
אז אני לא מבין את הפליאה של חברות התקליטים – אם אתם עושקים וזה מה שאתם מקרינים החוצה ולזה אתם מחנכים, לקומבינה ולחוסר ההגינות – אז זה מה שאתם מקבלים חזרה: יש אמרה באנגלית: what goes around comes around – למה להיטפל לקהל, הרי חינכתם אותו שזה הכי cool בעולם להיות בקומבינה. אז יש להם קומבינה באינטרנט ובחינם. רק לגופים מותר לעשוק ולגזול?"
עולם ללא זכויות יוצרים 255082
כיום, סופרים ומוזיקאים מקבלים חלק זעום מההכנסות שיצירותיהם מניבות. הרוב הולך למערך ההדפסה והשיווק.
אני בכלל לא בטוח שבמודל של הורדה תמורת תשלום (קטן בהרבה מהמחיר היום) יורע מצבם.
עולם ללא זכויות יוצרים 255083
איפה היזם הזריז שיחתים את א.ב. יהושע על החוזה לספרו הבא אשר יופץ בהורדה באינטרנט. גם היזם וגם מר יהושע ירוויחו.
עולם ללא זכויות יוצרים 255085
אכן, זהו כשל שוק ברור.
עולם ללא זכויות יוצרים 255110
ממש לא.
עולם ללא זכויות יוצרים 255049
אתה מבלבל בין זכויות יוצרים לפטנטים. שניהם "Intelectual Property", אבל יש הבדלים אדירים ביניהם.

ההבדל החשוב ביותר (לטעמי) הוא שפטנטים פוקעים לאחר פרק-זמן קצר יחסית; זכויות יוצרים, לעומת זאת, תקפות עד 70 שנה לאחר מות היוצר, כלומר, במקרים רבים, הרבה מעל 100 שנה.

הבדל אחר הוא הצורך ברישום: עבור פטנט יש צורך להרשם כבעל הפטנט, לשלם אגרה לא זולה, ולהמתין שצוות מקצועי (נניח...) יבדוק אם הפטנט באמת מקורי ומחדש בתחומו (ועוד כמה תנאים), וכו'. זכויות יוצרים, לעומת זאת, הן מיידיות; למעשה אינך נדרש אפילו להוסיף ציון "כל הזכויות שמורות" בסוף טקסט שיצרת כדי שיהיה מוגן בזכויות יוצרים.

שאלה (רצינית) לתומכי השוק החופשי: האם ניהול רישום הפטנטים הוא תפקיד הגיוני עבור הממשלה, שהרי לשיטתכם יש להמעיט את תפקידיה ותחומי אחריותה במידת האפשר?
עולם ללא זכויות יוצרים 255111
איפה עובר הגבול? http://www.biomedcentral.com/news/20041020/01
עולם ללא זכויות יוצרים 255120
השאלה מה ראוי להגנת פטנט אינה פשוטה. בתחום התוכנה למשל, הסברה ההופכת נפוצה יותר ויותר היא שפטנטים עלולים להוביל לסטגנציה.
עולם ללא זכויות יוצרים 274577
יש לך השפעה על מישהו בטופ של החברה?

"IBM תפתח 500 מהפטנטים שלה לציבור"

"יצרנית המחשבים IBM, שברשותה מעל ל-‏3,248 פטנטים, מסרה ביום שני כי היא מתכננת לתרום 500 מהפטנטים בידיה ללא תשלום למפתחי תוכנה. IBM עדיין תחזיק בפטנטים שבידיה, אבל על 500 מהם היא לא תגבה תמלוגים. הפטנטים אשר תתרום IBM מתעסקים בתחומים כגון ניהול אחסון מידע, עיבוד מקבילי, עיבוד תמונה, ניהול מסדי נתונים, רשתות ומסחר מקוון."

עולם ללא זכויות יוצרים 274596
לא קראתי את הכתבה ואני מרשה לעצמי לתרגם:

"תוך כדי כל המאבקים וההתלהמות והפעלת הביריונות העסקית על בסיס מוסד הפטנטים, עצרנו לרגע ועברנו על הרשימה וגילינו שיש לנו מלן פטנטים שמה זה קשה לאכוף, אנחנו בטוחים שכולם משתמשים בהם, וגם ככה אף פעם לא ממש הרווחנו עליהם מתמלוגים, אז החלטנו "לשחרר" אותם."
עולם ללא זכויות יוצרים 274629
(הבהרה: איני עובד IBM מזה כמה שנים והמידע להלן מבוסס על מה שפורסם בעיתונות, ואינו מידע רשמי של IBM).

אין לך מושג כמה שאתה טועה.

ראשית, IBM מרוויחה הון מפטנטים. לא על-ידי אכיפה, אלא על-ידי מכירת רשיונות לשימוש. הרשיונות בדרך-כלל אינם לפטנטים בודדים, אלא לפורטפוליו (מלא או חלקי).

ל-IBM יש מחלקה משפטית כבדה, חזקה, ועם אורך נשימה רב (ע"ע SCO). אם לדעתם מישהו מפר פטנט שלהם, כל מה שהם צריכים לעשות זה להגיש תביעה על הפרת 427 פטנטים שונים, שלדעתם התוכנה שלך משתמשת בהם ללא רשיון. ועכשיו, לך תוכיח שאין לך אחות. רוב החברות מעדיפות להגיע לפשרה (כלומר, רוכשות רשיון שימוש), ולו בשל העובדה שמתוך אלפי הפטנטים האמורים (בידי IBM כ-*40 אלף* פטנטים, ולא כפי שנאמר לעיל) סביר שאכן הפרת אחד או שניים. להערכתי בד"כ מגיעים לפשרה עוד לפני שהדברים מגיעים לכדי תביעה משפטית. אלטרנטיבה אחרת היא הסכם cross-licensing, כלומר "אתה לא תובע אותי על פטנטים, ולהיפך". זה לא קורה רק עם חברות גדולות אלא גם עם זעירות; כבר היה מקרה בו אדם אחד החזיק פטנט וכופף את MS לכדי שינוי ב-Internet Explorer.

כלומר, IBM ממש לא ישמחו לתת פטנטים – אפילו לא את חלקם – באופן חופשי לעולם כולו.

שנית, שוב בניגוד למה שנאמר לעיל, IBM לא מאפשרת שימוש חופשי באותם 500 פטנטים אמורים. למעשה, היא מאפשרת שימוש חופשי בהם *רק לתוכנה בקוד פתוח* (Open-Source, כהגדרתו ע"י הארגון-הרלוונטי-שאיני-זוכר-את-ראשי-התיבות-של-שמו-כרגע). שימוש בפטנטים בתוכנה שאינה Open-Source עדיין דורש רשיון.

צעד זה הוא למעשה (עוד) הבעת תמיכה של IBM בקוד פתוח. הוא מצטרף לתרומות בשווי מאות מליוני דולרים של IBM לפרויקטים של קוד פתוח (במיוחד Eclipse, Apache, ו-Linux). זהו צעד עסקי, ולדעתי (על-סמך נסיון העבר של IBM עם קוד פתוח) לא רק קהילת הקוד הפתוח והציבור ירוויחו מכך, אלא גם IBM – רווח כלכלי מוחשי.
עולם ללא זכויות יוצרים 274643
כן טוב זה היה לונג-שוט.

אני מכיר את שיטת העבודה של IBM, ואת הסיפור של SCO כבר קראתי. דווקא בגלל זה כתבתי את מה שכתבתי.

מה לגבי מצבים שבהם נעשה שימוש "יומיומי" נפוץ באלגוריתם יחסית מופשט ?

אגב אני קראתי פעם איפשהו 80 אלף.
עולם ללא זכויות יוצרים 274650
>אגב אני קראתי פעם איפשהו 80 אלף.

יש להם פטנט שמכפיל את מספר הפטנטים.
עולם ללא זכויות יוצרים 274656
לפטנטים יש תוקף מוגבל בזמן, מה שיכול להסביר את המספרים השונים.

במצבים האמורים אתה יכול לערער על תוקף הפטנט. יש גם בעיות קשות יותר, כמו submarine patents.
עולם ללא זכויות יוצרים 274662
אז יש מצבים שבהם הפטנטים של IBM לא עוזרים להם ? אולי הם מראש לא מנסים לאכוף מצבים אבודים ?

הם טורחים בכלל לתבוע דגי רקק שלא יכולים לשלם ?
עולם ללא זכויות יוצרים 274741
דגי רקק פשוט יחדלו להתקיים לאחר התביעה. האם כדאי, כלכלית, לתבוע אותם? אין לי שמץ של מושג.

המצב היחיד בו הפטנטים של IBM "לא יעזרו" הוא מול מישהו שאין לו מוצר משלו, אבל יש לו פטנט, והוא תובע את IBM על הפרת פטנט זה. דבר דומה קרה, אגב, למיקרוסופט.
עולם ללא זכויות יוצרים 255246
"Well sir, I have a silly walk and I'd like to obtain a Government grant to help me develop it".
עולם ללא זכויות יוצרים 255584
ההבדל המעשי הרלוונטי כאן הוא שפטנט הוא על רעיון ולא על ביצועו.

אם ממציא א' קיבל פטנט על מטוס בעל הנעה אטומית[*] וממציא ב' פיתח מטוס בעל הנעה אטומית בלי שהוא כלל שמע על הפטנט שרשם ממציא א' ובצורה עצמאית לחלוטין, הוא עדיין מפר את הפטנט.

קיימת בעיקרון האפשרות שתכתוב יצירה זהה לחלוטין ליצירה קיימת שיאנה קשורה אליה. אולם "צירופי מקרים" כאילו מצביעים בד"כ על העתקה מסוג זה או אחר. כשאתה כותב משהו אתה פשוט צריך להמנע מהעתקה מיותרת של יצירות אחרות.. במקרה של פטנטים אין לך הגנה פשוטה כזו. לכן חייבת להיות לך דרך לבדוק אם אתה מפר פטנטים קיימים [**]

[*] מי שיודע למי שייך הפטנט על מטוס בעל הנעה אטומית יכול לקבל מאותו מקום עוד הדגמה לאוויליות של מערכת הפטנטים. עוד לפני הצפתה בעשורים האחרונים.

[**] לא שיש דרך כזו כיום
עולם ללא זכויות יוצרים 255585
"שאלה (רצינית) לתומכי השוק החופשי: האם ניהול רישום הפטנטים הוא תפקיד הגיוני עבור הממשלה, שהרי לשיטתכם יש להמעיט את תפקידיה ותחומי אחריותה במידת האפשר?"

א. תפקיד הממשלה הוא הגנה על זכויות האזרחים.
ב. בין זכויות האזרחים נכללת הזכות לקניין
ג. יצירה ספרותית, מוסיקלית, פטנט וכו. נחשבים לקניין

מכאן ברור שההגנה על זכויות היוצרים, ובמקרה זה, אותו הליך חוקי שמאפשר לאדם לרשום פיסת קניין רוחני על שמו, היא תפקיד המדינה או על ידי גוף מוסמך מטעם המדינה.
עולם ללא זכויות יוצרים 255595
תודה.
עולם ללא זכויות יוצרים 256219
סעיף ב' שגוי ומטעה. יצירות אלו אינן קיניין כי הן לא מקיימות את תנאי האקלוסיביות. אם לי יש את היצירה לא אומר שלך אין.
עולם ללא זכויות יוצרים 257709
אתה אולי התכוונת לסעיף ג?
בכל מקרה לא יכולה להיות כאן שגיאה לאור העובדה שהשאלה היא "מדוע זה כך על פי השקפת עולמך?"
עולם ללא זכויות יוצרים 258038
כתבת בסעיף א' כי "תפקיד הממשלה הוא הגנה על זכויות האזרחים". אם כן, מה לגבי הזכות לחיות ולהתקיים בכבוד? אין סתירה מסוימת בהשקפתך?
עולם ללא זכויות יוצרים 258049
כשתספר לי מה כאן בדיוק סותר את מה ואיך בדיוק מתבטאת ה''זכות לחיות ולהתקיים בכבוד'' אוכל לברר לך אם יש או אין סתירה מסויימת בהשקפתי.
אל תשכח את הזכות החשובה ביותר 258055
''הזכות שלשכן שלך לא יהיה דשא ירוק יותר משלך''.
אל תשכח את הזכות החשובה ביותר 258136
היא מתנגשת עם זכותו של השכן לדשא ירוק משלך.
עולם ללא פטנטים 255068
ראשית כל, כל עניין התרופות (כפי שצויין לעיל מוגן בפטנטים ולא בזכויות יוצרים).

שנית כל, לגבי המצאה "קלה להעתקה שמשפרת את חיינו", בוא נעשה ניסוי מחשבתי: כמה המצאות קשות לפיתוח וקלות להעתקה יש שהפוטנציאל הכלכלי במיצוי ההמצאות לא יכול להתממש בתקופת ההשקה עד שהמתחרים מספיקים להעתיק ובמוניטין של היוזמים בהמשך.
עכשיו קח את כל הכסף המבוזבז על בחינה וכתיבה של פטנטים, ועורכי דין שעוסקים בתחום שעולה מיליארדים. רובם המוחלט של הפטנטים הם לא על המצאה חדשנית מסעירה אלא ניצול של המערכת למנוע מהמתחרים להשתמש במשהו שהם בשאיפה אליו, וככלי לאיים על חברות להגיע להסכמים שונים. זאת משום שעלות ההתדיינות המשפטית על תביעת פטנטים (אפילו לא מוצדקת בעליל) היא כה גבוהה שבדרך כלל מעדיפים להתפשר.
אם כל הכסף המבוזבז הזה היה יוצא על פיתוח המדע ישירות, על ידי מימון אוניברסיטאות ומכוני מחקר ממשלתיים, כולם היו מרוצים וכל ההמצאות ה"אבודות" היא מפותחות ואף יותר מזה.

למעשה, באוסטרליה נעשה מחקר בנושא זה בדיוק והגיעו שם למסקנה שאילמלא אמנות בינלאומיות שונות, היה עדיף לוותר לגמרי על הפטנטים, אולי פרט למקרים חריגים (כמו תרופות).
טיפול בבעיות של אתמול 255180
הבעיה לא תהיה מחסור ביוצרים, אלא מחסור במנגנון שידאג לסנן, לסגנן ולהפיץ את היצירות. אתה יכול לקרוא את במה חדשה כאוות נפשך, אבל יש לי הרגשה שאתה מעדיף לקרוא ספרים ערוכים שנבחרו בקפידה ע"י הוצאות הספרים. אני, בכל מקרה, מעדיף זאת.
אותו הדבר במוזיקה: אם לא תהיה תעשיית מוזיקה, אנשים לא יוכלו לדעת על מוזיקה חדשה שנוצרת ומעניינת אותם. היום אני יכול להאזין לרדיו, לצפות בערוצי המוזיקה בטלוויזיה או סתם ללכת לבדוק דיסקים בחנות המוזיקה החביבה עלי, ולמצוא כך מוזיקה חדשה שמעניינת אותי. אם לא תהיה תעשיית המוזיקה, אני אהיה תקוע עם יוצרים שאני כבר מכיר, ועם מנגנון ההמלצות של במה חדשה. לא תודה.
טיפול בבעיות של אתמול 255216
(משום מה יש לי הרגשה שזו לא הפעם הראשונה שאתה מעלה את הטיעון הזה, למרות שאתה תמיד מקבל את התשובה הבאה. מאידך, לא הצהרת מעולם על זכרון טוב)

זה לא תלוי בזכויות יוצרים. אם יש מספיק ביקוש בציבור לשרותי עריכה ובחירה, אנשים יוכלו להתפרנס מכך, בלי שהם יצטרכו לשם כך להפיק את הדיסק או הספר. אותם אנשים שהיום עושים זאת עבור חברות התקליטים וההוצאה לאור, יעשו זאת ישירות עבור המאזינים והקוראים שישלמו להם על כך.
טיפול בבעיות של אתמול 255270
אבל מרגע שאותו עורך/לקטור/מה-שלא-יהיה סיפק את המידע הזה, מה הבעיה להעביר אותו בחינם הלאה? איך בדיוק הוא אמור להתפרנס מלהמליץ לי על מוזיקה שאני אוהב? הרי אם אפשר להעתיק את המוזיקה כאוות נפשי, על אחת כמה וכמה שמותר לי להעתיק את ההמלצות שלו ולפרסם אותן בבלוג שלי חינם אין-כסף, לא?
טיפול בבעיות של אתמול 255305
וואלה.

(לא אמרת את זה בפעמים הקודמות, נכון? אם כן, אז לא אתה הוא הסנילי כאן...)
טיפול בבעיות של אתמול 255411
בנוגע למנגנוני סינון, אני לא רואה בדיוק את הבעיה. גם היום אמצעי התקשורת השונים מממנים מבקרים מטעמם. מקסימום מעמד המבקרים יהיה חשוב יותר (ואולי הם יעזרו במידענים).

עריכת ספרים היא באמת שאלה מעניינת יותר. אבל גם כאן לא נראה לי שצריך לחולל מהפכות. אני יכול לחשוב על כל מיני אפשרויות. למשל,
1. היוצר עצמו עשוי לשלם עבור עריכה מקצועית. יש לזה פן חיובי מאוד: היום היוצר תלוי בהוצאת הספרים. כשהוא משלם ההחלטות המקצועיות יהיו בידיו. בל נשכח גם שלמרות שאולי לא יהיו ליוצר זכויות לקבלת כסף על השימוש ביצירה, יצירה מוצלחת יכולה לבסס את מעמדו, ואת המעמד אפשר למנף ליצירת הכנסות.
2. חלק מהיצירות יופיעו ללא עריכה. שוב, זה לא עניין מבהיל. מקצוע העורך הוא די חדש (בעבר המדפיס והמגיה היה גם העורך).
3. אני מניח שייווצרו גם סגנונות חדשים. יצירות שיהיו סינתזה של אנשים שונים (סופר ועורך, סופר וקהילה-עורכת). אנחנו חוזרים למארכס: יחסי הייצור צריכים להתאים לאמצעי הייצור.
טיפול בבעיות של אתמול 255435
היום אמצעי התקשורת מממנים מבקרים מטעמם, אבל ההכנסה של אמצעי התקשורת עצמם מבוססת, במידה רבה, על זכויות יוצרים. במילים אחרות, אם אפשר ומותר להעתיק את העיתון ולפרסמו אצלי באתר בחינם, תצטרך קודם כל לבסס מודל עסקי חדש לעיתון.

באשר לעריכה, במידה שהמודל שייצא בסוף יאפשר לסופרים הכנסה גבוהה מספיק‏1, הם יוכלו לשלם לעורך. אם, לעומת זאת, הכתיבה תהיה יותר עניין של תחביב, אז המצב יהיה יותר קשה: בניגוד לסופר, שיכול לזכות בתהילה, העורך הוא תפקיד אפרורי יותר, וקשה יותר יהיה למצוא מי שיעשה זאת כתחביב.

1 ובהקשר זה - התאפקתי, התאפקתי, אבל כמה אפשר? - ההצעה שלי מפעם: הפצה חופשית של יצירות, ותשלום וולונטרי - דיון 106. אני כבר לא בטוח שזה רעיון טוב, או שהוא יותר טוב מהאלטרנטיבות, אבל אני עדיין מקווה שהוא מעניין...
טיפול בבעיות של אתמול 255444
מאמר יפה, 106, אבל כמו לרבים מהמגיבים שם, גם לי התפיסה נראית אוטופית מדי.

אני לא יודע לבסס מודל עסקי חדש לעיתון. הרבה אנשים בשוק התקשורת והמחשבים מנסים לעשות זאת כבר זמן רב, ולי אין רעיונות חדשים. אבל אני יכול לדבר כאן כמו חסידי השוק החופשי: קיים צורך בסלקציה וביקורת, גם מצד הצרכנים וגם מצד היוצרים. מצידי, שקבוצות יוצרים יתאגדו ל"פול" שיספק גם ביקורות, שהצרכנים יתאגדו לאיגודים (מתחרים!) כאלה, או כל קומבינציה אחרת. הנקודה היא שלדעתי מתקיימת כאן אי-תלות בין התהליך ההיסטורי של ביטול הרעיון של תשלום עבור יצירות רוחניות, לבין פתרונות לבעיות כמו פרנסת היוצרים או דרכים חדשות להתמודדות עם היצע היצירות.
טיפול בבעיות של אתמול 255492
"הנקודה היא שלדעתי מתקיימת כאן אי-תלות בין התהליך ההיסטורי של ביטול הרעיון של תשלום עבור יצירות רוחניות, לבין פתרונות לבעיות כמו פרנסת היוצרים או דרכים חדשות להתמודדות עם היצע היצירות."
ודובי ואני הראינו, נדמה לי, שיש תלות, עד כמה שזה אולי מצער.

וזה שיש ביקוש והיצע עדיין לא מבטיח שיווצר שוק (בוודאי אם אתה מטיל אילוץ נוסף של ביטול זכויות יוצרים; אני אהיה סימפטי לטענה שזכויות היוצרים בעצמן הן אילוץ וביטולן לא, אבל זה לא משנה את הנקודה). לנוכח הטענה הקונקרטית המצביעה על בעיה, נטל ההוכחה עליך להראות כיצד השוק יפתור אותה.
טיפול בבעיות של אתמול 255501
אני מצטער, הניסוח שלי היה קלוקל. התכוונתי לומר שהתהליך ההיסטורי של ביטול התשלום עבור זכויות יוצרים אינו תלוי בפתרונן של הבעיות שאתה ודובי העלתם. אפשר לדעתי להשוות את זה להתפתחות הדפוס (ואני בטח לא הראשון כאן שמבצע את ההשוואה הזאת). עד כניסת הדפוס, העבודה של העתקת הספרים הייתה עבודתם של הנזירים, ולכן הכנסייה גם שלטה על הידע המופץ. השליטה על הידע והספרים נתפסה כ"זכותה". עם התפתחות הדפוס הכנסייה ניסתה להמשיך את שליטתה. בהתחלה היא נלחמה בטכנולוגיה עצמה (כי היה לה אינטרס בקיומם של המנזרים), אח"כ כל ספר שהודפס היה צריך לקבל את אישורה. בקיצור, כל התהליכים הרגילים שמתנגדי הרגולציה אוהבים לתאר כבעייתיים. ההתנגדות והרגולציה לא עזרו לה: התפתחות טכנולוגית חזקה מספיק (אמצעי הייצור) מכניעה את צורות ההתקשרות והמונופול הישנות (יחסי הייצור).
מה שמוזר (וקצת משעשע) בעיניי כאן הוא לראות את חסידי השוק החופשי הופכים לתומכים נלהבים של רגולציה.

לנושא הבעיות של פרנסת האמנים או התמודדות עם היצע היצירות. למה זה שיש ביקוש והיצע לא מבטיח שייווצר שוק? האין זאת הטענה של תומכי השוק החופשי (שאני דווקא מקבל)?
טיפול בבעיות של אתמול 255513
"מה שמוזר (וקצת משעשע) בעיניי כאן הוא לראות את חסידי השוק החופשי הופכים לתומכים נלהבים של רגולציה."

למה מוזר? משהו שאתה יצרת הוא *שלך* - זהו קניין. זכויות יוצרים היא דרך לנסות להגן על קניין זה. מהרגע שאתה מקבל ששיר או סיפור הוא כמו השולחן שלי בבית, ו*זכותי* לעשות בו כרצוני, כולל למכור אותו שוב ושוב.

כמובן, מאחר וזכויות היוצרים מחוקק ונאכף ע"י המדינה, יש לו סיכוי לייצר רגולציה שמתרחקת מזכויות הקניין הבסיסיות, ולכן צריך להיזהר בניסוחן.

לגבי היווצרות שוק: תמיד יהיה ביקוש גבוה ליצירות שונות, אך רבים מהיוצרים יפסיקו לעסוק בכך (או יורידו מאוד את המינון), אם לא תובטח להם פרנסה מהעיסוק. מאחר וקל מאוד לשכפל את הדיסקים והקלטות, ההגנה היחידה במקרה זה היא בחוק (לא הלאמה, לא הקמת רשויות, פשוט חוק).
טיפול בבעיות של אתמול 255520
אבל אני לא מקבל ששיר או סיפור הם כמו השולחן שלך בבית. יש כאן שני היבטים. האחד, שאנחנו דנים בו כאן, הוא התזה שזכויות הקניין הרוחני הן חלק ממערכת כלכלית ספציפית. אין בהן דבר "טבעי": הן לא היו קיימות עד המאה ה-‏18 בשום מקום בעולם, אופי ההגנה עליהן (למשל, מספר השנים שהן תקפות) הוא שרירותי למדי וכולי. הטענה היא שמאחר שזכויות אלו הן תוצר של מערכת כלכלית מסוג אחד, שינוי של המערכת ישנה את מושג הזכויות (לדעתי, יביא לביטולן).
ההיבט השני, שהזכרנו בעבר, הוא ההיבט המוסרי. ההבדל בין שיר או סיפור לבין השולחן שלך בבית הוא היכולת של מספר אנשים להשתמש בהם בו-זמנית. אם אני משתמש ברכוש חומרי שלך, אתה לא יכול לעשות זאת (אם לקחתי את המכונית שלך, אתה לא יכול להגיע ממקום למקום). אבל אם אני משתמש ביצירות רוחניות כמו סיפור או שיר, אני לא מונע בכך מאף אחד אחר להשתמש בהן. זה הבדל מוסרי משמעותי מאוד בעיניי.

בנוגע לפרנסה, אני מניח שליוצרים דווקא תהיה פרנסה מהעיסוק. כמו שכתבתי למעלה, גם היום רוב היוצרים לא מתפרנסים ישירות ממכירת זכויות יוצרים. יש הרבה "מסביב", החל מהרצאות והופעות וכלה בהוראה או פרסומות. חוץ מזה, יוצרים לא עושים זאת רק עבור רווח כספי.
ואם מישהו יפסיק ליצור? שיפסיק. ואם הוא יתנה את המשך היצירה שלו בהשלטת השיטה הקומוניסטית? גם אז שיפסיק. זה לא טיעון מוצלח בעיניי.
טיפול בבעיות של אתמול 255524
אני חייב להתחיל עם הערה בנושא ההבדל המוסרי עליו אתה מדבר, לפיו נראה שאם אתה לוקח (בהשאלה, כמובן) את השולחן הישן שבמחסן שלי, שאיני משתמש בו יותר, אין הדבר חמור באותה רמה כמו להשאיל באופן דומה את השולחן החדש באמצע הסלון. מעניין. מן רובין הוד מודרני.

לגבי כל הדיבורים על ההנאה מעצם היצירה ומודל עסקי חדש: אני מציע שתבנה יסודות איתנים למודל כזה, לפני שאתה נפטר מהקודם. לא נראה לי שיש בשר בזה.

וכן, זכויות יוצרים היו גם בתקופת הכנסיה, שאז כל זכויות היוצרים, והאימהות שלהם, והבנים שלהם היו שייכים לכנסיה. (איזה טעם יש לדבר על זכויות ליוצרים תחת משטרים בהם לא היו זכויות לאנשים?)
טיפול בבעיות של אתמול 255534
האנלוגיה לא מוצלחת. אם חייבים לעשות אנלוגיה לשולחנות, אז אפשר לתאר את רובין, שיש לו שולחן זהה לשולחן שיש לך במחסן (הוא קנה אחד ממך בח"י דרכמות). רובין משתמש בשיכפולטר החלקיקי שלו כדי ליצור שולחן נוסף, אותו הוא יעניק לאדם שלישי. מעשהו של רובין מקטין את ערכו של השולחן המצוי במחסן שלך ולכן מקטין את סה"כ ערך הרכוש שלך (או את יכולת המכירה שלך)‏1. אפשר להגיד ש*זה* לא מוסרי, אבל זה ממש לא דומה למצב בו פורצים לך את המחסן וגונבים לך שולחן.

______
1 נניח. יש טענה שאומרת שלפעמים הפעולה יכולה דווקא ליקר את ערך השולחן שלך, במקרה בו יש גם יתרונות מסוימים לאי שימוש בשיכפולטור החלקיקי. סוג של פירסום ע"י הפצה.
טיפול בבעיות של אתמול 255537
אם האנלוגיה שלי לא טובה, שלך עוד פחות. אני יצרתי הקבלה בין קניין רוחני לקניין פיזי, כדי לתת יותר מוחשיות, ואתה הפכת קניין רוחני לכלום (מותר לקחת, להפיץ ושלכפל).
טיפול בבעיות של אתמול 255540
איפה כתבתי ש-"מותר לקחת, להפיץ ולשכפל" ואיפה "הפכתי קניין רוחני לכלום"? תארתי מצוי והצבעתי על פעולה (ששונה במהותה מפעולה אחרת, למרות נסיון לטשטש את ההבדלים ע"י אנלוגיות חלקיות מדי) שבהחלט ניתן לזהות אותה כפעולה לא מוסרית.
אתה הרי לא טוען שזה בלתי אפשרי לקחת, להפיץ ולשכפל. אתה רק טוען שזה "לא בסדר". ב-"לא בסדר" הזה אתה מעוניין להלחם בעזרת חקיקה.

השאלה למעלה, שמעלה יהונתן אורן היא שאלה פרגמטית: איזו מידה של רגולציה והתערבות אפקטיבית יכולה להפעיל מדינה, כאשר לא רק לרובין המרושע יש שיכפולטור חלקיקי, אלא לכל אזרח ואזרח? מה כבר הסיכוי ש*המדינה*, באמצעות חקיקה, תצליח לשמור על ערכו הכספי של השולחן שלך במחסן‏1?

________
1 ואין כאן הפחתה לאנלוגיה שלך. אפשר להניח שאתה ממציא סוג השולחן הספציפי.
טיפול בבעיות של אתמול 255545
האמת היא שהתחלתי רק בשאלה הפרגמטית. אבל עם התקדמות הדיון, אני חושב שהשאלה היא גם מוסרית: זכויות "קניין רוחני" כפי שאנו תופסים אותן היום, הן לא יותר מפיקציה חוקית. אין בהן דבר מוסרי.
זה לא אומר שמוסרי לקחת ספר של מישהו אחר ולהציג אותו כשלך, למשל. במערכת הכלכלית החדשה, זאת תהיה התחזות, אבל לא גניבה.
טיפול בבעיות של אתמול 255546
ועכשיו אני שואל את עצמי. מה כל כך רע בהתחזות?
טיפול בבעיות של אתמול 255572
לשאלה הפרגמטית של האכיפה: כשמדובר בתפוצה ביתית קטנה של אדם לעצמו, ברור שהחלטת המדינה לכאן או לכאן אינה משנה דבר (אלא אם אנחנו מחליטים להסתפח לאלבניה ולאסור יבוא מחשבים באשר הם, וגם אז תהיה פרצה).
החקיקה, ואכיפה המלווה לה, מבטיחה שברמה מוסדתית ובתפוצה המונית לא יתרחשו דברים כאלה.
הדבר דומה לכל חקיקה אחרת של קניין: כנראה שזו לא תשפיע על שופ ליפטינג צנוע, שאין אפשרות להבחין בו, והוא בד"כ נלקח בחשבון, מול האפשרות שהרשת המתחרה פשוט תגיע לעסק שלך עם 7 סבלים ותעמיס הכל על המשאית.
טיפול בבעיות של אתמול 255816
ופה נמצא שורש העניין: הגבול בין "תפוצה ביתית קטנה" לבין "תפוצה המונית", הופך (/הפך) להיות גבול מאוד מטושטש.
טיפול בבעיות של אתמול 255908
איני בטוח שהוא מטושטש: אם מדובר בהעתקה חינם בין חברים, זה דבר שבאמת קשה לעלות עליו. העתקה המונית לצורך רווח היא דבר שכבר יותר קל להתחקות אחריו, וכאן ההבדל העיקרי, לדעתי: יכולת גילוי העבירה והאכיפה.
טיפול בבעיות של אתמול 255917
אתה לא חושב שמידת היכולת לאכוף חוק מסויים היא בסיס רעוע להשעין עליו את השאלה מה חוקי או לא חוקי ?
טיפול בבעיות של אתמול 255922
לא ממש.
שאלת מעשיות האכיפה, כמו שאלת התקציב הנדרש לאכיפה, או לצורך מימוש החוק, הן שתי שאלות מעשיות קרדינליות מכדי להתעלם מהם בבואך לחוקק אותו.

במדינת ישראל, בצורה אופיינית כל כך לשלטון שסבור שהוא צריך לחוות דעה ולרגלץ כל תחום, ישנם הרבה חוקים מטופשים שלא עומדים בקריטריונים האלה. מה זה יוצר? מצד אחד, אזרחים שרוצים לקיים כל חוק מוכר כלשונו, מסתובבים עם אולקוס, ומצד שני קבוצה הולכת וגדלה של אזרחים מתחילה להתייחס לכל מערכת החוקים בזלזול, מאחר והם נתקלים ביותר ויותר באלה מהסוג הלא חכם, האינטרסנטי, והלא פיזיקלי בעליל.
טיפול בבעיות של אתמול 255932
אני מסכים עם צד אחד של מה שאתה מעלה, וראה תגובתי לאביב.

אבל ברגע שאתה מבסס את החלוקה עצמה בין חוקי ללא חוקי על פי מה שניתן ולא ניתן לאכיפה, מה קורה כשהיכולת לאכוף את החוק מתשנה באופן משמעותי בנקודת זמן מסויימת ?

הדוגמא הקלאסית היא הP2P למיניהן. הרי אין שום דרך יעילה להלחם בזה. אז זה אומר שכל תעבורה של קניין רוחני באמצעי כזה היא חוקית ?

(וזה בא ממשתמש מושבע של P2P, שלא שילם על שום תוכנה שהוא התשמש בא מאז שהוא גילה את רשת ה BBSים בתור ילד מחוצ'קן).
טיפול בבעיות של אתמול 255943
"אבל ברגע שאתה מבסס את החלוקה עצמה בין חוקי ללא חוקי על פי מה שניתן ולא ניתן לאכיפה, מה קורה כשהיכולת לאכוף את החוק מתשנה באופן משמעותי בנקודת זמן מסויימת ?"

מה ז'תומרת? משנים את החוק, אם צריך ואם רוצים. חוקים הם דבר דינמי, ובוודאי אמורים לשקף התקדמות טכנולוגית (ודי להתבונן בפסקי ההלכה של מרנובדיה כדי להיווכח בכך).

לגבי P2P - כפי שעניתי גם לאביב, החוק בהחלט מאפשר להושיב על ספסל הנאשמים את *המפיצים* הפירטיים (ולא את תוכנות ה P2P, שהן לכשלעצמן נייטרליות).
טיפול בבעיות של אתמול 255948
לא דיברתי על התוכנות, אלה על המפיצים. זה חוק שלא ניתן לאכוף.
טיפול בבעיות של אתמול 255956
מדוע לא ניתן לאכיפה? בד"כ, לאחר שחרור סרט חדש או תוכנה חדשה, צריך לחכות רק מס' ימים לפני ש"נשמה טובה" תפיץ אותה באחת מתוכנות ה P2P הנפוצות. כל מה שצריכה לעשות חברה, שמעוניינת לתפוס את המפיץ המקורי, הוא לבצע חיפוש במנועי ה P2P באותם שעות/ימים ראשונים, עד שהיא מגיעה למשתמש שמבצע זאת, דופקת לו בדלת, ומכאן, כמו שהיו אומרים כמה מרצים שלי, ההמשך טריוויאלי.
זה גם קורה מדי פעם, ודואגים להפיץ כל תפיסה כזו, "למען יראו וייראו".
אני מניח שזה לא הגיע לממדים גדולים בשל שיקולי כדאיות כלכלית של בעלי העניין, או שמידת החוקיות של ההליך עדיין נבדקת בבתי משפט עם המקרים לדוגמה שנתפסו.
טיפול בבעיות של אתמול 255968
מבחן התוצאה דיי מבהיר למה התיאור הנאיבי משהו הזה שלך מוטעה מיסודו.

בתור התחלה, ישנן רשתות P2P אנונימיות. דבר שני אפילו אם אתה מצליח להשיג IP ונקודת זמן, אתה צריך שיתוף פעולה של ספק שירות כדי לקבל כתובת. מעבר לעובדה שספקי שירות נאמנים ללקוחות שלהם (ובצדק, לדעתי), אתה יכול בקלות למצוא את עצמך עם כתובת ברוסיה, קוריאה או צ'ילה ביד.

בנוסף כל מי ש"תגיע" אליו, יכול לטעון בקלות שהוא לא המקור אלה השיג את החומר בעצמו מרשת אחרת. להוציא רשתות P2P קיימים עוד אינספור אמצעים להפצת מידע אלקטרוני. אני מציע לך להיכנס לערוצי IRC גדולים ולבצע חיפוש על "warez". עבור כל דבר שתחפש, אתה תמצא מספר כלשהו של שרתי FTP ציבוריים שניתן להשיג מהם את החומר שאתה מחפש. בחלק מאותם מקרים המארח לא מודע בכלל לשירות שהוא מספק. ובכל אותם מקרים היכולת שלך לאתר את המקור שלא לדבר על להוכיח, מפוקפקת עד לא קיימת.

מימדים גדולים ? כמה מקרים אתה יכול למנות שבהם מישהו נתפס והורשע ? כמה מקרים כאלו אתה יכול לספור מחוץ לגבולות ארצות הברית ? בעלי זכויות היוצרים אוהבים לעשות מכך מטעמים תקשורתיים, אבל האמת היא שמספר המקרים מועט מאוד, השקעת המשאבים לא כדאית (כפי שציינת), ואין לכך שום אפקט הרתעתי נראה לעין.

ואם נחזור למבחן המציאות, שלא עולה בקנה אחד עם התפיסה שלך: אם מתקפה משפטית מסיבית ממוקדת ב"מקור" אחד הייתה פשוטה ו/או אפקטיבית כמו שאתה מתאר, אז למה אחרי נפסטר יש היום את Kazza, Emule ו iMesh ? לא רק שהמתקפה לא הצליחה, התופעה רק גדלה. יותר מזה - בתקופת נפסטר האשמים היו המפתחים של אמצעי ההפצה. אחרי הפארסה ההיא אנחנו עדים למעבר תפיסתי: התוכנה לא אשמה, המשתמשים "המפיצים" אשמים. אני מנבא שאחרי מאבקים משפטיים כלשהם לפי הגישה הזו, אנחנו נהיה שוב עדים לעוד מעבר תפיסתי.

כל זאת מבלי לגעת באפשרויות הטכנולוגיות העומדות בפני משתמשי ה P2P במידה וחוקי המשחק ישתנו לרעתם.
טיפול בבעיות של אתמול 256083
איני בטוח שהתאור שלך אינו יותר משאלת לב מתאור המציאות. אנחנו נצטרך להמתין ולראות. ראשית, קאזה ודומיו הם לא נפסטר. אם היה קם עוד נפסטר היום היו תובעים אותו.
האתרים הפופולריים קלים למעקב, וכאלה שדואגים להצפין את משתתפיהם גם נרדפים. אם מישהו מעוניין בכך - בכח צו משופט ניתן להוציא כל מידע מ ISP.

דוגמאות למעצרים ופעילות בתחום:

טיפול בבעיות של אתמול 256226
מספרים מדוייקים ודעה אישית:

הנתונים האלו מתייחסים לארה"ב ולקבצי מוזיקה (התובעת היא ה RIAA, התאחדות חברות התקליטים האמריקאית). וזה המאמץ העיקרי שנעשה בעניין. אני לא מצליח למצוא עדויות למתקפה משמעותית בארצות אחרות. דוגמאות בודדות ברוסיה ויפן לא מעידות על תופעה משמעותית. בעצם זה לא מעיד על תופעה אפילו.

וזאת לעומת מה ? מיליונים. לא בהגזמה. בארה"ב לבד מדובר על כמה עשרות מיליונים. אפילו אם נאמין רק לחצי מהמספרים האופטימיים. ובכל שאר העולם ? כמה מאות אני מניח. אתה באמת מצפה שכמה אלפי תביעות יזיזו תופעה בקנה מידה כזה ? מה גם שהמספרים עצמם מדברים בעד עצמם: הם רק גודלים. כל הפארסה הזאת נראית כמו ניסיון לטאטא מדבר.

ולא סתם כמה אלפי תביעות. מדובר כאן על תופעה חסרת תקדים: "מכונת תביעות" שמתאמצת לאתר ולהגיש תביעות נגד "סתם" אנשים, תוך הפרה של פרטיות. יותר מכל דבר אחר התופעה הזאת מזכירה בריונות גרידא. כמה זמן לדעתך הציבור האמריקאי ייתן לתופעה כזו להימשך ? בארה"ב יש נורמות חברתות ומערכת משפט שמאפשרות לבצע לוליינות משפטית שנראית לנו הזויה משהו. אבל two can play this game. כמו התביעות נגד מקדונלדס, יש למשתמשים באמריקה בסיס לתביעה משפטית ייצוגית נגד ה RIAA על הפרת פרטיות. בנוסף קיימת סתירה מסויימת בין הטענה הרווחת בקרב מפתחי תוכנה מסחרית גדולים, שלא ניתן לתבוע מפתח של תוכנה על "misuse", לבין תביעות נוסח Napster ו Winny. הסתירה הזו לא תוכל להתקיים לאורך זמן, ולדעתי לענקי תוכנה בסופו של דבר יהיה אינטרס לא ליצור תקדימיים משפטיים בעייתיים מבחינתם.

לגבי הטענה שלך על ISP וכתובת, הדבר נכון אולי בארה"ב. אני לא כ"כ בטוח שתמצא הרבה שיתוף פעולה בשאר חלקי העולם, להוציא את אירופה אולי. בנוסף אפשרויות ההצפנה עומדות כל הזמן לרשותם של המשתמשים. שים לב דרך אגב לתביעה בלינק השני שלך. המפתח של Winny נעצר. לא על הפצה - על פיתוח כלי P2P שיש לו יכולות הצפנה. מה אמרנו על מתקפות נגד התוכנות עצמם ? מישהו אמר שהתוכנות לא אשמות. למה Winny אשמה ? למה אתה חושב שהתביעה נגדה לא תסתיים כמו שהתביעה נגד Napster הסתיימה ?

אגב מה ההבדל בין Napster לEmule ? חוץ מזה שEmule כמה עשרות מונים יותר מתוחכם, יעיל, ובעל בסיס משתמשים גדול יותר בכמה סדרי גודל ? למה אי אפשר לתבוע את המפתחים של Emule ?

בקיצור, אני לא בטוח שאני הצד שלוקה בWishful thinking כאן. תן לי לשאול אותך בפשטות: אתה מאמין שבעוד מספר שנים, הP2P פשוט ייעלם מן העולם, או יצטמצם לכדי תופעה שולית, בלי שום ירידה משמעותית במחירים של המוצרים הרלוונטים, אלה אך ורק כתוצאה מרדיפות ותביעות משפטיות ?
טיפול בבעיות של אתמול 256325
אם לא קראת את תגובה 256085 - זה הזמן. היא אמורה להראות שישנם עוד מסלולים (התפתח שם גם פתיל בנושא גוויעה פוטנציאלית של ה P2P).

ההבדל בין נפסטר (במודל שנסגר) לאימיול, עד כמה שזכור לי, הוא שהראשון לא היה תוכנת P2P ממש, אלא הכיל בשרת עצמו יצירות - מה שהיווה הפרה של זכויות יוצרים. זו הסיבה שאותו תבעו ואת אימיול או קאזה לא.
טיפול בבעיות של אתמול 256382
את התגובה ההיא קראתי. אני לא רואה איך היא עונה לתגובה שלי. בעניין התביעות, אתה חוזר על אותה טענה שעליה עניתי בתגובתי. בעניין משחקי המחשב התגובה שלך שטחית מאוד. איפה עוד חוץ ממשחק מחשב שהמטרה בו היא משחק יחד עם שחקנים אחרים, כאשר השרת עצמו מהווה חלק חשוב מהתוכנה, ניתן לדבר על המודל שתיאר אביב ? איך זה רלוונטי בדיוק למערכות הפעלה, חבילת תוכנות משרדיות והורדת MP3-ים ?

ההיסק מהמקרה הפרטי מאוד של משחקי מחשב לתוכנות בכלל היא כשל לוגי. מה גם שאפילו במקרה הפרטי הזה של שוק משחקי המחשב, המצב איננו כה פשוט כפי שהוא הוצג כאן.

לגבי Napster, אתה פשוט טועה, ווטסון ידידי. שון פנינג היה בין ההוגים הראשונים, אם לא הראשון, של רעיון ה Napster .P2P הייתה המימוש הראשון של עקרון הP2P, לפחות בהקשר של הורדת Mp3ים. MP3-ים לא ישבו על השרת של Napster.

טיפול בבעיות של אתמול 256392
אכן, נפסטר היתה ה P2P הראשונה, אבל היא היתה שונה בשגיאה הבאה: היא הכילה *קטלוג* של כל השירים הזמינים על שרת נפסטר בעצמו, ועל כך ההרשעה (להבדיל מיורשיה שהיו זהירים הרבה יותר):

לגבי התמודדות בהפרת זכויות יוצרים: בתגובה לאביב התייחסתי גם לתוכנות רגילות, ולא רק משחקים, שדורשות רישום לצורך אפשור פונקציות נוספות בהן, כולל עדכון שוטף של בסיס הנתונים.

לגבי העברת קבצי מסמכים ומוזיקה ב P2P ההגנה נראית בעייתית יותר, ונראה שהתביעות לא משיגות את יעדן. מנסים למצוא פתרונות אחרים, כמו אחד שמצאתי באתר הבא:
טיפול בבעיות של אתמול 256725
בוא נערוך השוואה קטנה בין Napster (הישנה) ל Emule.

בקבצי MP3, כידוע קיימים שני סטנדרטים לאחסון של מידע נוסף בתוך הקובץ, כגון שם האמן, שם השיר, ז'אנר וכד'. מה שמוכר בשמות IDtagV1 ו IDtagV2. כלומר למען הנוחות, גוש הבתים שהוא קובץ MP3 יכול להכיל בתוכו מידע המזהה את השיר, כדי לחסוך את הצורך לשמור מידע זה בנפרד.

השוואה בין תכונותיהן של Napster ו Emule:
נפסטר
- טכניקת P2P.
- אינדקס נשמר על השרת.
- מטפלת בקבצי MP3 בלבד.
- תהליך האינדוקס בוחן את המידע ב ID tags.

אימיול
- טכניקת P2P.
- אינדקס נשמר על השרת.
- מטפלת בכל סוגי הקבצים.
- תהליך האינדוקס מתייחס לשם הקובץ בלבד ולחתימה שלו.

כלומר ההבדל ה"מהותי" בין Napster ל Emule בהקשר של הבסיס לתביעה, הוא הבתים עצמם בקובץ שאותו בוחן תהליך האינדוקס‏1. האינדקס של Napster יכול להראות כמו טבלה עם שם האומן ושם השיר. האינדקס של Emule נראה כמו טבלה עם חתימה ושם קובץ.

הערכים שמופיעים באינדקס, בשני המקרים, מוזנים לתוכו עפ"י הערכים שבוחר המשתמש להכניס לקובץ שהוא משתף‏1. ב Napster אני אערוך את ה ID tag ואכתוב אומן: "לא חרדי", וחיפוש על "לא חרדי" יעלה את הקובץ. ב Emule אני פשוט אקרא לקובץ "לא חרדי.mp3", ואותו חיפוש יעלה את הקובץ‏2. בשני המקרים התוכן של הקובץ, כמו גם התוכן של האינדקס, תלויים במשתמש ולא בתוכנה או בשרת.

כלומר אין הבדל מהותי. או ליתר דיוק, הטענה כי הפער העצום בין ההתייחסות אליהן (תביעה משפטית בומבסטית לעומת חוקי לגמרי ו"התוכנות לא אשמות"), נובע מההבדל הזניח הזה בינהן, היא אבסורדית.
_______

העיקרון של נעילת פיצ'רים ופתיחתם לאחר תשלום לא נמצא בסביבה מהיום. זו צורת ההגנה הישנה ביותר בספר, והקלה ביותר לפריצה. מעולם לא קרה לי שהשיטה הזאת עצרה מבעדי להשתמש בתוכנה כלשהי. תמיד מצאתי פריצה או עותק פרוץ איפשהו באינטרנט (ולפני זה ב BBS-ים). ישנן עשרות קבוצות של האקרים שם בחוץ, תחת מגוון מעניין של שמות, שעוסקות בפריצות מהסוג הזה ללא תשלום ובקצב מסחרר. זמן ההמתנה לפריצה או לעותק פרוץ של תוכנה פופולרית עומד על שעות. זמן ההמתנה עולה עד שבועות. אבל דבר אחד בטוח: שיטת ההגנה הזאת לא הייתה מעולם ולא תהייה לעולם כלי יעיל להגנה על זכויות יוצרים.
_______

בוקר טוב ווטסון ידידי, הלינק השני שלך מתאר בדיוק את מה שמתואר בידיעה שלרגל פרסומה התכנסנו כאן היום. אני שמח לבשר לך שבמהלכם של שני ימי דיון ובערך עשר תגובות עברת את התהליך ההתפכחותי שעברו חברות התקליטים בעולם.

אני גם מרשה לעצמי להסיק מכך שאתה זונח את הטענה שתביעות יכולות למגר את תופעת הP2P. מעבר לכך קל להווכח שבעתיד אמצעי ההפצה העיקרי של קניין רוחני, או לפחות חלק מסוגי הקניין הרוחני (קרי: שירים) יהיה האינטרנט (לא בהכרח ע"י P2P).

השאלה היחידה שנותרת היא האם תצליח הטלת המס לאכוף את זכויות הקניין. אני טוען שהכל עומד ביחס ישר לתמחור של חברות התקליטים. המאבק התחיל מהניסיון שלהם לסחוט כמה שיותר כסף משירים ע"י הפקעת מחירים, והוא יימשך כל עוד הם יישארו בגישה הזאת. הניחוש שלי הוא שהמס יהיה זניח בהתחלה, וחברות התקליטים תנסנה להעלות אותו לאט לאט, או להוסיף לו כל מיני סעיפים דרקוניים.

_______
1 טוב שם הקובץ נאגר במיקום שונה על הדיסק, אבל זה זניח.
2 את החתימה למעשה.
טיפול בבעיות של אתמול 256726
צ''ל ''התהליך ההתפכחותי שלחברות התקליטים בעולם לקח כמה שנים לעבור''.
טיפול בבעיות של אתמול 256773
האינדקס של נאפסטר נשמר על שרת של חברת נאפסטר. האינדקס של אימיול נשמר במאות ואלפי שרתים פרטיים ברחבי העולם.
טיפול בבעיות של אתמול 257651
כל ההבדל בין Napster לEmule מהבחינה הזו הוא שEmule הוסיפה למודל של Napster "עמוד שידרה" של שרתים לפי המודל שהיה כבר קיים בפרוטוקול ה-IRC. ביחד עם העובדה שEmule פתוחה ולא שייכת לאיזושהי חברה ספציפית.

ההבדל הזה לדעתך אמור להסביר את הפער בין התביעה שספגה Napster, לבין התפיסה כי "התוכנות לא אשמות" שמופנית כלפי Emule ?
טיפול בבעיות של אתמול 255990
פעם ראשונה שאני שומע על זה. תוכל לספק הפנייה למקרה "ציד" כזה?
טיפול בבעיות של אתמול 256084
ראה תגובה 256083.
יום עיון: אכיפת החוק באינטרנט 258998
ראיתי את ההודעה בפורום אחר, ונראה לי שזה רלבנטי גם לכאן:
=======

אוניברסיטת תל-אביב
המכון לחקר האינטרנט
מתכבדים להזמינכם לערב עיון בנושא:
אכיפת החוק באינטרנט-האם היא אפשרית ?

בהשתתפות:
ד"ר אירית חביב-סגל, יו"ר, הפקולטה למשפטים,אוניברסיטת תל-אביב.
ד"ר אברהם טננבוים, שופט, מכללת שערי משפט.
עו"ד חיים רביה, מומחה לדיני מחשבים ואינטרנט.
סנ"צ מאיר זוהר, ראש היחידה לפשעי מחשב, משטרת ישראל.
מר עופר אלזם, מומחה לאבטחת מידע, חברת "אלדין".

האירוע יתקיים ביום רביעי, 17 בנובמבר 2004,
בשעה 17:00,
באולם "כס המשפט",
הפקולטה למשפטים,
אוניברסיטת תל-אביב.

הכניסה חופשית

לאישור ההשתתפות דוא"ל : MargalitH@tauex.tau.ac.il
יום עיון: אכיפת החוק באינטרנט 259217
נהדר... ואני לא בארץ.

מישהו יכול להקליט לי ?

אוף.
טיפול בבעיות של אתמול 256097
תגובה 115189
טיפול בבעיות של אתמול 256312
תגובה יפה מאוד, במיטב המסורת השכ''גית. תודה.
טיפול בבעיות של אתמול 255924
כבסיס יחידי, זה אולי רעוע, אבל זה בהחלט פרמטר חשוב בין סה"כ הדברים שיש לחשוב עליהם. איזה ערך יש לחוק שאין שום יכולת לאכוף אותו (ושחלק נכבד מן האוכלוסיה מפר אותו)?
טיפול בבעיות של אתמול 255928
זה בדיוק מה שאני חושב, ובגלל זה אני חושב שכל הגישה הנוכחית לזכויות יוצרים על קניין רוחני בעייתית בהקשר של אנשים פרטיים.
טיפול בבעיות של אתמול 255923
שיתוף קבצים ברשת האינטרנט הוא "העתקה חינם בין חברים‏1" שתוצאתה המצטברת היא "העתקה המונית" (אמנם לא לצרכי רווח של אדם ספציפי אשר מנהל את כל זה, אבל הטענה של הרוצים להגן על זכויות היוצרים היא שזו פגיעה של ממש - בדיוק כמו לגנוב למישהו שולחן מהמחסן).

הטענה הפרגמטית מלמעלה‏2, איתה צריך להתמודד, היא שככל שנתקדם אל העתיד, יכולת שיתוף המידע תשתפר ויכולת גילוי העבירה תפחת (אלא אם אנו מעוניינים בשכלול מעקב המדינה אחרי פעולותיו של הפרט). כדי לעזור להבין את הפרובלמטיות: נסה לדמיין מצב דמיוני קיצוני בו כולנו הופכים לאט לאט לסייבורגים בעלי זיכרון מושלם. את יצירתה האחרונה של שרית חדד נוכל להעביר זה לזה באופן שלם ע"י שמועה "מפה לאוזן". פעולת העתקה והשכפול של מידע הופכת להיות טבעית ופשוטה כשמיעת שיר חדש בפאב, זמזומו בזמן ההליכה הביתה והדבקת חבריך למשרד בקצביות שלו, יום למחרת. האם הנסיון להלחם בהפצה לא לגיטימית של מידע, מתוקף תפקידה של המדינה להגן על זכויות יוצרים, לא תהפוך בעולם שכזה לחסרת תועלת? ואם היא תהפוך לחסרת תועלת, האם הדבר לא יוביל לבחינה מחודשת של זכויות היוצרים? האם זכויות הן כה אינדפרנטיות למציאות, כך שהן ימשיכו להתקיים באותו אופן בעולם בו יהיה מאוד קשה (עד בלתי אפשרי) להגן עליהן בהצלחה?

___________
1 זה לא ממש משנה שהאנשים זרים זה לזה.
2 יהונתן אורן הוסיף דברים מעבר לשאלה הפרגמטית, אבל אני מתייחס רק אליה.
טיפול בבעיות של אתמול 255933
לגבי ההפצה ההמונית באינטרנט: כאן אפשר להתחקות אחרי מפיצים ראשיים (יש הרי מקור אחד או שניים לפני שיש מיליון), וחברות בעלות עניין אכן עושות זאת, ללא צורך בבקרה הדוקה מטעם המדינה, אלא גיבוי חוקי בלבד.

לגבי ההמשך - וואו. הלכת עם השאלה הזו קצת הרבה קדימה, לא?
מעניין לאן אפשר להגיע לויכוחים כשמשלבים מדע בדיוני: נניח שהסייבורג הפירט שלך רוצה לשמוע שירים, והסייבורג האומן שלי עדיין רוצה להרוויח על היצירה. אני מניח שזה יאלץ אותו להשתמש בהתקן שמתחבר לפורט הסריאלי שמתחת לאוזן שמאל של כל פירט מצוי, באופן שיודע אם היצירה נשמרת בתוך הפירט או לא. אם היא נשמרת (ויכולה להיות מופצת לאחר מכן), ההתקן משדר אזהרה חמורה בחזרה לסייבורג האומן, שדורש עכשיו תמלוגים מהפירט על כל נשימה שהוא לוקח להתקן הריאות החדש שלו. אין ברירה, זכויות יוצרים זה זכויות יוצרים...
עכשיו אני מוביל בתחרות הבידיונית? :)
טיפול בבעיות של אתמול 255950
אין כאן מד"ב. פשוט אבחנה בין אינפורמציה (והפצה שלה), לבין חומר (והפצה שלו). עד לא מזמן הדברים היו קשורים בהדיקות, וטבעי היה לכרוך אותם יחדיו. אבל היום מדובר בעולם חדש, מופלא, והקשר בין הדברים כבר אינו כה ברור (ואישית: ברור לי שאינו קיים).

פעם ג. שמעון כתב תגובה יפה בה הסביר כיצד שינוי ב-Infrastructure גורר שינוי ב-Superstructure, וזו דוגמא נהדרת לכך, לטעמי. עולם המושגים הישן כבר עכשיו מחטיא את המטרה (ועל כך תעיד הקלות בה ניתן להביא אותו לאבסורד). גם אם גישתך לנושא אינה אנכרוניסטית ממש עכשיו, סביר שהיא תהיה עוד בימינו. נותר רק להמתין ולראות כיצד העניינים יתייצבו. מסקרן.

מצד שני, עדיין אפילו לא בדיוק הבנתי איך "כסף" פועל.
טיפול בבעיות של אתמול 255961
תראי "כסף" זה מאוד פשוט - או שיש לך את זה, או שאין לך את זה. קצת כמו השיער של בראד פיט. או דודי בלסר.

אחרי שהבנת את זה, ההבדל בין "כסף" לבראד פיט הוא ש"כסף" נוטע באנשים אשלייה שהתשובה לשאלה "יש לי ?" משתנה. למעשה היא לא, ומי שאין לו גם לא יהיה לו, ומי שיש לו, תמיד יהיה לו. האשלייה מקורה בעיקר באותם מקרים ספורים שבהם עבר מישהו ממצב של "יש" למצב של "אין", או להיפך.

האופי האמביוולנטי הזה של "כסף" משמש כדי להחזיק בני אדם במעין אופוריה שבא בעצם לא אכפת להם שאין להם, מכיון שזה יכול אולי להשתנות בעוד רגע. מעין סם הרגעה להמונים שמונע מהם לעלות על אלו שיש להם ולקחת להם. לא שאז יהיה לאלו שאין להם, כי זה יתחלק לחלקים קטנים מדי, אבל אז לפחות גם לאלו שיש להם לא יהיה. כל זה בניגוד לדודי בלסר למשל, שאני מוכן להרוס לו את הפנים בכל רגע נתון, בכל מקום, ללא שום תמורה או סיבה נראית לעין. ואף אחד לא יכול לנסות לשכנע אותי שאולי גם לי יהיה יום אחד.

עכשיו הבנת מה זה "כסף" ?
טיפול בבעיות של אתמול 255964
אינפורמציה היא בסופו של יום גשמית - אוסף של ביטים או קשרים בין נוירונים, או ציור בחול. הדרכים להעבירה ממקום למקום הם גם ארציות למדי.
נכון שזה כבר לא ספר עבה או אפילו דיסק דק, אבל איפה שיש פיזיקה, אפשר להתמודד איתה באמצעים פיזיקליים, ואלו צריכים להתאים למדיום החדש: על כל האקר באינטרנט יש מישהו בחברת סימנטק שחושב איך לחסום אותו. על כל מפיץ בתוכנת P2P ניתן לייצר תוכנה שתאתר אותו וכיו"ב. זהו "מרוץ חימוש" פשוט, שבעידן שלנו הינו אינפורמטיבי יותר באופיו. אני לא בטוח שהגישה תהיה אנכרוניסטית בעתיד הנראה לעין (לפחות לא כל עוד ירצו יוצרים על סוגיהם וחברות המייצרות מידע ותוכנות להרוויח).
טיפול בבעיות של אתמול 255987
אני חושב שתאור ההתחקות אחרי מפיצים ראשיים הוא תמים למדי ומתעלם מן הפרובלמטיקה שהמציאות הטכנולוגית המשתנה, מציבה בפנינו. ראה תגובה 255968. אם זה מירוץ חימוש, אחד הצדדים נמצא הרחק הרחק מאחור (והפער גדל).

בתחרות הבדיון, אני חושב שאתה נמצא אי שם בין המקום ה-‏1345 לבין ה-‏1232 (בכל מקרה, יש ספק כבד לגבי הסיכויים להגיע לחצי הגמר).

קצת הקדמתי אותך והתיחסתי לנקודה הזו בדיוק בסוגריים שבתגובה 255923.
"(אלא אם אנו מעוניינים בשכלול מעקב המדינה אחרי פעולותיו של הפרט)"

ניתן להחליף את המעקב שמפעילה המדינה במעקב שמפעילות חברות פרטיות, אחר השימוש במוצריהן (אבל אז גם במדינה ה"חירותית" נגיע מהר מאוד להתנגשות עם תפקידה של המדינה לשמור על חירויות הפרט של האזרחים. לכן, סביר שבמירוץ הזה ינצחו המפיצים הלא לגיטימיים וחסרי השם את הנסיונות לשלוט על הפצה לא לגיטימית של מידע). איך אוכפים את הדרישה לדחוף פלאג לאוזן לפני השימוש בזיכרון האישי שלך במדינה חופשית? מה עושים כדי למנוע מסייבורג להשתמש בזיכרון שלו מבלי שיכנסו לראשו בניגוד לרצונו?

אבל פסדר, נעזוב את ההצגה המדב"ית‏1 שכה מפריעה לך. בוא נהיה פרגמטים ומחוברים יותר לקרקע: הנסיון מלמד שהנסיונות להגן על מידע, בשוק צריכת ההמונים, בעזרת בקרות למינהן (צורך ברישום, צורך בדיסק מקור, דיווח אוטומטי על העתקה, תקיעת פלאג מתחת לאוזן/לחיבור הסיריאלי של המחשב, מספרי רישום, Watermarks ואפילו פתרונות חומרתיים שאין דרך לעקוף אותם כביכול‏2) פוגעות יותר במשתמש הלגיטימי מאשר מונעות הפצת מידע. עפ"י הנסיון האישי שלי בשוק התוכנה (אין לי נתונים או ראייות, זה עניין של תחושה וקריאת דעות של אחרים), חברות נוטות להכנס להרפתקאות הגנת תוכנה שכאלה ומהר מאוד מבינות שזה נוגד את האינטרסים הכלכליים שלהן עצמן, משום:

1) שזה לא ממש אפקטיבי.
2) זה מעלה את עלויות פיתוח ותיחזוק המוצר‏3.
3) זה מגביר את חוסר הנוחות שבשימוש ולכן את זעמם של המשתמשים הלגיטימיים.
4) אולי בכל זאת מישהו שם מבין שלא כל סוגי ההפצה הרחבה (הבלתי לגיטימית), תמיד פוגעת ברווחים.
5) מסתבר שהשוק רווחי ואנשים קונים, למרות שניתן להשיג את המידע בדרכים לא לגיטימיות, כאשר החברה מוצאת דרך להעניק יתרון לרכישה החוקית.

____________
1 לא נוח לך השימוש בעתידנות וסייבורגים? חזור למציאות, הזז את הזיכרון מראשו של הסייבורג ושים אותו בכיס של פלוני אלמוני מן ההווה. ההבדלים לא מהותיים במיוחד, אלו בסה"כ הבדלים במורכבות הממשק.
2 כמו בקונסולת המשחק של XBOX, למשל. MODCHIP יפני קטן וחוקי ואדיוס להגנות של MS.
3 הנסיון שלי עם חלק ממשחקי המחשב הקנויים (וגם עם שפת תכנות אחת), הוא כזה: יוצא משחק עם הגנות שונות ומשונות. ההגנות שעבדו במעבדות החברה, בלי שום בעיה, יוצרות בעיות בהתקנה אצל משתמשים לגיטימיים רבים. יש backlash של משתמשים כלפי היצרן בפורומים, בביקורות המגזינים וברשת (והחברה לא יודעת איפה לקבור את עצמה מרוב בושה, תוך כדי מתן תשובות מגומגמות למדי). אחרי שבועיים של כעס הלקוחות, היצרן משחרר תלאי שמתקן את הבעיה (או מסיר לחלוטין את ההגנה). כמובן ששום דבר לא הפריע בינתיים לאף אחד להשיג את המשחק, בקלות, בדרכים לא לגיטימיות (הוא הרי שוחרר לרשתות ה-P2P, בגירסה מפוצחת, שבועיים לפני הופעתו על מדפי החנויות). המשחק הבא של החברה מגיע ללא הגנות כלל (או הגנות מינימליות וחסרות משמעות, כמו דרישת דיסק המקור בכונן התקליטורים‏4).
4 עוד שתי דקות באתר http://www.gamecopyworld.com (החוקי לחלוטין) וגם הכאב ראש הזה מאחורי המשתמש הלגיטימי והלא לגיטימי כאחד. מן הגנה פבלובית שכזו, כדי שכמה חבר'ה בחברת הפיתוח, ירגישו שהם "עשו משהו" כדי להלחם בהעתקות. למי אכפת שכל ילד בן 13 יודע איך לעקוף את הבעיה.
טיפול בבעיות של אתמול 255993
בלי קשר: אתה מכיר עדויות ל (4) במקרה ?
טיפול בבעיות של אתמול 256133
לא ממש. מדובר בדעה אישית בלתי מבוססת בעליל ולא יותר מכך.
טיפול בבעיות של אתמול 256179
כן זו גם הדעה האישית הבלתי מבוססת שלי בנושא.

טוב אם אני אמצא משהו, אני אעדכן אותך.
טיפול בבעיות של אתמול 256085
לגבי הלוחמה שעדיין קיימת, ראה תגובה 256083.

כנראה שהחברות באמת מסתפקות בכך, ולא רודפות כל מפיץ. אפשרי שהן מסתפקות באלו שקונים כדי לגרוף רווחים, ותופסות קורבן מדי פעם כדי לגרום לעוד פלח שוק שמונע ע"י פחד ממעצר לרכוש בכסף מלא את המשחקים והתוכנות.

לגבי משחקים (ותוכנות בכלל): אם איני טועה, מודל שתופס תנופה עובד על שרתים של המפיצים, שמעדכנים את התוכנות (החוקיות) וגם האטרקציה של משחקים רבים היא ברשת - ושם השחקן מחוייב להענות לדרישות המפיץ לשלוח את פרטיו, אם המפיץ רוצה בכך. כך שניתן לומר שגם בשדה זה התאימו את עצמם היוצרים: כדי לא להיכנס לביתו של כל אדם, שזה לא מעשי, הם גורמים למשתמש "לבוא אליהם".

כלומר, השתנות המציאות אינה בכיוון של המעתיקים חינם בהכרח, אלא מן שביל המשתנה בהתאם למאבק המתמשך בין היצורים והמשווקים הרוצים להרוויח, לאחרים.
טיפול בבעיות של אתמול 256132
לדעתי פלחי שוק שמונעים לקנות בחנות בשל פחד מההשלחות הפליליות של העתקה (בעקבות מעצרים ספורדים שמפורסמים בעתונות), זו פיקציה (או תופעה שולית למדי). לא נראה לי שהציבור קונה את קמפיין ההפחדה הלא אפקטיבי הנ"ל.

עם שאר התגובה אני מסכים לחלוטין. אלה שמבינים שיש מידע שלא ניתן למנוע את הפצתו, משנים אסטרטגיה ומספקים שירותים נוספים או ערך מוסף למוצר עצמו. אלה שמוצאים דרכים למשתמש "לבוא אליהם", יעשו קופה (למשל, אופנת ה-MMORPG שנפוצה בעולם אך לא בישראל). השאר מסרבים להכיר במציאות משתנה, רוקעים ברגליהם, נלחמים בתחנות רוח של האתמול ומתבכיינים על ההמונים שגוזלים את קניינם הרוחני. לדעתי, המודל של האחרונים יעלם בסופו של דבר. אבולוציה.
אבולוציה 256137
פיתרון טכנולוגי אחד שמתחיל להתהוות הוא לתת שיניים למילה *היזהרו*, ב"היזהרו מחיקויים". מה שמתחילים לעשות זה להציף את הרשתות בקבצים שמתימרים להיות הסרט או התוכנה המבוקשים, אך למעשה מכילים זבל, או גרוע יותר, תוכנה מזיקה. הדרך היחידה לוודא שקיבלת קובץ לא נגוע, הוא לקנות ישירות מהספק.

אני חושב שיש בעיה אתית עם כך שהייצרן גם מייצר גירסאות ממלוכדות של המוצר שלו, אבל אני מתקשה לשים את האצבע איפה בדיוק. משהו כמו entrapment בחוק האמריקאי.

בכל אופן, אם בעתידנות מדובר, צפו לגסיסה איטית של ה P2P כמו שאיידס הרס (לפחות בתחילת העשור הקודם) את המהפיכה המתירנית.
אבולוציה 256156
הסקס המתירני לא מת. פשוט הוסיפו לו גומי, הוספת דייט וחצי לשם הכרה שטחית ואישורים רפואיים :)

אינדקסים לקבצים בדוקים ולא נגועים, יש כבר היום (כשיורד אחד, בשל פעולה משפטית נדירה, צצים עשרה חדשים). למה גסיסה כשהשלב ההגיוני הבא הוא SafeP2P?
אבולוציה 256173
אינדקס לקבצים בדוקים אפשר גם לזייף. ממה נפשך- אמ יש אלפים - הרי שאינך יודע מי אמין. אם יש מעטים- הרי שנגדם אפשר לצאת לפעולה משפטית.
אבולוציה 256177
פעולה משפטית נגד מחזיקי אינדקסים לקבצים מזוייפים?
אבולוציה 256178
הלא מזוייפים כמובן. זרם התודעה מכה שוב או שאתה סתם מנטפק?
אבולוציה 256185
לא מזוייפים. איך אפשר לפעול משפטית נגד מחזיקי אינדקסים לקבצים לא מזוייפים? (הם לא מחזיקים את הקבצים עצמם).
אבולוציה 256189
אני סומך על מערכות המשפט, כבר ימצאו משהו. אולי המרדה ( אתר פוליטי הקורא להתנגדות לפינוי ונותן קישור לאתר עם הוראות לייצור בקבוקי מולוטוב, חוקי או לא?). העניין הוא שיש *מעט* כאלה ולכן קל להילחם בהם.
אבולוציה 256244
אני חושד שאתה לא מכיר כל כך טוב לא את חיי הלילה של תל-אביב, ולא את אופן הפעולה של מערכות P2P היום.
אבולוציה 256255
מודה בהכנעה, בשל כך כתבתי ''בעשור הקודם''. אנא השכילני.
אבולוציה 256303
לגבי מערכות P2P, אין לי כוח להסביר את זה, אולי מישהו אחר ירים את הכפפה. בקצרה: לקבצים יש חתימה, ולכל חתימה יש מספר מקורות. משתמשים מורידים את הקבצים עם מספר החתימות הגבוה ביותר (ואז מספר המקורות עולה). קבצים מזוייפים לא צוברים מקורות, ומהר מאוד נפלטים החוצה מהמערכת. בנוסף, לצורך הגנה מהפצה של וירוסים, מפורסמות בד"כ חתימות טובות של קבצים מבוקשים מאוד, או חתימות של קבצים "רעים".

בעניין המתירנות היום, אין לי דרך לספק מידע אמין בנושא, אבל התחושה האישית שלי עקב ניסיון אישי בלבד, היא שאיידס לא מפחיד היום אף אחד. הגישה היום היא "להנות אבל להיזהר", והאיידס לא נמצא בשום שלב במערכת השיקולים של אף אחד שמנהל סגנון חיים מתירני בקשר למין, לגבי פרטנר מסויים כל עוד יש קונדום בנמצא. אם משווים את המתירנות היום לתפיסה שהייתה לפני המהפכה המתירנית, הרי שברור שתפיסה הרווחת היום מתירנית הרבה יותר. בתחילת העשור הקודם הייתי ילד, אבל ממה שנחשפתי לתפיסות בתקופה הזאת קשה לי להאמין שהיחס כלפי מין חזר להיות בדיוק מה שהוא היה לפני המהפיכה המתירנית.
אולי מישהו אחר ירים את הכפפה וימצא לינקים לכתבות בקשר לתופעות מסויימות במועדוני בילוי ליליים.

אולי כדאי שאני אתחיל להציע תשלום תמורת הרמת הכפפות שאני משאיר על הרצפה.
אבולוציה 256332
יש קבצים רעים מאוד שמעתיקים את עצמם למחשבים אחרים ברשת. לקבצים אלו הרבה מאוד מקורות.
אבולוציה 256383
כלומר וירוס שמופץ דרך רשת P2P ומשתמש ברשת ה P2P בעצמה כדי להפיץ את עצמו ? נחמד מאוד. לא שמעתי על הסיפור הזה עד היום.

יש לך במקרה לינק ?
אבולוציה 276929
בתחילת העשור הקודם? אתה בן 15?!
טיפול בבעיות של אתמול 255538
חשבתי על זה קצת ופתאום התברר לי שאתה צודק. הרי גם דבר כמו השם שלי הוא מין דבר שאנשים יכולים להשתמש בו בעת ובעונה אחת. וברור שאם מישהו יקח את השם שלי, ואת התמונה שלי, ויתחיל איזה בלוג עם לינקים למכון קאטו, קרן המורשת ועוד כל מיני אתרים ליברלים אנשים עשויים לחשוב ש*אני* מאמין בדעות הנכונות והצודקות המובעות שם. אדם חסר מצפון כזה עשוי אפילו לשלוח הודעות לאייל בשמי, ולנאום בקיבוצים בשמי ולבעוט בישבני בשמי.

אני מתחיל לחשוב שהמבחן הזה (שימוש בו זמני) איננו מתכון מוצלח במיוחד לביסוס העמדות השגויות שהצגתי קודם.

אני מתנצל מראש בפני כל באי האתר, ד"ר בר ביצוע, יעקב, ווטסון וקארי אופנהיימר צודקים! יחי הקפיטליזם!
טיפול בבעיות של אתמול 255542
אסור לעשות לאנשים שגם ככה לא ממש יציבים דברים כאלה. לרגע תחושת המציאות שלי עברה טלטלה. אז אולי תציע לשר הפנים לאסור על השימוש בשמות זהים?
טיפול בבעיות של אתמול 255544
למה שאני אציע כזה דבר?
טיפול בבעיות של אתמול 255554
ושכחת: להעתיק וינייטות מקישון בשמך...
טיפול בבעיות של אתמול 255573
אבוי ליאיר לפיד...
טיפול בבעיות של אתמול 255882
"שאם אתה לוקח (בהשאלה, כמובן) את השולחן הישן שבמחסן שלי, שאיני משתמש בו יותר, אין הדבר חמור באותה רמה כמו להשאיל באופן דומה את השולחן החדש באמצע הסלון."
אתה חושב שזה "חמור באותה רמה"??
טיפול בבעיות של אתמול 255910
כן, אני סבור שזה חמור באותה רמה (אחרת לא הייתי כותב זאת): תחבת את ידך לכיסו של אדם אחר, ולקחת לעצמך. מה זה חשוב אם חלק מכספו מגולם כרגע בשולחן במוסך? האם כפשע, שוד של 1000 ש"ח חמור פחות משוד של 2000 ?
טיפול בבעיות של אתמול 257681
בכסף תמיד אפשר להשתמש.
בדוגמא שנתת, דיברת על חפץ שאין לי שימוש בו יותר. אם מישהו יבוא וייקח ממני חפץ שאיני משתמש או מתכוון להשתמש בו יותר, אני יודה לו שעזר לי לפנות את הזבל. אם ייקח לי חפץ חדש מהסלון, אפנה למשטרה.
טיפול בבעיות של אתמול 257826
כנראה פיספסת את החלק בו אני מתאר את *ערכו* של השולחן (במכירה בשוק הפשפשים, למשל).
טיפול בבעיות של אתמול 259277
האנלוגיה דיברה על "שולחן שאינני משתמש בו *ואינני מתכוון להשתמש בו*" ‏1. לפיכך, ערכו של השולחן אם יועמד למכירה אינו מן העניין, כי לא התכוונתי בשום מצב להעמידו למכירה.

1 אחרת האנלוגיה לקניין רוחני אינה רלוונטית - עבור קניין רוחני אין מצב שבו ארצה להשתמש בו ולא אוכל.
נדמה לי שכן. 293410
(או לפחות, גניבה של 2000 יותר חמורה מגניבת 1000. בשוד, עיקר האנטי-חברתיות זה השימוש בנשק ואלימות לשם הגניבה. נדמה לי)
_________
העלמה עפרונית, משלימה פערים
נדמה לי שכן. 293792
לא יודע איך את משקללת כל כך בקלות, בפרט לאור המשפט השני שלך.
293854
המשפט הראשון התייחס לגניבה, שם המשמעות בין גניבה "קטנה" לגניבה "גדולה"‏1. וגם אם בשני המקרים הגנב יורשע בגניבה (בהנחה שמישהו יטרח להעמיד אותו לדין על גניבה "קטנה") העונש במקרה השני יהיה חמור יותר.

המשפט השני התייחס לשוד. היות והחומרה של שוד על פני גניבה נובעת מהשימוש בנשק והאיום על האנשים (נדמה לי. אין לי הגדרה של "שוד" מול העיניים כרגע) נדמה לי שהחומרה שם תמדד יותר לפי מספר האנשים שנפגעו, אם מישהו נהרג או נפצע,אם התפתח קרב יריות וכוחות משטרה גדולים הגיעו למקום וכו'. סכום הכסף שנשדד יהיה, לטעמי, פקטור משמעותי פחות‏2 בהחלטה על העונש.

1מבלי להתייחס כרגע לשאלה אם אלף זה מעט ואלפיים הרבה. אם נהפוך את זה למאה מול חמשעשרה אלף, הנקודה תהיה יותר ברורה.
2 גם אם עדיין קיים
טיפול בבעיות של אתמול 255553
"אם אני משתמש ברכוש חומרי שלך, אתה לא יכול לעשות זאת (אם לקחתי את המכונית שלך, אתה לא יכול להגיע ממקום למקום). אבל אם אני משתמש ביצירות רוחניות כמו סיפור או שיר, אני לא מונע בכך מאף אחד אחר להשתמש בהן. זה הבדל מוסרי משמעותי מאוד בעיניי."

כלומר, אם אני נוטל את ספרך הפופולרי "עוולות הקפיטליזם," מדפיס ומפיץ אותו בחצי המחיר לא גזלתי ממך הכנסות שהיית מקבל מקונים?

ובוא נגיד שפרצתי אליך הביתה וגנבתי לך תכשיטים וקצת כסף. מייד רצתי לסוחר הסמים שלי והמרתי את הכסף בכמה מנות סם. עתה, גם אני נהניתי, גם סוחר הסמים שלי נהנה, גם הכסף והתכשיטים זמינים לכלל אנשים (לא מנעתי מאף אחד להשתמש בהם!) וגם אתה צריך להנות, לא? אחרי הכל, זה לא שאתה מתפרנס מהתכשיטים האלה ואם תעבוד קצת יותר קשה אז תכסה את ההפסד הכספי במהרה. אתה הרי לא עובד רק עבור רווח כספי אלא בעיקר בשביל הסיפוק, לא?
טיפול בבעיות של אתמול 255556
הציניות שלך מתבזבזת עליי.

אגב, למה לדעתך אין זכויות יוצרים על רעיונות? מה זה משנה אם האייק התנסח במילים כאלה או במילים אחרות – הרי במילא המילים אינן יצירתו האישית, אלא הרעיונות מאחוריהן. מדוע מותר לך להשתמש ברעיונותיו כאן באייל?
טיפול בבעיות של אתמול 255636
אין זכויות יוצרים על רעיונות אינטלקטואליים מאותה סיבה שאין זכויות יוצרים על רעיונות בציור – תמיד אפשר להצביע באופן סביר על prior art.

אני משתמש בכמה רעיונות של האייק, והוא מצידו השתמש ברעיונות של אדם סמית' וזה השתמש ברעיונות של קודמיו וכן הלאה וכן הלאה עד ראשית כל הימים.

מר ראשית כל הימים לא הגיש עדיין תביעה בנושא ולהערכתי זכויות היוצרים שלו על הרעיון הראשון (אש! טוב!) פקעו מכבר.
טיפול בבעיות של אתמול 255642
אני לא בטוח שאני מבין למה התכוונת. אתה אומר שהרעיונות אינם רק "שלו". המילים בודאי אינן רק "שלו". אז מדוע שהוא יהיה זכאי לזכויות יוצרים?
טיפול בבעיות של אתמול 255662
הוא זכאי לזכויות יוצרים על הרצף הייחודי המסויים של מלים המהווה את ספרו. כך זה עובד גם במוסיקה ובקולנוע. ההנחה היא שלמרות שתיאורטית ייתכן ואדם אחר, בלי תלות ובאופן עצמאי, ייצור אותו רצף, הסיכוי לכך הוא כל כך זעיר עד שאין מתחשבים באפשרות זו כלל.
טיפול בבעיות של אתמול 255708
זה נשמע בלתי סביר לחלוטין. מילא במוזיקה, שרצף ייחודי של צלילים מהווה את התוכן של המוזיקה עצמה. אבל ברצף מילים? אף אחד לא קורא את האייק בגלל רצף המילים הספציפי, אלא בגלל התוכן והרעיונות. אני מניח גם שהוא היה מוכן להחליף מילים מסוימות באחרות אם היו מראים לו שהניסוח החדש מעביר את רעיונותיו בצורה בהירה יותר. אז מה מיוחד כל כך ברצף המילים שיצר האייק שהוא זכאי להגנה שרעיונותיו אינם זכאים לה?
טיפול בבעיות של אתמול 255710
לא ברור לי איך זה קשור. גם לספר גרוע שרצפי המילים הספציפיים שלו יוצרים קטסטרופה מהלכת יש זכויות יוצרים.
טיפול בבעיות של אתמול 255712
אני מנסה להבין את התפיסה שלך בנוגע לצידוק לקיומן של זכויות היוצרים במתכונתן הנוכחית. למעלה (תגובה 255553) השווית הפרת זכויות יוצרים לגניבת כסף ותכשיטים. אני חושב שאם זה כך, יהיה זה קוהרנטי להחיל את הזכויות על הרעיונות יותר מאשר על צירופי המילים. הם רק אמצעי ליצירה האמיתית.
מדוע אני טועה? כיצד התפיסה שלך לכידה?
טיפול בבעיות של אתמול 255731
רצפי המלים אינם אמצעי – הם הדבר עצמו, בדיוק כמו שבמוסיקה רצפי התווים הם הדבר עצמו ובתמונה רצף הפיקסלים הוא הדבר עצמו. רעיונות, כעקרון, אינם ניתנים להגנה או פיטנוט (גם הפטנטים אינם הגנה על רעיון אלא על אופן ביצוע מסויים או טכנולוגיה לביצוע דבר מסויים, לא על הרעיון הבסיסי עצמו).

אבל בוא ננסה להבהיר, כדי שלא נכנס לשרשור אינסופי של אני-אמרתי-אתה-אמרת: חילוקי הדיעות בינינו הם, בעקרון, פשוטים מאוד: אתה טוען כי ניתן לתת הגנה קניינית רק למוצר פיסי מוגדר ולא להעתקים "נאמנים למקור" שלו. אני טוען כי ההגנה הקניינית משתרשרת לשיעתוק מכאני של המקור, ולמעשה אין הבדל מהותי בין ההגנה הקניינית למוצר הפיסי וההגנה להעתקים נאמנים, כל עוד ניתן להגדיר את המקור להעתקים באופן חד-משמעי (לדוגמה, רצף תווים).

האם עד כאן אני מדוייק בהגדרת ההבדלים בין העמדות? אם לא, היכן? תן הגדרת נגד.
טיפול בבעיות של אתמול 255750
ההגדרה שלך נראית לי מתאימה, אם כי אני יכול לקבל את המוסריות בתשלום עבור שיעתוק מכאני שמתבצע לצרכים מסחריים ברורים.
טיפול בבעיות של אתמול 255845
כלומר, אתה לא חולק על כך שיש ליוצר זכות מוסרית לגבות כסף על העתקים בשיעתוק מכאני, אבל סבור שההתפתחויות הטכנולוגיות מחקו את היכולת המעשית לאכוף את התשלום ביחס ל"אזרח הקטן" המבצע העתקות לצרכיו האישיים?

אני לא בטוח אם זה טיעון שאני יכול לחלוק עליו, שכן במקרים מסוימים שינויים טכנולוגיים אכן מקשים מאוד על אכיפת תשלום (כלומר, על שמירת הזכות). בכל זאת חשוב לציין שני דברים:
א. ישנם מקרים מסוימים בהם אין הפרה של זכויות היוצרים בקנה מידה רחב בגלל שהמוצרים יצאו מלכתחילה עם הגנה מובנית. דוגמה טיפוסית היא מכשירי ומשחקי פלייסטיישן.
ב. עיקר ההפרות של זכויות יוצרים – בישראל וברוב העולם – שייך לתחום פרוזאי יותר מקאזה, של מפעלים להדפסת ספרים, תקליטורים ומערך שיווק בשווקים המופעל על ידי עבריינים מסורתיים לגמרי. זה בוודאי דבר שאפשר וצריך להתמודד עמו.
טיפול בבעיות של אתמול 255868
אני חושב שמערך המושגים שאנחנו משתמשים בו היום לנושא הוא גס מידי, ולא מתאים להתמודדות עם העולם המתהווה. "זכות קניין" נתפסת כעניין בינארי לחלוטין (או שיש לך או שאין לך), וזה לא המקרה כאן. למשל, לאפלטון בודאי יש זכות לספריו, במובן זה שאסור לך לפרסמם בשם אחר (גם אם אין מי שיאכוף את הזכות הזאת). מצד שני, אין לו "זכות קניין" עליהם, בשום מובן כספי. גם נושא התשלום עבור שימוש מסחרי אינו חייב לנבוע מ"זכות קניין" דווקא.
אין לי כרגע מערך מושגי חליפי להציע. אבל הנושא נראה לי ראוי למחשבה.

לשתי הנקודות שלך:
א. לא שייך לסוגיית זכויות יוצרים. אם הצלחת ליצור הגנה טובה - אשריך.
ב. בודאי שכל זמן שקיימים חוקי זכויות יוצרים צריך לאכוף אותם, בכל מקום. אני לא קורא לעבריינות.
טיפול בבעיות של אתמול 255963
דומני שהסוגיה הקריטית שאותה אנחנו צריכים לברר היא זו שבה דיעותינו חלוקות – כלומר, מידת השירשור של זכויות היוצרים (שהן סוג של זכות קניין) להעתקים מכניים של המקור.

ניקח דוגמה אישית: אני ייצרן של תוכנה המופצת באינטרנט ובאופנים אחרים. אני מבקש תשלום עבורה ומי שמעוניין בה, אמור לשלם.
פיסית, התוכנה אינה יותר מערימה קטנה של סיביות באתר אינטרנט או על גבי תקליטור, כך שקשה מאוד לדבר על מימד חומרי כלשהו. אבל מה בכל זאת מוטמע בה שמאפשר לי לדרוש עבורה כסף?
תשובה אפשרית אחת היא שמה שמוטמע בה הוא הגנות שיצרתי, המונעות שימוש בלי תשלום כספי. כלומר, אין לי למעשה זכות יוצרים המשתרשרת לערימת הסיביות הזו מלבד ההגנה שאני מספק נגד שימוש לא מורשה בהם. אם אני מספיק חזק, אהנה מתשלום. אם לא, לא. אם מתפתחת טכנולוגיה כלשהי המאפשרת לפרוץ לתוכנות באופן טוב יותר, הרי שהפסדתי הכנסה, אך זכויותי לא נפגעו.
זו, כמדומני, העמדה הקרובה יותר לשלך.

תשובה אפשרית אחרת סבורה שבשיעתוקי התוכנה השונים, ערימות סיביות ככל שיהיו, מוטמעת גם זכות מיוחדת שלי להנות מהכנסות מפרי יצירתי, אפילו אם לא הייתה לי יד בהורדתם מהאינטרנט או צריבתם על תקליטור. לפי תפישה זו, ישנם סוגים שונים של יצירה – כאלו המבוססים על מקור אחד ויחיד שאין לו העתקים (כמו בציור, למשל), כאלו המבוססים על הופעת בני-אדם (כמו בתיאטרון או בהופעה), וכאלו שבהם הדרך היחידה או העיקרית בה היוצר יכול להציג את יצירתו בפני העולם היא באמצעות העתקים נאמנים למקור.
במלים אחרות, ההעתק הנאמן למקור הכרחי בתחומי יצירה מסוימים ואין דרך להביא את היצירה לידיעת הציבור אלא באמצעות העתקים. מכאן, שהתכחשות להשתרשרות זכות היוצרים להעתק דומה להתכחשות לזכות לגבות תשלום עבור היצירה בתחום זה כלל.
טיפול בבעיות של אתמול 255971
או. קיי. זה ניסוח בהיר מאוד של העמדה שלך.

לסיכום העמדה (הנורמטיבית) שלי, כפי שהיא נראית לי כרגע:
זכות הקניין קיימת והכרחית כדי שתוכל להנות מפרי יצירתך, ולא כדי שתוכל לחסום אחרים מההנאה הזאת. לכן, העיקרון צריך להיות שעל משאבים מוגבלים (מכונית, דירה, אמצעי חליפין) חלה זכות קניין, ועל משאבים בלתי-מוגבלים ("רוחניים") לא חלה זכות כזאת.
טיפול בבעיות של אתמול 255998
''זכות הקניין קיימת והכרחית כדי שתוכל להנות מפרי יצירתך, ולא כדי שתוכל לחסום אחרים מההנאה הזאת. לכן, העיקרון צריך להיות שעל משאבים מוגבלים (מכונית, דירה, אמצעי חליפין) חלה זכות קניין, ועל משאבים בלתי-מוגבלים (''רוחניים'') לא חלה זכות כזאת.''

כלומר, אתה מגדיר כל משאב שניתן לשעתקו (והופך לפיכך ''לא מוגבל'') ונטול ממד פיסי מהותי (משאב ''רוחני'') כמי שאין עליו זכות קניין (ובכלל זה, כמובן, זכויות יוצרים).

המסקנה מכך, אם אני מבין נכון, היא שלא צריכה להיות זכות קניין על פטנטים למיניהם ותרופות, לדוגמה, משום שהם ניתנים לשיעתוק, נטולי ממד פיסי מהותי (גלולה אינה שונה מהותית מתקליטור, לעניין זה) ולמעשה אינם מוגבלים (הזמינות של חומרים לייצור תרופה היא אלמנט זניח, לפחות בחלק גדול של התרופות).

אגב, הקביעה שלך מדוע קיימת זכות קניין היא עניין שנוי במחלוקת והאמירה ''לא כדי שתוכל לחסום אחרים מההנאה הזו'' היא מעורפלת במקרה הטוב ובלתי אפשרית להגדרה במקרה הרע.
טיפול בבעיות של אתמול 256002
אני באמת חושב שאין זכות קניין ''טבעית'' על פטנטים ותרופות. ידע אינו יכול להיות קניין, אלא במובן מטאפורי. אבל אני גוזר הצדקה לקיומן של המגבלות הנ''ל מטעמים תועלתניים. כדאי לחברה להטיל איסור לזמן מוגבל על העתקת פטנטים ועל ייצור תרופות לפי נוסחאות שאחרים פיתחו.

אני מסכים שההצדקה שנתתי לזכות הקניין שנויה במחלוקת, ויש דרכים שונות להתייחס לזכות הקניין.
טיפול בבעיות של אתמול 256031
אוקי, ומטעמים תועלתניים לא מוצדק קיום זכות קניין ביחס לתוכנה? ומדוע לא ביחס לסרטי קולנוע? ומה עם מוסיקה?

הנקודה שלי כאן היא שאם אתה משתמש בהצדקה תועלתנית לזכות קניין, בסופו של דבר אתה מגיע לנקודה בה ההבחנה שלך בין זכאי להגנה ללא זכאי להגנה הופכת שרירותית למדי. בכל צורה שבה אתה פורס את העוגה, בסופו של דבר מישהו – ובאופן טבעי זה יהיה גורם שלטוני – בא ומכריע לא על פי אבחנה שבחוק אלא על פי דעתו כי א' כן זכאי וב' לא זכאי. במצב הזה, נשמטת הקרקע מעט תחת רגלי כולנו, כי מה שהוא מוצדק תועלתנית ביום א', יכול להיות בלתי-מוצדק ביום ב' ואם היום תרופות נראות לך זכאיות להגנה, מחר יבואו אחרים ויתבעו בנימוקים דומים הגנה לביו-טכנולוגיה, או נאנו-פסיכומטריה, או היפר-מוסיקה, או כל חידוש. בשורה התחתונה, אם אנחנו רוצים לחיות במדינה של חוק, צריך לפרוט את הכל למעות של סעיפים בחוק.

זו, לדעתי, החולשה הגדולה של הטיעון שלך בזכות הכרעה על פי טעם תועלתני – הכל יתבסס על מלים הכתובות על הקרח הבירוקרטי. ובמקום כזה, לא לך ולא לי יהיה טוב.
טיפול בבעיות של אתמול 256046
אני מותח את הקו בתועלת של התהליך המוגן לאנושות (תנאי הכרחי), ובצורך להשתמש באמצעים חומריים כדי להפיץ את היצירה/פטנט (תנאי מספיק). השימוש באמצעים חומריים להפצה של יצירות דורש השקעה כספית. מאחר שאנחנו מעוניינים תועלתית בהפצת היצירה/פטנט, יש הגיון להגן על היוצר מפני שיעתוקים. זאת הסיבה שקיומן של זכויות יוצרים בחברה התעשייתית נראה לי כדבר סביר, בעוד שבחברת המידע אני חושב שאין לזכויות כאלה הצדקה תועלתנית.
אהיה הראשון להודות שניתן למתוח את הקו גם במקום אחר. אני חושב שבכל האמור להכרעות לגבי דרך ניהול החברה אין דרך אחת נכונה להכרעה. בכל סיטואציה יש מספר אלטרנטיבות, שבחירה בכל אחת מהן היא בחירה סבירה.

אני מבין את השאיפה להכרעות "קשיחות", כפי שהיא באה לידי ביטוי בתורת הזכויות. להבנתי, תורת הזכויות (ולא משנה אילו זכויות), לא תצלח לכך. זכויות אינן יכולות להיות היסודות האלמנטריים של תורה מוסרית או מדינית. אתה תמיד נאלץ להכריע בין זכויות (אתה מגייס אנשים לצבא, מטיל מסים וכולי). עצם האפשרות שלך להכריע בין זכויות מעידה על כך שיש כללים מוסריים אלמנטריים יותר מזכויות, שמשמשים אותך להכרעה.
טיפול בבעיות של אתמול 256053
"אני מותח את הקו בתועלת של התהליך המוגן לאנושות (תנאי הכרחי), ובצורך להשתמש באמצעים חומריים כדי להפיץ את היצירה/פטנט (תנאי מספיק)... אהיה הראשון להודות שניתן למתוח את הקו גם במקום אחר."
הבעיה לדעתי אינה היכן אתה מותח את הקו אלא אילו שיקולים מנחים את מתיחת הקו.

בראיה העקרונית (נאמר שאני מייצג אותה) יש שירשור מלא או כמעט מלא של זכויות גם להעתקים מכניים, כאשר "הפרקטיקה" נכנסת עם שיקולים של מעשיות קיום ההגבלה (כלומר, החוק קובע מה אסור ומותר, אך מופעלים שיקולי סבירות ויישימות).

בראייה התועלתנית (נאמר שאתה מייצג אותה) הכרה או אי הכרה בזכות הוא עניין זמני ותלוי הקשר. כלומר, זכות יכולה להיות מוכרת או לא מוכרת בהתאם לתנאי הזמן, הסביבה, הטכנולוגיה, וכן הלאה. כך אני מבין לפחות את פסילת זכויות היוצרים היום מצידך בנימוק שאין הצדקה תועלתנית להן "בחברת המידע."

הבעייה העיקרית של הראייה התועלתנית היא שהיא מחייבת הכרעה שרירותית של המכריע, בלי שתהיה לו מסגרת התייחסות הולמת (לבד מההתייחסות ל"כללים מוסריים אלמנטריים"). גם בראייה העקרונית מופעלים שיקולים תועלתניים, אך הם מיושמים בתוך מסגרת מוגדרת שקובע החוק. כשאין חוק דין ה"כללים המוסריים האלמנטריים" להתרגם לטעמו ותחושותיו המוסריות של הבירוקרט שיתווה היכן עובר הקו. במלים אחרות, אתה ממיר חוק במערכת כוחנית. גם אם ישנם "כללים מוסריים אלמנטריים" מאחר והם אינם מעוגנים במערכת חוקית ברורה, הם למעשה חסרי משמעות (ואם הם כן מעוגנים במערכת חוקית ברורה, אתה חוזר לעמדת הראייה העקרונית).

לתפישתי, אתה ממיר כאן מערכת שביסודה עומדת מערכת חוקים שאינה תלויה בבירוקרטיה ומבחינה בין רשות מחוקקת, שופטת ומבצעת, במערכת שבה יש למעשה רק רשות מבצעת. מאחר והמחוקק אינו יכול לקבוע מסמרות לגבי אסור ומותר (מה שאתה מכנה "הכרעות קשיחות") הוא יוצא מהמשחק. הרשות השופטת נעדרת ממנו מלכתחילה, משום שהיא בנויה על חוקים ומערכת תקדימים המייצגים את הבנת הדור אותם. נותרת הרשות המבצעת – הבירוקרטיה הממשלתית. זו, בהתחשב בכך שאין דרך לסייג את כוחה, דינה להפוך עריצה באופן חלקי או מלא וזה רחוק מאוד ממה שאתה שואף אליו, כמובן.
טיפול בבעיות של אתמול 256101
אני לא עוקב. מדוע אני מוציא מהמשחק את המחוקק ואת הרשות השופטת?
המחוקק יכול לקבוע מסמרות לגבי מותר ואסור במסגרת המדינית. הקביעות שלו לא יהיו "קביעות מוסריות" אלא "חקיקה במסגרת מדינית". אני חי עם זה בשלום, כי לדעתי יש מרווח בין קביעות-מוסריות לבין קביעות-אנטי-מוסריות. במילים אחרות, אני חושב שהלגיטימיות של החוקים שקובע המחוקק אינה תאימות שלהם לחוקי המוסר, אלא הלגיטימיות של השילטון עצמו.
טיפול בבעיות של אתמול 256247
"אני לא עוקב. מדוע אני מוציא מהמשחק את המחוקק ואת הרשות השופטת?"

אם הקביעה היא על יסוד תועלתני (כלומר, מה כדאי או משתלם) מישהו צריך לקבוע מה כדאי ומה משתלם. הקביעה הזו צריכה להתחשב תמיד בהקשר זמני ומשתנה (כלומר, היא תגובתית לשינויים במצב).
המחוקק אינו יכול להיות שותף כאן, משום שחוקים מתיימרים להיות תקנות קבועות ומוחלטות. בית המשפט אינו יכול להיות שותף משום שמערכת פסיקות בנויה על פירוש חוקים ועל פסיקות קודמות. בהיעדר חוקים, אין לרשות השופטת תפקיד.
נותרת הרשות המבצעת.

הפתרון שאתה מנסה לתת למצב בדמות "חקיקה במסגרת מדינית" לא ברור לי. אם אתה מתכוון לחקיקה שתיתן מרווח פעולה רחב ותהיה כללית ומעורפלת מאוד, הרי שאתה משפר את הרגשתך אבל בפועל חוזר לנקודת המוצא (המחוקק והרשות השופטת מחוץ למשחק). התפישה המקובלת למן המגנה כרטא ועד היום היא שהגבלה אפקטיבית של כוח השליט (הרשות המבצעת) תיתכן רק בתוך מסגרת חוקית וכתובה שתגביל את כוחו במפורש. לדעתי, אם אתה משמיט את הבסיס הזה, אתה מקריב הרבה יותר מדי למען הרבה פחות מדי ומאבד את היכולת לבקר את התוצאות, כך שאתה עשוי להפסיד הכל למען כלום.
טיפול בבעיות של אתמול 256463
אני עדיין לא בטוח שאנחנו מדברים באותו מישור. למה שחוקים לא ישתנו מפעם לפעם, בהתאמה לנסיבות? זה מה שקורה עם מערכות חוקים משחר ההיסטוריה.

ב"חקיקה במסגרת מדינית" התכוונתי למרווח שיש למחוקק. אם אני מבין נכון, התפיסה שלך היא שחוק יכול להיות "צודק" אם הוא מתאים לתפיסה שלך של צדק (גירסא של תורת הזכויות), או "כוחני" אם הוא לא מתאים לה. אני חושב שהצדק בחקיקה מדינית הוא לא מוניסטי. להשקפתי, הלגיטימיות של החקיקה לא נובעת מכך שהחוקים הם הצודקים ביותר (כי אני לא חושב שיש דבר כזה), אלא מהלגיטימיות של השלטון בכלל. אני אסכים כמובן שיש חוקים לא צודקים, אבל יש רווח בין לא-צודק לבין "צדק בהתגלמותו". בתוך המרווח הזה המחוקק יכול לנוע.
טיפול בבעיות של אתמול 256733
"למה שחוקים לא ישתנו מפעם לפעם, בהתאמה לנסיבות? "

מי אמר שלא? בוודאי שישתנו – הנקודה שלי הייתה שיש צורך במסגרת חוקית ברורה מלכתחילה, כדי שאפשר יהיה לשנותה בהתאם לנסיבות המשתנות.

הפיתוח שלך של רעיון "חקיקה במסגרת מדינית" מדגיש לדעתי את הצורך בחקיקה ברורה. לא ברור מהיכן באה "הלגיטימיות של השלטון" ומה הגבולות של פעולתו. אני חושב שהעובדה, כפי שהיא משתקפת כאן, שאינך מבחין בין המחוקק לשלטון ואתה משתמש בשני המונחים כאילו היו אותו דבר מאיירת את אי-הבהירות שבהגדרה הזו שלך.

הנקודה שלי בדרישה לחקיקה ברורה אינה רק כדי לכונן את העקרונות שלדעתי הם צודקים אלא גם, ואולי בעיקר, כדי לאפשר שיח רציונלי. אם ישנם חוקים, אפשר לדון בהם, לשנותם, לשכללם ולשפרם. אם אני מתנגד להם, אני יכול להציע אחרים. אם המסגרת החוקית היא אמורפית, אין אפשרות לדון בה בצורה רצינית ואנחנו נדונים שוב להשתלטות זוחלת של הרשות המבצעת.
טיפול בבעיות של אתמול 256806
אני לא מבין למה אתה מתכוון ב"מסגרת חוקית ברורה". אם כוונתך לתורת הזכויות (בגרסת הזכויות השליליות), הרי אני לא מקבל את המסגרת הזאת כמסגרת מוסרית טובה. כך שגם הצורך במסגרת ברורה, גדול ככל שיהיה, לא יניע אותי לאמץ אותה.

אני לא בעד מסגרת אמורפית של חוקים. אבל,
1. בכל זאת, צריך להכיר בכך שדרך יישום החוקים היא תוצאה של תהליך מתמשך של שיח בין המחוקק, המערכת השיפוטית, הרשות המבצעת והציבור. למשל, הרעיון שהשופט הוא גרמופון, "קולו של החוק", הוא תיאוריה שאף אחד לא לוקח היום ברצינות. גם הרשות המבצעת יוצרת חקיקה משנית שבלעדיה אין אפשרות ליישם חוקים וכדומה. ברור גם לי שלפעמים רשות אחת נעשית חזקה מידי ויש צורך לאזנה.
2. אני מסכים שאנחנו צריכים לחתור לשיח רציונלי. עם זאת, צריך גם להכיר בכך שבחברה פלורליסטית יש גבולות לשיח רציונלי. לקבוצות באוכלוסייה יש השקפות שונות וכל קבוצה רואה בדרכה את הנכונה. מאחר שאני לא מעוניין בחברה טוטליטרית, אני לא יכול לכפות את הרציונל שלי על אחרים. לכן, במידה ואנחנו לא מגיעים להסכמות משותפות על בסיס רציונלי, נשאר לנו הכלי של דמוקרטיה כדרך להכרעות.
טיפול בבעיות של אתמול 256846
"אני לא מבין למה אתה מתכוון ב"מסגרת חוקית ברורה". אם כוונתך לתורת הזכויות (בגרסת הזכויות השליליות)... גם הצורך במסגרת ברורה, גדול ככל שיהיה, לא יניע אותי לאמץ אותה."

כלומר, אתה מעדיף היעדר חוק על פני חוק שאינו תואם את תפישתך? או שאתה בעצם מעריך כי ב"כלי של דמוקרטיה כדרך להכרעות" עמדותיך יזכו לשירות טוב יותר?

בעמדות האלה אין פסול, כמובן, אבל עמדותיך מנוסחות באופן כה מעורפל עד שעד עכשיו – ואנחנו דנים בנושא כבר מספר ימים – עדיין לא הבנתי מהן בדיוק. עמדתך שההכרעות תהיינה תועלתניות אינה עמדה, למעשה, אלא היעדר עמדה והעברת ההכרעה למישהו אחר בלי להביע את עמדתך. גם הדמוקרטיה ככלי היא דבר בלתי מוגדר. האם אין המחוקק הביטוי של הכלי הזה? האם אין הוא יוצר חוקים בהתאם לתפישותיו ומקבל מן העם מנדט לכך? אם כן, הרי אתה חוזר למסגרת חוקית כלשהי וחייב לקבלה גם אם אתה לא ממש מסכים. אם לא, אנחנו חוזרים לתפתולת התועלתניות שלא הובילה אותנו לתוצאה טובה.
טיפול בבעיות של אתמול 256863
יש לי הרגשה שבמקרה זה יש בינינו רק חוסר תקשורת. בודאי שהמחוקק הוא חלק מהכלי הדמוקרטי, הוא זה שיוצר את החוקים ומקבל מן העם מנדט לכך. בודאי שאני חייב לקבל את המסגרת החוקית שנוצרה. למה זה צריך להפריע לי לבקר את החוקים הקיימים או לטעון שהם מביאים תועלת פחותה מחוקים אחרים?
טיפול בבעיות של אתמול 256878
מי אמר שזה צריך להפריע לך לבקר? אדרבא ואדרבא – זו בדיוק הדרך לשנות חוקים לא יעילים או לא מועילים. על המצע הזה כולנו יכולים ללכת לבחירות.

מה שהטריד אותי הייתה העובדה שחוקי זכויות היוצרים נפסלים כאן לטובת חלופה לא ברורה או לא משכנעת.
אף אחד כאן לא התחתן עם החוקים כפי שהם כיום, כך שאיננו מחוייבים לשמר אותם לנצח רק בגלל שהם קיימים היום. נוסף על כך, אין ספק כי בשנים האחרונות עורערה בצורה משמעותית היכולת לאכוף את חוקי זכויות היוצרים בתחומים שונים.
השאלה היא איך מתייחסים לזה. אם אני מבין את הדברים נכון, ישנן שלוש גישות אפשריות:
א. שוברים את הכלים ולא משחקים: מוותרים על חוקי זכויות היוצרים לחלוטין בתחומים שונים ושהנבלות ילכו להופיע במקום למכור תקליטורים.
ב. בוא נגבה עוד מס: מוותרים על מימוש של חוקי זכויות היוצרים בלי לשנות את סטטוס העבריינים של המעתיקים, אבל גובים סכומי כסף על המדיה.
ג. התאמת שווקים: במקום לנסות לעבוד בשיטה הישנה, חברות התקליטים, הוצאות הספרים וחברות הסרטים יגבו שיטת תשלום עבור הורדה כשבמקביל החוק יקשה על חייהן של חברות ה-P2P (שמתנהגות ממילא כמו עבריינים, עם כל תקנות הרישום off-shore ושאר התחכמויות מול החוק).
ד. הפיכת העולם למדינת משטרה: שוטר יוצב על כל אזרח וככה כולנו נשמור על החוק.

את סעיף ד' אפשר לפסול מייד, גם מסיבות רעיוניות וגם מסיבות מעשיות. סעיף א' הוא נקמנות ילדותית, סעיף ב' לא יעיל ומהווה פתח למיסוי נוסף (מדרון חלקלק). אנחנו נותרים עם סעיף ג', שחלקו הראשון כבר מתחיל להיות מיושם ואילו חלקו השני עדיין לא.
טיפול בבעיות של אתמול 256911
אני מאוד בעד התאמת שווקים. היא תתרחש גם אם ישונה הקונספט של זכויות יוצרים.
אני חושב שסעיף א' אינו נקמנות ילדותית. ביטול זכויות היוצרים כ"גוש" אולי לא מעשי או לא מוסרי, אבל אנחנו הולכים ומתקרבים לנקודה שנצטרך לבצע הערכה מחדש של תחולתן וכלליהם. גם כי שמירה עליהן כפי שהן היום אינה מעשית, וגם כי (לדעתי) הן מביאות יותר נזק מתועלת.
באופן אינטואיטיבי, ברור לי שליוצר יש זכות לקבל קרדיט על יצירתו ונראה לי הוגן לטעון שהיוצר צריך להנות משימושים מסחריים ביצירה. לא נראה לי מעשי שהוא יוכל לגבות כסף מכל מי שמקשיב/מתבונן ביצירה, ולא נראה לי הוגן שהוא יוכל למנוע מאנשים להנות ממנה אם בחר להפיצה מלכתחילה.
אני לא טוען שיש לי חלופה ברורה ומשכנעת. אבל זה מה שאנחנו עושים כאן, לא? מנסים למצוא דרכים חדשות להתמודד עם העולם המשתנה.
טיפול בבעיות של אתמול 257048
"אני מאוד בעד התאמת שווקים. היא תתרחש גם אם ישונה הקונספט של זכויות יוצרים."

זאת באמת השאלה המכרעת – איזה שינוי יש לבצע או לפחות באילו כיוונים יש ללכת.

כרגע – וזה אולי החשש הגדול ביותר – אנחנו מתקרבים בצורה מסוכנת לסיטואציה של "הרעלה" של כל מערכות המדיה בהטמעת אמצעי הגנה חריפים מאוד בחומרה. האמצעים הללו – כמו אמצעי ה-DRM של מיקרוסופט – משתמשים בתירוץ של הגניבה כדי ליישם משהו לתועלות אחרות, אבל סכנת המימוש ממשית מאוד-מאוד.

זאת ועוד, בניגוד לכמה כותבים אופטימיים כאן, אני רחוק מלהאמין בכוחם של ההאקרים למיניהם לעשות משהו ממשי נגד זה.
טיפול בבעיות של אתמול 257123
אני מניח שאתה לא מתכוון שהמדינה תאלץ את חברות התקליטים והוצאות הספרים לשנות את המודלים העיסקיים שלהם.
אם כך גם האפשרות שבחרת אינה משהו ש"אפשר" לעשות מנקודת מבטה של המדינה.
מה אם כן צריכה המדינה לעשות כשחוק שקבעה הופך להיות בלתי ניתן לאכיפה?
האפשרויות הן
א. ביטול החוק.
ב. הותרת החוק ללא שינוי.
ג. לנסות לאכוף אותו בצורה עקיפה.

סעיפים א וב בעייתיים.
סעיף ג' זה נסיון לעשות הבה נתחכמה לו לעבריינים, אם הם לא מוכנים להפסיק לצרוב דיסקים אז במקום לנסות לקחת מהם כסף על הצריבה, ניקח להם על המדיה.
נכון שבמקרה הזה זה לא יצא כל כך טוב, אבל אם תסתכל על חוק הקלטות הקודם, בתקופתו, הוא השיג את המטרה.
טיפול בבעיות של אתמול 257142
ישנה אפשרות ד': שינוי החוק והתאמתו למצב החדש בדיעבד. ברור שאינני מתכוון לאילוץ כלשהו מצד המדינה אלא להשתנות מיוזמה עצמית של חברות התקליטים. למעשה, כל מה שתעשה המדינה יזיק.

אגב, איזה מטרה השיג חוק הקלטות הקודם? נאדה. הסיבה היחידה שהקלטות לא הפכו לחלופה מוחלטת לקלטות ותקליטים הייתה איכותן הירודה.
טיפול בבעיות של אתמול 257333
הייתי שמח לשמוע הצעת חוק שתתאים למצב החדש. הדבר היחידי שאני יכול להעלות בדעתי הוא ביטול ההחלה שלו על העבריינים שעליהם אי אפשר לאכוף, שזה בעצם ביטול של החוק.

אני לא יודע לגביך אבל בשכבת הגיל שלי שכפולים של תקליטים וקלטות מקוריות היו הדרך הכמעט בלעדית לשמוע מוזיקה. היו שיטות, החל מרכישת תקליטים הקלטתם (המשוכללים היו מחזירים אותם לחנות תמורת זיכוי חוזרים אחרי כמה ימים וקונים בזיכוי עוד תקליט, כשאתה עושה את זה ברשת כמו המשביר שבה המוכרים מתחלפים ויש כמה סניפים אתה מגיע להקלטה של עד עשרה תקליטים במחיר של תקליט אחד וחמש קלטות). כמעט כל הקלטה הייתה מופצת לכל החברים.
לי אישית היו כ 300 קלטות (כל קלטת 90 דקות שזה בדרך כלל שני אלבומים). והאוסף שלי לא היה חריג בגדלו.

לגבי האיכות, הקלטה במערכת טובה יוצרת שכפול ברמה סבירה בהשואה לאלטרנטיבות (תקליט שנשחק גם הוא אחרי כמה השמעות או קלטת מקורית שאיכותה אולי קצת יותר גבוהה אבל גם היא ממהרת להשחק).
רק הכניסה של הדיסקים שהציגו רמה חדשה של איכות שהקלטות לא הצליחו להתקרב אליה שינתה את התמונה.
טיפול בבעיות של אתמול 257426
''הייתי שמח לשמוע הצעת חוק שתתאים למצב החדש. הדבר היחידי שאני יכול להעלות בדעתי הוא ביטול ההחלה שלו על העבריינים שעליהם אי אפשר לאכוף, שזה בעצם ביטול של החוק.''

להערכתי -- הדרך הכי אפקטיבית היא לטפל ביצרנים של תוכנות שמטרתן לבצע עבירות.
טיפול בבעיות של אתמול 257430
כמו שהדרך הכי אפקטיבית למנוע פריצות היא לטפל ביצרני הלומים.

מזכיר את הסיפור על האדם שנעצר בחשד לפריצה, וכמובן הכחיש את החשדות. ''כבודו'' פנה נציג המשטרה לשופט, ''ברשותו של החשוד נתפסו כלי פריצה''. ''כן'' ענה החשוד ''אני מבין שמתכוונים להאשים אותי גם באונס''.
טיפול בבעיות של אתמול 257531
''כמו שהדרך הכי אפקטיבית למנוע פריצות היא לטפל ביצרני הלומים.''

לומים אינם משמשים אך ורק ואפילו לא בעיקר לפריצות. תוכנות עמית-לעמית כן.
טיפול בבעיות של אתמול 257593
אני מניח שעל ביט-טורנט לא שמעת.
טיפול בבעיות של אתמול 257462
ז"א "לטפל" ביצרני תוכנות ה-P2P עצמם? זה סוג חדש של עמדה ליברלית?
טיפול בבעיות של אתמול 257503
מתי הפעם האחרונה שניסית "לטפל" בתוכנה שנכתבה במודל של קוד פתוח ?

או שאתה רוצה לסגור את Nero ואת Roxio ? או רק להכריח אותן עפ"י חוק להכניס לתוכנות שלהם מנגנונים לבדיקה שהדיסק לא מוגן ? אתה יודע במקרה כמה "קל" לפתח מנגנונים כאלו, לעומת כמה קל לנטרל או לאכוף אותם ?
טיפול בבעיות של אתמול 257510
קל לעקוף. קשה לאכוף.
טיפול בבעיות של אתמול 257528
תודה.

(חתיכת נודניק נטפקן)
טיפול בבעיות של אתמול 257532
"מתי הפעם האחרונה שניסית "לטפל" בתוכנה שנכתבה במודל של קוד פתוח ?"

נו, בחייך. יש הרי בערך שלושה אתרים המאכסנים מאסות של תוכנות קוד פתוח. ייקח בערך חמש שניות לגרום להם להעיף את כל התוכנות הבעייתיות מתוכם (ובתחומים רבים גם עושים את זה, לידיעתך).

הוסף לזה ניטרול של הורדה של התוכנות מאתרים כמו download.com ועוד שלושה ארבעה והפכת את קאזה להוטליין.

לגבי נרו ורוקסיו – אני לא רוצה לסגור אותן או לכפות עליהן בחוק להכניס לתוכנות שלהן מנגנוני בדיקה. תוכנות צריבה משמשות הרבה פעמים לצרכים לגיטימיים וחוקיים. יש הבדל ברור בינן לבין תוכנות עמית-לעמית.
מרגלצים טכנולוגיה 257556
מרגלצים טכנולוגיה 257558
עוד אחד ודי:

מרגלצים טכנולוגיה 257639
אלוהים ישמור, הם השתגעו לגמרי...

זה הולך להיות חוק היובש 2, וזה יתפוצץ להם בפנים בדיוק כמו הראשון.
מרגלצים טכנולוגיה 257641
"מה שמוזר (וקצת משעשע)..."
תגובה 255501
מרגלצים טכנולוגיה 257928
חוק היובש 2 כבר קיים הרבה שנים בדמות האיסור על שימוש בסמים. הוא לא ממש עובד, אבל גם לא התפוצץ לאף אחד בעיניים (אם לא סופרים את ריצ'רד פריור).
טיפול בבעיות של אתמול 257647
ושוב, מבחן התוצאה מוכיח את הצדק בדבריך. אכן תוכנות ה P2P הועפו מהמדפים הוירטואלים, ולאיש בעולם אין אימיול.

פרוייקטים של קוד פתוח משתמשים בשירותי חינם מקוונים של ניהול פרוייקט קוד פתוח (Sourceforge ודומיו) מטעמי נוחות בלבד. בשביל לפתח במודל קוד פתוח לא צריך הרבה. לפרוייקט קוד פתוח עם בסיס משתמשים של מאות אלפים, לא תהיה שום בעיה להרים שרת פרטי לפיתוח ולהפצה.

יש לך את אותה טעות תפיסתית שיש לווטסון, וזו המחשבה שאמריקה היא כל העולם. רק שבניגוד לחוק היובש הראשון, הפעם הזאת לגבולות מדיניים אין שום משמעות. איך בדיוק חקיקה באמריקה תשפיע על שירותים מקוונים באירופה, אסיה ודרום אמריקה ?
שניכם גם לוקים באשלייה שאתם מכירים את החלק התחתון של עולם התוכנה ושהוא מסתכם באימיול ואתרים קטנים פה ושם. אני שוב ממליץ בחום להיחשף לרשתות של IRC, רשימות של שרתי FTP וקהילות של האקרים‏1 על מנת לקבל קנה מידה יותר בריא ובכך להמנע מהפרחת טענות נחרצות אך חסרות בסיס.

עוד פרט שאתם נוטים להזניח הוא הכוחות המנוגדים למחזיקי זכויות יוצרים גדולים, ובפרט ארגונים התומכים בקוד פתוח. מתקפות מן הסוג שאתה מתאר על שירותי ניהול פרוייקטים מקוונים לא יעברו בשתיקה לאורך זמן. אם לבצע ניתוח של כוחות פוליטיים בשקל, הארגונים הנ"ל ותפיסת הקוד הפתוח בכלל חזקות יותר באירופה מאשר בארצות הברית לדעתי. לא משנה מה יקרה בזירה המשפטית באמריקה, המעבר משם לכלל העולם איננו טריויאלי, והניסיון להקיש מן הפרט אל הכלל שגוי מיסודו.

לעניות דעתי מבנה הכוחות הפוליטיים והכלכליים באמריקה שונה מהותית ממקומות אחרים בעולם, באופן שמאפשר לתופעות מסויימות להתקיים רק בה. לפחות נכון לעכשיו.

_________
1 ולמען הסר ספק: משתמשי P2P אינם האקרים‏2.
2 מפתחים של תוכנות P2P גם הם אינם האקרים ואינם מייצגים קהילות וקבוצות של האקרים בשום צורה.
טיפול בבעיות של אתמול 257714
"ושוב, מבחן התוצאה מוכיח את הצדק בדבריך. אכן תוכנות הP2P הועפו מהמדפים הוירטואלים, ולאיש בעולם אין אימיול"

החוק תומך בתוכנות על"ע באופן עקרוני, כך שהשינוי בחוק עליו דיברתי אינו קיים. גם התיקונים המוצעים בחוק בארה"ב שהובאו קודם בקישור אינם פותרים את הבעיה (להיפך, הם מחמירים אותה בערפול שלהם).

החלק השני של הודעתך הוא מישמש של השערות פורחות באוויר שלך ביחס לידע שלי או של ווטסון ב"פרויקטים של קוד פתוח" והולטאנשאנג שלנו, או פנטזיות פרועות לא פחות על "פרוייקטי קוד פתוח עם בסיס משתמשים של מאות אלפים" ויכולתם הכלכלית – מפאת כבודך לא אתייחס אליהן.
טיפול בבעיות של אתמול 257815
מעניין, הכבוד שלי לא מנע ממך מלהביע דעה נחרצת עלי בעבר, למה להתחיל עכשיו ? אני מבטיח שאפילו אם אני אשבר ואבכה כמו ילדה קטנה בגלל המילים החודרות והלשון החדה, אני אנגב את הדמעות לפני שאני מגיב.

עושה רושם שהפסקה שמתחילה ב "שניכם גם לוקים באשלייה שאתם..." מפריעה לך. ובכן צר לי, אבל מתגובה 257532 לא עולה ניחוח של היכרות מעמיקה של העולם התחתון של התוכנה. אתה פוטר עניין יחסית מורכב בכמה שורות קצרות. כל ה"נו, בחייך." הזה מוגזם לדעתי. אני חושב שזה לא כזה פשוט, ואני מנמק את דעתי, אגב כך אני משער מאיפה נובעות ,מה שאני תופס כאשליות, שאתה מציג. עמך הסליחה על הפגיעה בכבודך.

מספר משתמשי הP2P מוערך בכמה עשרות אלפים בארה"ב בלבד. לשער שבכל שאר העולם מדובר בכמה מאות לא נשמע לי כמו פנטזיה פרועה. אם אתה חושב שאני טועה אתה מוזמן לנמק.
היכולת הכלכלית לא מתייחסת למשתמשי הP2P. הטענה שלי היא שכדי לפתח פרוייקט במודל של קוד פתוח, צריך מעט מאוד משאבים. לא צריך אפילו בסיס משתמשים של מאות אלפים. מתוך מספר אלפים בודדים של צרכני אינטרנט, אתה יכול לגרד שרת סביר פלוס מימון ל co-location. הפצה ? ובכן בתוכנות P2P עסקינן, לא ?
טיפול בבעיות של אתמול 257820
מאות אלפים? אתם צוחקים?

מתוך ה-Status Bar של Kazaa ברגע זה ממש:
2,650,819 users online
טיפול בבעיות של אתמול 257858
לא ידעתי (באמת לא ידעתי) שקאזה היא פרויקט קוד פתוח. לא מצאתי אזכור באתר קאזה.קום, אבל בטח פספסתי.
טיפול בבעיות של אתמול 257860
הוא דיבר על משתמשי PTP. כמה משתמשים יש ללינוקס?
טיפול בבעיות של אתמול 257901
נכון לאתמול יש שלושה משתמשי לינוקס ומנהלת הפרויקט הנסיוני היא Xslf. יש צפי לגידול המספר ל-‏8 עד לסוף השנה.
טיפול בבעיות של אתמול 257841
נתקלתי ומיד חשבתי על הפתיל הזה:
"השימוש ברשתות עמית־לעמית לא יורד, אלא רק נעשה קשה יותר לזיהוי"
טיפול בבעיות של אתמול 257869
כל ה"נו, בחייך" נגע לזה שהנחת מה מידת ההיכרות שלנו עם התחום. זה מיותר לחלוטין משום שזה לא נוגע לדיון או לטיעונים. יש לך טיעון שונה ועובדות שונות – העלה אותן. אין צורך להדרש למומחיות שלי, ממש כמו שאין צורך להדרש כאן למומחיות שלך.

לגבי קטע "העולם התחתון" – הנקודה העקרונית כאן היא שכדי להגיע לקהלים רחבים באמת פרויקט קוד פתוח נדרש להיות בחלק הלגיטימי של עולם התוכנה, כך שהקוד יהיה נגיש לצורך גרסאות המבוססות עליו. לחשיפה ברמות קאזא-איות אי אפשר להסתפק בהפצת הקוד בערוצי אי-אר-סי או בקישורים עלומים לאפ-טי-פי.
ברור שבשלב הראשון – המחתרתי – תוכנה יכולה להיות מופצת בערוצים כאלו, אבל אף אחת מהתוכנות שהגיעה לאיזו רמה של פופולריות לא נותרה בהם. לבד מזה, אתה אופטימי בצורה מעוררת דאגה אם אתה סבור שכדי לשרת בסיס משתמשים של מאות אלפי מורידים אפשר "לגרד שרת סביר" – כדי לאפשר את רמות ההורדה הממוצעות של תוכנה ברמת קאזא (משהו כמו 400 גיגה ביום) אתה צריך טיפה יותר משרת סביר אחד.

נוסף על כך, הטיעון/איום המעורפל שלך בדבר "הכוחות המנוגדים למחזיקי זכויות יוצרים גדולים, ובפרט ארגונים התומכים בקוד פתוח" וכך שהם לא יעברו בשתיקה על "מתקפות" נשמע לי כמו כלאם פאדי. מי לא יעברו בשתיקה? אריק ריימונד? EFF? סטלמן? אי-בי-אם? נובל?
טיפול בבעיות של אתמול 258045
פיתוח והפצה הם שני דברים שונים. בשביל פיתוח לא צריך הרבה, בלי קשר לגודל בסיס המשתמשים של התוכנה.

לגבי ההפצה אני מקבל את הטענה. אבל כשהפרויקט קטן, ההפצה פשוטה, כשהפרוייקט גדול, יימצאו בקלות מי שיתרמו שרתי מראה ברחבי העולם. אני לא אגיד שאי אפשר להלחם בפרוייקט ספציפי, אבל אני לא חושב שהדבר "פשוט" כמו שאתה מנסה לתאר אותו. לגבי המספר שציינת, אני לא יודע איך הגעת אליו. בנוסף, רשתות ה P2P יכולות בעצמן לשמש להפצה.

אני לא יודע למה הכנסת את איי.בי.אם ונובל. איי.בי.אם היא אחת ממחזיקות הפטנטים הרשומים הגדולות בעולם. ריימונד וסטלמן הם רק אנשים בודדים. אני מדבר על ה FSF, ה EFF וארגונים דומים. אין פה שום איום, יש כאן הערכה אישית של אינטרסים. אני טוען שלא רק מאחורי מחזיקי זכויות יוצרים עומדים אינטרסים כלכליים, ואני מתייחס לתרחיש של רדיפה גלובלית של תוכנות P2P באופן כללי ע"י חברות וארגונים, ולא ע"י החוק.
טיפול בבעיות של אתמול 258109
לחברות וארגונים אין יכולת לרדוף אחרי תוכנות כלשהן. רק אם קיים חוק המסייע להן הן יכולות לעשות זאת.

המספר אליו הגעתי (400 גיגה) מבוסס על נתונים הלקוחים מן החיים עצמם (שרת שלי, הורדות מהשרת).
טיפול בבעיות של אתמול 258265
אתה מנהל שרת שניתן להוריד ממנו את קאזה ?

אפשר לבקש קצת פירוט של הנתונים האלה ?
טיפול בבעיות של אתמול 258446
אני מנהל שרת ממנו מורדת תוכנה שאינה קאזה. התוכנה מורדת כך וכך פעמים ביום, השרת מסוגל לעמוד בכך וכך הורדות באופן מקסימלי לפני שהוא נופל. וכו'.
טיפול בבעיות של אתמול 258457
איך בדיוק זה נותן לך להעריך ש*קאזה* מורדת בקצב של 400 גיגה ליום ברחבי העולם ?
טיפול בבעיות של אתמול 258467
וואלה, אני טועה לגמרי...

החישוב שלי שגוי וצריך להיות כזה:
א. קאזא מורדת בערך בקצב של ליימ-וויר ואי-מש ביחד. אם מניחים שכלל ההורדות הוא מדאונלואוד.קום ולא משום מקור אחר, הרי שנתון לנו קצב של 146 אלף הורדות ליום.
ב. גודל התוכנה הוא כ-‏4 מגהבייט.
ג. כלומר, 586 גיגהבייט ליום.

למעשה, הקצב צריך להיות של בערך 2 טרה-בייט ליום.
טיפול בבעיות של אתמול 258535
למה מניחים שכל ההורדות הן מdownload.com ?

למה נתון לנו 146 אלף הורדות ליום ?

הגודל של קאזה הוא 7.3M.
טיפול בבעיות של אתמול 258582
בסדר הבנתי למה קבעת את המספרים האלו.
טיפול בבעיות של אתמול 261716
טיפול בבעיות של אתמול 258462
מצאתי כאן מחקר רלוונטי אבל קצת ישן, החוקר את השפעות התביעות של ה RIAA על כמויות המשתמשים באמריקה:
מה שזה כן מבהיר זה את סדרי הגודל שמדובר בהם: מיליונים.

מסתבר שהמציאות פרועה יותר מהפנטזיות הפרועות שלי‏1...

_______
1 הערה לעצמי: להחליף מציאות.
טיפול בבעיות של אתמול 258468
מאמר מאוד רלוונטי, רק לא לדיון.
טיפול בבעיות של אתמול 258536
כלומר אתה חולק על הקביעה שמדובר בסדר גודל של מיליוני משתמשים ?
טיפול בבעיות של אתמול 258621
לא חולק ולא בולק -- אלא שלא קאזא, לא מורפיאוס, לא ליימווייר, לא אי-מאש ולמעשה -- אף אחד מתוכנות על''ע הפופולריות אינה תוכנת קוד פתוח.
מכיוון שכך, הן אינן נוגעות לדיון שלנו על מידת היכולת של תוכנת קוד פתוח ''חוקית למחצה'' להפוך פופולרית בקהלים רחבים. כל החברות המייצרות תוכנות אלו צריכות לקבל את הכנסתן או מהמשתמשים או ממפרסמים -- ובשני המקרים נדרשת פעולה בערוצים לגיטימיים לחלוטין, כך שאין זה רלוונטי לטענה שלך בדבר כל אדם ''עם שרת סביר'' היכול לפעול בצללים שבשולי החוק כדרך שיווק ולידית.
טיפול בבעיות של אתמול 258629
אני לא יודע מה מידת הפופולריות של Emule, אבל אני לא בטוח שניתן לסווג אותה כ"לא-פופולרית".

הטענה הראשונית שלי לא הייתה לגבי תוכנה ספיציפית זאת או אחרת, אלה לגבי התופעה בכללותה, תוך מחשבה בעיקר על Emule. מעבר לכך אני מאמין שהוצאה של תוכנות P2P מחוץ לחוק תעמיד את מי שמעוניין לאכוף את החוק מול יותר מפרוייקט קוד פתוח אחד. אני מאמין שחלק מהתוכנות שהחברה מאחוריהן תחליט לסגור את הבסטה יפתחו או שחלקים מהן יפתחו.

באופן כללי אני סקפטי לגבי ההערכה שלך שתופעה שמונה מיליוני משתמשים בכל העולם, תעלם ב"קלות" ע"י חקיקה פשוטה ואכיפה, בגלל ש"כל הפיתוח נעשה על SourceForge" ו"כל ההורדות נעשות מ downloads.com".

מה לדעתך היה קורה אם היו מחליטים להוציא מחוץ לחוק משחקי מחשב בסגנון FPS בלבד ?
טיפול בבעיות של אתמול 258649
emule כבר עברה בפופולריות שלה את "קאזה".

===================================================
בתחילת 2004 הוגשה תביעה כנגד האתר emule.de מצד חברה גרמנית שרשמה את השם "emule" כסימן מסחרי. לצורך מימון המאבק המשפטי נאסף כסף מתרומות; עד ה-‏23.2.2004, אז ויתרה החברה על הסימן המסחרי, נאספו 22,111 אירו. זה לא סכום גדול ביחס לחברה מסחרית, אבל זה בכל זאת סכום לא מבוטל שמאפשר אורך נשימה כנגד תביעות קנטרניות.

הסיפור המלא כאן, אני מקווה שדייקתי בפרטים:
טיפול בבעיות של אתמול 258915
אם מספר ההורדות הוא נתון שאפשר ללמוד ממנו, הרי שאי-מיול תופסת בערך חצי אחוז מהשוק. אולי קאזא תופסת פחות. לך תדע.
טיפול בבעיות של אתמול 258920
מספר המשתמשים ברשת משמעותי הרבה יותר מאשר מספר ההורדות מ-download.com. אני הורדתי emule דרך השרת של emule, ומאוחר יותר הורדתי גרסאות מקומיות משרתים ישראלים. לemule המון גרסאות שונות.
טיפול בבעיות של אתמול 259074
אני מניח שכלל זה נכון לגבי כל תוכנה אחרת.
טיפול בבעיות של אתמול 258927
emule? חצי אחוז מהשוק? כנראה מספר ההורדות אינו נתון שאפשר ללמוד ממנו.
טיפול בבעיות של אתמול 258922
א. לא אמרתי שצריך להוציא תוכנות עמית-לעמית אל מחוץ לחוק. תוכנה שיש לה שימוש משמעותי שאינו גניבה תוכל להמשיך לפעול בדיוק כפי שהיא פועלת היום.
ב. אי-מיול וגרסאותיה פועלות כאתר מסחרי. בלא מצנאט נדיב (היינו, חברה מסחרית) אין פשוט דרך אחרת לקיים שירות סביר לאנשים רבים בלי פעילות כזו. למיטב ידיעתי, גם אין פרוייקטי קוד-פתוח משמעותיים ומצליחים שאינם פועלים כגוף מסחרי או מגובים על ידי גוף כזה.
ג. לאור ב', הנימוקים בנוסח ''את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק'' נשמעים לי תמוהים.
ד. אני לא חושב שהתופעה תעלם בבת אחת. להערכתי, תמיד יהיו שוליים שאינם רוכשים מוסיקה אלא מעדיפים ''לפלח'' אותה, ממש כמו שטלויזיות במעגל סגור לא מיגרו את תופעת גניבת המוצרים ממרכולים.
טיפול בבעיות של אתמול 258932
מה הכוונה "פועל כאתר מסחרי", והאם ויקיפדיה פועלת כאתר מסחרי או מגובה על ידי גוף כזה?
טיפול בבעיות של אתמול 259076
וויקיפדיה אינה פרויקט קוד פתוח אלא פרויקט מידע שיתופי. זה משהו אחר.

(אגב, אישית אני מוצא שהיא הופכת במהירות לתותח-על בתחום הידע באינטרנט, למרות פגמים מסוימים שיש בה (אידיוסינקרטיות, רמת כתיבה לא אחידה, יותר מדי סטאבים בשטח, יותר מידי כתיבה מוטה))
טיפול בבעיות של אתמול 259100
לא ענית לשאלה אלא רק דיברת על הדוגמא. מה זה "פועל כאתר מסחרי"?

(ומי שלא מרוצה ממצבה הנוכחי של ויקיפדיה, מוזמן בראש ובראשונה לתרום לה בעצמו).
טיפול בבעיות של אתמול 259151
לדוגמה, במקרה אי-מיול: מכירת מזכרות ותוספות שונות, מודעות גוגל, פרסום, וכדומה.

ומי אמר שאני לא תורם לויקיפדיה? הרי במפורש כתבתי שיש שם יותר מדי כתיבה מוטה... :-)
טיפול בבעיות של אתמול 258986
מה עם ביטטורנט? הוא קוד פתוח, אין מאחוריו גוף מסחרי, ומבחינת נפח תעבורה הוא עבר מזמן את התוכנות האחרות של עמית־לעמית (לא ממש חוכמה- הוא תוכנן מראש ככלי להעברת קבצים בנפח גבוה).

אגב, לפחות כמה מלקוחות ביטטורנט (יש לא מעט תוכנות שתומכות ברשת הזו), כגון אזוראוס (גם קוד פתוח), משתמשים ברשת עצמה להעברת שדרוגים, כך שההורדות מהאתר שלהם הן רק הורדות למשתמשים חדשים שבאים מרשת אחרת- כל האחרים מורידים באמצעות הרשת עצמה, כך שרוחב הפס הוא "בחינם".
טיפול בבעיות של אתמול 259077
עיין לעיל בדיון בנושא ביטורנט.
35% מהתעבורה באינטרנט- ברשת טורנט 259334
מאמר + דיון, שכולל גם את השאלה האם ה-RIAA / MPAA יתבעו את היוצרים שלו.
טיפול בבעיות של אתמול 259206
אני לא טוען שלא ניתן להפסיק את המנגינה הזאת, אם ב"להפסיק" אנחנו מתכוונים לצמצום מסויים. מה שאני טוען זה שזה לא כזה פשוט כמו שתיארת את זה בתגובה 257532, ולכן הפתרון לדעתי לא יסתכם בכך (תגובה 257426).
טיפול בבעיות של אתמול 259359
"לא אמרתי שצריך להוציא תוכנות עמית-לעמית אל מחוץ לחוק. תוכנה שיש לה שימוש משמעותי שאינו גניבה תוכל להמשיך לפעול בדיוק כפי שהיא פועלת היום."

זה קצת מנוגד למה שכתבת בתגובה 257531:

"לומים אינם משמשים אך ורק ואפילו לא בעיקר לפריצות. תוכנות עמית-לעמית כן."

כלומר אתה מסייג את עצמך, אבל אתה לא מאמין שההסתייגות תצא לפועל. אם תוכנות ה-P2P משמשות בעיקר לגניבות, הרי שהאמור בתגובה שלי הוא הלכה למעשה כן מה שאתה מציע (הוצאת ה-P2P מחוץ לחוק).
הוליווד מתעצבנת 259453
הוליווד מתעצבנת 259489
זה נשמע כמו משהו שהתחיל בפאב. "אני אומר לך אחי, זה עובד ! תנסו את זה גם אתם. היי, אתם אפילו יכולים להשתמש בסיומת AA כמונו - זה יהיה מגניב !".

אני לא יודע מה יש להוליווד להתעצבן, אני בספק אם הורדת סרטים תגיע למימדים שהורדת שירים הגיעה אליה. הורדת סרט באימיול היא עדיין יותר "מאמץ" מלקחת אותו בבלוקבאסטר, והמחירים של השכרת סרטים לדעתי נראים סבירים לרוב האנשים.
הוליווד מתעצבנת 259554
לפי הלינק שהבאתי הם מרגישים שם מאויימים מאד. אולי מה שבאמת מעצבן אותם הם לא הסרטים שכבר נמצאים בספריות ההשאלה, אלא הסרטים החדשים.

בלי להכנס לתחום המסוכן של הפללה עצמית, אומר כך: שמעתי על בני טיפש-עשרה רבים שמורידים סרטים מיד עם הופעתם על מסכי הקולנוע. אין לי מושג איך העותק הראשון מצא את דרכו למדיה ציבורית, ולמה, אבל הוא שם.
הוליווד מתעצבנת 259558
אז מאחרי כל הרמזים שלך לכמה שאתה זקן, אתה בעצם בסך הכל תיכוניסט מחוצ'קן כמו כולנו כאן, אה? :)
הוליווד מתעצבנת 259559
בדיוק. לצערי אין לי זמן לתשובה מפורטת, יש לי המון שעורים להכין (וימות מי שהמציא משוואות בשני נעלמים).
Deja-vu 259570
הוליווד מתעצבנת 259795
אני יודע שניתן להשיג סרטים באימיול, ובלי לחשוב פעמיים על כניסה לתחום המסוכן של הפללה עצמית, הייתה לי ולחבר עד לא מזמן מסורת קטנה שבה הוא מוריד לאורך השבוע כל מיני סרטים באימיול, ואני מגיע ביום שישי, רואים "משחק מכור" ואז מכינים פופקורן.

ולמה אני מספר את כל זה ? כי אני לא הרגשתי שלאורך התקופה הזאת הצטמצמה מידת הצריכה שלי של סרטי קולנוע. עדיין מתחשק ללכת לסרט ואני עושה את זה פחות או יותר באותה תדירות.

גם ההשפעה של זמינות הסרטים באימיול על צריכת השאלת הסרטים שלי לא דראסטית לדעתי. הסרטים שזמינים באימיול לא תמיד באיכות גבוהה, ויכול לקחת לפעמים שבוע עד שסרט יורד (בניגוד לקובץ mp3). עדיין מתחשק לפעמים לצפות בסרט באיכות גבוהה יותר, או פשוט מתחשק לראות משהו ספציפי ברגע נתון‏1.

בסופו של דבר ההבדל הוא לדעתי שבמקום לחכות שסרטים יגיעו לכבלים, אני רואה אותם על המחשב, בזמן שאני תורם מכיסי פחות או יותר את אותו הסכום החודשי להוליווד. בנוסף, כל הדוגמא הזאת היא ספציפית עלי, ואני מקרה חריג. הורדה של סרטים, מכל מיני סיבות קצת יותר מורכבת מהורדת שירים, ולדעתי מתוך קבוצת "מורידי הmp3-ים" חלק קטן גם מוריד סרטים. דוגמאות טובות בעיני הן שאר בני המשפחה שלי, שהורידו מאות מגה-בייט של שירים כל אחד עד היום (הרבה יותר ממני), ואף לא סרט אחד.

אני חושב שבסופו של תהליך הוליווד תעשה את החשבון ותבין שפשוט לא משתלם לה, ותרד מכל הסיפור. מצד שני כל האמור לעיל מאוד סובייקטיבי, וייתכן שאני טועה.

1 ולכן קניתי את Braveheart.
הוליווד מתעצבנת 260139
למה צריך להוריד כל מיני סרטים בשביל לצפות ב"משחק מכור" ולהכין פופקורן? (ועוד בהתנחלות!)
הוליווד מתעצבנת 260280
מי אמר שצריך ? סתם מורידים. הפופקורן זה בשביל "משחק מכור"‏1.

כל אחד והפטיש שלו...

_______
1 ליXור שליין שולתת!!!1
הוליווד מתעצבנת 260389
אתה הולך על חבל דק - פעם אחרונה שנכתב פה שולתת!!!!1 התגובה הוסרה (לא יכולתם לפחות להודיע לי?!)
הוליווד מתעצבנת 260400
כי בתגובה הזאת הסגנון הווי-נטי תורם להעברת המסר.
הוליווד מתעצבנת 260429
היה לתגובה הזאת מסר?
הוליווד מתעצבנת 260550
כן, שההערצה של הכותב לליאור שליין גובלת בגרופיזם נעורים בנאלי.
הוליווד מתעצבנת 260653
וההערצה שלי לאגם רודברג (כמו גם לליאור שליין)? ומה עם ההערצה של ליאור שליין לאגם רודברג?
הוליווד מתעצבנת 260664
אבל הערצה לאגם רודברג היא גרופיזם נעורים בנאלי.
הוליווד מתעצבנת 260672
אבל בשאיפה לאינסוף גם ככה אי השוויון החזק מתחלף בחלש.
טיפול בבעיות של אתמול 259637
''כלומר, אתה מסייג את עצמך, אבל אתה לא מאמין שההסתייגות תצא לפועל.''

במידה מסוימת, כן. אני מאמין שרוב תוכנות על''ע הקיימות הן מכשירי גניבה ותו לא וכל מבנה חוק סביר ישלול אותן.
טיפול בבעיות של אתמול - גם היום 281340
כנראה שיש מישהו שחושב אחרת ממך, וממשיך לסגור בזה אחר זה אתרי שיתוף קבצים, להלן שתי דוגמאות נוספות:

טיפול בבעיות של אתמול - גם היום 281569
ומהצד השני, אחד מאתרי הטורנט החביבים עלי שנסגר בנגלה (של סגירת לא מעט אתרי טורנט), נפתח מחדש אחרי כחודשיים, על שרת אחר ובמדינה אחרת (אבל תחת אותו שם, והוא זכר את המשתמשים הרשומים).

כך שלא כל סגירה מחזיקה מעמד...
טיפול בבעיות של אתמול - גם היום 281572
Sharing is caring...
בקיצור, איזה?
טיפול בבעיות של אתמול - גם היום 281601
טיפול בבעיות של אתמול 257652
גם תוכנות עמית לעמית שונות משמשות הרבה פעמים לצרכים לגטימיים וחוקיים (במיוחד ביט טורנט, שמשמשת לא מעט חברות להפצת קבצים גדולים תוך חסכון ברוחב הפס שלהם ‏1).

זה שאתה בוחר להתעלם מזה, ולהניח שהשימוש בתוכנות עמית לעמית לצרכים בלתי חוקיים גדול מהשימוש של תוכנות צריבה להנ"ל, מלמד יותר עליך מאשר על התוכנות הללו.

---
1 דוגמא קלאסית: הפצת דמואים של משחקים ע"י היצרן באמצעות טורנט, במטרה לחסוך בעלויות רוחב פס ולתת קצבי הורדה גבוהים יותר. למשל כאן:
עוד מאמרים ואתרים בנושאי שימוש חוקי בעמית-לעמית (עם דגש על ביט טורנט):
טיפול בבעיות של אתמול 257715
"גם תוכנות עמית לעמית שונות משמשות הרבה פעמים לצרכים לגטימיים וחוקיים"

אין לי כלל בעיה עם תוכנות עמית-לעמית המשמשות לצרכים חוקיים בעיקר או לפחות במידה משמעותית. במקרה ביט-טורנד דנן, אף שאיני מכיר את הפרוטוקול די הצורך, אם השימוש הוא ברשתות פרטיות או ברשתות אד-הוק, הרי שהמצב שונה.

מה שאני חותר אליו הוא פשוט: קביעת חוק שיבחין בצורה טובה בין תוכנות שיועדו מראש להורדה בלתי חוקית של קבצים לתוכנות שזה אינו יעדן העיקרי. חלק מהקריטריונים צריך להיות מבוסס על סימנים מזהים (אם התוכנה מציעה לך מראש חיפוש אחר תוכנות, וידאו, מוסיקה, לדוגמה) וחלק על פי הגיון ישר המבוסס על ההתנהגות של יצרני התוכנה ומשתמשיה (כלומר, האם ישנה כוונה פלילית כפי שאפשר לשפוט מהתנהגות מקובלת).

לרוב, זה הרבה פחות מסובך ממה שזה נדמה.
טיפול בבעיות של אתמול 257733
האם אתה יכול לענות לתגובה 257462 ? ממתי ליברלים מוכנים לחוקק חוקים שאוסרים פעולה שאינה נזק ממשי?
טיפול בבעיות של אתמול 257794
אינני משיב לכותב זה.
טיפול בבעיות של אתמול 257817
תגובה 257816
טיפול בבעיות של אתמול 257818
"רבי, לזה דחית בקש, ולנו מה אתה אומר?"
טיפול בבעיות של אתמול 258533
אני קצת בפיגור בקריאת תגובות ( לחץ בעבודה, קורה), אולי מישהו יכול להסביר לי מה הנסיבות שגרמו לתגובה הזאת?
טיפול בבעיות של אתמול 258547
אביב השתמש במילים ''פשושיסטים'' ו''ברבי''.
טיפול בבעיות של אתמול 258550
בגלל שאביב אביב השתמש במילים "פשושיסטים" ו"ברבי" אורי לא משיב ליהונתן?
לא הבנתי, אבל לוגיקה אף פעם לא היתה הצד החזק שלי.
הבנת הנקרע 258552
אורי השיב ליהונתן ששאל למה הוא לא משיב לאביב. מסובך? חכה עד הפרק הבא.
הבנת הנקרע 258556
שוב, נימוקי ההגנה לא השתנו (לוגיקה אף פעם וכו'), אבל יהונתן לא שאל למה הוא לא משיב לאביב, אלא האם אפשר לקבל תשובה לשאלה שאביב שאל.
הבנת הנקרע 258558
אמר רב אלמוני אמר אייל: כן, ואורי ענה לו שהוא אינו משיב לאביב, ולכן (במשתמע) לא השיב לאותה תגובה. כשמישהו (לחל"ע?) ציטט את התגובה המדוברת, אורי אכן השיב עליה. קא משמע לן? לא התגובה גנב, המגיב גנב, ואידך זיל גמור דאכלו אבהתנא בארעא דמצריים.
הבנת הנקרע 258569
ואללה. דווקא פשושיסטים אביב הסביר לשביעות רצוני: חופש--> דרור-->פשוש (אאל"ט הד"ר בכלל קורא לרוב משתתפי האייל קולקטביסטים הדוגלים בשיטות פוליטיות שבשמם נהרגו מיליונים, אבל אולי זה פחות חמור).

באשר לעיוות הנורא של הניק של ד"ר בר ביצוע, אני חושב שמי שקורא לעצמו על שם דמות קישונית צריך להעלב קצת פחות. בכל אופן, מה איכפת לאורי מעלבונו (המשוער) של ד"ר בר ביצוע ( זה באמת כינוי שמייגע לכתוב ) השומר אחיו הוא?

בקיצור, אני לא קונה את ההסבר, אבל בשוק חופשי זה חלק מהחופש- לא לקנות מוצר שלא נראה לך.
שעור בזואולוגיה 258587
חופש--> דרור-->אנקור
פשוש זאת צפור אחרת.
אצלי (וכנראה לא רק אצלי) הביטוי "פשוש" מתיחס לקטן, או צעיר, כנראה בגלל גודלה של הציפור האמורה‏1.
__
1 בהמשך לדיון על יפה ולבנה, כל‏2 הצופיות שאני מכיר קונות את בגדיהן ב"מתאים לי".
2 כל השתיים.
שעור בזואולוגיה 258595
אתה כמובן צודק, אבל לי הציפור מזכירה את עיתון הילדים שנהגתי לקרוא כשהייתי ילד. פשוש, ציפורים נודדות, טבע, עצים, חיות‏1, טיולים... נו חופש. עשיתי סדר באסוציאציות הפרועות שלי, אפשר לחזור לשידורים הרגילים.

________
1 ואם כבר מדברים על אסוציאציות, זה מזכיר לי שאני רעב.
הבנת הנקרע 258596
ובכן, אביב הסביר הכל לשביעות רצונך, ואני שמח על כך באמת ובתמים. אבל מה כל זה שייך לשביעות רצונו של אורי?
הבנת הנקרע 258618
אורי יכול להגיב איפה ומתי שהוא רוצה. האם באמת יש צורך להמשיך לדוש פה בעניינים האלה? יש מאמר למעלה עם כותב ונושא. אפשר לחזור לשידורים הרגילים.
הבנת הנקרע 260081
מה לי (או לך) ולשביעות רצונו של אורי? אני מעיד על מה שאני יודע.
הבנת הנקרע 260090
מאחר ושאלת למה אורי לא עונה לאביב, ומאחר והתנדבתי לספק לך מה שנראה לי כהסבר (נדחה בינתיים ע"י אורי עצמו), חשבתי לתומי ששביעות רצונו של אורי קשורה לעניין, שאתה קשור לעניין מאחר וגילית עניין, ושאני קשור לאותו עניין כיוון שניסיתי לתת לו הסבר. שביעות הרצון שלך מההסברים של אביב נראית לי פחות קשורה לשאלה מדוע אורי מסרב להשיב לו.

אני חושב שהכי טוב להניח לעניין מחוסר עניין ציבורי. ניסיתי. נכשלתי. מה עוד חדש?
הבעיה הפסיכופיסית 260109
זהו , שרמזתי לכך שכמו שאתה לא מבין בשביעות רצון של זר ( והראיה, שאורי הכחיש) וכותב את דעתך, מן הסתם על סמך תחושותיך, גם אני כך. מכיוון שאיננו יכולים לחוות ישירות את התודעה של האחר, אנו מקישים עליה על פי התחושות שלנו. לכן זה בהחלט רלוונטי שאני אציין אם הסבר מסויים משביע את רצוני או לא, מתוך הנחה סמוייה שגם האחר יראה זאת כך, או לפחות יסביר איפה אנו נבדלים.

אגב, אני לא חושב שהניחוש שלך היה לא מתקבל על הדעת, רק רציתי לחדד את העניינים. עובדה שהצלחנו בכוחות משותפים להפיק הכחשה. אל יפול רוחך.
הבעיה הפסיכופיסית 260136
בסדר. ההודעה הזאת משביעה את רצוני.
הבנת הנקרע 258623
קולקטיביסט אינו כינוי גנאי -- זהו תיאור אובייקטיבי של מי שגורס כי הקולקטיב (הכלל) הוא העקרון הראשון במעלה (ולא הפרט כפי שגורסות תורות אחרות).

ואגב, יפה עשית שלא קנית את ההסבר, משום שהסיבה הנקובה אינה הסיבה.
טיפול בבעיות של אתמול 258622
אם השבתי למר אורן, מסתמא שאין לי בעיה להשיב למר אורן – האין זה פשוט וברור?
טיפול בבעיות של אתמול 258624
איתך אני לא מדבר.

___
לא באמת, רק כדי להסביר את מקור אי ההבנה.
טיפול בבעיות של אתמול 257824
אז מה בדיוק ההצעה שלך לחוק שיבחין בצורה טובה בין תוכנות שיועדו מראש להורדה בלתי חוקית של קבצים לתוכנות שזה אינו יעדן העיקרי ?
טיפול בבעיות של אתמול 257874
צריכים להיות כאן שני רבדים: זה שבחוק וזה שבפסיקה.

החוק צריך להבחין בין תוכנות שמטרתן עידוד עבריינות ואחרות באמצעות שני מבחנים בסיסיים:
א. האפשרויות שהתוכנה כוללת ומציעה: אפשרויות אלו צריכות להיות למטרות חוקיות על פניהן ובנוסף, כאלו שבאופן סביר ניתן היה לראות אותן משמשות לצרכים חוקיים.
לדוגמה, הקמת רשת עמית-לעמית סגורה עומדת במבחן זה, משום שניתן בהחלט להצביע על כך שלבתי עסק, בתי ספר, וגורמים דומים בעלי רשת פנימית יכול להיות שימוש סביר וחוקי ברשת כזו או פרוטוקול כזה.
לעומת זאת, רשת פתוחה תצטרך להצביע איך בדיוק היא עומדת לשמש קהל רחב יותר ומה התועלת היכולה לנבוע מכך בשימוש חוקי למשתמשים או רוכשים.
או דוגמה שלישית, תוכנה המכנה עצמה warez מגדירה עצמה מראש כתוכנה שייעודה הוא גניבה ולכן יש נטל הוכחה די ברור עליה.

ב. מבחן השימוש: מעבר למטרות המוצהרות ואחרי הוכחת סבירותן, תוכנה תצטרך להראות כי אכן נעשה בה שימוש בקנה מידה כלשהו לפחות לצרכים לגיטימיים. כלומר, יהיה צורך להראות כי לא רק שהתוכנה *יכולה* לשמש גם צרכים לגיטימיים, היא גם משמשת צרכים כאלו *בפועל*.
טיפול בבעיות של אתמול 257930
רשת פתוחה נועדה לאפשר שיתוף קבצים בין הרבה משתמשים. ההנחה שהקבצים האלה מוגנים ולכן יש בשיתופם משום עברה על החוק היא הנחה שאי אפשר להפריך, ואני מסופק אם בית משפט הוגן יהיה מוכן לקבל אותה.
טיפול בבעיות של אתמול 258019
לשם כך קיים מבחן השימוש.
טיפול בבעיות של אתמול 257816
ז"א "לטפל" ביצרני תוכנות ה-P2P עצמם? זה סוג חדש של עמדה ליברלית?
טיפול בבעיות של אתמול 257868
לא. טיפול בעבריינים הוא סוג ישן מאוד של עמדה ליברלית.
טיפול בבעיות של אתמול 258033
על איזה חוק בדיוק הם עברו כשכתבו את התוכנה?
טיפול בבעיות של אתמול 263888
מה ההבדל בין יצרני תוכנות ה-P2P ליצרני הנשק? שניהם יצרים מוצר שניתן בעזרתו לבצע פשעים. למה הראשון עבריין, והשני לא?
טיפול בבעיות של אתמול 256826
"עצם האפשרות שלך להכריע בין זכויות מעידה על כך שיש כללים מוסריים אלמנטריים יותר מזכויות, שמשמשים אותך להכרעה."

לא בהכרח. דרך אחרת לראות זאת היא שהזכויות הן השיקול העליון, אבל כאשר הן לא נותנות הכרעה (מתנגשות), מפעילים שיקולים אחרים, משניים; וכמו כן, מתפשרים עליהן בעניינים (מיסים, גיוס) שבהם הפשרה הכרחית כדי לשמר את השיטה, שבלעדיה לא יתקיימו הזכויות (כלומר, מתפרשים עם *שיטת* הזכויות, אבל המטרה העליונה היא עדיין הזכויות).
טיפול בבעיות של אתמול 256862
יש לי תשובות (די בנאליות לדעתי, לא משהו שיפתיע אותך), אבל אני מעדיף לחכות אתן. קראתי היום איזו הערה בשולי מאמר על הבחנה בין עקרונות בסיסיים של תיאוריה ועקרונות נגזרים. הנושא נראה לי מעניין, ואני רוצה בהזדמנות לחפש חומר על הנושא. בינתיים, אם לא אכפת לך, אני מעדיף להשהות את הדיון בנושא.
טיפול בבעיות של אתמול 257097
תהיה:

עצם מושג "זכויות היוצרים" מניח שהיצירה היא תוצר של תהליך אישי לחלוטין. אבל...זה לא נכון. למשל, האם זה מקרה שהחדו"א פותח כמעט-בו-זמנית על ידי שני אנשים שונים? ומן הסתם יש עוד המון דוגמאות, מכל התחומים. ברור שהיצירות, לפעמים על פרטיהן, תלויות בחברה בה חיו יוצריהן (למרות שלפעמים מגיע איזה אינשטיין ומוכיח out the blue שאף אחד לא היה בכלל בכיוון).

ואם אכן זה כך, למי שייכות זכויות היוצרים? באיזו רזולוציה אפשר וצריך להסתכל עליהן? ואם שני אנשים יוצרים את אותה יצירה באותו זמן, ואחד מפרסמה והשני לא - האם הזכויות ישמרו דווקא למפרסם? למה? אפשר בקלות להמשיך לאבסורד גם במקרה בו היוצר השני יצר את היצירה באופן בלתי תלוי אבל אח"כ, ולמקרה בו הוא יצר אותה באופן תלוי...

לסיכום: נראה לי שאין ולא יכול שום בסיס עקרוני או מוסרי לזכויות יוצרים (או פטנטים), וההצדקה היחידה לקיומם הוא תועלתני. התהיה היא: למה לדעתך אני טועה?
טיפול בבעיות של אתמול 257104
את בטוחה שהתכוונת להפנות את התהיה אליי? אני חושב שאינך טועה (תגובה 256046). במגבלות מסוימות, אני חושב שאפשר לקבל את הטיעון הזה גם עבור טובין חומריים.
אינפי 257414
>האם זה מקרה שהחדו"א פותח כמעט-בו-זמנית על ידי שני אנשים שונים?

בוודאי שלא. לייבניץ העתיק מניוטון.
אינפי 257417
ומה עם הגיאומטריות הלא אוקלידיות? ומשפט שפלי-בונדרבה? (שתי דוגמאות שעלו מיידית לראש. אני מניח שיש עוד אלף).
טיפול בבעיות של אתמול 256039
אני רוצה להציע אפשרות חדשה:
זכויות יוצרים הן משהוא שונה ונבדל מזכות קניין. על אותו עצם ממש יכולות זכויות יוצרים לפלוני וזכות קניין לאלמוני. נניח, פסל התיש המטושטש הוא בקניינו של מוזיאון ישראל, אך זכויות היוצרים הם עדיין של יגאל תומרקין. המשמעות היא שתומרקין יכול להגביל ולקבוע תנאים על השימוש ביצירה שלו, אפילו שמוזיאון ישראל רכש אותה בכסף מלא [0.5]. למוזיאון אסור (מוסרית) להשתמש בפסל כעצי הסקה גם אם זה לא רשום מפורשות בחוזה.
בדומה, כשאני רוכש בחנות תוכנה של יבמ, אני לא קונה את רישיון השימוש כפי שהוצע פה לעיל (הרישיון הוא בסה"כ החוזה שמתאר את מה שאני קונה) - אני קונה דיסק או אפילו את התוכנה כמושג מופשט (רצף ביטים). וכבעל זכות הקניין, אני עקרונית יכול לעשות איתו מה שמתחשק לי (נניח גיבויים למינהם). אלא מה? ליבמ יש את זכויות היוצרים המאפשרים להם להגביל את השימוש בתוכנה, ולמנוע ממני לשנותה, להפיצה, או לחשוף סודות מסחריים‏1.
דוגמא נוספת: מאמר מדעי יכול להיות בקניינו של מגזין מסויים אולם ליוצרים ישנה זכות יוצרים על הרעיון.
ולמה זכויות יוצרים זה טוב? מכמה סיבות:
1. (בשונה מזכות קניין) אנחנו חושבים שליוצר יש זכות טבעית על יצירתו. בין היתר זה אומר:
1א. שהוא זכאי להנות מפירותיה הכספיים.
1ב. שהוא זכאי לקבל credit על היותו היוצר.
2. על-מנת למנוע שימוש לרעה ביצירה. שימוש לרעה אינו אומר רק פגיעה ביכולת ההשתכרות הפוטנציאלית של היוצר. זה אומר גם פגיעה (באמצעות היצירה) בצד שלישי. זה אומר גם שימוש "לא-נאות" - תוכנות opensource מסויימות (נדמה לי) מוגבלות רק לשימושים לא צבאיים. זה אפילו אומר הגבלה על היוצר עצמו: למשל, כאשר היצירה מתבססת על ידע ציבורי או רעיון מוגן-זכויות יוצרים, או כאשר יש חשיבות לכך שהיצירה תהיה נחלת הכלל. דוגמא מעניינת היא חברת celera (?) שבזמנו ריצפה חלק גדול מאוד מהגנום האנושי (תוך התבססות על ידע ציבורי של גנים שכבר התגלו), ובהתחלה לפחות התכוונה שלא לחשוף את המידע שלה לשימוש ציבורי.
3. על-מנת למנוע הונאות והטעיות ולהבטיח אותנטיות של הרעיון: למשל במותגים או במאמרים מדעיים.
4. על-מנת לעודד דיונים פוריים באייל הקורא.

[0.5] וכבר היה סכסוך כזה בין הצדדים האמורים.
1 אני כמובן מדבר במישור העקרוני אבל האינטואציה אכן תואמת למצב החוקי בפועל.
טיפול בבעיות של אתמול 256047
רעיון מעניין. הרשה לי להרהר בקול רם.

1. האם אתה חושב שהיוצר יכול להעביר את זכויותיו לאחר? אני מנסה להבין בשאלה מה פירוש שזכויות היוצרים הן "שלו". אם הוא יכול להעבירן לאחר, זה דומה לזכות הקניין. ואז אני לא בטוח שהבנתי מה הרווחנו. אם הוא אינו יכול להעבירן, זה נשמע מוזר מאוד אינטואיטיבית. כאילו שהיצירה אינה נפרדת מהיוצר. אם זה כך, אז ביקורת אמנות (למשל) צריכה להתייחס ליוצר לפחות כמו שהיא צריכה להתייחס ליצירה (הן לא ישויות נפרדות).

2. למה זכות היוצרים של יבמ על התוכנה מאפשרת להם להגביל את השימוש בה? בוא נניח, לצורך העניין, שהשימוש הזה לא מניב רווחים כספיים (לא מכרתי, רק צרבתי ונתתי לחבר), והוא שימוש נאות.
טיפול בבעיות של אתמול 256048
1. התשובה היא "לא". נראה לי שזה די מובן מאליו. כמעט כל פרשנות או ביקורת של יצירה מתיימרת להגיד משהו על היוצר או לפחות על הכוונות שלו. האם תמונה מסויימת תזכה לאותה התייחסות אם צויירה ע"י ואן-גוך או שצויירה ע"י יוסי מהקומה הראשונה?

2. יצירה (תוכנה במקרה הזה), היא כאמור רפרזנטציה כלשהי של מי שיצר אותה. כמו שצייר לא היה רוצה שישתמשו בתמונתו כבסיס (כלומר בסיס ממש, לא השראה) לתמונה אחרת (גם לא למטרת רווח), כך גם אין להשתמש בתוכנה בתור "בסיס" לתוכנה או גרסה אחרת, בלא היתר מהיוצר.

מי מחליט מהו שימוש הוגן ומהו לא? נדמה לי שכל מה שאינו מהווה "השחתה" של המקור, אפילו במשמעות מאוד רחבה של המילה, הינו שימוש הוגן לאחר שרכשת את "זכות הקניין" על אותה יצירה.
טיפול בבעיות של אתמול 256102
1. לא הפכת את היוצרות? ואן-גוך זוכה להתייחסות בגלל שהוא צייר את תמונותיו, ולא תמונותיו זוכות להתייחסות בגלל שהן של ואן-גוך.
באיזה מובן יצירה אינה נפרדת מיוצרה? אני חושב שזה דורש הבהרה. אנו בודאי לא מתכוונים כאן למובן חומרי.

2. לא הבנתי. האין סתירה בין הפסקה האמצעית והאחרונה בתגובתך?
טיפול בבעיות של אתמול 256237
1. גם וגם. זה מין מחזור שמזין את עצמו. הרי בניסיון לעמוד על טיבה של היצירה, לרוב נתייחס ליוצר, וגם אם לא נדבר על האישיות עצמה, אז לפחות נראה את היצירה בהקשר רחב יותר של שאר יצירותיו. אני מרגיש שאני מסביר כאן את המובן מאליו, אבל בכל זאת ... לדוגמא: קראת בשיר מסויים את השורה "ואני עומד לי בחושך מתמיד", הרי ברור שהתייחסותך לאותו שיר תהיה שונה אם תדע שהמשורר הוא עוור.

2. הפסקה האחרונה הייתה תוספת, אבל אולי היא בלבלה יותר משהבהירה.

ככל שאני מבין הרעיון הוא די פשוט, יש שתי סוגי זכויות; זכות יוצרים וזכות קניין. ניתן גם לקרוא לזה זכות חומרית וזכות רוחנית. הזכות החומרית, מאפשרת לקונה להשתמש במוצר או ביצירה שהוא רכש בהתאם לחוזה הקנייה/שימוש, כלומר בד"כ מדובר על שימוש פרטי שאינו פוגם בשלמות המקור (לצורך העניין, יש להכליל גם שכפול/צילום וכו' בקטגוריה הזאת). זכות היוצרים מצד שני היא זכות מהותית על "צלם היצירה". מתי יש חשיבות לאותה זכות יוצרים היא שאלה מעט מסובכת. די ברור לי שאין שום בעייה אם קנית כסא שיוצר במפעל ליצור המוני והשתמשת בו להסקה. מצד שני, שימוש בפסל עץ מהמאה השש עשרה לאותה מטרה הוא פסול, ואולי אפילו כדאי שיוגדר כלא חוקי. כמובן שהתחום האפור פה רחב ובעייתי.
טיפול בבעיות של אתמול 256466
1. אני מבין שזה כך בפועל. השאלה אם אין כאן ערבוב תחומים. זה נראה לא הגיוני: אם נקודת המוצא היא היצירה עצמה, ואנחנו מסיקים ממנה על האמן, הרי שזאת הסקה לא-רלוונטית, כי ביקורת צריכה לדבר על היצירה. ואם נקודת המוצא היא האמן וממנו מסיקים על היצירה, נצטרך בכל זאת לחפש את התכונות שאנחנו מייחסים לאמן ביצירה, דבר שהופך את האיגוף דרך הביוגרפיה של האמן למיותר.

לענייננו. אז אתה חושב שראוי שלא ניתן יהיה למכור את הזכויות על יצירה? חברה בע"מ לא תוכל לקנות ממך את הזכות להמצאה?
טיפול בבעיות של אתמול 257684
זאת אולי אחת הנקודות שבגללה זכויות היוצרים בעיני הן מושג בעייתי.
אם מדובר על הגנה על *היוצרים*, כמו שתיארת, זכויות היוצרים צריכות להיות בלתי-ניתנות-להעברה. אבל בעולם שלנו הן משום מה ניתנות להעברה ממש בקלות.
טיפול בבעיות של אתמול 257693
למה לא? אם אני בתור יוצר צריך כסף, למה שלא אמכור את הזכויות על יצירותיי?
טיפול בבעיות של אתמול 257929
מה הקושי כאן? זכויות קניין באופן כללי הן זכויות שניתנות להעברה, ובכך הן שונות מזכויות אחרות. זה לא מוריד ממעמדן כ"זכויות".
טיפול בבעיות של אתמול 259280
(הכותרת מתאימה יופי).
קראו את הדיון. התגובה של MRP עליה הגבתי, מתייחסת לזכויות היוצרים במובן של "הזכות להיות ידוע ברבים כמי שיצר את היצירה". מובן שזכות זו אינה ניתנת להעברה. נשאלת השאלה מדוע ומתי נפרדת זכות זו מ"הזכות למנוע מאחרים צריכה של היצירה" ו"הזכות לגבות תשלום על צריכה של היצירה".
טיפול בבעיות של אתמול 256386
1. נדמה לי שכן - אין עם זה שום בעיה. אתה מעביר את הזכות להגביל את השימוש ביצירה (נניח, אתה מעביר לי את הפטנט שרשמת על פיתוח עגבניות מרובעות) אבל זה זכות נפרדת מזכות הקניין (מי שרוכש עגבניה מרובעת, הוא הבעלים, אבל לי יש את הזכות למנוע ממנו לעשות reverse engineering גנטי). ודאי שהיכולת להעביר זכויות יוצרים צריכה להיות מוגבלת במקרה שיש עניין ציבורי (כדוגמא הגנים), בדיוק כפי שזכויות היוצרים עצמם צריכים להיות מוגבלים.

2. זכות היוצרים של יבמ היא היא הזכות להגביל את השימוש בתוכנה. פרטתי את הטעמים לכך שזכות זו קיימת (1א,1ב,2,3,4). יבמ מגבילים את השימוש ביצירה שלהם לשימוש *אישי* של המשתמש שקנה אותו. הפצה ללא רשותם המפורשת היא דוקא כן שימוש לרעה. דוגמא אולי יותר קולעת היא שיבמ אוסרים עליך לשנות את הקוד של התוכנה גם אם זה לשימושך האישי בלבד (גם אם זה חיוני מאוד). לדעתי זה לא צריך להיות חלק מזכויות היוצרים על תוכנה, אבל זה לא צריך להפתיע כי בת'כלס זכויות עקרוניות הם אף פעם לא חופפות לגמרי לחוק ועל אחת כמה וכמה שאינן חופפות לחוזים ורישיונות למינהם שנקבעים משיקולים פרגמטיים.
טיפול בבעיות של אתמול 256465
1. אני לא בטוח שאני מבין מדוע אתה חושב שאין עם זה שום בעיה. אם ההנחה היא שליוצר יש זכות "טבעית" על יצירתו, כיצד יכולה זכות זאת לעבור לאדם אחר? אני לא מכיר אף זכות אחרת שיכולה להיות מועברת (זכות הקניין שונה. היא זכות ל*תוצר* של היצירה, שהוא מנותק מהיוצר, ולכן גם לא חלות עליו כל המגבלות שאתה מפרט בהמשך).

2. בעצם, כיצד זכות טבעית יכולה לחול על חברה, שהיא פיקציה משפטית?
טיפול בבעיות של אתמול 256767
1. מכיוון שמדובר על זכות שנוגעת ליחס בין סובייקט לאובייקט (גם אם הוא לא פיזי), הרי שיש טעם לדבר על העברתה. בדומה גם זכות הקנין, זכויות של הורים ביחס לילדיהם ואולי עוד דברים. בזכויות אחרות שנוגעות לסובייקט בלבד זה כמובן לא רלבנטי. יתר על כן, הקשר בין היוצר ליצירה הוא "טבעי" בדיוק באותה מידה שהקשר בין הקונה לקניין ובין הורה לילד. קרי, הדבר היחידי שטבעי בזה הוא שיחס הבעלות של הראשון על השני נראה לנו טבעי.
2. חברה היא לא פיקציה משפטית אלא מבנה חברתי. למבנה החברתי הנקרא לאום יש זכות הגדרה עצמית. למבנה החברתי הנקרא משפחה יש זכויות אחרות. אין בזה שום דבר מיוחד.

בכל אופן, העובדה שהזכות מקיימת את שתי התכונות הללו נראית לי שולית ולא מעניינת במיוחד, גם אם זו היתה הזכות היחידה שמקיימת אותן.
טיפול בבעיות של אתמול 256805
אוקיי. יש כאן שאלות מעניינות, אבל הן חורגות מתחום הדיון שלנו.
טיפול בבעיות של אתמול 255582
פטנטים אינם בדיוק קניין:

כשיש לך בית או כסף או כל סוג קניין רגיל אחר, יש לך "זכות טבעית" (זכות הקניין) להחזיק בו.

הפטנט, לעומת־זאת, הוא מונופול זמני שנתנה לך הממשלה לניצול המצאתך. בתמורה לכך התחייבת לחשוף את כל פרטי ההמצאה כדי למנוע ממנה להשאר סודית.

המונופול הזה אינו "זכות טבעית" שלך.

היתרון הזה היה אמור להיו יתרון זמני שנועד לתת ליזם אפשרות לפתח תשתית לניצול ההפצאה לפני מתחריו. אולם בהרבה תחומים היום ההתקדמות הטכנולוגית היא כה מהירה, שבתקופה של 20 שנה יכולים לעבור 4־5 דורות של מוצרים. הפטנט הופך מיתרון זמני למונופול ומסחטת כספים גרידא.
טיפול בבעיות של אתמול 255587
בשל כך ציינתי בכל תגובה שלי את החשיבות בניסוח הפטנטים וזכויות היוצרים.
פטנט, לכשלעצמו, לא נועד לייצר מונופול, אלא להבטיח את בעלות ממציא הפטנט על *קניינו* הרוחני.
כמובן שיש להימנע מצורת הגנה בלתי סבירה שתיצור מונופולים רגולטוריים לאורך זמן.
עם זכויות יוצרים המלאכה קלה יותר, מאחר ואינן חוסמות כניסה של יוצרים נוספים.
טיפול בבעיות של אתמול 258030
זה אינו מדוייק. הפטנט נועד לייצר מונופול מוגבל בהקפו. מבחינה משפטית, יועד הפטנט לשמש ככלי הגנתי. כיום הוא משמש ככלי התקפי - מניעת מתחרים מכניסה לתחום מסויים - מעין מחסום סף. את זה יש להפריד הן מעניין הבעלות והן מעניין הממציאים עצמם שלעיתים אינם כלל הבעלים על המצאותיהם.
טיפול בבעיות של אתמול 257658
עוד עניין שמתעלמים ממנו בעניין זכויות יוצרים, כאשר מנסים להדמות אותם לקניין פיסי.

אם אני מבין את טענת המצדדים בזכויות יוצרים, אז אין שום הבדל בין תוכנה שפיתחה חברה מסויימת, לבין כלי רכב שפיתחה ובנתה חברה לייצור מכוניות. ההבדל שלא לא ברור לי הוא שברגע שאני קונה את הרכב מהחברה הוא *שלי*, אבל משום מה ברגע שאני קונה תוכנה ממיקרוסופט העותק *לא שלי*. אני יכול להשאיל, למכור, להשכיר וכד' את הרכב שקניתי ללא שום צורך באישור או מתן תמלוגים ליצרן הרכב, אבל אני מחוייב לעשות כן כשמדובר בתוכנה או בשיר.

אם מנסים להדמות קניין רוחני לקניין פיסי, מן הראוי להדמות אותו גם במובן זה.
טיפול בבעיות של אתמול 257717
עוד עניין שמתעלמים ממנו בעניין שכירת דירה, כאשר מנסים להדמות אותה לקניין פיסי.

אם אני מבין את טענת המצדדים בשכירות מוגנת, אז אין שום הבדל בין דירה מושכרת לבין לבין כלי רכב שפיתחה ובנתה חברה לייצור מכוניות. ההבדל שלא לא ברור לי הוא שברגע שאני קונה את הרכב מהחברה הוא *שלי*, אבל משום מה ברגע שאני שוכר דירה מבעל הבית היא לא שלי. אני יכול להשאיל, למכור, להשכיר וכד' את הרכב שקניתי ללא שום צורך באישור מיצרן הרכב, אבל אני לא יכול לעשות זאת כשמדובר בדירה ששכרתי.
טיפול בבעיות של אתמול 257755
כשאתה שוכר דירה היא אינה הופכת לקניינך בשום אופן.
טיפול בבעיות של אתמול 257795
כשאתה רוכש רשיון מוגבל זמן ושימוש לתוכנה היא אינה הופכת לקניינך בשום אופן.
טיפול בבעיות של אתמול 257799
אז זה מה שהיית צריך להגיד מלכתחילה, הנסיון להשוות לא עזר להעביר את טיעונך.
טיפול בבעיות של אתמול 257811
וכשאני קונה דיסק ?

חוץ מזה לא טענתי שהתוכנה הופכת להיות קניין שלי, טענתי שהעותק שאני קונה הופך להיות קניין שלי.
טיפול בבעיות של אתמול 257810
טוב, השאלה היא אם קנייה של תוכנה היא קנייה או השכרה.
טיפול בבעיות של אתמול 257828
מיקרוסופט לא מתיחסת רק לקניית תוכנה באופן הזה, הם מעזים (לנסות) להתיחס באופן הזה גם לקניית חומרה.

לפעמים שומעים ציפצופים מכיוונה של מיקרוסופט, שחושבת שאתה צריך לבקש מהם רשות, לגבי מה אתה מתכוון לעשות עם קונסולת המשחק שקנית (XBOX).

מצד אחד, שומעים שזה חוקי לחלוטין ואין מה לדאוג:
אבל לפעמים שומעים גם את זה:
טיפול בבעיות של אתמול 257839
האמת היא שאני לא רואה בעיה *מוסרית* עם כך שמי שמוכר סחורה מכל סוג ינסה להגביל את השימוש בה (בספל המעוצב שיצרתי אתה מוזמן להכין תה משובח או מרק עוף ביתי, אבל אתה מתחייב בזאת לא לטמא אותו במרק נחות מאבקה!) - אם כוחות השוק ויכולת האכיפה מאפשרים זאת. לא ירצו, לא יאכלו.
טיפול בבעיות של אתמול 257848
מה זאת אומרת "יכולת האכיפה מאפשרת זאת"? כמי שמממן את האכיפה (משטרה, בתי משפט וכדומה), אני תובע שלא לבזבז את ממוני על כל דרישה שטותית של אנשים שחותמים ביניהם חוזה. אני גם חושב שלקהילה (כמממנת בלבד!) יש זכות לקבוע מהי התקשרות סבירה שיש לאכוף, ואיזו התקשרות לא מעניינת אותנו.
טיפול בבעיות של אתמול 257864
בוודאי שהמשטרה לא צריכה להתערב בעניין; כמו ברוב החוזים, אם הם מופרים אחריותו של הצד הנפגע היא להוכיח את ההפרה. ברור שנוצרת באופן טבעי מגבלה על חוזים: אנשים נוטים לא לחייב מישהו בחוזה למשהו שהם לא יוכלו לדעת בכלל אם הוא מקוים או לא (ולכן דוגמת הספל שלי אבסורדית). לכך התכוונתי ב"יכולת אכיפה", לא להפעלת משטרה.
טיפול בבעיות של אתמול 257887
זהו טיעון אותו אני מכנה "ג'וקר הוולנטריות". ניתן להכשיר בעזרתו כל שרץ ולהרגיש ליברלי (הרי אנשים עושים עסקאות כרצונם). מדוע זה ש*קניתי* ממך מוצר, מקנה לך את הזכות להיכנס אלי הביתה? לי זה נשמע כמו הצדקת החדירה אל רשות הפרט ע"י אותו ג'וקר (מכרת לי מכונית? אתה יכול באותיות הקטנות לצמצם את חופש התנועה שלי. מכרת לי קונסולת משחק? אתה יכול באותיות הקטנות לאסור עלי להשתמש בה בתור מעצור לדלת או עציץ).

אבל נניח שאני מקבל את שליפת הג'וקר כלגיטימית: קצת מוזר לקרוא לאיזה דיסכליזמר, באיזו חוברת הפעלה, שלא ניתן לעיין בה לפני הרכישה בחנות (ולחתום) - חוזה. לא מתבצעת כאן עיסקה חוזית ביני לבין MS עפ"י מה שכתוב בחוברת ההפעלה, אלא קניית מוצר (העברת בעלות על המוצר מבעל החנות אלי). זו ברירת המחדל המוכרת לכולנו (ולכך הקונה מצפה, כאשר הוא נכנס לחנות ומדברים איתו על רכישה). אם אתה (או MS או בעל החנות) ממש מעוניין לקיים חוזה מיוחד עם הלקוח, בו אתה בעצם מסייג את זכות הקניין שלו על המוצר - שב, הסבר לו איך המצב שונה מקניית מלפפונים, הוצא את המסמכים הרלבנטיים ותן לו לפחות הזדמנות לעיין בפרטי החוזה (ולחתום) לפני העיסקה המיוחדת (שכבר לא ניתן להתיחס אליה כאל קניית מוצר, במובן הרגיל של המילה, אלא למשהו קצת אחר - שירותי השכרת מלפפונים חמוצים לצרכי הרחה בימים זוגיים בלבד, או משהו כזה).
טיפול בבעיות של אתמול 257891
בקיצור, בחברה מודרנית נורמלית חייבים להיות חוקי הגנת הצרכן.
אס זוכה, קינג בוכה 257894
אתה גם נטפל כאן לפרט שהוא טכני במהותו וגם טועה בפרט עצמו.
החוזה בינך לבין מייקרוסופט איננו נחתם ברגע הקניה. החוזה נחתם באותו רגע בו אתה מקליק "מסכים" אחרי המסך הראשון של ההתקנה בו מפורטים תנאי ההסכם‏1. אתה יכול לחשוב שהקלקה מעין זאת או קריעת פלומבה איננה יכולה להחשב כחתימה על חוזה ושהחוק הרואה בפעולות אלו "חתימה על חוזה" איננו הוגן ודורש שינוי אבל אין לכך שום קשר עם עצם העובדה שהחוזה עליו חתמת אכן מחייב אותך - זה רק פרט טכני. אילולי הכיר החוק באותם מעשים כ"חתימה על החוזה" היית, מן הסתם, נדרש לחתום על טופס חוזה "אמיתי" ברגע הרכישה. האם גם במקרה כזה היית טוען שמדובר כאן ב"ג'וקר הוולנטריות"?

1 במקרים אחרים, יש פלומבה עליה כתוב שקריעתה מהווה חתימה על ההסכם וכו.
אס זוכה, קינג בוכה 257902
לא. במקרה של הסכם רישוי התוכנה של MS, זה לא שימוש בג'וקר. זה יהיה שימוש בג'וקר, במקרה שזה יצדיק את הטקסט שיופיע על תחתיתה של אריזת פיצה משפחתית קפואה:
"
הפשרת הפיצה מותנה ב:
1) חובה עליך לבעוט בכלבך פעמיים לפני השימוש.
2) המוצר חלבי. אכילת המוצר, תוך כדי אכילת מזון בשרי, אסורה בהחלט.
"

אני חושב שלא הבנת: לא דיברתי בכלל על הסכם רישוי תוכנה (ובטח שלא על זה של WINDOWS). פה הפרוצדורה והתוכן של החוזה נראים גם בעיני סבירים למדי‏1 (במקרה זה, חלק מההצדקה נובעת מהיות הקניין "רוחני" וניתן לשיכפול - זו דרך להגן על היצרן מפני הפצת התוכנה‏2). דיברתי על דוגמתו האבסורדית של ירדן (ועל המקרה בו MS אוסרת עליך‏3 להתקין מערכת הפעלה אלטרנטיבית‏4 על מחשב PC אותו MS מייצרת).

זה לא עניין טכני, אלא מהותי - מה לגיטימי ומה לא לגיטימי להכניס ל"חוזה"/הסכם בין היצרן לבין הצרכן. האם ה-"ג'וקר" הוא תמיד קלף מנצח?

_________
1 בתנאי שקיימת האפשרות להקליק על "מסרב" (או להחזיר את המוצר לפלומבה) ומובטחת קבלת הכסף חזרה עם החזרת המוצר לחנות (אחרת מדובר בחוזה שנכפה על הצרכן, גם אם הוא לא מעוניין בתנאי החוזה שזה הרגע התגלו לו).
2 תסכים איתי שלא ניתן להכניס לחוזה הזה כל תוכן באשר הוא - התוכן החוזי צריך להשאר במסגרת סבירות מסוימת.
3 נעזוב כרגע את הדיון אם היא באמת אוסרת או לא - החברה הצליחה קצת לבלבל את עצמה ומשחררת לציבור מסרים סותרים.
4 או כל תוכנה לא מיקרוסופטית אחרת.
דוגמה מהחיים 258046
''אין להשמיע את הקלטת בשבתות ובמועדי ישראל''.
טיפול בבעיות של אתמול 257911
נו, בסדר: יצרן הספלים הראשון שירצה להכניס סעיף כזה בהסכם המכירה יהיה חייב לוודא שיושבים עם הלקוח ומסבירים לו זאת לאט ובאותיות גדולות; אם לא, החוזה בטל. אפשר לומר שזה עקרון כללי באשר לחוזים "מפתיעים". האם עדיין יש בעיה? תחת שמיכה זו אפשר אפילו להכניס מערכת שלמה של חוקי הגנת צרכן שיקבעו מהם תנאי המכירה הנורמליים; החוקים לא צריכים *לאסור* מכירה בתנאים נחותים יותר לקונה, אלא רק לקבוע שתנאים כאלו הם מפתיעים, ויש לוודא באופן מיוחד שהקונה מבין אותם לפני הקניה (וקשה לי לדמיין סיטואציה נורמלית - מתחום הסחורות הפיזיות המסורתיות - שבה יהיו מוכר וקונה שירצו להיכנס לטרארם הזה, כך שמעשית לא שינינו כלום, ואני נשאר עם נקודה עקרונית בלבד).
טיפול בבעיות של אתמול 257976
"וקשה לי לדמיין סיטואציה נורמלית - מתחום הסחורות הפיזיות המסורתיות - שבה יהיו מוכר וקונה שירצו להיכנס לטרארם הזה"

נכון מאוד - הרי הקונה מניח הנחה סבירה לפני הרכישה: "כשאלך מפה עם המוצר, הוא יהיה שלי" והמוכר מעוניין במכירת המוצר (למה לנפץ ללקוח אשליות?). בדיוק בגלל זה הקונה נמצא בעמדת נחיתות (למי יש כח להסתובב עם עורך דין לפני כל קניית מלפפונים, כרטיס מסך או מחשב חדש) ולכן יש חשיבות לחוקים המגנים על הצרכן. הנה לא נשארנו עם נקודה עקרונית בלבד.

בכל מקרה, לי זה לא מספיק. שליפת הג'וקר לא מקובלת עלי. צריכה להיות התיחסות גם לתוכן החוזה (לי אין בעיה עם מידרון חלקלק, שיוביל ח"ח אל שכר המינימום) גם אם מדובר בפעילות וולנטרית בין שני אנשים.
טיפול בבעיות של אתמול 257904
המשטרה ובוודאי בית המשפט יתייחסו לקביעות בחוזה לא רק מנקודת המבט של קיום הפרה אלא גם מנקודת המבט של סבירות ההגבלה. אם ההגבלה שרירותית, לא סבירה או לא חוקית (למשל, אפליה על רקע גזעי בין קונים) הרי שבית המשפט ישליך תביעה כזו מכל המדרגות.

למעשה, אתה יכול להיות בטוח לחלוטין שמיקרוסופט *לעולם* לא תתבע אדם פרטי שביצע, לדוגמה, הסרה של חלונות ממחשב א' והתקנה במחשב ב', למרות שבחוזים הדרקוניים שלה היא אוסרת זאת. הסיבה לכך היא שבמקרה כזה היא תחשף לסכנה חמורה של קביעה שבדרישתה מיצרני מחשבים לכלול את חלונות מותקנת מראש על מחשבים יש משום הסדר כובל.
טיפול בבעיות של אתמול 257912
נעזוב את המצב הקיים, ונתייחס לראוי על-פי דעתך כליברליסט (או כאורי רדלר). אם שני הצדדים חתמו על החוזה מרצונם הטוב, והבינו את תוכנו, מה עניינם של בית המשפט והמשטרה לקבוע אם התוכן שרירותי או לא-סביר? האם אינך רואה מכאן מדרון חלקלק מאוד וקצר מאוד לחוק שכר-מינימום?
טיפול בבעיות של אתמול 258023
למשטרה לא צריך להיות להלכה עניין בנושא. בפועל צריך להיות לה עניין תחת כל משטר משום שאי אפשר לקבל הנחת משאבים לא מוגבלים. תמיד יתקיים סינון מסויים של פניות למשטרה בהתאם לסבירות על-פניה של הפנייה.

בוא נניח שמתגברים על זה בדרך המקובלת (הצד המעוניין שוכר את שירותי המשטרה כמלווה בתשלום) והעניין מגיע לבית המשפט – כאן בית המשפט *חייב* להעמיד דברים במבחן הסבירות והשרירותיות, משום שזהו חלק מתפקידו בכל מקרה. הוא צריך לברר לא רק אם אדם היה *יכול* לדעת עובדה מסוימת אלא אם *האדם הסביר* היה יודע זאת. לדוגמה, אדם סביר היה יודע שכיוון אקדח ולחיצה על ההדק עלולים בסבירות גבוהה להביא ליריה. פעולה דומה עם מצית הגז בביתו לא הייתה מביאה אדם סביר להניח כך.

לענייננו, בית המשפט צריך להכריע אם ההתניות בחוזה אינן מחייבות את החותם לעבור על החוק ואם אדם סביר היה יכול לקרוא את החוזה ולהבין את תנאיו או שאדם סביר היה יכול לצפות לתנאים המובעים בחוזה. לדוגמה, אם מיקרוסופט תכניס בסעיף 14.3.4 בחוזה סעיף האומר: כל הסעיפים בחוזה בטלים ועל רוכש התוכנה להחזיר מיידית את התוכנה לרשות מיקרוסופט ולשלם לה סכום כפול עבורה. – במקרה כזה, בית המשפט היה פוסל את החוזה כי לא סביר שאדם המורגל בחתימה על חוזים כאלו היה צופה קיומו של סעיף כזה. אילו חברת תרופות הייתה מציינת כי נטילת תרופה לחולים בגלאוקומה תביא למוות מיידי במקרים מסויימים באותיות בגודל 4 נקודות, גם כאן לא סביר שאדם החולה במחלה היה יכול לקרוא את הכיתוב.

ובקיצור: מבחן הסבירות והשרירותיות מטרתו למנוע מקרים של הונאה פשוטה באמצעות הכנסת התניות בלתי סבירות או בלתי נגישות לחותם מסיבות שונות בחוזה.

בפועל, אגב, המדרון החלקלק עובד בכיוון ההפוך: בגלל סיבות כספיות (לרוב האנשים אין מליוני דולרים כדי לתבוע את מיקרוסופט) בית המשפט מתיר כסבירים גם חוזים בלתי קריאים המהווים בעצם הגבלות לא סבירות או שרירותיות.

בצד: ליברל ולא ליברליסט.
טיפול בבעיות של אתמול 258035
ליברל: אדם הדוגל בליברליזם.

ליברליסט (בערך כמו "פסיכולוגיסט", להבדיל מסתם "חובב פסיכולוגיה"): אחד שאומרים לו - "תגיד, לדעתך מוכרחים רוטב עגבניות כיאה וכיאות או שאפשר להסתפק בסתם קטשופ על הפיצה?" - והוא מתחיל:

"ובכן, בנושא זה, כמו בכל תחום של חיינו, העקרון החשוב ביותר הוא עקרון החירות! אנשים לא מבינים ש...............................
...........................................
...........................................
...........................................
...........................................
...........................................
..........................................
..........................................
..........................................
..........................................
..........................................
..........................................
..........................................
.........................................."

- וכשאחרון בעלי סבלנות הפלדה נופל שדוד ונוחר את נחירתו השביעית - הוא מחייך חיוך זאבי ומחסל לכולם את הפיצות.

:-)
טיפול בבעיות של אתמול 258110
יפה, אלא שגם הניסוח ''ליברליסט'' תקין בדיוק כמו ''ליברל'' -- זו רק העדפה אישית שלי.
ליברל? לא ליברטריאן? 258047
טיפול בבעיות של אתמול 257876
כל הסכם רישוי תוכנה מיקרוסופטי אומר כי מדובר ברישוי מוגבל ומותנה, לא במכירה. זה הרי הסכם רישוי.
טיפול בבעיות של אתמול 258036
אנחנו לא מדברים רק על מיקרוסופט כאן.
טיפול בבעיות של אתמול 255552
ההשוואה שלך שגויה: אנשי החירות נלחמים למען הגנה על זכות הקניין, הכנסייה נאבקה כדי למנוע הפצת ידע. כלומר, אנשי החירות חותרים לשמירה על יעד הכרחי לחברה תרבותית ומתקדמת השואפת להשאר כזו. הכנסייה חתרה ליעד הפוך בדיוק.

הערה בסוף:
תפישת ה"זכות" לספרים היא גם אנכרוניזם (תפישת זכויות יוצרים לא התפתחה לפני המאה ה-‏19) וגם לא נכונה (אילו זכויות בדיוק ראתה לעצמה הכנסייה בספרים של אריסטו?).
טיפול בבעיות של אתמול 255557
''אנשי החירות'', במקרה זה, גם פועלים למנוע הפצת ידע. במקום בשם האל, הם עושים זאת בשם אליל אחר.

הכנסייה לא ראתה את הזכות שלה בספרים של אריסטו ולא בזכויות יוצרים. זאת הייתה ''זכותה'' לשלוט על הידע המופץ (עובדה שזה היה מובן מאליו שהיא תאשר את הספרים לבתי הדפוס).
טיפול בבעיות של אתמול 255637
""אנשי החירות", במקרה זה, גם פועלים למנוע הפצת ידע. במקום בשם האל, הם עושים זאת בשם אליל אחר."

איך הם בדיוק פועלים למנוע? הם תומכים בכל לב בהפצת ידע, רק שידע שבוקבק באופן מסוים (ספר, פטנט) צריך להיות מופץ לדעתם באישורו של היוצר והמבקבק.

אתן דוגמה נוספת: נאמר שמומי עפיה עורך הופעה באיצטדיון הכדורגל בקריית-עמקים. כחסיד מובהק של עפיה (שכפלת את כל התקליטורים) אתה אץ-רץ לך לאיצטדיון הכדורגל המעטיר ולפתע – צרה שכזו – קמים עליך סדרנים ותובעים ממך לשלם כסף(!) עבור הצפיה בהופעה. כסף! חוצפה שכזו! ועל-מה הם רוצים כסף? על הפצת ידע!

ותעשיית הנכלים הזידונית הזו אינה נעצרת כאן. מתברר שבהיעדרך מזירת הלחימה למען חירות הידע קמו ידידיהם של הנוגשים הנאו-קפיטליסטים של עפיה והחלו פועלים למנוע הפצת ידע בשם אלילים כמו "מאיר שלו חי מזה" (בכניסה להרצאת הסופר בבית-העם בפסגת-גאיות); או "אם אתה רוצה הדרכה, אתה צריך לשלם" (המדריך בקורס תכנות); "לא, אתה לא יכול לקחת אחת חינם הביתה גם אם תלמד מזה המון" (בעלת הגלריה בתערוכה ברחוב גורדון); וכן הלאה.
טיפול בבעיות של אתמול 255643
לא דומה המשל לנמשל. בוא נשתמש לרגע בדוגמא של מושיק עפיה. למר עפיה יש מגבר נטען, והוא מעמיד אותו בפינת הרחוב, מחבר אליו גיטרה ומתחיל לשיר. האם הוא יכול לחייב אותי בתשלום על כך שאני נעמד לידו ומקשיב לשיריו? ומקרה אחר: נגיד שתקעתי צמר-גפן באוזניי, ואני לא שומע כלום. האם מותר לי להיכנס לאיצטדיון כשמר עפיה מופיע שם והוא לא יהיה זכאי לגבות ממני תשלום, כי אני לא שומע את היצירות? התשובה לשתי השאלות שלילית. מכאן אני למד שהיכולת של מר עפיה לחייב אותי בתשלום אינה תלויה בזכויות על היצירות שלו. היא נוצרה קודם כל בגלל שמר עפיה שכר את האיצטדיון ולפיכך רשאי להחליט את מי להכניס פנימה ואת מי להשאיר בחוץ.

בוא ניקח דוגמא אף יותר קיצונית. יצאתי מהופעה של מר עפיה כשאני מזמזם את שיריו. האם מר עפיה זכאי להתנפל עלי ולקרוא "שלם לי או השתתק"? כאן לא סתם הקשבתי, אלא אפילו שרתי!
טיפול בבעיות של אתמול 255664
נחזור להתחלה:
"היכולת של מר עפיה לחייב אותי בתשלום אינה תלויה בזכויות על היצירות שלו. היא נוצרה קודם כל בגלל שמר עפיה שכר את האיצטדיון"

זו טענה שגויה, לדעתי. מה שמעניק למר עפיה זכות לחייב אותך בתשלום הוא הזכות שיש לו להשמיע את יצירותיו (או אלמנט אחר הקשור ליצירה). האצטדיון, שכירתו, הסדרנים, וכו' הם רק האמצעי המאפשר זאת.

באותו מטבע, היית יכול לטעון כי "מר עפיה יכול לחייב אותי בתשלום על רכישת תקליטור משום שיש לו מפעל לייצור תקליטורים," בעוד שברור שזכותו לחייב אותך נובעת מכך שהוא ייצר את הדיסק ומפעל התקליטורים הוא רק האמצעי כדי ליצור עותקים.

את הדוגמה הקיצונית שלך יש לפסול משום גדר אי-הסבירות והיעדר המסחריות. אם אתה יוצא מהופעתו ומזמזם את שיריו, אתה מממש זכות המוקנית לך. אם אתה יוצא מהופעתו ומשם הולך להופעתך אתה ומבצע את שיריו על הבמה בלי רשותו, אתה מפר את זכויותיו (בהנחה שהוא כותב השירים).
טיפול בבעיות של אתמול 255692
זמזום שירים אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים (גם אם היתה יכולת לאכוף אותה), שכן היא רק בגדר שימוש פרטי.
טיפול בבעיות של אתמול 255707
הדוגמאות שנתתי בתגובה הקודמת שלי (נגינה ברחוב, פקקים באוזניים) לא היו דרך לתת צבע לתגובה. הן היו מקרים לבחון באמצעותם את הטענה שהזכות של מר עפיה לכספי נוצרת בגלל שאני שומע את יצירותיו. אני סבור שהן מראות שהתשלום בכניסה לאיצטדיון אינו נובע מזכויות היוצרים, אלא מיחסי קניין מוחשיים.
טיפול בבעיות של אתמול 255714
קצת התבלבלת. הזכות של מר עפיה לגבות כסף על השמעת יצירותיו נוצרת מתוקף העובדה שהוא יצר אותן, לא משום שאתה שומע את היצירה.

הנסיון שלך להבחין בין יחסי קניין מוחשיים (קניית כרטיס להופעה) לבלתי מוחשיים לא מחזיק מים, לדעתי. ההבדל המהותי היחידי בין שני המקרים הוא במידת הקושי היחסית של התפלחות להופעה מול הורדה בקאזה.
טיפול בבעיות של אתמול 255717
אז מדוע אם אני שומע אותן ברחוב אינני צריך לשלם למר עפיה? ומדוע אינני יכול להכנס להופעה בחינם כשאני עם אטמי אוזניים?
טיפול בבעיות של אתמול 255724
ומדוע מותר לתיאטרון לגבות כסף כאשר הוא מעלה הצגות שחבריו לא כתבו? ומדוע מותר לתזמורת לגבות כסף על הקשבה ליצירה שהולחנה לפני מאות שנים?

(ובעצם, השאלות הרטוריות האלו הן תירוץ כדי להגיד שאין ממש טעם להתווכח עם אנשים המחזיקים בדעות הדומות לאלו של אורי רדלר, משום שהכלים בהם הם משתמשים כדי לשפוט את המציאות - תרבותיים, כלכליים - מוכוונים כך שהתוצאה שתתקבל זהה למטרה הראשונית שלהם.)
טיפול בבעיות של אתמול 255733
אתה מתכוון לטעון שרציונליזם הוא סוג של טאוטולוגיה. נו, כל יום לומדים משהו חדש.
טיפול בבעיות של אתמול 255732
א. כשאתה שומע יצירה ברחוב מפי מר עפיה אינך צריך לשלם עבור הביצוע משום שבהופיעו ברשות הכלל ביטא מר עפיה הסכמה מצידו לכך שתשמע את את שירתו בלא תשלום.

ב. אטימת האוזניים שלך היא בחירתך ואין היא משליכה על זכותו של מר עפיה לדרוש ממך תשלום. באותה מידה של הגיון יכולת לטעון כי אתה זכאי לתשלום מופחת בבית קולנוע כי הפופקורן באולם זוועתי, כי יש לך אקזמה באיזור רגיש המונעת ממך לשבת במקום בנחת, בגלל שהמיזוג קר לך מדי, כי מישהו דיבר בסלולרי באמצע ההצגה, או כי בסרט דיברו אנגלית ואתה שולט רק ברומנית.
טיפול בבעיות של אתמול 255817
נשארנו עם התזמורת הפילהרמונית שגובה כסף עבור האזנה למוזיקה חוברה לפני מאות שנים.
טיפול בבעיות של אתמול 255849
שלום לך מר וינגייט,

התזמורת הפילהרמונית גובה כסף עבור האזנה לביצוע הספציפי שלה למוסיקה, בדיוק כמו שהוצאת ספרים גובה כסף על הוצאה של שירי היינריך היינה.

בהעדר זכויות יוצרים, כמובן שאתה יכול לבצע אותן יצירות או להוציא מהדורה חגיגית של השירים בלי כל הגבלה (וזה אגב קורה -- אם תשים לב למגוון המהדורות המחודשות לשירי רחל או לספריו של פרנץ קפקא).
טיפול בבעיות של אתמול 255855
כלומר, מה שטענת ב תגובה 255637
זה לא נכון.
כשמושיק עפיה או התזמורת הפילהרמונית מופיעים בהיכל התרבות וגובים ממך כסף, זה לא קשור לזכויות יוצרים או להגנה על מידע אלא לביצוע ספציפי של יצירה.
(כל אחד יכול להמהם את הסמפוניה הבלתי גמורה, הידע הזה הוא נחלת הכלל ואפשר להוריד אותו חופשי באינטרנט בפורמטים שונים אבל הביצוע הספציפי באולם, הוא מוגן מתוקף חוקים אחרים לחלוטין).
טיפול בבעיות של אתמול 255864
בקצרה: גם על ביצוע יש זכויות יוצרים.
טיפול בבעיות של אתמול 256094
ואין קשר בין זכויות יוצרים על ביצוע וזכויות יוצרים על המוזיקה עצמה. כלומר הדוגמא שנתת מופרכת.
טיפול בבעיות של אתמול 256248
מי אמר שאין קשר? זו הצבה שגויה שלך.
טיפול בבעיות של אתמול 256263
כל הפתיל הזה היה נסיון שלי לחלוב ממך שמץ של צל של הסבר לגבי מהות הקשר.
בהתחלה עלה עניין הנגינה בחוץ, טענת שהזמר שמבצע יצירות בחוץ נותן הסכמתו לכך שישמעו אותו בלי לשלם, כשעלה עניין השמיעה ללא הסכמת הזמר, מלמלת משהו על נגינה מתחת לפני הים וביצה שלא נולדה בערב חג.

טענת שאין הבדל בין צריבת דיסקים של מומי עפיה להתפלחות לאולם.
ניסיתי להראות לך שגם הפילהרמונית שיצירותיה אינן מוגנות בזכויות יוצרים מונעת ממתפלחים לחדור לאולמותיה וכאן אתה זורק תגובות בנות שורה אחת בתקוה שאם נתרחק מספיק ממקור הדיון השאלה המקורית תשכח או משהו כזה.

אני מודה, יפית ממני יצאת צדיק ואני עדיין לא מבין מה הקשר בין התפלחות לאולם הפילהרמונית מנגנת בטהובן לבין התפלחות להופעת הפילהרמונית מארחת את שלומי סרנגה.
טיפול בבעיות של אתמול 256319
למה לחלוב כשאפשר לשאול שאלה מפורטת ולקבל תשובה מפורטת? (אתה מוסיף בלבול קל: לא אני זה שהעיר לגבי ביצים שלא נולדו ונגינה מתחת לפני הים)

טענתי כי אין הבדל מבחינת הפגיעה בזכויות היוצרים בין צריבת דיסקים של מומי עפיה והתפלחות לאולם: בשני המקרים, המאזין מתגנב ושומע את היצירה למרות שבעל הזכויות הגביל במסגרת זכויותיו את השמיעה רק למשלמים.

לעניין זכויות היוצרים, אין זה משנה אם היצירה המוגנת נכתבה על ידי המבצע או לא, כיוון שההגנה ניתנת גם ליצירה וגם לביצוע. למעשה, בתחומי יצירה הביצוע הוא הדבר העיקרי שמגנים עליו. לדוגמה, עיקר הטעם בתיאטרון או במחול אינו בתרשים התנועות או מלל המחזה אלא באופן הייחודי בו הוא מפורש על ידי המבצעים – הרקדנים והשחקנים.
טיפול בבעיות של אתמול 256326
אני לא רואה את זה ככה.
התפלחות לאולם קונצרטים הופעת פופ או משחק כדורסל היא כניסה ללא רשות למקום פרטי והנאה משירות ש שמי שנותן אותו דורש תמורתו תשלום.
אין לה שום קשר לזכויות יוצרים וההוכחה היא שאופן המניעה וההתיחסות זהה בשלושת המקרים למרות שרק בראשון יש זכויות יוצרים ובשלישי לא מעורבת בכלל יצירה.
טיפול בבעיות של אתמול 256356
טוב, אם אתה סבור שהופעה של שחקן בתיאטרון, רקדן על במה או נגן ג'ז המאלתר במועדון הם מקרים בהם ''לא מעורבת בכלל יצירה'' אין לנו הרבה על מה לדון מעבר בהקשר זה.
טיפול בבעיות של אתמול 256507
אתה נתפס לקטנות. אז נניח שהתפלחתי לגן חיות. זכויות היוצרים על הדב פגו 70 שנה אחרי שניטשה קבע את מותו של אלוהים.
נסיון אחרון 256529
משחק כדורסל (או לצורך העניין גם כניסה לבריכת שחיה) אינם יצירה, בודאי לא כזו המוגנת על ידי זכויות יוצרית מתוקף איזשהו חוק.
מוזיקה קלאסית היא יצירה שאינה מוגנת בזכויות יוצרים.
מוזיקת פופ עכשוית כן מוגנת בזכויות יוצרים.

אדם שמתפלח למשחק כדורסל/ בריכת שחיה/ קונצרט פילהרמוני/הופעת פופ/ יזכה לטיפול זהה מכל היבט בכל אחד מהמקרים, למרות שבאחד יש עניין של זכויות יוצרים על יצירה, באחר יש רק זכויות על ביצוע ובשני הראשונים אין בכלל יצירה (אם אתה חושב שמשחק כדורסל ובריכת שחיה הם יצירת אומנות אז כנראה שבאמת אין לנו בסיס לדיון הזה).
טיפול בבעיות של אתמול 256393
אז נתקדם עוד צעד: אני יכול לשכור את יד אליהו לערב, לא להציג שם *שום דבר* - ולגבות תשלום מכל משוגע שרוצה בכל זאת להיכנס לאולם הריק. ואם איזה משוגע בכל זאת יתפלח - הוא יעבור על החוק בדיוק כאילו הופיע שם מומי עפיה וביצע מיצירתו היחודית. עכשיו באמת אין שום יצירה מעורבת בעניין - רק זכות הקניין הבנאלית של בעלי האולם. אז אתה יכול לטעון שברגע שמבוצעת שם יצירה כלשהו מדובר בתסריט שונה מהותית, אבל העובדה היא שמכל בחינה חוקית-מעשית מה שקורה הוא בדיוק אותו דבר; ויתרה מכך, קל לשרטט רצף בין שני התסריטים.
גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת 256458
כבר הרבה זמן אני מוטרד מהשאלה הזאת,נניח שקניתי דירה בקומה השביעית בבית דירות בחיפה,ומהמרפסת ניתן לצפות ביצירה המכונה קונצרט השערים של גוסטבו בוקולי בקריית אליעזר,ונניח שאני מזמין למרפסת גם חברים ואולי הם גם משלמים לי על הזכות להתארח במרפסתי,האם אני פוגע בזכות הקנין של יעקב שחר?
גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת 256734
התשובה היא: לא. הבית שלך במקומו עומד. האצטדיון במקומו עומד ואם מר שחר לא מעוניין שתראה את המשחקים, שיתכבד ויעביר אותם לאצטדיון בג'בליה. אם אתה גובה כסף עבור כניסה למרפסת שלך, גם כאן אינך מפר את זכויות הקניין של יעקב שחר (אם כי מעל עשרה אנשים אתה עשוי להפר באופן טראגי את זכויות הקניין של דיירי הקומה השישית)
טיפול בבעיות של אתמול 256467
"אז נתקדם עוד צעד: אני יכול לשכור את יד אליהו לערב, לא להציג שם *שום דבר* - ולגבות תשלום מכל משוגע שרוצה בכל זאת להיכנס לאולם הריק. ואם איזה משוגע בכל זאת יתפלח - הוא יעבור על החוק בדיוק כאילו הופיע שם מומי עפיה וביצע מיצירתו היחודית. עכשיו באמת אין שום יצירה מעורבת בעניין"

מר מ. דושאן שהיה אמור לשאת דברים הערב נתקע בחדר הטואליטה וביקש ממני למלא את מקומו במובן האפיפני-סטרוקטורלי של המילה. ובכן, אהמ, הרשה לי לברך אותך, מר ניר-בוכבינדר, על המיצג האמנותי המרתק – פורץ דרך אפילו, אם יורשה לי – שאתה מתכנן להעלות בקרוב. אמנם יהיו שילעיזו כי קו של דמיון – חוט דק מעין – נמתח בין רעיונך המיצגי הנאה לשירה הנושן של הגברת ח. אלברשטיין אך כמו שנוהג מר מ. דושאן לומר: "ילעיזו המלעיזים כאשר ילעיזו, אני את הכסף שלי עשיתי."
וזו אכן השאלה העומדת על הפרק, מר ניר-בוכבינדר, ירדן. אף כי למיצג שאתה מתכנן להעלות יש על פניו רק ערך אמנותי במובנו הפרוקטולוגי-פלטוסיטי, אין הדבר משנה כלל את שיערוך ערכו האמנותי האינטרינסי. שוב, כפי שמציין ידידי הטוב מר דושאן: "זאת אמנות אם יש מספיק אידיוטים שחושבים שזאת אמנות." מאחר ושפתו של רעי לירית משהו ונטועה בספירות הרוחניות של עולם היצירה, אפרש במלים פשוטות יותר: אם יש אנשים שמוכנים לשלם או לנסות להתפלח, סימן שבעיניהם המיצג הוא בעל ערך. אם אתה חושב שזאת רמאות, זה עניין שלך אבל לא רלוונטי לעניין שלנו.

שירה של חוה אלברשטיין

זה סיפור שסיפר לי אבא
כשהייתי ילדה קטנה
למה נזכרתי בו היום
אני פשוט לא מבינה

האם הסיפור קרה באמת?
גם זה עוד לא ברור
אין לי את מי לשאול כעת
נשאר רק הסיפור

לעיירה אחת הגיע
קרקס של צוענים
קרקס קטן, קרקס צנוע
קרקס של עניים.

היו שם עז וחמור ונמר קטן,
דוכן עם הגרלות
בולע עשן, אישה עם זקן
וקורע שרשראות.

ובכיכר העמידו אוהל
סיפרו שיש בו סוד
אנשים חיכו שעות בתור -
כולם רצו לראות

והסוד לא התגלה אלא
אחרי שנים רבות
באוהל הגדול ישב בריון
בריון מפחיד מאוד

וכל מי שנכנס לאוהל
חטף סטירה אדירה בפנים
והוא ברח מהר ולא סיפר
דבר לאחרים

"לא יאמינו לי לא יאמינו לי"
חשב מי שחטף
"הם לא הזהירו אותי אז למה לי
להזהיר אותם עכשיו"

והקרקס ממשיך לנסוע
והאוהל עוד מסקרן
והבריון ממשיך לפגוע
אך איש לא מתלונן

יש הצגות בחושך ובאור
והלב נשבר בפנים
לראות בין המחכים בתור
את כל הילדים

ואי אפשר לצעוק להם "רגע"
אי אפשר לעצור בעדם
לא יאמינו לך לא יאזינו לך
הם שומעים רק את עצמם

כן, אי אפשר לצעוק להם
"זהירות" אי אפשר לעצור אותם
אף אחד לא לומד מאף אחד
אנשים מלמדים את עצמם

והקרקס ממשיך לנסוע
והאוהל עוד מסקרן
והבריון ממשיך לפגוע
אך איש לא מתלונן

זה סיפור שסיפר לי אבא
כשהייתי ילדה קטנה
למה נזכרתי בו היום
אני פשוט לא מבינה
טיפול בבעיות של אתמול 256469
שמת לב שזו כבר הפעם השנייה השבוע שדווקא *אתה* מכולם מפר זכויות יוצרים בהעתקת מילות שירים שלמים לתגובות באייל, ואפילו לא עומד בתנאי השימוש ההוגן המקובלים? כמה אירוני.
טיפול בבעיות של אתמול 256737
לפני שאתה מפעיל את מנוע האירוניה העל-חללי, שמא בדקת אם אכן ההעתקה בלתי חוקית או בלתי הוגנת?

השיר נמצא בכמה מקומות באינטרנט ובאתר שירונט (http://www.shiron.net/homepage.aspx) ממנו נטלתי אותו קובעים תנאי השימוש של אקו"ם: "הצפייה ביצירות באתר נועדה לשימוש פרטי וביתי בלבד. אין להעתיק או להפיץ את היצירות לכל מטרה אחרת."

אני סבור שההעתקה כאן הייתה לשימוש פרטי וביתי מובהק ולכן למיטב הבנתי לא הפרתי זכויות יוצרים או תנאי שימוש הוגן מקובלים. מאחר וחוה אלברשטיין כתבה את המלים והלחן, ניתן לה גם קרדיט נאות.

אגב, מתי הייתה הפעם הראשונה השבוע? שמא התבלבלת?
טיפול בבעיות של אתמול 256481
אני חושב שאתה מתחמק. אני לא מציג את האולם הריק כיצירה או מופע. אין לי רצון ואין לי הצדקה לטעון נגד מי שיעתיק את הרעיון ויסגור לערב ריק את הסינרמה. אותו דבר במשחקי הכדורסל שם; תצטרך לעבוד די קשה כדי לטעון שמשחק כדורסל הוא סוג של יצירה, עם זכויות יוצרים וכל זה.
טיפול בבעיות של אתמול 256738
הנקודה שרציתי להעלות היא שאין זה מענייני או מעניינך לקבוע מהי יצירה הראויה לתשלום -- זהו עניין שבין היוצרים לבין קהלם.

ההבדל היחידי בין משחק כדורסל וספר לענייננו הוא בהיות משחק הכדורסל סוג של אירוע שבו היצירה מאולתרת בזמן ביצועה על בסיס מתווה כללי כזה או אחר. בכך, משחק הכדורסל הוא יצירה הדומה לתיאטרון, מחול או לאילתור ג'זי. כללי זכויות היוצרים, בהתאם, מופעלים ומוחלים באופן שונה ובגישה שונה, אך הם קיימים באותה מידה.

אגב, אני לא בטוח אם התכוונת לזה, אבל המשעול שבו אתה פוסע מוביל לקביעת הזכאות לזכויות יוצרים בהתאם לאיכות היצירה בעיניך. אני מתקשה להבין לאן אתה רוצה ללכת עם זה.
טיפול בבעיות של אתמול 256830
אני לא רוצה ללכת עם זה לשום מקום; רק לטעון שבתיאור סביר של המציאות החברתית והחוקית כיום (איני מדבר בכלל על מה ראוי ורצוי), הזכות שבשמה מכריחים אותי לשלם כדי להיכנס להופעה של מושיק עפיה בסירנמה היא זכות הקניין של בעלי הסינרמה, ולא זכויות היוצרים של עפיה; ואם אני מתפלח לסינרמה, אני לא עבריין על זכויות היוצרים, אלא (כפי שציין ידידי(ה) המלומד) מסיג גבול. זכויות היוצרים כבודן במקומן מונח, אבל במקרה זה הן פשוט לא רלוונטיות.
טיפול בבעיות של אתמול 256848
אוקי, עכשיו אני מבין את הטיעון. ודוחה אותו.

כשאתה מתפלח להופעה של מר עפיה אתה מפר את זכויות היוצרים שלו, אבל בגלל הנסיבות המיוחדות של המקרה – העובדה שהביטוי היצירתי (ההופעה) הוא חד-פעמי וייחודי ואין דרך לשעתקו הופכת אותו דומה בעיניך למקרה של הסגת גבול פשיטא.

אבל, בוא נניח את המקרה הבא: מר עפיה עורך את הופעתו ואתה לא מתפלח אליה אלא משלם ונכנס אליה כחוק ותוך כדי ההופעה אתה לא רק נהנה אלא גם מקליט אותה להנאתך על מכשיר הקלטה משוכלל. אחרי ההופעה, בעוד עפיה מנגב את זיעתו ושואל את כל פועלי הבמה באופן אישי "איך הייתי?" אתה כבר בדרכך למפעל לייצור תקליטורים שבבעלותך... למחרת, מופצים אלפי עותקים של "מושיק עפיה בהופעה" בהפקת היוקרה של תקליטי ניר-בוכבינדר בע"מ.

עתה, לפי תפישתך, מאחר ובכניסה להופעה לא הפרת את זכויות הקניין של בעלי הסינרמה ולא את זכויות היוצרים של עפיה, הרי שהתקליטור שיצרת אינו מהווה עבירה כלל – וזו הרי מסקנה אבסורדית.
טיפול בבעיות של אתמול 256947
"על-פי תפישתך, מאחר ובכניסה להופעה לא הפרת את זכויות הקניין של בעלי הסינרמה ולא את זכויות היוצרים של עפיה, הרי שהתקליטור שיצרת אינו מהווה עבירה כלל"

מה פתאום? העובדה שנכנסתי כחוק לא נותנת לי רשות לעשות בפנים מה שאני רוצה: אסור לי לקחת קולה מהמזנון בלי לשלם, ואסור לי לעבור על זכויות היוצרים של עפיה; הקלטתו והפצת ההקלטה הן עברה כזו - ואת זה אפשר ללמוד מהדמיון שלה להקלטת שידור רדיו שלו והפצת ההקלטה (גם כאן, ההאזנה היא חוקית בעליל, ואילו ההפצה בלתי-חוקית בעליל). הטענה שלי היא שזו עבירה שונה מהעבירה של מי שמתפלח לאולם.

תראה, שנינו מסכימים שלהתפלח לאולם זו עבירה. השאלה היא עבירה על איזה חוק. זה עניין של פרשנות. כפי שראינו בפתיל, מבחינת הטיפול החוקי זה מאוד מאוד דומה לעבירות שהן בבירור הסגת גבול ולא הפרת זכויות יוצרים (כניסה לסינרמה כשלא מוצג שם כלום), ולא כל כך דומה למקרים *הברורים* של הפרת זכויות יוצרים (שאינם הסגת גבול), כמו העתקה והפצה לא-מורשות. ואם זה נראה כמו ברווז ועושה קולות של ברווז, אני מציע להכריז עליו כעל ברווז.

או, דרך אחרת להסתכל על זה: נניח שאנחנו צריכים להסביר למה ההתפלחות היא לא חוקית ולא מוסרית. אנחנו מתלבטים האם להסביר זאת באמצעות זכויות יוצרים או באמצעות זכות הקניין. זכויות היוצרים (כפי שאנו רואים בפתיל הזה) הם עניין פחות חד משמעי ויותר חמקמק ונתון לפרשנות ולהחלטות שרירותיות במידת-מה. זכות הקניין (כשהיא נוגעת לזכות בעלי האולם להגביל את הגישה אליו) היא מובנת לכל, לא שנויה במחלוקת ונותנת כאן תשובה ברורה. מה עדיף?
טיפול בבעיות של אתמול 257053
האם הקלטת המופע בלי אישור היא הפרת זכויות יוצרים והאזנה לה בלי אישור אינה הפרת זכויות יוצרים? אם ההופעה עצמה אינה אקט שיש עליו זכויות יוצרים, מדוע יש זכויות כאלו על שכפולה?

אין ספק שאם המקרה שלפנינו היה פריצה לחנות וגניבת ספר, הרי שקריאתו כשלעצמה לא הייתה עבירה על זכויות היוצרים ואילו שכפולו כן. המקרה שלפנינו, כפי שהדגשתי, שונה, משום שהיצירה כאן היא מה שמתקיים על הבמה ברגע ההופעה והוא הדבר הדורש הגנה.
טיפול בבעיות של אתמול 257292
"האם הקלטת המופע בלי אישור היא הפרת זכויות יוצרים והאזנה לה בלי אישור אינה הפרת זכויות יוצרים?"

בדיוק. כפי שראינו בפתיל, יש כל מיני דוגאמות להאזנה בלי אישור שאינך מתנגד להן (אני עומד מחוץ לאולם ומאזין למה שאני מצליח לשמוע). כפי שאמרתי בתגובה הקודמת, באמצעות מספיק מאמץ פרשני תוכל לטעון שבכל הדוגמאות האלו אני מאזין עם אישור-משתמע (המופיע מרשה למי שמצליח לשמוע מחוץ לאולם), אבל הרי אתה תהיה הראשון שחושב על זה כך. נראה לי שהפרשנות הטבעית והפשוטה ביותר היא, שכאשר עפיה בחר להופיע באולם פרטי וסגור ובתשלום, הוא בחר להפעיל את זכות הקניין (ולא את זכות היוצרים) כדי להרוויח מיצירתו.
טיפול בבעיות של אתמול 257427
ירדן, אתה משנה את הטיעון שלך בכל הודעה, כך שאין לי נקודה להמשיך ממנה.
טיפול בבעיות של אתמול 257576
לדעתי הטיעון שלי דווקא נשאר עקבי במידה מפתיעה. הנה הוא שוב, אבל ברשותך - מתומצת:

הויכוח הוא האם זכותו של הזמר לגבות תשלום על כניסה לאולם שבו הוא מופיע (או לחילופין: הפשע שאני מבצע אם אני מתפלח לאולם בלי לשלם) נובעת מזכויות יוצרים שלו על הביצוע (אורי), או מזכות הקניין של בעלי האולם (ירדן ושות').

הטיעון שלי ‏1: המנגנון שמופעל כאן אינו משתנה כאשר אני משנה את ההופעה לכל מיני דברים שבבירור אינם יצירה, אבל משאיר קבוע את עניין הקניין: מישהו שוכר את האולם מבעליו לערב, ודורש תשלום על הכניסה. לעומת זאת, הוא משתנה דרסטית כאשר אנו משנים את עניין שכירת האולם, ומשאירים קבוע (במידת האפשר) את עניין ההאזנה ליצירה (למשל, ברחוב).

1 התחילו אותו הרבה מגיבים לפני בפתיל.
טיפול בבעיות של אתמול 258034
אחד מתחומי המשפט שמטפך בסוגיה זו הוא ''עשית עושר ולא במשפט'', שבבסיסו מונח העיקרון של התעשרות שלא כדין כתוצאה ממעשה נפרד של צד אחר.

למעשה, הרבה מהדוגמאות המובאות כאן, והשימוש בזכויות היוצרים בעידן המודרני, יכולות (ונפתרות בפועל) להיפתר תחת מטריה משפטית זו.
טיפול בבעיות של אתמול 258073
האם אתה יכול לפרט? האם "עשיית עושר ולא במשפט" יכולה להחליף את זכויות היוצרים (ולו בחלק מהמקרים)? כיצד? אני הייתי מנחש שהחלק של "שלא כדין" מתבסס (באותם מקרים) בעצמו על זכויות יוצרים.
טיפול בבעיות של אתמול 258237
כעורך דין שלא עובד במקצוע, אני חייב לומר שאני לא זוכר בדיוק את כל ההבטים הקשורים לתחום זה. אבל לאחר חיפוש קל ניתן לציין את הדברים הבאים:

במדינת ישראל נחקק, בשנת 1979, חוק עשיית עושר ולא במשפט.הוראת סעיף 1 בו קובעתשלושה תנאים לתחולת החוק:

קבלת נכס, שירות או טובת הנאה;
שההתעשרות באה לזוכה מהמזכה;
שההתעשרות נתקבלה ע"י הזוכה שלא עפ"י זכות שבדין.

בעצם, נוצר מסלול חלופי לדיני הקניין הרוחני. במסלול זה ניתן להסתמך על עילות של צדק ויושר.

בד"כ הסעד הניתן לזוכה הוא השבה של ההתעשרות.

בתחום משפטי זה יש חשיבות רבה יותר להתנהגות, לתום הלב, ולעקרונות הצדק, בעוד שעל פי דיני הקניין הרוחני עצם ההפרה מקימה את הזכות לסעד וסוגית תום הלב אינה כה חשובה (ולעיתים כלל אינה רלוונטית).

על קצה המזלג.

חיפוש קצר בגוגל יעלה דוגמאות רבות לפסיקה בתחום הקניין הרוחני המבוססת על עילות בעעו"ב.
טיפול בבעיות של אתמול 258790
תודה. מהמעט שאתה כותב כאן זה נראה לי מסוג החוקים שאני לא אוהב, מטעמי אי-קונקרטיות (''לא יתנהג אדם באופן בלתי-מוסרי''), אבל יכול להיות שזה נובע מהקיצור.
טיפול בבעיות של אתמול 258810
אני מניח שתקנה בנוסח המקובל בבריכות שחיה (בעלי שער ארוך חייבים לאוספו) אינה מקובלת עליך.
חזרתי אליך, אבל הייתי אחר 258821
אילו היתה אפשרות שעבריינים על התקנה היו מגיעים לדין פלילי, הייתי מעדיף שסעיף קטן בתקנה יגיד משהו על סנטימטרים או קו הכתפיים.
חזרתי אליך, אבל הייתי אחר 259794
אתה מדבר כאן על הגדרות אופרציונליות. החקיקה בישראל בורכה בחוקים לאקוניים, שניתן להבינם לכאן ולכאן. וכבר אמר מי שאמר (ובעצם איש לא אמר זאת): 70 פנים למשפט העברי.
טיפול בבעיות של אתמול 256781
העבירה אותה עובר המתגנב לאולם ההופעות, אם ריק ואם מלא, היא הסגת גבול. בדומה לכך, המינוח ההלכתי המקובל להפרת זכויות יוצרים הינו ''הסגת גבול'', ולא ''גזל''. בספרי קודש רבים מופיעה אזהרה אשר על פיה המעתיק עובר על ''ארור מסיג גבול רעהו''.
טיפול בבעיות של אתמול 256271
אני לא יודע אם יש או אין קשר, אבל מדובר בדברים שונים. בביצוע ליצירה אסור להשתמש ללא רשות המבצע. לעומת זאת, יצירה שכבר בוצעה (בפומבי) רשאי כל אחד להקליט גירסה משלו לאותה יצירה, ובלבד שישלם תמלוגים ליוצרים.
טיפול בבעיות של אתמול 255828
ואם אני יושב על ספסל ברחוב ושומע את היצירה מבעד לחלון פתוח?
טיפול בבעיות של אתמול 255836
מי פתח את החלון? אם זה המבצע, הרי שבפעולתו זו הוא נתן לך היתר לשמוע את פרי עמלו חינם אין כסף.

מעניין מה תהיה השאלה הבאה. אני צופה פתיל מעניין ורב דמיון שיכלול קונצרטים על הירח, מופעי שירה מתחת לפני הים, והשאלה המעניינת מכל: אם אני נוסע במהירות תוך כדי האזנה, האם אפקט דופלר משנה את היצירה באופן מהותי, או שעלי לשלם למבצע בכל זאת? ומה אם אני משנה את המהירות כך שכל טון משתנה באופן אחר? הה?
טיפול בבעיות של אתמול 255843
לא המבצע, מישהו שקנה את הדיסק שלו.
ונרחיב, אני התיישבתי דוקא בספסל הזה כי שמעתי את המוזיקה ואני נהנה ממנה.
טיפול בבעיות של אתמול 255846
שכחת לציין אם זה היה מתחת לפני הים או על הירח.
טיפול בבעיות של אתמול 255847
מתחת לפני הים שעל הירח.
אתה מתכוון לרמוז שיש מקום כלשהו ביקום שבו זכויות היוצרים אינן תקפות?
טיפול בבעיות של אתמול 255850
אני מתכוון לרמוז שעיסוק ב''ביצה שלא נולדה בערב חג'' הוא, בעיני, סוג של אוננות אינטלקטואלית.
טיפול בבעיות של אתמול 255862
לפני מספר שבועות קראתי שחברות הסרטים מנסות למצוא דרך לחייב את מי שצופים ב DVD בהתקנים המיועדים לצפיה ברכב, לשלם להן על הפגיעה בזכויות היוצרים הנגרמת מכך שמכוניות חולפות יכולות לצפות בקטעים מהסרט, כך שלא מדובר בביצה שלא נולדה בערב חג אלא בביצת זהב שטרם נחלבה.
טיפול בבעיות של אתמול 255851
המקרה זהה למקרה השמיעה ברחוב.
טיפול בבעיות של אתמול 255861
אתה לא רואה הבדל בין מומי עפיה מחליט לשחרר את יבבותיו לאזני כל דיכפין לבין מעריץ של מומי עפיה מחליט לשתף את כל תושבי השכונה בשיריו שלא בהסכמתו של הזמיר?
טיפול בבעיות של אתמול 255869
אלו שני מקרים שונים בתכלית, אך מבחינת זכויות יוצרים אין ביניהם הבדל.

אבל, באמת, אנחנו נכנסים כאן למסכת שו''ת מיותרת. אני מציע שבשלב זה, אם אין קושיה עקרונית באמת, אולי כדאי לרכז את השאלות ולהשאר לפי שעה בהמתנה דרוכה לתשבי שיבוא ויתרצן במרוכז.
טיפול בבעיות של אתמול 255594
אני מסכים לפסקה הראשונה.

" למה זה שיש ביקוש והיצע לא מבטיח שייווצר שוק?"
כי כדי שיווצר שוק צריך שההיצע יהיה מוגבל, ויהיה "צינור" בר-שליטה בין המציע למבקש. אני אנסה להבהיר בעזרת שתי דוגמאות, שאף אחת מהן לא מקבילה בדיוק ליצירות, אבל ביחד הן מאירות את העניין:

1. בסוג מסוים של כתבות אקטואליה בטלוויזיה, הכתב שואל אנשים ברחוב מה דעתם על X. הנה, יש ביקוש למרואיינים, יש היצע. המרואיינים יכולים, לכאורה, לדרוש תמורה על השירות שהם נותנים. למה זה לא קורה? כי ההיצע הוא לא מוגבל: תמיד יש המון אנשים אחרים שישושו להתראיין.
2. אתה נוסע בכביש הררי בגליל, משקיף על נוף שדות בעמק למטה, ולבך מתרחב. כמוך, הרבה נוסעים אחרים. החקלאים בעלי השדות תרמו להנאתך, ואפשר לשער שיש ביקוש מסוים למשאב "נוף שדות". כאן הוא אפילו מוגבל. האם יכול להיווצר שוק שבו החקלאים ידרשו תשלום תמורת הצפייה בנוף? יש כמה סיבות למה לא; אחת מהן (או דרך אחת להסתכל על המצב) היא שאין להם דרך סבירה לשלוט בשימוש שה"צרכנים" עושים ב"תוצרת" שלהם.

הנמשל, לעניין שירות הסלקציה האמנותית (וגם היצירה האמנותית עצמה, בעצם): אם אין זכויות יוצרים, וההעתקה קלה, אז - בדרך הסתכלות אחת - היצע היצירות (ורשימות המומלצים) הוא לא מוגבל. בדרך הסתכלות שניה - הוא מוגבל, אבל ליצרניו אין שליטה על הצריכה שלו. ולכן, על פניו, יש בעיה לשוק להיווצר.
טיפול בבעיות של אתמול 255599
למה שלא נתבונן בזה בצורה הפוכה: הביקוש כאן הוא מצד האומנים ותאגידי התרבות, ההיצע הוא כספו של הקהל?

החקלאי לא דורש תשלום עבור צפייה בנוף מסיבות שונות. אבל יש אחרים שממנפים את הנוף ליצירת הכנסות: בעלי הצימרים בגליל, אנשים שעוסקים בענף התיירות ואפילו אנשים שמוכרים דירות בגליל. בהקשר שלנו, האינטרס בסלקציה, בהפצת יצירות ובביקורת לא נעלם. הוא אפילו גובר. לא העלמנו את הפן הכלכלי של היצירה. הוא רק הפך לעקיף. אמנים צריכים שישמעו עליהם, בעלי מועדונים וחברות שמארגנות הופעות צריכים קהל, סופרים זקוקים לקנות להם שם כדי שיזמינו אותם להרצות וללמד, עדיין יתקיימו תאגידים של תוכן וכולי. השווקים האלה רוויים באינטרסים כלכליים.
היוצר לא צריך שליטה על צריכת היצירה שלו. העניין (הכלכלי) שלו הוא להרחיב את מעגל המשתמשים, כי התרחבות המעגל תביא לו הכנסות עקיפות נוספות.
הקהל, בעלי המועדונים ותאגידי-תוכן זקוקים לסלקציה. אבל מי אמר שדווקא הקהל ישלם עליה? הביקוש יכול להיות מצד מארגני הופעות והרצאות, ואז האינטרס שלהם הוא להפיץ את רשימות הביקורת. הם ישמחו אם תעתיק את הרשימות ותפיץ אותן עצמאית.
זה רק עניין של להחליף כל פעם את צד ההיצע בצד הביקוש.
255600
אז בעצם "כפר המוזיקה בניצנים" שארגנה קוקה-קולה עונה לחלוטין על הקטגוריה הזו, לא?
תגובה 251355
255604
כן.

אני חושב שאפשר לראות כאן שני תרחישים אפשריים. אפשר לטעון שביטול הקונספט של זכויות יוצרים יביא להיצע גדול מדי של יצירות ללא הסינון של חברות התוכן (טענת העדר הסלקציה). ההיצע הגדול הזה ייצור המון ''רעש'' שהצרכן הפרטי לא יוכל להתמודד אתו. חברות מסחריות מתחומים אחרים - שיש להן ייתרון בנגישות לקהל וביכולת להרים פרוייקטים - ינצלו את הייתרונות שלהן כדי ליצור סלקציה בפועל וכך לשעבד את צריכת היצירות לאינטרסים מסחריים שלהן. לי זה נראה תרחיש לא סביר.

תרחיש שני, שאני מחבב יותר, הוא שחברת המידע יוצרת מטבעה פלורליזם. הסרת מגבלות רגולטוריות וזרימת מידע חופשית - כמו שילמד אותנו כל תומך שוק חופשי - הורסים את האפשרות ליצור שליטה של גורמים אינטרסנטיים. יתגבשו קהילות וולונטריות וקטנות יותר של צרכנים, ש''יסננו את הרעש'' במשותף. לחברות מסחריות יהיה עדיין תפקיד גדול מאוד בניסיון לרצות את הצרכנים, לספק להם אפשרויות נוספות, אבל לא כתחליף לביקורת. בגלל שיקול עסקי טהור, חברות מסחריות יתרמו לקהילה בדרך זו. רק שהפעם הן יצטרכו להתאים את עצמם לרצונות הצרכנים ולא ליצור את הרצונות הללו כמו שעושות חברות ההפצה היום.
זה המצב גם היום 255890
אצל אמנים שעדיין לא הוחתמו / הוציאו דיסק: המידע על הופעותיהם עובר מפה לאוזן. מאחר שעוד אין קלטת (אף אחד לא נכנס לאולפן) כולם באים להופעות.
זה באמת יכול להיות מצב מעניין: האמנים לא יקליטו כלל מוזיקה, הם רק יבצעו אותה בהופעות, ויוציאו דיסק רק כאשר ההכנסות מהופעות (קודמות) עם אותו חומר יוכלו לשלם על שעות האולפן. מה רע במודל הזה?
זה המצב גם היום 255906
ועכשיו חשוב שני צעדים קדימה, לאפשרות הטכנולוגית של צופה לצלם ולשדר מהמופע באיכות גבוהה (בוודאי של הצליל, אם לא של התמונה) לכל רחבי האינטרנט, בחינם; חזרנו למשבצת מס' 1.
זה המצב גם היום 255909
מדוע חזרנו למשבצת מס' 1?
זה המצב גם היום 256395
השאלה היא איך מרוויחים מוזיקאים ללא זכויות יוצרים בעידן ההעתקה הקלה. רודי הציע שמהופעות חיות; אני אמרתי שלא.
זה המצב גם היום 256460
יש בכך צדק פואטי.
הטכנולוגיה של השעתוק שאפשרה ללהקות לעשות מליונים של דולרים משיר או שניים הגיעה לדרגה כזו של שכלול שנסגר מעגל, ועכשיו הם צריכים לחזור ולהופיע כדי להתפרנס.
זה המצב גם היום 256740
אני מבין שאין מצב שתהיה טכנולוגיה שתגנוב לך את התפקיד של פקיד לוזר... חבל. היה יכול להיות אחלה צדק פואטי
אני לוזר? 256887
אני עדיין מחכה למכונה שעושה שיעורי בית,שחיים מסיקה מכיתה ה-‏2 הבטיח לי שעובדים עליה.
שמעון פרס, לא? 257055
במקומך הייתי נזהר עם התוספת של ארסי לשם
כן 257115
לא הבנתי מה אתה רוצה ממני,רק שזה נהייה אישי מדי אז נמשיך ברשותך בדוא''ל.
זה המצב גם היום 256464
הבנתי. אני חושב שאתה טועה. אנשים מגיעים להופעות כי זאת חוויה טוטלית יותר, ולא כי זאת דרך לשמוע או לראות את האמן. לא סתם אנשים הולכים למועדונים. היכן עוד אתה יכול לאכול צ'יפס וחומוס מול אמן ששר על אהבתו הנכזבת?
זה המצב גם היום 257686
גבולי.
1. אצל מרבית המעריצים שאני מכיר, חוויית ההופעה (העמידה בתוך קהל רב וכו') שונה באופן מהותי מכל הקלטה שלה.
2. קל יותר למנוע הכנסת אמצעי צילום והקלטה (בטח מתוחכמים) לאולם הופעות, ונדרשת לכך רק אותה זכות שמאפשרת לבעלי האולם למנוע כניסת סכינים, אקדחים, או בקבוקי זכוכית. שוב, אין צורך בזכות רשמית למניעת העתקות.
זה המצב גם היום 257739
2. נכון, במידה מסוימת, אבל זה עניין של התפתחות טכנולוגית ואלטרנטיבות - אני חושב שמכשיר סמוי להקלטה באיכות גבוהה, גם אם היום אינו זמין, אינו מדע בדיוני.

1. נכון, אבל נדמה לי שאתה מתאר מודל שונה: אמנים מפסיקים בכלל להקליט מוזיקה (כי בגלל העתקות אין אינטרס מסחרי בכך), וכך מאלצים את מי שרוצה לצרוך מוזיקה ללכת להופעות, וכך יגדל נתח השוק של הופעות ויפצה על אובדן השוק של ההקלטות. ואם כך, אתה רוצה למשוך להופעות לא את הקהל שהיום הולך להופעות, אלא את זה שהיום צורך הקלטות. הקהל הזה, אם לא תהיה לו האופציה של מוזיקה מוקלטת באולפן, יסתפק בשמחה בהקלטה מהופעה, ואפילו באיכות לא אופטימלית.
זה המצב גם היום 259295
2. (משעשע אותי היפוך הסדר) ייתכן שמכשיר כזה אינו מד"ב, אבל הוא בעיה מתחום אחר, והתפתחות של מכשיר כזה תהיה בעיה עבור אמנים מופיעים *גם אם לא יבוטלו זכויות היוצרים* (על זה הדיון, נזכיר)
1. אתה צודק, כמובן, אם כי האמת כמובן נמצאת בין לבין - הקהל שלא מגיע היום להופעות אך קונה הקלטות יעדיף בחלקו קניית כרטיס להופעה על הקשבה להקלטה באיכות לא-משהו, ובחלקו לא. אפשר,עם זאת, לחשוב על עוד מודלים לפרנסה ממוזיקה. למשל, שהקהל המעוניין בקבלת הקלטה של להקה מסוימת ישלם כסף *מראש*, וכאשר יצטבר סכום המאפשר הקלטה תתבצע ההקלטה ותועבר למי ששילם. זה יוצר מצב שבו למי ששילם יש אינטרס (רטרואקטיבי) לא להעביר את הקלטת שבידו להקלטה.
זה המצב גם היום 259370