זה? רעיון? 2462
חוקי הפטנטים הפסיקו בשנים האחרונות למלא את יעודם והפכו לכלי ניגוח וסחיטה בין חברות מסחריות. כיצד אפשר להחזיר את עטרת הפטנטים ליושנה – תוך הגנה אמיתית על חדשנות וטיפוחה.

קישור היפרלינק, כמעט U.S. Patent 4,873,662
קישור היפרלינק, כמעט U.S. Patent 4,873,662

חוקי הפטנטים באו לעולם במטרה פשוטה ונעלה – לעודד את היצירתיות של בעלי המלאכה וכך לפתח את הכלכלה. האידיאל המקורי טען שאדם שהמציא דבר חדש שלא היה קיים עד כה, זכאי להגנה על הרעיון שלו לפרק זמן מסוים, בתמורה לגילוי כולל ונאות של הפיתוח החדש שהמציא. כך הכלכלה מרוויחה פעמיים: מצד אחד יש לממציא אינטרס להשקיע בפיתוח ושיפור תוצרתו, ולקבל הגנה ובלעדיות על ההמצאה. מצד שני, הוא מחויב לפרסם את ההמצאה, ובכך מאפשר לשאר בעלי המלאכה, לכשתמה תקופת ההגנה, לשפר את תוצרתם על־פי פרטי הפטנט. בנוסף, הם יכולים לשלם תמלוגים לבעל הפטנט בתמורה לשימוש בפטנט עוד בתקופת ההגנה.

אך מהו "הדבר החדש", שבגינו ניתן לרשום פטנט? לכאורה אין דבר קל מלבדוק האם מכשיר מסוים מהווה "משהו חדש" בהשוואה למכשירים שיש בשוק. כדי להיות זכאית להגנת פטנט, המצאה צריכה להוות שיפור משמעותי לעומת מה שקיים או ניתן לבנייה על־פי הידע הקודם הגלוי לכל (ידע זה מכונה Common Knowledge או Prior Art). אך מהו שיפור משמעותי? כאן ההגדרה היא על דרך השלילה. היא קובעת שדבר מסוים מהווה שיפור פעוט בלבד אם בעל מלאכה סביר במקצוע היה מגיע לפתרון דומה בהינתן בעיה דומה. חוקי הפטנטים נועדו להגן על המצאות בלבד, ולא על רעיונות כלליים או על דברים תיאורטיים. לכן לא אפשרו חוקי הפטנטים רישום פטנט על רעיון, אלגוריתם מתמטי, תגליות, חוקים פיזיקליים וכיוצא באלה. לעיתים, הגבול בין המצאה פטנטבילית (שניתן לרשום בגינה פטנט) והמצאה לא־פטנטבילית דק למדי. ארכימדס לא יכול היה לרשום פטנט על "אאוריקה! כוח הציפה שווה למשקל המים הנדחים", אבל כן על "מתקן ואמצאה לבדיקת תכולת הזהב בכתרו של מלך סירקוז". כך ריווסט, שמיר ואדלמן רשמו פטנט על "שיטת תקשורת מוצפנת (הידועה בשם RSA)", בעוד אוילר לא חלם מעולם לרשום פטנט על הרחבתו למשפט הקטן של פרמה, "לכל n ו-a זרים, aφ(n) ≡ 1 (mod n)", עליו מתבססת הצפנת RSA.

מאז שהוענק הפטנט הראשון בארצות־הברית לסמואל הופקינס, על "מכשיר ושיטה לשיפור יצור האשלג", עברו כמאתיים שנה. מהכוונות הטובות נשארה בעיקר מערכת בירוקרטית גדולה ומסורבלת, המפרנסת היטב את רשמי־הפטנטים ואת עורכי־הדין העורכים ומגישים את הפטנטים. יש קונצנזוס מוצק למדי על כך שחוקי הפטנטים מהווים חסם־שוק במקום לעודד יזמות. הבעיה התחילה בהגדרת גבולות הפטנטביליות. מיהו "בעל מלאכה סביר"? מה נכלל תחת "ידע קודם"? היכן הגבול בין תיאוריה למעשה? עורכי־דין מתמחים במתן תשובות מסובכות להפליא לשאלות פשוטות, וכתוצאה מכך גבולות הפטנטביליות טושטשו לגמרי. מכיוון שלא ניתן להגדיר בצורה משפטית טהורה מהו "בעל מלאכה סביר" כאשר קיימות אינסוף התמחויות ותת־התמחויות, חדלו רשמי־הפטנטים לבדוק האם מידת החדשנות של האמצאה המבוקשת מספיקה למתן פטנט, והם מסתפקים בבדיקה האם קיימת כלל איזושהי מידה של חדשנות לעומת ה"ידע הקודם". ומהו אותו "ידע קודם" חמקמק? לכאורה, כלל הידע האנושי, הרשום או הקיים. אבל חיפוש משהו ב"כלל הידע האנושי" הוא בלתי אפשרי בעליל, ולכן רשמי־הפטנטים מסתפקים בחיפוש במאגר הפטנטים שתחת ידיהם. לרוב, ההתייחסות לספרות מקצועית רלוונטית היא מינורית, ואין התייחסות לקיומם של מוצרים דומים במדינות אחרות או סקירה של פטנטים זרים רלוונטיים. מעבר לכך, גם הגבול בין רעיון תיאורטי ואמצאה פיזית נפרץ לחלוטין. בארצות־הברית, מספיק לקחת אלגוריתם מתמטי ולממש אותו במערכת פיזית (למשל כתוכנית מחשב) כדי לקבל עליו פטנט. כמעשה של שגרה נרשמים פטנטים על מולקולות כימיות, רצפי DNA ואורגניזמים טבעיים (עליהם זכות היוצרים שייכת לאלוהים או אימא אדמה), ויש אפילו פטנט או שניים על כמה מספרים ראשוניים.

הכלל הוא שאין כל כלל בכלל. כמעט על כל שטות ניתן לרשום פטנט, ללא קשר לחדשנות. הרישום עולה כמה גרושים לעורך־פטנטים שיטפל בכל הניירת, אבל בארצות־הברית אפשר לרשום פטנט על כל דבר שלא נרשמו עליו פטנטים זהים בעבר.

103864912054654272074839999186936834171066194620139675036534769616693904589884931513925858861749077079643532169815633834450952832125258174795234553238258030222937772878346831083983624739712536721932666180751292001388772039413446493758317344413531957900028443184983069698882035800332668237985846170997572388089

מספר ראשוני (U.S. Patent 5,373,560)




מאמר זה מתייחס בעיקר למערכת הפטנטים האמריקאית. משרד הפטנטים האמריקאי הוא משרד הפטנטים הגדול והעמוס ביותר בעולם, אבל העקרונות המנחים עליהם מבוססים חוקי הפטנטים באירופה ובישראל הם אותם העקרונות המנחים את חוקי הפטנטים בארצות־הברית. מעבר לכך, המגמות העולמיות בתחום הפטנטים תואמות את הסטנדרטים האמריקאים. לכן הבעיות הקיימות במערכת האמריקאית קיימות גם במערכות פטנטים אחרות, אם כי במידה פחותה.

בקשות פטנט ופטנטים בארה"ב. נכון לשנת 2005 מספר הבקשות השנתי קרוב ל-‏400,000 ומספר הפטנטים קרוב ל-‏200,000

(מקור: USPTO)



המצב כיום הוא שלמעשה כמעט כל חברה המייצרת דבר מה מפרה מאות אם לא אלפי פטנטים שונים, ולו רק בגלל מספרם העצום של הפטנטים הרשומים. לא מדובר בדרך כלל בהפרה מודעת של הפטנטים של החברות המתחרות, אלא פשוט על כל דבר שניתן להגדירו כ-Common Knowledge ועל כל שיטה ידועה נרשם פטנט אחד או יותר. במקרה הטוב, איש לא יבחין בהפרת הפטנט, מכיוון שהרוב לא בודקים איך נבנה מוצר Y של חברה X. במקרה הרע, תנסה החברה המתחרה X’ להשתמש בארסנל הפטנטים שברשותה כדי למנוע מחברה X למכור את מוצר Y, המתחרה עם מוצר Y’ מתוצרתה. בדרך זו, הפך מוסד הפטנטים ממכשיר לעידוד היצירתיות למכשיר למניעת תחרות. כל חברה חדשה שמנסה להיכנס לשוק קיים תחסם במוקדם או במאוחר על־ידי הפטנטים של החברות המתחרות. אין לה ברירה אלא לשלם תמלוגים למתחרות, או לרשום מראש כמה פטנטים באותו התחום, כך שתוכל לתבוע בחזרה חברות שמאיימות עליה. במקרה זה, ברוב המקרים החברה תחתום על הסכם העדר תביעות פטנטים עם החברות המתחרות, או תנסה לקבל תמלוגים מהחברות המתחרות לפני שהיא עצמה מכרה מוצר אחד. רק כך מסוגלת חברה חדשה לחדור לשוק קיים.

ההשפעה הישירה של אינפלציית הפטנטים היא יצירה של מאזן אימה בתחום הפטנטים בין החברות. כל חברה מייצרת ורושמת עוד פטנטים לארסנל הנשק ברשותה כדי להגן על עצמה. את התוצאות של תהליך ההיזון החוזר הזה ושל רישום היתר אנו רואים היום. בארצות־הברית לבדה מוגשות כל שנה יותר מ-‏350,000 בקשות פטנט ונרשמים יותר מ-‏150,000 פטנטים חדשים, ומספרים אלו רק גדלים. מערך רישום הפטנטים קורס תחת הגידול חסר התקדים במספר הפטנטים המוגשים. רשמי הפטנטים כמעט לא מפעילים שיקול דעת בשאלה האם יש בפטנט המוגש את מידת החדשנות הראויה ש"בעל מקצוע בתחום לא יפתור את הבעיה באופן דומה", ופטנטים טריוויאליים מוגשים ונרשמים כל יום.

ברגע שמוצר מסוים מצליח יתר על המידה, יצוצו מייד חברות טפילות, שכל נכסיהן הוא מאגר פטנטים, וינסו לרכב על גבו של המוצר המוצלח ולתבוע מהחברה המייצרת כמה מיליוני דולרים על סמך פטנטים שמפר לכאורה המוצר המצליח. ה-iPod של חברת אפל הוא דוגמה טובה לכך. ה-iPod הוא נגן האודיו הדיגיטלי הנמכר ביותר בארצות־הברית. הצלחתו נובעת משילוב של מנשק משתמש מצוין, ממדים קטנים ואינטגרציה מושלמת עם חנות המוזיקה המקוונת iTune, גם היא של אפל. ה-iPod הוא לא רעיון מהפכני בפני עצמו אלא מכשיר בנוי היטב, הממשיך את דור המוצרים שראשיתם ה-Walk Man של סוני (1979), Disc Man ‏(1985) ונגני ה-MP3 הניידים (1998). ההצלחה הביאה עימה לפחות שלוש תביעות פטנטים נגד אפל בשל יצור ה-iPod. אחת התביעות מתבססת על פטנט שנרשם ב-‏2003 אודות מערכת שמע דיגיטאלי (6,587,403). העובדה שב-‏1998, שנתיים לפני שהפטנט הוגש, הוציאה חברת Rio לשוק נגן MP3 נייד, לא מונעת מבעלי הזכויות לנסות לגזור קופון. פטנט אחר (6,665,797) מדבר על מנגנון ההגנה הדיגיטלי (DRM) של המוזיקה הנרכשת ב-iTune. פטנט זה תקף על כלל מנגנוני ה-DRM (למשל פורמט ה-wmv של מיקרוסופט), אבל בעלי הפטנט בחרו להתמקד במוצר המצליח הזה. בכתבה משעשעת שהתפרסמה לא מזמן ב"הארץ", נכתב שמיקרוסופט הגישה בקשה לפטנט על הגלגלת המיוחדת של ה-iPod. העובדה שהיא הגישה את הבקשה לפטנט לאחר שה-iPod כבר הופיע בשוק, לא הפריעה לדובר מטעם מיקרוסופט להודיע שהיא תאפשר לאפל לרכוש רשיונות שימוש בפטנט, אם זו תבקש.


נגן iPod של אפל (צילום: באדיבות אלדרט גריי)



פרצה נוספת היא רישום פטנטים בתחום התוכנה. באופן מסורתי נחשבה תוכנה לאלגוריתם, ומכאן לא פטנטבילית. בארצות־הברית נפרץ הסכר בשנת 1995 ומאז מאפשר משרד הפטנטים האמריקאי רישום של פטנטים בתחום התוכנה ללא כל הגבלה. כל אלגוריתם ניתן לרישום כפטנט אם אף אחד לא רשם את האלגוריתם במסגרת תוכנית קודם לכן. לאחר שאינטל הציגה את טכנולוגיית המעבדים MMX, נרשמו מאות פטנטים טריוויאליים שמהותם "ניתן לפתור את X באמצעות טכנולוגיית ה-MMX", כאשר X הוא בעיה חישובית מוכרת. כל תוכנה של ממש מפרה מאות פטנטים שאף אחד לא מודע לקיומם, וגם תוכנה ישנה משנות השבעים עלולה להפר כמה פטנטים תקפים.

פורמטים ממוחשבים של גרפיקה (gif, jpeg), וידאו (asf/wmv, mpeg, mov) ואודיו (mp3, ac3), הם פטנטים, וכן כמה פרוטוקולי תקשורת. לכן, תוכנה שמציגה גרפיקה, וידאו, אודיו, מתחברת לרשת בצורה מסוימת, או די בכך שיש לה מנשק משתמש תחת חלונות, מפרה או הפרה כמה פטנטים.

לעומת ארצות־הברית, חוק הפטנטים האירופאי אוסר באופן רשמי על רישום פטנטים בתחום התוכנה. בימים אלו מתקיים באיחוד האירופאי וויכוח ציבורי עז האם במסגרת ההרמוניזציה של חוקי הפטנטים העולמיים יש מקום לאשר פטנטים כאלו. למרות שבתיאוריה לא היו אמורים להירשם פטנטים כאלו, בדיקה קפדנית מצאה עשרות אלפי פטנטים תקפים בתחום התוכנה. איך זה אפשרי? מסתבר שהמסננת של רשם הפטנטים האירופאי אינה מעודנת יותר מזו של מקבילו האמריקאי. הפטנטים כה כוללניים כך שכל אתר מסחר אלקטרוני מפר בוודאות כמה פטנטים, כפי שמדגים היטב האתר webshop.ffii.org.


שימוש ב-XOR לציור סמן (U.S. Patent 4,197,590)
(שרטוט באדיבות: League for Programming Freedom)



מצב רישום הפטנטים בארצות־הברית הוא כה רע עד שנשמעים קולות המבקשים לאשר באופן אוטומטי כל פטנט כעבור פרק זמן נתון (לאחר פורמליזציה מתאימה, כמובן), כי ממילא רוב הפטנטים מתקבלים בסופו של דבר. מצד שני נשמעים הקולות לבטל את חוקי הפטנטים כליל, עקב הנזקים הנובעים מכך שכמעט כל פטנט מתקבל בסופו של דבר.

הרוב מסכימים שהאידיאל של שיטת הפטנטים נכון. הרוב גם מודים שמערכות רישום הפטנטים קורסות תחת העומס וחוסר האפשרות להגדיר חדשנות. שתי הבעיות המהותיות ביותר של מערכת הפטנטים באות לידי ביטוי במושגים "ידע קודם", ו"מידת חדשנות". מערכת הפטנטים לא יודעת להתמודד עם מושגים אלו מהסיבה שלא ניתן לכמת אותם בצורה משפטית מדויקת וקרה. מכיוון שהשיטה הנוכחית סובלת מהסתיידות עורקים קשה ונדונה לכישלון בטוח עם התמשכות המגמות הקיימות, אין ברירה אלא להכניס כמה שינוים מהותיים בתחום רישום הפטנטים.


אנא המתן... סמן התקדמות (European Patent 0394160)



להלן אציג שתי הצעות חדשות להתמודדות עם בעיית ה"ידע קודם" ו"מידת חדשנות", ומספר הצעות וגישות נוספות שהועלו על־ידי גורמים שונים בזמן האחרון.

פטנט הוא חדשני אם רעיון דומה או זהה לא פורסם בעבר בשום מקום (למעט על־ידי הממציא). כיום, רשם הפטנטים בודק האם הרעיון עליו מוגש הפטנט לא מכוסה על־ידי הפטנטים הרלוונטיים הרשומים אצלו. אם אין פטנט רשום זהה, הפטנט המוגש בדרך־כלל יתקבל. הרשם לא בודק האם פורסם אולי הרעיון לפני כשלושים שנה בעיתון מדעי כלשהו, או ידוע מזה חמש שנים במקומות שונים ברחבי העולם. לכן, התנאי הראשון להחזרת מערכת הפנטים לאיזון הוא חיפוש רחב בהרבה ממה שרשם הפטנטים מסוגל לבצע היום.

רשמי הפטנטים לא מסוגלים להתמודד עם הגידול המעריכי בכמות הידע האנושי הנכלל תחת ההגדרה "ידע קודם", ולא ניתן לפתור את הבעיה באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים. לדעתי, פיתרון אמיתי של הבעיה הראשונה יגיע ממיקור־חוץ של חיפוש הידע המוקדם. כל בקשה לפטנט תפורסם בצורה קריאה ולא פורמלית יתר־על־המידה באתר הפטנטים, מסודרת לפי תחום מדעי. כל מומחה יוכל לחפש ולקרוא את בקשות הפטנטים בתחומו שלו - תחום אותו הוא מכיר היטב. אם הוא יחשוב שבקשת הפטנט אינה ראויה להתקבל כפטנט, הוא יוכל לכתוב חוות־דעת על בקשת הפטנט ולהסביר מדוע לדעתו הבקשה אינה פטנטבילית. למשל, הוא יוכל להראות שרעיון דומה פורסם בעיתון מדעי ברוסיה אי־שם בשנות החמישים, או להצביע על חברה טיוואנית שמייצרת מוצר המבוסס על רעיון כמעט־זהה כבר שנתיים. הוא יוכל להראות שפטנט דומה נרשם בדרום־קוריאה לפני עשור, ואפילו להביא סיפור מדע־בדיוני שכוח־אל שהציג רעיון זהה. אם רשם הפטנטים ישתמש בחוות־הדעת כדי לפסול את הבקשה, המומחה יזכה לתשלום מטעם רשם הפטנטים על עבודתו.

מנגנון תגמול כזה יעודד מומחים ואנשים פרטיים לנסות להרוויח חלק מדמי רישום הפטנט באמצעות מציאת הוכחה מספקת לכך שדינה של בקשת הפטנט להיפסל. גם לחברות מתחרות יותר להסביר לרשם הפטנטים מדוע הבקשה אינה פטנטבילית או שהיא מפרה פטנטים אחרים. חברת אפל תוכל לפנות לרשם הפטנטים ולטעון בפניו כי אין מקום לקבל את בקשת הפטנט של חברת מיקרוסופט, מכיוון שקודם להגשת הבקשה, עוד ב-‏2001, נמכר בשוק מוצר בשם iPod הכולל טכנולוגיה דומה, ולכן הפטנט אינו חדשני. במצב החוקי היום, אם מיקרוסופט תזכה בפטנט תידרש אפל לפנות לבית־משפט כדי לפסול את הפטנט.

זו אולי הצעה מעט מהפכנית, אבל היא אינה הופכת סדרי בראשית. ההצעה בסך־הכול הופכת מאות ואלפי אנשים פרטיים למעין רשמי־פטנטים במשרה חלקית. מנקודת המבט של מגיש בקשת הפטנט,כמעט ולא משתנה תהליך האישור. נניח שרשם הפטנטים קיבל את חוות־הדעת של מומחה מסוים והחליט לפסול את הבקשה. הוא ישלח למגיש הודעה על "דחייה לא סופית" של הבקשה על־פי העובדות המצוינות בדו"ח המומחה. אם מגיש הבקשה מאמין שאין מקום לפסול את בקשת הפטנט, הוא מורשה להגיש את השגותיו ותיקוניו, בדיוק כמו בתהליך תיקון בקשת פטנט לאחר דחייה לא סופית. במקרה זה, יבקש רשם הפטנטים מהמומחה שהגיש את חוות הדעת המקורית להגיב על השגות המגיש, תמורת תשלום נוסף כמובן.

פתיחת תהליך בדיקת בקשות פטנטים לכלל האזרחים תיצור שוק חדש ולא קטן. נכון להיום יש בארצות־הברית כמה חברות המתמחות בחיפוש ידע קודם, בעיקר לצורך הגנה מפני תביעות פטנטים. חברות אלו ודומות להן יתפתחו בשוק זה וייפתחו אותו אף יותר. ואם כבר שוק חופשי, אין סיבה שמומחים ממדינות מתפתחות כמו הודו או סין לא יזכו בהכנסה צדדית על־חשבון דמי הרישום של חברות בינלאומיות גדולות.


"מתקן־עזר מעגלי לתובלה" (Australian Innovation Patent 2001100012)
(נפסל לאחר בחינה מחודשת)
(שרטוט פטנט: Australia IP)



הבעיה השנייה במערכת הפטנטים היא רמת החדשנות. כיום כל פטנט, בין אם זו ההמצאה הטכנולוגית של המאה ובין אם זה שיפור זעיר לעומת המצאה קודמת, זוכה בתקופת הגנה זהה של עשרים שנה (בארצות־הברית) מתאריך בקשת הפטנט. זהו אינו כורח המציאות, ואין סיבה לא לקבוע תקופת ההגנה משתנה, שתהיה יחסית לרמת החדשנות של הפטנט. הפטנט המהפכני יהיה זכאי למלוא תקופת ההגנה הקיימת, בעוד הפטנט הטריוויאלי יזכה לתקופת הגנה קצרה - למשל שנה אחת.

אין זה פשוט להחליט מה "מידת החדשנות" של רעיון מסוים, ועוד פחות פשוט להגדיר פרמטרים לחדשנות בצורה משפטית. אבל אפשר לקבוע את ההתפלגות של תקופות ההגנה הניתנות לפטנטים. למשל: 20% מהפטנטים זכאים לתקופת הגנה מלאה של 20 שנה, 20% זכאים לתקופת הגנה בין 15 שנה ל-‏20 שנה, וכן הלאה. מה שנדרש עתה מרשמי הפטנטים הוא למיין את בקשות הפטנט פחות או יותר לפי מידת החדשנות המוצגת בהן, ולהתאים תקופות הגנה בהתאם.

כדי שמערכת דיפרנציאלית כזו תתחיל לפעול, צריך למיין פטנטים מהעבר על־פי מידת חדשנותם (נכון לזמן הפרסום). בהינתן בקשת פטנט חדשה, רשם הפטנטים יידע להשוות את מידת החדשנות של הבקשה לעומת חדשנותם של פטנטים קודמים, ובכך להתאים את תקופת ההגנה על־פי תקופת ההגנה שניתנה לפטנטים אחרים. במקרה של חוסר ודאות, כמה רשמים יכולים לדון במקביל היכן יש למקם את בקשת הפטנט מבחינת חדשנותה, וכך להגיע לבחינה אחידה של בקשות הפטנט.

אם נחזור רגע לחבר המומחים של ההצעה הראשונה, מומחה כזה יכול להציג דו"ח המפרט את הטכנולוגיות הקיימות, ובכך להקל על רשם הפטנטים בבואו לקבוע את מידת החדשנות של בקשת הפטנט לעומת הידע הקודם.


נדנדה. שיטה לנדנוד נדנדה (U.S. Patent 6,368,227)
(נפסל לאחר בחינה מחודשת)
(עיבוד שרטוט פטנט: USPTO)



לבסוף, להלן מספר גישות נוספות שהועלו במטרה להתמודד עם תחלואי מערכת הפטנטים הקיימת.

בן קלמנס מאמין שדי להקים מחדש את קיר ההפרדה בין האלגוריתמיקה והמכשירנות בכדי להחזיר את מערכת הפטנטים לאיזון. במאמר כפול על פטנטים בתחום התוכנה שהתפרסם ב-IEEE Spectrum, הוא טוען שהמצאה שעניינה מערכת פיזית (למשל הדרך לבניית מערך DSP או מעבד למחשב) היא פטנטבילית, בעוד המצאות שעניינן אלגוריתמים או תוכנות שמופעלות על מערך ה-DSP או המחשב, אינן פטנטביליות. לדעתו על תוכנה צריך להגן בעזרת חוקי זכות־יוצרים ולא באמצעות פטנטים.

כמה עורכי פטנטים מאמינים שאין בעיה של ממש עם מערכת הפטנטים. ייתכן שבתחומים חדשים כגון תחום התוכנה, נרשמו בהתחלה כמה פטנטים גרועים, אבל ככל שרשמי הפטנטים מתמחים יותר בתחום החדש, וככל שנוצר מאגר פטנטים מבוסס בתחום, נרשמים פחות פטנטים גרועים. בסופו של דבר, אם נרשם פטנט טריוויאלי או פטנט על ידע קודם, הרי יהיה קל יותר להוכיח בבית משפט את חוסר תקפותו של הפטנט. כלומר, פטנטים גרועים אינם ניתנים לאכיפה והם מחלישים את תיק הקניין הרוחני של בעליו. הבעיה עם גישה זו היא העלות הגבוהה של תביעת פטנטים בבית משפט.

ג'ף בזוס, מייסד החנות המקוונת אמאזון, מציע להגביל פטנטים בתחום התוכנה לשלוש עד חמש שנים בלבד. נקודת השקפתו מעניינת במיוחד מכיוון שאמאזון היא הבעלים של אחד הפטנטים השנוים ביותר במחלוקת בתחום התוכנה. בזוס טוען שבתחום המתפתח כה מהר כמו תחום התוכנה, פרק זמן של שלוש שנים מספיק בכדי לזכות ביתרון על־פני המתחרים מבלי לפגוע בתחרויות יתר־על־המידה, ועל־כן אין סיבה לתת תקופת הגנה של 20 שנה כמו בתחומים ההנדסיים.

פתרון אחר לגמרי הוא ייקור רישום הפטנט. אם כל בקשת פטנט תעלה פי ארבע, אולי יוגשו פחות בקשות? הבעיה עם פיתרון זה היא כפולה. ראשית, מחירי בקשת פטנט ורישומו כבר הועלו כמה פעמים בזמן האחרון, ויעלו עוד בעתיד, וזה לא פותר את הבעיות המהותיות. שנית, לא כל מגישי הפטנטים הם חברות גדולות עם כיסים עמוקים. חוקי הפטנטים נועדו להגן על הממציא הקטן מפני חברות גדולות שמנסות לנצל את המצאתו. העלאת תעריפי רישום הפטנט תפגע דווקא באלו שחוקי הפטנטים נוסחו בכדי להגן עליהם.

פתרון דומה, אך פחות בעייתי, הוא גביית דמי אחזקה שנתיים משמעותיים עבור כל פטנט רשום. בארצות־הברית נגבים דמי אחזקה מועטים יחסית, ועבור כמה שנים מראש בכל פעם. לעומת זאת, באוסטרליה נדרש תשלום שנתי עבור תקפות הפטנט, כאשר העלות גדלה לכל שנה נוספת. לכן אם חברה מאמינה שפטנט שלה חשוב דיו, היא תשלם את הסכום. אחרת, יפקע הפטנט באופן אוטומטי ותקופת ההגנה לא תחודש. חברה שבבעלותה מספר קטן של פטנטים עקרוניים תשמור אותם תקפים לאורך כל תקופת ההגנה האפשרית. לעומת זאת, חברה כמו IBM, שברשותה כ-‏40,000 פטנטים תקפים, תאלץ להוציא מיליוני דולרים כל שנה אם ברצונה לשמור על כולם, או להחליט אלו פטנטים משמעותיים ועל אלו פטנטים ניתן לוותר (למשל פטנט 6,329,919).


שיטה לניהול תור הזמנות לשימוש בשירותים (U.S. Patent 6,329,919)
(נמשך ע"י IBM בטרם פסילה לאחר בחינה מחודשת)
(שרטוט פטנט: USPTO)



במהלך השנים, הפכה מערכת הפטנטים מכלי לעידוד מחקר ופיתוח למנגנון משפטי גדול ומסורבל המדכא תחרות והתפתחות כלכלית באמצעות הליכים משפטיים. המערכת עומדת על סף קריסה עקב הגידול בכמות הפטנטים המוגשים, ואינה מסוגלת להתמודד עם פטנטים בתחומים חדשים כגון תוכנה וביולוגיה מולקולרית. רבבות פטנטים רשומים לא היו אמורים להתקבל כלל מסיבות של התעלמות מידע קודם, חוסר חדשנות או רעיונות תיאורטיים. הסינון של רשמי הפטנטים לא מספק, ולא פעם נרשמים פטנטים שגוים מהותית (אנטנה לשידור מעל מהירות האור (פטנט 6,025,810) או שיטת דחיסה רקורסיבית ללא איבוד מידע (פטנט 5,533,051)). הבעיה אינה בדוגמאות הקיצוניות שהוצגו במאמר זה, אלא דווקא בפטנטים הכמעט־טריוויאליים שמגיעים בסופו של דבר לבתי המשפט. ישנן לא מעט חברות שפשטו רגל לאחר שמוצר הדגל שלהן, שפותח במשך שנים, נחסם על־ידי תביעת פטנטים לא צפויה.

גם בארצות־הברית יש אי־שביעות רצון הולכת וגוברת מהמצב הבלתי־נסבל ששיטת הפטנטים הנוכחית יוצרת. הנזקים של השיטה עולים על יתרונותיה, ולכן בסופו של דבר שינוי במערכת הפטנטים הוא הכרחי, ויגיע במוקדם או במאוחר.
קישורים
כתבה משעשעת שהתפרסמה לא מזמן ב"הארץ" - מיקרוסופט מבקשת לרשום פטנט על הגלגלת המשמשת את ה-iPod של אפל
webshop.ffii.org
במאמר כפול - בן קלמנס, IEEE Spectrum (חלק א')
על פטנטים בתחום התוכנה - בן קלמנס, IEEE Spectrum (חלק ב')
אמאזון - החנות הווירטואלית שהקים ג'ף בזוס
משרד הפטנטים האמריקאי
פטנטים טפשיים - אוסף של פטנטים שלא ברור למה המציאו אותם
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מאמר מרתק 344280
קראתי והחכמתי, תודה.

שתי שאלות:

1) "נקודת השקפתו מעניינת במיוחד מכיוון שאמאזון היא הבעלים של אחד הפטנטים השנוים ביותר במחלוקת בתחום התוכנה" - מהו?

2) האם לדעתך יש לאפשר פסילה רטרואקטיבית של פטנטים אם הוכח שהם נרשמו אחרי שההמצאה החדשנית כבר הייתה נחלת הכלל (כמו במקרה של iPod?)
מאמר מרתק 344281
1. זהו הפטנט על one click shopping: http://www.gnu.org/philosophy/amazonpatent.html
מאמר מרתק 387004
בחור אוסטרלי משועמם הצליח לגרום לבדיקה מחדש של הפטנט הזה...
מאמר מרתק 344285
כעקרון, זוהי אחת העילות הקיימות בחוק לפסילה בדיעבד של פטנט. לא תמיד מפעילים אותה, כי הרשמים השונים לא אוהבים שמוכיחים להם שהם טעו.
מאמר מרתק 344297
הרעיון של תקופת הגנה משתנה לפי רמת החידוש מצויין.
מאמר מרתק 344298
מהר, רשום עליו פטנט, לפני שמישהו יקדים אותך.
יש לי עוד שנה 344355
בארה''ב שמורה לי תקופת הגנה של שנה מאז תאריך הפרסום הראשון (במקרה זה, מגזין אינטרנטי שכוח-אל בשם ''האייל הקורא'').
יש לי עוד שנה 344357
צחוק צחוק, אבל בפטנט הראשון שרשמתי במסגרת העבודה, הבקשה הוגשה בשבוע האחרון בתום השנה מאז שהמוצר שכלל את הפטנט יצא לציבור.
יש לי עוד שנה 344377
אכן. עוד אלמנט שחסר בדין הקיים הוא כיבוד הסתמכותם של אחרים על כך שרעיון מסויים הוא מקורי או נחלת הכלל. בזמן שאתה חיכית שנה, הגשת בקשה, קיבלת הערות, השבת להן וקיבלת את הפטנט (תהליך שיכול להמשך מספר רב של שנים), איש אינו יודע על כך ורבים עשויים להשתמש בהמצאתך (אולי לאחר שגילו אותה באופן בלתי תלוי) ולהחשב מפרים לכשתקבל את המונופול עליה. יתרה מזאת, לפחות בחלק מן הדינים אין כל חובה על בעל הפטנט להתריע על הפרות להן הוא מודע. כך, לדוגמא, הפרסום האקדמי של אלגוריתם LZW לא הזכיר את הפטנט (אשר כבר הוגש בשלב זה), כך שרבים שילבו את LZW במערכותיהם בתום לב; ולאחר מכן, Unisys דגרה על פטנט LZW במשך שנים רבות בזמן ש-GIF הפך לפורמט נפוץ, ורק אז שלפה את הפטנט מן הכובע. הדף הבא מסכם זאת יפה: http://www.kyz.uklinux.net/giflzw.php
יש לי עוד שנה 344387
אני יודע שבהרבה ועדות תקינה נהוג לדרוש מהמשתתפים להצהיר האם ההצעות שהם מציעים לועדה מוגנים בפטנט ואם כן, להתחייב לספק רישיונות ב''מחיר סביר'' או סימלי.
יש לי עוד שנה 344358
הפוך. נדמה לי ( תקן אותי אם אני טועה) שברגע שפרסמת את הרעיון, הדבר נהפך לנחלת הכלל ואינך יכול לרשום עליו פטנט. מצד שני, אף אחד אחר אינו יכול.
יש לי עוד שנה 344359
אתה טועה. יש לך שנת חסד.
יש לי עוד שנה 344411
בארה''ב, לא בארץ (וגם אם תנסה להתבסס על האמנה ולדרוש פטנט בארץ על סמך רישום בארה''ב, עצם הפירסום של ישראלי בארץ עלול לפסול את זה).
יש לי עוד שנה 346760
מצד שני, האינטרנט לא נמצא בארץ, וגם לא בארה"ב. הוא בכל מקום. מה עושים?
יש לי עוד שנה 346765
הכותב ורוב הקוראים, כמו גם השרת, נמצאים בארץ. זה מספיק בשביל שהסמכות המשפטית תהיה בארץ (ע''ע אתרי שיתוף הקבצים).
יש לי עוד שנה 346147
למיטב ידיעתי זה נכון במידה ואתה מבקש הוצאת פרוביזיונאל-פטנט על הפרסום - טרם הפרסום. מה שנותן לך את ההגנה של השנה בנוסף לזכות להצהיר שיש לך סטאטוס ''פנדינג'' על אותו רעיון.

לא ידוע לי על ההגנה שאותה אתה מתאר (שנה ללא כל ידוע של משרד הפאטנטים) אבל איני עורך דין מסוג כל שהוא.
יש לי עוד שנה 346248
אתה טועה. כ"כ עיין בתגובה של ערן לעיל.
Provisional זו קדם-בקשת פטנט בכדי "לסמן" את התאריך הקובע של הפטנט.
לתת לחתול למכור את השמנת 344302
בל נשכח את אחת הסיבות החשובות לאינפלציה בפטנטים: זהו מקור הכנסה ממשלתי נהדר. כך, ראש ה-USPTO בארה"ב נהג להתגאות בגרף המראה את גידול הכנסות הממשל הפדרלי מרישום פטנטים בזמן כהונתו. בפרפראזה על מאמרו המאלף של גארי ריבק בפורס ‏1, הדבר דומה להתפארות בהכנסות ממכירת חופי הכינרת. כלומר, רשמי הפטנטים מוכרים לכל המרבה בחוצפה פיסות מהקניין הציבורי.

לאור זאת, קל גם להבין את מקורה של בעיה נוספת: לא זו בלבד שקל לרשום פטנטים לא ראויים, אלא שמרגע שפטנט נרשם, קשה מאד ויקר מאד לבטלו. ניתן לראות זאת בסטטיסטיקות (שאינן זמינות לי כרגע לצערי), וכן אנקדוטלית – לאחרונה היינו עדין למספר מאבקים לביטול פטנטים שכל בר דעת רואה את חוסר תקינותם, ורובם כשלו. כמובן, מבחינת רשמי הפטנטים מדובר באינטרס מובהק, הן מבחינת ערך "המוצר" שהם מוכרים והן מבחינת עלויות "היצור" שלו.

יוצא שהמערכת הקיימת רקובה מן הייסוד ומתבשמת מרקבונה, והעתיד צופן רעות.

לתת לחתול למכור את השמנת 344334
הדוגמה של חופי הכנרת לא מוצלחת. הלוואי שהם היו נמכרים - לזמן קצוב, בתשלום לקופת המדינה ועם רישום מסודר - כפי שפועל משרד הפטנטים האמריקאי.
לתת לחתול למכור את השמנת 344353
אכן, שמתי לב לאחר הכתיבה. האנלוגיה הנכונה היא מכירת קרקעות בשמורת טבע. בכל מקרה, הנקודה היא שבמקרים רבים מדובר בהפקעת רכוש הכלל והענקתו ליחידים, ללא הצדקה וללא תמורה הולמת.
לתת לחתול למכור את השמנת 344341
מעניין אם אפשר להוציא פטנט על ++i.
לתת לחתול למכור את השמנת 344412
כן, אבל אתה תאלץ לשלם לי תמלוגים, כי i הוא כבר שלי. נדמה לי שפלוס שייך לערן.
פטנטים על תוכנה 344346
יש כאן התעלמות מנקודה עדינה בכל הנושא של פטנטים-על-תוכנה. למעשה, פטנטים כאלה מתחלקים לשני סוגים שאינם קשורים כלל: פטנטים על אלגוריתמיקה ופטנטים על ממשק. כך למשל, הפטנט "הנודע לשמצה" של אמאזון (על one-click order), או הפטנט של ה-progress bar, שונים מהותית מהפטנט על RSA.

אלה שקוראים לביטול הרעיון של פטנטים על תוכנה צריכים להבדיל בין השניים. על רעיונות ממשק ניתן (אולי) להגן בעזרת חוקי זכויות היוצרים, כפי שמציע בן קלמנס, אבל לא כך לגבי אלגוריתמים. צריך רק לקחת בחשבון שזכויות היוצרים מציעים הגנה *ארוכה בהרבה* מפטנטים, כלומר המצב רק יסתבך יותר והמקוריות תחסם עוד יותר.

הטענה שהפטנט של RSA מתבסס על גילוי של אוילר גם היא בעייתית, משום שהיא רומזת שאין חדשנות ב-RSA. מה גם שאם אוילר *כן* היה רושם פטנט על הגילוי שלו, זה לא היה מפריע ל-RSA, בדיוק משום שלפטנט יש תוקף מוגבל בזמן. נדמה לי ש-RSA הוא דוגמה קלאסית לכך ש*יש* מקום לפטנטים על אלגוריתמים. מדובר ברעיון לא טרוויאלי, מתוחכם ושימושי מאוד. ללא פטנטים על אלגוריתמים, אולי היו מחבריו מסתפקים בייצור ושיווק "קופסה שחורה" שמצפינה נתונים, מבלי לספר לעולם איך היא עובדת, וההפסד היה של כולנו.

ההתנגדות לפטנטים על תוכנה מתוארת לעיתים באור הלועג לכך שניתן להפר את הפטנטים הללו בעזרת עט ונייר. קראתי כמה טקסטים בסגנון "קח נייר ועט. בצע את החישוב הבא. הופ! הפרת את הפטנט המגן על קבצי gif". זוהי דמגוגיה זולה. הפטנט האמור (LZW, שאגב פקע לפני כמה שנים) אינו טריוויאלי, וגם אם ניתן להפירו בעזרת עט ונייר, הרי שאין זו באמת הפרת פטנט משום שלא שיווקתי שום דבר המתבסס עליו.

איך כן ניתן להתמודד עם בעיית הפטנטים?

- אגרת חידוש שנתית,
- אורך חיים קצר בהרבה,
- חיוב תשלום מלא על *הגשת בקשה* לפטנט, ולא על עצם אישורו, כדי שלמשרד הפטנטים לא יהיה אינטרס לאשר פטנטים רבים,
- פרסום מאורגן של קריאות לחיפוש prior art בנושאים שונים, ולבסוף
- בקשה לדמי שימוש בפטנט עבור מוצר שהיה קיים לפני הוצאת הפטנט תוביל אוטומטית להעברת הבעלות על הפטנט לייצרן המוצר, משום שזוהי הכרה רשמית ב-prior art. למשל, אם MS יבקשו מאפל תשלום עבור הפטנט הנוגע לממשק ה-iPod, הרי שזאת הם יעניקו באופן רשמי את כל הזכויות על הפטנט במתנה לחברת אפל, ולבסוף
- חיוב קיום מוצר פעיל כדי לאפשר את רישום הפטנט (כדי למנוע פטנטים כמו זה שסוני הוציאה לאחרונה, על "קסדה לקריאת מחשבות", למרות שאין לה שמץ של מושג איך באמת לבנות קסדה כזו).
פטנטים על תוכנה 344347
לא נחמד להביא סיפור כמו זה על הקסדה לקריאת המחשבות אבל לא לספק לינק.
פטנטים על תוכנה 344352
סליחה, לא קריאת מחשבות אלא שידור מידע חושי. כאן:
וכאן:
והסברים כאן:
שים לב בעיקר לפסקה האחרונה:

Elizabeth Boukis, spokeswoman for Sony Electronics, says the work is speculative. "There were not any experiments done," she says. "This particular patent was a prophetic invention. It was based on an inspiration that this may someday be the direction that technology will take us."
פטנטים על תוכנה 344367
הייתי שואל "איך זה ייתכן שרושמים פטנט על משהו שלא קיים ולא יודעים מהו?"

אבל קראתי כבר את המאמר.
פטנטים על תוכנה 344368
קישור פשוט יותר:
דרך אגב, האתר pat2pdf.org מגיש את הפטנט בפורמט pdf סטנדרטי.
פטנטים על תוכנה 344369
מזברור שגם במכשיר הנ''ל, השימוש העיקרי שהאנושות תעשה בהמצאה (כשהיא תמומש) יהיה פורנו...
פטנטים על תוכנה 344454
ואו. מזכיר את הדיון שהיה באייל על חלומות נבואיים.
פטנטים על תוכנה 344423
במאמר אני מנסה לבצע ההפרדה בין פטנטים ראויים ובין פטנטים לא ראויים. רוב הפטנטים בתחום התוכנה והרבה פטנטים בשאר התחומים נכנסים לקטגוריה השניה. אם מערכת הפטנטים תפעל כראוי, לא תהיה בעיה, לדעתי, עם פטנטים בתחום התוכנה או האלגוריתמיקה. רוב בקשות הפטנטים בתחום התוכנה יפסלו עקב טריוויאליות, שיפור מינורי או ידע קודם, ומעט בקשות פטנט אמיתיות ירשמו כפטנטים.
אין לי בעיה עם אלגוריתמיקה כל עוד זה שימוש חדשני ולא קביעת פטנט על תגלית. לדעתי צריך להחיל את אותו הדין בין פיזיקה ומתמטיקה. לא ניתן לרשום פטנט על חוק כוח-הציפה או משפט אויילר, כי אלו אמיתות פיזיקליות או מתמטיות בהתאמה. השימוש באמיתות אלו יכול שיהיה ראוי לפטנט, בין אם זה מכשיר למדידת צפיפות החומר או האלגוריתם של RSA.

לגבי הפטנט של LZW, הבעיה כאן היתה אי-יידוע ואי-אכיפה של הפטנט עד לרגע שבו כל העולם ואשתו השתמשו, דהיינו הפרו, את הפטנט. בתיאוריה הפטנט היה יכול להפסל בטענה לחוסר תום-לב של בעלי הפטנט, מכיוון שהם לא דאגו לאכוף אותו יותר מעשור. עפ"י חוקי הפטנטים בארה"ב, אי-אכיפה של פטנט יכולה לשמש עילה לפסילת הפטנט, אם כי עד כמה שאני יודע לא נפסל שום פטנט בדרך זו.
פטנטים על תוכנה 345322
ה- LZW הוא שינוי, לא טריוויאלי אבל גם לא חדשני להדהים, של אלגוריתם LZ78 שעליו לא נרשם פטנט מעולם. ישנן דרכי הצגה שקולות שהתגלו באופן בלתי תלוי (עד כמה שאני יודע), שמובילות לאותו קידוד בדיוק.

אי אכיפה *אינה* יכולה לשמש עילה לפסילת פטנט – אי אכיפה היא סיבה לפסילת סימן רשום (Trademark( בלבד, ולא לאף צורה אחרת של קניין רוחני.

יש הרבה בעיות מוסריות, אבל אין פגם חוקי במנהג הזה, שזכה לכינוי Submarine Patent.
פטנטים על תוכנה 345773
אבל היא כן עילה הרבה פעמים לדחיית תביעות פטנט. אינני יודע אם בתי המשפט נוטים לקבל טענות כאלו, אבל, במינימום, סנגורים נוטים לעשות בהן שימוש.
פטנטים על תוכנה 345847
Submarine Patents, כבר לא קיימים. למי שלא מכיר, אלו בקשות פטנט המעוכבות במשך שנים עד שהטכנולוגיה מבשילה וניתן לתבוע תמלוגים משמעותיים ממנה. שיטה זו נוצלה לרעה במיוחד ע"י Lemelson. למלסון היה ממציא אמריקאי בעל חזון טכנולוגי מרשים, שידע להבין לאן טכנולוגיה יכולה להוביל עשרות שנים לפני שהטכנולוגיה מבשילה. הוא היה רושם בקשות פטנט, אולם הוא היה מאריך את בקשות הפטנט במשך עשרות שנים באמצעות ניצול טריק הקרוי "בקשות המשך". בקשת הפטנט שלו היה נשארת מוסתרת במשך כל הזמן הזה, עד לרגע שלדעתו הגיע הזמן המתאים לפטנט להופיע ולהפתיע את כל התעשייה, שלפתע לומדת שטכנולוגיה שקיימת כבר 30 שנה מוגנת לפתע ע"י פטנטים חדשים... בצורה זו הוא ויורשיו שלשלו לכיסיהם מעל 1.3 מיליארד דולר תגמולים ותביעות על פטנטים (לכאורה).
שיטת הפטנטים האמריקאית לא מאפשרת יותר "בקשות המשך" כאלו. כל בקשת פטנט מפורסמת 18 חודשים לאחר תאריך ההגשה. הסיבה העיקרית לשינוי היא פעילותו של למלסון הנ"ל.
לאחרונה (2004) בית המשפט הפדראלי פסל את הפטנטים של למלסון בטענה שהם לא ניתנים לאכיפה עקב עיכוב מכוון ולא מוצדק של בקשות הפטנט.
submarine patents 345887
מצד שני, הטכנולוגיה מתקדמת היום הרבה יותר מהר. הפטנט של Eolas נראה כמו פטנט Submarine טיפוסי: המושגים שבהם הם משתמשים הופיעו "במקרה" יותר מאוחר במימוש של Netscape 2.0 .
submarine patents 591349
לפחות הפעם Eolas נכשלה. לאחר שטרול הפטנטים הזה (בבעלות חלקית של האוניברסיטה של קליפורניה) הצליח לסחוט כספים מ־12 מתוך 20 חברות שהוא תבע, המשפט של שמונה החברות הנותרות הסתיים בניצחון לשכל הישר (למרות שמדובר על המחוז של מזרח טקסס).
פטנטים על תוכנה 345915
תיקון קטן: SUBMARINE PATENTS נעלמים בגלל המעבר ב 1995 להענקת פטנט ל 20 שנה מהגשתו במקום 17 שנה מאישורו, וללא קשר לפרסום בקשות פטנט (שלא תמיד מפורסמים) וללא שינוי במדיניות של פטנטי המשך.
פטנטים על תוכנה 346004
חשבתי שהשם "פטנט צוללת" תופס גם לגבי פטנטים קיימים שבעליהם לא אוכפים אותם, עד שהמכשיר המפר את הפטנט הופך לפופולרי עד מאוד, ורק אז הם מתעוררים (כלומר, בעלי הפטנט ידעו והתעלמו מהפרות קיימות לאורך שנים, כדי שיוכלו להגיש תביעה ולהנות ממשהו רווחי יותר). האם יש פתרון גם לבעיה הזו, מתוך הנחה שהייצרן לא מודע לכך שהוא מפר פטנט?
פטנטים על תוכנה 346012
גובה הפיצויים להם זכאי בעל הפטנט גבוהים משמעותית אם המפר ידע על הפטנט והתעלם. כך שבעל הפטנט צריך לבחור האם להזהיר את המפרים ולייצר סיכוי לזכות בפיצויים מוגדלים או מצד שני לגרום לאנשים לא להשתמש בהמצאתו, או להסתפק במועט ולכות עד ששווה לתבוע.
כיצד אני מונע מהמצאה שלי להרשם כפטנט? 344431
כפי שכבר הוזכר בדיון, עצם העובדה שפרסמתי אתה ההמצאה רק נותן ארכה של שנה שבה אף אחד אחר לא יכול לרשום את הפטנט.

אני אישית מתנגד באופן כללי לרעיון הקניין הרוחני, ולכן מבחינתי אם אין דרך להפיץ המצאה ללא פטנט, הרי שזה דווקא ידחוף אותי לשמרה בסוד.
כיצד אני מונע מהמצאה שלי להרשם כפטנט? 344457
למיטב הבנתי, לאחר השנה הזו אף אחד לא יכול לרשום פטנט על ההמצאה, אתה – כי פספסת את ההזדמנות, ואחרים – כי המאמר שלך מהווה prior art.

(אבל יכול מאוד להיות שאני טועה).
כיצד אני מונע מהמצאה שלי להרשם כפטנט? 344654
קרא היטב את תגובתי בעניין חוק הפטנטים. תמצא שם בדיוק את אותה הדעה. אתה צודק. כאשר מישהו "מפרסם" המצאה, אם על ידי הגשת בקשה להמצאה, אם בפרסום כלשהו, אם בגילוי למישהו שיכול להעיד על כך, ואם על ידי בניית המוצר ומכירתו בפועל,הוא למעשה הממציא הראשון, או בעל זכות הבכורה. אם לא ניצל זכותו זו לרישום פטנט, הידע הזה הופך למעשה לנחלת הכלל, ורכוש הציבור כולו!
כיצד אני מונע מהמצאה שלי להרשם כפטנט? 345256
בפ''ד א.ש.י.ר קרה מקרה שבו צד אחד תבע צד שני בעילה של ''עשיית עושר ולא במשפט'' על שימוש בהמצאה שלא רשם עליה פטנט. ע''פ חשין שהיה בדעת הרוב אם אין עילה בתחום דיני הקניין (לא רשם פטנט) אז גם אין בכל העילות האחרות, כי דיני הקניין במעמד היררכי עליון על הדינים האחרים. ע''פ ברק בדעת מיעוט כן ניתן לתבוע בעילה אחרת כי יש ''עצמאות העילות''.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344653
1. מהו בעצם פטנט; נניח שאני ממציא איזו תערובת כימית שמרפאת אנשים ממחלה כלשהי? ברור שכדי להמציא דבר כזה נאלצתי להשקיע מיליונים במחקר ופיתוח! אני מעוניין למכור את התרופה לתועלת האנושות, אבל לשם כך עלי למנוע מאחרים להעתיק את המוצר ולהתחרות בי מבלי שהשקיעו אגורה במחקר ופיתוח! לשם כך נועד חוק הפטנטים. מכיוון שהמצאות נועדו להציל חיים או לשפר תהליכים תעשיתיים, חקלאיים, או לשפר מכונות, כלי לחימה ,תחבורה, וכדומה. כל מי שמשקיע במשהו שמקדם את העולם מועיל לעולם. לעומתו מי שמעתיק אותו בעצם מונע ממנו להחזיר את ההשקעה המועילה שעשה.בשוק שבו אין הגנה על ממציאים, למעשה אין המצאות!!! הדרך היחידה לעודד המצאות היא להגן על הממציאים כך שיראו רווח ממשי מפועלם.

2. חוק הפטנטים מסדיר את ההגנה על ההמצאות בשיטה הבאה. הממציא עושה "עיסקה" עם המדינה שבה נרשם הפטנט. במהלכה הוא "מגלה" לציבור כיצד ה"המצאה" שלו בנויה ועובדת. בתמורה המדינה רושמת את ההמצאה ב"רשם הפטנטים".תמורת תהליך הרישום משלם הממציא אגרות, ובעיקר עלויות של רושמי פטנטים.המחלקה המשפטית של רשם הפטנטים היא במעמד של "שופט מחוזי". היא אמורה לצטט לעומת הממציא הטוען לבעלות על זכויות ההמצאה כל פרסום קודם המעיד שמישהו המציא ,השתמש בה קודם, או פרסם הוראות לבנייתה, או לחילופין תיאר אותה.אם ,לדעת הרשם ,תיאר הממציא משהו שהוא בגדר "התקדמות המצאתית"(שיפור יוצא דופן שטרם נראה, ואשר אינו שיפור קל ויומיומי הנעשה על ידי בוני מוצרים באותו התחום), אזי תירשם ההמצאה לזכות הממציא.

3.כאשר נרשמת המצאה לזכות הממציא הוא רשאי למכור את זכויות השימוש בה לאחרים, חברות ,מפעלים וכדומה.הוא רשאי לרשום בארצות אחרות את אותה המצאה, בפרק זמן של שנה. תמורת הזכויות למכור את השימוש בהמצאה צריך בעל הזכויות לשלם אגרות שנתיות .תוקף "החוזה" בין הממציא למשרד הפטנטים יכול להגיע עד 20 שנה. למעשה "החוזה" הזה מעניק לבעל הזכויות בהמצאה "מנופול" לשיווק דבר נדרש/חיוני במדינה מסויימת.

4. לכאורה חוק הפטנטים מסדיר את ההגנה על ממציאים ומאפשר להם לתרום לתועלת האנושות. רק לכאורה... בפועל רישום פטנט בארה"ב לבדה עולה במקרה הטוב קרוב ל-‏20,000$ .צרפו לזה רישום פטנט בעשרות מדינות אחרות ותגיעו לסכומים גבוהים מאוד. בנוסף לכך ,כדי למסחר המצאה נדרש אדם להשקיע סכומים עצומים במו"מ עם בעלי ממון כדי שישקיעו בהקמת מפעלים, ייצור, שיווק המוצר,פרסום, וכדומה. בפועל אין לאף ממציא את הסכומים הנדרשים לשם כך. בעלי ההון יודעים את זה ומנהלים מדיניות משא ומתן דורסנית כנגד ממציאים. כך יוצא שממציא הגיר האוטומטי בארה"ב קיבל בשנות החמישים בקושי כ-‏20 אלף דולר תמורת המצאתו,ואלו אפילו לא הספיקו לתשלום חובותיו השוטפים בגין הבאת ההמצאה הזו לעולם. מרבית הממציאים מגלים מהר כי אפשר "להמציא" רק במסגרת עבודה בחברה אשר משלמת את עלויות הפיתוח. אבל המציאות היא שחברות מעוניינות העיקר ברווח. רווח עכשיו, ומהר. לכן בפועל הן אינן עוסקות בהמצאת מוצרים חדשים באמת. הן בעיקר מאריכות חיי המצאות ישנות על ידי רישום אין ספור פטנטים על פרטים זניחים וחדשניים במוצר ישן. לדוגמא; חברת ג'ילט שנוסדה לפני כ-‏100 שנה על ידי הממציא קמפ ג'ילט סביב המצאת סכין הגילוח הבטוח והמתכלה שנועד להחליף את התער שגלב השכונה מחדד על רצועת עור ומחטא לפני השימוש. המצאה זו הוחדרה במשך עשרות שנים. אח"כ "שופרה" על ידי הוספת הלהב הנוסף(2 סכינים שכונו מאך 2 ). אח"כ התווספו פסים שונים של חומרי סיכה, ומשכחי כאבים ודימום. אח"כ הופיע בשוק סכין בעלת 3 להבים. אח"כ הוחדרה לשוק סכין כזו בעלת פסי סיכה, וחומרים שונים, מגבים מגומי זעיר וכדומה. היום מוחדרת לשוק סכין בעלת 5 להבים, וכדומה. בקיצור בעידן שבו כבר קיימת טכנולוגיית לייזר להסרת שערות, עדיין מצליחים לעכב טכנולוגיה אמיתית בעזרת שפע של ג'אג'טים, מגובים בפטנטים שאינם פטנטים כלל!
כדי לשמור על המונופול בשוק רשמה ג'ילט לפחות 1060 פטנטים שקראתי בעצמי! (נכון לשנת 2001 ).

5. ברור כי חוק הפטנטים הנוכחי הפך לאבן ריחיים על הממציאים האמיתיים בעולם. ארה"ב שהיא השוק המוסדר העיקרי למוצרים מגובי פטנטים "מתחה" את יריעת החוק עכב לחץ של תאגידים גדולים על המחוקק. הלחץ הזה גרם לנזק לעולם כולו ודווקא לארה"ב עצמה יותר מכולם! חוקים שנועדו להגן על חברות תוכנה אמריקניות כגון מייקרוסופט, גרמו בפועל לייקור התוכנות ולתופעת העתקה נרחבת. מחשב המבוסס כולו על חומרה (כמו מחשבון, קופה רושמת ,מחשב של מטוס או מכונה, הוא בר הגנת פטנט, בהיותו מכונה מועילה. לעומתו מחשב אישי אשר התוכנה המפעילה אותו אינה צרובה ברכיביו אלא מועלית בעזרת תקליטור ,או חיבור לאינטרנט אינו יכול היה להיות מוגן כמכונה. במקור התוכנה דומה לשיר שנכתב על ידי משורר. המעתיק ומוכר 8 שורות רצופות משיר או ספר ,שפורסם בחמישים השנים האחרונות, הוא למעשה מפר את זכויות היוצרים. כתוצאה מכך שמרבית המחשבים בעולם מופעלים בתוכנות מייקרוסופט קיימות תופעות כמו ניזקי הווירוסים. גם ההוצאה הדמיונית על "באג 2000" הוצאה על תיקון פגם בלתי ממשי. בעוד האזרחים הרגילים משלמים מחיר כבד על שדרוגי תוכנה, זוכים התאגידים למחירים מגוחכים, בעודם רוכשים אלפי תוכנות בכל עסקה. כך ממן האמריקני הקטן את חברות הענק שעושקות אותו. להזכירכם, הסיני, או הערבי, פשוט מעתיק. בחינה לעומק תגלה כי "משיכת שמיכת חוק הפטנטים" רק הזיקה לציבור והגנה על מונופול מיותר, אשר אפילו תביעות של כ-‏20 מדינות נגדו בתוך ארה"ב לא הצליחו בפועל להגיע לכלל הכרעה משפטית מועילה.

6. "שוק מקביל". בעולם היום יש ענקים מתעוררים כמו סין והודו. במדינות אלו אין כל הגנת פטנט. כבר היום הם שוק צומח ענק אשר צורך מוצרים "מועתקים". אין בכוונתם לשלם תמלוגים, וספק אם אי פעם יצטרפו לשיטה הזו של הגנה על זכויות ממציאים. כדי שיהיה להם אינטרס בהגנה כזו הם צריכים להיות משוכנעים כי המצאותיהם שלהם מנוצלות בארצות אחרות לתועלת עמים אחרים ,בעוד הם עצמם השקיעו את כספי הפיתוח. מצב כזה עדיין אינו נראה באופק! בקיצור שיטת הפטנטים צפויה להתמוטט !
יתר על כן כבר יש מדינות שאוכפות אותה בעדן כאילו חדש. ביפן ממציאות חברות רבות מוצרים ומגבות אותן בפטנטים. שם נהוג שחברה א' מעתיקה בדייקנות המצאה או שכלול שהופיע במוצר של חברה ב'. חברה ב' פונה מייד לבית המשפט כדי לתבוע בגין העתקה. לפיכך החברה המעתיקה מודה באשמה ומסכימה לשלם פיצוי יחסי המחושב בעזרת בית המשפט. למעשה הדרך היפנית גורסת העתקה בגלוי ,תוך התחשבנות על הרווחים בבית המשפט. לעומתם הסינים מעתיקים בגלוי מבלי לשם כלום. את כל תהליך ההפצה לארצות אחרות הם מותירים לזרים, ועליהם מוטל בעצם לדאוג שהמוצר לא יפר זכויות יוצרים או פטנטים. זו רק שאלה של זמן עד אשר העולם יחדל כליל מכיבוד חוק הפטנטים, או לחילופין ישכלל אותו באופן מתאים. אנו בעיצומה של מלחמת עולם בין תרבויות, המתנהלת בו זמנית עם מלחמת עולם כלכלית גלובלית,(גלובליזציה מול שיטות אחרות). דעתי האישית היא שהגלובליזציה המונהגת בעיקר על ידי תאגידים אשר במקור היו אמריקניים, רק מחריפה את קרב התרבויות, ובעצם מחלישה את המערב. במהלכה מנצלים תאגידי אופנה כמו גוצ'י, לואי ויטון, איב סאן לורן, את עניי סין בתפירת ארנקים נפלאים ושיווקם בשדרה החמישית בניו-יורק תמורת 400$ דולר לארנק. אולם קבוצה מתחרה מוכרת את אותם ארנקים בדיוק בציינה טאון, ניו-יורק, תמורת 20$ דולר בלבד.
תהליך דומה קורה בתוכנות, מצלמות,מכוניות, וכדומה. כללי המלחמה מופרים בגלוי כל אימת שניתן באופן המתאים להפרה בכל מוצר ושוק. לפיכך צפויה קריסה של יישום חוק הפטנטים, בהיותו בלתי ניתן ליישום בעתיד. במקומו תצוץ שיטת רישום המצאות זולה יותר, יעילה יותר, צודקת יותר, ובעיקר מעשית יותר! כזו שניתנת ליישום עולמי. ההצעות שהעלה כותב המאמר עדיין אינן מעשיות כלל. ברור שהעולם המשפטי שמתפרנס מרישום פטנטים, ומייצוג במשפטי פטנטים, עדיין לא שש לוותר על פרנסתו. ממנו לא תבוא שום יוזמה לשינוי. רק ארועים גלובליים, יהפכו את חוק הפטנטים הנוכחי על פניו ברגע המתאים והאפשרי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344683
1. למה אתה טוען שזו הדרך היחידה לתגמל ממציאים? אני בטוח שמגיבי האתר יכולים לחשוב על מספר דרכים נוספות.

5. החברות הגדולות הן לקוחות גדולים שמצליחים לקבל תנאים טובים יותר מהספקים מאשר לקוחות פרטיים. מצד שני, הדרישות שלהן בד"כ גבוהות יותר ותקציביהם גדולים בהרבה.

5+6. יש דרכים נוספות "להגן" על תוכנה. מיקרוסופט שהזכרת בדוגמה משתמשת בעיקר בזכויות יוצרים: כל הזכויות על השימוש בתוכנה שמורות למיקרוסופט וכדי להשתמש בתוכנה אתה בד"כ צריך להסכים לרשיון שימוש מסויים. דרך אחרת (נפוצה הרבה פחות) היא להגן על החברה ע"י מותג חזק, כמו שעושה רד־האט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344717
הבעיה העיקרית בחוק הפטנטים היא שאישור פטנט אינו מהווה כלל ועיקר הוכחה לכך שהפטנט עובד, ושבעל מקצוע אכן מסוגל ליצור את ההמצאה המתוארת על פי התיאור. לכן, אפשר לרשום פטנט על חלומות בהקיץ, רעיונות מעורפלים שאולי יום אחד מישהו יוכל לבנות אותם - למרבה הזעזוע, במצב כזה, יש תמריץ דווקא לרשום פטנטים רחבים ככל האפשר, שימנעו השקעת כסף בהמצאות האמיתיות, אלו שממש יעבדו.

אני חושב שהרפורמה הראשונה שחוקי פטנטים צריכים לעבור בעולם היא קביעה שבעל הפטנט, או מישהו הקשור איתו בחוזה לצורך העניין, יהיה מחוייב להציג אטיפוס עובד של ההמצאה תוך פרק זמן מסויים מרגע הגשת הבקשה. גם אם הבקשה נתקבלה במהלך פרק הזמן הזה, היא תתבטל רטרואקטיבית אם בעל הפטנט כשל בהצגת האבטיפוס הפועל. רק כך ניתן יהיה למנוע רישום פטנטים באספמיה, שמשמשים מאוחר יותר לתביעת מי שפיתח באופן עצמאי את אותה ההמצאה שבעל הפטנט לא היה מסוגל לפתח באמת.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344740
נראה לי שהתגובה הנ''ל נכתבה ע''י מי שחי לו במגדל השן האקדמי, ומסתכל על הכל במשקפי ''התאגידימים''.
אני רוצה להראות את ההשקפה של מי שנמצא בתעשיה, ולטובת זה אחשוף פרטים אישיים שלא חשפתי עד היום.
אני עובד בחברת סטארט-אפ קטנה. במסגרת ההשקעה הראשונית שקיבלנו, אין לנו אפשרות להקים קו ייצור למוצר שלנו, אפילו לא למטרות פיתוחו. אי לכך אנו עובדים עם קבלני משנה, שחלקם ''תאגידימים'' הרבה יותר גדולים, עשירים וחזקים. אלמלא מוסד הפטנטים, כל קבלן משנה שלנו היה יכול פשוט לקחת את השרטוטים שלנו, שהוא קיבל לטובת הייצור, לייצר ולשווק תחת שמו.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344742
NDA לא פותר את הבעיה הזאת?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344769
NDA לא יעזור הרבה לדעתי (גם הם לא יספרו לאף אחד איך הם מייצרים), אבל חוזה פשוט שבו כתוב "אסור לכם לייצר ולשווק את זה מטעם עצמכם" כבר יפתור את הבעיה הזו.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344770
כן ולא. הייתה לנו בעיה דומה, החברה שייצרה גם מכרה עבורינו את המוצר (תחת הלוגו שלה וכולי) והחברה בה עבדתי היתה אמורה לקבל תמלוגים. הבעיה היתה שלא היתה לנו דרך לוודא כמה יחידות באמת יוצרו. אחד ההצעות שעלו היתה לתכנן את המוצר כך שאחד הרכיבים הקריטיים ישאר בידינו, והם יאלצו לקנות ישירות מאיתנו רכיב אחד כזה על כל קופסא שהם מייצרים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344930
א. NDA לא מספיק. http://finance.walla.co.il/?w=/110/738105
ב. באין פטנט, לך תוכיח שאת המוצר הספציפי אתה המצאת ולא קבלן המשנה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344935
כתבתי חוזה, לא? עו"ד סביר אמור לנסח חוזה הולם, לדעתי (שבו יצוין מי פיתח מה ולמי יש זכויות במה). אם, למשל, למדינול יש חוזה הולם מול בוסטון סיינטיפיק, הרי שבית המשפט אמור לפסוק לה את אותם 1.5 מיליארד דולר פיצוים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344941
בת משפט זה טוב ויפה, אבל תראה מה קרה להם בינתיים
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345006
איך תכתוב את החוזה לפני שאמרת על מה מדובר? למה שיחתמו לפני שתתן את המידע? איך תגדיר את המידע באופן מדוייק?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345010
אני לא צריך לרדת לפרטי פרטים בעת הדיונים הראשוניים על החוזה. את המפרטים המדוייקים אני יכול להעביר רק לאחר חתימת החוזה. לא נראה לי מסובך לשני הצדדים (הן לממציא והן לחברה המייצרת) להגן על עצמם במקרה שכזה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345017
בא נתאר מצב, חותמים על NDA באופן כללי. אחרי שבוע אומרים לבחור החלטנו לא להשתמש בזה. אחרי שנה רואים שהם גנבו את הכל. מה עושים? איך תוכיח שאתה אמרת להם את הדברים ולא מישהו אחר.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345023
אבל זה לא מה שתארתי. אם הם גנבו הכל סימן שהעברת להם את המפרטים, אבל אני אמרתי לך לא לעשות את זה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345043
לרוב הרעיונות לא צריך מפרטים. צריך 5 דקות ושמיעה טובה אפילו אם לא אומרים הכל.

אולי אפשר שכל צד ירשום מסמך דמוי פטנט לפני הפגישה ובהסכם יתייחסו למסמכים הכתובים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345985
לדעתי, רעיון שאפשר להסביר אותו תוך חמש דקות והצד השני יכול מייד ליישם אותו לא אמור להיות מוגן בפטנט. יחד אם זאת, לשם גילוי נאות אציין שכשאני טוען טענה כזאת בעבודה, מיד מסבירים לי שאני לא מבין דבר בעסקים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345988
בא נקח מצלמה ונשים אותה מתחת ללוח זכוכית בגודל של מסמך. נחבר את המצלמה למדפסת או לפיתוח מיידי כדי שנוכל במיידי לצלם מסמכים.

סליחה, זה לוקח פחות מדקה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345993
לא הבנתי. אם לדעתך הסברת את הפטנט של זירוקס אני חושב שאתה טועה, עד כמה שאני מבין, עיקר ההמצאה היה התכנון של התוף האלקטרו סטאטי ואבקת הדיו. אם מישהו היה לוקח מצלמת פולארויד ומצלם איתה מסמכים, האם לדעתך הוא מפר את הפטנט שתארת? ואם הוא היה מניח את המצלמה על לוח זכוכית לפני הצילום?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346000
לא יודע. תביא את הפטנט של זירוקס ונבדוק.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346016
שאלה פרוצדורלית: חובת ההוכחה עלי או עליך?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346023
אתה טענת שפטנט שניתן להסביר ב 5 דקות אינו ראוי להיות פטנט. אני טוען שזה לא נכון.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346024
אבל אתה טענת שאת הפטנט של זירוקס אפשר להסביר ב(פחות מ)5 דקות והוא מצלמה עם מערכת פיתוח מיידי על לוח זכוכית.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346031
הנושא איננו הפטנט של זירוקס. תנסה את הפטנט של מכונת התפירה אשר לפי הנאמר היא כוללת השמת חור המחט בתחתית המחט.

פחות מדקה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346037
לינק?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345990
לדעתי, דווקא הפטנטים הטובים ביותר (לפחות מבחינת גיוס כספים) הם אלו שאפשר להסביר תוך 5 דקות (בבחינת "איך לא חשבו על זה קודם?")
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345997
אז לא. לדעתי מה שאפשר להסביר תוך חמש דקות ( נאום המעלית הידוע) הוא מה הבעיה שרוצים לפתור, השוק של הפיתרון( אולי) וקווים מאוד כלליים של השיטה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346002
ובדיוק ככה מגייסים כסף.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346017
מסכים, אבל בדרך כלל מהסבר כזה אי אפשר ללכת ורשום פטנט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346019
אם לא תגייס כסף, איך תרשום פטנט? (עשרות אלפי דולרים במקרה הטוב...)
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346214
אני חושב שעלית על הביקורת הבסיסית על חוק הפטנטים. לכאורה, הפטנט נועד להגן על ה*ממציא* ולתגמל אותו. בפועל, ללא "פטרון", אדם מהישוב לא יוכל לרשום פטנט מוגן היטב.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346229
לא בהכרח. רישום Provisional patent עולה רק 100$ ונותן לך שנה בכדי להשיג משקיעים (והמלה "פטרון" לא מתאימה כאן)
הרי ללא השקעת המשך, גם לפטנט הטוב ביותר והמוגן ביותר לא יהיה יישום מעשי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346003
יש פטנטים ראויים בהחלט שקל מאוד להסביר תוך דקות ספורות. מה שמייחד אותם הוא לא הפתרון המסובך אלא המקוריות.

דוגמא טובה (שדווקא לא זכתה להגנת פטנט אאז"נ): הקוביה ההונגרית. אפשר להסביר תוך 2 דקות; אף אחד לא חשב על זה קודם; בהחלט ראוי (לדעתי) להגנת פטנט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346015
אם תצליח להסביר תוך 2 דקות *איך* כל פלחי הקוביה מסתובבים, אין ספק שאתה מסביר יותר טוב ממני.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346020
מה לדעתך ראוי לפטנט בקוביה ההונגרית?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346025
מדובר בהמצאה מקורית. נכון שזה פשוט (מדובר בטכנולוגיה שניתן היה ליצור הרבה, הרבה לפני שנות השבעים) אבל עובדתית, אף אחד לא חשב על זה קודם. לטובת ממציאים כאלה בדיוק נועד חוק הפטנטים, לדעתי; רוביק יכול היה להרוויח הון מהמצאתו, וביושר, אם היה רושם עליה פטנט מחוץ להונגריה.

(מסתבר שבהונגריה הוא כן רשם פטנט. מסתבר גם שנמכרו כ-‏300 מליון יחידות ברחבי העולם).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346038
אבל מה היא ההמצאה? האם אתה מתכוון לטכנולוגיה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346050
ההמצאה היא הקוביה. מה הבעיה? המצאות זה לא רק טכנולוגיה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346245
מה שמעצבן אותי הוא שהמדינה מנסה להתערב בפעולת השוק כל הזמן. כאן אפילו לא מדובר על איזו תרומה ייחודית לאנושות שצריך להגן עליה כי אחרת אנשים לא ימציאו דברים. אם הממציא רוצה להרוויח כסף על המצאתו, שיתכבד ויפעל כמו כולם בשוק החופשי - יחפש משקיעים או יחבור לתאגיד קיים, יוזיל את עלויות הייצור, יעסוק בפעולות שיווקיות של מיתוג ובידול. התערבות המדינה רק מעוותת את האיזון הטבעי של השוק ועולה לנו יותר.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346251
אני מעדיף שיקבל הגנת פטנט (מוגבלת בזמן) על פני זה שיזכה בהגנת זכויות יוצרים (שהיו נשארים שלו עד 70 שנה אחרי מותו, אם לא יאריכו את זה ל-‏150 עד אז, כדי להציל את מיקי מאוס).

כמובן שאתה תגיד שגם זו התערבות (אגב, סרקזם לא ממש מתאים לך), אבל יש לי הרגשה שגם התוצאה של זה לא תערב לאוזניך.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346354
אני מניח שכמו ברוב הדברים, גם בסרקזם יש עניין של אימון. עם נחישות והתמדה אני אצליח.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347090
אני לא ממש מבין את הטיעון שלך כאן (אחרי קילוף הסרקאזם). האם יש סתירה בין תמיכה בשוק חופשי לבין הדעה שקניין רוחני - ובכלל זה פטנטים - הוא קניין בר-הגנה, ומכאן תפקידה של המדינה להגן עליו?

(בימי הזוהר של דיוני השוק החופשי באייל‏1, גם הענף הזה זכה לפתילים ארוכים ומרים. הרושם שאני נשארתי איתו בסוף הוא שחוקי זכויות יוצרים אינם מחויבים מגישת שוק חופשי, אבל אינם סותרים אותה.)

1הנוער של היום, רק מתמטיקה מונדית כל היום.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347142
נדמה לי שזה תלוי בסוגי ההצדקה שנותנים לשוק החופשי ולקניין הרוחני. אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית, וההצדקה לקניין הרוחני גם היא תועלתנית (כמו במאמר) זה לא ממש מסתדר לי: אם האקסיומה היא שהמדינה גורמת נזק בעצם ההתערבות שלה, שמירה על קניין רוחני תזיק לכלכלה כמו ששכר מינימום מזיק לה. מנגד, אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית וההצדקה לקיומו של קניין אינה תועלתנית אלא מהותנית, אולי זה יכול לעבוד (אבל אני חושב שזה קשה מאוד להצדיק כך את קיומו של הקניין הרוחני).

מעניין יותר, בעיניי, הוא האיפיון הסוציולוגי. תומכי ה"חופש" הכלכלי שמסבירים לנו שההתמודדות בשוק היא זאת ששומרת על חיוניותו ושצריך להסיר את כל ההגנות ולצמצם את תפקידה של המדינה, ושהשוק כבר מגיע לאיזונים טבעיים בתנאי חופש, הם אלה שמתקוממים נגד ביטול חוקי הפטנטים וזכויות היוצרים. בלי קשר לשאלה אם ההצדקה הרציונאלית שלהם עובדת, זה נראה היפוך משונה של העמדה הרגשית שלהם.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347157
תומכי השוק החופשי מעולם לא אמרו שאין צורך בהגנה על הקניין. להפך - זה התפקיד העיקרי של השלטון בתפיסתם. חוקי פטנטים זה פשוט עוד הגנה על הקניין, בדומה לחוקים האוסרים על גניבה של חפצים פיזיים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347195
השאלה היא מה הופך את הפטנטים לקניינו של הממציא.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347217
קניינו של מי הם אם לא שלו?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347224
בכלל לא ברור שהם צריכים להיות ''קניין''. עד המהפכה התעשייתית אף אחד לא חשב עליהם ככאלה. בניגוד לקניין חומרי, שבו שימוש של אדם אחד בקניין מגביל את השימוש של האחר (אם אתה משתמש במכונית שלי, אתה מונע ממני את השימוש בה), השימוש ברעיונות יכול להיעשות במקביל ע''י אנשים אחרים בלי להגביל את השימוש של הממציא.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347241
6ם תמשיך את הקו הזה, יוצא ששום עבודת חשיבה איננה ראויה לשכר, לטעמך.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347245
למה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347256
כי מהו קניין רוחני אם לא פרי החשיבה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347264
קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה. וההיפך בודאי לא נכון - פרי חשיבה אינו, כשלעצמו, קניין רוחני.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347267
מה פירוש "אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה"? ומה זה קשור לעניין?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347269
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם/תאגיד אחר. במובן זה, קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. ז"א, כל דבר הוא פרי חשיבה, אבל קניין רוחני אינו פרי כזה יותר ממכונית פיזית. לכן, כמו שאנחנו לא משלמים על הרעיון של מכונית רק בגלל שהיא פרי חשיבה, אלא על המכונית עצמה (המוצר) , אין הגיון לשלם על קניין רוחני אחר רק בגלל שהוא פרי חשיבה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347270
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם אחר, אבל הם פרי חשיבתו של המוכר הראשון שלהם. כלומר, הם הקניין הרוחני שלו. גם קניין גשמי שייך בתחילה ליצרנו, והוא זה שמוכר אותו, לא? אני פשוט לא רואה מה ההבדל.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347277
ההבדל הוא שקניין פיזי שייך לבעליו לא בגלל שהוא ייצר אותו או הרכיב אותו בצורה מסוימת, אלא בגלל שהחומרים הפיזיים מהם מורכב הקניין (או המקבילות שלהם בקרקע וכולי) הם בבעלותו. זה מעניין, כי זה ככה למרות שההרכבה של החומרים באופן מסוים יכולה להיות הדבר שנתן לקניין את ערכו. למשל, יצרן מכוניות שמרכיב מכונית מחומרי גלם. ובכל זאת, אנחנו בד"כ מעדיפים להשאיר את נושא הערך של הקניין להתדיינות חופשית בין בני אדם ולא מנסים לקבוע את מחירן של מכוניות ע"י המדינה.

אם נחזור מספר הודעות אחורה, אני לא חושב שיהיה נכון לתאר את זה כמשוואה של "קניין רוחני = פרי החשיבה". יש הרבה פירות כאלה שלא מקבלים הגנה. האידאל הוא שרק רעיונות מקוריים יקבלו הגנה. וההצדקה - בגלל שאנחנו מעוניינים לעודד אנשים לחשוב על רעיונות כאלה, להשקיע בהם ולחלוק אותם עם החברה כולה (הצדקה תועלתנית). זאת בדיוק סוג ההצדקה שתומכי השוק החופשי אמורים לדחות. הם מתנגדים למעורבות של המדינה בעידוד "מלמעלה" של פעולות של אנשים, והם רואים עידוד כזה כסוג של כפייה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347340
לא אמרתי שכל פרי חשיבה הוא קניין רוחני, אלא שכל קניין רוחני הוא פרי המחשבה. שני דברים שונים לחלוטין.
והמדינה איננה זו שקובעת את ערך הקניין הרוחני, אלא רק מפקחת על קיום החוק בנושאים אלה - בדיוק כשם שהיא מפקחת על הקניין הגשמי.

_____________
דיסכליימר: אין לי כל כוונה לייצג את הש"חיסטים. חלילה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347304
הצדקה תועלתנית מלכתחילה לא יכולה להציב טענות מהצורה "המדינה גורמת נזק" כ*אקסיומות* - כדי לשכנע חייבים להציג טיעון מדוע זה נכון; ויתרה מכך, חייבים להציג טיעון כזה עבור כל סוג התערבות שבדיון. גם אם יש טיעון גורף שיכול להראות מדוע כל התערבות שהיא מזיקה, הוא חשוף עקרונית לטיעונים שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות. נראה לי שהגנת קניין רוחני היא מועמדת טובה לטענה כזו.

באשר ליכולת להצדיק עקרונית (להבדיל מתועלתנית) קניין רוחני, אני עדיין לא משוכנע מה קורה כאן: אני אכן מתקשה לראות בו בדיוק אותו דבר כמו כמו קניין פיזי (ומי שחושב שהוא בדיוק כמו, לא יכול להגביל את התוקף שלו בזמן). מאידך, הסרת כל סוג של הגנה על קניין רוחני תאפשר עוולות, שחוץ מזה שהן עוולות ברורות (אני מפרסם ספר שכתבתי, ומייד באים כולם, מפרסמים אותו גם, ומוכרים) נראות לי מאוד דומות, מבחינת תחושתו של הנשדד-לכאורה, לעוול שבשוד קניין פיזי (ונדמה לי שתחושת העוול הזו היא לפחות דרך אחת לבסס פילוסופית הצדקה עקרונית לקניין פיזי; הצעות אחרות?)
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347312
גם על קניין פיזי יש התיישנות.
לדוגמה, אתה לא יכול לתבוע מישהו שגזל קניין פיזי שלך לפני יותר מ 7 שנים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347316
אולי השימוש במילה "אקסיומה" אינו מוצלח במיוחד, אבל תומכי השוק החופשי, כמו גם מתנגדיו, יוצאים מתוך הנחות-יסוד מסוימות. בין אם מדובר על הרעיון הפרידמני של מחיר כמשקף מידע ולכן כל התערבות במחיר פוגמת במעבר המידע בין השחקנים, ובין אם מדובר על איזון טבעי של השוק או על הגדרת החירות וטבע האדם. הנחות היסוד האלה לא נראות לי חשופות במיוחד להפרכה אמפירית.

גם הטענה "שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות" נראית לי מסוכנת. למשל, לי ברור שאת אותה טענה יש להחיל על רעיון הבטחת-הכנסה והיא מועמדת סבירה יותר מהגנת הקניין הרוחני. מה עכשיו? לי יש פיתרון - ניתן למערכת הדמוקרטית להכריע. אבל מה יעשה תומך שוק חופשי שהוא גם תועלתן? הוא יראה בהכרעה מרחיבה של המערכת הדמוקרטית הכרעה לא לגיטימית. הוא קצת תקוע, לא?

בנוגע להצדקה הפילוסופית לקניין פיזי, אני לא כל כך מתמצא. אני מכיר רק את ההצדקה של לוק, והיא לדעתי מבוססת על פרדוקס ולא על תחושת עוול. מעניין מאוד לקרוא אותה ולראות עד כמה השתנתה התפיסה מאז:

"אף על פי שהארץ וכל היצורים הנמוכים ניתנו במשותף לכל בני האדם, כל אדם הוא בעל קניין ביחס לגופו שלו; ורק הוא בלבד יש לו זכות לגופו. עבודת גופו ועמל כפיו – על אלה אפשר לומר על פי הדיוק שאמנם לו הם. כל דבר איפוא שהאדם מפקיעו מן המצב שהתקין לו הטבע, הריהו מערב בו את עבודתו ומוסיף עליו משהו משלו, ובאורח זה הופכו לקניינו. בהפקיעו את הדבר ההוא מן המצב הכללי שייעד לו הטבע, הריהו מצרף אליו על ידי עבודתו זו משהו המבטל את זכותם המשותפת של שאר בני האדם. כי הואיל ועבודה זו היא בלא ספק קניינו של העובד, רק הוא בלבד יכול להיות בעל זכות ביחס למה שצורפה אליו עבודתו, על כל פנים כאשר כמות מספקת, באיכות לא פחות טובה, נותרה במשותף בשביל האחרים.

הסועד את ליבו בבלוטים שליקט מתחת לאלון, או בתפוחים שקטף מן העצים בחורשה, בלי ספק הפך אותם לקניינו. איש לא יוכל להכחיש שמזון זה לו הוא. הריני שואל איפוא: אימתי התחילו להיות שלו? כשעיכל אותם? או כשאכל אותם? או כשבישל אותם? או כשהביאם הביתה? או כשאסף אותם? הרי ברור, שאם מעשה הלקט הראשון לא עשה אותם לקניינו, לא הועילו גם שאר המעשים האמורים. העבודה ההיא קבעה הבדל בינם לבין רשות הרבים; היא הוסיפה עליהם משהו יותר ממה שעשה בשעתו הטבע המוליד את הכול, וכך הפכה אותם לזכותו הפרטית."
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 349190
בהנחה שאינך סנאי - האם אפשר לסעוד את לבך בבלוטי אלון? או שזה עובר רק עם אלונים בריטיים?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 349323
לא יודע. אני לא חובב טבע ולא חובב בישול. אולי הוא מתכוון שרק לסנאים צריכה להיות הזכות לרכוש?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 349607
גם אני לא חובב בישול - אבל אני חובב אוכל. מסתבר
שניתן לאכול בלוטים, בתנאי שמרתיחים אותם כמה פעמים להרחקת המרירות.

In some human cultures, acorns once constituted a dietary staple, though they are now generally only a very minor food.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346116
לפי מה שהבנתי מהמאמר, חוק הפטנטים לא נועד לכסות מקרים כמו של רוביק. התנאי "אף אחד לא חשב על זה קודם" הוא לא מספיק. הנה:

" כדי להיות זכאית להגנת פטנט, המצאה צריכה להוות שיפור משמעותי לעומת מה שקיים או ניתן לבנייה על־פי הידע הקודם הגלוי לכל (ידע זה מכונה Common Knowledge או Prior Art). אך מהו שיפור משמעותי? כאן ההגדרה היא על דרך השלילה. היא קובעת שדבר מסוים מהווה שיפור פעוט בלבד אם בעל מלאכה סביר במקצוע היה מגיע לפתרון דומה בהינתן בעיה דומה."

בכל מקרה, יש כאן שאלה יפה: מה *ראוי* לעודד (באמצעות חוק הפטנטים)?
1. האם ראוי לעודד המצאות במובן הרחב של המילה? כלומר כל רעיון יצירתי שיש לו משמעות כלכלית (כולל דברים כמו קוביה הונגרית, משחק המחשב דום, בלוגים, סודוקו, והקונספט של כוכב נולד). או אולי ראוי לעודד המצאות רק במובן הצר - כלומר שיפורים משמעותיים בטכנולוגיה?
2. מהו בדיוק הגבול בין רעיון תיאורטי להמצאה פיזית ולמה ראוי להגן על השני ולא על הראשון (בייחוד לאור העובדה שבפועל רושמים פטנטים גם על רעיונות תיאורטיים). אותה שאלה רלוונטית גם לגבי פטנטים על דברים שקיימים בטבע כמו זני צמחים, רצפי DNA וכו'.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346208
סודוקו קיים כבר אלפי שנים, אאל''ט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346209
מאות, לא אלפי, מאות. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%9...
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346235
לא ברור על סמך מה נקבעה המאה ה-‏18 בערך. באנגלית כתוב אחרת:
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346219
אז יש שגיאה בניסוח של המאמר. הכוונה כאן היא לנושא של "Inventive Step" - כלומר, אחרי שביססנו את העובדה שהרעיון הוא מקורי (כלומר, שלא נעשה דבר כזה בעבר), צריך גם להוכיח שלא היה ניתן להגיע אל הרעיון הזה באופן פשוט על ידי שילוב של רעיונות קיימים קודמים. למשל, פטנט שנתקלתי בו לאחרונה עוסק בכרטיסי חיוג בתשלום-מראש. הפטנט הזה תבע כרטיס חיוג שהמספר הסודי שלו מכוסה בחומר אטום (בדומה לכרטיסי חיש-גד), וכשערערו על הפטנט לרשם, הממציא טען שמעולם לא היה כרטיס שהמספר הסודי שלו כוסה בחומר אטום כזה. הרשם קבע כי הטענה הזו אולי נכונה עובדתית, אך עצם הכיסוי אינו מהווה "צעד המצאתי", משום שכל בעל מקצוע שהיה נדרש להסתיר את המספר הסודי שמופיע על כרטיס היה חושב די מהר על שיטת הגירוד הזאת.

אבל בנושא הקוביה ההונגרית אין בכלל מה לדבר על "שילוב של רעיונות", משום שהקוביה אינה מרחיבה על בסיס רעיונות קודמים, אלא מהווה רעיון חדש לגמרי, וברור שהיה צריך לבצע "צעד המצאתי" משמעותי כדי לעלות על הרעיון הזה (ומפה ש"אף אחד לא חשב על זה קודם" היא טענה קבילה).
אגב, טענה קבילה נוספת יכולה להיות שההמצאה שרתה צורך משמעותי בשוק שהתקיים זמן רב, ומכאן ניתן להסיק שאם אף אחד לא המציא את ההמצאה קודם לכן, הרי שהיא לא הייתה מובנת מאליה - ולכן עומדת בתנאי של צעד המצאתי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346239
אולי אתה צודק. אני מרגיש שהקוביה ההונגרית נכנסת להגנת חוק פטנטים במסגרת פירוש רחב מאד של החוק - פירוש שתחתיו נכנסו הרבה מהפטנטים הרעים שהוזכרו במאמר. ואולי גם כמה משחקי מחשב מקוריים וסרטים מקוריים יכולים להכנס תחת אותו פירוש (אלא אם התחומים האלו פסולים במפורש בחוק הפטנטים).

אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד''ב קצר.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346265
>אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד"ב קצר.

דעתי הפוכה. ה"רעיון" בקוביה הוא חביב, אבל ההמצאה היא היכולת לממש את הרעיון בחומר. כשם שאין הגנת פטנט (או זכויות יוצרים) על תשבץ או סודוקו, כך גם על עצם הרעיון של קוביה הונגרית(בסיפור מד"ב, נניח), חידה, או מימוש בתוכנה (זה טריויאלי עבור כל מי שיודע לתכנת) אין הגנה. דווקא המימוש ההנדסי של הקוביה נופל ישר להגדרת הפטנט (בהנחה שהמפרק הכדורי המשמש בבסיסה לא היה מוכר קודם).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347096
אני נוטה לתמוך באלו החושבים שהרעיון הלוגי בקוביה זכאי להגנת פטנט. השיקולים בעד ונגד כבר נאמרו, אבל אני רוצה להוסיף שלא נראה לי מופרך לפטנט גם תשבץ וסודוקו, אילו הם היו מומצאים עכשיו.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347352
עכשיו להבדיל מ-‏1979? כל כך הרבה השתנה מאז?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347355
התשבץ והסודוקו הומצאו קצת קודם, לא?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347360
לא הסודוקו:

כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346396
נתחיל בהיסטוריה עתיקה. האיילות האלמוניות זוכרות בוודאי את מכשיר האפיליידי לעקירת השערות למזוכיסטיות למיניהן (או למיניהם). חברת אפיליידי הוציא פטנט על הקפיץ שמשמש לכך. הפטנט מאוד פשוט – קפיץ מכופף בצורת קשר שמסתובב ועוקר כך את השערות. המכשיר עצמו גם כמעט טריוויאלי. הקפיץ מחובר בצורת לולאה סגורה עם קשר בייגלה, ומנוע חשמלי קטן מסובב את הקפיץ. אם נתקלת במכשיר כזה, אתה יכול בלי מאמץ ניכר לחשוב לבדך איך המכשיר בנוי, ולתכנן מכשיר כמעט זהה בלי לפרק אותו.
הבעיה לפניה "בעל מקצוע סביר" עומד אינה כיצד לייצר מכשיר דמוי אפיליידי. הבעיה היא כיצד נשים יכולות להתהדר ברגליים חלקות למשעי. הידע הקודם כלל מן הסתם שימוש במכשירי גילוח או מריטת שערות בעזרת שעווה¹. בעל מלאכה סביר, בהינתן ידע זה, לא יגיע לפתרון של אפיליידי. זאת הקפיצה ההמצאתית שדובי הזכיר בתגובה שלו לעיל.

במקרה של הקובייה ההונגרית המצב דומה. הבעיה אינה לבנות קובייה הונגרית בהנתן קובייה הונגרית אחרת או בהנתן תיאור של החידה של קובייה הונגרית², אלא להגיע לרעיון של קובייה הונגרית מתוך כלל חידות ההגיון שהיו קיימות נכון לזמן ההמצאה. במקרה זה הבעיה היא "המצא לי חידה".

_______

1 (אני לא בחורה, ו)אני לא מדבר מנסיון. היו מן הסתם נכון דאז עוד מספר טכניקות.
2 אם כי גם זה לא פשוט כלל. כפי שאורי גוראל-גורביץ' ענה, גם הפתרון הטכנולוגי לא טריוויאלי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346448
אני מסכים לחלוטין - החדשנות בקוביה הונגרית היא בחידה, לא במימוש הטכנולוגי. אבל אם הפטנט ניתן על חידה, אז לא סביר שיהיה הבדל מבחינת החוק בין חידה בתוכנה‏1 לחידה בחומרה לחידה בספר. כמו כן, חידה זה דבר מופשט מאד. אם חידת הקוביה ההונגרית היא פטנט לגיטימי, בטח ובטח סמן ההתקדמות (שמובא בתור דוגמא לפטנט שנוי במחלוקת) הוא פטנט לגיטימי‏2 - ואפילו יותר שימושי מהקוביה ההונגרית.

כל מה שאני אומר הוא זה: לפני שמתקנים את חוק הפטנטים, צריך להבין מה מקולקל. מה בדיוק אנחנו רוצים לעודד?

1 וגם המימוש של הקוביה ההונגרית בתוכנה הוא אינו טריוויאלי.
2 הבעיה היא לא כיצד לצבוע בזמן אמת מלבן (וגם זה לא טריוויאלי), אלא כיצד לעשות ויזואליזציה של התקדמות של משימה. http://swpat.ffii.org/pikta/txt/ep/0394/160/#appli
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346449
מעניין. בזמנו עבדתי בחברת תוכנה מסויימת ובאמת היתה לנו בעיה דומה. היתה משימת number crunching די כבדה שהתוכנה ביצעה, שלקחה בין מס' שעות למס' ימים, אך הזמן המדוייק לא היה יכול להיות ידוע מראש, או אפילו תוך כדי ריצה. הבעיה היתה שהמשתשמש היה נוטה לחשוב ש"המחשב נתקע" ולהתחיל ללחוץ על כפתורים - מה שבאמץ היה תוקע את המחשב. הפתרון שמצאנו היה נתינת מחווה טקסטואלי: קו שמשנה את זויתו כמו מחוגי שעון באופן רציף, מבלי לתת הערכת זמן מספרית. זכורני שכמה שנים אחרי זה ראיתי את אותו פתרון בתוכנות אחרות. לפי מה שאתה כותב, אם רק היינו רושמים על זה פטנט...
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346465
אכן פטנט מדהים! אצלנו פשוט היו מדפיסים נקודה כל אלף (או משהו) איטרציות. ברור שהפיתרון שלכם הוא שיפור משמעותי ומקורי.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346469
זה בדיוק ההבדל בינינו לבין חברה אמריקאית כ IBM. אנחנו בכלל לא חשבנו לרשום על זה פטנט, זה חלק כל כך צדדי בתוכנה ולא העיסוק העיקרי של החברה. אבל בIBM לא היססו אפילו ורשמו פטנט על מה שבעינינו נראה טריויאלי. וכנראה שאורח מחשבה כזה הוא מה שהביא אותם לאן שהם נמצאים היום.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346470
כן,אורח מחשבה כזה והעובדה שהם יודעים לייצר מחשבים, זכו בשישה פרסי נובל, מחזיקים מרכזי מחקר *טהור* בכל העולם. נדמה לי שאחוז הפטנטים הסתמיים בIBM הוא די זניח, לא צריך להיטפל למקרי קצה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346477
לא הפטנטים ה"סתמיים", אלא אורח המחשבה הדוחף להרויח גם ממה שלא נראה כ"פעילות העיקרית" של החברה. ניקח לדוגמא את הSTM (אחד מששת פרסי הנובל שלהם): הרי מלכתחילה, זה לא היה קשור לעיסוק העיקרי שלהם. רק מאוחר יותר הבינו את היישומים האפשריים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346479
אני יכול להתמודד עם הטענה הזאת בכמה מישורים, למשל, לטעון שמחקר שקשור לדימות ומניפולציה של עצמים מיקרוסקופיים היא כן חלק מה"פעילות העיקרית" של IBM, או לחילופין להתפלא על היומרה שלך לקבוע לIBM את הפעילות העיקרית שלה, אבל נתחיל מזה: אתה נגד השקעה פרטית במחקר בסיסי?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346527
אבל IBM לא רושמים את הפטנטים לשם רווח, אלא לשם הגנה מפני תביעות על פטנטים. מעט מאוד פטנטים של IBM באמת משמשים כמקור הכנסה, וכאן מדובר על פריצות דרך מחקריות אמיתיות (למשל, ייצור מעבדים בטכנולוגיית Silicon on Insulator; ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Silicon_on_insulator ).

מדוע בכל זאת הם רושמים פטנט על כל דבר שזז? כאמצעי הגנה. בכל פעם שחברה אחרת ניגשת וטוענת ש-IBM מפרים פטנט שלה, IBM אומרים, "תן לנו רק רגע", וחוזרים אחרי שבוע עם רשימה של 4,389 פטנטים שלהם שהחברה התובעת מפרה, והשאלה האדיבה, "רוצה להגיע להסכם שימוש הדדי?"

(המידע הזה מבוסס על הרצאה ששמעתי כסטודנט-אורח במעבדות המחקר של IBM בצרפת ולא קשור לעבודתי ב-IBM בעבר).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346467
אני מכיר כמה תוכנות (חלקן די עתיקות) שמשתמשות בסימנים - \ | / כדי ליצור אשליה של קו מסתובב בשביל אותה מטרה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346471
אני מכיר תוכנה (עתיקה למדי, נכתבה בקליפר והורצה בדוס) שהיתה מודיעה משהו בסיגנון "Processing, Please wait" בשורת טקסט מהבהבת (כאשר התוכנית נתקעה, ההבהוב היה מפסיק).
לקוח שעבד באמצעות תוכנה זאת (התוכנה עצמה היתה כלי תכנון) שאל אותי פעם האם אני יודע על איזה פרויקט הוא עובד. "כן" עניתי לו "אתה עובד על פרויקט ויניתאי". "לא" הוא ענה לי "אני עובד על פרויקט Please wait"
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346473
אתה לא רוצה לדעת על איזה "עתיקות" אני מדבר... זו תוכנה שעוד רצה בזמנו על מחשבים של דיגיטל מנוחתה עדן (הPC דאז עוד היו חלשים מדי כדי להתמודד עם החישובים המתמטיים הדרושים).
ודרך אגב: בשיטה עם הנקודות, אחרי כמה זמן נגמר לך המסך............................................
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346475
זה היה fail safe מתוחכם ביותר:אם התוכנית שלך לא סיימה עד אז, כנראה שמשהו לא בסדר וכדאי להפסיק אותה.

אגב, את הטריק עם הלוכסנים ראיתי גם על PDP11 ו ECLIPSE ואפילו במיינפרימים הישנים של IBM. רד מזה, זאת לא המצאה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346530
מצד שני, מיקרוסופט עלו על הרעיון (ואולי גם רשמו עליו פטנט?) של progress bar עם דעיכה אקפוננציאלית למקרים בהם לא ידוע מתי העבודה תסתיים. כלומר, מנחשים שהעבודה תדרוש דקה; אחרי חצי דקה, חצי ה-progress bar מלא. עכשיו יורדים לחצי המהירות, ובמהלך חצי הדקה הבאה נגיע ל- 75%, וכו'.

אבל ה-progress bar הכי משעשע שראיתי היה בתוכנת ההתקנה לתוכנה כלשהי של IBM. אם לוחצים Cancel באמצע ההתקנה, ה-bar מתחיל להתקדם לאחור (מהנקודה אליה הגיע).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346932
הסיפור בפסקה הראשונה - מה, זה מכוון?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346975
ודאי. הרעיון הוא שהמשתמש ירגיש ש"משהו קורה", בלי להסתבך עם הסברים לגבי progress bar "רגיל" לעומת progress indicator (מסוג הקווים המסתובבים שדובר בהם פה).

מה זה אומר על דעתם של MS על תבונת המשתמשים, אני משאיר לך להחליט.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347537
במיינפרימים היית יודע שהתוכנית נתקעה כשהכרטיסים המנוקבים הפסיקו לשקשק או שהמנורה של הסרט המגנטי נשארה דולקת.
*כ*שהמנורה 347552
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347017
מבחינתי, כפי שהסברתי בתגובה 344423, אין הבדל בין פטנט על מכשיר מכאני ובין פטנט על אלגוריתם, רעיון או תוכנה. ההבדל שאני מנסה לעשות הוא בין פטנט ראוי (חדשני) ופטנט לא ראוי (לא חדשני או סתם טריוויאלי). הקוביה ההונגרית נכנסת לקטגוריה הראשונה בעוד סמן ההתקדמות נכנס לקטגוריה השניה, ולכן הקוביה ההונגרית ראויה לפטנט וסמן ההתקמות לא.

אני חושב שהסברתי במאמר בדיוק מה מקולקל – חוסר האפשרות להפריד בין שתי הקטגוריות הנ"ל בשיטת הפטנטים הנוכחית.

אם מערכת הפטנטים תפעל כשורה (ועוד חזון למועד), יש לעודד כל סוג של חדשנות, כל עוד זו חדשנות אמיתית. פטנטים לא ייתנו על – חוקים פיזיקליים מתמטיים או תגליות, רצפי DNA טבעיים או אורגניזמים טבעיים. כמו-כן פטנטים תיאורטיים, כמו הפטנט שטל הזכיר, ראוי שייחכו לחברה הראשונה שתצליח לממש אותם במציאות.
קיימים מספר תחומים "אפורים", בהם יש לנהוג כפל זהירות, למשל פטנטים על מולקולות כימיות או אורגנזמים ורצפי DNA מהונדסים גנטית.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347097
אוקי.

למה לדעתך ראוי לעודד משחק חדש ומקורי (למשל, קוביה הונגרית), אבל לא ראוי לעודד תגלית פיזיקלית חדשה ומקורית? אם לעשות הכללה גסה, חדשנות בתחום הפיזיקה והביולוגיה היא חשובה ושימושית הרבה יותר מחדשנות בתחום המשחקים. ובכלל, למה לא לתת פטנטים על כל הדברים שהזכרת?

יש איזשהי סיבה נסתרת שבגללה ראוי לעודד חדשנות; אולי בגלל שחדשנות מועילה לחברה האנושית. במאמר שלך כתבת "כדי לפתח את הכלכלה.". אולי, הקריטריון "מה ראוי לעודד" צריך לכלול את המימד הזה: עד כמה ההמצאה\תגלית היא שימושית ומועילה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347105
כבר יש קריטריון כזה. בחוק הפטנטים מוגדרת המצאה כשירה כ"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, *ניתנת לשימוש תעשייתי* ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט."

המצאה שאינה ניתנת לשימוש תעשייתי (למשל, כזו שאי אפשר לייצר עותקים שלה על פי הוראות) אינה כשירה לפטנט. לא שמתייחסים לזה אי פעם - ראה הפטנט שאושר בארה"ב לשיטה לנדנוד נדנדה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347110
למה דווקא "ניתן לשימוש תעשייתי" ולא מועיל כלכלית? אם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד תיק המניות כך שהרווחים יגדלו, לדעתי זה פטנט ראוי לא פחות מפטנט שניתן לייצר עותקים שלו לפי הוראות. ואם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד נשים בזמן הלידה, כך שאני מקטין את מספר ההפלות, זה אפילו פטנט ראוי יותר משניהם יחד.

ולמה לא להבחין בין פטנטים מועילים מאד לבין פטנטים פחות מועילים? אין ספק שככלל תגליות בתחום הפיזיקה והביולוגיה הן מועילות לאין ערוך יותר מהמצאות בתחום המשחקים.

אם העקרון ביסוד חוק הפטנטים הוא עידוד הכלכלה, אז ראוי שחוק הפטנטים יתייחס לא רק למידת החדשנות (כמו שהציע כותב המאמר), אלא גם למידת התועלת הכלכלית. וכמו כן, ראוי שחוק הפטנטים לא ינסה לעשות הבדלה מלאכותית ובעייתית בין תגליות לבין המצאות. גם תגליות הן מועילות, וגם הן דורשות מאמץ ויצירתיות.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347248
תגלית מדעית אינה המצאה או צעד המצאתי. היא תגלית. תגלית בדומה לגילוי ארץ חדשה.
נניח שגליתי שרצף מסויים מתוך ה-DNA של העכביש המצוי הוא הגֶן המסנתז את קורי העכביש. לא יצרתי שום דבר חדש, אלא בעזרת הרבה סבלנות וקצת מזל הצלחתי למצוא את קטע ה-DNA המתאים. אז למה לדעתך מגיע לי לקבל פטנט על כך שאני יודע לקרוא את סדר הנוקלאוטידים? האם אני ייצרתי יש מאין רצף DNA המקדד ייצור קורים?
באותה מידה היה מגיע לי פטנט על קטע ממגילות קומראן אם הייתי הראשון שהצליח לקרוא ולהבין את הקטע.

פטנט נועד (במקור) לעודד חדשנות. זה לא אומר שכל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט. למשל יש כמה קוראים באייל שמאמינים שאיסור ההתאגדות במקומות העבודה ייפתח את הכלכלה (ארה"ב כדוגמא). האם פטנט על ההסתדרות ראוי, מכיוון שהוא יקשה על הקמת מסגרות התאגדות העובדים?
מעבר לכך, גם הממציא וגם רשם הפטנטים לא יכולים לדעת מראש כמה ההמצאה תהיה שימושית ומועילה עוד עשר שנים. לכן קריטריון כזה לא יכול לשמש לקבלת הפטנט. זה רק שיקול נוסף של הממציא האם כדאי לו להשקיע 10K$ ברישום פטנט חסר חשיבות.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347265
במתמטיקה אוהבים לחלק את נקודות ההשקפה לשתיים עיקריות: אלו שחושבים שכל האמת המתמטית כבר קיימת והמתמטיקאים רק "מגלים" אותה, וכאלו שחושבים שהמתמטיקאים ממציאים דברים. באיזו נקודת השקפה אתה מצדד? האם גדל גילה או המציא את המספור שלו?

השלב הבא, כמובן, הוא להחיל את אותה השאלה על אלגוריתמים. אחר כך אפשר ללכת אל הספר של לאפוטה שכל החוכמה כבר כתובה בו ורק נותר לגלותה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347375
"הספר של לאפוטה"? מיהו לאפוטה ומהו ספרו?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347508
לאפוטה היא אחת מהמדינות שגוליבר מגיע אליהן במסע השלישי שלו. זה אי מרחף בשמיים של מדענים תיאורטיים, "מרחפים" תרתי משמע. אחת מהאטרקציות המרכזיות בלאפוטה היא ספר גדול שהאותיות שלו נקבעות בצורה רנדומלית (ומתערבבות כל כמה זמן) והמוני חוקרים עוברים עליו ומחפשים בו צירופי מילים בעלי משמעות. ההנחה שביסודו היא ש"הכל כבר כתוב, ורק צריך לגלות אותו".

עברו כמה שנים טובות מאז שקראתי את הספר (הנהדר), אז קח את כל מה שאני אומר בערבון מוגבל.

כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347510
אפילו לא ידעתי על המסע השלישי... וזה נשמע מהמם. תודה.:)
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347272
לפי המאמר, הפטנט נועד כדי לעודד אנשים להמציא המצאות. הסיבה שצריך לעודד היא שזה לא קל להמציא המצאות, והסיבה שאנחנו רוצים לעודד היא כי המצאות מפתחות את הכלכלה. אבל גם לגלות תגליות זה לא קל, ולפעמים יותר קשה. מגיע לך פטנט על פענוח DNA כי רוצים לעודד פענוח של DNA - ורוצים לעודד פענוח של DNA כי זה מפתח את הכלכלה.

לגבי עניין היש מאין, אני לא רואה למה הוא מהותי. גם אדיסון המציא את הנורה החשמלי עם הרבה סבלנות וקצת מזל. עם קצת ניסוי ותעיה הוא גילה (אופס, המציא? גילה? לא ברור) חומר שמאיר כאשר עובר בו זורם, ומצליח לשרוד הרבה זמן מבלי להשרף. ואם הוא לא היה הראשון, אז אדם אחר היה עושה את זה. וכמו כן, כמו שיש המצאות שאף אחד לא היה ממציא אם לא היה אפשרי לעשות עליהן פטנט, יש גם זני צמחים שאף אחד לא היה מגלה אם לא היה אפשרי להוציא עליהם פטנט.

אני מסכים שלא כל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט - אבל צריך להגדיר בצורה מסודרת מה כן, והנימוקים שלך בדבר ההבדלים בין תגליות להמצאות נראים בינתיים מאד לא רלוונטים.

לגבי זה שאי אפשר לדעת כמה ההמצאה תהיה שימושית - אפשר לעשות הערכה גסה, בדיוק כמו שהצעת לעשות בעניין החדשנות. למשל, אפשר להעריך שפענוח קטע DNA אנושי הוא יותר שימושי וחשוב מהקוביה ההונגרית - ולכן ראוי להגנת פטנט ארוכה יותר.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347287
למרות שאין לי אפשרות להצטרף לדיון הזה כרגע, אני רוצה להעיר משהו לגבי טעות עובדתית שחוזרת בדיון הזה כבר כמה פעמים: אין מקבלים פטנטים על רצפי DNA. הוגשו בעבר פטנטים כאלה אבל כיום מקובל להניח שאף פטנט כזה לא יחזיק מעמד בדיון משפטי. חוקרים ומוסדות מגישים פטנט על *יישום* של גן או חלבון למטרה ספציפית (לריפוי, או אבחון), עם הוכחות ניסוייות שהגישה עשויה לעבוד.

גם ההתקפה על "פטנטים נבזיים" בתגובה 345286 לא ברורה לי; המחקר הביולוגי לא התעכב ולא מתעכב "עד היום" בגלל פטנטים מסוג זה.
פטנטים על DNA 352042
הטענה ש"אין מקבלים פטנטים על רצפי DNA" נכונה בדיוק כמו הטענה ש"אין מקבלים פטנטים על תוכנה". בעקרון לא נרשמים פטנטים על אלגוריתמים, ולכן ההגבלה נעקפת ע"י מתן פטנט על "מערכת מחשב" העובדת בצורה מסוימת. באופן דומה ניתן לעטוף פטנטים על רצפי DNA במסגרת הכללים הקיימים. למשל אם גילית את גן G האחראי על ייצור חלבון X, פטנט על "שימוש ברצף G לייצור X" מכסה את כל השימושים האפשריים כמעט. בכדי לענות על השאלה האם יש פטנט על רצף DNA מסוים, עליך לבדוק האם מותר לך לסנתז במעבדה את הרצף ה-DNA המדובר, ולמכור אותו באופן חופשי ללא תשלום תמלוגים.

מילא פטנטים על רצפי DNA, אבל יש גם פטנטים על אורגניזמים וצמחים (טבעיים). לא סתם רצף DNA, אלא כל ה-DNA... הנה כמה דוגמאות:
פטנט 5,173,429 – החיידק Clostridium Ljungdahlii‏. ולא מדובר על השימוש בו לצורך ייצור אתילן (ע"ע פטנטים 6,136,577, 6,340,581 ואחרים).
פטנטים 5,763,741 ו-‏5,859,315 – פטנט על זן חיטה שהוא הכלאה בין זן חיטה אירופאי וזן חיטה הודי בשם Nap Hal. פטנט זה נפסל לאחרונה באירופה (EP0445929) בעקבות תביעה מטעם Greenpeace India.
פטנט 5,663,484 – פטנט על אורז בסמתי.
פטנטים על DNA 352044
אני מסכים רק באופן חלקי, אך מכיוון שהנושא נוגע למקום העבודה שלי אני מעדיף להשאיר זאת כך.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 348524
צריך לסייג את הדברים קצת. נכון, אי אפשר לרשום פטנטים על תגליות, אבל אפשר לרשום פטנט על שימוש מסויים בתגלית. למשל, ניתן לרשום פטנט על ''השימוש בגן טווית הקורים של עכביש לשם יצירת חומרים בעלי חוזק גבוה''. בעצם, כיסית את השימושים התעשייתיים של הגן, בלי לרשום פטנט על הגן עצמו. אם נגלה מחר שאכילת עץ היא טובה כתרופה לסרטן, לא יתאפשר לרשום פטנט על ''עץ'', כמובן, אבל כן ניתן יהיה לרשום פטנט על ''שימוש בעץ לריפוי סרטן''.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 507947
אני עובד בחברת תוכנה גדולה, ואף יצא לי להיוודע לקריטריונים הקובעים אילו הצעות לפטנט יועברו הלאה, להגשה למשרד הפטנטים האמריקאי. אני לא יודע אם זה מייצג את כלל התעשיה(יות), אבל אצלנו לרעיון שניתן להסביר בשניים-שלושה משפטים (לא ב- 5 דקות) יש יתרון גדול על רעיונות מסובכים יותר. זאת בשל שילוב של שיקולים הקשורים ביכולת של מתחרה ליישם את הפטנט ולהפיק ממנו ערך אם ייתקל בו, וביכולת של החברה שלי לזהות הפרה כזאת של הפטנט. אני לא שמח מהמצב הזה, אבל אני מבין למה זה המצב (וגם המאמר מסביר זאת היטב לדעתי).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 507949
בשביל הפרופורציה: רעיון שאפשר להסביר בשניים־שלושה משפטים הופך לפטנט קצר של שניים־שלושה עמודים?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 507968
חס וחלילה. הפטנט כולל דוגמאות שימוש שונות (בדרך כלל בפורמט של "לפני" ו"אחרי"), הסבר לערך העסקי שלו, דיאגרמות וכו', ובדרך כלל מגיע ליותר מ- 10 עמודים בגרסתו הסופית (כולל ה- claims, וגם לפטנט כזה יהיו הרבה claims).

כדי לסבר את האוזן, הנה 2 דוגמאות לפטנטים שחברת "האייל הקורא בע"מ" היתה עשויה להוציא (בהנחה שאין prior art כמובן). לא השקעתי בשמות ה"פטנטים", בדרך כלל הם יותר טובים:

1) מערכת ושיטה לשימוש בגוונים של צבע בעץ תגובות: שימוש ב- 3 גוונים שונים של כחול - אחד לכותרת התגובה, אחד לכותב ולתאריך ואחד לגוף התגובה. עכשיו צריך להוסיף הסבר מפורט על הערך, חווית המשתמש, דוגמאות שימוש וכו'.
2) מערכת ושיטה לקישור בין תגובות בעץ תגובות: הכוונה לכך שכשמרחפים עם העכבר מעל שם ה"מוגב" (מי שהגיבו לו) רואים את המספר הסידורי של תגובתו. תוסיף לזה אפשרות להגיע לתגובה בלחיצת כפתור, והנה פטנט. הייתי מוסיף גם את האינדנטציה, אבל על זה בטוח יש prior art.

לא כל הפטנטים חייבים להיות קשורים למה שנקרא "חווית משתמש". אם למשל "האייל הקורא" שומרים את המידע באופן שמאפשר להם גישה מהירה, אפשר להוציא פטנט על מערכת אחזור התגובות. אבל מבחינת "נפח" (כלומר כמה הפטנט באמת חשוב או מחדש) - אלו בערך סדרי הגודל (בהנחה שאלו באמת פטנטים שמחדשים).
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 508114
מאוחר מדי. רק בארה''ב יכול ממציא לרשום פטנט על משהו שכבר הציג בפומבי, אבל יש לו עד שנה לעשות כן, ועברה יותר משנה מאז שהוצגו התכונות הללו.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 370185
"חברת מדינול הישראלית, בבעלות יהודית וקובי ריכטר, הגישה תביעה משפטית חדשה כנגד בוסטון סיינטיפיק, בטענה כי הסטנטים החדשים של בוסטון מפרים פטנטים שלה. על כך מדווח היום (ד') העיתון "וול סטריט ג'ורנל". לפי הדיווחים, מדינול הגישה את התביעה שלשום (ב') לגוף בוררות שוויצרי"

כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 344757
רישום פטנט גם הוא לא זול, מנסיוני מדובר על למעלה מ 100K$ אם רוצים כיסוי רציני. אמנם העניין מתפרס על כמה שנים, אבל עבור חברת סטרט אפ מדובר בהשקעה רצינית.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345019
אתם לא משתמשים לצורך המוצר שלכם באף פטנט של אחד מהספקים שלכם? איך אתם יודעים?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345030
"בעוד האזרחים הרגילים משלמים מחיר כבד על שדרוגי תוכנה, זוכים התאגידים למחירים מגוחכים, בעודם רוכשים אלפי תוכנות בכל עסקה. כך ממן האמריקני הקטן את חברות הענק שעושקות אותו."

- מי קונה בימינו תוכנה חוץ מתאגידים גדולים? אם למישהו יש _בבית_ גירסה חוקית של Office ,photoshop או nero, שיקום.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 345031
בארץ זה נכון. האמריקאים המרובעים, למרבה הזעזוע, קונים.
קמתי, אפשר לשבת עכשיו? 345032
קמתי, אפשר לשבת עכשיו? 345033
לא ינום ולא יישב שומר התוכנה!
קמתי, אפשר לשבת עכשיו? 345100
אה, זה אתה?
פושעי רדמונד לדין 345113
כמה עצוב לראות אנשים מודים בהפרות חוק בריש גלי.
פושעי רדמונד לדין 345131
אתמול חניתי במקום אסורררר בריש גלי.
פושעי רדמונד לדין 345138
"ריש גלי"? לא מכירה תמרור כזה.
פושעי רדמונד לדין 345139
ריש גלי זה לא תמרור. זה שם הרחוב בו חנה אג''ג.
פושעי רדמונד לדין 345157
לקרוא לאדם אגג, כלומר עמלקי, זה בערך כמו להשתמש בכינוי נאצי. אבקש שלא לעשות זאת בדיון מלומד, בוודאי לא כלפי אנשים אשר בסה''כ חנו במקומות אסורים או גנבו מחברת מיקרוסופט.
פושעי רדמונד לדין 345266
רק במקרה שהתכוונת ברצינות - לי אין כל בעיה עם הכינוי אג''ג (בכל זאת, זה ר''ת, לא אגג).
פושעי רדמונד לדין 345476
נראה לי שאתה מתבלבל.
הנאצים שפטו אנשים ע"פ סטיגמות מופרכות על מוצאם האתני.
מה יש לך נגד עמלקים?
פושעי רדמונד לדין 345514
חוץ מזה שהם הלכו אחרי עמנו תוך שהם רוצחים את החלשים ואילו שפיגרו מאחור ?
מסופר שכיצא העם ממצרים וניתנה התורה, שנים שמעו את הקריאה ובאו, השני הוא יתרו כהן מדיין, שבא ללמד את משה על ניהול אומה (חז"ל טוענים שהוא גם התגייר), הראשון הוא עמלק, שבא להחריב את עם ישראל ולמנוע מאמת וצדק להגיע לעולם.
פושעי רדמונד לדין 345517
מעשיות על אירועים שלכאורה התרחשו לפני אלפי שנים מזכירות לי את האשמת היהודים ברצח ישו.
זה לא רלוונטי.
פושעי רדמונד לדין 345529
היות ולא ידוע היום מי מגזע עמלק (מה שדי עוזר להם, שהרי יש מצווה למחות את זכרם), יכול להיות עמלקי רק מי שמצהיר על עצמו או שאחרים מצהירים עליו (במקרה השני נבדוק מי הם המצהירים). בכל מקרה מדובר באדם שעונה למאפיינים של עמלק ונוהג כמותם, שהרי לא ברור מוצאו.
פושעי רדמונד לדין 345534
אני מזמין אותך לערוך "ניסוי מחשבתי" קטן ולענות על שאלה.

*אם* היה אפשר להצביע על אנשים המשתייכים לגזע עמלק כיום (אם באופן שלם ואם מדרגה שניה וכו') -
האם היית תומך בלמחות את זכרם, או שמה היית תופס את הדבר כמצווה בלתי חוקית בעליל?

ואם יש בעיה בביצוע ניסוי מחשבתי, אטען שלא מן הנמנע שבאמצעים של גנטיקה, סטטיסטיקה, וארכאולוגיה, אפשר יהיה לאתר את זכר עמלק בימינו.
פושעי רדמונד לדין 345556
מן הנמנע שאפשר לבצע את הניסוי בימינו, גם אם במקרה תיתקל בגופה שחרוט עליה "עמלקי", הסיכוי שתוכל להפיק דנ"א אחרי זמן כה רב הוא אפסי, וגם אם כן אין בזה כדי להסיק שבניו עדיין עמלקים, אולי השושלת נפסקה (אינני יודע אם עמלקיות עוברת דרך האב או האם), כך לגבי כל אדם שתצביע עליו כעמלקי.

דבר המצווה הוא בלתי חוקי בכל מקרה, שכן החוק בישראל אוסר על רצח, לא ברור לי מה יש פה לתפוס. זה כמובן לא פוגע בהיותה מצווה ככל המצוות, ושגדולי הדור ישברו את הראש מה לעשות (אינני נוהג להרוג אנשים, לא מחללי שבת [שעליהם אני נמנה לפרקים] ולא עמלקים, אלא אם כן הם נתנו לי סיבה ממש טובה). היות ואי אפשר להצביע היום על איש כעל עמלקי, אני חושב שאפשר לקבוע שזכר עם עמלק נמחה, כעת המחיה היא של הרעיונות והאידיאולוגיה.
פושעי רדמונד לדין 345594
בקשר לפסקה הראשונה שלך, או השניה שלי - לא זו הנקודה מבחינתי.

בקשר לפסקה השניה שלך, ענית את התשובה הנכונה.
אבל אמרת שלא ברור לך מה יש פה לתפוס.

לדעתי יש מה לתפוס.
חוקי המדינה זה לא תורה מסיני. אנשים עוברים את המהירות המותרת ומעתיקים תוכנה כל הזמן, וזה רק קצה הקרחון.
חוקי המדינה הם לא החוקים היחידים. יש חוק שמיים, חוק בינלאומי וכו'.

כשמדברים על פקודה בלתי חוקית בעליל - הכוונה היא למשהו הרבה יותר בסיסי. לא סעיפים בספר חוקים.
מדובר על טוב ועל רע. על מכנה משותף כל כך רחב ומוסכם מה זה בכלל הדברים האלו, שכל מי שמערער עליו, הוא רע.
פושעי רדמונד לדין 345613
אצלי בלתי חוקי בעליל עדיין נושא קונוטציות צבאיות, לכן ברשותך אשתמש בביטוי השקול לטעמי, בלתי מוסרי.
כמובן שחוק המדינה הוא לא אמת מידה למוסר.
לדעתי זה לא מוסרי לרצוח אדם בגלל מוצאו, אני חושב שרוח היהדות באלפיים השנים האחרונות לפחות היא זהה, גם על מצוות בתורה ועל הציווי האלוהי מותר לערער לכיוון שנראה מוסרי, שתי דוגמאות שקופצות לי הן כשבא ה להחריב את סדום ואומר לו אברהם "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק, כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ--הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"
כמו כן ישנו מקרה בו ישראל נצתווה להילחם, אך במקום זאת הם קוראים לשלום, אם כי נשתכח ממני מקום הפסוק.
פושעי רדמונד לדין 345775
לעיתים יש לי הרגשה שהיחידים שעוד משמרים את ''זכר עמלק'' הם אותם רבנים ודמגוגים למיניהם שממהרים להכריז על כל מי שהסתכל עליהם לא יפה כ''עמלק''. אני אומר שהגיע הזמן למחוק את כל הסיפור הזה מספרי היהדות, ובכך לקיים אחת ולתמיד את מצוות מחיית זכר עמלק. ויפה שעה אחת קודם.
פושעי רדמונד לדין 345522
לדעתי בימינו צריך לפרש את המושג ''עמלקים'' לא כמושג גזעי (צאצאי עמלק הפיזיים) אלא כמושג תרבותי (צאצאי עמלק הרוחניים) - מי שבמקום להתמודד בשדה הקרב בוחר לרצוח נשים וילדים, או במלים אחרות הטרוריסטים.
פושעי רדמונד לדין 345591
האם רצח נשים וילדים שלא בשדה הקרב היה מנהג עמלקי ידוע?
פושעי עמלק לדין 345604
''זכור את אשר-עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך''
שאלת תם 345051
המטרות של חוק הפטנטים הן ראויות. אבל חוק הפטנטים הוא רק כלי - ולפחות בצורה שמשתמשים בו היום, הוא בעייתי מאד. האם קיימות הצעות שאומרות שיש לוותר לחלוטין על מנגנון הפטנטים, ולהשיג את אותן מטרות בדרך אחרת? אני אשמח לתשובה של המחבר. בינתיים, הנה כמה הגיגים שלי בעניין.

המטרות כפי שהבנתי אותן הן:
1. עידוד השקעה בהמצאות
2. עידוד פרסום פומבי של המצאות
3. הגנה כלכלית לממציא

לגבי המטרה השלישית, קיימים כבר כיום חוקים גנריים, שנועדו להגן על זכויות יוצרים, לעודד עסקים קטנים וכו'. אם מתעלמים לרגע מ 1 ו- 2 , אז אין שום דבר מיוחד בהמצאות שמחייב הגנה מיוחדת מעבר להגנה הכללית - לפחות עד כמה שאני מבין (ואני לא ממש מבין בתחום הזה).

לגבי 1 ו-‏2 , כבר כיום המדינה (שלנו, ומדינות אחרות) מעודדת בצורה ישירה השקעה במו"פ - אבל בתחומים שנראים למדינה חשובים. למשל, היא יכולה לממן סטארטפים בתחום הביוטכנולוגיה, אבל לא לממן פיתוח בתחום סכיני הגילוח. זה לגיטימי לגמרי להגביל את מטרות 1 ו-‏2 רק לתחומים מסויימים.

אבל בכל זאת יש לי רעיון מטורף איך להשיג את מטרות 1 ו-‏2 באופן אחר. לעיתים קרובות הכרה הרבה יותר חשובה מתמורה כלכלית. בלאו הכי, הממציאים בחברות ענק בתחום ההי-טק או התרופות רואים חלק מזערי מהרווחים על הפטנטים, אם בכלל. מה שכן נשאר להם זה ההכרה ואולי מתנה: סוף שבוע זוגי באיטליה. לפעמים גם חברות יכולות להתגאות בהמצאות משמעותיות - אפילו אם הן לא עשו על זה קופה. הרעיון הוא שאפשר להשיג את מטרות 1 ו-‏2 ע"י מנגנון של פרסום והכרה - כמו באקדמיה. החברה הראשונה שתפרסם מאמר על "שיטת תקשורת מוצפנת (RSA)" תיזכר בתור החברה הראשונה שפרסמה מאמר בנושא הזה. אם אותו "פטנט" יהיה משמעותי, ויותר אנשים ישתמשו בו, ההכרה במאמר תגדל. אם המאמר יהיה ממש משמעותי אולי הוא יזכה בפרס של אגודת התוכנה הישראלית ואולי אפילו בפרס בינלאומי. ואם חברה תעדיף לשמור על פרטי ההמצאה בסוד? ראשית, לפעמים זה קורה גם היום. שנית, מי שלא מפרסם מסתכן בכך שאחר יקבל את הקרדיט. ושלישית, אם הפטנט הוא באמת משמעותי אז לחברה יש אינטרס לפרסם איך הוא עובד כדי להראות שהוא ממשי‏1.

---

1 למשל, זה רלוונטי עבור RSA. אבל מה אתם יודעים, יש חברה שממש טרחה לעשות פרסומת שמסבירה איך אבקת הכביסה שלה מכילה כדוריות מיקרוסקופיות שנכנסות לתוך הבגד ומנקות את הכתמים מבפנים. כמובן זה לא מקרי, אני מקבל מהם אחוזים. ואני בכלל לא רוצה להתחיל לדבר על פרסומות לתחבושות הגיניות.
שאלת תם 345056
איזה רעיון מתוק! פשוט נפלא שיש עדיין נאיביות כזאת בעולמנו.

מטרת המחקר בתעשיה היא להשיג יתרון למוצרי החברה המפתחת יחסית למוצרי המתחרים. היתרון צריך להניב הכנסות שיצדיקו את ההשקעה בפיתוח.

להלן דוגמא למימוש הצעתך:
חברת "קרן הצבי" תפתח בעלות עצומה תרופה חדשה, תפרסם את הנוסחאות ותהליכי היצור לטובת האנושות כולה, בלא שום הגנה של פטנט. חברת טבע תשתמש בידע זה כדי ליצר את התרופה. כמובן, מאחר שחברת טבע פתורה מעלויות הפיתוח, התרופה שלה תהיה זולה מהתרופה של קרן הצבי. קרן הצבי לא תמכור את התרופה שלה, לא תוכל להחזיר הלוואות שלקחה לצורך מימון המחקר, איש לא ישקיע בחברה זו, ובסופו של דבר תחדל להתקיים.
שאלת תם 345090
השקעות עצומות בפיתוח יש גם במוצרים שהם לא פטנטביליים, והעתקות של מוצרים (ותרופות בפרט) יש גם במוצרים שהם פטנטביליים.

אני לא מבין למה צריך מנגנון אחד להגן על השקעות במוצרים פטנטבילים ומנגנונים שונים בשביל להגן על השקעות במוצרים לא פטנטיבילים. התוצאה היא שכל שטות הופכת לפטנט. בדיוק על זה היתה הכתבה. הפתרון שהצעתי מפריד בין הגנה מפני העתקות לבין עידוד המצאות.

חברת קרן הצבי יכולה וצריכה להשתמש בדיוק באותם כלים שאוסם משתמשת בהם כדי למנוע העתקה של עוגת הבית בטעם אגוזים. ייתכן מאד שלעודד המצאות זה חשוב, אבל לא קיימת שום הצדקה לתת לקרן הצבי בלעדיות על התרופה.

אגב, חברות לא מפרסמות את תהליכי הייצור של המוצר במסגרת הפטנט.
שאלת תם 345121
הכלים הם סודות תעשייתיים - או, בעברית, לדאוג שאף אחד אחר לא ידע איך לעשות את מה שהם עושים. קוקה-קולה עובדים ככה כבר מאה שנים. זה לא בדיוק לטובת האנושות אם אף אחד חוץ מחברה X לא יודע איך מייצרים את התרופה נגד איידס.
שאלת תם 345122
לא כל פטנט ניתן להגנה כזאת. אם המצאתי מכשיר שמאיר את כל רמת-גן במחיר של נורה אחת, אולי למתחרים יהיה קל לפתוח אותו ולגלות את הקסם (איש קטן שמדווש ללא הרף - פטנט בתהליכי רישום במאה עשרים ושבע מדינות).
שאלת תם 345127
אתה לא יכול לרשום על זה פטנט. המכשיר הומצא מזמן. וכפי שחברת החשמל העלימה אותו, היא תעלים גם את שלך.
שאלת תם 345141
לא הבנתי. אתה טוען שבזכות הפטנטים לא קיימים יותר סודות תעשייתים?

אני מסכים שזה לרעת האנושות אם אף אחד לא ידע איך מייצרים תרופה נגד איידס. רק שלא בטוח שמנגנון הפטנטים מבטיח את זה ואולי יש מנגנונים שעושים את זה יותר טוב.

למעשה, נדמה לי שחברה שמייצרת תרופה נגד איידס תעשה כל מאמץ כדי שהפטנט יהיה מספיק עמום. ככה, אף אחד לא ידע איך בדיוק היא מייצרת את החומר הפעיל גלואורודאטאין, אבל היא תוכל לתבוע כל מי שמייצר תרופה שמכילה את אותו חומר פעיל. עם קצת מזל היא תתבע גם כל מי שמייצר תרופה שמכילה בחומר ששמו מתחיל ב"גלואו".
שאלת תם 345144
הכלי של סודות תעשייתים קיים במקביל לכלי של פטנטים.
הממציא יכול לבחור לגבי כל המצאה, מה אסטרטגיית ההגנה שלו - האם באמצעות פטנט(ים), סוד(ות) מסחרי(ים) או שילוב של שניהם.
בד''כ משתמשים בפטנט על המוצר עצמו, ובסוד מסחרי על דרך הייצור שלו.
שאלת תם 345145
לא, אני טוען שדברים שהם בחזקת פטנט אינם מהווים סוד תעשייתי. אין פטנט על ההרכב הסודי של הקוקה-קולה, למשל.

אני לא יודע כמה פעמים יצא לך להתקל בפטנטים לתרופות, אבל הם נוטים להיות מאוד מפורטים - ובהכרח הם חייבים לכלול את התרכובת הכימית המדוייקת שהם כוללים, על מגוון הואריאציות האפשריות שלה. אז נכון, אין שם הוראות מסוג "ערבב בפיפטה כמות כזו וכזו של חומר זה וזה עם חומר זה וזה בכמות כזו וכזו, חמם על אש קטנה 25 דקות והגש חם", אבל כל בעל מקצוע סביר אמור להיות מסוגל ליצור את נשוא הפטנט לפי ההוראות.

לעיתים הפטנטים גם תובעים את השיטה לייצור תרכובת מסויימת - ואז גם השיטה חייבת להיות מפורטת בפטנט.
שאלת תם 345150
טוב. ועדיין ייתכן שיש שיטות טובות יותר מפטנטים להשיג את אותה מטרה.
שאלת תם 345147
אני מניח שכדי שהתרופה תקבל את האישור של ה FDA ההרכב הכימי שלה חייב להימסר לרשויות, כלומר גלוי לכל. במקרה זה, גם אם תהליך הייצור לא ידוע, יהיה קל יחסית להעתיק את התרופה (reverse engineering). זאת גם דוגמא נוספת לדובי למה השיטה של קוקה קולה ויצרני הבמבה לא תמיד עובדת.
שאלת תם 345148
בקריאה שניה הבנתי על מה דיברת במשפט ''הכלים הם סודות תעשייתיים''. נכון, אבל קיימים גם עוד כלים, למשל זכויות יוצרים. וגם כיום תהליך הייצור של תרופות הוא סוד תעשייתי. הפטנט נרשם על התרופה עצמה. באופן אבסורדי הפטנט מאפשר לתבוע יצרנים אחרים של תרופה דומה גם אם הם מייצרים אותן בצורה אחרת לגמרי.
שאלת תם 345151
למה "באופן אבסורדי"?
שאלת תם 345153
תגובה 345152
במילים אחרות: אני אדיוט :) 345152
שאלת תם 345192
לא בדיוק. קוקה־קולה היא דוגמה להגנה ע"י מותג חזק. הסוד המסחרי הוא סתם חלק מהסיפור מאחורי אותו מותג. לרוב האנשים לא ממש אכפת אם לשתות מים מוגזים עם צבע חום של יצרן זה או אחר: הזבל הוא אותו הזבל.

ההצלחה של קוקה־קולה ושל חברות דומות למכור את אותם משקאות כמוצר משובח יותר מסודה היא בעזרת השם (כמו שנהג לומר בני בגין על הצלחתו).
שאלת תם 345206
הכשלון של ה"new-coke" בזמנו מוכיח שיש פה יותר מאשר מותג. הטעם מועדף על-ידי אנשים רבים - בין אם משום שהתרגלו אליו לאורך השנים, ובין אם הוא אכן יותר טוב, אין זה משנה.
שאלת תם 345269
לא ממש, מעבר לעובדה שפפסי הצליחה לגנוב נתח שוק מכובד, בבדיקות דאבל בליינד קוקה קולה בד''כ לא זוכה במקום הראשון בטעם, למרות שהציבור רגיל אליה יותר. העובדה שהחברה מוציאה סכומים אדירים על מכונת השיווק שלה מראה שהיא לא בונה על המוצר.
באופן כללי חוש הטעם של בני האדם הוא די פרמיטיבי ומסתמך במידה רבה על הריח, לא נראה לי שזה יהיה קשה במיוחד לייצר משקה שאדם ממוצע לא יוכל להבדיל בינו לבין קולה, הבעיה היא שאתה לא תצליח למכור אותו.
שאלת תם 345274
לקולה קשורים כמה וכמה טעמים לוואי (קינלי/פאנטה, ספרייט, וכו'). New Coke היה במפורש שינוי ונתפס ככזה.

אני מניח שאתה מסכים איתי שללא קשר לשאלה האם הלוגם הממוצע ברחוב יודע להבדיל בין הטעם של קולה לטעם של פפסי, הרי ששניהם אינם משקאות מאיכות גבוהה (ואפילו משווקים כמשקאות זולים יחסית).

נניח שמחר בבוקר תצליח מעבדת האייל לחשוף את המרכיב הסודי ותפרסם אותו. עוד כמה חודשים יוצפו השווקים בפחיות ובקבוקי משהו-קולה. לאותו משהו-קולה אסור לקרוא קוקה-קולה (כי זהו שם רשום של חברת קוקה-קולה) ולכן זהו סתם משקה מוגז בטעם זבל, ללא קוקאין ואפילו בלי "טעם החיים".
שאלת תם 345397
לי דווקא אכפת, וכבר עשיתי מבחני טעימה עם משקאות דומים (לדעתי הטעם של כולם חוץ מקוקה קולה הוא כמו של דיאט קולה - כלומר, חסרי טעם). אולי הטעם שלי כבר הותנה.
שאלת תם 345549
אותו כנ"ל.
עוד חיזוק לכך שמדובר בטעם מותנה/נרכש:
בחודשים האחרונים נגמלתי (+-) מקולה וכעת כשאני שותה קולה מדי פעם, היא הרבה פחות טעימה לי.
שאלת תם 345592
גם אני. זה מוזר ביותר. היום אני כמעט לא יכולה לשתות קולה (ודי הייתי מכורה לה זמן רב).
שאלת תם 345625
לשמחתי או לצערי עוד לא הגעתי לכך. כמו כן אני גם לא מסוגל להמנע מהתחושה שלהזמין מים מינרליים לשתות במסעדה זה בזבוז כסף.
שאלת תם 345626
להזמין קולה במסעדה זה בזבוז כסף גדול לא פחות. (אני דווקא מוצא שאחרי שנגמלתי מקולה אני נהנה ממנה יותר כשכבר יוצא לי לשתות אותה).
שאלת תם 345636
אני לעולם לא מזמינה מים מינרליים. לימונדה או מיץ כבר לא טוב?
שאלת תם 345648
לימונדה זה איכסה ומיץ (תפוזים) אני מוכן לשתות רק מסונן. נא לשמור את הבדיחות לעצמכם, אני יודע איפה אתם גרים.
שאלת תם 345653
אני אשמור בשמחה את הבדיחות לעצמי, אם תספר לי אותן.
בדיחה אחת 345754
כבר בגיל 4 אתה קורא ב"אייל"? ילד מוכשר!
בדיחה אחת 345758
אבא שלי יותר גדול מאבא שלך והוא יבוא וירביץ לך.
בדיחה אחת 345771
אבל לי יש אח בצבא!

(כשקוראים לאחי הקטן למילואים)
שאלת תם 347093
בקשר למיץ מסונן, יחד עם אשתי אתם אולי כבר פלח שוק!
שאלת תם 347353
לאשתך כבר יצא להכנס למסעדה, לבקש מיץ מסונן, להענות ב-"מצטערים, אין לנו מסננת" ואז לשלוף את המסננת שהיא הביאה מהבית בקריאת "אה-הא!" ?
שאלת תם 347430
(-: אנחנו לא הטיפוס, לצערי...
שאלת תם 345857
למיטב ידיעתי, אין אפשרות לרשום פטנטים על תרופות. גם לא ניתן לשמור על תרופה כסוד מסחרי: חלק מתהליך אישור השימוש בתרופה, יש לפרט במדויק את מרכיביה, אופן פעולתה, וכו'.

מה שכן ניתן לעשות זה לרשום פטנט על *אופן הייצור* של תרופה. אם למשל תגלה פתאום דרך שונה לחלוטין להפיק, נניח, ויאגרה, הרי שלא יוכלו לתבוע אותך על הפרת פטנט.
שאלת תם 345873
אתה טועה. אפשר, ורושמים. אפשר לרשום פטנט על תרכובת כימית, על תרכיב שמכיל מספר תרכובות כימיות, ועל "ערכה" שכוללת תרופה וכלים למתן התרופה (למשל מזרק). הדבר היחיד שאי אפשר לרשום עליו פטנט הוא "טיפול בבן-אדם" (בארה"ב אפשר, אגב). כלומר, אסור לי לתבוע בפטנט "טיפול בחולה במחלה X באמצעות מתן תרופה Y". המשעשע הוא שדווקא כן מותר לתבוע "שימוש בתרופה X כדי לרפא מחלה Y". ניואנס דק שכזה שטרם לגמרי הבנתי.

ראה את הקישור שנתתי לעיל שמסביר דווקא שהחוק הישראלי לא רק שמתיר רישום תרופות, אלא אף מאפשר את הארכת תקופת הפטנט עבור תרופות במקרים מסויימים.
ת. 345105
אכן מוסד הפטנטים, כפי שהוא קיים היום, הוא מיושן ובעל חסרונות רבים. עם זאת, עצם קיומו חיוני להמשך התקדמות המו"פ. לא מן הנמנע שאפשר וצריך לעדכן אותו, אולם ודאי לא לבטלו.
היו כאן כמה הצעות שיכולות להיות חשובות:
1. זמן הגנה שונה בין תחום לתחום (ארוך לתרופות, קצר לתוכנות)
2. זמן הגנה שונה בין פטנטים באותו תחום, לפי מידת החידוש
3. פיתוח מוסד ה Provisional Patent האמריקאי, כך שעל פטנט שהוא רעיון בלבד לא ניתן יהיה להגיש פטנט מלא, אלא רק Provisional, ותוך תקופה קצובה (נניח שנה) חייבים להראות אבטיפוס עובד כדי לקבל פטנט מלא.
4. הנגשת מוסד הפטנטים לממציא הקטן ע"י פישוט השפה הנהוגה והוזלת עלויות.
ת. 345111
אני לא מבין למה הוא ''חיוני'' ולמה אי אפשר להחליף אותו בשיטות אחרות שישיגו את אותה מטרה.
ת. 345114
א. לא חייבים להציע שיטה אחרת לחלוטין, אם ניתן לעדכן ולשפר את הקיים. זה שיש כמה חסרונות ידועים אומר שצריך לתקן אותם, לא לעשות מהפכה שלמה.
ב. אם יש לך רעיון אחר (עובד) - תציע.
ת. 345129
א. להציע תמיד אפשר. צריך לזכור שפטנטים הם כלי ולא מטרה בפני עצמה וייתכן שיש כלים מוצלחים יותר. אני מסכים שמהפכות זה דבר יקר וכואב, ויכול להיות שאפילו אם יש כלי יותר טוב (ואף אחד לא מבטיח שיש), לא משתלם ליישם אותו.
ב. קודם כל, הצעתי רעיון. הוא עובד באקדמיה.

שנית, פרוייקט מיפוי הגנום האנושי עלה מיליארדי דולרים והוא התבצע ללא הגנה של פטנטים ובצורה פתוחה לגמרי. זה מעניין, מכיוון שבין היתר גם חברות תרופות מימנו את המחקר הזה למרות שהן לא יכלו לרשום פטנט על התוצאות שלו.

והנה משהו קטן שגיגלתי. מדובר על קבוצה שטוענת שמחקר פתוח יכול להועיל דווקא בתחום פיתוח התרופות - תחום שנחשב דוגמא קלאסית לכך שפטנטים הם חיוניים.

http://www.scidev.net/News/index.cfm?fuseaction=read...

The group believes that innovation based on freely available knowledge can be effective not just in areas where it has established a foothold – such as genome sequence data – but also in sectors where patent protection is entirely dominant, such as drug development.

ת. 345134
ב. אקדמיה זו לא תעשיה. לאקדמיה יש מקורות מימון שונים לחלוטין.
ת. 345143
אני מסכים. אז?
ת. 345268
אז מה הרבותא בכך שהוא עובד באקדמיה?
ת. 345355
בהשוואה לרעיונות שנכשלו או לרעיונות שמעולם לא נוסו, זה בהחלט רבותא.
פטנט מהגן 345286
דווקא פרוייקט הגן האנושי קשור לקבוצה גדולה של פטנטים נבזיים, אשר עד היום מעכבים את המחקר הביולוגי: פטנטים על השימוש ברצפי DNA מהגנום האנושי.
פטנט מהגן 345360
רגע. פטנטים אמורים לקדם את המחקר. הם מעכבים אותו? עוד סיבה לנסות למצוא חלופות.
ת. 345297
כיום האוניברסיטאות מרוויחות לא מעט כסף מניצול מסחרי של מחקר שנעשה בהן.

לפני כשנה התגלגלה אלי בטעות מצגת משרד האוצר המדברת על כך שהממשלה רוצה לעודד מימון האוניברסיטאות באמצעים דומים.
מחזור החיים של ההמצאה 345055
זמן פיתוחה של תרופה יכול להיות מסדר גודל של 10 שנים ויותר. לכן זמן של 20 שנים לפטנט אכן נותן למפתח יתרון סביר ואורך נשימה עד למוצר הבא.

אולם עבור חלק גדול מהפטנטים בתחום התוכנה משך הזמן המקביל קצר בהרבה. גם עלויות הפיתוח קטנות בהרבה.
מחזור החיים של ההמצאה 345273
בתרופות העסק טיפה שונה, ההגנה מתקבלת מרגע שהתרופה נכנסת לשוק, לא מתחילת הפיתוח.
מחזור החיים של ההמצאה 345776
זה לא מדוייק. התיקון המדובר בחוק הפטנטים קיים רק משנת 1998. לפי התיקון, ניתן לקבל הארכה של תוקף הפטנט עבור מוצרים תרופתיים, אם מגישים את הבקשה תוך שישים יום מקבלת האישור לשיווק מסחרי של המוצר. ההארכה היא לכל היותר ל-‏5 שנים מעבר ל-‏20 השנים הרגילות, ולעיתים פחות מכך (בהתאם לתנאים מסויימים).

עוד קצת מידע בנושא אפשר למצוא כאן, למשל: http://www.patents.co.il/artsum19.html
ובאותו עניין: 345120
(לא זוכר אם האתר דורש רישום)
פטנטים על תסריטים 345282
מסתבר שבארה"ב ניתן (לנסות) לרשום פטנט ממש על כל דבר...
לפני כשנה הוגשה בקשת פטנט על עלילה בדיונית. הממציא (Andrew Knight) "המציא" סכמה של תסריט מסוים (להלן, אדם ביקש לא לזכור פרק זמן מסוים. הוא מגלה שאבד לו פרק זמן זה מחייו, ומנסה להשיג את הזיכרונות האבודים). בנוסף לתסריט הזה, הוא הגיש לפחות עוד שלושה תסריטים נוספים.
אם הפטנטים יתקבלו, הוליווד תאלץ לשלם תמלוגים על כל סרט שמזכיר במידה קלושה רעיונות מתוך סדרת הסכמות לתסריטים שהוא הגיש. כשקראתי את בקשת הפטנט הזו, עלו לי לראש כמה סרטים הוליוודיים, שהיו נאלצים לשלם תמלוגים אם מכיוון שהם מכילים אלמנטים דומים. למשל צ'ק פתוח (http://imdb.com/title/tt0338337/).
אז האם קיומם של סרטים בעלי אלמנטים דומים מהווה "ידע קודם" שדינו לפסול את בקשות הפטנט הללו? בתיאוריה כן, מעשית כבר לא בטוח...
משעשע לקרוא את התפלפלויותיו השונות של הנ"ל בנושא חוקי הפטנטים, ומדוע לדעתו ראוי שהם יגנו על פטנטים "אומנותיים" כאלו.

קישור לבקשת הפטנט: http://pat2pdf.org/pat2pdf/foo.pl?number=20050244804
ועוד כתבה בנושא: http://www.emediawire.com/releases/2005/11/emw303435...
פטנטים על תסריטים 345285
דרך-אגב, בקשת הפטנט הנ"ל נחשפה לעיון הציבור רק בשבוע שעבר, מכיוון שבארה"ב קיימת תקופת חסיון של 18 חודש מתאריך ההגשה.
פטנטים על תסריטים 345304
מאחר והסרט ''צ'ק פתוח'' מבוסס (בחופשיות מה) על סיפור קצר של פיליפ ק. דיק, אני לא מאמין שאפשר לרשום פטנט על קו העלילה שלו.
פטנטים על תסריטים 345398
כאן אולי יש לנו הגנה של הכלל הידוע בספרות שאומר שכל סיפור שרק תכתוב, כבר תגלה שמישהו חשב על הרעיון לפנייך. לכן אפשר יהיה לנפץ כל פטנט עם הוכחה שקו העלילה כבר היה שייך לרשות הציבור.
פטנטים על תסריטים 345733
או בקיצור: "פילים עגומים"
פטנטים על תסריטים 345791
יש הגנה קדומה יותר, לכל הפטנטים ''אין חדש תחת השמש''.
פטנטים על תסריטים 345796
זה מזכיר לי אנקדוטה שמספרים על מארק טווין.
הוא נכח בדרשה של כומר ידוע בדרום ארה"ב. לאחר הנאום פנה אליו הכומר, ושאל את דעתו כסופר על הנאום שלו. טווין אמר שהוא נהנה, אך יש לו ספר בבית בו מופיעות כל מילות הנאום. הכומר נעלב וביקש מטווין לשלוח לו את הספר, ואכן לאחר כשבועיים הגיע אליו מילון בדואר.
דרך אגב - מדוע שישראל, כמדינת העם היהודי, לא תדרוש תמלוגים על הספר הנפוץ ביותר בעולם? (וכן על נגזרותיו...)
פטנטים על תסריטים 345800
שבעים שנה אחרי מות המחברים, אין תמלוגים. וניטשה בעצמו כבר מת מזמן.
פטנטים על תסריטים 345917
לפני כמה שנים היה משפט מעניין לגבי זכויות יוצרים על ספר שהוכתב לכותבת מילה במילה על ידי האל, לפחות לפי עדות הכותבת. כמדומני שבית המשפט פסק שמכיון שהכותבת סידרה את הפרקים ונתנה כותרות הרי שיש לה זכויות יוצרים על הספר.
פטנטים על תסריטים 345918
נשמע מדליק. על מה אתה מדבר?
פטנטים על תסריטים 345919
דוד אלטביסטה מאוד עזר:

http://www.law.ua.edu/lawreview/silversmith522.htm

A. Can Divine Works Be Copyrighted?

The first question is whether “divine” works may be copyrighted at all. Not surprisingly, the case law has permitted some groups to use the ideas of religious groups without violating copyright laws, but courts prohibit the duplication of copyrighted expressions of those ideas. In Urantia Foundation v. Maaherra,‏98 the defendant prepared a study aid containing the entire text of the Urantia Book.‏99 The “words in the Book were ‘authored’ by non-human spiritual beings described in terms such as the Divine Counselor.” ‏100 “The Chief of the Corps of Superuniverse Personalities, and the Chief of the Archangels of Nebadon. These spiritual entities are thought to have delivered the teachings, that were eventually assembled in the Book.”‏101 Several human beings, who anointed themselves the Contact Commission, began to pose specific questions to spiritual beings. These questions and their respective answers became the Urantia Book.‏102

פטנטים על תסריטים 345921
...אז זה לא בדיוק אלוהים, אלא ''ישויות רוחניות''. ובעצם נראה לי מוזר שנטפלו דווקא ליורנטיה הזאת, כי למשל יש אחד מתקשר כבר שנים עם איזה לזאריס כלשהו, גם כן ישות רוחנית (נדמה לי שהוא היה רופא של אחד הפרעונים, אבל ייתכן שאני מבלבלת), שעושה הון עתק מקלטות שהוא מפיץ בעולם. ויש עוד כל מיני יועצים, כולל טיפוס בשם יהוידע שמוצא גלגולים קודמים ועוד כהנה וכהנה. צריך להודות שהישויות האלה נשמעות אלטרואיסטיות להפליא, כי הן משאירות תמיד את כל הבוכטה למתוקשרים שלהם.
פטנטים ובכלל 345878
הדיון הזה, ביייחוד בעניין תוכנה, מזכיר לי את הביזיון האמיתי שיש לבטלו - חוקי זכויות היוצרים. אם בטהובן ושייקספיר הסתדרו בלעדיהם, גם חיים צינוביץ יכול. ואגב, גם שם המרוויחים הם תאגידים גדולים ולא היוצרים עצמם.
פטנטים ובכלל 561810
דיון 6063.
פטנטים ובכלל 561811
(אופס) דיון 3063
על מה עוד הם יחשבו? 346216
תגובה 346215
על מה עוד הם יחשבו? 346253
על מה עוד הם יחשבו? 346269
תודה, יש לי TIFF ולא התחשבתי.
על מה עוד הם יחשבו? 346274
אתר מצויין!
מאמר איכותי 348305
כל הכבוד על ההשקעה.

מאמר מצויין, נקודה
מאמר איכותי 352043
תודה.
סיפור משמח על פטנט. 349086
סיפור אמיתי ששמעתי בעבר ושכחתי. ולשמחתי, שמעתי אותו מחדש היום.

מעשה בחברת תוכנה ישראלית קטנטנה (5 מתכנתים). החברה מנוהלת ע"י אביו של בחור ששירת איתי ביחידה, ומכאן הגיע אליי הסיפור. החברה מפתחת איזשהי תוכנה קטנה ולא מעניינת לשוק הביטוח. אחד מקיצורי הדרך באותה תוכנה היה CTRL-K-K. לפני כמה שנים, המנהל (להלן, גיבור הסיפור) גילה שאין פטנט על "קיצור דרך בעזרת CTRL ומקש כפול", ומיד הוציא על כך פטנט. בצירוף מקרים מדהים, התברר ש Word גם היא משתמשת ב CTRL ומקש כפול כקיצור דרך לאיזשהי פעולה. מיד הוא שלח מכתב למיקרוסופט שדורש להפסיק את השימוש בפטנט או לשלם לו תמלוגים.

המכתב שמיקרוסופט שלחו בתגובה ממוסגר ותלוי במשרד של גיבור הסיפור. המכתב כולל 3 חלקים:

1. רשימה ארוכה מאד של משרדי עורכי דין (לא שמות של עורכי דין, אלא של משרדים בלבד), המשתרעת על פני מספר שורות. כל הרשימה הזו מופיעה בשדה "מאת".
2. גוף המכתב הוא למעשה "אמא שלך זונה", רק בניסוח משפטי. אם אתם חובבי אנדרסטייטמנט, אפשר להגיד שעורכי הדין דחו את הדרישה של החברה הישראלית.
3. הסיומת של המכתב היא החלק המשמח ביותר:
"I can asure you, sir, that your reply for this letter is unnecessary."

סיפור משמח על פטנט. 349095
סיפור מקסים.
סיפור משמח על פטנט. 349143
לאנשי Emacas: לא נראה לי שהוא ראוי ליותר מאשר Ctrl-X-K-Ret

למישהו יש את מספר הפטנט?
סיפור משמח על פטנט. 349146
לא ידוע לי מספר הפטנט. החלק המעניין בסיפור הוא לא הפטנט, אלא המכתב של מיקרוסופט.
סיפור משמח על פטנט. 349170
יש סיכוי שנראה את הנוסח המלא של המכתב של מיקרוסופט (מינוס פרטים מזהים וכד')?
סיפור משמח על פטנט. 349187
סיכוי קטן. אבל אני אשלח מישהו לגשש.
הסכם 360610
הסכם בין משרד הפטנטים האמריקאי עם ספקי קוד פתוח. Ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3199222,00.h...
הסאגה של BlackBerry 364512
מכשיר ה-BlackBerry הוא טלפון סלולרי עם אפשרות לקבל ולשלוח דוא"ל, לגלוש ברשת וכדומה. המכשיר הומצא ע"י חברת RIM הקנדית, והחל להימכר לקראת סוף שנות התשעים. החל משנת 2001 הוא נתמך גם ברשתות בארה"ב. שם הוא הפך להיות להיט בקרב הפקידות הבכירה בממשל, הקונגרס האמריקאי, מנהלים הבכירים, עורכי-דין וכן הלאה. מיליונים משתמשים בו באופן קבוע עד-כדי כך שהוא הפך לתופעה חברתית, בדומה ל-iPod. בדומה ל-iPod, גם כאן ההצלחה גררה תביעת פטנטים. חברה אנונימית בשם NTP החליטה לתבוע את RIM על הפרות פטנט לכאורה. תביעת הפטנטים התנהלה בבית המשפט הפדראלי לפטנטים, ובסיומה, באופן מפתיע (ולמה מפתיע – בהמשך) במרץ 2005 היא זכתה בתביעת הפטנטים שלה. לפני כמה שבועות בית המשפט הגבוה סרב לשמוע את ערעורה של חברת RIM, ונכון להיום חברת RIM תאלץ לשלם יותר מחצי מיליארד דולר, או לחלופין להפסיק את פעילות רשת ה-BlackBerry בארה"ב. האפשרות ש-RIM תאלץ להפסיק את השירות גרם למשרד המשפטים האמריקאי להוציא באופן חריג הודעה שהשירות חשוב לביטחון הלאומי עקב כמות המשתמשים הגדולה בממשל הפדראלי.

עד כאן, הסיפור נשמע כמו תביעת פטנטים סטנדרטית, של ממציא קטן שתובע את החברה הגדולה וכנגד הסיכויים מצליח להוכיח את צדקתו בבית המשפט.
אבל כאן נכנסים הפרטים המעניינים. ראשית, חברת NTP היא לא סתם חברה אנונימית. היא חברה ווירטואלית. ל-NTP אין שום מוצר, ולעולם לא יהיה ל-NTP שום מוצר. הדבר היחידי שיש לה הוא מספר פטנטים כוללניים בתחום משלוח דוא"ל ברשת אלחוטית. הפטנטים שלה הוגשו ב-‏1991, כאשר השימוש בדוא"ל בדיוק החל להיות מעט נפוץ. חברת RIM התייחסה ל-NTP כאל טרול פטנטים, ולכן החליטה שלא להגיע עם NTP להסדר תמלוגים, אלא ללכת לבית המשפט ולהוכיח שהפטנטים של NTP הם טריוויאליים וחסרי זכות-קיום עקב התעלמות מידע-קודם. היא הצליחה לאתר מנכ"ל של חברה בשם TeckNow, שעוד ב-‏1987 היה לה מוצר (קיים ופועל) שמסוגל להעביר דוא"ל ברשת אלחוטית. למעשה, בעקבות תחילת המשפט משרד הפטנטים האמריקאי החל לבדוק מחדש את הפטנטים של NTP, וכבר פסל חלקים מהם. אולם זה לא הפריע לבית המשפט הפדראלי לפטנטים לפסוק לטובת NTP, ולבית המשפט העליון לסרב לדון בערעורה של RIM. מעבר לכך, בית המשפט הפדראלי פסק על הפסקת פעילות רשת ה-BlackBerry אם RIM לא תגיע תשלם תמלוגים ל-NTP.

הסאגה השלמה מוצגת כאן http://www.globetechnology.com/servlet/story/RTGAM.2... (ותודה ל-/.)

מעבר לכך שהפטנט של NTP הוא כוללני וצריך להיפסל על-בסיס "ידע קודם", נשאלת השאלה האם קונספט יכול לקבל פטנט גם אם הממציא שלו לא מסוגל לבנות מערכת עובדת. אם משרד הפטנטים האמריקאי היה פועל כפי שטל כהן הציע, והיה מחייב אב-טיפוס פועל בכדי לתת פטנט, הרבה פטנטים בעייתיים לא היו מגיעים לעולם. זה לא רק הפטנט של NTP, או "שידור מידע חושי", אלא גם שרשרת הפטנטים של למלסון ואלפי פטנטים שלא קידמו את הכלכלה האמריקאית אף לא באינטש אחד לרפואה.

הפטנט של NTP ייפסל ככל הנראה ע"י משרד הפטנטים האמריקאי על-בסיס "ידע קודם". בעקבות זאת, NTP תערער והעניין ייגרר במשרד הפטנטים האמריקאי ובבתי המשפט עוד מספר שנים. בזמן הזה, RIM או שתשלם תמלוגים (לא מוצדקים ככל הנראה), או שתאלץ להפסיק את פעולה השרת שלה. אולי זה מה שהיא צריכה לעשות, ובכך תאלץ את מערכת הפטנטים האמריקאית להקדים את הרפורמה שכולם מסכימים שחייבת לבוא מתישהו.
הסאגה של BlackBerry 364520
איך הצליחו בחברת RIM לעבור את כל מסכת הדיונים בבית המשפט, והיו הרבה מאוד, מבלי להוכיח שהפטנט אינו בר תוקף? אם אתה צודק שהיו הוכחות שהמציאו את זה לפניהם, למה לא הצליחו להוכיח זאת?
הסאגה של BlackBerry 364522
בגדול הם הפסידו את המשפט עקב טעות משפטית פטאלית.
במשפט עורכי הדין של RIM החליטו לא סתם להביא הוכחות כתובות לכך שהמכשיר של TeckNow פעל, אלא לעשות הדגמה חיה של המכשיר באולם המשפט. הטעות הגורלית שלהם היתה שהם עדכנו את התוכנה כדי להראות שהמכשיר עובד, ובעקבות זאת השופט הורה למושבעים להתעלם לחלוטין מההדגמה. כך האס ש-RIM נפסל כראיה, ומכיוון שהמושבעים הורו להתעלם מכך, הם התעלמו מהידע הקודם ופסקו לטובת NTP.
הסאגה של BlackBerry 364535
אז הבעיה איננה פטנטים אלא טפשותם של עורכי דין. ובערעור הם לא יכלו להביא ראיות חדשות?
הסאגה של BlackBerry 364555
בית המשפט העליון לא הסכים לשמוע את הערעור.
להבדיל מבית המשפט העליון בישראל, לבית המשפט העליון בארה"ב יש את הפריווילגיה לבחור אילו מקרים הוא רוצה לדון בהם ואילו לא. במקרה זה, בדומה לרוב (כל?) הערעורים על תביעות פטנטים, בית המשפט בחר שלא לדון בערעור.
די משעשע, לא?
הסאגה של BlackBerry 364603
בית המשפט העליון בארה''ב הינה ערכאה נוספת מעל בית משפט לערעורים. יש להם בית משפט מיוחד לערעורים בפטנטים.
הסאגה של BlackBerry 364755
עדיין, בית המשפט העליון מוסמך לדון בערעורים על החלטות ה-Federal Circuit, אם מתחשק לו.
הסאגה של BlackBerry 364556
(ולפי מה שנכתב ב-Globe Technology, הם אכן פיטרו את עורכי הדין שלהם לאחר ההפסד במשפט.)
הסאגה של BlackBerry 364645
מה שמעלה את השאלה הבאה: עד כמה נפוצות תביעות של לקוחות נגד עורכי-דין בעקבות הפסד במשפט?

(הערכה: פופולריות רבה של תביעות כאלה תביא למספר גדול בהרבה של משפטים המסתיימים בפשרה).
הסאגה של BlackBerry 364558
קצת מוזר ש- NTP רשמו את הפטנט באוויר, אבל כדי להוכיח שהיה ידע קודם צריך להציג מוצר עובד. לא מספיק שחברת TeckNow הפיצה ברבים את הרעיון?
הסאגה של BlackBerry 364632
"במשפט עורכי הדין של RIM החליטו לא סתם להביא הוכחות כתובות לכך שהמכשיר של TeckNow פעל, אלא לעשות הדגמה חיה של המכשיר באולם המשפט."

בקיצור, לא היה צורך להציג מוצר עובד. הם החליטו לרמות (או שהם שלומיאלים בצורה מדהימה) והמושבעים דפקו אותם בגלל זה.
הסאגה של BlackBerry 364582
זה קצת מזכיר את הסיפור של SCO ולינוקס. מישהו יודע איפה זה עומד כרגע?
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 370749
"בכל העולם משתמשים במי האגם הזה כדי לגרום לג'ינסים להיראות משופשפים"
(טוב, זה לא מדויק - משתמשים באנזים שנמצא לראשונה במי האגם, קניה לא השקיע בו דבר, ולא מפסידה דבר מהשימוש בו. אבל למה להיכנס לדקויות)
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374643
זה מעט יותר מסובך. לפי הכתבה, החברה המסחרית (ג'יננקור) רשמה פטנט על האורגניזם הטבעי שנמצא במי האגם. היא לא הינדסה חומר חדש, וזכותה על האורגניזם פטנט מתמצה בכך שהיא קנתה דגימה שלו מסקר שנערך באגם. זכותה של קניה לקבל תמלוגים על השימוש באורגניזם שנמצא בתחומה גדול לאין שיעור מזכותה של חברה אמריקאית לרשום פטנט על מיקרו-אורגזניזם טבעי. לדעתי אין לשום חברה שום זכות לרשום אף לא בדל פטנט אחד על חומרים טבעיים, בעוד הזכות לקבל כסף או תמורה אחרת על מכירת צמחים, בעלי-חיים ומיקרו-אורגניזמים, או תוצרים שלהם, קיימת אלפי שנים, עוד לפני המצאת הכסף.
*גם* קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374783
חברה אמריקאית מרושעת שהשקיעה בפיתוח ושיווק האנזים כבר מקבלת עליו תמלוגים, או תשלום.

תודה על התיקון.
*גם* קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374793
צ''ל ''שהשקיעה בשיווק ורישום פטנט'', כי האוניברסיטה השקיעה יותר במחקר ובפיתוח מאשר החברה.
*גם* קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374877
עם כל הכבוד לרעיון ולמחקר בסיסי, הרבה מאוד משאבים מושקעים דווקא בשלב הפיכתו למוצר על המדף[*]. אם אוניברסיטה החליטה שזה לא העסק שלה, בזה היא לא מוכשרת, ומכרה את הזכויות לחברה מסחרית, מי אנו שנלין.

[*] במקרה הטוב, עוד תגלה את העובדה הזו על בשרך :-) בהצלחה עם הסטרטאפ!
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374787
איך אפשר לרשום פטנט על אורגניזם טבעי?
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374792
שאלה מצויינת. זאת היתה אחת הסיבות שהביאו אותי לכתוב את המאמר הזה מלכתחליה. כמה דפוקה צריכה להיות מערכת הפטנטים אם היא מאפשרת לרשום פטנטים על אורגניזם טבעי?
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374796
באמת דפוקה.
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374836
לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל זה לא בדיוק עובד ככה. הפטנט איננו על המוצר הטבעי, אלא על השימוש שלו למטרה מסויימת. אם מישהו מוצא דרך להגיע לירח בעזרת קולורבי שחומם באופן מיוחד, המערכת המרושעת מעוניינת לאפשר לו לפטנט את המצאתו על אף העובדה שקולורבי אינו (כשלעצמו) המצאה גאונית אלא סתם צמח טבעי.

אם רוצים לתקוף את עצם התועלת שבמושג "פטנט", בבקשה. אבל לדרוש שאסור יהיה להגיש פטנט על שימוש מקורי באובייקט המשמש בטבע למטרה אחרת לגמרי, זו דרישה תמוהה בעיני. אם מישהו מגלה חלבון המועיל בטיפול בסכרת, מדוע זה משנה אם החלבון נמצא במקרה גם ברוק של איזו לטאה‏1, או שהוא חלבון טבעי שעבר שינוי בארבע חומצות-אמינו, או שהוא פפטיד מלאכותי לגמרי?

(יש, כמובן, הבדל בסוג הפטנט שאפשר להשיג במקרים כאלה - אם מתעניינים מאוד אפשר לקרוא על composition of matter ועל utility בחוקי פטנטים).

1 סתם דוגמה, כן?
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374843
בתיאוריה אתה צודק. עפ"י חוקי הפטנטים מותר לפטנט "שימוש בחומר X למטרה Y", גם אם X הוא חומר טבעי. אבל במציאות יש לא מעט פטנטים על מיקרו-אורגניזמים לייצור חומר X. דוגמאות? תגובה 352042.
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 374884
לא הבנתי. מה רע בפטנט על תהליך ייצור מקורי? זה לא שימושי? לא חדש? מובן-מאליו? גם לא לגמרי הבנתי את הקשר ל"כמה דפוקה יכולה להיות המערכת". שנינו מסכימים שאי-אפשר להוציא פטנט על חסה ולדרוש תמלוגים מכל מי שמכין סלט. אז מה הבעייה?

(במילים אחרות, נוסף על שלוש הדרישות המקובלות מפטנט - שימושי, חדש, לא מובן-מאליו - מה היית מוסיף? לא-מסתמך-בעיקר-על-חומר-טבעי? למה?)
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 376667
שנינו מסכימים ש"שימוש בחומר X למטרה Y" פטנטבילי, גם אם "חומר X" הוא חומר טבעי. אבל אני לא מסכים שצריך לפטנט את "הפקת חומר X ממיקרואורגניזם Y באמצעות תהליך ייצור Z". והבעיה שלי היא עם דרישת החדשנות.
הסכמנו ש"חומר X" בפני אינו פטנטבילי¹. הסכמנו כי "מיקרואורגניזם טבעי Y" אינו פטנטבילי². מה נשאר? "תהליך ייצור Z"? מן הסתם אלו אותם תהליכים היידועים כבר שנים ומשתמשים בהם במעבדות ברחבי העולם. כלומר "תהליך ייצור Z" בפני עצמו אינו חדשני. אז הפטנט הוא על ההתאמה של תהליך הייצור לאורגניזם הספציפי והחומר הספציפי? מה החדשנות בזה? אם הייתי נותן לסטודנט בוגר תואר ראשון/שני במיקרובילוגיה את המשימה לייצר לי את החומר, האם כעבור שנה, לאחר שהיה מנסה אי אילו שיטות מקובלות בתעשיה, הוא היה מצליח? אם כן, אזי "בעל מלאכה סביר במקצוע" יכול לפתור את הבעיה ואין כאן חדשנות במידה המצדיקה מתן פטנט. אחרת, הפטנט צריך להנתן על "תהליך ייצור Z", ולא לכסות את "הפקת חומר X ממיקרואורגניזם Y".

[*] במציאות יש פטנטים כאלו, גם אם שנינו מסכימים שאי אפשר להוציא פטנט על חסה, אורז בסמתי, חיטת Nap Hal או החזיר.
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 376700
"אם כן, אזי "בעל מלאכה סביר במקצוע" יכול לפתור את הבעיה ואין כאן חדשנות במידה המצדיקה מתן פטנט."

אתה יודע שזה כך, או שאתה מנחש? אם זה כך, אתה צודק והפטנט לא ראוי - והוא לא ראוי *על-פי דיני הפטנטים*, לא בגלל משהו שדפוק בהם. אולי זה לא כך? אולי זה לא כל-כך מובן מאליו שאפשר בכלל להפיק את X מ-Y?

בכל אופן, אני מבין שאין לך בעייה עם הדרישות של ארגוני הפטנטים, אתה רק טוען שבמקרה ספציפי (או מספר מקרים ספציפיים) הצליחו לבלבל את הבוחן שיחשוב שמשהו איננו קל ופשוט, כשהוא כן כזה. בסדר, מסתמא זה קורה פה ושם, מה בין זה לבין "כמה דפוקה צריכה להיות מערכת הפטנטים אם היא מאפשרת לרשום פטנטים על אורגניזם טבעי?" או "לדעתי אין לשום חברה שום זכות לרשום אף לא בדל פטנט אחד על חומרים טבעיים"? Exenatide (החלבון ההוא שהזכרתי, שבודד מרוק של לטאה ארסית) הוא "בדל פטנט" שכזה?

אני רוצה להבהיר: אני משוכנע שמערכת הפטנטים הקיימת רחוקה מרחק רב מלהיות מושלמת, או אפילו טובה מאוד. אך נראה לי שהטענות הגורפות שהעלית יכולות להתפרש (אולי לא כהלכה) כביקורת חריפה על עצם האפשרות לפטנט דברים מסויימים כשברור שלא צריך לאפשר זאת. הכותרת של הפתיל הזה היא דוגמה טובה לעיקום כזה של המציאות; קל ללעוג למערכת מטופשת שמאפשרת לסוחרים ממולחים להתעשר מאוויר על חשבון עניי העולם. רציתי רק לציין שהתמונה קצת יותר מורכבת.

[*] אני לא מכיר את המקרה של חיטת Nap Hal או אורז בסמטי, אך מקריאה חפוזה בגוגל עולה ש(שוב) זה לא כל כך פשוט. הפטנטים אינם סתם על החומר עצמו, אלא על שיטות הפקה ושימושים שונים. ייתכן מאוד שאלו פטנטים שלא היו צריכים להיות מאושרים, אין לי מושג.
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 573608
האמת שדווקא יש תרופה חדשנית לסוכרת שלמיטב זכרוני מבוססת על חלבון שנמצא ברוק של לטאה...
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 573629
אכן: FDA OKs Lizard Spit Drug for Diabetes
קניה דורשת תמלוגים על אנזים טבעי 573654
אהמ. תגובה 376700 (לא באמת חשבת שזה היה מקרי...?)
מייקל קרייטון עובר על חוק הפטנטים 373791
"אנחנו מאשרים פטנטים על רעיונות ברמה מופשטת ולא חכמה, שהביאה רק לצרות." מותר ליכתוב שרמת סוכר גבוהה קשורה לסכרת או שתפוחים נופלים בגלל כוח המשיכה, אבל אסור לכתוב שרמה גבוהה של הומוסיסטין קשורה לחוסר ויטמין B12 ולכן רופאים יכולים לבדוק רמת הומוסיסטין כדי לרשום ללקוח ויטמינים. על זה צריך לשלם לחברה שרשמה את הפטנט. חברות אחרות רשמו פטנט על שיטות לשכירת כ"א, סוכני דלא ניידי על שיטות מכירת בתים, ואתלטים על סגנונות של זריקת כדור. האם זה אומר שאי אפשר לכתוב סיפור על דינוזאורים בליי לעבור על הפטנט של קרייטון, שכולל תאור מס. 13 של התנהגות דינוזאורית: "דינוזאור תוקף אנשים ודינוזאורים אחרים."

מייקל קרייטון עובר על חוק הפטנטים 373802
אכן הבאה לאבסורד של זכות הקניין.
מייקל קרייטון עובר על חוק הפטנטים 373906
אני אוהב במיוחד בקשת פטנט שנתקלתי בה, בה תובעים המבקשים, אם לצטט מזכרון, שיטה לבדיקה אם חומר כלשהו יעיל כנגד בעיה X‏1, הכוללת מתן החומר הנבדק לחולה שסובל מבעיה X, ובדיקה האם חל שיפור אצל החולה.

ברצינות. עד כמה שאני זוכר, זה אושר בארה"ב, ועדיין בבחינה בארץ.

לזכות ישראל (וכמעט כל מדינה מחוץ לארה"ב) יאמר שכאן אסור לרשום "שיטה לטיפול בבני אדם". אם כי, כמובן, יש דרכים לעקוף את זה.

1 כאן נקבו בשם של בעיה מסויימת
אפל נגד אפל 375592
חברת המוסיקה אפל (ששייכת לחברי ושאירי הביטלס) תובעת את אפל מחשבים על הפרת הסכם משנת 1991. עפ"י ההסכם, אפל מחשבים יכולה להישתמש בלוגו התפוח הנגוס רק בתחום המחשבים ולא בתעשית המוסיקה. חברת אפל דורשת מאפל מחשבים להפסיק להשתמש בלוגו בפירסומות ל iPOD ובתוכנה להורדה וקניית שירים iTune. אפל מסרבת לאפשר לאפל למכור גירסה דיגיטלית של שירי הביטלס.
אפל נגד אפל 375606
תגובה 343007.
אפל נגד אפל 375681
זה לא ממש קשור, כי זה ויכוח מתחום סימני המסחר (trademarks) ולא מתחום הפטנטים. הם קרובים, אבל שונים מאוד זה מזה.
קול השתיקה 376614
אז אולי זה יותר מתאים. המו"ל של המלחין ג'ון קייג' תבע את מייק באט ששם ערוץ בלי מוסיקה באלבומו גרפיטי קלסי. באט שילם 100000 פאונד. ניראה לי שיש משהו בתביעה של המו"ל משום שקייג' השתמש בשתיקה כדבר אמנותי, אבל רק אם נשארים בתחום המופשט פילוסופי של הדיון המשפטי.אני חושב שהתביעה הקטנונית הזו מסוכנת בגלל שבעקבותיה אפשר יהיה לתבוע על שימוש במעבר אקורדים מיוחד (יש דבר כזה?), צרוף ייחודי של כלי נגינה, או דברים דומים.
(אני מקווה שאני לא חוזר על דברים שכבר נכתבו).
קול השתיקה 376616
*המפיק* של קייג'.
קול השתיקה 376619
the publishers of the late US composer John Cage
קול השתיקה 376622
בהחלט. "publisher", כאשר מדובר במוסיקאים, הוא מפיק.
קול השתיקה 376623
כאשר מדובר במוזיקה קלאסית, סביר בעיני יותר ש-publisher הוא המוציא לאור של התווים.
קול השתיקה 376740
הוציאו לאור את התוים של היצירה ההיא של קייג'? האם בכל פעם שאני שם דף ריק במדפסת אני מפר זכויות יוצרים?
קול השתיקה 376743
הסר דאגה מליבך. זה רק כשאתה מדפיס חמשות, ומספר התיבות זהה למספר התיבות ב-‏4:33, כולל החלוקה לפרקים.
קול השתיקה 376807
אתה מתבקש לעבור לעברית.
קול השתיקה 376836
4:33 או "ארבע דקות ושלושים ושלוש שניות" היא יצירה(?) מפורסמת של ג'ון קייג'. היא כוללת "33'4 דקות של שקט. וזהו.

היא מזכירה את ה"מזרקה" של דושאן בכך שגם היא אומנות מודרנית ששואלת מה זה בעצם אומנות מודרנית - אבל במוזיקה ולא באומנות הפלסטית.
קול השתיקה 376840
מזכירה מאוד את המזרקה ההיא, וגם את ''הפסתרן'' (אם אינני טועה. אותה יצירה שבה הפסנתרן רק מתכונן לנגן, אבל לא מגיע לנגינה עצמה).
תשוחרר ה"מזרקה" בסביבתה הטבעית! 378541
אין חדש תחת שמש האייל 376842
הפתיל שבו תגובה 211609.
אין חדש תחת שמש האייל 376867
אם כך, צריך להמליץ (לראשונה על דפי האייל!) על הספר בו קראתי לראשונה על ג'ון קייג'!
קול השתיקה 387313
אבל הפרת זכויות יוצרים כוללת מקרים של העתקת חלק מהיצירה... לכן גם חמשה עם 10 שניות של שקט היא עבירה על החוק (sampling).
קול השתיקה 376646
באמת? ומה זה producer?
קול השתיקה 376617
שתי עובדות משמעותיות שנשמטו(?) מהתקציר של רב"י: מייק באט כתב ברשימת השירים שבתקליט שהערוץ השקט הולחן בשיתוף קייג'. באט הבטיח לשלם סכום 6-ספרתי לא ידוע כדי להסיר את האיום בתביעה (אשר לא נבחנה בבית המשפט).

למרות שתי ההקלות - העניין עדיין תמוה ומגוחך.
קול השתיקה 376703
ושמעת על המקרה שמלחין נתבע על הפרת זכויות היוצרים של עצמו?
קול השתיקה 376725
לא. אבל אם הוא מכר את זכויות היוצרים שלו (למשל לתאגיד חסר-פנים שמנוהל ע"י רפובליקנים טיפשים ואכזריים) אז זה יכול לקרות..

דבר דומה קרה עם ג'ורג' מייקל וסוני, לא?
קול השתיקה 376826
משהו כזה. עכש"מ, לכל שיר יש אוטומטית שתי זכויות, ההפצה והשיר עצמו. בסוף שנות ה 1960 ג'והן פוגרטי (מלהקת קרידנס קלירוטר) מכר את זכויות ההפצה לשיר "רץ בג'ונל" לחברת פנטסי, וזו תבעה אותו ב 1994 על שיר "היש הזקן במורד הרחוב," והאשימה אותו שהוא גנב מעצמו. התביעה נדחתה אחרי שפוגרטי ניגן בגיטרה בבימה"ש והראה לשופט שמדובר בשני שירים שונים.

קול השתיקה 376709
רגע, אי אפשר במקרה כזה לטעון שמדובר בביצוע חדש של היצירה, ואז צריך לשלם רק תמלוגים על השימוש בלחן המקורי?
זה רעיון! 384407
משרד הפטנטים האמריקאי יפעיל את תוכנית Peer to Patent שבה אנשים יוכלו להצביע על כך שבקשות פטנטים מנסות לרשום רעיונות שכבר קיימים במוצרים בשוק ורעיונות אשר אינם מתאימים להרשם כפטנטים.

זה סימן רשום? 384501
ועכשיו: וול-מארט דורשת את הזכויות על "סמיילי".
ציטוט: "תהליך ההפרטה המואץ של התרבות והשפה עלול לסמן את סופה של התרבות כפי שאנו מכירים אותה. יש הצופים כי לא ירחק היום שבו יידרשו בני אדם לשלם עבור עצם אמירתן של מילים מסוימות או ציורם של איורים שנרשמו כסימן מסחרי, וכי המגמה צפויה להתרחב גם לתחומים נוספים כמו צבעים, ושחברות המזוהות עם גוונים מסוימים - כמו קוקה קולה עם אדום ואיי.בי.אם עם כחול - יתחילו לתבוע גורמים שיעשו שימוש בצבעים אלו."
זה סימן רשום? 384594
חשבתי פעם לכתוב מאמר או סיפור קצר, ובסופו להוסיף רשימה ארוכה של כל הסימנים הרשומים המורכבים מהמילים במאמר. שימוש מושכל במילים יכול להוביל ליחס של כשלושה סימנים רשומים לכל מילה.

מתוך Oxford Advanced Learner's Dictionary:
This dictionary includes some words which have or are asserted to have proprietary status as trade marks or otherwise. Their inclusion does not imply that they have acquired for legal purposes a non-proprietary or general significance nor any other judgement concerning their legal status.
פטנט משהו משהו 385961
פטנט משהו משהו 385965
איש דגול
איך אפשר לקרוא את זה? 387000
איך אפשר לקרוא את זה? 387013
עם Adobe Acrobat reader.
אני לא בטוח שזה משתלם.
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 387251
סוני מתכננת לאסור על מכירת משחקי פלייסטיישן 3 מיד שניה, באמצעות שינוי הסכם משתמש-הקצה שכלול בכל משחק, כך שהרוכש יקבל רק רשיון להפעיל את התוכנה על הקונסולה שלו, אבל הדיסק הפיזי שיקבל לא יחשב בבעלותו.

סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392606
בארץ תנאי כזה מפר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן הסכם משתמש כזה הוא בלתי חוקי. הוצאת אוקספורד ניסתה את הטריק הזה בעבר.
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392614
באמת? איך זה מפר את כבוד האדם וחירותו? יש לך במקרה מראה מקום של פסק הדין בעניין?
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392933
אין לי מראה מקום לפסיקה בנושא, כי עד כמה שאני יודע (ו-IANAL) הנושא ברור ולכן לא הגיע מעולם לבית המשפט. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי אין פוגעים בקנינו של אדם. הגבלה על מכירה של דבר מה שקניתי מהווה פגיעה בקניין.
שמועה אומרת שלפני לא מעט שנים, ביל גייטס שקל להוסיף תנאי דומה להסכם הרשיון. הרעיון נפל לאחר שעורכי-הדין של מיקרוסופט אמרו שזה לא יחזיק מעמד בבית המשפט (בארצות הברית).
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392947
שילמתי כסף לבנק וקיבלתי כרטיס פלסטיק. הבנק דורש ממני שלא להעביר את הכרטיס לאף אחד. האם יש כאן פגיעה בלתי-חוקתית בקנייני?

אתה מניח כמובן-מאליו שהמשחָק הוא רכושו של המְשָחֵק בו. עד כמה שאני יודע זה ממש לא כך בתוכנה: יש לך רשיון שימוש בתוכנה (חלונות למשל), אך לא בעלות עליה. על פי תנאי הרישיון, אסור לך להעתיק או לשנות את התוכנה. לא נראה לי "בשמיים" לאסור עליך להעביר את הרישיון לצד ג'. בעצם, אני די בטוח שכתוב על הדיסק חלונות שלך "למכירה עם מחשב חדש בלבד".
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392953
שטויות. אני נותן את הכרטיס שלי לילדי. זה כספי!
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392966
תהיה בריא, אבל זו הפרה של תנאי השימוש בכרטיס. מזלך שאתה אלמוני.
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392954
לא קנית *כרטיס אשראי* מהבנק. לעומת זאת, כן קנית *רשיון* לשימוש בחלונות (או Fedorea Core). מותר לך למכור את הרשיון תחת אותן ההגבלות שבהן קנית את הרשיון. לאחר שקנית מחשב עם חלונות "למכירה עם מחשב חדש בלבד" מותר לך למכור את ה*מחשב עם חלונות* ללא הגבלה.
זכות הקניין לא אוסרת על מכירה של מוצר עם הגבלות (למשל מכרתי לך רשיון לשימוש בתוכנה לשלושים יום). אם קנית ממני רשיון לשימוש בתוכנה לשלושים יום, אתה יכול כעבור יומיים למכור את הרשיון לשימוש בתוכנה ל-‏28 יום לצד שלישי.
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392959
אבל יש מקרים בהם מקובל (ואני מניח שגם חוקי) לאסור על מכירה: מנוי לבריכה, למשל.
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392964
ורשיון נהיגה.
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392970
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 392967
קנית *רישיון* לשימוש בכרטיס האשראי, והוא אישי ואינו ניתן להעברה. אני לא רואה מה ההבדל העקרוני בין הכרטיס הזה לבין הדיסק של חלונות.

ומה לגבי חדר במלון? או כרטיס טיסה? או מנוי בחניון? בכל המקרים האלה רשיון השימוש הוא שמי. אגב, הכסף שבארנקך הוא בבעלותך (אני מקווה). עם זאת, אסור לך להשחית אותו (לא שאני מבין למה).
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 393004
קנית שירות מסויים, הכרטיס (כמו כרטיס המנוי לבריכה) הוא רק סממן של השירות הזה, שנועד לסייע לך לקבל אותו בקלות.

דווקא החדר במלון הוא הדוגמא הכי מוצלחת להבהרת הנושא: אתה לא קנית את החדר, כמובן, אלא קנית שירותי לינה לפרק זמן מוגבל. אם כי, דווקא במקרה הזה, מאוד קל "למכור הלאה" את השירות שקנית. לא מזמן הייתי בחופשה באילת עם זוג נוסף, והמלון שלהם היה מוצלח יותר משלנו. בשל נסיבות מצערות, הם נאלצו לחזור מוקדם, ואנחנו "השתלטנו" להם על החדר, בלי שום בעיה מאף אחד.

מנוי בחניון הוא לא פר אדם, אלא פר כלי רכב. אתה יכול לבוא מחר לחניון ולהגיד שהחלפת רכב, והם ירשו לרכב החדש להכנס, בלי קשר לזהות הנהג.
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 393037
כשאתה אומר "פר אדם", אתה מתכוון למינוטאורוס?
סוני: אסור למכור משחקי פלייסטיישן יד שניה 498822
עקרונית, אם קניתי מוצר, מותר לי למכור אותו הלאה תחת אותם התנאים, והסכמי הרשיון לא יכולים למנוע את הזכות הזאת ממני. המאמר http://en.wikipedia.org/wiki/First-sale_doctrine מתאר כמה מקרים דומים בעבר, בהם יצרניות התוכנה טענו שהן מוכרות "רישיונות" ולא "מוצרים". ברוב המקרים בתי המשפט לא קיבלו את הטיעון הזה כשעלה לדיון, אבל יש כמובן חריגים.
בילוי עם עו''ד פטנטים 507486
ג'ונתן קורבט - ג'ינג'י, תוכניתן ועורך Linux Weekly News - שם את נפשו בכפו ובילה כמה שעות בתוך אוכלוסיה צפופה של עורכי־דין המתמחים בפטנטים בכנס שנעשה בנושא. למזלינו הוא חזר משם בשלום, וגם דיווח על כך ב:
ציטוט מעניין:

Mark Lemley asserted a couple of times that actual copying of patented technology is only alleged in a tiny fraction of software patent suits. In other words, most litigation stems from inadvertent infringement. Michael Meurer added that there is a direct correlation between the amount of money a company spends on research and development and the likelihood that it will be sued for patent infringement. In most fields, he notes, piracy (his word) of patents is used as a substitute for research and development, so one would ordinarily see most suits leveled against companies which don't do their own R&D. In software, the companies which are innovating are the ones being sued.

כלומר פטנטים על תוכנה באופן כללי מפריעים למי שבאמת מפתח.

נושא קשור אחר מהזמן האחרון: מיקרוסופט משתמשת בפטנטים כדי לפגוע במתחרים. בתחום המערכות המשובצות מיקרוסופט סובלת מתחרות קשה. אחת הדרכים שבהן היא משתמשת היא איום בתביעת פטנטים.

בשביל שאיום כזה יראה משמעותי יותר צריך גם לתבוע מדי פעם. ר' התביעה של מיקרוסופט נגד יצרן מכשיר הניווט TomTom. אולם זהו ככל הנראה רק קצה הקרחון של השימוש בפטנטים כאן: http://laforge.gnumonks.org/weblog/2009/02/27/#20090...

עוד על הפטנטים האמורים:
כשלא מצליחים להתחרות, שולפים את הפטנטים.
בילוי עם עו''ד פטנטים 507606
מישהו יכול להסביר מה הסיפור עם Bilski, שמופיע בכל דיון על פטנטים בתחום התוכנה?
בילוי עם עו''ד פטנטים 507920
פסק דין תקדימי בארה"ב מהשנים האחרונות:
(לא ערך מוצלח במיוחד. לפחות לא בזמן כתיבת ההודעה הזו)

הפסיקה הזו מתייחסת לפטנטים על דברים מופשטים (במקור: פטנט על שיטה עסקית, אולם גם תוכנה היא מופשטת באותה מידה)

אתר GrokLaw הידוע בשנאתו לפטנטים ואשר לפעמים גם חוטא בכתיבה לא ממש מדוייקת כתב על כך:
מנגד טוענים שהדרישה שההמצאה תהיה קשורה למכשיר קלה יותר מדי לעקיפה כשמדובר על תוכנה ולכן נמשיך לראות פטנטים על תוכנה.

(יש למישהו הסבר מוצלח יותר?)
בילוי עם עו''ד פטנטים 507910
המסקנה (פטנטים על תוכנה באופן כללי מפריעים למי שבאמת מפתח) לא בהכרח נובעת מהציטוטים. הכשל הוא ההנחה שמה שמתבטא בליטיגציות הוא עיקר ההשפעה של הפטנטים. והרי ייתכן, על-פניו, שהפטנטים מונעים באופן כה מוצלח פירטיות של טכנולוגיית תוכנה, עד שחברות בכלל לא מנסות ללכת בכיוון הזה; מה שנשאר הוא הפרת פטנטים בלתי-מכוונת, ולכן הנתבעות הן בעיקר חברות חוקרות ומפתחות. אבל אולי אם יבטלו את הגנת הפטנטים אז נראה מבול של העתקת תוכנה שיהרוס את אפשרות פיתוחה.

אנלוגיה (לא באמת נחוצה, אבל מוצאת חן בעיניי ואני לא יכול להתאפק): אפשר לטעון שפסי האטה בכביש גורמים בעיקר נזק, כי רוב האפקט שלהם הוא לגרום זעזוע ואולי אף תאונות קלות לנהגים תמימים שלא שמו לב להם ונסעו מהר.
בילוי עם עו''ד פטנטים 507913
אנלוגיה מצויינת, כיוון שפסי האטה בכביש הם (ברובם המכריע) בריונות נטו, פגיעה ברכושם של אזרחים תמימים (ותמימים פחות) ועברה בוטה על החוק (האוסר הצבת מכשול בדרך על מנת ליצור הפרעה לתנועה).
בילוי עם עו''ד פטנטים 507937
אם אינך מתייחס למטרתם המוצהרת, לא עשית הרבה כדי לשכנע.
בילוי עם עו''ד פטנטים 507916
המסקנה הזו שגויה. הזכר בדימוי של הפטנטים לשדה מוקשים. כשאתה מפתח תוכנה, אתה לא יכול לדעת שדרכת על פטנט בזמן. יש פטנט כמעט על כל דבר. גם על דברים שטותיים.

יש הפרות של פטנטים על ימין ועל שמאל. על רובן לא תובעים. רובן המוחלט הוא בגלל פיתוח מקביל.

הענקת פטנט לוקחת כמה שנים. זהו בערך מחזור הפיתוח של תוכנה.
עקיפת פטנטים 514503
דוגמה שנתקלתי בה הרגע לעקיפה של פטנט:

למיקרוסופט יש "פטנט על VFAT". או ליתר דיוק: על יצירה של שמות קבצים ארוכים במערכת קבצים דומה. הפטנט הזה שנוי במחלוקת אולם בינתיים הנסיונות להוכיחו כשגוי נכשלו.

הנוהג של בזבוז משאבים על עקיפת פטנטים אינו חדש. זוהי רק דוגמה יותר מפורסמת ויותר חשופה. בד"כ הדברים הללו נעשים במקומות פחות גלויים.
עקיפת פטנטים 515461
אני חייב לציין שלא הבנתי דבר מהקישורים שהבאת.
שידור אפיזודי 518941
לפני יותר משש שנים חברת מחקר שוק הבינה שיש תחום שהולך להיות פופולרי: שידור תוכן דרך האינטרנט. המשפטים הבאים הם הנח בלבד שלי ולא מבוססים על עובדות. אני משאיר לקוראים לשפוט לגבי אמינותם.

הם סקרו את השוק וחיפשו רעיונות. הם הבינו שסביר להניח שאת התוכן נוח לצרוך בנגנים ניידים (כדוגמת הריו, שכבר היה אז) אולם שעדיף להשתמש במחשב אישי אשר מחובר לאינטרנט כל הזמן כדי להוריד את התוכן. כך נולד פטנט US7,568,213

(בחזרה לעובדות מוצקות יותר)
הם הפטנט מתייחס ל"שידור אפיזודי". כלומר שידור של חלקים (פרקים) של התוכן בנפרד, בניגוד למודל המקורי של שידור בזמנים קבועים.

כשנה (או אפילו פחות) לאחר מכן החלו הפודקסטים להפוך להיות פופולריים. פודקסטים הם, מבחינה טכנית, ערוצי RSS אשר התוכן שלהם הוא קובצי שמע ו/או וידאו במקום "סתם" מלל. לפרטים נוספים:
מכאן שגם הם סוג של "שידור אפיזודי" וגם הם משתמשים באותו פטנט.

שימו לב שהפטנט לא הוגש ע"י חלוצת טכנולוגיה. החברה המדוברת היא חברה אלמונית בתחום. היה לה מספיק שכל, זמן וכסף לאתר טכנולוגיה שנחשבת חדשנית ולרשום עליה פטנט.
שידור אפיזודי 518981
הפטנט הוא על הורדה אוטומטית של פרקים, תוך כדי התחשבות בגודל הזכרון הפנוי וכן הלאה. הפטנט אינו על שידור podcast-ים, כי כאמור podcast היה בגדר "ידע קודם" ב-‏2001.
520403
בית המשפט אסר על מיקרוסופט לשווק את וורד בארה"ב
רשות הפטנטים שוקלת אם לשקול מחדש פטנטי תוכנה 531247
רשות הפטנטים פרסמה את מדיניותה לגבי פטנטי תוכנה 561809
ממש לאחרונה (30/12/2010), רשם הפטנטים פרסם את עיקרי מדיניותו לגבי רישום פטנטים בתחום התוכנה, עליה הוחלט ברשות הפטנטים.

בעיקרון, נקבע שתוכנה בפני עצמה אינה אמצאה כשירה לפטנט: "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט". יחד עם זאת, תוכנה שהיא חלק ממערכת יכולה להיות אמצאה כשירה לפטנט: "האמצאה נבחנת בכללותה מבלי להפריד את רכיבי התוכנה מרכיבי החומרה ומבלי להתמקד בתוכנה אלא בתרומת האמצאה ביחס לידע הקודם".
מלחמת פטנטים בתחום הסלולרי 537372
לפני כמה חודשים תבעה נוקיה את אפל על הפרת פטנטים. אפל הגיבה בתביעה נגדית על הפרת פטנטים אחרים.

השבוע החליטה אפל לתבוע את HTC:‏
תגובת החברה:
מלחמת פטנטים בתחום הסלולרי 537791
בהמשך לתגובת החברה: המנכל לשעבר של סאן לשעבר, ג'ונתן שוורץ, מספר קצת על הבעיות שנגרמו לו מהפטנטים:
בין השאר הוא גם מזכיר בקשת פטנט יצירתית:
מלחמת פטנטים בתחום הסלולרי 583819
למי שבמקרה לא שם לב, בתחום הסלולרי יש מלחמת פטנטים של ממש. כולם תובעים את כולם. בין השאר משתדלים שם גם להתחמש בפטנטים מחברות קיימות. גוגל היא חברה צעירה יחסית (בעיקר בתחום הטלפוניה) ולכן היתה צריכה להשקיע לא מעט גם ברכישת פטנטים.

היא נכשלה בניסיונה לרכוש את הפטנטים של חברת נורטל (Nortel [Wikipedia]). לאחר מכן היא קנתה את חטיבת הטלפונים הסלולריים של מוטורולה (מוטורולה מוביליטי). הסברה הנפוצה לאחר מכן היתה שגוגל רכשה את החברה כדי שיהיו לה יותר פטנטים (להגנה עצמית) או לחילופין: כדי שיהיו לה טלפונים סלולריים משל עצמה. יהונתן קלינגר העלה את הסברה שגוגל רכשה את החברה כדי להזמין תביעה מאפל או מיקרוסופט (אותן הוא מכנה במאמר "טרוליות פטנטים"). נראה שתחזיתו התקיימה, פחות או יותר.

לפני כמה ימים הודיעה חברת Intellectual Voltures (סליחה, Intellectual Ventures), טרול הפטנטים המקורי1, על הגשת תביעה על הפרת פטנטים כנגד גוגל. לזכותה של גוגל יש לאמר שהיא סירבה לקנות רישיון שימוש בפטנט מהסחטן והעדיפה לחטוף תביעה (בניגוד לחברות אחרות בתחום ששילמו רישיון. בין השאר הסתבר שגוגל היא גם אחת החברות שהשקיעו בטרול הפטנטים האמור (אבל לא היחידה. תוכלו למצוא שם את אדובי, אמאזון ואפל, וזה רק מהחברות שמתחילות ב-A).

אז לסיכום: גוגל תובעת את גוגל?

________
1 אחד ממייסדי החברה הוא פיטר דטקין, שעבד לפני כן כעורך דין של אינטל, וטבע את המונח "טרול פטנטים" ככינוי גנאי לנתן מירוול, המייסד הראשי, בעת שזה תבע את אינטל (לפני ייסוד החברה).
מלחמת פטנטים בתחום הסלולרי 584191
פשוט מתוק.
ההתנהלות של קורפורייט אמריקה תמיד מזכירה לי את הסצנה היפהפיה מדוע לא נוכל להסתדר? מתוך "הפלישה ממאדים".
מלחמת פטנטים בתחום הסלולרי 596932
כתבה על הפטנטים של נורטל לשעבר.

הם ניקנו, כזכור, ע"י קבוצה של מספר חברות (אפל, EMC, מיקרוסופט, RIM, סוני-אריקסון). בהמשך החברות הללו העבירו לרשותן 2000 מתוך אותם 6000 פטנטים ועם שאר 4000 הפטנטים הם (כל החברות הנ"ל למעט EMC) יסדו חברה בשם Rockstar. כך נוצר טרול פטנטים שלא כבול לכל מיני מגבלות של החברות הנ"ל, אך מכניס להן כסף.

דרך אגב, מסתבר שחברת נורטל השקיעה המון משאבי פיתוח בפטנטים הגנתיים (לפי הכתבה). אולי זו עוד אחת מהסיבות שהיא לא הצליחה לעמוד בתחרות (ספקולציה פרטית שלי)?
מלחמת פטנטים בתחום הסלולרי 591750
בהמשך למלחמות הפטנטים שמשתוללות לאחרונה בתחום הטלפונים הסלולריים ולתגובת החברה הנ"ל: כתבה ב־Ars Technica על הופעות קודמות של כל מיני חלקים של ממשק המשתמש של ה־iPhone:
מלחמת פטנטים בתחום הסלולרי 601445
למי שהצליח במקרה לפספס את זה, אפל זכתה בתביעה בסכום של מיליארד דולר נגד סמסונג. למרות דיווחים שונים לא מדובר על הקנס הגדול ביותר שנפסק בתחום (מיקרוסופט חויבה לשלם מיליארד וחצי דולר לאלקטל, לדוגמה). אך מדובר על סכום נכבד למדי.

מסתבר, בין השאר, שעורכי הדין של סמסונג לא שמו לב לעובדה מצערת: ראש חבר המושבעים מכיר היטב את תחום הפטנטים בארה"ב. למעשה, יש לו פטנט מופרך (על פניו) משל עצמו, והיה חשוב לו להעביר את המסר שצריכים להגן על הפטנטים הללו.
גוגל היא מיקרוסופט החדשה? 548432
נראה לי שעכשיו סוף־סוף אפשר להכתיר באופן רשמי את גוגל כיורשת של מיקרוסופט:
עוד פטנטים 569839
חדשות פטנטים נוספות:

* שחר שמש מדווח על שימוש בפטנטים לסחיטה. לא חדש במיוחד (הדבר היחיד שחדש כאן שזה לא עובד, ולכן אנחנו יכולים לראות את המנגנון).

* דיווח לא אובייקטיבי (אבל לפחות מבדר משהו) מהצד המפסיד במשפט פטנטים. בית המשפט חובב הפטנטים במזרח טקסס עזר לטרול נוסף. בין ההשגים במשפט:
- הפטנט המקורי היה ממילא מטרה נעה
- נדרש פירוש יצירתי שלו כדי שיהיה תקף
- התוכנה המפרה לא השתנתה בצורה מהותית (לעניין הפטנט) עוד מלפני זמן הגשת הפטנט ולכן יכולה להחשב בעצמה כ-prior art.

אל חשש. בית המשפט הנכבד לא נתן לפרטים קטנים כאלה להפריע לו.

מה הפלא שעם הצטברות יותר ויותר מקרים מהסוג הזה, גם ה-FDA (סליחה, ה-FTC) בארה"ב מתחילה לטעון שיש בעיות רציניות במערכת הפטנטים בארה"ב?
(זהירות: המון עמודים)
עוד פטנטים 569940
לא היכרתי את החידושים החדשות האחרונות בנושא פטנטי התוכנה. תודה.
בארץ? 590543
רשם הפטנטים הישראלי החליט לבחון מחדש את הפטנטים על התוכנה בישראל. בניגוד למדיניות קודמו נראה שהוא מתכוון לאשר פטנטים על תוכנה.
גנרל טבע 624014
במסגרת העליהום התקשורתי על חברת "טבע", בדק שניר הנדלר בכלכליסט את שינויי חוקי הפטנטים בארץ שנעשו לכאורה לטובתה של יצרנית התרופות הגנרית המובילה:

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים