הכפור משחק בכוחו 3635
תרגום לשיר של אמילי דיקנסון

הכפור משָׂחֵק בכוחו,
עורף כֹּה וָכֹה פרחים.
ואלו, שמחים בחלקם,
אינם מוחים.

מסתלק הקוטל הזהוֹב.
השמש מִמַעל, אדיש,
מסמן יום נוסף בעולם
בשביל אֵל שפָּסַק: "כי טוב".



אמילי דיקנסון

אמילי דיקנסון



Apparently with no surprise,
To any happy flower,
The frost beheads it at its play,
In accidental power.
The blond assassin passes on.
The sun proceeds unmoved,
To measure off another day,
For an approving God.

קישורים
אמילי דיקנסון - ויקיפדיה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

גירסה קצת שונה לשיר של דיקינסון 627035
הכפור משחק בכוחו,
עורף כה וכה פרחים.
ואלו, שמחים בחלקם,
אינם מוחים.

חולף הקוטל הזהוב.
השמש, אדיש,
מסמן יום נוסף
עבור אל שפסק: "כי טוב".
גירסה קצת שונה לשיר של דיקינסון 627046
לעומת הגרסה הראשונה למעלה, קיצרת כאן את השורות השישית והשביעית. זה פוגע במשקל, לא? האם יש כאן "רווח" מכיוון אחר שמצדיק את זה?
גירסה קצת שונה לשיר של דיקינסון 627048
בהחלט יש רווח. המשקל נמרץ יותר, והמסר לדעתי נקלט טוב יותר.

בגירסה הראשונה הוספתי מילים שלא קיימות במקור. (''ממעל'', ו''בעולם''). בגירסה המשופרת כשהשמטתי אותן, אני קרובה יותר למקור.
גירסה קצת שונה לשיר של דיקינסון 627056
שתי המילים האלו לא קיימות במקור, אבל לדעתי תורמות משהו. ובאשר למשקל, באוזני שתי השורות נשארות קצת פרוזאיות, חסרות... משקל.
גירסה קצת שונה לשיר של דיקינסון 627103
לענין המשקל:
משקל השיר המקורי לא נשמר כלל בתרגום שלך.
המשקל המקורי מתאים בדיוק להכנס כבית בשיר
In the court of the Crimson King
(הקוראים מוזמנים להמהם)

כיצד נהוג בתרגום?
האם לשנות את המשקל לטובת העברת המסר או שמעדיפים לכלוא את השיר במשקל המקורי גם במחיר אי דיוקים?
בחצר המלך הארגמני 627152
הקוראים מהמהמים בהנאה :-)
בחצר המלך הארגמני 666928
הקישור המקורי נחסם.
הנה אחד אחר ששומר על רוח המקור.
דצמבר 1996 יפן - ג'ון ווטון בס ושירה, סטיב הקט בגיטרה, צ'סטר תומפסון תופים, איאן מקדונלד חליל, ג'וליאן קולבק קלידים.
גירסה קצת שונה לשיר של דיקינסון 627172
וואו, עלית לבד על ההתאמה לחצרו של מלך הארגמן? זה לא רק מתאים במשקל, אלא גם, כמעט, בהתאמת המנגינה למשמעות השורות (גליץ' קל בשורות 3-4), ואפילו באווירה (החלפת השבריריות של דיקינסון בנפיחות הפרוגרסיבית מוסיפה אירוניה לתענוג).

האם נהוג בתרגום לשמור על המשקל? נדמה לי שזו נחשבת שאיפה, ושגדולי המתרגמים מקפידים על כך, אבל לא ברור לי שזו שאיפה חשובה. תלוי, כמובן, בחשיבותו של המשקל במקור.

מעריצי הופשטטר שקראו את Le Ton Beau de Marot זוכרים את לעלמה חולה, שיר צרפתי מתקופת הרנסאנס שמסתפק בשלוש הברות לשורה. רוב מי שקרא מן הסתם לא עמד בפיתוי להקדיש כמה דקות לנסות לתרגם את זה לשפתו הוא‏1. אין הרבה טעם לתרגם אותו עם יותר הברות בשורה (הופשטטר ותלמידיו ומרעיו כן התנסו בלרדת לשתי הברות, ולאחת). אבל נשים את כל זה בצד, כי כאן המשקל הוא כל הפואנטה של השיר, ואפשר לומר - הגימיק שלו.

ב"קובלא חאן" נדמה לי שיש חשיבות אווירתית למשקל, בפרט לשורות הארוכות ברוב השיר, ולקיצור השורות בחלקו האחרון. יפה שמר על זה ראובן אבינועם (גרוסמן) (בעקבות תגובה 588146).

מה בנוגע ל"העורב"? תרגום המופת של ז'בוטינסקי שומר למופת על המשקל. נדמה שהמשקל גם כאן חשוב לאפקט של השיר, אבל האמנם? אם מישהו היה מתרגם אותו באותה הצלחה מבחינת חריזה, קצב ומשמעות, אבל בשורות קצרות יותר, האם באמת התוצאה היתה טובה פחות? אולי דווקא יותר?

ובנוגע לרוב השירים, כולל זה שלמעלה, יש בו מוזיקה שנובעת מהמשקל, אבל אני לא חושב שחשוב דווקא המשקל הזה. לדעתי אפשר אפילו לוותר על משקל קבוע בכלל, אם שומרים על מוזיקה כלשהי. התרגום של אפרת באוזני איבד משהו מהמוזיקה, אבל נשאר מספיק.

1 אחרי קצת ניסיונות, עולות שתי מסקנות ברורות. (א) ברצינות, השורה הראשונה ("Ma mignonne") חייבת להיתרגם "חמדתי", (ב) הרבה יותר כיף לתרגם לא ברצינות - "מאמיניו". אחרי שעה של נבירה בספריות עולה גם ששמעון זנדבנק הקדים אותנו. לא זמין ברשת. "חמדתי", למי שתוהה.
גירסה קצת שונה לשיר של דיקינסון 627179
כן, חשבתי שזה משקל פומפוזי סטנדרטי.
למרות שהאנגלית שלי טובה תמיד היה לי קושי להבין שירים בשפה זרה.
גם במקרה הזה השיר היה סתום לי עד שהכנסתי אותו למלודיה, רק אז התגלו לי הרבדים הרגשיים שבו.
ונראה לי שבכלל מיותר לתרגם שירים.
שיר טוב תמיד יהיה שזור בשפה ובתרבות בן נכתב שלא ניתן יהיה להתיק אותו מהן בלי לאבד את קסמו, ושיר לא טוב אין צורך לתרגם.
הפרשנות של מיקי מילר תגובה 627157 האירה לי רבדים בשיר שלא הייתי מגלה לעולם. אבל משנאמרה ברור לי שהמפתח לכל הבית השני הוא בכפל המשמעות של unmoved שתרגום שלו לעברית לעולם יהיה בעייתי‏1.
__________________
1 עכשיו כשאני חושב על זה, המילה המתאימה לכפל המשמעות היא מוטרד: השמש מתקדם לא מוטרד.
הממ...

נראה כאילו לא מופתע
כל פרח עליז
כשהכפור עורפו מתוך משחק
בכח כה פזיז

הולך הרוצח הזהוב
השמש לא מוטרד
מוסיף למדוד לרשום עוד יום
עבור אל מרוצה
גירסה קצת שונה לשיר של דיקינסון 627209
שיר טוב שמתורגם מאבד לפחות חלק מקסמו המקורי, אבל כשהוא מתורגם טוב, הוא מקבל קסם חדש. לא צריך לתרגם שירה, אבל זה יכול להיות תרגיל מלהיב, למתרגם ולקורא.

(ולניסיון התרגום - למה לא לאמץ מדליה אפרת לפחות את השורה האחרונה? גם חרוז, וגם היא עומדת היטב באתגר למתרגמים שלמדתי מהופשטטר - היא נראית כאילו (א) היא נכתבה במקור בעברית, (ב) אי אפשר לתרגם אותה לאנגלית.)
גירסה קצת שונה לשיר של דיקינסון 627226
האל במקור הוא סביל, והשתדלתי לשמור על הסבילות שלו, וגם כאן כפל משמעות קטן - אל מרוצה הוא אל שמרצים אותו.
באמת יצא לי תרגום די טכני. שמרתי על המשקל והמשמעות אבל הרגש הלך לאיבוד בבית השני.
התרגום של דליה אכן שומר על רוח המקור למרות (או אולי בגלל) שהוא יוצק לתוכו אסוציאציות של קהל היעד השונה.
קראתי את הערך הרפתקאות אליס בארץ הפלאות [ויקיפדיה]. יש שם השוואה נאה בין חמישה תרגומים.

אז כמה חירות יש למתרגם?
כמו בבישול, מסתבר: כמה שהוא לוקח.
האל לא סביל 633502
לדיקינסון יש חשבון שלם עם האל. האל פה פעיל מאד. הוא affirming ז"א מאשר, מסכים, קובע "כי טוב". והאל בכלל פעיל. affirming לפי הבנתי הוא אל שראה את עולמו שיצר וקבע "כי טוב". עכשיו, לאמילי דיקינסון חשבון איתו: ראה מה יצרת.
האל לא סביל 633615
approving , כאילו? ולא affirming ?
תגידי, קראת את השיר?
עוד אפשרות 627037
כאילו כלל לא מופתעים
אותם פרחים מאושרים
עת כפור עורפם מתוך משחק
בכוח כה מקרי.
רוצח לבנבן חולף
השמש נע, אדיש
למדוד עוד יום בשביל האל
אשר אמר ''כי טוב''.
627042
כנראה עם לא מפתיע,
לכל פרח שמח,
כפור beheads אותו במשחק שלו,
בכוח בשוגג.
הרוצח בלונדיני עובר הלאה.
השמש ממשיכה אדישה,
כדי למדוד את ביום אחר,
לאלוהים אישור.
627066
ככל הנראה עם לא מפתיע
כל פרח מאושרת,
הכפור beheads אותו במשחק שלו.
בשלטון בשוגג.
המתנקש בלונדיני עובר על.
השמש ממשיך להישאר אדישים אליהם.
כדי למדוד ביום אחר,
לאלוהים המאשר.
627045
למערכת האייל הקורא: אתם דנים ושוקלים אם לפרסם שירים ותרגומים הנשלחים אליכם, אבל בקשר ל"שירים" כביכול המוצגים כתגובות אתם לא שוקלים כלום, לא מסננים, לא מוחקים.
הייתי מציעה שתפעילו שיקול ספרותי גם לגבי תגובות כאלו.
מחיקת תגובות 627047
נכון. הכלל שלנו, בדיוני שירה כמו גם בדיוני פוליטיקה, הוא להסיר תגובות רק במקרים של קללות, השמצה וכו', וכן בגלל סיבות טכניות שונות. מאידך, אנו מקווים שגם לקוראים ברור שאין ''חותמת'' של המערכת לשירים המופיעים בתגובות, ויש ''חותמת'' כזו - יהיה ערכה מה שיהיה - לשיר שבחרנו לפרסם בראש דיון.
חג החירותנא 627050
לא רבים מתרגמי השירה שמרשים לעצמם לשנות לחלוטין את סדר השורות כפי שנעשה כאן בבית הראשון, וזה נוסף על סטייה תוכנית - במקור הפרחים אינם מופתעים, בתרגום הם אינם מוחים. אבל התוצאה נאמנה מאוד לכוונת המקור, עד כמה שאני יכול לשפוט. יופי של תרגום.
חג החירות 627051
(לא יודע מאיפה בא ה''נא'' לכותרת. סלחו נא.)
חג החירות 627131
חג החירותנא הוא אחד משימותיו של חג הפסחא?
חג החירות 627132
*שמותיו
חג החירותנא 627052
תרגום יפה, ואהבתי את הקישור לסיפור הבריאה.
כדי לא למחות צריך רמת מודעות גבוהה יותר מאשר בשביל להיות לא מופתעים. כלומר, בתרגום התיאור פחות מרוחק / מרומז.
אבל השינוי האמיץ ביותר הוא, לדעתי, ההכרעה שהכפור משחק. במקור זה לכל היותר דו-משמעי.
חג החירותנא 627063
לגבי הדו משמעות, חבל לאבד אותה. דו משמעות בשירה תורמת לעומק מחשבתי ורגשי, דבר שכדאי לשמרו בתרגום אם רק אפשר. בשיר שאתה עצמך כותב אתה יכול להיות הכי חד משמעי שתרצה, אבל לא פייר לעשות את זה לשיר של מישהו אחר. לדעתי.
חג החירותנא 627068
at its play
in accidental power

מהי פה הדו משמעות בקשר למשחק ולכוח? אם אתם חכמים יותר ממני, האירו את עיניי....

אגב, במשך שנים לא יכולתי למצוא תרגום לביטוי החריף הנהדר accidental power . ראיתי לנגד עיניי ילד משחק, חובט בידיו מסביב, ומדי פעם חבטתו נתקלת במשהו, ומחבלת בו. עד שלפני כחודש באמצע לילה ללא שינה מצאתי את הפתרון המופיע בתרגומי.
בקשר לאי ההפתעה של הפרחים, כן, בגירסת התרגום המוקדמת מלפני שנים כתבתי: ואלו אינם מופתעים (והשורה המסיימת היתה כמו פה: אינם מוחים). אבל בגלל הקצב וצמצום השורות לא ניתן היה לתרגם את happy לגבי הפרחים. הפעם הכרעתי שאתרגם את happy (מלה חשובה מאד לדעתי) - "שמחים בחלקם" - ואת " לא מופתעים" אכלול במשמתמע בתוך "אינם מוחים".
חג החירותנא 627070
הוא יכול לשחק בכח פזיז, או שהפרחים יכולים לשחק בעת שהוא קוטף ראשיהם מעליהם בכח פזיז, לא?
חג החירותנא 627074
הכוח הוא אקראי, וזו הנוראות שבו. הנאציזם, אפשר לומר. הוא מכה ורוצח תוך כדי משחק משועשע. הוא לא מרגיש שום רגש לנרצחים.
חג החירותנא 627085
חשבתי שהכח הרסני במהותו. ודברים כמו הכפור הכח הוא מטבעם, בתוקף מילתו של אלוהים.

(הבלונדינית הממיתה חולפת על פני הגבעולים הערופים, השמש מפציעה וקוצבת עוד יום)
חג החירותנא 627088
לא הבלונדינית אלא הבלונדיני, כמו ''החיה הבלונדיני'' של הנאצים. והמשוררת בהחלט מטיחה פה דברים נגד אלהים, שברא ומסכים עם עולם בו הרצחנות היא מובנית.
חג החירותנא 627089
אבל יש פה התבוננות בטבע והטבע כידוע, היא נקבה. כמו גם המתבוננת ואולי גם הפרח.
חג החירותנא 627090
המשוררת לא מדברת על Mother Nature ולא כך היא מתבטאת.
ובעברית כפור זה זכר, וכך תרגמתי.
אגב, כשהיא מדברת על הכפור הזהוב אני די נדהמתי מההטרמה של "החיה הבלונדינית" הנאצית אף כי כמובן הכפור לאור השמש כנראה זהוב, וזאת התבוננותה של המשוררת, ויחד עם זאת יש פה הדו משמעות הזאת, כנראה שידעה כבר אז בסוף המאה ה19 על אכזריותם של הפרוסים ותיאוריות הגזע של ה"פילוסופים" הגרמנים, עכ"פ הקוראת והקורא במאה ה21 לא יכולים שלא לחשוב על "החיה הבלונדינית".
חג החירותנא 627091
המשפט The blond assassin passes on הוא דו משמעי גם משום ש-blond assassin יכול להיות הנרצח(ת) הבלונדיני(ת) (ואז גם ה-passed on משנה את משמעותו בהתאם).
חג החירותנא 627094
מאיפה אתה לוקח את זה?
צריך לדעת קצת אנגלית כדי לקרוא שיר באנגלית, אדוני.
האלמנה היוצרת 627117
the widow maker

assassin,לא assassined 633503
אנגלית בסיסית. נו באמת.
חג החירותנא 627092
התיאוריה הזאת היתה עובדת גם אם הנאצים היו נורבגים, הולנדים, שבדים, וכולי. לכן אני לא בטח שהאסוציאציה הלאומית/אתנית שאנחנו ממהרים לשפוט לפיה במאה ה-‏21 תקפה לכוונותיה של המשוררת במאה ה-‏19.
חג החירותנא 627095
כל אחד מביא לשיר את ההטיות שלו. "בלונד" מתאר חום-זהוב בהיר, ובאופן כללי צבע בהיר. וגם, ילדים/ילדות בלונדיניות מסמלות תמימות, טוהר ויופי.
מימיך כנראה לא ראית 633506
מעטה כפור או קרח לאור השמש.
טוב, לא כל אחד הוא משורר, לא לכל אחד יש יכולת פיוטית. מה לעשות.
חבל רק שכל אחד חושב לעצמו שהוא יכול להגיב את תגובותיו, גם בנוגע לשירה.
מימיך כנראה לא ראית 633510
גסות הרוח חיננית לך.
מימיך כנראה לא ראית 633514
בעיקר אהבתי את הדרך האלגנטית בה תגובה 633506 מוכיחה את נכונות תגובה 633506.
חג החירותנא 627098
מזל שלא תרגמה ''צחור השיער'' במקום ''זהוב''.
חג החירותנא 627111
התרגום שלך טוב לטעמי (בהנחה שהקורא מודע לכך שמדובר בתרגום מסוג מסוים). הכפור משחק בכוחו זו פתיחה חזקה ואזכור הכח בשורה הראשונה מאזן את אבדן התיאור של הכח.
באותו האופן, תוספת המילה לטובת הפרחים מחפה אולי על זה שהפסיקו לשחק.
היתי מעדיף קרה זהובה על פני קוטל זהוב, אבל אי אפשר הכל וקישור לנאצים זה תמיד במקום.
חג החירותנא 627115
לא הפתעה גדולה לאף אחד
==

מבלי שיופתע אף
אחד מן הפרחים,
הכפור קוטפו מעל גבעול,
בכח להמית.
קרה זהובה נושבת.
מול קרני השמש,
הקוצבת יום נוסף,
אלוהים מרוצה.
הסתר פנים. 627121
אלוהים לא מרוצה, הוא פשוט לא מתנגד.

____________
כדי שהרוע ינצח די בכך שהטובים ישבו בשקט (אדמונד ברק [ויקיפדיה])
הסתר פנים. 627135
___________
זו אמונה דתית נאיבית, או תרגיל פוליטי להטוטני ליחס לאלוהים תכונות היסטוריות ולשלול ממנו בצד השני תכונות אחרות, שהוגדרו אנושיות.
הסתר פנים. 627138
מצד שני המהדי עדיין בע'יבה, והראגנארוק מתעתד לחזור בכל רגע, מה לנו כי נלין?
הסתר פנים. 627144
רגנארוק זה הסגנון שמטאליקה המציאו כשהם הזדקנו והפסיקו לנגן מהר?
חג החירותנא 627377
השמש ממשיך וחוצה,
קוצב יום נוסף,
לאלוהים מרוצה.
חג החירותנא 627378
לאלוהים שבע רצון.
חג החירותנא 627072
לדעתי זה כח שניתן לך או שמצאת עצמך כבעליו מבלי שהתכוונת, מבלי שידעת שיש לך אותו, או אפילו בעל כרחך.
חג החירותנא 627071
מתרגם אינו מילון או מכונת תרגום אוטומטית. בתרגום של שירה מותר ורצוי שהמתרגמת תבטא את כוונת השיר לפי שיטתה, בשפה אחרת, ובדרכים אחרות. למען האמת, אי אפשר שלא.
למשל, התרגשתי לגלות פרשנות שונה מהקריאה הראשונה שלי - הכפור משחק ולא הפרח!!!
חג החירותנא 627075
תודה לך. ואכן, את/ה מבינ/ה מהו תרגום בכלל, ותרגום שירה בפרט.
חג החירותנא 627285
את מתכוונת לומר, בוודאי, ''אתה רואה את תרגום השירה כפי שאני רואה אותו''
חג החירותנא 627084
לכאורה בלי הפתעה
לפרח בר עליז
הכפור עורפו מתוך משחק
כמו בריון פזיז

ממשיך לו התלין זהוב
ושמש אדישה
מודדת בדרכה עוד יום
לאל הפסיכופאט

__

מצטער, אבל השיר המזעזע הזה מדבר על מוות של ילדים.
חג החירותנא 627086
בעת מלחמה? מתי היא כתבה את השיר המסוים הזה?
What difference does it make? 627096
לי אין מושג, אבל גוגל טוען שזה פורסם לראשונה בשנת 1890.
חג החירותנא 627057
תודה רבה לך ירדן. אכן, קלטת יפה את דרכי בתרגום: לעתים לנהוג בחופשיות מסוימת בתרגום, העיקר למסור את רוח השיר, את כוונתו.
הייתי שמחה לפרםם פה למענכם תרגומים נוספים שלי שהם יצירה מחדש, בעברית, של השיר המקורי. חבל לי שאתם "מחרימים" כל תרגום שכבר התפרסם במקום אחר באינטרנט.
627093
אינך יודע, כנראה, אבל הנאצים דיברו על "החיה הבלונדית".
בכל מקרה, אני סבורה שהאסוציאציה של הקוראת במאה ה21 מוסיפה עומק מזעזע לשיר.
מה? 627097
את האסוציאציות והרגשות שלך את מוזמנת להביע בשיר שאת עצמך תכתבי, אל תלבישי על שיר מהמאה התשע עשרה דברים שכלל לא עלו בדעת המשוררת. לפחות לא כל עוד את קוראת לזה ''תרגום''.
אידיוט 633504
הסברתי את עצמי, ואת הרקע ההיסטורי. אבל אתה מדבר איך שנוח לך.
אגב, לא הכנסתי בתרגום "החיה הנאצית". מה אתה בדיוק רוצה חוץ מלהתמרמר, כנראה משום שבעצמך אתה חסר כשרון?
633518
מה בדיוק את רוצה, חוץ מלהסכים עם אלה שמשבחים אותך (שרובם הופיעו פה יחד איתך, ונעלמו יחד איתך, וכנראה לא במקרה).
וכמובן, להוציא את התקפות הטורט שלך על מי שלא התפעל מהתרגום שלך. יש משהו בעייתי בלהגיד על כל האנשים מהסוג השני שהם אדיוטים, חסרי כשרון, או לא יודעים אנגלית. תירגעי.
אומרים שהיה פה שמח לפני הצנזורה 627122
כאילו בלי כל הפתעה
לשיר של אמילי
תרגום הפך שורות, שינה
חצי מהמילים
חוסלו מקצב וכוונה
של א' דיקינסון
נא להכריז על התרגום
כעל אזור אסון.
אומרים שהיה פה שמח לפני הצנזורה 627286
LOL
יפיה אינו ידוע... 627157
על פי הקלישאה שמשווה את מלאכת התרגום לאשה שאם היא יפה היא לא נאמנה, ולהפך אם היא נאמנה איננה יפה - התרגום יפה. הוא פשוט, הוא חסכני והוא מעשה יצירה גם מצד עצמו מעבר לזיקה אל המקור. באשר לנאמנות, יש, נדמה לי כמה פערים (בזה אני לא רוצה לקבוע שאפשר היה לייצר משהו נאמן יותר, אדקווטי יותר, - אני על כל פנים לא הייתי מסוגל לזה). אבל ראוי לציין כמה נקודות: 1. סדר השורות: התרגום הופך את הסדר של שורות הבית הראשון, ובזה מחמיץ את מתח ההפתעה שבמקור: הפתיחה

Apparently with no surprise,
To any happy flower,

דוחקת את הנושא, הכפור המשחק בכוחו, אל השורה השלישית. הפתיחה פסטורלית לכאורה, הפרחים מאושרים, אין צפויות הפתעות (לכאורה), ואז באות שתי השורות הבאות ומהפכות את הרושם. המבנה התחבירי הזה בשיר המקורי וסדר השורות כמובן יוצרים אפקט מועצם של אלימות הכפור. הפתיחה מציגה איזו אשליה של סדר עולם יציב ובטוח וזו נקטעת (נערפת) באחת. 2. התרגום משמיט את מילת הפתיחה לחלוטין. הוא פותח בקביעה - שהיא מעין קיבוע חד משמעי של מצב העולם, של הגורל. הכפור מייצר בכוחו אלימות וזורע מוות. זאת קביעה כמו אונתולוגית, - כזאת היא המציאות. במקור - מופיעה מילת ספק: "לכאורה" Apparently - האם הפרחים מופתעים או לא? האם אינם מופתעים רק לכאורה ובעצם הם מופתעים? בניגוד לעמדה החד משמעית של "סדר העולם" מופיע כאן גורם המקריות, מה שמתאים גם לשימוש שעושה הכפור ב- accidental power שלו. התרגום מנוסח כסוג של תובנה על מצב העולם, ואילו המקור מציג תיאור, מצב עניינים. 3. עוד כמעט באותו עניין: הפרחים, בניגוד לתרגום הם "שחקן" בדרמה הזאת, יש להם תודעה, הם אמורים להיות מופתעים או לא. הריבוי של הפרחים מופיע בצורה לשונית של ייצוג יחיד, של פרח מאושר אחד. כך נוצר ניגוד בין הכפור שהוא תופעה, מושג, כוח אימפרסונלי לבין הפרח האינדיווידואלי, שמאופיין בעולם פנימי של רגש. 4. (ואחרון) השורה The sun proceeds unmoved שתורגמה "השמש ממעל, אדיש" מעמידה אתגר בלתי עביר למתרגם כלשהו. תרגום מילולי פשוט אף הוא בלתי אפשרי: "השמש ממשיך (כאילו בתנועתו בשמים) אדיש" מחמיץ את האוקסימורון שבמקור. מה שתורגם "אדיש", הוא unmoved דהיינו "שאיננו נע" מבחינה אטימולוגית, השמש כאילו ממשיך (בתנועתו) שלא לנוע, כלומר שלא להיות מוּנע, מתרגש. השיר המקורי הוא על אודות אדישות הטבע (לא בהכרח הטבע האנושי) אל מול עולמו של היחיד. האיפיון הזה לא בדיוק עבר בתרגום, ובמקום זה יש הבלטה של האירוניה האלוהית (מה שלא קיים במקור) בשורת הסיום.
יפיה אינו ידוע... 627170
ומה דעתכם על התרגום הבא:

לכאורה ללא הפתעה
לכל פרח שמח
הכפור מקדם את משחקו
בעצמה תאונתית
הקטל הבהיר חלף
השמש ממשיכה להידום
למדוד עוד יום
לאל בר הודיה
מגוחך...... 633505
בעצם לא ראוי לתשובה.
בכל מקרה, הקלישאה היא מ"תרבות" הזכר שונא הנשים המודרני. אמילי דיקינסון, מה לעשות, לא היתה זכר, היא היתה אשה, היא לא שנאה נשים, היא לא הכירה את הקלישאות הטלויזיוניות (מה לעשות, היא חיתה במאה ה19 ), וכמו כן, חשוב מאד, היתה לה גישה אמונית עמוקה מקורית מאד. השיר הזה יש לו בין השאר משמעות דתית. (הטחה כלפי מעלה).
עוד אחד חושב שהוא יכול 627292
כמעט ללא כל הפתעה
לפרח אביבי
הכפור עורפו בתוך משחק
בכוח אגבי.

הרצח הבהיר חולף
השמש בשחקים
מודדת בקפידה עוד יום
לאלוהים מסכים.
שיפוץ 627296
כמעט ללא כל הפתעה
לפרח אביבי
הכפור עורפו בתוך משחק
בכוח אגבי.

הרצח הבהיר חולף
השמש בשחקים
מודדת ללא זיע
עוד יום לאל מסכים
שיפוץ 627298
אהבתי יותר את הקצב של ''מודדת בקפידה עוד יום'' בגרסא הקודמת.
שיפוץ 627299
גם אני. אבל תגובה 627157 הבהירה לי את חשיבות המילה unmoved.
שיפוץ 627300
כמעט ללא כל הפתעה
לפרח אביבי
הכפור עורפו בתוך משחק
בכוח אגבי.

הרצח הבהיר חולף
השמש בשחקים
מודד בלי זיע ממעל
עוד יום לאל מסכים

(המ''ם השנייה במילה ממעל מנוקדת בצירה. לא יודע איך עושים את זה)
שיפוץ 627305
נראה כאילו לא מופתע
אותו פרח עליז
עת כפור עורפו מתוך משחק
בכח כה פזיז

חולף רוצח לבנבן
השמש לא מוטרד
מוסיף למדוד לרשום עוד יום
לאל המרוצה
שיפוץ 627306
אולי ''מודדת אדישה''.
שיפוץ 627307
מודדת אדישה עוד יום
לאל אשר מסכים.
שיפוץ 627309
אם הבעיה היא המשקל:

מודד בלי זיע יום נוסף
לאל אשר מסכים.

אני נוטה לשמר את "בלי זיע" הנאמן יותר למקור.
הבעיה שלי היא עם "אביבי" ועם "כמעט".
מה לגבי:
"ללא כל הפתעה נראית
לפרח אביבי" ?
אני גם לא החלטי לגבי חריזת השורה האחרונה - במקור היא אינה מתחרזת, מן הסתם במתכוון, אך גם לא לגמרי "לא מתחרזת".
שיפוץ 627313
גם לי בלטה הכמעט חריזה של המילה האחרונה. אתגר לא מבוטל למתרגם.
שיפוץ 627363
אתה מתכוון שכמעט-חריזה היא יותר אתגר מחריזה? אם כן, הייתי "מסתפק" בחריזה. נראה לי שהכמעט-חריזה היא מגרעת ולא מעלה בשיר המקורי, אם כי אני מוכן לשמוע טיעונים בעניין.
שיפוץ 627369
היה לי כמעט-טיעון בעניין הכמעט-חריזה, אבל וויתרתי עליו (וכמעט-שלא שלחתי את התגובה)
טיעונים בעניין 627370
בעד: חצי-חריזה משאירה את הקורא במצב של דיסוננס, בעוד חריזה טובה היתה מהווה קתרזיס. היוצרת לא רצתה שהקורא יהיה מרוצה (נינוח, נטול מתח פנימי) מדי בסיום שיר כזה.

נגד: דווקא בגלל זה, זאת היתה יכולה להיות דרך עוצמתית לסיים את השיר, כי באופן קצת פרדוקסלי הרגשת קתרזיס בסיום שיר כזה היתה משאירה את הקורא עם קונפליקט דיסוננטי בפני עצמו. פתאום הוא היה תופס (רגשית, מן הסתם) שבהרגשה הזאת הוא בעצם מחקה את אותו אל "שאמר כי טוב".
טיעונים בעניין 627432
כן, חשבתי על נימוק הדיסוננס בעד החצי-חריזה. אבל זו נראית לי הצדקה מאוד בדיעבדית. כפי שאתה מדגים אפשר לנמק באותה מידה של הצלחה החלטה הפוכה.
טיעונים בעניין 627436
ככה זה בספרות, לא?
טיעונים בעניין 627512
לא בהכרח. לפעמים החוקרים (מקצועיים או חובבנים כמונו) יכולים לנחש שיקולים שבאמת היוצר הפעיל, ולפעמים אפשר להציף על פני השטח שיקולים שהיו לא-מודעים אצל היוצר. לפעמים אפשר להצביע על דברים שאולי באו במקרה מבחינת היוצר, אבל תורמים תרומה משמעותית ליצירה. במקרה של החצי-חריזה, להרגשתי הוא לא אף אחד מהם.
שיפוץ 627374
אני מאמין שהכמעט חריזה היא בכוונה תחילה.
הכמעט חריזה במקור היא על אלוהים בג'י רבתי, והיא מדגישה את הביקורת של המשוררת עליו.
אחרי החריזה בבית הראשון הקורא מצפה לחריזה גם בבית השני ויש שם צרימה שפועלת עליו.
האתגר למתרגם הוא לייצר צרימה דומה. דליה אפרת הצליחה יפה להעביר אלי את התחושה עם אלוהים המקראי.
שיפוץ 627393
דיקנסון ידועה בכך שלא הקפידה על חריזה מושלמת, (או על משקל מדוייק), זה היה פחות חשוב בעיניה מדיוק במלים ובמשמעות. אין כוונה גדולה מאחורי האי דיוק ולא צריך לקדש אותו.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים