נאס''א מכריזה על גילוי מים זורמים במאדים 3720
סוכנות החלל האמריקאית נאס"א הודיעה ביום שני 28.9.15 על גילוי מים מלוחים זורמים במאדים, לכל הפחות בחודשים שבהם הטמפרטורה על פני הכוכב גבוהה. זרמי המים נמצאו בקניונים ותחת מכתשים, ולדברי מדענים, התגלית מגדילה את הסיכוי למצוא חיים על כוכב הלכת.

הזרמים שהתגלו הותירו כתמים כהים וארוכים על שטח בכוכב שמתפרס לאורך מאה מטרים ולרוחב של עד חמישה מטרים. צוות של שמונה מדענים בחן את הממצאים והבחין כי הסלעים מכילים מינרלים שמסוגלים לספוג לחות, ומים זורמים הם ההסבר האפשרי ביותר להופעתם. המים זורמים לדבריהם בחודשי קיץ חמים של הכוכב ואז לקראת עונת הסתיו, כאשר הטמפרטורות מתחילות לרדת, הם מתייבשים.

תצפיות שנלקחו ממסלול הכוכב הראו צוקים וקירות תלולים של סלעים ועמקים שסומנו בזרמי מים חמים. המדענים לא בטוחים מהיכן הגיעו המים, אבל הם ככל הנראה נבעו מאקוויפרים מלוחים או קפואים מתחת לאדמה, או משכבת האטמוספירה הדקה של הכוכב.

"כיום יש מים זורמים על פני השטח של המאדים", אמר מייקל מאייר, המדען הראשי של תוכנית המחקר של המאדים בנאס"א, לגרדיאן. "כתוצאה מכך אנחנו חושבים כי יש שם לפחות סביבת מחייה ראויה שמאפשרת חיים", הוסיף.

חשיבותה של התגלית נובעת משני היבטים עיקריים:
הראשון הוא ההיבט של הסיכוי למציאת חיים, או עדות לקיומם של חיים מיקרוסקופיים ולו פרימיטיביים ביותר, על כוכב לכת אחר.
ההיבט השני טמון בכך שמציאותם של מים על מאדים עשויה להוזיל דרמטית משימות עתידיות שכוללות טיסה מאוישת למאדים - החל מטיסות מחקר וכלה במושבות שלמות.
קישורים
המאמר המקורי ב"הארץ"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הצעד הבא: תקציב לשליחת עוד גשושית 664231
יהודי לא מגשש יהודי 664259
כולנו תקווה שהפעם כל המעורבים יקפידו על מידות טובות וידברו בס"מ ולא באינצ"ים >>>
האם יש קשר בין תגלית המים לבין ''תעלות מאדים'' 664232
לפני עשרות שנים נפוצה טענת קונספירציה על כך שיש על מאדים תעלות שניתנות לצפיה מכדור הארץ על ידי טלסקופים ושתעלות אילו נחפרו על ידי חייזרים.

השאלה היא האם סימני הקרקע שהתגלו כמסלולי זרימת מים הם אותן תעלות. אם כן הנה ההוכחה שבכל טענת קונספירציה יש גרעין אמת.
האם יש קשר בין תגלית המים לבין ''תעלות מאדים'' 664237
אם האייפון שלי נפל לאסלה לא אגיד שיש גרעין של אמת במיתוס של אטלנטיס ושקיעתה.

באופן דומה הקשר בין סימני הקרקע לתעלות קלוש מאד.. סימני הקרקע הם ברוחב 5 מטר, הם עונתיים והם כנראה קשורים למזג אוויר ולא לציווילזציה. התעלות שצפו בהם מכדוה"א לפני 150 שנה* היו ברוחב עשרות קילומטרים ואורך של מאות קילומטרים.

---
היו אסטרונומים שראו תעלות, ואפילו צירו אותן. אבל זאת היתה כנראה אשליה אופטית כי: 1. הציורים לא התאימו זה לזה 2. לא ראו אותם בטלסקופים משוכללים יותר. עוד מידע: martian canal [Wikipedia]
אגב, תמונת הפרצוף על מאדים, למי שזוכר, זה סיפור דומה. גם על זה אפשר לקרוא בויקיפדיה.
שאלה בעברית 664253
למה "מכריזה" ולא "הכריזה"?‏1

1כסגנונם העילג של כתבים צבאיים המשווים כאילו נופך מיבצעי נועז מיד ראשונה ע"י דיווח בזמן הווה על כל מה שקרה ועל מה שיקרה.
שאלה בעברית 664254
מצד אחד נראה לי שאכן 'הכריזה' קצת יותר מוצלח.
מצד שני הודאה ותיקון יחשידו כאן מישהו בעילגות המוזכרת לעיל...
שאלה בעברית 664256
זה בסדר. מה שחשוב זה שנרשמה ביקורת על הסיגנון של אותם כתבי-מיקרופון.
שאלה בעברית 664312
מאותה סיבה שתאריך הידיעה מסוגנן כך:
1/10/2015
והתאריך בגוף הידיעה מסוגנן כך:
28.9.15
?
שאלה בעברית 664326
לא, זאת לא מאותה סיבה.
שאלה בעברית 664455
הווה מתמשך
מה צבי אומר לאריק 664266
לפני 15 שנה טענו שני אסטרונומים כי נוסחת דרייק במקדמים המקובלים אופטימית מדי, וסביר יותר שאנחנו לבד ביקום. כבר היה אז אייל לדון בזה: דיון 764. לא שידעתי אז להיכנס לעובי הקורה, אבל זה היה טיעון שמגניב להגניב לפעמים בשיחות שולחן האוכל בעבודה, ועשיתי זאת מדי פעם. אלא שמאז ועד היום, כשיש חדשות כמו אלו שלמעלה, אז בכתבות בעיתונים ממשיכים לטעון בשם הקונצנזוס המדעי שהסתברותית חייבים להיות עוד חיים ביקום. ב-Rare_Earth_hypothesis [Wikipedia] מביאים טענות שסותרות הרבה מההנחות של וורד ובראונלי, אבל אני סקרן האם באמת הקונצנזוס אופטימי.
סע לאט 664323
מה שדי ברור לי הוא שגם בהנחה שנצליח לפתח חלליות מהירות בהרבה (מסדר גודל של מהירות האור), המסע לחלל הוא מסדר גודל שונה מכל מה שהיה לנו כאן. אין אפשרות מעשית להסתמך על בסיס עורפי בכדור הארץ. אי אפשר להיות איתו בקשר (עוברות כמה שנים עד שהמסר יגיע לכדור הארץ).
מה צבי אומר לאריק 664421
אני חושב ש-NASA בטוחה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ, אבל עדיין מתעקשת שאין חייזרים כלואים באיזור 51. ברצינות, מעריכים שיש כ-100 מיליארד כוכבי לכת דמויי ארץ ב"רצועת החיים" של מערכות השמש שלהם (בגלקסיה שלנו). כיצד אפשר להאמין שנוצרו חיים רק על כדור הארץ?
מה צבי אומר לאריק 664422
ההערכה בכתבה שהבאת היא כמיליארד ''כדור הארצים'' בגלקסיה (מאה מיליארד הוא מספר הכוכבים).
מה צבי אומר לאריק 664423
נכון.
מה צבי אומר לאריק 664443
קראתי איפשהו לאחרונה, שבסטנדרטים לפיהם בהם מודדים "דמיון לכדור הארץ" של כוכבי לכת חוץ שמשיים - כוכב הלכת שהכי דומה לכדור הארץ מבין אלו שנחקרו עד כה - תאום של ממש - הוא... נוגה [ויקיפדיה].
מה צבי אומר לאריק 664449
למה זו הפתעה/בעיה? הטענה היא לא שכל דמוי ארץ מתאים להתפתחות חיים אלא שההסתברות היא קצת יותר גדולה מאפס (נגיד אחד למיליון). אם הטענה היא שבמערכת השמש שלנו יש 2 כוכבי לכת "דמויי ארץ" עדיין הרבה יותר סביר שרק על אחד מהם יתפתחו חיים ושהשני יהיה רחוק מאוד מכך.
מה צבי אומר לאריק 664456
דיסקליימר: אני לא יודע כלום על הנושא.

אני חושב שהדמיון בין כד"א ונוגה הוא יותר מדמיון שטחי: הוא גם היסטורי ונסיבתי. הם בערך באותו הגודל, והם נוצרו בערך באותו הזמן, מבערך אותו הרכב חומרים במרחק דומה סביב בדיוק אותה שמש. ועם זאת, ביחס לחיים - כד"א הוא גן עדן, ונוגה הוא הגיהנום בריבוע.

למיטב ידעתי, אין ממש הסבר לכך - ועד שלא נדע טוב יותר מה מקור ההבדלים ביניהם, קשה יהיה להעריך האם למשל כוכבי-לכת "דמויי-ארץ" נוטים להיות למעשה כמעט תמיד "דמויי-נוגה", ויוצא שאין הרבה ערך לחישובים ההסתברותיים למניהם (שדוגמת נוגה מראה שהם שמבוססים על פקטורים מאד גסים לצורך העניין).
מה צבי אומר לאריק 664461
אני לא חולק על זה שהחישובים ההסתברותיים הם היוריסטיקה גסה, אבל את הקשר לנוגה אני עדיין לא לגמרי מבין. הטענה שלך היא שהחישובים הללו לא עקביים עם קיומו של נוגה?

עוד שתי הערות בעקבות קריאה שטחית באינטרנט על נוגה:

1. נוגה הוא כוכב לכת חריג במערכת השמש. כיוון הסיבוב שלו הפוך לזה של כל שאר כוכבי הלכת והמסלול שלו מול השמש כמעט נעול (במובן שאורך היום ואורך השנה כמעט זהים).

2. ה"גיהנום" על נוגה נובע בעיקר מאפקט החממה. אולי זה אומר שאם יתפתח שם סוג של בקטריות קדומות שמסוגלות לפרק פחמן דו חמצני (זה אפשרי בכלל?), המצב יכול להשתנות תוך כמה מאות מיליוני שנים?
מה צבי אומר לאריק 664464
"אם יתפתח שם סוג של בקטריות קדומות שמסוגלות לפרק פחמן דו חמצני (זה אפשרי בכלל?)" - איזו שאלה? כל הצמחים על כדוה"א החביב שלנו עושים את זה בהנאה כבר כמה מיליארד שנה, והם כמובן צאצאים של חד-תאיים שלמדו את הפטנט. ברור שיש מי שמנסה לרתום את ידידינו הזעירים לבצע את זה באופן מסחרי.
מה צבי אומר לאריק 664465
הדגש הוא על שם, כלומר בטמפרטורה של 400 מעלות ולחץ של מאות אטמוספירות.
מה צבי אומר לאריק 664469
האורגניזמים שחיים ליד <קישור Hydrothermal_vent [Wikipedia] הארובות התת-קרקעיות באוקיינוס> מרמזים, אולי, על כך שהאפשרות קימת.
מה צבי אומר לאריק 664466
אתה יודע מספיק.
במשך עשורים החברים מנאס"א מספקים הסברים להכל ומבטיחים לממש פנטזיות הוליוודיות להמונים. כל זאת, מבלי להוכיח שהם מסוגלים לייצר אטמוספירה עם כבידה והגנה מפני הזוועות שבחלל. בלעדיהם אין אפשרות לקיום בעלי חיים ובטח שלא יצורים מודעים הנקראים בני אדם.

אלוהים בנוסף לכישוריה ההנדסיים והיצירתיות הגאונית יודעת לנהל השקעות טוב יותר מכל בן תמותה. את נצר הבריאה מן הסתם היא פיזרה בכוכבי לכת של מערכות שמש על פני גלקסיות שונות כדי לצמצם סיכונים מכשלים במערך האסטרונומי שהקימה לכבודו. לעומת הבורא או אל מלא רחמים -ארגון כמו נאס"א לא יהסס לשלוח מתנדבים בכרטיס טיסה חד כיווני כדי לחיות בבועת ריאלטי מושלמת עד לכליה טוטאלית כדי לגייס תרומות ומיסים. תעלול יחצני נוסף של הגיבורים מעולם אנשי השם.

דיסקלייזמר: אני נמנה על אלה שמפקפקים בתועלת של ממצאי ופיתוחי נאס"א לעומת העלות. יש הרבה דברים מעניינים ודחופים יותר למחקר.
מה צבי אומר לאריק 664468
באמת בלי לנסות להעליב, לפעמים התגובות שלך נראות לי כמו עיסה חצי קוהרנטית של שברי מילים. למשל פה למעלה. זה בכוונה? יש איזו משמעות עמוקה שאני מפספס פה?
מה צבי אומר לאריק 664478
המשמעות שתפיק תלויה בהפעלת שרירי העיכול. לא שאין אמת בטענה אבל דווקא התגובה שהתייחסת אליה די ברורה בעיני.
מה צבי אומר לאריק 664470
מי שתכנן לממן את ההטסה למאדים באמצעות תוכנית ראליטי זה החברה ההולנדית Mars One [Wikipedia] שלא קשורה לנאסא (ואני מניח שגם לא לנאסאו). במקור הם תכננו לגייס את עיקר המימון דרך הפקת תוכנית ראליטי. בינתיים הם ירדו מהרעיון. באופן כללי התוכנית שלהם נראית סבירה: אין בה שום בעיה עקרונית‏1. לנאסא יש תוכניות משלה לנחיתה מאוישת על המאדים. חלק מהדברים שחייבים לבדוק לקראת מסע ארוך בחלל זה כמובן הגנה מקרינה קוסמית. יש עוד בעיות.

מעבר לכך, אם התנאים בכדור הארץ לא היו מאפשרים קיום חיים, אנחנו פשוט לא היינו מתפלאים על זה כי לא היינו.

1 רק אוסף גדול מאוד של בעיות קטנות. לכן רוב ההערכות ששמעתי עד עכשיו הן שהתוכנית תכשל, בדרך זו או אחרת.
מה צבי אומר לאריק 664479
אוסף גדול של בעיות קטנות הופכים לבעיה עקרונית גדולה. החתירה והתכנון ליישב כוכב לכת מהשכונה שלנו הם לא יותר מפופוליזם חסר תוחלת, הרבה מעבר המסע לירח.
מה צבי אומר לאריק 664473
אהבתי את הרפרנס, אבל אני מציע אחת פחות לפני שאתה מתישב מול המקלדת.
מה צבי אומר לאריק 664483
לא חבל? אתה יכול להגדיל למנת קינג סייז, דלוקס או לבקש ריפיל לרפרנס בתוספת 25 סנט בלבד.
מה צבי אומר לאריק 664425
תודה על התזכורת לדיון ההוא.
אני חושב שעיקר הדיון צריך להיות מה ההסתברות להווצרות בקטריות. לדעתי משם והלאה זו רק שאלה של זמן, וזמן יש מספיק. עובדה שכדור הארץ לא כל כך זקן והצליח להגיע מחד תאיים ליונקים תוך מיליארד-שניים בלבד.
מה צבי אומר לאריק 664430
אני לא חולק על הטענה שלך, אבל הנימוק ''עובדה שכדור הארץ...'' הוא כשל לוגי. אם יש מי שחושב שהמעבר מחיידקים לתבונה הוא לא בהכרח בהסתברות גבוהה, ולא יקרה בכל התנאים שבהם יש בקטריות, אז הוא מן הסתם חושב שכדור הארץ הוא מקרה בר-מזל במיוחד, או שיש בו צירוף נדיר של תנאים ידידותיים לתהליך הזה.
מה צבי אומר לאריק 664431
אולי כדאי להזכיר שלולא הצירוף הנדיר של מסלולו של אותו אסטרואיד ומסלול כדור הארץ לפני 65 מיליון שנה, סביר להניח שהדינוזאורים היו ממשיכים ללא מפריע את שלטונם בן 135 מיליון השנים.
מה צבי אומר לאריק 664434
האקלים כבר החל להתקרר עוד לפני פגיעת האסטרואיד. מיד לאחר פגיעת האסטרואיד הייתה תקופה שבה הציפורים (דינוזאורים במסווה) המשיכו להיות דומיננטיות עד שברוב המקרים היונקים ניצחו אותן.
מה צבי אומר לאריק 664436
השאלה אם ההתקררות הזאת היתה מספיקה כדי לחסל את הדינוזאורים (ועוד 80 אחוז מהמינים דאז), או שההשתנות האיטית יותר היתה מאפשרת להם קצת להתפתח כדי להתמודד איתה, אבל לא נותנת טריגר מספיק ברור לחיסולם ולעליית היונקים.

מה גרם לאקלים להתקרר משמעותית יותר מאשר במאות מיליוני השנים הקודמות?
מה צבי אומר לאריק 664439
לפי מה שקראתי, סידור היבשות בעבר אפשר זרימת מים חופשית באזורים החמים ואילו כיום, בגלל מבנה היבשות, יש זרם מים קרים סביב שני הקטבים שמזרימים קור לשאר הכדור. אני מסתכל עכשיו על המפות של היבשות בעידנים הקדומים ולא מצליח להבין את זה.
מה צבי אומר לאריק 664446
אני לא בטוח על מה התת-פתיל הזה. האם אנחנו סתם סקרנים בנוגע לסבירות להתפתחות יונקים, או שאנחנו חושבים שהתפתחות יונקים היא קריטית לתבונה? אם השני, אשמח לדעת למה.
מה צבי אומר לאריק 664489
זאת שאלה טובה. לדעתי שתי התשובות (א+ב) למטה עדיין מותנות באסטרואיד:
א. אנחנו חושבים שיונקים הם דרך המלך לתבונה - שאז חיסול הזוחלים הממוזל הוא זה שסלל להם את הדרך.
ב. אנחנו לא חושבים שהתפתחות יונקים חיונית לתבונה, ו*עקרונית* גם זוחלים יכולים לפתח תבונה. דא עקא - שבמאות מיליוני השנים שהיו להם, כששלטו כמעט באין מפריע ברחבי הגלובוס, זה לא קרה. זה די מרמז שלולא אותו חיסול ממוזל שטרף את הקלפים, ייתכן מאד שעד היום היו מסתובבים כאן זוחלים גדולים, שמסתפקים בלאכול עשב או זה את זה ולא מנסים להמציא את הגלגל או האש.

הענין האחרון מעלה על פני השטח עוד תהייה/הטייה: מבלי לומר זאת, גם מתחת הדיון כאן נמצאת ההנחה המוסתרת שהאבולוציה מתפתחת או מתכנסת לחיים תבוניים, אם רק תתן לה מספיק זמן. או שחיים תבוניים הם סוג של 'מקסימום' גלובלי במישור עליו מקפצת האבולוציה.
מאד ייתכן שההנחה הזאת שגויה, ומנגנון האבולוציה האקראי יכול גם להתכנס למקסימום לוקלי - למשל זוחלים גדולים ודומיננטיים - וללא התערבות חיצונית הוא יישאר במקסימום הלוקלי הזה מאות מיליוני שנים, אם לא יותר‏2. אני תוהה כמה משקל נותנים אותם אלגוריתמי חיזוי ספקולטיביים לקיום תבונה לגורם הזה.

אגב, בשיטות אופטימיזציה שונות קיימים היום אלגוריתמים שנוקטים שיטות שמזכירות את "שיטת האסטרואיד" - עירור חיצוני אגרסיבי של המערכת אחרי פרק זמן של התכנסות למקסימום לוקלי כלשהוא - כדי להגדיל את הסיכוי שהאלגוריתם אכן יגיע למקסימום הגלובלי הרצוי‏1.

2 כדאי לציין שקצת יותר מזה - כחצי סדר גודל - כבר יכול להיקראי "לנצח" כי בקבועי זמן כאלה כוכב האם של מערכת עתידית כבר יכול להשתנות בצורה כזאת שתחסל כל קיום חיים כמו שאנחנו מכירים על כוכב הלכת הנדון, המועמד לקיום חיים תבוניים.
1 כן, אני קצת חוזר על ההנחה הסמויה שתבונה היא פתרון יותר 'גלובלי' (מילה רב משמעית בהקשר הזה) לבעיית האבולוציה מאשר חיה ששוקלת 5 טון, מתנשאת לגובה של 4 מטר ויש לה שיניים באורך 30 ס"מ.
מה צבי אומר לאריק 664527
היונקים מקיימים קשרים חברתיים המפתחים את מוחם ותבונתם ומניעים את גלגלי האבולוציה. הזוחלים יותר בבחינת: זוחל לזוחל - זאב.
מה צבי אומר לאריק 664530
כרגיל במקרים כאלה השאלה הבאה להשאל היא "כן, אבל למה"?
מה צבי אומר לאריק 664535
שאלה גדולה, כי הם חמודים יותר? מה מנע מהזוחלים להתאגד לטרף קל יותר? יתכן שלא נזקקו לכך. כידוע, הכורח הוא אבי ההמצאה. השערה: היונקים היו פגיעים יותר ונאלצו לפתח אסטרטגיות הגנה-התקפה חברתיות, לנוע ולתקוף כלהקה.
מה צבי אומר לאריק 664547
לא כל הדינוזאורים היו טי-רקס. בהתחשב בכמות אוכלי העשב הגדולים שהסתובבו בשטח, אם לא קמו טורפים עם אסטרטגיה של הזאבים המודרניים, או לפחות זו של האריות, זאת חידה. גם בים, משום מה, היונקים הימיים הם אלה שעוסקים בציד מאורגן.

בשעתו כשדיברנו על זה הועלתה הסברה שמטבע הדברים יונקים נוטים להתקבץ במשפחות מסוג זה או אחר לפחות כל עוד הגורים יונקים, וקשר ממושך יחסית בין האם לצאצאיה הוא זה משאפשר לחינוך ולימוד להפיק תועלת ממוח גדול. אבל מובן שזאת רק ספקולציה של חובבנים, אני עדיין מתקשה להאמין שגם הגדול במפלצות לא יכול להפיק תועלת ממוח משוכלל יותר. בפרפראזה על שני החבר'ה שבורחים מהנמר, אולי ידידנו טי-רקס לא זקוק להרבה שכל כדי להרוג ברונטוזאורוס, אבל הוא זקוק לשכל כדי להתחרות בטי-רקס השכן שמעוניין באותה ארוחה. ייתכן שהלחץ האבולוציוני לא היה חזק מספיק, אבל מצד שני היה להם המון זמן לפתח מוח קצת יותר גדול, ובמאזן האנרגיה של דינוזאור שניים-שלושה ק"ג של מוח לא אמורים להוות בעיה. זה בערך פי שניים מגודל המוח האנושי. מה שמחדד את התהיה הוא שהציפורים המודרניות בחלקן דווקא עושות
שימוש מדהים במוח הקטן שלהן.

הניחוש שלי, שאינו מבוסס על שום כלום, הוא שמדובר באפקט האב-המייסד. כנראה האב-הקדמון של היונקים היה במקרה בעל מוח קצת יותר משוכלל, וזה מה שהתחיל את המירוץ.
מה צבי אומר לאריק 664550
תודה, קישור מדהים. אפשר להזמין אותו לארוחת ערב והוא לא המנה העיקרית!.
מה צבי אומר לאריק 664556
מה זה משנה אם הגורים נשארים במחילה כדי לינוק או הגוזלים/גורי דינוזאורים קטנים נשארים בקן כי האמא מביאה להם אוכל ממקום אחר?
בשני המקרים חוסר הישע משאיר אותם בסביבה המשפחתית הקרובה.

באשר ללחץ אבולוציוני, מיד העלת לי רעיון אחר לתאוריה אבולוציונית חסרת ביסוס - בגלל שלטי-רקס היה מוח מספיק קטן, כל מה שעניין אותו זה שיהיו לו מספיק ברנטוזאורים לאכול, ולכן הדרישה שלו למשאבי טבע אחרים היתה מוגבלת, והלחצים האבולוציוניים נותרו "רכים" (כי היה מספיק מקום ואוכל לכולם). ולעומת זאת אחרי האסטרואיד, כל היונקים החכמולוגים האלה היו צריכים להקים להקות, ואז צריך מקום למגרש כדורגל, לישיבות המועצה, למס הכנסה, לספריה עם הספרים כדי שיהיה על מה לדבר בלהקה, וכל הדברים האלה שצורכים המון משאבים ויוצרים לחץ אבולוציוני למוח גדול עוד יותר, שעכשיו גם ירצה מוזיאונים ופירמידות ועוד עניינים לעסוק בהם ולכלות עוד משאבים וכו'.
בקיצור, מוח קטן וגוף גדול הוא קונפיגורציה הרבה יותר יציבה ממוח גדול וגוף קטן.
מה צבי אומר לאריק 664561
בפארפרזה על פיינמן - הבוקר ראיתי מכונית אדומה עם לוחית זיהוי שמסתיימת בספרות 77, כל מה שנותר לי עכשיו זה למצוא תיאוריה שמסבירה למה אפשר לראות מכוניות מסוג זה רק בבקרים של ימי שלישי.

---

ועד כמה שאני מבין - אחרון הברנטוזאורים התפגר כמעט מאה מליון שנה לפני תקופת הטי-רקס. אמנם סביר שהטי-רקס התמקדו באכילת נבלות, אבל לא צריך להגזים.
מה צבי אומר לאריק 664562
---

טוב, אז איזה צימחוזאור אחר.
מה צבי אומר לאריק 664563
כלומר אתה טוען שזאת מקריות גרידא? זה די קרוב לאותו ניחוש שאני זרקתי לפני שתי תגובות.
____
חשבתי שזה ברור ש טי-רקס וברונטו אינם אלא שמות מייצגים.
מה צבי אומר לאריק 664588
אני לא יודע אם זאת מקריות. אני טוען שמסקנות וניחושים המבוססים על תצפית בודדת נוטים לאבסורד.

____

ואיפה עוד אוכל להיות קטנוני אם לא מתחת לקו התחתי?
(ועם העפרונית הסליחה)
מה צבי אומר לאריק 664591
___________
אם להיות קטנוני עד הסוף, בתגובה האמורה כתבת את זה מתחת לרצף מקפים, במקום מתחת לקו תחתי תקני, מה ששולל את זכותך להיות קטנוני באותה הודעה.

(ואולי תשאלו באיזו זכות אני שולל את זה: למה להיות קטנוניים?)
מה צבי אומר לאריק 664607
_____
ניצחת!
:)
בכבוד. 664732
מה צבי אומר לאריק 664628
יש יסוד להניח שדינוזאורים דוגמת הדיינוניכוס (Deinonychus [Wikipedia]) אכן צדו בלהקות, אם כי יש גם החולקים על כך.
מה צבי אומר לאריק 664634
זה הזמן להזכיר שהדינוזאורים קרובים יותר לעופות מאשר לזוחלים (או לחילופין שהציפורים הן דינוזאורים מודרנים), ועופות רבים - כפי שאנו יודעים היטב - חיים בלהקות או לפחות בזוגות.
גם הקשר שעשית בין אינטליגנציה לבין חברתיות רעוע למדי. דגים רבים חיים בלהקות, שלא לדבר על חרקים חברתיים כמו נמלים ודבורים. לעומתם, רוב מיני התמנונים שנחשבים בין בעלי החיים האינטליגנטיים ביותר בטבע*, צדים לבד.
---
*או קצת יותר ברצינות. Cephalopod_intelligence [Wikipedia]
מה צבי אומר לאריק 664678
לטענת הרופאים נמצא קשר בין היקף הקשרים החברתיים למניעת דמנציה. מכאן שקיימת השפעה חיובית של לפחות שימור האינטלקט.
מה צבי אומר לאריק 664659
אני רק הערהלגבי:
"גם בים, משום מה, היונקים הימיים הם אלה שעוסקים בציד מאורגן."

> קצת לא מדוייק ואולי ההיפך.
חלק גדול מהדגים הטורפים מתארגן לציד בלהקות וחלק גדול מדגי הטרף מתגונן בלהקות ‏1.
בים היונקים הם מיעוט וגם מתוכם היונקים הטורפים מהווים חלק קטן ולכן לא ממליץ להסיק את המבוקש דרך כאן.

גם משיתוף הפעולה בין שחפים לדגי טרף לא הייתי ממהר להסיק ששחפים משתייכים לעופות אינטלגנטיים במיוחד.

מה צבי אומר לאריק 664687
אני מקבל שהניסוח היה לא טוב, אבל דומני שבכ"ז יש הבדל בין הציד המאורגן של דולפינים ואורקות לבין להקה של כרישים (או מה שלא היה בסרטון שקישרת), אצלם נראה שהאפקט הקבוצתי נוצר כתוצא משנה של התנהגויות אינדבידואליות (גם זה לא ניסוח טוב במיוחד, אבל אני מקוה שהוא מובן). על הנטרפים לא דיברתי בכלל, אני מודע לקיומן של להקות סרדינים שמונות מליוני פרטים, והעקרונות של התקבצות בלהקות כאמצעי התגוננות אינם מחייבים אינטליגנציה גבוהה או קשרים חברתיים - כידוע אוסף קטן של חוקים לוקליים פשוטים נותן מודל טוב להתנהגות של להקות.
מה צבי אומר לאריק 664688
למה אגב להקת הסרדינים משפרת את סיכוייהם?
במבט ראשון זה נראה שהסרדינים המקובצים מקילים על הטורף לגרוף במעבר אחד עשרות סרדינים לתוך פיו, בעוד לו היו מפוזרים היה צריך לרדוף אחרי כל אחד בנפרד, וזה היה עולה לו בהרבה יותר זמן ואנרגיה.

אלא אם אתה טוען שאיכשהוא הלהקה גם תוקפת את הטורף בחזרה - לא ברור לי איך, אבל אולי ברוח ימים אלה הסרדינים מצטופפים סביבו עד שהוא קורא חמס ועובר לשכונה שבה הכיתות יותר מרווחות.
מה צבי אומר לאריק 664692
האמת היא שלמראה תמונות הציד ההמוני של הסרדינים, לדוגמא, לא פעם חלפה גם במוחי המחשבה שסרדין שהיה נפרד לשלום מחבריו לזמן מה היה משפר את סיכויי ההישרדות שלו. מכל מקום, המחשבה הזאת נסתרה ע''י מחשבה אחרת לפיה אם זה היה המצב מן הסתם המוטציה שמאפשרת את זה היתה כבר מתרחשת פה ושם אצל כמה ממילארדי הסרדינים, וחיש קל האוקינוס היה מתמלא בסרדינים שמתפזרים לכל הרוחות ברגע שהם מותקפים (אם פולקסוואגן יודעים לזהות מתי הם במבחן רישוי, אפשר לצפות שגם הסרדינים מסוגלים להבחין במצבי חירום מסויימים) וחוזרים להתקבץ אחרי שהושגה הפסקת אש - אם יש ךחיים בלהקה יתרון עבורם במצבים רגועים. לא חקרתי לעומק, ואני רק משער שיחד עם הטורפים הגדולים מסתובבים בשטח גם הרבה טורפים קטנים יותר שמכירים את התרגולת, והם אלה שמחסלים את מי שמנסה לברוח. ייתכנו גם הסברים אחרים - תיכף יגיע אחד.

לגבי להקות כלליות, ההגיון אומר בפשטות שהסיכוי של פרט להיות הכי קרוב לטורף מסויים עומד ביחס הפוך לכמות השכנים של אותו פרט, וזה מצטרף לאפקט הבלבול של ההמונים שמקשה על טורפים להתביית על פרטים. ייתכן שהמאינסטיקטים שנוצרו אצלם לפני עידן הציידים המודרניים הטיפוסיים שלהם (שוב - בעיקר יונקים, כלומר כאלה שלא היו בסביבה המון זמן, בסה''כ כמה עשרות מליוני שנים) מוטבעים עמוק מדי בגנום שלהם כך שבאמת זאת לא אסטרטגיה אופטימלית, אם כי המספרים העצומים שלהם, לפחות עד שהצטרף הצייד האחרון למשחק - מצביעיעים על כך שזאת לא אסטרטגיה גרועה.

אפשרות נוספת היא שהם פשוט אוהבים לחיות בלהקה כי זה מרגיל אותם לצפיפות שתהיה להם כשהם יאוחסנו בקופסת פח קטנה.

ביולוגים ימיים מוזמנים להראות לי שאני מקשקש.
מה צבי אומר לאריק 664697
אאל"ט, מבחינה אבולוציונית צריך לשאול מה ההסתברות של סרדינים נותבים להעמיד צאצאים פוריים - והישרדות אישית היא רק מרכיב אחד במשימה. האם יתכן שהסיכון של איבוד הלהקה (ובני הזוג) לאחר בריחה מוצלחת גדול מהסיכון להאכל?
מה צבי אומר לאריק 664699
זאת בהחלט אפשרות. אין לי מושג כמה קשה למצוא את להקת האם אחרי שהקשר איתה אבד.
מה צבי אומר לאריק 664700
אבל יש הרבה דגים בים.

מעבר לכך, בלהקה יש יותר תחרות תוך־מינית. כולל (אם אנחנו בעניין הזה) על הפריית ביצים שבמים.
מה צבי אומר לאריק 664701
בטח קשה למדי. לרוג'ר ווטרס למשל זה לא הצליח במשך עשרות שנים.
מה צבי אומר לאריק 664741
בסרטון רואים להקת GT תוקפת להקת דגי פיתיון. ה- GT נחשבים לנחשקים שבדגי הדיג ספורטיבי לצד מרילין והמאי מאי ‏1וטורפים אחרים.

כמנתח מוח, אסטרונאוט וביולוג ימי אני יכול להציע סיבה שביולוגים ימיים למיטב ידיעתי טרם חקרו או עמדו על קנקנה.

הדגים הטורפים בחאקי הגדול נחלקים לשלושה סוגים: הבריונים ששוחים מהר ורחוק, הגברתנים שמתקשים במקצים ארוכים ודגי הקבוצה השלישית הכוללת זנים שלא החליטו, בריונים בשלבי גדילה והרפתקנים שפרשו מאחת משתי הקבוצות העיקריות. רוב הקבוצות ודגי הפיתיון נעים בזרמים בעומק הים והאוקיינוסים. במילים אחרות, מה שקורה בקרבת החוף נשאר בקרבת החוף ואינו בא מלמד על הכלל.

בין מאות הסוגים של דגי פתיון תמצא הבדל די קטן לעומת מגוון פנטסטי של טורפים. בדגי הפתיון הטבע העדיף ליצור כמות (וטעם פופולארי) וממליץ להרבות בתפילה. להקת דפי פתיון מספקת לחבירה הטעיה ויזואלית, סקס מזדמן לצד חיי חברה, (החזק אוכל ראשון), דאחקות (כן, יש דגים "שמשחקים") ואינטגלנציה מסתורית שקל להבחין בה בשעת מצוקה אבל היא פעילה רוב הזמן. בניגוד לסרטי הטבע מהסוואנה לדג פתיון אין כמעט סיכוי לברוח מביריון, גברתן או מתבגר. דגי פיתיון איטיים, לרוב צמחוניים ולפעמים פשוט הקטנים שבטורפים. כמו במאפיה גם אצל הטורפים המשפחה קודמת לכל ואם אין מספיק דגי פתיון אוכלים את הילדים.

מבחינה אבולוציונית חשוב עד כמה האקונומיה האנרגטית תרמה להתנהגות הקהילתית של הטורפים והנטרפים לעומת ביטחון ורביה. טורף יכול לרדוף אחרי הטרף מספר מוגבל של פעמים וכנ"ל לגבי נסיונות הבריחה של דג פתיון. בעצם, הצורך בשימור מאזן אנרגיה מעל ל"קו האדום" דרוש לתזונה שמשרתת מצידה את השרידות ורביה. לכן אני מהמר שהשפעת "האקולוגיה האנרגטית" תרמה יותר לגיבוש הלהקות מבחינה אבולוציונית.

1 טורף יפהפה https://www.youtube.com/watch?v=oP1Qt_rMot4
ואבא שלי היה אומר על זה 664541
כי למה מתחיל בלמד ונגמר בגימל, כמו שפן.
_________
זה פשוט התבקש בהקשר הנדון.
מה צבי אומר לאריק 664543
כי לא שרדו זוחלים שחיים בקבוצות. היונקים והעופות גרשו אותם מרוב הנישות. גם חלק מהעופות עפים בלהקות.
מה צבי אומר לאריק 664545
רגע, אז העדרים של ברונטוזאורוסים אוכלי עשב בפארק היורה (וגם ב"פנטזיה" של דיסני כמדומני) זה לא אמיתי?
מה צבי אומר לאריק 664533
אני מקווה ששמת לב לאירוניה של ''זוחל לזוחל - זאב'' בהקשר של שאר התגובה שלך.
מה צבי אומר לאריק 664538
פספסתי את האירוניה. תאיר את עיני?
מה צבי אומר לאריק 664540
הזאב כידוע הוא יונק.
מה צבי אומר לאריק 664542
לכך כיוונתי :)
מה צבי אומר לאריק 664565
לפרק זמן קצר יחסית נפסקה פעילות הפוטוסינטזה על כדור הארץ, היה גשם חומצי, זיהום אוויר חמור וכדומה. היצורים ששרדו היו יצורים קטנים שניזונו מרקבונות, נבלות ויצורים קטנים מהם (חרקים), שניזונו ממקורות שאינם פוטוסינטזה.

השמדה המונית כתוצאה מפגיעת מטאור, משמעה הכנסת אילוץ חזק וזמני לכל הנישות האקולוגיות. לאילוץ הזה לא היה קשר לאילוצים הסביבתיים שהיו לפני המטאור, וזמן קצר במונחים גאולוגיים לאחר פגיעת המטאור, האילוצים הסביבתיים חזרו למצבם הקודם.

כל מה שעשה המטאור היה לסלק את רוב מינים, בלי קשר למידת האינטיליגנציה שלהם, או לכל תכונה אחרת שרלוונטית בעולם שיש בו פוטוסינטזה. אם אתה מתבונן במערכת כולה כמנגנון למידה, רוב הדגימות של פונקציית המטרה הלכו לאיבוד. המערכת איבדה המון אינפורמציה (לא "התחממה" כפי שרמזת, ולא "התקררה"). כיצד זה יכול להיות טוב מבחינת מיקסום פונקציית המטרה?

אתה מניח שקיומם של טורפי על אימתניים, מנע הופעת מינים חלשים ואולי "חכמים" יותר. מדוע? הרי דינוזאורים וזוחלים היו בכל הגדלים גם לפני ההכחדה. המערכת כולה לא התכנסה לפתרון היחיד של טי רקס. אם שרדו המון יצורים קטנים בתקופת מלכותו של טי רקס, מדוע לא יכלו לשרוד יצורים קטנים ו"חכמים"?

יותר נוח לי להאמין ב-Convergent evolution [Wikipedia]. אני מאמין שיצורים תבוניים היו מתפתחים כך או אחרת, וההכחדות הגדולות היו מכשול בדרכה של האבולוציה.
מה צבי אומר לאריק 664566
מן הסתם אני מניח שמינים דומיננטיים מונעים הופעה או התרבות של מינים חלשים יותר - זאת בדיוק ההגדרה של אבולוציה, לא?‏1.

אתה (ואחרים) נטפלים ל"טי רקס" שלי כפשוטו. הכוונה היא "טי-רקס" כמייצג של מין הדינוזאורים כולו, שכנאמר בילה כאן תקופה ארוכה מאד ומשגשגת מאד, בלי להיצרך לפתרון האבולוציוני המתקרא אינטליגנציה או חיים תבוניים.

ולבסוף, אדם באמונתו יחיה, אני התחלתי באומרי שהנחת הבסיס המובלעת היא אבולוציה שמתכנסת לחיים תבוניים, וניסיתי לערער עליה או לפחות להראות שאין לה עדויות תומכות מההיסטוריה הידועה, ולכן מי שמאמין בה מתייחס אליה כאל אכסיומה ולא כאל תוצאה של בחינה מדעית.

1 בהינתן משאבים סופיים, כך שהמשאבים של מין אחד באים בהכרח על חשבון אלה של מין אחר. נדמה לי שלזה כיוון השוטה במושג "לחצים אבולוציוניים".
מה צבי אומר לאריק 664435
אם כבר מדברים על דינוזאורים חביבה עלי האמרה מהסרט המקורי. בתשובה לתמיהה איך הם מתרבים, הרי עשינו את כולן נקבות, עונה המדען: "life finds a way"
אפשר לומר אותו דבר תוך שימוש בביטוי המסורבל של מארי גל-מן: זה מה שמערכות סתגלניות מורכבות עושות.
אני חושב שהאבולוציה היא חלק מהמהות של הדבר שנקרא חיים. לכן בכל מקום שבו תאורטית התפתחו המערכות הסתגלניות המורכבות הנקראות בעלי חיים, הן התפתחו כשהאבולוציה כבר נמצאת בהן מעצם טבען.
אבל נראה לי שקפיצת המדרגה מחומצות אמינו לאיזו בקטריה קדומה היא גדולה מספיק (עובדה שאת החלק של החומצות אמינו שחזרו בקלות במעבדה, אבל את הקפיצה הבאה לא הצליחו לשחזר) להקטין מאוד את N . אין לי מושג כמה.
מה צבי אומר לאריק 664963
יש אולי מכשלה במונח ''תבונה'' (לך תגדיר מה זה תבונה כאשר מתקשים להגדיר אפילו ''הכרה''). אבל לא נראה לי שאפשר לקרוא להשערת ההתפתחות כשל. מי שמאמין באבולוציה מובטח לו שהחיים ''יתפתחו'' בכיוון של יותר מורכבות. האם התנאים הפיזיים יתקיימו מספיק זמן ויאפשרו את ההתפתחות, היא שאלה תקפה, אבל כשל אני לא רואה כאן.
מה צבי אומר לאריק 664984
אין לך מחלוקת איתי. קרא שוב את המשפט הראשון בתגובתי.
מה צבי אומר לאריק 664993
המולקולה הראשונה ששיכפלה את עצמה היא, לפי חוקי ההסתברות, די קרובה למולקולה הכי פשוטה שמסוגלת לבצע את הטריק הזה, כלומר פשוטה למדי, כך שבתחילה החיים חייבים להתפתח לכיוון של הוספת מורכבות פשוט משום שהאפשרות השניה אינה קימת. אינטואיטיבית, לפחות אצלי, ההרגשה היא שהעקרון של הוספת מורכבות נשאר נכון גם בהמשך, כלומר שיש באמת קשר ישר (כמובן עם יוצאים מהכלל וכל הממבו ג'מבו ההסתברותי) בין "התפתחות" לבין "מורכבות", אבל מסתבר שיש חולקים עלההנחה הזאת. טפילים רבים, למשל, הם דוגמא ליצורים שמתפתחים דווקא בכיוון ההפוך כלומר נעשים פשוטים יותר בגלל שהם יכולים להרשות לעצמם לוותר על חלק מהפונקציונליות. האם הם רק דוגמא לאותה הסתייגות שציינתי בסוגריים, או אולי הם מראים שהקשר בין "התפתחות" ל"מורכבות" קיים רק בגלל נקודת המבט שלנו?

אאל"ט ראובן‏1 קישר כאן פעם לאיזה מאמר שלמיטב זכרוני היה די מאלף בהציגו את התיזה האחרונה. נדמה לי שגם דוקינס דיבר על זה באיזה מקום, אבל אין לי קישור לא לזה ולא להוא. דה!
__________
1- צריך להוסיף עוד אאל"ט לפני שמו.
מה צבי אומר לאריק 665003
_________
התכוונת אאל"ט‏2?
מה צבי אומר לאריק 665004
____
יפ :-)
מה צבי אומר לאריק 665005
בטון יותר רציני, עד כמה שאנחנו יודעים, המטרה של אבולוציה היא הישרדות ולא התחכמות.
אתה יכול אולי למצוא קשר בין תחכום להישרדות, כמו היכולת לבנות איגלו או מזגן, אבל אז אתה מביט בדוגמה בודדת. אם תסתכל בטבע לפני היות האדם, נראה לי שהדומיננטיות לא היתה ביחס ישר לתחכום.
קשה לומר שאוכלוסית הקופים, הדולפינים, או אפילו היונקים בכלל, הראתה איזו דומיננטיות יחסית לאוכלוסיות הפחות אינטליגנטיות, בהתאמה, בסביבות המחייה הרלבנטיות שלהן.
וזה לפני שהזכרנו שיש איזה כמה עשרות מיליון חרקים על כל יונק על פני כדור הארץ.

זה אולי אומר שאין יחס ישר בין תבונה לדומיננטיות לכל אורך הדרך, אבל בנקודה מסוימת (הסינגולריות הקודמת אם תרצה), כשהתבונה עולה מעבר לסף מסוים, משם והלאה היא כבר מפתחת דומיננטיות בקצב הולך ועולה.
מה צבי אומר לאריק 665006
יכול להיות שעודף שכל קיים דווקא אצל חיות שבגופן יש פחות התאמה לתנאים מסוימים - השכל נדרש כדי להכיר וללמוד את המצב? במובן זה האדם דווקא פחות "מורכב" (כשרוני) מבעלי חיים אחרים.
מה צבי אומר לאריק 665018
המלה שאתה מחפש היא ''מותאם (פיזית)'' כמדומני.
מה צבי אומר לאריק 665019
הביטוי שהוא מחפש הוא ''אם לא בכוח אז במוח''.
מה צבי אומר לאריק 665113
מוח גדול דורש משאבים (אנרגטיים) גדולים. למעשה, המוח, שמסתו 2% ממסת הגוף, צורך בין 20% ל60% מכמות הגלוקוז הנצרכת בגוף, כך שלמוח גדול, למרות היתרונות שלו, יש גם חסרון אבולוציוני ברור (ועוד לא נגענו ב"בעצב תלדי בנים")
מה צבי אומר לאריק 665116
כמה אנרגיה (באחוזים) לדעתך היתה העלות של שלושה ק"ג נוספים של מוח (כולו ניאו קורטקס, כמובן, כי כל השאר כבר קיים) עבור ט-רקס בגודל בינוני? ובכמה אחוזים היתה תעלת הלידה צריכה להתרחב? לטי-רקס כזה היה נאו קורטקס כמו לעשרה אנשים ביחד, כלומר הוא היה חכם יותר ממירי רגב!
מה צבי אומר לאריק 665141
בכמה אחוזים זה היה משפר או גורע את השרידות של אותו טי-רקס לעומת עמיתיו?
מה צבי אומר לאריק 665160
ט-רקס עם יכולות אינטלקטואליות כבירות? קשה לי להעלות אורח חיים בו לא יהיה לו יתרון עצום על פני הטפשים שמסביבו. השאלה היותר חשובה היא איזה יתרון היה לכל שלב ביניים בדרך, כלומר האם שיפור קטן באינטליגנציה שלו היה מעניק לו יתרון, וגם כאן האינטואיציה שלי טוענת שהתשובה חיובית - אבל ייתכן שאני נגוע בהטיה אנושית.
מה צבי אומר לאריק 665168
תראה, תשמע, עם מח גדול מדי הוא עוד עלול להשתכנע מדיונים באינטרנט שאומרים שבשר זה רצח. ברמה ההישרדותית זה ינטרל את רוב היתרונות האחרים.
מה צבי אומר לאריק 665207
LOL
מה צבי אומר לאריק 665169
חלק מהענין הוא שברמת יציבות כלשהיא, ייתכן שיתרון קטן לא ישפיע/ייבלע ברעש של היתרונות שכבר היו לו ועזרו לו לשרוד כמה מיליוני שנים.
טיעון דומה למשל מושמע כיום כלפי האנושות - שבגלל הקדמה הטכנולוגית, שעוזרת לפרטים להתגבר על מחלות ושאר קשיים, הלחץ האבולוציוני קטן עד מאד, ולכן שיפורים ברמה הפיזיולוגית האנושית יתמעטו וילכו.
מה צבי אומר לאריק 665307
המציאות, כרגיל, מסרבת לשתף פעולה.

מה צבי אומר לאריק 665182
אם כבר בטי רקס עסקינן, תדמיין טי רקס עם ידיים פרופורציוניות לגוף שלו, אפשר לחשוב על הרבה יותר יתרונות לכאלה לעומת מוח גדול.
מה צבי אומר לאריק 665059
לא דוקינס (טוב, אולי גם הוא) אלא סטיבן ג'יי גולד בספרו "Full House".
מה צבי אומר לאריק 665074
תודה. עכשיו כשהזכרת את הספר אני חושב שבאמת משם זכרתי זאת.
מה צבי אומר לאריק 665082
כן. יתכן שצריך לעדן את הטענה: האבולוציה הולכת בכיוון של diversification. מטבע הדברים נוצרים ורסיות פשוטות יותר ומורכבות יותר. בד"כ השרידות של המתאימים הולכת לטובת הפשוטים יותר. מסיבה זו שורדים רק הורסיות המורכבות המוצלחות במיוחד. בצורה כזו הולך ונפתח פער בין מיני על מורכבים לבין המון מינים פשוטים אך יעילים. זו אולי הסיבה מדוע יש רק מין אחד של קופי-אדם אבל הרבה מאד סוגים של חד-תאיים ומטה.
דומה שימים אלו מדגישים את מעמדה של האבולוציה כהסבר המוצלח היחיד לסוד החיים. העובדה שבע"ח מסויים נמצא בצמרת של שרשרת החיים אינה מעידה על איכויות טרומיות וטרנסצדנטליות שלו אלא רק על היותו מכונה ביולוגית מורכבת ומוצלחת (שרידה) במיוחד.
מה צבי אומר לאריק 664437
ובאמצע גם כמעט חטף הרעלת חמצן - Great_Oxygenation_Event [Wikipedia] (סתם כדי להראות עד כמה המערכת הזו מורכבת ועדינה).
מה צבי אומר לאריק 665435
חייזרים? אולי סביב הכוכב הזה. אבל אולי לא.
שמן זה חכם 664348
מחקר חדש מוכיח שיצורים אינטיליגנטיים צריכים לשקול לפחות 300 ק"ג. להגנתי אציין שאין משקלי מגיע אף ל-‏20% מן הנדרש להבנת מחקר זה.
שמן זה חכם 664350
לא צריך להגזים, המחקר לא מוכיח אלא טוען, ועם הרבה הסתייגויות מתודולוגיות.
למה דווקא כך ? 664447
תמיד חשבתי שאם מנסים לחפש ביקום איזו תרבות מתקדמת כפי שהיא מצטיירת בסיפורים על החייזרים והעבמים, שהתפתחה במקביל להתפתחות החיים אצלנו וללא קשר אליה, הניסיון למצאה דרך חיפוש מים וחומרים אורגניים כמוהו כחיפוש מטבע מתחת לפנס.
למה דווקא כך ? 664452
אני חושב שההתמקדות בחיים עם ביוכימיה דומה לשלנו מוצדקת. לא שאין אפשרויות אחרות, אלא שאלו סבירות פחות, על אחד כמה וכמה שמדובר במצב (קיום חיים) שגם כך נדיר ביותר. באשר לנושא התרבות שאותה מחפשים, אומנם מניחים שהיא משדרת גלי רדיו, אלא שלמעשה זהו אילוץ יותר מאשר הנחה. כלומר, יתכן שישנם יצורים אינטיליגנטים המתקשרים בינהם באמצעות העברת חבילות מידע דרך חורי תולעת, או שהם מעדיפים מפגשים פנים אל פנים באמצעות טלפורטציה [ויקיפדיה] או שהם מדברים זה אל זה בפרחים, אך התקשרויות כאלו אינן נגישות לאמצעינו הטכניים ולעדיפויותינו הכלכליות.
למה דווקא כך ? 664457
נניח לרגע בצד את התרבויות שמשתמשות בחורי תולעת וטלפורטציות, מפני שאם מניחים ש"הכל יכול להיות", ואין אילוצים של חוקי הטבע כפי שהם מוכרים לנו - אין אפשרות לקיים דיון. אי אפשר לדון בבעיה שיש לה פרמטרים שאנחנו לא יודעים, וגם לא יודעים שאנחנו לא יודעים...

לדעתי הנחת עבודה סבירה לדיון בתקשורת חייזרית היא שמהירות העברת האינפורמציה אינה גדולה ממהירות האור.
___

יתכן שיש להנחה זו השלכה לפתרון פרדוקס פרמי. הנקודה היא שתרבויות חייזריות, גם אם הן מפתחות הנע חללי יעיל, אינן מתפשטות מעבר לרדיוס מסויים, מפני שהארכת זמן התקשורת יקשה על שיתוף הפעולה הפנימי שלהן. כאשר המרכזים התעשייתיים והמדעיים רחוקים מדי בזמן זה מזה ביחס לקצב ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית, התועלת שהם יכולים להפיק זה מזה תלך ותקטן.

קיימת אפשרות של נדידה, כלומר התרבות נוטשת חלק מנחלותיה, ומישבת נחלות חדשות, תוך שמירה על רדיוס מתאים.

תרבויות מתקדמות, ישגרו כמובן משלחות‏1 חקר למרחקים גדולים הרבה מעבר לרדיוס האופייני להן, אבל לא יהיה מדובר בקולוניזציה, ההשפעה הסביבתית תהיה זניחה, או אפילו בלתי מובחנת.

1 אני מניח - מה שמובן מאליו עבורי - שמדובר בתרבות שעברה כבר את הסינגולריות הטכנולוגית שלה, וה"משלחת" היא צי של חלליות בעלות בינה מלאכותית.
AMA ברדדיט מאתמול עם נציג נאס"א 664554
נזכרתי 664715
הסיכוי שמשהו יגיע מהמאדים
ובכל זאת הם באים :-) 664723
וגם הוא מגיע:
סולן המודי בלוז והזמר של 'מלחמת העולמות' מגיע לארץ עוד שבועיים.
ובכל זאת הם באים :-) 664791
זה מדהים שכולם היו בריטים: המודי בלוז, אוריה היפ, הסטונס(!), המי, קצפת, ואחר כך ג'נסיס, פינק פלויד, קינג קרימסון, רנסאנס, ג'ת'רו טאל, רוקסי מיוזיק, דיפ פרפל, בלאק סאבאת', לד זפלין(!)

זה נראה כאלו הדבר היחיד שהיה לאמריקה להציע בשנות הששים עד תחילת השבעים זה פולק - דילן, ג'ואן באעז וניל יאנג. אוקיי היו כמה כוכבים זורחים באפלה כמו ביץ' בויס, קרידנס קלירווטר, הנדריקס ומחתרת הקטיפה.
אבל בגדול רק באמצע שנות השבעים הגיע הרוק האמריקאי - לינארד סקיניארד, הנשרים, בוסטון וסטיקס.
ובכל זאת הם באים :-) 664793
אכן הרבה בריטים, אבל בכל זאת גם לאמריקה היה מה לתרום:
The Doors, The Band, Allman Brothers, Jeferson airplane, Crosby Stills & Nash, Grateful dead
ובכל זאת הם באים :-) 664794
אני חייב,זה מתבקש : נייט טריין!
ובכל זאת הם באים :-) 664796
התכוונתי לזה.

ובכל זאת הם באים :-) 664809
וערן סבג? https://www.youtube.com/watch?v=3EYstxtN6E0
ובכל זאת הם באים :-) 664822
אח, גדול. וערן סבג הוא איש יקר.
ובכל זאת הם באים :-) 664804
הדלתות, ללא ספק, וג'פרסון איירפליין גם. אבל אם תסתכל על רשימת המופיעים בפסטיבל וודסטוק [ויקיפדיה] תראה שמחצית, אם לא יותר, מהאמריקאים שהופיעו היו להקות וזמרי פולק ופולק-רוק.
ובכל זאת הם באים :-) 664797
וכל אלה יוצאי חלציו של המלך אלוויס( שלא לדבר שהאבנים המתגלגלות, לד זפלין, קלפטון ועוד ינקו חלב משדי הבלוז האמריקאי)
ובכל זאת הם באים :-) 664808
ינקו או במילים אחרות העתיקו וביצעו קאברים לאמנים שחורים שלא זכו להגיע למיינסטרים.
הישר מהמותן:
וואלאק קרול של צ'אק ברי- נזקף לזכות הסטונס.
עצלן כמו תרנגול אדום של ווילי דיקסון, כנ"ל.
נזכרתי 664810
בילדותי היה שכן שהשמיע במדבר החוב''תי את האלבום כל אחר צהריים במשך עשור. לפני שהדאבל גלאס והמזגנים חסמו את הסביבה מלחדור לדלת אמותנו כל בעל בוקסות מזוקן שהפציץ ברוק מתקדם היה מלך. לאחר שהתגייס שמרתי על הגחלת ועד שהפרסים מהבניין ממול החלו להתלהב ממייקל ג'קסון כולם כבר הפכו לאטומים וממוזגים.
באותו עניין 683611
איני יודע מדוע נזכרתי בכך במאוחר. מכל מקום פורסם שהתגלה לאחרונה איזה כוכב לכת במערכת שמש קרובה לנו - ארבע וחצי שנות אור שהפרמטרים שלו דומים לאלה של כדור הארץ, ולכן ייתכן שיש בו מים זורמים ואולי, לכן, חיים. שמעתי בזמנו ראיון בתכנית החדשות של ירון לונדון (החל מ 28) על הנושא זה. מה שתפס את תשומת לבי הוא תיאור של מנוע חדשני שיאפשר לחללית לטוס במהירות של חמישית ממהירות האור. כשמאזינים לתיאור (החל מ 33) אפשר להבין שמדובר במתקן בלתי אפשרי: תותח לייזר שממוקם על גבי חללית ש"יורה" לעבר מפרש שנמצא על אותה חללית. מעט אינטואיציה תביא אותנו מיד למסקנה שמדובר במתקן שיוצר שני כוחות מנוגדים כוח רתיעה בכוון אחד וכוח דחיפת המפרש בכוון השני כשהתוצאה הסופית היא לא לכאן ולא לכאן. חיפשתי מעט ברשת ומצאתי שמדובר בקונצפט של חלליות זעירות במשקל של כגרם שמונעות על ידי קרינת שמש אות לייזרים רבי עצמה שממוקמים, כמובן, מחוץ להם וזה נשמע יותר סביר. אבל כשתתבוננו בתכנית תראו שירון לונדון מתאר בדיוק מה שהסביר לו הפרופסור הנכבד, כי הוא לא מתקן את השטות הזאת. בזמנו כתבתי, כמובן, אי מייל לירון לונדון כדי להסביר לו שהוא הציג לנו משהו בלתי אפשרי, אך, כמובן, לא קבלתי כל תגובה, וגם לא פורסם שום תיקון בתכניות הבאות. ככה זה אצל השמאלנים האלה . . .
באותו עניין 683613
מדובר על מתקן שבעיקרון ניתן לממש. הבעיה בשימוש בו להגעה לפרוקסימה קנטאורי הוא איך לבלום. תקבל חללית קטנה שלא יכולה לשדר יותר מדי, ומן הסתם מסלולה לא מדוייק לחלוטין, וחולפת שם במהירות אדירה.

מצד שני זו אולי דרך תחבורה מועילה יותר בתוך מערכת השמש (להעניק מהירות לגשושיות שונות).
באותו עניין 683615
אולי ניתן לממש, אבל בוודאי לא את המתקן שתיאר ירון לונדון, אלא את המתקן שתיארתי בהמשך.
באותו עניין 683617
בעקבות ההערה שלך הלכתי לבדוק מה חדש עם מגח בוסארד Bussard ramjet [Wikipedia] והצטערתי לגלות שהוא לא כל כך ישים.
באותו עניין 683618
זה משהו אחר.
באותו עניין 683885
אני לא רואה שום בעיה עם הרעיון: אם היו מכוונים את הלייזר החוצה היה נוצר דחף. המראה משמשת כדי לכוון את האלומה. אם אתה על קרון וזורק כדורים מאחוריך, הקרון ינוע קדימה. אם תזרוק כדורים קדימה והם יפגעו בקיר קידמי בקרון ואז ינתזו למאחורי הקרון, עדיין הקרון ינוע קדימה.
באותו עניין 683889
מה שאתה מתאר, הוא, כמובן, אפשרי תיאורטית אך ברור שלא בכך מדובר. כדי לממש את הרעיון שלך לא צריך ''מפרש'' שבהגדרה יש לו שטח פנים גדול, ודי במראה זעירה. כשמדברים על מפרש לא מדברים על משהו שמחזיר את האוויר הפוגע בו בכוון הפוך. למשל במפרש של סירה אין שום חלק של הרוח שהופך את כוון מהירותו ומקבל מהירות יחסית לסירה במנוגד לה. חוץ מזה בדוק ברשת. כפי שאמרתי מדובר כאן בחלליות זעירות שמואצות בקרינת השמש או בלייזרים רבי עוצמה שממוקמים מחוץ להם. וזה גם מסביר את הצורך ב''מפרש'' כדי לקלוט הרבה קרינה, אם מדובר בשמש, או בלייזר רב עוצמה שהחללית הולכת ומתרחקת ממנו.
באותו עניין 683890
לא שמעתי את הראיון, התיחסתי לטענתך ש''התוצאה הסופית היא לא לכאן ולא לכאן''.
אגב, בסירה גם אפשר לשוט נגד הרוח, על ידי שימוש נבון בשידרית.
באותו עניין 683897
זכור לי סיפור או ספר מד"ב על תחרות אינטרגלקטית בחלליות מפרש. ארתור סי. קלארק אולי?
באותו עניין 683900
''הרוח הנושבת מן השמש'', ארתור סי קלארק, וזהו גם שמו של הספר שמכיל קובץ סיפורים שזה אחד מהם.
באותו עניין 683891
דוקא לא - אם תזרוק כדור קדימה בקרון, והכדור יפגע בקיר הקרון, תוספת המהירות לקרון שקיבלת תתקזז ותהיה אפס.
באותו עניין 683893
לא, כי הקיר של הקרון התחיל כבר לזוז ולכן הוא חוטף יותר תנע. מה ההבדל בין זה לבין לזרוק את הכדור לאחור?
באותו עניין 683894
אה, לא הבנתי שהכדור ניתז אחורה והחוצה. במקרה הזה (ואם ההתנגשות אלסטית לחלוטין) אכן האפקט דומה. אבל מה הרווחת מזה שהשתמשת בקיר כמתווך?
באותו עניין 683895
לא יודע. אולי כלום, אולי יכולת ניווט. אני כן מסכים עם דב שההנע הוא זניח מבחינת תאוצה, לפחות עם הלייזרים של היום, אבל אני לא מסכים שהאפקט יתאפס בשל המראה.
באותו עניין 683902
עלה בדעתי (תוך כדי הליכה) להשיב לך בצורה קצת אחרת. בעצם, מה שאתה מציע שקול להפניית פתח הלייזר שעל גבי החללית לאחור, והעובדה שעושים זאת בעזרת מראה‏12 לא משנה עקרונית את המצב. אז למה לא מממשים את המנגנון הפשוט בהרבה הזה ? איני יודע אם יצא לך לראות את מה שהציגה רפאל באחת התערוכות בחו"ל : לייזר "מצב מוצק" רב עוצמה לצורך יירוט טילים. יש במתקן הזה שתי משאיות כבדות שיורות שתי קרניים לאותה נקודה על הטיל התוקף. משאיות כבדות בגלל הגנרטורים שמייצרים את האנרגיה החשמלית הרבה הדרושה. האם אתה מעלה בדעתך שקרן שיוצאת ממשאית כבדה כזאת יכולה להאיץ אותה? מכאן רעיון המפרש - לאסוף על פני שטח פנים גדול אור שמגיע ממקור חיצוני, וזה הופך אולי את העניין למעשי. אשר ל"לא לכאן ולא לכאן", כפי שאמרתי קודם כשמדברים על מפרש לא מדברים על מתקן שהופך את כיוון האוויר שמופנה אליו. אין כאן משהו דומה למנגנון של התנגשות אלסטית. אתה יכול להעלות בדעתך שאם תשים מאוורר גדול ומפרש על ספינה, יצליח המפרש להפנות את כיוון כל הרוח שנושבת על פניו לאחור מבלי לאבד אנרגיה? אינטואיטיבית אפשר להבין שבמקרה הזה הכוח שידחוף את המאוורר ואתו את הספינה לאחור יהיה רב מהכוח שבו המפרש ידחוף את הספינה לכיוון השני.

1 בעצם, בתוך המהוד של הלייזר ישנן שתי מראות שמופנות זו כלפי זו והקרן מבצעת המון התנגשויות הלוך וחזור ביניהן כשהיא צוברת את האנרגיה. זה שהוספת עוד מראה לא שינית עקרונית שום דבר חוץ מכך שהתוצאה הסופית היא כיוון הפוך של הקרן שיוצאת מהמתקן, והכוון הסופי לצורך הדיון שלנו הוא החשוב.
2 האמירה שלך שהמראה הנוספת היא לצורך כיוון היא תוספת שלך שלא מופיעה במקור. במקור ה"מפרש" הוא בפרוש חלק רעיון ההניע. איך לכוון זה סיפור אחר שלא דובר עליו.
באותו עניין 683939
בסופו של דבר מדובר על שימור תנע. אם הלייזר מייצר תנע, הרי שיש דחף. עד כמה שאני מבין, אכן "נזרק" תנע מתוך הלייזר ותאורטית כל החללית מאבדת (מעט מאוד) מסה דרך צריכת האנרגיה של הלייזר. כמה תנע נוצר? מעט מאוד, ולא הייתי מנסה לחבר את זה למשאית.
באותו עניין 683942
למרות שכאן אנו חורגים מגבולות הידע שלי, נדמה לי שהחללית לא מאבדת שום מסה למרות שהיא יורה פוטונים כי הם אינם חלקיקי מסה. כמו כן לא התייחסת לתגובתי האחרונה. אני מקווה שהשתכנעת לפחות שהרעיון שהצעת אינו מעשי כלל בעוד שהצעת המפרש שמנצל אנרגיית אור חיצונית מוצג ברצינות.
באותו עניין 684045
אני מתנצל, לאיזה תגובה לא התיחסתי?
באותו עניין 683944
התכנית של המיליארדר הרוסי מילנר היא להאיץ נאנו ספינת חלל במשקל פחות מגרם, באמצעות מפרש של כמה מטרים ששוקל גרמים בודדים, על ידי ירי משדה של תותחי לייזר הממוקם על כדור הארץ. הפיסיקה טובה. הטכנולוגיה לא הגיעה לרמה הנדרשת עדיין, אבל התכנות טכנולוגית צפויה להגיע בעשורים הקרובים.
ניתן יהיה לשגר נאנו חלליות רבות כי עלות החללית על צ'יפ (spacechip) עצמה נמוכה. עלות השיגור תהיה בעיקר האנרגיה האדירה שיצרכו תותחי הלייזר.
באותו עניין 683946
נכון. בכך מדובר. אבל אם נעשה סדר לגבי הפתיל שהתפתח כאן, זה התחיל בכך שהערתי על כך שבתכנית של ירון לונדון הנושא הוצג באופן שגוי שאושר ע''י הפרופסור שהתראיין, והבאתי קישור למי שמתעניין. ראובן טען שהדבר השגוי אפשרי בכל זאת ותיאר אותו בעצם כהפניית לייזר רב עוצמה שיושב על גבי החללית לאחור, רעיון שהוא אולי אפשרי תיאורטית אבל לא מעשי כלל כי אי אפשר לייצר לייזר חזק ובכל זאת קל משקל עד כדי כך שלחץ הקרינה הזעום יוכל להאיץ אותו תוך התגברות על כוחות הגרביטציה של כדור הארץ והשמש.
באותו עניין 693424
לא יודע מה בדיוק אמר ראובן אבל הטענה שלך שיש צורך לקזז את הגרביטציה של השמש והפלנטה היא טענה שגויה. החללית נמצאת מלכתחילה בתנועת מילוט ממערכת השמש לכן אין שום צורך בתוספת אנרגיה לצורך המילוט. כל ההוספות לתנועות בחלל (מהסוג של תותחי לייזר ודומיו) הן תנועות של חללית שנמצאת הרחק ממערכת השמש שלנו ושמשות אחרות. תוספות האנרגיה לצורך הגברת מהירות היא בחלל החוץ שמשי (אבל עדיין בחלל התוך גלקטי של שביל החלב).

מאידך, טרם הגענו לצורך לצאת ממערכת השמש. יש מקום פנוי רב בתוך מערכת השמש. היישוב בתוך מערכת השמש אמנם מסןבך אבל פשןט יותר מיישוב במערכות שמש אחרות. נראה לי שהוקינג נוטה לפנטז מטעמים השמורים לו.
באותו עניין 693420
יש כאן דמו יפה שמתאר את הרעיון. ירון לונדון והמרואיין שלו מנסים להציב את שדה הלייזרים ע"ג החללית הזעירה שהיא פחות מקליפת אגוז. זה כמובן "שדרוג" מופרך בעליל.
באותו עניין 693425
לא ''מופרך בעלילי אבל גם לא פרקטי בימינו.
באותו עניין 693448
"אם קצת רצון וקצת יכולת יכול פיל ל. . . תרנולת". ויש מוסיפין: אבל לא פרקטי בימינו.
באותו עניין 693452
זה שזה לא פרקטי בימינו אינו סיבה לפסול על הסף רעיון שאינו מופרך, למרות שהוא ללא שימושים בימינו. חלק מהגילויים שנעשו באירופה במאות ה- 17 ואילך (גלילאו, ניוטון, תרמודינמיקה, כימיה) לא היו פרקטיים בעת הגילויים אבל לאחר 100 או 200 שנה נימצאו להם שימושים.

אם נגביל מחקר רק למה שהוא "פרקטי בימינו" אנו נידונים לחיות תקופות ארוכות מדי רק על פי הידע שיש לנו היום. כאשר ידע זה ימצה את עצמו נישאר תקועים ברמת הידע של עכשיו.

השאלה היא מינון מחקרים משני הסוגים. דוגמא למימון נאות: 10 אחוז תקציב מהמימון למחקרים של "תופעות לא מופרכות" ללא ישומים מיידיים, לצד 90 אחוז מימון תקציבי לשימושים מיידיים.
באותו עניין 693453
נעשה סדר. "לחץ קרינה" הוא מושג ידוע מזה שנים. כדי לנצל אותו להאצת חלליות הועלה רעיון ה"מפרש" שמודגם יפה בדמו שהבאתי, וכל מי שמתבונן בו מבין במה מדובר: חללית זעירה עם מפרש בעל שטח פנים גדול מצד אחד, ושדה לייזרים שמשקלו הכולל בוודאי טונות רבות מצד אחר. המפרש דרוש כדי שיהיה חשוף להרבה אנרגית אור שבאה ממקורות חיצוניים. זה מהות הרעיון. ירון לונדון והמרואיין שלו שהתכנית שלהם הביאה אותי לומר את דברי שגררו את הפתיל הזה, לא הבינו כלל את רעיון ה"מפרש" ולמרות שעשו שימוש במילה הזאת הציגו מתקן שלא דרוש בו כלל מפרש, ושמעולם לא עלה בדעת איש להציעו. ראובן בסך הכל תיקן טעות שלי כי ברור שמתקן שפולט אור יוצר כוח זעיר מאד הפוך לכיוון הקרינה, על המתקן עצמו, אבל הוא לא ניסה לומר שלכן אפשר לדבר ברצינות על חללית נושאת לייזר שלחץ הקרינה שלו יאיץ אותה. מהדמו שהבאתי אפשר להבין עד כמה הרעיון הזה מופרך. האם בעוד אלף שנה אפשר יהיה לייצר לייזרים רבי עוצמה במשקל של חלקיק גרם? זה נראה לי חלום בלתי אפשרי, אבל לך דע מה יהיה בעוד אלף שנה. יהיו אז בוודאי דברים שאין אנו יכולים לשערם כיום, ולכן דיבורים עליהם היום הם חסרי תכלית ועניין.
באותו עניין 693450
איך זה מסתדר מבחינת התנע?
באותו עניין 693451
א. שאל את ראובן כי הוא יכול לתת תשובה מדוייקת יותר מזו שלי.

ב. לפי ההערכה שלי, כאשר פוטונים ניפלטים מהחללית לכיוון אחד הרי הם נושאים תנע בכיוון הפליטה וזה משנה את ערך התנע של החללית עצמה (על פי חוקי שימור התנע, כי לצמד "מנוע+חללית" נשמר התנע הכולל.). יתכן שגם מכניזם התנע שדהזכרתי נכון לא רק לפוטונים אלא גם לקרינה אלקטרו מגנטית בכלל שניפלטת לאחור.

ג. כפי שנראה לי העקרון בסיפור זה הוא ליצור תנע משמעותי במחיר של "שריפת מסה" מיזערית. לפיכך המסה של החללית תוך כדי מעופה אינה גדולה מדי, זה מה שמאפשר צבירת מהירות בחלל העמוק. המהירות של החללית לא מואטת כמעט (כי יש ריק כמעט מוחלט מה שמונע שחיקה של המהירות) לכן החללית יכולה לצבור מהירות גדולה מאוד (נאמר מאית ממהירות האור). תחת הנחות אילו, תוך זמן ממושך (אבל סביר) תצליח החללית להגיע לשמשות קרובות (נניח תוך 500 שנה). כל הדברים הללו הם ברמת העקרון, אבל לא פסולים על הסף.

ד. מוצר שקרוב בקונצפט שלו לנאמר למעלה ניבדק בנסיון של NASA המוצר נקרא EmDrive . על פי ניסויים שנעשו ב- NASA מוצר זה יוצר כוח דחף משמעותי כתוצאה מפליטה של קרינה אלקטרומגנטית.

אלא מה ? גודל כוח הדחף בניסוי NASA כל כך קטן עד שיתכן ומדובר בטעויות מדידה, או טעויות במבנה המכשיר שאינן מובאות בחשבון. מה שמפריע בענין EMDRIVE הוא שהמימצאים כרגע הוא שיש סתירה לחוקי התנע, לכן נדרשים ניסויים ובדיקות נוספות כדי לישב את הסתירה.
באותו עניין 693455
בתגובה 683611 כתבת גם שהלייזרים לא מוצבים על החללית וגם את הסיבה לכך, לדעתך: "מדובר במתקן שיוצר שני כוחות מנוגדים כוח רתיעה בכוון אחד וכוח דחיפת המפרש בכוון השני כשהתוצאה הסופית היא לא לכאן ולא לכאן". ראובן תיקן את השגיאה שלך (הטיעון שלך היה נכון אם לא היה מדובר במראות אלא בחומר שחור לחלוטין) בקשר לחלק הזה של דבריך. במקום להסמיק בשקט בפינה - אחרי הכל אתה מהנדס, לא תלמיד שתי יחידות בפיזיקה - אתה ממשיך לנפנף באשכול ההוא כאילו היה דגל בשמחת תורה. למה? הסיבה היחידה שעולה בדעתי היא שירון לונדון הוא שמאלני מאניאק.
באותו עניין 693459
הודיתי בטעותי מיד ובפעם האחרונה בתגובה 693453 ואין לי שום סיבה להסמיק בשקט כי כי כבר טעיתי הרבה פעמים בכתיבתי כאן ומעולם לא התכחשתי לטעויותיי. אבל אנא התבונן בדמו. מה שהציג ירון לונדון (בהסכמת הפרופסור שאיני מכיר את דעותיו הפוליטיות אבל הוא בוודאי לא תלמיד שתי יחידות בפיסיקה) הייתה שטות זועקת לשמיים שבניגוד לי הוא לא טרח כלל להתנצל עליה. אני חושב שבהחלט יש כאן מקום לנופף בכך כבדגל, וייחוס הסיבה לכך היא שירון לונדון שמאלני היא כמובן שטות מוחלטת. איני מערבב שמחה בשמחה. למשל, היום מציקים לאהוד אולמרט הצקות שאני חושב שהן מיותרות, ואיני מסתיר את דעתי זו למרות שאני שונא אותו שנאה עזה עקב תרומתו להתנתקות.
חידת טריויה 693467
מי סיים את התגובה שלו ב"ככה זה אצל השמאלנים האלה . . ."?

אם כבר מדברים על אותה תכנית, הכיתוב לאורך כל הסרט דיבר על גילוי כוכב לכת בגלקסיה קרובה, מה שכמובן נכון במובן ש"אדם קרוב אצל עצמו", וכמו כן הפרופסור הנכבד טען שטמפ. בין אפס למאה מעלות מבטיחה מים במצב נוזלי (אם כי אפשר לומר להגנתו שמאוחר יותר הוא הזכיר את הצורך באטמוספירה אבל לא התייחס ללחץ). לגבי הצבת הלייזר על החללית, ראו שבשלב זה הוא לא ממש הקשיב לתאור השגוי של ירון לונדון אלא חשב כבר על מה שהוא הולך להגיד ולכן לא תיקן אותו. מכל מקום, שני אלה אינם משתתפים ב"אייל" כך שאני לא רואה טעם להתווכח איתם בהעדרם.

ירון לונדון, כמו רוב המגישים, נוהג לתקן שגיאות בדיעבד רק במקרים יותאי דופן, בעיקר כאשר יש חשש מתביעה. אתה יודע כמה שגיאות עובדתיות יש למשל בתוכנית של רפי קרסו? לא מעט, ומדובר בטעויות שעלולות לפגוע בבריאות הצופים. מעולם לא שמעתי אותו מתקן שגיאה שהוא או מישהו מאורחיו אמרו, למרות שיצא לי להעיר לו על כמה כאלה בצירוף מראי מקום למחקרים. בדומה מר לונדון, גם פרופ. קרסו לא טרח להשיב. כנראה הוא מצביע מרץ.

אגב, יש גם רעיונות משונים כאלה (אבל מובן שלא בעתיד הנראה לעין): Antimatter_rocket [Wikipedia]
חידת טריויה 693468
הדבר היחיד שיש לי להעיר הוא שאם לא הבנת שהמילים ''ככה זה אצל השמאלנים האלה'' עם שלש נקודות בסוף נאמרו בבדיחות הדעת, יש לך בעיה.
חידת טריויה 693469
ועוד הערה היא שהתבוננתי שוב בסרט הראיון (זה החל מ 34 ולא 28 כפי שכתבתי קודם ואולי אני צריך להסמיק בגלל הטעות הזאת) והפרשנות שלך כאילו הפרופסור לא הקשיב ממש לא מתקבלת על הדעת, והתרשמותי היא שבדיוק זה מה שהוא אמר לירון לונדון טרם התכנית (הוא בטוח מצביע מרץ). גם העובדה שלא הוזכר כלל שמדובר בחללית זעירה שמשקלה חלקי גרם מחזקת את האמונה הזאת שלי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים