בתשובה לאח של אייל, 01/05/25 22:44
נח הררי, בן גוריון 778434
נדמה לי שגם במקרה של ישראל, הקשר שבין דירוג האשראי לבין הביצועים היה בתקופה האחרונה חלש, שלא לומר הפוך.
נח הררי, בן גוריון 778435
לדוגמה, אקזיטים: הבעיה היא שמוקמות כאן פחות חברות ומגיע אליהן פחות מימון.
נח הררי, בן גוריון 778438
דירוג האשראי והתמ"ג מודדים דברים שונים.
תמ"ג - כמה סחורות ושירותים יוצרו בכלכלה בתקופה נתונה. נחשב למדד העיקרי לצמיחה הכלכלית שהייתה בעבר.
דירוג אשראי - מה הסיכון ברכישת חוב ממשלתי. נחשב למדד העיקרי של איתנות פיננסית של המדינה בעתיד.
ירידה בדירוג האשראי עם תמ"ג חיובי לא מראות על סתירה, אלא ציפיות נמוכות מצד חברות דירוג האשראי לטווח ארוך למרות מצב כלכלי טוב בהווה. ובכל מקרה, גם התמ"ג וגם דירוג האשראי ירדו בתקופה האחרונה.

כדאי לציין שדירוג האשראי בד"כ משקף ומנתח את ציפיות השוק, ולא באמת קובע אותן‏1. מדד יותר יעיל הוא תשואות אג"ח ממשלה, שהחלו לעלות‏2, למיטב זכרוני, כבר החל מההפיכה המשפטית.

_____
1 כלי טוב כשבאים להבין איך השוק מייחס סיכון למדינה מסוימת. אני מציין את זה כי יש אנשים, למשל שר האוצר של ישראל, שטוענים שחברות דירוג האשראי הם חבורת שמאלנים "מערערים על צדקת הדרך שלנו" (ציטוט אמיתי!). אפשר להתווכח עם הרציונל של ההורדה, אבל יותר קשה להתווכח עם ההורדה עצמה בפרט כשהיא באה אחרי אינקטורים אחרים מצד השוק.
2 למען הסר ספק - תשואות אג"ח גבוהות זה דבר רע מכיוון שהשוק מתמחר את הסיכון ביתר. זה כמו לקחת משכנתא בריבית יותר גבוהה.
נח הררי, בן גוריון 778441
במטותא, הקשר בין ההודעות שלך לכלכלה בתקופה האחרונה הוא הפוך. גם הגליל העליון זה חלק מהמדינה, וגם כל המילואימניקים. רמת ניתוק שאין לתאר.

מאחל לעצמנו יום עצמאות שמח ושנדע לתקן את הדורש תיקון.
נח הררי, בן גוריון 778443
(הניתוק הוא גם בהקשר של הגירעון, העלאות המחירים, הקיצוצים במגזר הציבורי, וכל שאר הגזירות שרובנו מודע אליהן).
נח הררי, בן גוריון 778442
בהקשר למצב הכלכלי: ביום א צפויה שביתה של 3 שעות במערכת החינוך. השביתה היא בשל קיצוץ 3.3 אחוז במגזר הציבורי.

גדעון רובין כותב על כך בכלכליסט
"""
החל מן המשכורת הקרובה, משכורת חודש אפריל שתשולם בתחילת מאי, יקוצץ שכרם של עובדי המגזר הציבורי בשיעור של 3.3% לחודש מדי חודש בחודשו, עד סוף שנה זו. בשנת 2026 יקוצץ שכרם בשיעור של 1.2% בחודש. קיצוץ שכר זה, שהוסכם עם ההסתדרות הכללית ועוגן בחקיקת הכנסת, פוגע ישירות בהכנסתם הפנויה של מאות אלפי עובדים, רבים מהם במערכות חיוניות כמו חינוך ובריאות. פגיעה זו, שמשמעותה הפחתת שכר של מאות שקלים בחודש, מתווספת לשורת צעדי צנע אחרים (כמו העלאת המע״מ והקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי) - שורת צעדים המכבידים בעיקר על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית.
ההסכם והחקיקה נועדו, כידוע, להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הכבדות ביותר של המלחמה. עם זאת, הדרך שנבחרה בצורת קיצוץ שכר רוחבי בשם "נשיאה משותפת בנטל", היא דרך הלוקה, לטעמי, בחוסר הוגנות, חוסר שוויון בנטל ופוליטיזציה של החלטות כלכליות.

נזכיר, כי חלופות פרוגרסיביות יותר, כמו מיסוי מוגבר על הון, או רווחים או עיזבונות גדולים, נדחו או יושמו באופן חלקי בלבד. חמור מכך הוא חוסר ההוגנות הבולט בחלוקת הנטל בתוך המגזר הציבורי עצמו. כך לדוגמה, ההחלטה להחריג מהקיצוץ את עובדי ההוראה במוסדות חינוך חרדיים מסוימים, שהתקבלה כמחטף לילי בוועדת העבודה והרווחה, היא פגיעה מובהקת בעקרון השיוויון. בעוד בקשות להחרגת עובדים מוחלשים אחרים, המשתכרים שכר נמוך, נדחו על הסף, מגזר ספציפי זכה לפטור משיקולים פוליטיים ברורים - הבטחת תמיכת המפלגות החרדיות בתקציב המדינה.

הנימוקים שהועלו להצדקת ההחרגה, כמו שכר נמוך ותקצוב חסר, נכונים לקבוצות רבות אחרות, שלא זכו ליחס דומה. ברור, כי בקרב עובדי השירות הציבורי הדבר יוצר תחושה קשה של אפליה ומלמדם כי שיקולי הישרדות קואליציונית גוברים על עקרונות יסוד. התחושה של חוסר ההוגנות מתעצמת נוכח המשך הזרמת מיליארדי שקלים לכספים קואליציוניים. בעוד שעובדי המדינה - המורים, האחיות, השוטרים ואחרים - נדרשים "להיכנס תחת לאלונקה" ולוותר על חלק משכרם, המנגנון הפוליטי ממשיך לחלק כספים ייעודיים למקורבים ולמגזרים ספציפיים. מצב זה פוגע כמובן בצורה קשה באמון הציבור בממשלה וביכולתה לקבל החלטות ענייניות והוגנות בעת משבר.
החוק שיוחל על עובדי המגזר הציבורי, כאמור החל ממשכורת אפריל, הוא חוק פגום מיסודו. חוק המטיל נטל לא פרופורציונלי על עובדים רבים, מתעלם מחלופות הוגנות יותר ונגוע בפוליטיזציה ובחוסר שוויון בוטה. במקום לחזק את הסולידריות החברתית הנדרשת בעת מלחמה, החוק ייצור תחושות קיפוח ומרמור. בטווח הלא ארוך הוא אף יפגע במורל העובדים ובאיכות השירות הציבורי.
"""

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים