 |
בהקשר למצב הכלכלי: ביום א צפויה שביתה של 3 שעות במערכת החינוך. השביתה היא בשל קיצוץ 3.3 אחוז במגזר הציבורי.
גדעון רובין כותב על כך בכלכליסט
"""
החל מן המשכורת הקרובה, משכורת חודש אפריל שתשולם בתחילת מאי, יקוצץ שכרם של עובדי המגזר הציבורי בשיעור של 3.3% לחודש מדי חודש בחודשו, עד סוף שנה זו. בשנת 2026 יקוצץ שכרם בשיעור של 1.2% בחודש. קיצוץ שכר זה, שהוסכם עם ההסתדרות הכללית ועוגן בחקיקת הכנסת, פוגע ישירות בהכנסתם הפנויה של מאות אלפי עובדים, רבים מהם במערכות חיוניות כמו חינוך ובריאות. פגיעה זו, שמשמעותה הפחתת שכר של מאות שקלים בחודש, מתווספת לשורת צעדי צנע אחרים (כמו העלאת המע״מ והקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי) - שורת צעדים המכבידים בעיקר על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית.
ההסכם והחקיקה נועדו, כידוע, להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הכבדות ביותר של המלחמה. עם זאת, הדרך שנבחרה בצורת קיצוץ שכר רוחבי בשם "נשיאה משותפת בנטל", היא דרך הלוקה, לטעמי, בחוסר הוגנות, חוסר שוויון בנטל ופוליטיזציה של החלטות כלכליות.
נזכיר, כי חלופות פרוגרסיביות יותר, כמו מיסוי מוגבר על הון, או רווחים או עיזבונות גדולים, נדחו או יושמו באופן חלקי בלבד. חמור מכך הוא חוסר ההוגנות הבולט בחלוקת הנטל בתוך המגזר הציבורי עצמו. כך לדוגמה, ההחלטה להחריג מהקיצוץ את עובדי ההוראה במוסדות חינוך חרדיים מסוימים, שהתקבלה כמחטף לילי בוועדת העבודה והרווחה, היא פגיעה מובהקת בעקרון השיוויון. בעוד בקשות להחרגת עובדים מוחלשים אחרים, המשתכרים שכר נמוך, נדחו על הסף, מגזר ספציפי זכה לפטור משיקולים פוליטיים ברורים - הבטחת תמיכת המפלגות החרדיות בתקציב המדינה.
הנימוקים שהועלו להצדקת ההחרגה, כמו שכר נמוך ותקצוב חסר, נכונים לקבוצות רבות אחרות, שלא זכו ליחס דומה. ברור, כי בקרב עובדי השירות הציבורי הדבר יוצר תחושה קשה של אפליה ומלמדם כי שיקולי הישרדות קואליציונית גוברים על עקרונות יסוד. התחושה של חוסר ההוגנות מתעצמת נוכח המשך הזרמת מיליארדי שקלים לכספים קואליציוניים. בעוד שעובדי המדינה - המורים, האחיות, השוטרים ואחרים - נדרשים "להיכנס תחת לאלונקה" ולוותר על חלק משכרם, המנגנון הפוליטי ממשיך לחלק כספים ייעודיים למקורבים ולמגזרים ספציפיים. מצב זה פוגע כמובן בצורה קשה באמון הציבור בממשלה וביכולתה לקבל החלטות ענייניות והוגנות בעת משבר.
החוק שיוחל על עובדי המגזר הציבורי, כאמור החל ממשכורת אפריל, הוא חוק פגום מיסודו. חוק המטיל נטל לא פרופורציונלי על עובדים רבים, מתעלם מחלופות הוגנות יותר ונגוע בפוליטיזציה ובחוסר שוויון בוטה. במקום לחזק את הסולידריות החברתית הנדרשת בעת מלחמה, החוק ייצור תחושות קיפוח ומרמור. בטווח הלא ארוך הוא אף יפגע במורל העובדים ובאיכות השירות הציבורי.
"""
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות