![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דווקא המאמר לא מסכים שזהו מהלך מטומטם: """ מעל לכול עומדת פה למבחן שאלת הגבולות בין הממשלה לבית המשפט. בהיבט זה התפטרותו של בר מקילה דווקא על בית המשפט לחוות דעתו באשר לקביעות העקרוניות החיוניות ומבלי שתהיה להם תוצאה קונקרטית על בר עצמו ויחסיו עם הממשלה והעומד בראשה. """ |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואני לא מסכים עם המאמר. המאמר אופטימי (כמו רוב העיתונאים) באמונתו בבג''ץ ובכך שהנ''ל לא יתחמק כמנהגו מלדון בבעיות תיאורטיות ו''עקרוניות''. הישארותו של בר היתה מחייבת אותם לקיים את הדיון לעומקו, וכתוצאה יכלו להוציא פסיקה עקרונית וכללית לעילא. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מסכים לאבחנה הכללית שלך לגבי בג"צ. נחיה ונראה. נחמא פורתא (אם תרצה) היא שגם נתניהו לא רצה שדברים יגיעו לבג"צ ובטח לא שהתצהיר של רונן בר יתפרסם. לא חושב שהמהלכים של נתניהו מבריקים במיוחד, נראה לי שהוא בעיקר נגרר ומגיב. מה שבטוח, רונן בר פספס הזדמנות להגיד: "היו שלום, אני חייתי בינכם כמו רונן בר" (בדיחה לחובבי חווה אלברשטיין, מה קרה?) |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |