בתשובה לדובי קננגיסר, 15/12/02 11:14
מי בוחן? 113475
אני ממש לא אוהב מבחנים עם חומר פתוח, יש להם נטיה מעצבנת להפוך למבחן בספרנות. אתה צריך למצוא את התרגיל הספציפי בספר שבו יש בדיוק את אותו עקרון איזוטרי כמו בשאלה במבחן ואחרת אין לך סיכוי לפתור. מלבד זאת הם נותנים ייתרון לא הוגן למי שיכול להשיג עוד חומר (למשל למי שיש ספר על פני מי שאין לו ספר) ולארגנו בצורה טובה יותר.

רוב הסטודנטים מעדיפים חומר סגור? הפתעת אותי. היית חושב שמשום שסטודנטים בדרך כלל עובדים ואין להם זמן ללמוד הרבה למבחן, הם יעדיפו מבחן עם חומר פתוח שבו ניתן תוך כדי המבחן ללמוד את החומר הרלוונטי (או למצוא את התרגיל הספציפי שפותר את השאלה במבחן).

עבודות זה טוב כי הן פחות מלחיצות ממבחנים אבל מצד שני דורשות הרבה הרבה יותר עבודה (בסדרי גודל) בהנחה שאתה לא בוחר בפתרון הקל של העתקה.
מי בוחן? 113497
אפלז אנד אורנג'ז. אני מדבר על מדעי החברה, שם ההבדל בין מבחן פתוח למבחן סגור הוא שבמבחן פתוח אתה מתבקש להבין ולנתח, בעוד שבמבחן עם חומר סגור יש שאלות כמו "מה אמר X על Y", שאני, סנילי שכמותי, לא טוב בהן. בנוסף, אני חושב ששאלות כאלה הן חסרות ערך.
מי בוחן? 113511
רוב המבחנים שנתנו לי בהיותי סטודנט היו עם חומר פתוח. בהתחלה זה די הפתיע אותי כי קודם לכן, בתיכון, לא שמעתי על דבר כזה, אבל די מהר התברר לי שהשיטה הזאת מתאימה לחומר שנלמד, ובדרך כלל היא נכונה. זה לא היה כך שאפשר ללמוד את החומר תוך כדי המבחן, או שאפשר למצוא את התשובות, ישירות בספרים.
להמחשת ההיגיון מאחורי זה, תאר לך שהמבחן הוא בכיתה א' על ארבע פעולות החשבון.
באיזה חומר יוכל התלמיד להיעזר ? טבלאות שמכילות את כל הצרופים האפשריים ?
מי בוחן? 113512
ולהמשיך את הקו - מבחנים עם חומר פתוח במדה''ח הם אכן מבחני הבנה ויישום, בדיוק ההיפך מ''למצוא בספר את התרגיל''. את הסטודנטים שלי אני בוחנת רק עם חומר פתוח, והשאלות במבחן בוחנות הבנה ויכולת ניתוח. לדברי הסטודנטים (שמעולם לא נתקלו במבחן עם חומר פתוח עד לקורס שלי) מבחן פתוח הוא הרבה יותר קשה, ואני מסכימה - אני משוכנעת שאם השאלות היו מתבססות על זכרון (להקיא חומר), הם היו מצליחים במבחנים הרבה יותר.
אני חששתי שבגלל החומר הפתוח ייצא לי שם של ''המרצה עם המבחנים הקלים'', אבל יצא לי שם הפוך בדיוק. מעניין.
מי בוחן? 113673
תוכלי אולי לתת דוגמא (בקווים כלליים) לשאלה שהיית שואלת במבחן עם חומר פתוח ולתאר (שוב, בכלליות) כיצד החומר הפתוח אמור לעזור לסטודנט להתמודד עם השאלה?
מי בוחן? 113676
בשמחה. הנה המבחן משנה שעברה (סטודנטים לתואר ראשון):

SOC 215 Spring 2002

Exam 2

New York State has broken down elementary and middle school standardized test scores by race and ethnicity for the first time and found that white and Asian students do much better than black and Hispanic students in English and mathematics.
The findings also show that black and Hispanic students continue to lag as they go through school and that in many cases the gap worsens.
The achievement gap by race and ethnicity, which mirrors similar findings nationwide, exists across the board, from affluent suburbs to large cities, but it is most striking in urban areas with high concentrations of poverty, like New York City.
…Statewide, there is a gap of 34 points between the percentage of black and Hispanic students meeting state standards in fourth-grade English and the percentage of white students meeting standards. In eighth-grade math, 52 percent of whites met standards statewide, compared with 13 percent of blacks, a gap of 39 points.

(“Racial Gap in Test Scores Found Across New York”, published in the New York Times on March 28, 2002, By ANEMONA HARTOCOLLIS)

1. Explain the article’s findings from the point of view of two of the following theories: Functionalist (Parsons), Neo-Marxist (Bowles and Gintis), Neo-Weberian (Collins) or Cultural Capital (Bourdieu).

2. Describe three possible policies intended to equalize education from a school-centered point of view, and three from a student-centered point of view. Explain the rationale behind each policy.

3. Select one of the readings we read in class since the previous exam, and suggest three points of critique on that reading (how would it be criticized by a sociologist of education approaching the reading from a different theoretical framework).

השאלה הראשונה היא unseen אותו מתבקשים הסטודנטים לנתח.
השאלה השניה מבקשת מהם להפוך ידע תאורטי למדיניות: בעוד שבכתה דיסקסנו את ההסברים השונים, לא דיברנו כמעט על תרגום ההסברים למדיניות אופרטיבית.
השאלה השלישית מבקשת מהסטודנטים לבקר את אחד מהמאמרים, שזה עוד משהו שבכתה רק נגענו בו, אבל לא התעמקנו בו. רוב הסטודנטים צלחו את שתי השאלות הראשונות בהצלחה, ומאוד התבלבלו בשלישית (מסתבר שאף אחד מעולם לא ביקש מהם להביט בעין ביקורתית על טקסט).
זה בהחלט לא המבחן המוצלח ביותר שחיברתי אי פעם - מבחן סוף הסמסטר של השבוע הבא הרבה יותר מוצלח, לדעתי, אבל אותו אני אוכל לחשוף רק אחרי יום שני (ליתר בטחון, רק ליתר בטחון). הרעיון הוא שהמבחן דורש הבנה אמיתית של החומר, ולשינון אין שום משקל. מספיק היה לשבת בכתה במהלך הסמסטר כדי לענות על המבחן בהצלחה.
מי בוחן? 113777
"מספיק היה לשבת בכתה במהלך הסמסטר כדי לענות על המבחן בהצלחה." - וזה טוב בעינייך?
מי בוחן? 114274
ראשית תודה על התשובה.

לא כתבת היכן היית מצפה מהסטודנט להיעזר בחומר הפתוח שברשותו, לדעתי יש צורך בחומר נוסף במקומות הבאים:

בשאלה 1: אם מישהו לא זוכר מה אומרת כל גישה ("רגע, הפונקציונליסטים הם אלה שחשבו ככה וככה, נכון?") אבל עדיין מבין את תוכנה של כל גישה. כאן אגב אפשר לשאול האם הקורס לא אמור להקנות גם ידע מושגי שאמור לבוא לידי ביטוי בכך שהתלמיד מכיר את הגישות ויודע למה הן מתייחסות.

בשאלה 2: דורש להכיר את ההסברים ה- school centered ו- student centered.

בשאלה 3: אין צורך בחומר פתוח. כאן אולי אפשר לאפשר חומר "מוגבל". כלומר מותר להביא את מקראת הקורס בלבד (שיש לכל סטודנט) או משהו בסגנון.

ניתן לראות כי מנקודת המבט שלי, הנקודה השניה היא הבעייתית ביותר מכיוון שאין אפשרות לענות על השאלה ללא חומר פתוח או שינון של כל החומר (כיוון שהתלמיד לא יודע שדווקא הקטע הזה יופיע במבחן). אולי אפשר לתת בתוך המבחן קטע המסכם את מה שנלמד בכיתה.

בסופו של דבר אני חושב שחומר פתוח גורם לתלמידים "למרוח". מכיוון שהחומר פתוח לפניהם, הם יעדיפו לצטט כל משפט שיש לו קשר לנושא השאלה בתקווה שלפחות חלק מהמלל "יפגע" בתשובה הנכונה. אני חושב שהגבלת המבחן לחומר סגור, מבלי להחליף את שאלות ההבנה בשאלות שינון, יכול לגרום לתלמידים לכתוב יותר ממה שהם יודעים ומבינים ופחות ממה שהם מצטטים מהמחברת.
מי בוחן? 114282
1. בתוך החומר הפתוח שהסטודנט מביא, יש להניח, נמצאת גם המחברת שלו, או לפחות הסילבוס של הקורס - שם, בסבירות גבוהה, יש חלוקה של החומר לפי אסקולות. לעומת זאת, במבחנים עם חומר סגור יש להרבה מרצים נטייה לשאול שאלות לפי שם כותב המאמר ("האם הוברפלובן תומך במתן זכות לילדים בני 4 להצביע בפריימריז של הליכוד תמורת ג'ובים?"). לא רק שאני סנילי, אלא שבד"כ אני בכלל לא שם לב לשם כותב המאמר, ובטח לא יודע להבדיל בין המאמרים לפי השם (יש לי נטייה לקרוא את כולם ברצף לפני המבחן). אני זוכר רעיונות. אם יש לי את הסילבוס לפני, זה בד"כ מספיק כדי לענות על שאלות כאלו (כי אני יכול לבנות מחדש את הטיעונים של המאמר מתוך הכותרת, פחות או יותר). קרה המון פעמים שהייתי צריך להתמקח עם המרצה או המתרגלים במהלך מבחן כדי שיגידו לי אם המאמר של איש זה או אחר הוא אכן מה שאני חושב או לא. מניסיון - המתרגלים נוטים שלא להגיד, אז עדיף לחכות עד שהמרצה יכנס לכיתה, והוא דווקא כן יסכים.

2. המבחן צריך לבחון *משהו* - מובן מאליו שצריך גם, אתה יודע, להקשיב בשיעורים, ולהבין את הקונספטים המרכזיים, כדי להצליח במבחן.

3. כשאומרים חומר פתוח, בד"כ זה פשוט המאמרים והמחברת. אף אחד לא מביא יותר מזה, למיטב ידיעתי.

במבחנים כאלו, לרוב, מגבילים את מספר העמודים שמותר לכתוב. למעשה, בכל מבחן עושים את זה...
חוץ מזה, דווקא כשהחומר סגור, אנשים מעדיפים להקיא על הדף כל מה שהם זוכרים. כשהחומר פתוח, אין לך אפשרות לצטט את הכל, כי פשוט לא יספיק לך הזמן.
מי בוחן? 114315
דובי ענה תשובות מצויינות. אוסיף ואומר: במצב אידיאלי, עונה התלמיד על המבחן בלי להיעזר כלל בחומר. ההנחה היא, עם זאת, שתלמיד שהבין הכל, יכול להיעזר במחברת או במאמרים כדי לפתח נקודה. גם כשאני כותבת עבודה לאוניברסיטה או מכינה שיעור אני נעזרת בסיכומים שכתבתי לעצמי, למרות שאני יודעת את החומר בע"פ. בעיקר חשוב לי שתהליך הלמידה למבחן יהיה אחר - לא שינון, אלא באמת וידוא הבנה ומעבר על רעיונות כוללים.
לתלמיד שלא הבין את החומר (כי לא נכח בשיעורים או כי לא קרא את המאמרים), לעומת זאת, החומר הפתוח לא יעזור. זמן המבחן לא מאפשר ללמוד מהתחלה תיאוריות או פרדיגמות בסיסיות.
התלמידים לא מורחים כי אין מספיק זמן למריחה, וכי הם יודעים שאני מורידה נקודות על תשובות "מעורבבות" - ז"א, אם ביקשתי שלוש דוגמאות והוא כתב לי עשר, שחלקן נכונות וחלקן לא, אני אוריד נקודות על הדוגמאות המוטעות.
אין קטע של "התלמיד לא יודע שדווקא הקטע הזה יופיע במבחן". המבחן מכסה את היסודות כולם, ושואל על נושאים שדנו בהם בכיתה לפחות חודש-חודשיים. זה לא ששאלתי על מאמר ספציפי או על תיאוריה בודדת.
שאלה עם חומר סגור 114317
המספר n=12983461 הוא מכפלה של שלושה גורמים ראשוניים, שסכומם a. מצא את השארית של a בחלוקה ב- 4.

(נגה, אני מנסה לגנוב לך סטודנטים).
אין לך סיכוי 114319
אין לי סיכוי? 114321
עם כל הכבוד למערכת החינוך של מדינת ניו-יורק, השאלה שלי יותר חיננית.
תסלח לי, אני מעדיף בהרבה את השאלה של נגה. 114352
ואני בכלל בעל רקע מתמטי.
שאלה עם חומר סגור 114329
סבירות של 50% שאצליח לענות על שאלה במבחן של עוזי!
לא רע.
שלוש 114363
בגלל ש-n לא זוגי, ברור שהגורמים שלו הם לא זוגיים, ולכן ברור שהם מתחלקים ב4 עם שארית 1 או 3.

א. אם שלושתם מתחלקים ב- 4 בשארית 1, השארית של n בחלוקה ב- 4 היא 1 , משום ש 1*1*1=1, והשאר מתחלק ב- 4.

ב. אם שלושתם מתחלקים ב- 4 בשארית 3, השארית של n בחלוקה ב- 4 היא 3 , משום ש 3*3*3=27=24+3, והשאר מתחלק ב- 4.

ג. אם שניים מתחלקים ב- 4 בשארית 1 ואחד בשארית 3, השארית של n בחלוקה ב-‏4 היא 3 , משום ש 3*1*1=3, והשאר מתחלק ב- 4.

ד. אם שניים מתחלקים ב- 4 בשארית 3 ואחד בשארית 1, השארית של n בחלוקה ב-‏4 היא 1 , משום ש 3*3*1=9=8+1, והשאר מתחלק ב- 4.

עכשיו, לn יש שארית 1 , משום ש 12983400=129834*24*4, 61 = 15*4+1, לכן, מדובר בא. או ד., ולכן, השארית של הסכום היא ... 3 (משום ש 1+1+1=3 או 3+3+1=4+3)
שלוש 114449
יפה.
שלוש 114462
הדבר היחיד שאני אוהב יותר ממתמטיקה זה כנראה לישון, אבל אין לי שמץ של כישרון מתמטי. זה מצטרף לרשימת החיזוקים לטענה שאני Comic relief של בורא העולם.

בכל מקרה, המספרים הראשוניים הם: 17, 67, 11399.
מכאן מן הסתם ברור שהשארית היא אכן 3. רק אחרי שהבהרתי לעצמי את זה, השכנעתי שאולי ההודעה שלך שווה קריאה נוספת (נו, אני איטי). דעתי אומנם לא שווה כלום, אבל בכל זאת אולי תרצה לשמוע שהיא "יופי של פיתרון" בצירוף תחושת הבטן "אבל בטח של עוזי יותר קצר".
שלוש 114474
למצוא את הגורמים הראשוניים זה כמובן מספיק, אבל דורש מאמץ הרבה יותר גדול מאשר לענות על השאלה.

התשובה הקצרה מבוססת על העובדה שלמדנו להגיד "שקולים מודולו 4" במקום "בעלי אותה שארית בחלוקה לארבע" (אבל היא דומה לזו של האייל שלא יודע):

מכיוון ש-n אינו זוגי, הגורמים שלו שקולים ל- 1 או 1-. מכפלתם שקולה ל- (n=61=1(mod 4, ולכן אחד מהם שקול ל- 1 ושני האחרים שקולים זה לזה (וסכומם 2, בכל מקרה). לכן הסכום שקול ל- 3=1+2.
שלוש - וזה כמובן שאלה של ניסוח 115097
השאלה. גם לה תפקיד לא פחות חשוב. התשובה של גרב בר ממחישה כיצד תשובה נכונה אינה בהכרח התשובה שעל פיה ניתן לבחון האם התלמיד מבין את החומר.

ראה והשווה לקטע הבא. יתכן שכבר נתקלת בו ויתכן שלא, על כל פנים בחרתי להביאו כיוון שהוא מיטיב להמחיש את החשיבות שבניסוח השאלות. הקטע נמצא בספר "הקוואקר והיגואר' של מארי גל-מן ‏1 בפרק העוסק בניסוח שאלות.

לפני זמן מה, קיבלתי פניה של חבר, בה בקשני להיות בורר ופוסק בקשר לציון שניתן לשאלה במבחן. אותו מורה היה סבור שעליו לתת אפס לתשובה שניתנה ע"י התלמיד במבחן בפיסיקה, ואילו התלמיד טען כי מגיע לו מלוא הציון שנקבע לשאלה. יתר על כן, התלמיד טען שלבטח היה מקבל את הציון המלא, לו מערכת המבחנים לא הייתה מכוונת רק נגד התלמיד, כפי שהיא כיום. המורה לפיסיקה והתלמיד הסכימו להגיש את המקרה להכרעתו של בורר נייטראלי, ואני נבחרתי בהסכמה להיות הבורר.
נכנסתי איפה למשרדו של חברי, וקראתי את השאלה שעליה נסבה המחלוקת. השאלה הייתה: כיצד אפשר לקבוע את גובהו של בניין גבוה מאוד בעזרת ברומטר? תשובתו של התלמיד הייתה: קח את הברומטר, עלה על גג הבניין, קשור את הברומטר אל קצה חבל ארוך, והורד אותו עד גובה פני הרחוב. אחר כך משוך את החבל חזרה לגג הבניין, מדוד את אורך החבל – ותוצאת המדידה תיתן לך את גובה הבניין.
זו ודאי תשובה מעניינת, אך האם באמת יש לזכות עליה את התלמיד בציון חיובי כלשהו? יתר על כן, אם אמנם מגיע לו בכלל ציון, אזי רק הציון המלא בא בחשבון, ואז יושפע מכך ציונו הסופי בפיסיקה, מבלי שציון זה יעיד על בקיאותו בחומר הנלמד, ודאי לא בנושא לחצים אטמוספיריים והשימוש בברומטר.
לכן הצעתי לחברי שנתיר לתלמיד לענות שנית על השאלה. חברי הסכים, אך להפתעתי גם התלמיד הסכים להצעה.
הוסכם כי התלמיד יקבל שש דקות למחשבה, ואח"כ הוא חייב לתת תשובה שתגלה בקיאות בפיסיקה! בתום חמש דקות התלמיד עדיין לא רשום שום תשובה או רישום כלשהו על הדף. שאלתי אותו האם הוא מוכן לוותר, כי עלי ללכת ללמד בכיתה אחרת. על כך ענה לי התלמיד שאין הוא מוותר כלל. למעשה, אמר, הוא מתלבט בין מספר תשובות אפשריות, וכרגע הוא חוכך בדעתו איזו היא התשובה הטובה ביותר. התנצלתי וביקשתי ממנו להמשיך. התלמיד לקח את העט בידו ורשם את התשובה הבאה: קח את הברומטר אל גג הבניין, התכופף מעבר למעקה והפל את הברומטר למטה בנפילה חופשית. ברגע ששמטת את הברומטר הפעל שעון עצר ועצור אותו ברגע שהברומטר יתנפץ על המדרכה. אחר-כך, תוך שימוש בנוסחה s=1/2at2, חשב את גובה הבניין.
בנקודה זו שאלתי את חברי האם הוא מוכן לוותר, שכן לדעתי עמד התלמיד בתנאי ועליו לקבל את מלוא הציון. חברי הסכים, וציון המבחן תוקן בהתאם לכך. עמדתי לעזוב את המשרד, ואז נזכרתי שהתלמיד אמר כי למעשה יש לו כמה תשובות, ושאלתי את התלמיד מה היו שאר התשובות ששקל לתת אותן.
אה, כן, אמר התלמיד. אתה יכול למשל לצאת עם הברומטר החוצה ביום שמש, להציב אותו על הקרקע ולמדוד את אורך הצל שהוא מטיל, ואח"כ למדוד את אורך הצל שמטיל הבניין, ועל ידי תרגיל השוואת יחסים למצוא את גובה הבניין.
מצוין, אמרתי, ומה היו שאר התשובות? שאלתי מסוקרן. כן, אמר התלמיד. אפשר להשתמש בברומטר בשיטת המדידה הבסיסית, כאשר תעלה במדרגות ותציין על הקיר את גובה הברומטר בכל מדרגה, ואז תקבל את גובה הבניין ביחידות מידה של הברומטר. שיטה ישירה לכל הדעות. אפשר כמובן, הוסיף התלמיד, להשתמש בשיטה מורכבת יותר כאשר קושרים את הברומטר לקצה חוט ומשתמשים בו כמטוטלת הנעה בגובה הרחוב, ומחשבים את ערך g בגובה פני הרחוב, ואח"כ את גובה g בגובה גג הבניין, ומחשבים את גובה הבניין על-פי ההפרש שבין שני הערכים.
לבסוף, אמר, אם אינך מגביל אותי לפתרון פיסיקאלי, אפשר לקחת את הברומטר, לדפוק באמצעותו על דלת שוער הבניין, וכאשר יפתח את הדלת לומר לו כך: "אדוני השוער, יש לי ברומטר מצוין. אם תואיל ותאמר לי מה גובה הבניין שאתה השוער שלו, אתן לך את הברומטר". בנקודה זו הפסקתי את התלמיד ושאלתי אותו האם ידע איזו תשובה רצה המרצה לקבל ממנו. "ודאי שידעתי", השיב התלמיד, "אך נמאסה עלי הציפייה של המורים שנקיא את מה שלימדו אותנו. לכן, כל עוד נוסח השאלה מאפשר זאת, אני מרשה לעצמי להשתעשע ולהעמיד פנים".
איחרתי מעט לשיעור שלי, אך מה שלמדתי באותו בוקר הצדיק זאת.

1 כמצוין על ידי המחבר, הקטע במקור סופר ע"י א' קלנדרה, Science and math-weekly 1964.
ניסוח השאלה 115116
התשובה של גרג בר כן מראה שהוא מבין את החומר (הוא יודע כיצד לפרק מספרים לגורמים ראשוניים; במבחן, אחד התלמידים עשה בדיוק את זה, תוך שימוש באחת השיטות שלמדנו. זו לא התשובה שאליה התכוונתי, אבל כמובן שהוא קיבל את מלוא הנקודות).

האתגר שעומד בפני הבוחן הוא לבנות שאלות שפתרונן מוכיח שליטה בחומר. בדוגמא שלי, יכולתי לתת מספר שאי-אפשר לפרק בזמן מבחן; אלא שציפיתי שהתלמידים יזהו שאין בעצם צורך לפרק. מי שלא זיהה את הנקודה הזו, "נענש" בפתרון ארוך ומסובך לשאלה קלה.
זה לא תמיד פשוט, ובוודאי שקשה למצוא שאלות "טבעיות", שעשויות להתקיים גם במנותק מחומר הקורס, ושהרעיונות שנלמדו מסייעים לפתרון שלהן.

אבל כל הקשיים בבנית מבחן סביר והוגן אינם מצדיקים שאלות שהמוקד שלהן הוא "קרא את מחשבתו של הבוחן". מרגע שהשאלון נסגר, הנבחנים אינם צריכים "להוכיח ידע בחומר הנלמד" - הם צריכים לענות על השאלות. אם הם מצליחים "לרמות" ולעשות זאת בדרך לא צפויה (ואולי קלה יותר), כל הכבוד - אין שום סיבה למנוע מתלמיד כזה את מלוא הנקודות.

בדיוק כמו שאלות הבגרות "הוכח באינדוקציה או בכל דרך אחרת" - ההוכחה "בדרך אחרת" היא בדרך כלל קלה יותר, גם אם דורשת הבנה מעמיקה יותר. לא הייתי מוכן לקבל שאלות "הוכח דווקא באינדוקציה".

בדוגמא המפורסמת של הברומטר והבנין, השאלה נוסחה באופן אומלל, ומרצה הוגן צריך לקבל כל אחת מן התשובות האפשריות (כל עוד היא מנוסחת באופן שלם ומדויק). אפשר היה לשאול "הדגם כיצד מדידת לחץ אטמוספרי יכולה לסייע בהערכת גובהו של בנין" (ואז רק התשובה ה"נכונה" היא באמת נכונה), אלא שזו בעיקר דוגמא של אזלת יד של בוחן, שכדי להראות אפליקציות של מה שלימד הוא צריך לקשור לסטודנטים יד אחת מאחורי הגב.
ודייק 115266
גרג בר = סופר מד"ב מצוין ("מוזיקת דם")
גרב בר = ניק

ומעניין אם זו מחווה :-)
עוד על ניסוח השאלה 115274
השאלה אם גרב בר מבין את ''החומר'' תלויה כמובן בהגדרת ''חומר''. אם החומר כולל ידע בפירוק מספרים לגורמים ראשונים אזי גרב בר מבין את החומר. יתכן, שהידע הזה אינו נכלל ''בחומר'' במובן זה שפירוק מספרים לגורמים ראשונים הינו ידע הנדרש לצורך השאלה אך לא עליו נבחנים. במילים אחרות הבוחן יוצא מנקודת הנחה כי הנבחן יודע חומר זה והוא רוצה לבוחנו בנושאים נוספים.
העובדה שנתת לאותו תלמיד את מלוא הנקודות מעידה כי הינך מרצה הגון. היא אינה מעידה אם השאלה נוסחה כראוי או לא.

אני מסכים איתך כי משעה שיצא המבחן לאויר העולם נדרשת ההגינות לקבל כל תשובה הנמצאת בטווח התשובות האפשרי לשאלה. אני אף מסכים איתך כי אין מקום בבניית מבחן סביר והוגן להכין שאלות בנוסח ''קרא את מחשבתו של הבוחן''. אני אינני מסכים כי המבחן אינו צריך להוכיח ידע בחומר הנלמד כי אם מתן מענה לשאלה, תהא הדרך אשר תהיה. לשיטתי - ואינני מרצה או מחבר שאלות - מבחן צריך להוות כלי למדידת ידע ויכולות של נבחנים, אלא אם כן מגדירים את היכולות והידע כמקיף הכל ואז באמת, העיקר שניתן מענה. לפיכך אני סבור, כנראה בניגוד אליך, כי היה מקום באותה הדוגמא של הברומטר להגביל את קשת התשובות, על מנת לבחון את הידע בלחצים, הגם שיתכן שיש בכך קשירת ידו של התלמיד.

גם הדוגמא שהבאת בעניין בחינת הבגרות הינה מבחינת ''אין הנדון דומה לראיה''. הנחת המוצא, גם שלך, הינה כי קיים פיתרון קל יותר, אם כי מצדיק ידע נרחב יותר במתמטיקה. מכיוון שבחינת הבגרות בוחנת ידע במתמטיקה ברמה הנקבעת על ידי הגורמים הממונים אין כל בעיה כי תלמיד יפתור שאלה בידע מעל הנדרש. אינני בטוח כלל, למרות שמעולם לא עסקתי בניסוח שאלות לבגרות, כי מנסחי הבגרות מתעלמים בניסוח השאלה מאפשרויות אשר יתנו תשובות נכונות אולם לא יעידו על רמת הידע הנדרש. אני מניח, כי מידי פעם צורת הניסוח מאפשרת גמישות מסויימת ואכן הייתי מצפה כי במקרה כזה יפגין הבודק יושרה אינטלקטואלית, כפי שאתה נהגת.

אכן, כפי שהמאמר מציג זאת ישנם כשלים במסגרת שיטות המדידה באמצעות מבחנים. אינני סבור כי יש מקום לשיטה בלעדית של מבחנים או של הערכות. לטעמי, ''האמת'' נמצאת היכן שהוא באמצע. שילוב של מספר שיטות, אשר נכללות בה גם הערכה מילולית כזאת או אחרת, וגם מבחנים. לטעמי, יתכן מאד כי האשמה בהפיכת שיטת המדידה באמצעות מבחנים לרבת כשלים מצויה במנסחי השאלות אשר מתעצלים להכין שאלות אשר מצד אחד ישקפו רמת ידע נדרשת ומצד שני ידרשו מהתלמיד יישום החומר והבנתו ולא רק הקאתו אל דף המבחן.

נכון. אף אחד לא אמר שלהיות מורה או מרצה זה קל.
עוד על ניסוח השאלה 115340
בדוגמא שלי, הקורס כלל גם שיטות של פירוק לגורמים, ולכן סטודנט שפירק את 12983461 (תוך שימוש בשיטה לא טריוויאלית), הוכיח ידע. אם הוא היה מוצא את הגורמים הקטנים (17 ו- 67) על-ידי נסיונות חלוקה חוזרים ונשנים לא היה בכך הוכחת ידע, אבל הייתי נאלץ לקבל את התשובה בכל-זאת. אולי באמת עדיף היה לשאול את אותה שאלה על n=45000246343669 (שיותר קשה לפרק).

1. אנחנו מסכימים שבזמן בדיקת התשובות, יש לקבל כל תשובה שעונה על השאלה באופן מלא (גם אם לא בדרך שהמרצה התכוון אליה, או בזו שלמדו בקורס, וכדומה). כל הקושי הוא בבחירת שאלות מתאימות.

2. אני לא טוען שמבחן אינו צריך להוכיח ידע - להיפך. שאלה שאפשר לענות עליה בלי להדגים שום הבנה של החומר הנלמד (כמו שאלת הברומטר) אינה שאלה מוצלחת.
אני חושב שהגבלת קשת התשובות באופן מלאכותי, היתה הופכת שאלה גרועה (מסיבה אחת) לשאלה גרועה (מסיבה אחרת).

3. נדיר שאפשר לפתור שאלות בבגרות במתמטיקה בלי להפגין את "רמת הידע הנדרש" (יוצא מן הכלל: שאלות בקומבינטוריקה, שם לא ברור מה ההבדל בין הידע הנדרש לבין הגיון בריא).

4. לפעמים "קשירת הידיים" לנבחנים, מוצדקת. למשל, בקורס ראשון בחשבון דיפרנציאלי מלמדים לגזור פונקציות. "גזור את f(x)=tan(x)^2 לפי ההגדרה" דורש חישוב גבול של פונקציות טריגונומטריות. בהמשך הקורס לומדים משפטים שמאפשרים לגזור פונקציות כאלה בקלות רבה, ובלי חישוב גבולות בכלל; אבל מבחינה לוגית, חישוב הנגזרת של f מחייב חישוב של גבולות (שאפשר להסתיר אותו היטב בתוך המשפטים).
מכיוון שחישוב גבולות הוא שאלה לגיטימית, אפשר לדעתי לדרוש לחשב כאן את הנגזרת ישירות. יבחר הסטודנט להוכיח את כל המשפטים שהופכים את השאלה מחישוב גבול למניפולציה של סמלים ואז יפתור אותה - יקבל את מלוא הנקודות; אלא שהפתרון הזה כנראה ארוך יותר מחישוב ישיר.
עוד על ניסוח השאלה 115430
3. עכשיו אני מבין, מדוע אף פעם לא הסתדרתי עם קומבינטוריקה. אני וההגיון החולה שלי.
עוד על ניסוח השאלה 115487
ומכאן רעיון: שאלות בקומבינטוריקה במבחן לרשיון הורות...
רעיון מזעזע 115489
הרבה אנשים ייכשלו בהורות רק בגלל הבלבול בין צירופים, תמורות וכו'...
אני בשוק! 115491
היתכן, כי אתה רומז לכך שיש למנוע ממני להיות הורה?
אני בשוק! 115494
זו כמובן לא היתה הכוונה. מה אכפת לי שיוולד עוד ילד יהודי טוב...
אני בשוק! 115495
או, חביבי, אם יהיה לי ילד, לא סביר שהוא יהיה יהודי טוב (או יהודי בכלל, לפחות לפי ההלכה היבשה).
עירעור 115525
1. האם לא צריך לתת נקודות נוספות עבור פיתרון "יפה" (כמו תגובה 114363, מעט עבודה, מעט ידע, הסבר שכל ילד בכתה ו' יכול להבין, חישוב שילד בכתה ב' יכול לחשב), ולהוריד נקודות עבור פיתרון "מכוער" (כמו תגובה 114462, הרבה עבודה קשה, קשה לביצוע ללא מחשבון או רשימות באורך הגלות) ולתת ציון סטנדרטי עבור פיתרון סטנדרטי (כמו תגובה 114474, דורש ידע מיוחד שלא הוכח או הוסבר בפיתרון, מובן רק למי שלמד את החומר הספציפי)?
עירעור 115703
אפשר לתת ניקוד מלא לכל הפתרונות האלה, שכולם נכונים. לא הייתי מוריד נקודות על פתרון מכוער (אלא, לכל היותר, מחפש דרכים למנוע אותו בפעם הבאה). הפתרונות בתגובה 114363 ותגובה 114474 הם למעשה אותו פתרון (השני מעט דחוס יותר).
ניסוח השאלה 115389
אני באמת מצטער אם הראיתי בטעות שאני מבין את החומר.
את הפיתרון אני כמובן מבין, אחרי שקראתי אותו...

בכל מקרה, על חוסר הכישרון הבולט (ולראיה: השאלה שהעלית ולא פתרתי) אני מקווה לפצות בידע. תורת המספרים זה סמסטר הבא, אחריו אני מקווה שאזכור מספיק פתרונות כלליים בשביל לפתור את רוב השאלות שלא דורשות מחשבה יצירתית מידי. עד אז מוטב שאשתוק.

תודה, ולהתראות.
שלוש - וזה כמובן שאלה של ניסוח 115652
זה מזכיר לי את המחזה ההוא, על ההוא שבא בגיל מבוגר לבית הספר כדי לתבוע את שכר הלימוד שלו בטענה שלא למד כלום, ולראייה: כיום הוא עובד כמטאטא רחובות.
המורים מסכימים לבחון אותו מחדש, ומבטיחים לו שאם ייכשל — יקבל את שכר הלימוד במלואו. המורים לספרות, גיאוגרפיה וכו' מוצאים כמובן דרך לאשר כל שטות שהוא אומר, רק המורה למתמטיקה מכשיל אותו, ואומר שעליו לקבל את שכר הלימוד, ושואלים אותו כמה בדיוק הוא דורש כשכר לימוד. בתגובה הוא עושה להם חישוב מפורט, ואז המורה למתמטיקה אומר: "זו היתה השאלה האחרונה, והיא הוכיחה שלמדת בהצלחה ואינך זכאי לשכר הלימוד".
שאלה עם חומר סגור 115554
נקבע יחידות מידה כלשהן (למשל ס"מ).

נאמר שמלבן הוא "נחמד" אם אחת מהצלעות שלו היא באורך שלם. כלומר:
מלבן בגודל 5 על 7.5 ס"מ הוא "נחמד"
גם מלבן בגודל 6 על 8 ס"מ הוא "נחמד"
לעומת זאת, מלבן בגודל 3.4 על 7.2 ס"מ הוא "לא נחמד".

ריצוף של מלבן הוא חלוקה שלו למלבנים קטנים יותר. למשל, אפשר לרצף מלבן בגודל 2 על 3 ע"י 3 מלבנים של 1 על 1 ומלבן אחד של 1 על 3.

שאלה: הוכח שאי אפשר לרצף מלבן "לא נחמד" ע"י מלבנים "נחמדים"
שאלה עם חומר סגור 115557
לא חסר כאן איזה תנאי? מה עם מלבן "לא נחמד" שצלעותיו 0.5 על 0.5?
שאלה עם חומר סגור 115564
השאלה היא להוכיח שאי אפשר לרצף *כל* מלבן "לא נחמד". נכון שההוכחה עבור המקרה הספציפי של המלבן הזה (0.5 על 0.5) היא יותר קלה.
שאלה עם חומר סגור 115566
אוי סליחה. קראתי בטעות כאילו *ניתן* לרצף *כל* מלבן "לא נחמד" ב"נחמדים".
שאלה של טמבל‏1 115567
אתה מבקש הוכחה שסכום של מספרים שלמים הוא שלם? את זה אפילו מר ו. יכול לפתור!
___________________
1- אני מתייחס לעצמי ולשאלה שאני שואל כאן, לא אליך כמובן.
שאלה של טמבל‏1 115568
לא, מאחר ולמלבן נחמד מותר שתהיה צלע אחת שהיא לא שלמה. כמו כן, בריצוף אפשר שבחלק מהמלבנים הקטנים הצלע השלמה תהיה מאוזנת ובחלק אחר מהם היא תהיה מאונכת.
טמבל, כבר אמרתי? 115572
אמרתי.
שאלה גולדאית מאוד. 115560
שאלה עם חומר סגור - ניסיון ראשון 115581
הגדרות:
שבר עשרוני מסוג עשירית - מספר עם ספרה אחת אחרי הנקודה, כגון 4.1, 3.2 וכדומה.
שבר עשרוני מסוג מאית - מספר עם שתי ספרות אחרי הנקודה כגון 4.25, 7.89 וכדומה.

לצורך הדוגמא ניקח מלבן לא נחמד בעל שתי צלעות של שבר עשרוני מסוג עשירית.

1.שטח המלבן הינו שבר עשרוני מסוג מאית.
2.ניתן למצוא מלבנים נחמדים ששטחם המצרפי יהיה שבר עשרוני מסוג מאית ואולם אחד מהם לפחות יהיה בעל צלע שהינה שבר עשורני מסוג מאית.
3.אם כך הוא שלאור העובדה שצלעות המלבן הלא נחמד הינם שברים עשרונים מסוג עשירית הרי שלעולם לא נוכל למקם את המלבן הנחמד עם צלע שהינה שבר עשרוני מסוג מאית., שכן חיבור הצלע שהינה שבר עשרוני מסוג מאית ליתר צלעות המלבנים הנחמדים תיתן צלע שהינה שבר עשרוני מסוג מאית ואין כזה במלבן הלא נחמד.
4.בהכללה ניתן לומר כי כל הכפלה של שתי צלעות שהינן שברים עשרונים תיתן צלע שהינה שבר עשרוני לפחות מהמעלה הבאה (A בריבוע או בשלישית וכן הלאה, אם ניקח צלע אחת שהינה שבר עשורני מסוג A והשניה שבר עשרוני מסוג A בריבוע וכדומה).
5.על מנת לקבל שטח מלבנים נחמדים ששוה לשטח המלבן הלא נחמד הרי שלפחות מלבן נחמד אחד יהיה בעל צלע שהינה שבר עשרוני מאותה המעלה שנוצרה מההכפלה שהיא גבוהה מהמעלה של כל אחת מהצלעות (שניה או שלישית וכו'). אבל אז לא נוכל להרכיבו כי אורך הצלע של המלבן הלא נחמד תמיד נמוך, בלפחות במעלה, מאורך הצלע שהתקבלה.

מ.ש.ל.?
עוד שאלה של טמבל 115587
לגבי 3:
האם עשרה מלבנים נחמדים מסוג מאית לא יכולים ליצור צלע מסוג עשירית?
עוד שאלה של טמבל 115591
שאלה שלא חשבתי עליה - הנה ניסיון לפתרון:
לצורך הדוגמא ניקח שני מלבנים בלבד וששני הצלעות בעלת המספר השלם שוות.
1.כדי להתאים את הצלע למעלה הבאה המספר צריך להשלים את השני. לדגומא אם מדובר בשתי מאיות על מנת להשלים לעשירית הרי שמספר אחד הינו A והשני אם כן הינו 10 פחות A.
2. מכיון ששניהם מתחברים ונותנים ביחד 10, דהיינו מעבר לעשירית, הרי גם אם נכפיל כל אחד במספר שלם או את התוצאה שלהם במספר שלהם נקבל עשירית. כיוון שכך, חיבור השטחים יניב עשירית ובהרכח תצטרך עוד מלבן אחד שיש לו מאית וחזרת לנקודה שאין לך צלע כזאת במלבן הנחמד.
3.לקחתי שני מלבנים כדי להדגים אבל התוצאה לא תשתנה גם אם העשירית מורכבת ממספר מלבנים - סכום השטחים שלהם תמיד יתן עשירית ולא מאית.
4.גם אם תרכיב מלבן נחמד ליד מלבן נחמד שהצלע שהיא מספר שלם שונה אזי יתרת החלק שלא מתאים ממילא יהפוך למלבן נחמד בעל צלע של מאית ואז אתה חוזר להוכחה שלי שאין לך צלע במלבן הלא נחמד שהיא מתאימה. אם גם לחלק זה תביא מאית שמשלימה לעשירית הרי מה שאמרתי כאן תופס גם לחלק זה.

מ.ש.ל?
חזרה לשולחן השרטוט 115664
א. לא כל מספר הוא שבר עשרוני סופי.
ב. בכלל לא ברור איך להכליל את ההוכחה שלך מריצוף בשני מלבנים, לריצוף במספר סופי כלשהו.
ג. אחרי שמורידים ממלבן A שני תת-מלבנים x,y שאחד מהם מכסה פינה והשני נוגע בו ובצלע של A (כמו בסעיף 4 שלך), התוצאה אינה מלבן. נכון שיש תת-מלבן מינימלי B שמכיל את שני תת-המלבנים האלו, אבל כאשר מכסים את A, לא בהכרח קיים תת-כיסוי שמכסה את B.
חזרה לשולחן השרטוט 115671
שרטוט למדתי בפעם האחרונה בכיתה ח' ‏1 אבל ננסה בכל זאת.

1.מהשאלה הבנתי שמדובר במספר עשרוני סופי. טעיתי?
2. לגבי המלבן. בסעיף 4 אין הכרח ששני המלבנים יגעו בפינה או בצלע של המלבן הגדול הלוא נחמד.
3.כוונתי הייתה שחיבור שני מלבנים שהצלע בעלת מספר שלם איננה באותו גודל יוצרת "חתיכה חסרה". אותה חיתכה חסרה צריכה להיות מושלמת ממלבן אחר. החתיכה החסרה תהיה או חתיכה בפני עצמה או חתיכה ממלבן אחר.
4.אם מדובר בחתיכה בפני עצמה, ממילא היא יוצרת עם המלבן שאותו היא משלימה מלבן אחד שעכשיו שהצלע של המספר השלם שווה לצלע במלבן השני.
5. אם זה חלק ממלבן אחר - אזי בניכוי החתיכה תקבל מצולע שניתן לחלקו לשני מלני משנה. אחד מהם יהיה בהכרח בעל שבר עשורני ממעלה גבוה יותר מהצלע של המלבן הלא נחמד שצריך לרצף ואז זה חוזר למה שאמרתי שם.

אני ברור או ששוב טעיתי?

1 גם עם מתמטיקה כבר הרבה זמן לא התעסקתי, אבל זה לפחות מעניין. גם אם טועים.
גם וגם 115690
1. כן - מלבן הוא לא-נחמד אם שתי הצלעות שלו אינן שלמות; הדוגמאות שניתנו שם הן שברים עשרוניים, אבל זה לא המקרה הכללי.
2-5. הריצוף של המלבן הגדול (במלבנים נחמדים) מכסה כמובן גם את "החתיכה החסרה"; אלא שהחיתוך של מלבן נחמד כזה עם החתיכה החסרה אינו בהכרח נחמד, ולכן לא תוכל לשלול את אפשרות הריצוף שלה כשלעצמה.
חזרה לשולחן השרטוט 115818
אני לא לחלוטין הבנתי את הפתרון אבל נראה לי שאתה מניח שהריצוף הוא בצורה מיוחדת ושהפתרון לא עובד עבור כל ריצוף.

בכל מקרה, האינטואציה שלך נכונה והיא קרובה לפתרון שלי. הדרך שבה אני פתרתי את הבעיה היתה בסגנון דומה, אבל יש לי תחושה שאפשר לפתור אותה בכמה דרכים.

אפשר להתחיל מההנחה שכל המספרים שמעורבים הם רציונליים, או הנחה דומה, ואחר כך לנסות להכליל לכל מספר.

זאת שאלה שמישהו שאל אותי במילואים ואת הפתרון שלי (עדיין) לא העמדתי ל"ביקורת ציבורית" אז גם ייתכן שאני טועה.

הנה רמז: לשאלה יש פתרון פשוט אם מניחים שכל השברים שמעורבים הם 0.5. כלומר: כל צלע שהיא לא שלמה היא מאורך 0.5 או 1.5 או 2.5 וכו'..
שאלה עם חומר סגור - ניסיון ראשון 115589
זה לא יעבוד עם מלבנים בעלי צלע באורך לא רציונלי.
שאלה עם חומר סגור 115595
אני מכיר פתרון מאד מגעיל לחידה הזו. בבקשה, שמישהו יעלה על פתרון יפה יותר. אני מתחנן.
שאלה עם חומר סגור 116050
שלושה פתרונות, לבחירתך:
1. (ליאור גולגר) תגובה 116044.
2. (בועז) תגובה 115921.
3. תגובה 115710 עם התיקון בתגובה 115876.
שאלה עם חומר סגור 116306
טוב, אני חייב לציין שהם נראים אפילו פחות סימפטיים מן הפתרון שאני מכיר, אם כי אולי עלי להתעמק בהם יותר. בכל מקרה, הפתרון שאני מכיר הוא כזה:

נניח לצורך העניין, כי יחידת האורך היא 2pi, והמלבנים תמיד מקבילים לצירים. נתבונן בפונקציה sin(x)cos(y). אינטגרל שלה על מלבן יהיה 0 אמ"ם המלבן נחמד. אינטגרל שלה על מלבן מרוצף הוא סכום האינטגרלים על המלבנים המרצפים. לכן, אם אינטגרל שלה על המלבן כולו אינו אפס, כלומר, המלבן כולו אינו נחמד, הרי שהאינטגרל שלה על איזשהו מלבן בריצוף חייב להיות שונה מאפס, ולכן ישנו לפחות מלבן אחד בריצוף שאינו נחמד. מש"ל.
שאלה עם חומר סגור 154298
רק אתמול גיליתי את הפתיל הזה. סליחה על האיחור.

נדמה לי שגם הפתרון שלך וגם הפתרון של גולגר + עוזי בתגובה 116044 מתבססים על אותו העקרון. הנה ה"הכללה".

תהי f פונקצייה מ- R ל- R עם התכונה שהאינטגרל שלה מ- a ל- b הוא 0 אם ורק אם b-a הוא מספר שלם. תהי g עוד פונקציה כזו (ייתכן כי f = g). נגדיר כעת פונקציה F מ- R^2 ל- R על ידי
F(x,y) = f(x)g(y)

בגלל הספרביליות הכפלית של F, האינטגרל (הכפול) שלה על מלבן כלשהו יהיה שווה למכפלת האינטגרלים (החד-מימדיים) של f ו- g עם הגבולות המתאימים, ולכן יהיה שווה ל- 0 אם ורק אם לפחות אחת מצלעות המלבן הוא מספר שלם. במילים אחרות, האינטגרל של F על מלבן יהיה 0 אם ורק אם המלבן הוא "נחמד".

היות שהאינטגרל של פונקציה על תחום שהוא איחוד זר של תחומים אחרים שווה לסכום האינטגרלים שלה על התחומים הנ"ל, נקבל שאי אפשר לרצף מלבן נחמד ע"י מלבנים לא נחמדים - סכום של אפסים אינו יכול לתת מספר השונה מאפס. (כמובן שהנחתי שצלעות המלבנים מקבילות לצירים.)

בפתרון שלך (אחרי שינוי קנה המידה):
f(x) = sin(2pi*x), g(y) = cos(2pi*y)

בפתרון של גולגר + עוזי: f = g , ו- f של x הוא 1 אם החלק השבור של x הוא בין 0 לחצי, ו- 1- אחרת.

בחידה הזו נתקלתי לראשונה ב- http://study.haifa.ac.il/~oshapi03/html/think~1.htm (חידה מספר 3). את הפתרון ב- http://study.haifa.ac.il/~oshapi03/html/answer~1.htm לא הבנתי, ואני מעז לנחש שהסיבה לכך במקרה זה היא שהוא שגוי לחלוטין, החל מההגדרות (אשמח לקבל תיקונים, כמובן).
שאלה עם חומר סגור 154314
סליחה על הבורות, אבל לא צריך להוכיח קיום של פונקציות f ו g עם התכונה המצויינת הזאת של האינטגרל שלהן? אינטואיטיבית נראה לי שהוכחת הקיום היא בדיוק פתרון החידה.
שאלה עם חומר סגור 154320
מצטער אם לא הייתי מספיק ברור: גם הפונקציות f ו- g של כה"נ וגם הפונקציה f (שהיא גם g) של גולגר + עוזי מקיימות את התנאי הדרוש. בסך הכל ניסיתי להראות את המשותף בין שני הפתרונות (הכמובן נכונים) שלהם.
שאלה עם חומר סגור 154391
תודה על הצגת התורה המאחדת.

אני רק רוצה להבהיר כי הפתרון שהצגתי אינו ''שלי,'' כפי שאתה מציין, אלא עבר דרכי, ושמעתי אותו מגורם אחר. הוא עבר כמעין ''מם'' של עצב וצער, על הצורך להשתמש באנליזה במקום בקומבינטוריקה, שנראית, על פניה, מתבקשת..

די. מאסתי בחידה הזו.
שאלה עם חומר סגור 154507
אז תמצא איך מגיעים בעזרת 1 5 6 7 וחיבור, חיסור, כפל וחילוק ל21.
מותר להשתמש בכל מספר רק פעם אחת, בין כל שני מספרים חייבת להיות פעולה, השימוש בסוגריים הוא ללא הגבלה.
שאלה עם חומר סגור 154515
אם זו שאלה בבסיס אוקטלי, זה קל...
שאלה עם חומר סגור 154580
בלתי אפשרי, אני חושב. לא יודע איך להוכיח. תן לי כמה זמן.
שאלה עם חומר סגור 154586
להוכיח זה קל, יש !4 אפשרויות לסדר את הספרות, 3^4 אפשרויות לסדר את הפעולות ו!3 אפשרויות לסוגריים. כתוב תוכנית בC או בVB שתעבור על כל האפשרויות.
הבעיה, שגלעד ברזילי כבר פתר את זה.
שאלה עם חומר סגור 154582
*** ספוילר - פתרון ***

זה לקח קצת זמן, אבל: (1-5/7)/6=21
יפה מאוד! 154585
שאלה עם חומר סגור 154594
וואו.

תזכיר לי לא לעשות קריירה בתורת המספרים.
שאלה עם חומר סגור 154652
יש בעיה עם הכיוונים בעברית, או שטעית בסדר של החיסור?
שאלה עם חומר סגור 154667
רק השמטה של סימן (-) מינוס.
שאלה עם חומר סגור 154698
מי השמיט מינוס? במילים:
עשרים ואחת הוא שש חלקי שתי שבעיות שהם אחד פחות חמש שבעיות.

עליתי על זה כשמתי לב לעובדה המרנינה ששש כפול שבע יוצא פעמיים 21, וכשניסיתי לגרד חצי עליתי על העובדה המרנינה השנייה - אני יכול להוריד למטה את השבע ולסדר משלים לאחד.

הסיבה שכליל לא פתר את זה היא שכליל לומד מתמטיקה. אם הוא היה לומד הנדסה, כראוי, גם הוא היה מתידד עם שברים ברמה מספקת כדי לפתור את החידה.
שאלה עם חומר סגור 154806
אז כנראה שיש בעיה עם הכוונים, כי אני קראתי חמש שביעיות פחות אחת, או כמו שאמרו אותם פועלים בבדיחה הידועה ''הפכת גבולות אינטגרציה''.
שאלה עם חומר סגור 155032
לא, האמת היא שזה בגלל שכליל לומד מדעי המחשב, שם מדובר רק במספרים שלמים.

אילו כליל היה לומד מתמטיקה כמו שצריך, הוא היה זוכר חוגי שברים מאלגברה אבסטרקטית, ופותר את הבעיה בנקל.
שאלה עם חומר סגור 115600
קח מלבן "נחמד", נניח (n,m), כאשר m,n שלמים. את המלבן הזה אפשר לרצף בעזרת mXn מלבנים "נחמדים" בגודל (1,1). הריצוף הזה הוא יחודי עבור המלבן.

קח מלבן "נחמד", נניח (n,m+p), כאשר m,n שלמים ו p בין 0 ל-‏1. את המלבן הזה אפשר לרצף בעזרת mXn מלבנים "נחמדים" בגודל (1,1), ו n מלבנים "נחמדים" בגודל (p,1)*. הריצוף הזה הוא יחודי עבור המלבן.

קח מלבן "נחמד", נניח (n+q,m), כאשר m,n שלמים ו q בין 0 ל-‏1. את המלבן הזה אפשר לרצף בעזרת mXn מלבנים "נחמדים" בגודל (1,1), ו m מלבנים "נחמדים" בגודל (q,1). הריצוף הזה הוא יחודי עבור המלבן.

קח מלבן "לא נחמד", נניח (n+q,m+p), כאשר m,n שלמים ו q,p בין 0 ל-‏1. את המלבן הזה אפשר לרצף בעזרת mXn מלבנים "נחמדים" בגודל (1,1), ו n מלבנים "נחמדים" בגודל (p,1)* ו m מלבנים "נחמדים" בגודל (q,1) ומלבן "לא נחמד" אחד בגודל (q,p). הריצוף הזה הוא יחודי עבור המלבן.

קח מלבן "לא נחמד", נניח (n+q,m+p), כאשר m,n שלמים ו q,p בין 0 ל-‏1, מרוצף ע"י מלבנים "נחמדים". רצף את המלבנים הנחמדים לפי הריצוף למעלה, הורד את כל המלבנים ה"נחמדים" בגודל (1,1), חבר את כל המלבנים ה"נחמדים" אם הצלע המאוזנת השלמה למלבן אחד ארוך, חסר מהמלבן הארוך את m המלבנים של (1,q), וכל השאר הם מלבנים בגודל של (1,1). חזור על התהליך עבור המלבנים עם הצלע המאונכת השלמה, ו... רגע, מה עם המלבן בגודל (p,q)? לאן הוא נעלם? הגענו לסתירה. מכאן, אין למלבן "לא נחמד" ריצוף ע"י מלבנים "נחמדים". מש"ל.
---------------------------
* בעיה, אני לא מצליח לכתוב את ה-p לפני ה-‏1.
ושאלה נוספת 115602
בכיתה ג' יהיו שישה ילדים: יוסי, עמי, טומי, אריק, אלי ואיווט. המורה צריך לבחור איזה 3 ילדים ילמדו ביחד, בקבוצת הלימוד מ':
1. יוסי לא מוכן ללמוד עם אריק ואיווט.
2. עמי לא מוכן ללמוד עם אריק ואיווט.
3. טומי לא מוכן ללמוד עם אלי.
3. טומי מוכן ללמוד רק ביחד עם אריק ועמי.
4. אריק מוכן ללמוד רק עם עמי.
5. אריק לא מוכן ללמוד עם יוסי.
6. אלי לא מוכן ללמוד עם טומי ויוסי.
7. איווט לא מוכן ללמוד עם יוסי ועמי.

מה יעשה המורה?
ושאלה נוספת 115604
ושוב, חזרנו לנושא: איך מנסחים שאלה.
יוסי לא מוכן ללמוד עם אריק ואיווט. האם משמעו שיוסי לא מוכן ללמוד עם אריק, ואינו מוכן ללמוד עם איווט, או שמא אינו מוכן ללמוד בכתה שבה לומדים אריק *וגם* איווט?
ושאלה נוספת 115607
1. יוסי לא מוכן ללמוד עם אריק.
2. יוסי לא מוכן ללמוד עם איווט.
3. עמי לא מוכן ללמוד עם אריק.
4. עמי לא מוכן ללמוד עם איווט.
5. טומי לא מוכן ללמוד עם אלי.
6. טומי מוכן ללמוד רק עם עמי ואריק ביחד.
7. אריק מוכן ללמוד רק עם עמי.
8. אריק לא מוכן ללמוד עם יוסי.
9. אלי לא מוכן ללמוד עם טומי.
10. אלי לא מוכן ללמוד עם יוסי.
11. איווט לא מוכן ללמוד עם יוסי.
12. איווט לא מוכן ללמוד עם עמי.
ושכחתם שיש בכיתה גם את: עזמי, אחמד, מוחמד 115651
לא שכחתי אף אחד 115858
בכתה יש רק ששה תלמידים, ואת ששת שמותיהם נתתי. עזמי אחמד ומוחמד הם שמות יפים, אבל לא מהחידה הזו. גם מנחם, עמיר, מיכאל, האשם, אפרים, דוד ונתן הם שמות יפים, וגם הם מחידה אחרת.
ושאלה נוספת 123933
או שאתה בן-זימן, או שבנזימן מעתיקן.

ושאלה נוספת 123944
בנזימן מעתיק ללא בושה, וללא הצלחה.
שאלה עם חומר סגור 115666
בפסקה האחרונה, אתה ''מוכיח'' שבשיטה מסויימת מאד, לא הצלחת לרצף מלבן לא נחמד במלבנים נחמדים. זה לא אומר שבאמת אי-אפשר לעשות זאת.
שאלה עם חומר סגור 115836
תגובה 115834
שאלה עם חומר סגור 115825
נראה שגם פה אתה מניח שהריצוף המקורי נראה בצורה מסוימת. ע"מ להבהיר ריצוף היא כל דרך להניח את המלבנים הקטנים כאשר אחד צמוד לשני והם מכסים את כל השטח.

כפי שצוין, אפשר להניח שכל מלבן קטן מקביל לצירים (כי אחרת אי אפשר יהיה להרכיב מהם מלבן). מה ש*אי אפשר* להניח הוא שהמלבנים מרוצפים בשורות שורות כמו בלטות.
שאלה עם חומר סגור 115834
הפיסקה האחרונה לא נוסחה כראוי, אני מניח שקיים ריצוף *כלשהו* של מלבן (להלן, "הגדול") בעזרת מלבנים נחמדים, אני יודע שקיים ריצוף *יחיד* למלבנים ה"נחמדים" (שמרצפים את המלבן הלא נחמד) באופן שתיארתי הפיסקאות הקודמות. אני לוקח את כל המלבנים שמרצפים את המלבנים ה"נחמדים", ומנסה לרצף בעזרתם את המלבן ה"גדול", ע"י סידור מחדש (באופן שתיארתי), ונסיון להגיע לריצוף היחודי שלו, ומגיע לכך שגם המלבן ה"גדול" הוא "נחמד" (משום שאין דרך לקבל את המלבן הקטן).
שאלה עם חומר סגור 115860
נראה שאתה מניח שכאשר תיקח את הריצוף של המלבנים הנחמדים תקבל מלבנים משלשה סוגים: (p,1) , (1,q) ו (1,1)
אבל למעשה תקבל הרבה מלבנים מהצורה (x,1) ו (1,y) עבור כל מיני ערכים של x ו y
שאלה עם חומר סגור 115874
לא, אני כלל לא מניח את זה. ראה "חבר את כל המלבנים ה"נחמדים" אם הצלע המאוזנת השלמה למלבן אחד ארוך..." בתגובה 115600
שאלה עם חומר סגור 115863
אין שום סיבה להניח שהריצופים של המלבנים הקטנים מסתדרים יחד ליצור את התחלת הריצוף שאתה מציע למלבן הגדול.
שאלה עם חומר סגור 115875
איזה "התחלת ריצוף"?
שאלה עם חומר סגור 115883
מצד אחד למלבן הגדול יש ריצוף במלבני 1x1, מלבני 1xp, מלבני qx1 ומלבן (אחד) pxq. מצד שני, אפשר גם לרצף אותו בהרבה מלבני 1x1, מלבני 1xp ומלבני qx1 (שהתקבלו מתת-המלבנים הנחמדים שלו).
ה"סתירה" היא בכך שהמלבן בגודל pxq כביכול נעלם, דהיינו הוא מופיע בריצוף אחד, אבל לא בשני. אז מה?

לדוגמא, רצף מלבן 5x6 במלבנים בגודל 2x4, 3x2, 3x4 ו- 2x2 (קנה המידה הוא 1:4, כלומר רק מלבנים בעלי צלע המתחלקת בארבע הם נחמדים).
זהו ריצוף של מלבן לא-נחמד בשני מלבנים נחמדים, ושניים לא נחמדים‏1. כעת נפעיל את האלגוריתם שלך: כל המלבנים הקטנים הם קטנים מספיק כדי להוות את הפירוק של עצמם (בפרט אין להם תת-מלבנים 4x4). אבל למלבן הגדול, הפירוק (ה"יחיד") הוא 4x4+1x4+4x1+1x2. קיבלנו
3x4 + 3x2 + 2x4 + 2x2 = 4x4 + 4x1 + 1x4 + 1x2
- לאן נעלם המלבן 1x2 בפירוק של אגף שמאל? סתירה! אלא שהוא לא נעלם לשום מקום; הוא לא צריך להופיע שם מלכתחילה.

1 הייתי שמח לתת דוגמא נגדית להוכחה שלך, אלא שאין כזו, בגלל הוכחה אחרת.
אתה מתואם עם בועז? 115893
תגובה 115874 ההוכחה שלי מסתמכת על כך שהריצוף הוא יחודי עבור כל מלבן, ומאפיין את המלבן. לכן, אפשר לבנות את המלבן בעזרת הריצוף היחודי שלו, ואם אי אפשר להגיע לריצוף היחודי של מלבן, בעזרת חיבור של הריצופים היחודיים של המלבנים שמרצפים אותו (בצורה שתיארתי), המלבנים הללו לא מרצפים אותו.
דווקא לא 116030
המשפט השני שלך ("לכן, ...") אינו נכון - ראה הדוגמא שנתתי למעלה (תגובה 115883). הריצופים היחודיים של המלבנים המרצפים אינם קרובים בכלל לריצוף ה"יחודי" של המלבן הגדול.
דווקא לא 123949
לא עברת על השלב של חיבור הריצופים נכון. בכל מקרה, בדוגמא שנתת למעלה, אי אפשר להפעיל את האלגוריתם שהגדרתי, משום שלא הגדרתי אפשרות ל"חבר" מלבנים בעלי צלע קטנה מצלע היחידה. משום שבשאלה *אין אפשרות* שמלבנים כאלה יווצרו, אין גם סיבה שאגדיר אלגוריתם כזה.
The hard way 124285
אנא הגדר "ריצוף יחודי" של מלבן.
ציין תחת אילו תנאים נכונה הטענה שבפירוק של מלבן גדול לתת-מלבנים, איחוד הריצופים היחודיים שלהם צריך להיות זהה לריצוף היחודי של המלבן הגדול.
הוכח את הטענה הזו.
לבסוף, הוכח שהתנאים לעיל מספיקים כדי להסיק את המשפט האחרון בתגובה 115893.

כדי לקצר את התהליך, מומלץ שבסיום כל עידון של ההגדרות תחזור על ההוכחה העדכנית, כדי שאוכל להתייחס אליה ישירות.
למה אתה מתעלם מהשם שלי. 124345
"ריצוף יחודי" טכניקת ריצוף עבור מלבן, כך שבהינתן מלבן הפעלתה יכולה לתת אך ורק דרך תוצאה יחידה (ובהינתן ריצוף, יכול להיווצר אך ורק מלבן יחיד, אבל זה נכון לכל ריצוף). דוגמאות, ריצוף הזהות (לרצף מלבן ע"י עצמו), ריצוף חציה לרוחב (חוצים את המלבן לרוחבו), או, הריצוף המפורט בתגובה 115600. כביכול, מדובר בריצוף לא יחודי, משום שמלבן הלא נחמד (באפשרות האחרונה) יכול להיות בכל פינה, או אפילו במרכז המלבן, אבל המיקומים לא משנים בכלום, ואפשר לקבוע שרירותית את מיקום השלמים מימין למעלה, ואז מדובר בהצמדת המלבן לדף משבצות רגיל, וברור (או שלא?) שמדובר באפשרות יחידה.

הטענה ששמת בפי לא נכונה, הטענה שטענתי נכונה. הטענה שלי היא,
1. חיבור הריצופים של מלבנים שמהווים בעצמם ריצוף למלבן יחיד, הוא ריצוף לאותו מלבן.
2. אם חיבור מלבנים נותן את הריצוף היחודי (הנבחר) של המלבן, אז הם מהווים ריצוף שלו.

מאחר ובנינו מחיבור המלבנים מלבן נחמד, אזי הם מהווים ריצוף של מלבן נחמד, ולא של מלבן לא נחמד.
לאט יותר 126883
הגדרת אלגוריתם, שלכל מלבן מחזיר ריצוף מסויים שלו. אפשר לקרוא לריצוף הזה "הריצוף היחודי למלבן".

טענה 1 נכונה: אם מפרקים מלבן לתת-מלבנים ומפרקים שוב כל אחד מאלה, מתקבל פירוק עדין יותר של המלבן המקורי.
הטענה השניה נכונה (זה מקרה פרטי של הטענה הראשונה), אבל נדמה לי שאתה מנסה לרמוז בה למשהו שאינו נכון, דהיינו, שאותם מלבנים שהצליחו להרכיב את המלבן שלנו, מוכרחים לעשות זאת דרך הריצוף שהגדרנו קודם. הנקודה היא שאין שום קשר בין שני הריצופים.

ההערה האחרונה חוזרת על מה שצריך להוכיח: מדוע מלבנים נחמדים אינם יכולים לרצף מלבן לא-נחמד?
לאט יותר 126978
מפני שאם המלבנים הנחמדים יצרפו אליהם מלבן לא נחמד, הם כבר לא יהיו יותר ''מלבנים נחמדים''. אז הם לא יכולים לצרף אותו. בעצם הם יכולים, אבל הם לא רוצים.

תתעלמו, למה לא. אני הלכתי לקרוא את כל הפתיל הזה שוב.
מ''ש 126980
לרצף! כתבת לרצף! אני חשבתי לצרף! סליחה, סליחה. ועוד פעם סליחה.

אוף.
what a nice girl like you... 127084
מה הבעיה? 115603
כללי חיבור למלבנים בעלי צלע משותפת:
1. נחמד + נחמד = נחמד
2. נחמד + לא נחמד = לא נחמד
3. לא נחמד + לא נחמד = נחמד או לא נחמד, תלוי.
ע"פ הכלל הראשון לא ניתן לקבל מלבנים לא נחמדים מצירוף של מלבנים נחמדים. מש"ל.

והנה משו שהוכחתי שלשום: זוג ראשוני הוא זוג של מספרים ראשוניים שההפרש ביניהם הוא 2 (למשל: 5 ו-‏7, 29 ו-‏31). הוכח כי לא קיים זוג ראשוני המרכיב שלשה פיתגורית, כך שהראשוני הגדול הוא היתר והראשוני הקטן הוא אחד הניצבים.
רמז: ההוכחה מאד קלה וגם נותנת בדרך אגב נוסחה ליצירת מספר בלתי מוגבל של שלשות פיתגוריות.
(רציתי כמובן להוכיח את ההיפך, כדי להוכיח שיש אין-סוף זוגות ראשוניים, אבל גם הרצל רצה ולא יצא)
מה הבעיה? 115668
ההוכחה שלך מתעלמת מכך שבדרך כלל איחוד של שני מלבנים הוא בכלל לא מלבן (ולכן זו לא הוכחה).

9+16=25 - המקרה היחיד שבו ראשוניים תאומים (3 ו- 5) משתתפים באותה שלשה פיתגוראית.
נסה להוכיח ש- 1+a^2 הוא ראשוני לאינסוף ערכי a שלמים (זו עדיין בעיה פתוחה).
מה הבעיה? 115669
הבעיה הזאת לא אוזכרה בספר המשפט האחרון של פרמה או שאני טועה?
מה הבעיה? 115692
יתכן; זו בעיה מוכרת בתורת המספרים, אחת מני רבות שעדיין פתוחות.
מה הבעיה? 115693
איחוד של שני מלבנים עם צלע משותפת לאורך הצלע המשותפת שלהם נותן מלבן.
כן, משולש מצרי הוא היוצא מן הכלל ששכחתי לציין. אבל גם הוא מתקבל מיידית מההוכחה הקלה מאד שעדיין לא הבאת, למרות שפיזרת רמז עבה (גם אם לא התכוונת).

היום הייתי קרוב להוכיח את המשפט האחרון של פרמה בשיטות אלגבריות אלמנטריות, אבל עדיין לא הולך לי. ההוכחה היא כמובן בשלילה, מניחים ש
C^n = A^n + B^n
מעבירים אגף:
A^n = (C-B) * (C^n-1 + ... + B^n-1)
כלומר נדרש ש
A^n / (C-B)
יהיה שלם, וכנ"ל לגבי הניצב השני
B^n / (C-A)
ואז מחטטים הרבה באף בניסיון לשכנע את עצמך שהשברים האלה לא יכולים לתת שלמים אם n הוא לא 2, או מרכיבים מהם כל מיני ביטויים חדשים שאמורים להיראות לא שלמים בעליל, או מפרקים אותם לגורמים ראשוניים. כצפוי זה לא עובד, בינתיים.
  מה הבעיה? • עוזי ו.
  אני לא מבין • ליאור גולגר
  גם אני לא • עוזי ו.
  סקר: מתי יוצא הדיסק החדש של שביל החלב? • ליאור גולגר
  סקר: מתי יוצא הדיסק החדש של שביל החלב? • בועז
  סקר: מתי יוצא הדיסק החדש של שביל החלב? • עוזי ו.
  סקר: מתי יוצא הדיסק החדש של שביל החלב? • ליאור גולגר
  סקר: מתי יוצא הדיסק החדש של שביל החלב? • עוזי ו.
  סקר: מתי יוצא הדיסק החדש של שביל החלב? • ליאור גולגר
  דוגמא נגדית - ריבוע עם צלע באורך שורש 2.5 • ליאור גולגר
  הוכחה יפה • עוזי ו.
  הוכחה של משפט פרמה עבור n=3 זה נחשב? • ליאור גולגר
  בטח נחשב • עוזי ו.
  טוב, נדמה לי שהצלחתי להכליל את זה לכל n • ליאור גולגר
  הוכחת יותר מדי • עוזי ו.
  לא הבנתי • ליאור גולגר
  אופס • ליאור גולגר
  I'll guess I'll prove another day • ליאור גולגר
  הכישלון יתום • ליאור גולגר
  תיקון עוולות היסטוריות • האייל במלכודת
  מה הבעיה? • ערן בילינסקי
  מה הבעיה? • אלון עמית
  פתרון • עוזי ו.
  פתרון • בועז
  פתרון • עוזי ו.
  הפתרון שלי • בועז
  שאלה • בועז
  שאלה • עוזי ו.
  מי בוחן? • דובי קננגיסר
  מי בוחן? • נגה אדמון
  מי בוחן? • דובי קננגיסר
  מי בוחן? • נגה אדמון
  מי בוחן? • דובי קננגיסר
  מי בוחן? • טל כהן
  מי בוחן? • העלמה עפרונית
  מי בוחן? • רון בן-יעקב
  מי בוחן? • דובי קננגיסר
  מי בוחן? • רון בן-יעקב
  מי בוחן? • דורון יערי
  מי בוחן? • יעקב פופק
  מי בוחן? • דובי קננגיסר
  מי בוחן? • יעקב פופק
  מי בוחן? • מ. השור
  מי בוחן? • דובי קננגיסר
  מי בוחן? • לאה
  מי בוחן? • ערן בילינסקי
  ריצ'ארד פיינמן תמה בספרו • אייל.אלמוני.קום
  הקשר בין בי''ס לחיים • נגה אדמון
  ריצ'ארד פיינמן תמה בספרו • טלי
  לא רק עניין של מהירות השלמת פרטים • תמר
  לא רק עניין של מהירות השלמת פרטים • אביב י.
  לא מדוייק • טלי
  לא רק עניין של מהירות השלמת פרטים - תועלת נוספת • אליהו
  מסכימה, אבל • תמר
  מסכים, וכן • אליהו
  מי בוחן? • האייל הציניקן
  שתי שאלות • דב אנשלוביץ

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים