בתשובה לדב אנשלוביץ, 11/01/03 17:20
כשמפעילים עו''ד בפוליטיקה - זו פשיטת רגל פוליטית 120169
איני זוכר מה היתה השאלה, אולם לפחות שאלה אחת בראיון הנ"ל (ביומן) נענתה בתשובה "אין לי ידיעה".
דומני כי היתה יותר משאלה אחת שכזו, אולם איני יכול להתחייב על כך.
הניסוח הלא מוכר בעבורי לכד את אוזני ושקע בזכרוני (כך מסתבר).
מה רע ב"אני לא יודע"? לבד משזה נשמע פחות מכובד?
כשמפעילים עו''ד בפוליטיקה - זו פשיטת רגל פוליטית 120268
ייתכן, שלמרות שאיני זוכר, היה דבר כזה, אך אינך נראה כמי שמאז הוטרדה מנוחתו ומחפש תשובה לשאלה הזאת עד כדי אי שינה בלילה.
אתה אפילו לא זוכר מה הייתה השאלה.
כשמפעילים עו''ד בפוליטיקה - זו פשיטת רגל פוליטית 120279
לאט לך, איני יודע כיצד אתה מנתח את מצבה של מנוחתי, אך אודה לך אם תמנע מכך, לשם מניעת טירדתה.

ולעניין, אכן איני זוכר מה היתה השאלה הספציפית שנענתה כך. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר העניין שמצאתי באותו "ראיון", אשר הורכב משאלות מתחכמות יותר או פחות של מר אברמוביץ' (שכבר מזמן היו עלי לטורח) ומתשובות שאינן אומרות מאומה של אותו העו"ד.

הרושם הכללי *שלי* מאותם חילופי דברים, שלא כשלך, היה שאותו העו"ד נשלח על מנת שלא לומר דבר, ואף עשה זאת בהצלחה מרובה.

השאלה המעניינת נותרה בעינה (והיא שעשויה לטרוד שנתי)-
מה מותר "אין לי ידיעה" מן "איני יודע"?
האם יש להתנסחות הזו היבט משפטי כלשהו?
האם יש ל"ידיעה" דנן משמעות כתובה בחוק?
או שמא רק ערבסקה לשונית היא?
כשמפעילים עו''ד בפוליטיקה - זו פשיטת רגל פוליטית 120302
אני ממשיך לחלוק עליך בעניין מהות שליחותו ותשובותיו של אותו עו"ד, אך אין לי דבר להוסיף על מה שאמרתי בעניין זה.
אשר להתנסחות "אין לי ידיעה" במקום "איני יודע", ממש קשה לי להבין את הטפלותך לפרט הזה.
איני חושב שהקושיה הזאת באמת דורשת מחקר מעמיק, ואם אתה טורח להעלותה לפחות שתהיה לך תיאוריה מרשימה ומהממת בקשר אליה.
אבל כיון שאתה מושך אותי לחשוב בכוון הזה, אומר שיכול להיות פתרון מאד פשוט.
קורה לי הרבה פעמים בכתיבה, ש"בורח" לי הביטוי הפשוט והמקובל לתאר משהו, ואיני מוצא אותו גם אחרי מחשבה בפרק זמן מסויים, ואז אני מתיאש מלמוצאו, משתמש בביטוי יותר נדיר, גם כשהוא פחות מתאים.
ואם זה כך בכתיבה, בראיון חי בטלוויזיה - אל אחת כמה וכמה. כמובן איני מתחייב שזה ההסבר במקרה שלנו, אבל אני נותן לו יותר מחמישים אחוזי סיכוי.
נו ? נרגעת ?
פספסת 120337
דומני כי פספסת את כוונתי, אני מאוד רגוע.
איני נטפל לניסוח הנ"ל, אני מוקסם ממנו.
יש אנשים שצירופימעניינים של מילים מסקרנים אותם, אני אחד מהם, ובאמת ובתמים אני מעוניין לדעת את מקור הביטוי.

בעת הצפייה קיבלתי את הרושם כי העו"ד הנכבד חשב היטב על תשובותיו בטרם השיב, וסביר שאדם במקצועו יתנסח בדיוק רב, ואף רגיל להתנסחות שכזו בנושאים הנידונים.
קיבלתי את הרושם שהביטוי היה שגור בפיו, ולא מוצא מסבך ניסוחי.
על כן השאלה, מבחינתי, נותרה פתוחה.

אני סקרן, הקושיה הזו אולי לא מעניינת אותך, אולי גם לא את חלק הארי של הקוראים/כותבים, אך היא מעניינת אותי, לפחות, יותר מתשובותיו של העו"ד לשאלותיו של האברמוביץ'.
פספסת 120423
רוביק רוזנטל, בספרו (המומלץ, למרות הסתיגויות) "הזירה הלשונית", כותב קצת על כמה קללות בעברית של ימינו, במשלבים שלה המנסים להשמע גבוהים. ביניהן, מפריעה לו (ולי בעקבותיו) ההזנחה של הפועל (מרכז הכובד של העברית המקראית, בה הוא רואה מודל נכון), והעברת תוכן המשפט לשמות עצם מופשטים, תוך יצירת משפטים מסורבלים.

סליחה: מפריע לו שדוברים מזניחים את הפועל, מעבירים את תוכן המשפט לשמות עצם מופשטים, ובכך יוצרים משפטים מסורבלים. הרבה יותר טוב.

אני לא נתקלתי ב"אין לי ידיעה", אבל לנוכח המגמה שרוזנטל מצביע עליה, אני לא מופתע. בעקבותיך, אני מסוגל לחוש היקסמות, אבל לפני כן גועל מסוים.
פספסת 120510
מבלי לקרוא את רוזנטל אני אסכן את צווארי בניחוש שזה קורה בהשפעת האנגלית. התופעה חזקה שבעתיים מכיוון שהעברית המודרנית פיתחה מבנים המאפשרים הטיות והתאמות גמישות ביותר של כל שם עצם כלשהו, כולל כאלה המיובאים מלועזית ושמעולם לא היו ולעולם לא יכולים להיות שמיים בצורתם. לעומת זאת, השימוש בפעלים מיובאים מוגבל לכאלה שאפשר לייצר מהם שורשים. התוצאה היא שיש סיבות מעשיות מאוד לשים את שם העצם במרכז בטקסטים מורכבים, ואני אשמח מאוד כאשר תפותח היכולת להשתמש בפעלים זרים בעברית בצורה דומה.
פספסת 120427
אני מניח שהאסימון אצלי ירד איך שהוא, ואני מתחיל להפנים את העובדה שהעברת את הדיון לזירה רחוקה מהזירה הפוליטית משפטית.
אבל גם כך איני חושב שהייתי שם לב לשוני כה דק בהתבטאות.
הנה גם אתה כתבת "קבלתי את הרושם . . .". מדוע לא "התרשמתי ש . . ." ?
אילו שאלות היה השונה מעט מהרגיל אצלך צריך לעורר אצלי ?
למה זה בכלל מעניין ? שגיאה לשונית אין כאן. . .
פספסת 120617
"למה זה בכלל מעניין"?
זו שאלה מאוד מוזרה, לדעתי.
על אחת כמה וכמה כאשר *אין*, כדבריך, שגיאה תחבירית.

בין "קיבלתי את הרושם" לבין "התרשמתי" ישנם שני הבדלים שאני מסוגל למצוא-
א. הראשון שואל במידה מסוימת מן האנגלית ("Got the impression that"), כפי שציין/ה מי באחת התגובות בהמשך באשר ל"ידיעה", אם כי איני משוכנע כי "I have no knowledge of" אכן נפוץ באנגלית.
ב. "התרשמתי" היא התרחשות פנימית יותר, בה הרושם נובע מבפנים, בעוד ש"קיבלתי..." מעיד על כך שהרושם נובע ממקור חיצוני. יתכן והבחירה שלי היתה שגויה, בהקשר בו כתבתי, ואני מיחס זאת בעיקר לסעיף א.

ובאשר לאסימון שהגיע ליעדו, ברוך הבא לגן השעשועים של הלשון, יותר רגוע כאן (לרוב) מאשר במשחקיית הפוליטיקה.
מה גם ש 120826
I have no knowledge מזכיר במבנהו את I have no recollection שהוא המשפט שבו השתמש שוב ושוב אוליבר נורת' (ולאחר מכן גם הנשיא רונלד רייגן) בשנות ה- 80 בעת החקירה על פרשת העברת כספים אמריקניים, שהוגו באיראן, לתמיכה בקונטרה'ס בניקגרואה. בארה"ב, לפחות, הטקסט הזה הפך לבדיחה (בערך מה שהעבודה מנסה לעשות ל'עמרי לא היה מעורב בעניין הזה' של רה"מ שרון)
מה גם ש 120865
I have no recollection - אני לא מצליח להיזכר
I have no knowledge - אין לי שום מידע
שני דברים שונים ואני חושב משמעותיים מבחינה משפטית
שונים משפטית, דומים לשונית. 121274
ומאחר שהדגיון היה כולו ברמה הלשונית, אזכרתי את האמירה ההיא.
ו- I haver no recollection יתורגם לעברית כ'אין לי זיכרון' ולא 'אני לא מצליח להיזכר'.
זה לא עומד במבחן התרגום הצולב 121373
כי אז "אין לי זיכרון" הופך ל- I have no memory.

את I have no recollecion אפשר לתרגם "לא זכור לי".
זה לא עומד במבחן התרגום הצולב 121506
אם כבר, I have no recollection זה "אין לי היזכרות". כן, זה נורא.

ואגב, מה הפתרון שלך ל- safe (במשפט they are safe)?
הם בטוחים?- איחסה.
שלום להם- גבוה מדי.
(אני בד"כ הופכת את זה ל"הם בסדר").
זה לא עומד במבחן התרגום הצולב 121512
מצבם בטוח
לא טוב. 121518
זה לא עומד במבחן התרגום הצולב 121524
אבל אנחנו לא עוסקים בתרגום מילולי, אלא בהעברת המשמעות בצורה סבירה. "אין לי הזכרות" זה תרגום אידיוטי ל"I have no recollection". "אינני זוכר" זה הכי פשוט.

מה רע ב"הם בטוחים"? אפשר גם "לא נשקפת להם סכנה".
זה לא עומד במבחן התרגום הצולב 121525
מסכימה איתך לגבי ה"אין לי היזכרות". זה הכי רע שרע יכול להיות רע.

לגבי "הם בטוחים"- יש לזה משמעות של "הם יודעים לבטח", כמו ב"הם בטוחים ששינוי תזכה ב-‏17 מנדטים". זה שהתרגלנו בהשפעת האנגלית לכך ש"הם בטוחים" זה "שלום להם", לא אומר שזה בסדר.
זה לא עומד במבחן התרגום הצולב 121712
אם "I have no recollection זה "אין לי היזכרות"", אזי "they are safe" יתורגם ל- "הם כספת".
משרד הביטחון מודיע: 121722
מתחיל לכרסם בי חשש-מה שמישהו עוד יחשוב שבאמת הצעתי את "אין לי היזכרות" כתרגום הנכון. [לא אתה, לא דובי, אבל מישהו כלשהו]; ולא היא! זה היה לצורך הדגמת האבסורד שבתרגום מילולי מדי.

ובאשר לכספת, העניין יישקל, ויידחה על הסף, כניסוח שאינו עושה שכל.
וגם לא מחזיק מים. 121775
כשמפעילים עו''ד בפוליטיקה - זו פשיטת רגל פוליטית 120514
אני מנסה מסתכל על המשמעויות הנלוות בניסוח. "אני לא יודע" הוא בעייתי: גם פעיל מאוד, וגם שם את "אני" במרכז. חתיכת בעיה, כשמביאים בחשבון שכל הופעתו של הנ"ל בטלוויזיה נועדה לפזר חששות וחשדות הרחק ככל האפשר. "אני לא יודע" זו דרך עדינה לומר "אני צריך לדעת אבל בכל-זאת לא יודע" או במלים אחרות "אני עו"ד פארש, בור, לא בעניינים, או למצער, בעל כוונות זדון ושחיתות שמשחק אותה תמים כדי לא לעשות בושות לשרון". "הידיעה לא הגיעה אלי" זה כבר הרבה יותר טוב. המלה "אני" לא מופיעה בו אפילו, הנושא הפעיל היחיד הוא "ידיעה" הנייטרלית, כך שהעו"ד יכול להדגיש את אמירתו בהנמכה תקיפה של היד או הסנטר כאומר "מה אתם רוצים? _אלי_ היא לא הגיעה. יש ידיעה שם בחוץ, אולי היא הגיעה למישהו אחר. אולי לגלעד, אולי לעומרי, אולי לרב עובדיה. לא אלי. ובטח לא לשרון. טענות? מענות? תשאלו את הידיעה". הרבה יותר טוב, לא? אבל הכי טוב: "אין לי ידיעה". חסר נושא פעיל לחלוטין. כולם סבילים. כולם קורבן של המציאות חסרת-הידיעה. למעשה, אפילו לא ברור שיש ידיעה כלשהי. גזירה משמיים. "מה אתם רוצים משרון המסכן? תוכיחו שיש ידיעה, אחר-כך תוכיחו שיש _לו_ ידיעה, אחר-כך נדבר. מה שבטוח, _לי_ אין ידיעה. SUE ME"
כשמפעילים עו''ד בפוליטיקה - זו פשיטת רגל פוליטית 120566
''אני לא יודע'' אינה צורה תקינה, יש לומר ''אינני יודע''.
סביר מאוד בעיני 120621
ניתוח מעניין, תודה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים