בתשובה לאמיר, 11/01/01 11:55
ועוד איך רלונטי 14861
דברים אלה נכתבים בשעה 08:59 לפי שעוני.
עדיין איני יודע את החלטת בג"ץ בקשר לסמכות הממשלה לנהל מו"מ מדיני שבועיים לפני בחירות.
בכל זאת אסתכן בנבואה.
בג"ץ יגיד שאין לו סמכות לפסוק בנושא מדיני כזה.
וזה אותו בג"ץ שנשיאו אמר פעם שהכל שפיט.
מסתבר שאם נשיא בית המשפט העליון רוצה אז הכל שפיט, אבל בשאלה כזאת כמו שעומדת היום לדיון השאלה אם העניין שפיט או לא תלויה בדיוק בפתק ששמו השופטים בקלפי בבבחירות האחרונות ובזה שישימו בבחירות הקרובות.
לי אין ספק בכך.
ועוד איך רלונטי 14865
דברים אלה נכתבים בשעה 09:28.
אכן צדקתי. בג"ץ חושב שאין זה עניינם (למרות שהכל שפיט), ומדובר בעניין של הכנסת.
כשכתבתי את דבריי הקודמים רציתי להוסיף שאם השופט טירקל יישב בהרכב (לא ידעתי מי בהרכב), דעתו תהיה שונה, אבל מפאת המהירות (חשבתי שעומדים לבשר לנו את התוצאה בחדשות תשע) שכחתי להכניס את הפרט הזה.
מסתבר שגם בכך צדקתי.
הדברים הם ממש שקופים. ברור שלו היו השופטים מצביעי ימין היו כבר יודעים למצוא את הסיבות מדוע עליהם להתערב.
טירקל שהוא מצביע הימין היחיד ביניהם הצביע אחרת.
הכל כל כך ברור ושקוף. אין אובייקטיבות בעניינים כאלה. אני מאמין שלו אני הייתי יושב שם הייתי משתדל לפחות להיות אובייקטיבי. אצל שופטי בית המשפט העליון לא ניכר בכלל שום מאמץ כזה.
זה עצוב 14890
הדבר הזה קרה גם בארה''ב, בצורה בוטה אף יותר, בבחירות האחרונות.
אבל בארה''ב המצב הוגן יותר. שם השופטים מתמנים על ידי הנשיא וכולם יודעים שהם פוליטיים. אין הצגות של ''כאילו''. יותר מכך, שם יש סיכוי לתחלופה בין שופטים רפובליקניים ודמוקרטיים, בגלל חילופי הנשיאים - דבר שאינו יכול לקרות בארץ, שבה אליטת השופטים בוחרת את השופטים בעצמה.

המסקנה החשובה היא שחוקה היא הרת אסון. היא תתן לביהמ''ש העליון כוח עצום, ואין ספק שהוא ינצל אותו כדי להפקיע את השלטון מידי הרוב. כדוגמת פסק הדין השערורייתי של ביהמ''ש בוושינגטון (הדמוקרטי בזמנו) שהתיר את ההפלות, משום שהן מהוות חלק מהזכות לפרטיות שבחוקה האמריקנית...

אכן, אני תמה כיצד קורה דבר כזה. קשה לי מאוד להאמין ששופטי ביהמ''ש העליון מודים בינם לבין עצמם באי האובייקטיביות של פסיקתם. אולי הדעות הפוליטיות שלהם באמת מסמאות את עיניהם.
זה עצוב 14891
אני מסכים עם מה שאמרת ובדיוק על כך חשבתי.
בארצות הברית כביכול השיטה אינה צודקת משום שהשופטים מתמנים ע''י פוליטיקאים, אבל בעצם ההפך הוא הנכון, כי הדבר נמצא על השולחן ולא מתחתיו והכל יודעים במה מדובר.
אצלנו יש איזו מראית עין כאילו מנוי השופטים מגיע ישר מהשמיים והוא חסר פניות, דבר שממש אינו יכול להיות, וזה כמובן גרוע יותר.
בין מפלגתיות לפוליטיות 14892
יש הבדל בין להיות פוליטיים לבין אורינטציה אידאולוגית.
שופטים לא מתמנים על ידי הנשיא אלא מומלצים על ידי הנשיא
לוועדה של הסנט אשר חוקרת את המועמדים .לכל אדם יש
דעה ולכן כל אדם הוא פוליטי ,אך הכוונה היא ששופט לא יפסוק
מתוך שייכות_ מפלגתית _אך מובן שבמיוחד במקרים הבאים בפני
בית המשפט העליון השופט יפסוק לפי_ האידאולוגיה _שלו .זאת
משום שהחוק הכתוב איננו מכסה את כל הסיטואציות האפשריות
וכאן בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו ובענינים חוקתיים, כמתחייב
מפסיקה תקדימית משנת, 1803 כמפרש החוקה.

האבסורד בפסיקה של בית המשפט העליון בבחירות בפלורידה הוא שדווקא
השופטים הקונסרבטיבים שהאידאולוגיה שלהם הייתה תמיד להקטין ולהגביל
את התערבות הערכאה הפדרלית בערכאת המדינה, החליטו להיפך.

אם בית המשפט היה קובע שאסור לממשלה לנהל מו"מ, האם אז היו העותרים
שמחים שהית במשפט פסק לפי נטייתם המפלגתית-פוליטית?
האם בכלל היו מעלים את הנקודה הזו או מעלימים אותה?
בין מפלגתיות לפוליטיות 14895
בית המשפט העליון לא אמר שפסק נגד מו''מ עכשיו בגלל שהוא תומך במרץ ובחדש.
גם השופט טירקל לא אמר שהוא מתנגד לקביעה זו בגלל שיש לו נטיות ימניות.
נימוקים זה דבר אחד, והסיבה האמיתית בגללה נפסקה הפסיקה כפי שנפסקה זה עניין אחר, ולעתים אפילו השופט עצמו שהוא בסך הכל בשר ודם אינו מודע לכך.
זה הרעיון העיקרי שרציתי להעלות בדבריי שפתחו את חילופי הדברים האלה.
(וסליחה שעניתי במקום שחר. חשתי שהשאלה כאילו מופנית גם אליי.)
תיקון טעות 14896
בשורה הראשונה: "שפסק בעד מו"מ עכשיו"
בין מפלגתיות לפוליטיות 14899
פעם אמרו שאת ההבדלים בין הליכוד לבין העבודה צריך לראות בזכוכית מגדלת. היום יש לשמור את הזכוכית המגדלת להבדלים בין העבודה, מר''ץ וחד''ש. כך שלא הייתי פוסל על הסף מצב שבו שופט עליון תומך דווקא בעבודה, ולא מגביל אותו דווקא למר''ץ ולחד''ש.
בין מפלגתיות לפוליטיות 14904
הטענה נגד הפסיקה היא שהיא פוליטית-מוטית וכך גם אמר עו''ד יורם שפטל. כמו הדוגמה שנתניהו הביא מהפסיקה המתירה הפלות.

מענין שעד כמה שידוע לי הימין המפלגתי תולה פסיקות שלא מקובלות
עליו בנטיה פוליטית של השופטים אך לא אומר כך בפסיקות לטובתו.
כל פסיקה הינה הכרעה לכאן או לכאן וכשכזו ניתן לפרשה לאחר מעשה
כנובעת ממניעים פסולים לדעתו של העותר .בניגוד למה שנתניהו כתב
שופטי בית המשפט העליון בישראל אינם מתמנים על ידי אליטת השופטים
(טואוטולוגיה בפני עצמה משום ששופט מעצם הגדרתו הוא עילית )אלא
על ידי המערכת הפוליטית-משפטית.

חוקה היא דבר מסוכן, אליבא דנתניהו, אם כן כיצד תגדיר חברה אם
לא כל ידי העובדה שהפרטים בחברה מקבלים על עצמם מערכת מסוימת
של נורמות. אפילו הדתיים יודעים זאת בציתם לחוקת התורה. הענין הוא
שאצלם לפרט אין שום אמצעי ביקורת ושליטה.

המצב האמריקאי לא מממש חוקה בפני עצמה אלא כחלק ממערכת מורכבת
אשר כל איבר מןפקד על בדיקת האברים האחרים. משום התיעוב וחוסר
האמון של האבות המייסדים בכל גןף ממסדי אך הם הבינו שאי אפשר
בלעדיו, הם יצרו חוקה בסיסית יחד עם מגילת זכויות ושלשה אברים
אשר צריכים לשתף פעולה מצד אחד ולפקח אחד על השני מצד שני.
ועוד הערה קטנה : 14912
אין שום סיבה שהימין הפוליטי יתלה פסיקות לטובתו (בישראל לא קיימות כאלה, אך בבית המשפט השמרני של ארה''ב יש ויש) בנטיותיהם הפוליטיות של השופטים. ממש כפי שהשמאל לא תולה. כל צד נוטה לגונן על השופטים שפסקו כמוהו. אך למשקיף מהצד שאינו משוחד הדברים ברורים.

לדוגמא, אני, המשקיף מהצד על ביהמ''ש הפדרלי בארה''ב, ציינתי את האבסורד שבשתי פסיקות שלו, אף שמסקנות שתיהן מצאו חן בעיניי
(אני תומך נלהב של הפלות מאחר שהן מפחיתות בצורה ניכרת את כמות הפושעים העתידיים, ובזכייתו של בוש בבחירות היה לי אפילו אינטרס כלכלי)
בין מפלגתיות לפוליטיות 14920
איני יודע הרבה על המנגנון לפיו מתמנים השופטים, אבל יש לי ביקורת על התוצאה שהשורה האחרונה בה היא אי צדק.
כאשר בוחנים פסק דין בקשר לכביש בר אילן, למשל, שבו שמונה שופטים שהיו במקרה חילונים הצביעו כנגד התושבים הדתיים ושופט אחד (טל) שהיה במקרה דתי הצביע עבור התושבים הדתיים, רואים בעליל שהשקפתם ודעותיהם של השופטים ניכרות בהחלטותיהם.
הצדק מחייב לכן איזון. שמספר השופטים הדתיים יהיה יחסי למספרם באוכלוסיה. דווקא שיטות בהן המינוי הוא פוליטי מאפשרות זאת.
לבית המשפט העליון מובאים המון נושאים שנמצאים בויכוח פוליטי. למשל, הובא אליו פעם עניין הצהרתו של רבין לפני הבחירות שישמור על הגולן בידנו וויותורו על הגולן אחרי הבחירות.
בנושא כזה דעתו הפוליטית של השופט, לדעתי, מאד קריטית.
בעבר לא הייתה כזאת הומוגניות פוליטית בקרב השופטים, אבל לאחרונה יש שם צבר של אנשי שמאל מובהקים כשבראש צועדת דליה דורנר. אין לי ספק שלו ידענו מה שמו השופטים בקלפי בבחירות האחרונות היינו נוכחים בכך כולנו. השופט טירקל הוא מבחינה זו חריג. היחיד שדעותיו הפוליטיות שונות.
וזה התבטא למשל בפסק הדין בבג''ץ בעניין פרס ישראל לשולמית אלוני. הוא היה היחיד שהויו לו הסתייגויות בעניין זה שאת סיפורו הבאתי באחת התגובות למעלה.
לכן , היום יכולתי לנחש מה תהיה תוצאת הבג''ץ ומה תהיה דעתו של השופט טירקל.
איני משפטן וידיעותי בחוק מאד קלושות ובכל זאת כל כך קל היה לי לנחש.
במצב כזה אי הצדק זועק.
בין מפלגתיות לפוליטיות 14922
כתבת:
לבית המשפט העליון מובאים המון נושאים שנמצאים בויכוח פוליטי.

אם כך ,באיזה קריטריון ישתמש בית המשפט בבואו לדון בנושאים
כאלה שספר החוקים לא מתייחס אליהם?

חוקה המגדירה את אושיות ובסיס הנורמות החברתיות המקובלות
פחות או יותר על האזרחים תיתן את הבסיס להכרעה משפטית, לא ערכית.

(זה פחות או יותר בתשובה לקולגה שלך בעץ הזה)
בין מפלגתיות לפוליטיות 14952
אין לי דעה מגובשת בקשר לחוקה ולא על כך דברתי.
איני חושב שחוקה תוכל לפתור את הבעיה שהעליתי. מה שדרוש כדי שנושאים שקשורים בפוליטיקה (וגם קביעת גורלם של פוליטיקאים, כנתניהו או דרעי שגורלם נמצא בידי השופטים) יזכו למשפט צודק והוגן, הוא שדעותיהם הפוליטיות ישקפו את אלו של הציבור.
לא ייתכן שבבית המשפט העליון כל השופטים יהיו מצביע מרץ ושמאלה חוץ מאחד. איך בכלל הגענו למצב לא נורמלי ולא סביר כזה ?
משהו כאן דפוק.
בין מפלגתיות לפוליטיות 14898
ההבדל בין פסיקה לפי אידיאולוגיה לבין פסיקה לפי מניעים פוליטיים הוא ברור, ואינך צריך להאיר את עיניי בקשר לכך.

למשל, דליה דורנר היא הסמן הליברלי של בית המשפט העליון. ליברליזם הוא האידיאולוגיה שלה. זה פשוט, מובן ואפילו לגיטימי. מה שלא לגיטימי הוא להחיל את הליברליזם הזה על חופש הביטוי של עיתונאי ערבי שקורא לזרוק בקבוקי תבערה, ולא על חופש הביטוי של יהודי שקורא להפציץ את אום אל פחם.
(אני יודע שהיה שם, כביכול, חילוק משפטי דק, אבל הוא מעורר גיחוך, והשופטים עצמם דחו אותו ברוב 5 - 2)

למשל, דליה דורנר, אותה ליברלית ידועה, החליטה שדי בחומר ראיות קלוש ביותר כדי להגיש כתב אישום כנגד אדם, במיוחד אם קוראים לו בנימין נתניהו.

למשל, שופטי ביהמ"ש העליון סבורים שהכל שפיט, והם אף יכולים להמציא חוקים בעצמם (זאב סגל מ"הארץ" הביא כדוגמא את ההחלטה לפטר את דרעי, אחר שהוגש נגדו כתב אישום)
אך הנה לפתע פתאום, הם נוקטים גישה שההצדקה היחידה שלה יכולה הייתה להיות ריסון שיפוטי נוקשה ביותר.

יש דוגמאות שבהן שופטים אכן פוסקים אידיאולוגית ולא פוליטית, ובכל אופן פסיקתם שערורייתית, שכן היא כוללת סילוף ברור וחמור של החוק, שחקק העם שהוא, ולא הם, הוא הריבון. כדוגמא לכך הבאתי את עניין התרת ההפלות בארה"ב. ויש לכך דוגמאות למכביר -גם בארץ.

והמסקנה העיקרית : להתרחק מכל סוג של חוקה.
בין מפלגתיות לפוליטיות 14905
ראה תגובתי לעיל.

ובתוספת, האם אתה מאמין שהמצב האופטימלי הוא נטול
כל קודקס חוקים בכלל ?הרי גם באנרכיה אופטימלית יש
בסיס נורמטיבי, היינו שכל מעשה חייב להיות חופשי מהגבלות
ועצם הדבר הזה מהווה הגבלה מהותית.

או אם אתה דוגל בקיבוץ חוקי מסוים, ואז אמרת שלחוקים
הללו צריך מכנה משותף מסוים, הבסיס שעליו מושתתים החוקים
ואז, האם לא הייתה רוצה להיות, כפרט או כחברה, בעמדת השפעה
על אותו בסיס?

הסכנה שאני רואה בחוקה היא בצורה בה היא נכתבת ומתקבלת.
מחטף חוקה הוא מתכון לכשלונה.
העדר חוקה, או למצער, הסכמה חברתית על נורמות בסיסיות
גם הוא טומן בחובו קושיים.
בין מפלגתיות לפוליטיות 14909
ההבדל בין חוק לחוקה הוא פשוט מאוד. חוקה סותרת את עיקרון שלטון הרוב. אני בהחלט בעד חוקי יסוד גמישים שניתן לשנותם ברוב של 61 ח"כים, שכן חוקי יסוד כאלו לא סותרים את עיקרון שלטון הרוב.
חוקה פירושה שלטון של העריצים בבית המשפט העליון, שלאור הניסיון בעולם, ניתן לפסוק בוודאות שיעשו חוכא ואיטלולה מכל דבר שלא תואם את השקפותיהם הפוליטיות.
בין מפלגתיות לפוליטיות 14913
גם חוקה ניתן לשנות, במיוחד זו האמריקאית .
עד היום הובאו לה 27 תיקונים. להזכירך חופש הביטוי
והדת לא היה חלק מהחוקה המקורית והתווסף כתיקון.
אמנם התהליך ארוך ודורש אישרור של מדינות הברית
אך הוא מבטיח מחטף בידי רוב קוניקטורלי

לא היית רוצה לראות קואליציה קלריקלית זמנית מבטלת
את זכויות האזרח הבסיסיות שלך.
בין מפלגתיות לפוליטיות 14916
לא החוקה תמנע הקמת רוב קלריקלי זמני שיבטל זכויות אזרח בסיסיות, כפי שחוקת ארה"ב לא מנעה את העבדות.
אך אין כל ספק שהחוקה תאפשר לשופטים דיקטטורים לכפות את דעתם על רוב הציבור שאינו שותף לדעה זו.
רק אמחיש לך את גודל האבסורד. בעוד שביהמ"ש העליון בארה"ב פסק ב-‏73' בהרכב ליברלי שהזכות לפרטיות סותרת את ההפלות - בשנות השמונים, בהרכב שמרני, הוא פסק שהזכות הזאת אינה מונעת אפילו מעצר של זוג הומוסקסואלים שקיימו יחסי מין ברצונם החופשי (או אפילו זוג הטרוסקסואלי שקיים יחסי מין באופן המוגדר "מעשה סדום")
אנרכיה 14911
ואגב, כתבתי פעם שהמצב האופטימלי של החברה הוא אנרכיה, ושככל שחברה מתקדמת יותר כך היעד הזה נעשה קרוב יותר. כמובן שאנרכיה בחברה שאינה מתאימה לכך היא הרת אסון, שכן צריך להתאים בין דרגת החופש לבין איכותו של הציבור (שניתן למדוד אותה באופן גס במבחני אינטליגנציה). לכן גם לא מתאימה הדמוקרטיה לשחורים ולערבים.
אנרכיה 14921
לא החוקה תמנע הקמת רוב, אבל אופן קבלת ימנע שינוי
על ידי רוב קטן וזמני שהוא הוא מהווה את הדיקטטורה
במסווה דמוקרטי, היינו השלטת רצון הרוב האקראי או
האינטרסנטי ללא שמירת זכויות המיעוט.

אם לא הבנת את כוונתי, חוקי יסוד שעטנזים שניתן לשנות אותם
לא ברוב מיוחס אלא ב 61 מתוך 120 מהווים סכנה ברורה וממשית
לרפובליקה (ראה את הפרוסטיטוציה שבוצעה על ידי ברק בהגדלת
הממשלה והנסיון לחוק ביבי)

אני מבין שאין כוונתך לאנרכיה טוטלית אלא לאנרכיה פוליטית. בכל מקרה תמיד יהיה קודקס מסוים של כללי התייחסות בין פרטי החברה, אלא אם תעקר את כולם מכל שמץ של מחשבה אנושית רציונאלית או אמוציונאלית.

האם באנרכיה בזו רצח לא יחשב לשכזה?
ואם תהייה זו סביבה הפוכה של כל דאלים גבר, גם בה שולטת נורמה הגורמת לכל דאלים ליגבור או בהיפוך, לגרום לנירוונה מוחלטת.
אנרכיה 14925
בניגוד לאחרים איני רואה כל ''סכנה לרפובליקה'' בחוק שאפשר לנתניהו להתמודד. למעשה, ההיפך הוא הנכון. החוק במצבו הקודם מנע מאדם שרוב הציבור רצה בו להתמודד בבחירות והמצב תוקן לטובה.

כפי שכבר הבהרתי ואני יכול להביא עוד דוגמאות למכביר - החוקה אינה מגנה על זכויות הפרט (בפסיקה האחרונה בארה''ב היא שמשה שופטים ציניים שרצו למנוע את יישום העיקרון הבסיסי ביותר של הדמוקרטיה - זכות הרוב להכריע)
החוקה מאפשרת לדיקטטורים שלא נבחרו, השופטים העליונים, להפוך לסמכות עליונה, והדבר אינו נסבל כלל ועיקר.

להפתעתי במידת מה, הדמוקרטים בארה''ב לא הוקיעו די הצורך את התנהגותו של ביהמ''ש העליון בארצם.
מאוחר יותר הבנתי מדוע. מי שחמאה על ראשו, מוטב שלא ייצא לשמש הקופחת. פסיקות ביהמ''ש הפדרלי בתקופה שבה שלטו בו הדמוקרטים היו שערורייתיות לא פחות.
אנרכיה 14928
אנא ממך ,קרא היטב את תשובתי.

מה שמהווה סכנה למשטר הוא לא טקסט של חוק זה או
אחר אלא עצם העובדה שרוב מיקרי יכול להעביר ולשנות
חוק שנחשב יסודי וכבר עמד על כך יוסי גורביץ.

חוקה המוגנת על ידי פרוצדורה של שינוי ומתבססת על _הכרה אזרחית_ (מימד שחסר לחברה הישראלית ויכול
להסביר חלקית מדוע פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי
התקבלה ללא התקוממות גדולה אם כי העלתה זעם)
חוקה כזו אמורה לעזור לבסס חברה לאורך זמן, כתחליף
לכחות עליונים או מלכותיים.
אנרכיה 14933
מה שמבסס חברה אינו חוק זה או אחר, חוקה זו או אחרת, אלא איכותם של חבריה והמסורת התרבותית שהם נושאים.
בארה"ב יש חוקה ומצב זכויות האדם בה גרוע מזה שבישראל ובאנגליה, נטולות החוקה. (הסיבה פשוטה - בארה"ב יש 15% של שחורים)
גם בליבריה יש חוקה הדומה מאוד לחוקה האמריקנית, אך אני חושש שאין טעם להכביר במילים על מצב זכויות האדם שם.

בגרמניה מצא היטלר דרך מעניינת לשנות חוק שהיה צריך ברוב שני שלישים לשנותו. הוא פשוט הוציא את אחת המפלגות מחוץ לחוק, וברייכסטג נוצר לנאצים הרוב הדרוש. בקיצור, גם שם לא הועילה החוקה במאומה.

עקרון קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מקובל על כל הציבור הישראלי כולו - מהחרדים ועד לשמאל הלא סהרורי.
הוא מנחה את המדינה, והבה ניתן לכנסת לפרשו לפי רצון הבוחרים, ולא לפי רצונם השרירותי של כמה אנשי שמאל מלומדים לובשי גלימות שחורות.

לדעתי, אם משווים את ארה"ב לבריטניה ואפילו לישראל, מוצאים שהמסורת החוקתית האמריקנית נכשלה כליל. הבאתי לכך דוגמאות רבות ויש עוד באמתחתי, אך כמדומני שהדיון מיצה את עצמו.
ואידך זיל גמור 14934
אני שמח שלפחות הצלחתי לעורר את ההבנה וההסכמה, אם כי בדוחק, שמה שקראתי לו ''הכרה אזרחית'' מתבטא אצלך כ ''איכותם של חבריה'' וזה מסד הנורמות החברתיות. החוק(ה) טוב רק כמקיימיו.

(אם כי לאור דברים שכתבת במקום אחר אני לא בטוח שאנו מכוונים לאותה משמעות)
בין מפלגתיות לפוליטיות 15100
והשאלה המתבקשת, במה עניין ההפלות הוא יותר פוליטי מאשר אידיאולוגי?
בין מפלגתיות לפוליטיות 15366
כוונתך בוודאי הייתה הפוכה : אני אמרתי שהוא עניין אידיאולוגי ולא פוליטי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים