המשיח מאיזמיר (חלק א')

נושא הספר

165145

טלה בר

יום ה', 21/8/2003, 18:31

מעניין ומחכים, אבל הספר עצמו כתוב בצורה קשה מאוד לקריאה - מבולבלת ומלאת חזרות וסטיות מהעניין העיקרי (למשל, כל הנושא של חיים באר), והוא היה זקוק לעריכה מקיפה ומעמיקה כדי שיהיה ראוי לקריאה.

תודה באמת על שירותי העריכה

165264

אלי שי • בתשובה לטלה בר

יום ו', 22/8/2003, 2:54

נא עייני ביקורתו של אדם ברוך
במדורו שישי בעיתון מעריב
שבו ציון פעמיים בניסוחים שונים כי הספר הוא בבחינת ספר קריאה
הראוי לכל קורא
נכון שהנושא עצמו אינו פשוט ונכון גם כי הספר במובהק ובמודע יצא לאור על פי הנוסח המקורי של המחבר להבדיל מספרים רבים שעוברים עריכות כבדות ומתוך כך הקורא מקבל דבר מה שהקשר בינו לבין המוצר המקורי רופף
כותר המשנה של הספר מתחייב להיסטוריה בלתי מצונזרת ומתוך כך גם לא משוכתבת
הסיפור הקשור בחיים באר מבוסס על דמותו של המקובל הבגדאדי פתייה מי שביצע גירוש דיבוקים לרוחו של שבתי צבי
הסטיות הם חלק מהעניין שהרי השבתאות הואשמה בעצמה בסטייה

תודה באמת על שירותי העריכה

165319

דובי קננגיסר • בתשובה לאלי שי

יום ו', 22/8/2003, 12:07

כל אחד צריך עורך. מי שמתיימר להוציא ספר נטול עריכה, או אפילו מאמר נטול עריכה, הוא בד''כ מי שחושב שהוא כזה מושלם שאסור שיד עורך תיגע ביצירתו. כמעט תמיד הוא טועה.

ספרים וסופרים

165335

האיילת הספרותית • בתשובה לאלי שי

יום ו', 22/8/2003, 14:03

אלי, שלום.

אני קוראת המון תגובות שלך באתר הזה בימים האחרונים, והיה חשוב לי לומר משהו על הקשר בין סופר לספר.

ברגע שספר יוצא לאור, הוא הופך להיות נחלת הציבור. הוא עדיין, כמובן, ספרו של הסופר, אבל כמו ילד שצריך לתת לו להסתובב לבד, צריך לקחת בחשבון שליצירה המוגמרת יש חיים משלה. מטבע הדברים, העולם הוא פלורליסטי. יש אנשים שיאהבו את הספר שלך מאוד, יש אנשים שמאוד לא יאהבו אותו, ויש אנשים שיהיו אדישים אליו. כמו *לכל* ספר או שיר או יצירה אחרת.

למה אתה מרגיש כזה צורך להתגונן? אז מה אם לאנשים יש מה להגיד? יכול להיות שהביקורת לא מוצדקת, ואז מה אכפת לך? אז אנשים מדברים שטויות באינטרנט, אז מה? ואם הביקורת מוצדקת (וגם זה יכול להיות, אפילו בחלקה), אולי המאמץ הזה להתגונן בלי הרף מפני אנשים באינטרנט שאתה כלל לא מכיר, מונע ממך לקבל את הביקורת בצורה בונה ולהשתפר כאדם וכסופר?

כשאיש אקדמיה כותב מאמר והמאמר נדחה, כשמחזה או יצירה מוסיקלית נדחים בבוז, אפש לעשות עם זה מה שרוצים. כמה פעמים קראת על מלחין או מחזאי או כוריאוגרף מתראיין בעיתון ומוחה ברעש גדול נגד הקהל על שהעיז לא לאהוב את יצירתו? זה מזכיר לי את הציורים המופשטים שלידם כתוב טקסט של האמן שמסביר אותם ובלי הטקסט אי אפשר בכלל להנות מהציור. אז מילא בציור, שמדבר בשפת האמנות, אבל בספר?

הספר דיבר בשמך. עכשיו ה"ילד" שלך בעולם הרחב. תן לאנשים להתרשם ממנו בעצמם. אין טעם ללוות מוצר שנועד להיקרא - כדיאלוג בפני עצמו בין הקורא לספר - בפרשנות בלתי פוסקת בגוף הסרט. אני לא מנסה חלילה להניא אותך מלהגיב, אלא להביא אותך לחשוב אם ההגנה הנמרצת שלך על הספר נחוצה, או מועילה, או לעניין בכלל. אם הספר טוב ואיכותי, הוא יסתדר בעצמו, גם בלעדיך.

ספרים וסופרים

165349

ספרא • בתשובה להאיילת הספרותית

יום ו', 22/8/2003, 14:45

בעיקרון את צודקת. אבל אני חושב שאלי מרגיש ששוחטים לו את הספר עוד לפני שקראו אותו. בכל התשובות שלו הוא מדגיש שצריך לקרוא את הספר לפני שמחווים עליו דעה. ובזה הוא צודק.

ספרים וסופרים

165351

האיילת הספרותית • בתשובה לספרא

יום ו', 22/8/2003, 14:50

עם זה גם אני מסכימה. צריך להיזהר מאוד כשחורצים משפט על ספר בלי לקרוא אותו. אז את מה שכתבתי צריך באמת לקחת בערבון מוגבל.

ספרים וסופרים

165362

יהונתן • בתשובה להאיילת הספרותית

יום ו', 22/8/2003, 16:07

בעיניי זה דווקא יפה שהוא טורח להגיב ועושה זאת תחת שמו. לא הרבה סופרים עושים את זה באינטרנט.
מה עוד שהוא הצביע בצדק על כך שמבקרי הספר (ביניהם אני) לא טרחו לקרוא אותו מתחילה ועד סוף.
ויכוח הוא דבר שהוא טוב תמיד, כשהוא אינטליגנטי ולא קנטרני. בדרך כלל קשה מאוד לשכנע את הצד השני לוויכוח, או לפחות לגרום לו להודות בכך ששוכנע. אבל יש הרבה צופים פסיביים שקוראים את הויכוח מעמדה נייטרלית, והטענות שמועלות בהחלט משפיעות על עמדתם.

נביא אמת

454256

אורי מילשטיין • בתשובה להאיילת הספרותית

יום ג', 31/7/2007, 9:52

המציאות היא דיאלוגית: "אין ויאן" הסיניים. עד שהתגבשה פילוסופיה דיאלוגית במאה ה-‏19, הבין זאת טוב מאחרים אפלטון ולכן את הפילוסופיה שלו ניסח בדיאלוגים. היהדות עומדת על דיאלוג בין המאמינים לה'. דקרט כתב שקריאת ספר היא למעשה דיאלוג עם המחבר. אם המחבר מוכן לקיים דיאלוג עם קוראיו - אין טוב מזה.

שבתאי צבי מעניין אותי וכך הגעתי למאמר ולדיון ארבע שנים לאחר שהתחיל ואני מקיים איתו דיאלוג שהרי ספק אם קוראי המאמר יגיבו. לשבתאי צבי היה דיאלוג עם טבח חמלניצקי באוקראינה. לכל היהודים אז היה דיאלוג עם הטבח. לשבתאי צבי היה פתרון ציוני אלא שהיהודים לא היו אז בשלים לפתרון הציוני ולכן הוא התקבע בזכרון הלאומי היהודי כנביא שקר. לאמיתו של דבר הוא היה נביא אמת שכדי לקרב את הגאולה בחר באמצעים סנסציוניים להכשיר את הלבבות. אמצעים אלה הכשילו אותו.

תודה באמת על שירותי העריכה

165503

טלה בר • בתשובה לאלי שי

שבת, 23/8/2003, 12:27

הדבר שהפריע לי ביותר בקריאת הספר הוא החזרה האינסופית על אותם רעיונות באותן המלים בדיוק, בכל הקשר אפשרי. תשומת לב נאותה יותר לסגנון וצורת הכתיבה היתה עשויה לקצר את הדברים ולאפשר להם השפעה רבה יותר.