בתשובה לטלי וישנה, 07/12/03 19:48
אוי נו באמת 183567
בסוף הלינק הראשון נכתב שקבוצת הבדיקה הייתה קטנה כל כך שאי אפשר להתייחס לתוצאות באופן מקדמי. וגם ממה שהבנתי זה יותר בדק את התוצאה של שילוב של קנאביס ואלכוהול.

המחקר השני היה עוד יותר גרוע בכך שכל מה שהוא רמז היה שבעצם ההתנהגות הסטלנית (מי שעישן יודע על מה אני דמבר) שנשארת אחרי העישון מזכירה מעט את הסימפטומים של מאניה דיפרסיה. לא נמצא שום קשר ישיר בין המחלה עצמה אלא רק קשר כביכול אמפירי בין הסימפטומים מה שגורם לי להאמין שהמחקר הנ"ל נכתב באופן מגמתי כדי להפחיד משתמשתי קנאביס.

ללינק השלישי בכלל לא טרחתי להיכנס, הוא שווה משהו?
נכנסתי ללינק השלישי 183570
והנה הסיכום שלו :
Despite widespread use of cannabis in virtually all parts of the world, no catastrophic effects on health have been noted. Cannabis appears to be relatively safe as compared with current social drugs. It is, however, still too early in the history of the present episode of cannabis use to be sanguine about possible bad effects.

מוצגת כאן נקודה מעניינת, אם הקנאביס היה משפיע באופן משמעותי על בריאות הנפש כפי שהוא מוצג. ובהתחשב בכך שאחוז נכבד מן האנשים מעשן/עישן קנאביס, היה ניתן לצפות שתהיה עלייה דראסטית במספר מקרי הסכיזופרניה ומחלות הנפש. (וזאת גם עקב העלייה בריכוזי הTHC לעומת שנות ה60)

נראה שזאת עוד נקודת זכות לטובת הקנאביס, וזאת למרות שאני מאמין שהקנאביס עלול להשפיע בצורה שלילית באופן מנטלי על חלק מהאנשים. אבל סה"כ הנזק שהוא גורם שקול בערך לג'אנק פוד שמלא בשומן רווי ויכול לאחר זמן רב לגרום לסתימת העורקים.
אוי נו באמת 183576
זו היתה קבוצת לינקים אחת מבין עשרות שמצאתי.

בארץ יש שתי מחלקות שעוסקות כל כולן בחולים הסובלים ממחלות פסיכיאטריות על רקע שימוש בסמים. רבים מהמאושפזים הם נפגעי קנביס לסוגיו. ההשפעות, על פי מנהל אחד משתי המחלקות הללו (שאת הרצאתו שמעתי היום), יכולות להתבטא בכל הספקטרום של מחלות מסוג הסכיזופרניה (מהתקף פסיכוטי והלאה) מחלות אפקטיביות (מאניה-דפרסיה, דפרסיה, וכד'), ועוד.

כך או כך, חומר שעשוי לעורר סכיזופרניה בקרב חלק מהאוכלוסייה (ושכיום אין לנו דרך לדעת בקרב איזה חלק מהאוכלוסייה) נראה לי חומר שאינו ראוי לשימוש.

לגבי המאמרים, אתה ממהר לפסול אותם לדעתי. למשל, המאמר השני מדבר על פסיכוזה מושרית על ידי קנביס. פסיכוזה אינה מצב שהייתי מזלזלת בו (ולו רק בגלל העובדה שבזמן ההתקף האדם עשוי לסכן את עצמו ואת סביבתו). המאמר האחרון, שאני כבר רואה איך תגייס אותו לטובתך, הוא מאמר מ- 1988. אחרי שבוצע פורסמו עוד מאמרים שכן תיעדו את הנזקים הפוטנציאלים של קנביס.

יש הבדל משמעותי בין גראס, חשיש, ג'ארס ושמן חשיש (פחות נפוץ בישראל) בסוג עלי הקנביס ובאחוז החומר הפעיל (THC). ככל שריכוז החומר הפעיל גבוה יותר (סידרתי אותם מהקל לכבד, החל מ- 2-3% חומר פעיל ועד 95% חומר פעיל) הסיכון כמובן גדול יותר.
אוי נו באמת 183580
על איזה שיעורים מדובר? ועד כמה ניתן לאפיין את קבוצת הסיכון להשפעה הזו?

ומה יש להגיד על שיעורי התחלואה הנוספת, ביחס לשיעורי התחלואה משומן מן החי?
183590
אחוזים - אני אנסה לברר.

לו היה ניתן לאפיין את קבוצת הסיכון - המצב היה קל בהרבה. (היו מזהירים את האוכלוסייה הזו מפני עישון קנביס). כיום אין אפשרות כזו.

הסעיף האחרון נראה לי לא רלוונטי. (אם רעל אחד מותר נתיר גם רעל אחר?) מכל מקום יש כמה הבדלים:

1. אני חושבת שסכיזופרניה בגיל 20 חמורה יותר מהתקף לב בגיל 60.

2. קנביס יכול להיות מסוכן אפילו בעישון בודד, מה שאין כן בשומן מן החי הדורש נזק מצטבר.

3. שימוש בקנביס מהווה איום גם על הסביבה (החולה יכול להפוך למסוכן), מה שאין כן בשימוש בשומן מן החי.

אם תענה לי מה בנוגע לסיגריות, תשובתי תהיה שמן הראוי היה לאסור גם את השימוש בהן.
הסיבה לסעיף האחרון 183592
אני חושב שקידוש הבריאות מעל הכל הוא לא ערך ראוי. המדינה מתירה לי לאכול שוקולד וכוללת את טיפולי השיניים בסל הבריאות. זה היחס הנכון של חברה ליברלית, שחירות הפרטים בה היא ערך שהמדינה רואה לשלם תמורתו כסף. לכן גם הסעיף השלישי בתגובתך לא מוסכם עלי - גם בשימוש בשומן מן החי החולה הופך לנטל על מערכת הבריאות.

על כן לדעתי האחוזים הם העיקר.

לא אענה לך בסיגריות על סמים - אני חושב שניקוטין וזפת הם (יחד) סמים קשים. ואף על פי כן, לא הייתי אוסר בחוק שימוש בהן בהיקף של 2 סיגריות ביום - חרף הנזק. ישנם אנשים שבמשך כל חייהם מעשנים חצי ג'וינט ליום; ויש כאלה שהם משתמשים חברתיים בקוקאין מדי שבוע. זה משחק מסוכן, אבל כמו שאמרתי, הערך "בריאות מעל הכל" הוא ריאקציוני לטעמי.

בכתבה מאירת עיניים של ארנה קזין תוארה לפני כמה חודשים תנועת-הנגד לגישה שהבריאות היא מעל הכל. אבל לא צריך להרחיק לכת לתימות תרבותיות – כל מי שיצא לטיול תרמילים באמריקה הדרומית יודע שהחיים הם לא מעל הכל. אני חושב ששיעור האנשים שיוצאים משם עם מחלה אקזוטית גבוה בהרבה משיעורם של המשתמשים שיוצאים מזה עם התקף פסיכוטי יחיד, שלא לדבר על סכיזופרניה.

לו האידאולוגיה הזו היתה נחלת ה"מאבק בסמים", היה אפשר לכוון מאמץ מחקרי כדי לפלח למשל את האוכלוסיה ולהזהיר את הרגישים יותר (להתמכרות, למשל, או לאפקט פסיכוטי). כרגע עסוקים מדי בלהכרית את היער. אם להיות קומי: אולי כבר יהיה קמפיין נגד עישון מריחואנה, בתוספת מתכונים לספייס-קוקיז? הרי חצי מכל נזקי המריחואנה הם האפקט המסרטן שלה.

והערה אחרונה: באתר הרשות למלחמה בסמים, שעל העיצוב שלו הופקד כנראה סטלן לא קטן, לא מוזכרים אפקטים פסיכוטיים כלל בעמוד המוקדש לנזקי המריחואנה. מה, מחששים לא מבינים מה זה סכיזופרניה? הרי הם כולם סטודנטים!
הסיבה לסעיף האחרון 183598
האדם כפרט והחברה כחברה (למשל בהפניית משאבים) לא מתייחסים לחיים כאל ערך מעל לכל. השאלה היא שאלה של גבולות הליברליות. סמים, כולל סמים ''קלים'', הם לדעתי מחוץ לגבולות הליברליות הזו. אני מודעת לזה שאנשים אחרים ישימו את הגבול במקום אחר.

רעיון הפילוח הוא רעיון מעניין.
באופן עקרוני, כאשר נמצאת תרופה שיכולה לסכן בצורה קשה חלק מהאוכלוסייה הנטייה היא להוריד אותה כליל מהמדפים. במידה מסוימת המקרה של סמים ''קלים'' דומה למקרה זה - מדובר בחומרים שעשויים לגרום סיכון משמעותי לקבוצה מסוימת באוכלוסייה.

צריכה להיות גם התייחסות שונה לחומרים שגורמים נזק מצטבר (אבל הנזק החד פעמי שלהם הוא זניח) מול חומרים שעשויים לגרום נזק קריטי בשימוש יחיד. שומן מן החי, סיגריות, אלכוהול, שוקולד, שייכים לקבוצה הראשונה. סמים לקבוצה השנייה.
הפלגה בשדות התות 183600
גם אופטלגין עלול לגרום נזק קריטי בשימוש יחיד.

זה רק האחוזים שקובעים.
סיגריות 183641
אם כבר מגיעים למספרים, אז יש לך מושג כמה אנשים מתים בישראל כל שנה מעישון סיגריות רגילות, בד"כ לאחר חולי ויסורים להם ולסביבתם, יסורים שנמשכים כמה שנים והמון כסף שלהם, של המשפחה ושל המדינה?
רמז: זה יותר מכל הטירור, תאונות הדרכים, תאונות המטיילים בחו"ל ועוד רשימה ארוכה של דברים הנחשבים למסוכנים/מפחידים/מאתגרים ובניגוד לשחושבים חלק מן המעשנים, הסבל מתחיל הרבה לפני גיל 80.
ועוד רמז: כולנו שמענו את המספרים הבלתי נתפסים. הם הופיעו לא פעם בדו"חות באמצעי התקשורת ובפרסומות שהופיעו בכל פינה (רדיו, טלויזיה, תחנות אוטובוס, עיתונות), אבל עקב התניות מסויימות בהן אנו שרויים, מידע זה סווג כדל ערך ופינה את מקומו בזיכרון לאחר זמן קצר לדברים שנתפסו כבעלי חשיבות גדולה יותר.
סיגריות 183655
יש לי מושג. אני לא בטוח למה המלבן מופנה אלי. כמו שכתבתי פה, אני סבור שסיגריות הן סמים קשים, או לפחות מציבות בעיה חברתית שגדולה בהרבה על המריחואנה, גם אם תאושר כחוקית.

ההבדל הוא בעיקר בפיזביליות של הפתרונות לבעיה. את הסיגריות כבר לא ניתן, מבחינה פרקטית ודמוקרטית, להוציא מחוץ לחוק. בעוד שאת הקראק אפשר.
הדבר האמיתי 183656
יתכן שלא אליך צריך הייתי להפנות את תגובתי הקודמת.
אני חושב ש''נדלקתי'' בגלל הביטוי ''קידוש הבריאות'' ובגלל שהזכרת את הסיגריות בדרך אגב, כאילו שמדובר בעוד סכנה, אחת מיני רבות, וחשוב לי להדגיש שלא כן היא. זהו הדבר האמיתי גם אם הפחות מפחיד מכולם.
סיגריות 183679
מהם המספרים הבלתי נתפשים? האר את עינינו.

ואתה לא צריך להאמין לכל הדו"חות והפרסומים. אחרי הכל, נדמה לי שישנה אגודה הקרויה "אחת מתשע" שמבשרת לנשים כי אחת מתשע מהן, 11 אחוז, תחלה בסרטן השד, כאשר הנתונים הפשוטים של תמותה מהמחלה הם של 2 אחוז בלבד.
סיגריות 183682
לא הבנתי. 11% מהנשים תחלנה בסרטן השד. 2% (מהנשים? מהחולות?) ימותו מסרטן השד. מה לא בסדר כאן?
סיגריות 183772
למעשה, טעיתי פעמיים:
פעם אחת כשהתייחסתי לתמותה במקום למקרים חדשים ופעם שנייה כשבלבלתי בעצמי בין הדברים.
נתוני האמת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם שאחת מ-‏13 נשים תחלה. עדיין רחוק במידה ניכרת מהאחוזים הנ"ל.
מעבר לכך, עבור כ-‏30 אחוז מהחולים – נשים מבוגרות מאוד – לא נהוג ליישם טיפול רדיקלי, כך שלמעשה אם התגלה ואם לאו מניחים אותן באשר הן. קצב התקדמות הסרטן במקרים כאלו הוא איטי מאוד.
סיגריות 183685
ההערכות שקראתי למספרם של אלו שמתים רק ‏1 מעישון הן בין 5000 ל10,000 בשנה בישראל. גם ברוב העולם המערבי השיעור דומה - סדר גודל של פרומיל מן האוכלוסיה בשנה.
לגבי שיעור הירידה בתוחלת החיים של מעשן/נת, אני מכיר מספרים הנעים בין 5 שנים ל20 שנים. לזאת חשוב להוסיף את שנות הסבל הקודמות למוות.

1 כלומר, למשל מכלל הלוקים בסרטן הריאות לוקחים כ9/10 (בערך) שאלמלא העישון לא היו לוקים במחלה, ולא את כל אלו הלוקים במחלה זו. כעשירית היו לוקים בה גם ללא העישון. אגב, מי שמחפש תירוצים גם ימצא "מחקרים" הטוענים שסיגריות דווקא מעריכות את החיים בכשנה וחצי (אני מצאתי). אבל אם היו מספיק בעלי עניין כלכלי ומכורים בנושא חציית הכביש בעיניים עצומות, גם שם היו נמצאים מחקרים כאלו.
עוד מחקרים 183695
מראים שעלות המעשן למערכת הבריאות והסיעוד אינה גבוהה יותר מזו של לא מעשן, משום שאותן 5-20 שנה הן בטווח גילאים שלרוב הוא בעל עלויות בריאות גבוהות במיוחד.

אם להאמין לכל המספרים האלו, ניתן להתרשם כי מי שאינו מעשן, אינו שותה, אינו אוכל בשר ובוודאי שאינו משתמש בסמים לא חוקיים, צפוי לחיות עד גיל 4703, פלוס מינוס שנתיים.
עוד מחקרים 183739
וגם אם לא, זה לפחות יראה לו ככה.
עוד מחקרים 189660
ובכל מקרה, מי שאינו מעשן, אינו שותה, אינו אוכל בשר ואינו משתמש בסמים לא חוקיים ימות בריא.
עוד מחקרים 189966
הבעיה היא לא איך הוא ימות, אלא איך הוא יחיה. (אם בכלל ניתן לקרוא לזה ''חיים'').
עוד מחקרים 190041
מה הבעיה לחיות בלי עישון, שתיית אלכוהול, אכילת בשר וצריכת סמים?
עוד מחקרים 190059
בהנחה שאתה מוסיף לרשימה עוד כמה תחביבים מטעמי "זה לא בריא", התשובה היא: השעמום.
עוד מחקרים 190061
אני לא מוסיף עוד תחביבים, דיברתי על ארבעת הדברים הספציפיים האלה.
עוד מחקרים 190067
אם הם לא חסרים *לך*, אז אין *לך* שום בעיה. אבל אפשר להגיד את אותו הדבר על סקס, שוקולד או רכבות הרים (כולל שילובים בין השלושה).

לי למשל לא אכפת לוותר על העישון (אני לא מעשן). אני לא מתכוון לחשוף את הפרטים (השמורים במערכת, ללא ידיעת המערכת) לגבי הסמים הבלתי חוקיים, אבל זה אכן נראה לי מאוד אידיוטי מצידי אם אוותר על השאר מטעמי "זה לא בריא". אלו פשוט דברים מהנים. הנאה היא לפעמים חשובה יותר מבריאות.

בגדול, נראה לי שגם קריאת ספרים (או תגובות באייל הקורא) זה לא ממש בריא לעיניים. בריאות זה לא הכל בחיים.
קצר בתקשורת 190071
אני, ב תגובה 190041 שאלתי שאלה פשוטה, שהתייחסה לסוגריים של דורון הגלילי.

עם כל מה שכתבת לעיל אני מסכים.
לאו דווקא 190080
לדעתי מה שכתבתי ואתה מסכים איתו הוא רוח הדברים של מה שכתוב בסוגריים של דורון הגלילי. אני לא חושב שהוא דיבר ספציפית אך ורק על עישון, אכילת בשר ו/או שתיה (אני מניח שהוא יגיד שחיים שיש בהם *רק* את אלה הם גם לא מציאה כל כך גדולה).
לאו דווקא 190087
תודה.
ייצגת אותי בכבוד.
אתה השני שעושה זאת היום. אני מניח שאני כבר יכול לפרוש.
עוד מחקרים 190164
סקס זה גם בריא, גם לא עולה יותר מדי כסף (חוץ ממקרים פתולוגיים), וגם לא דורש הכשרה מיוחדת.

סקס — הנשק של העם!
סיגריות 183774
מספר המתים מסרטן ריאות הוא כ-‏1200 איש מדי שנה. כלומר, אנחנו אמורים לקבל כאן כאלף ושמונים מקרים של תמותה המיוחסים לסיגריות.
מה עם השאר?
סיגריות 183820
הרקורד הבריאותי של מעשנים כולל עושר רחב ומעניין של חוויות מלבד סתם איזה סרטן ריאות פושטי. ראה למשל http://www.health.gov.il/units/eduction/catalog/smok... או http://www.lung-rmc.co.il/haktana.html .
סיגריות 183993
גם אחרי צירוף הנתונים הללו – וגם כאשר מתעלמים לחלוטין מהעובדה שאין יחס של 100 אחוז בין עישון לסוגי הסרטן וטרשת עורקים עדיין לא מגיעים אפילו לרבע השיעור המרבי שנתת (המספר שקיבלתי הוא 2500).

נוסף על כך הטיעונים גם שקריים בחלקם. למשל, נטען כי מספר מקרי סרטן הריאה עולה בהתמדה. על פניו, טענה זו אמורה להיות מופרכת, כיוון שמספר המעשנים יורד. אבל אם מקבלים טענה זו (כביכול, אנו סופגים היום נזקים מוגברים מן העבר) היינו אמורים לקבל מספר רב יותר של חולי סרטן ריאות, מה שאינו נכון לפי הנתונים: מספר החולים נותר קבוע על 20 לאלף בעשרים וחמש השנים האחרונות.
השיעור הקבוע של חולים באוכלוסיה בכל סוגי הסרטן (התנודות זניחות) מצביעים על שורשים גנטיים ברורים, משום שהשמנת יתר, ירידה דרמטית בשיעור המעשנים (מכ-‏50 אחוז לכ-‏30 אחוז היום) אינם משתקפים כלל בשיעור החולים במחלות השונות.

למעשה, המחלה היחידה שעלתה בצורה דרמטית ברבע המאה האחרון היא סוכרת, ואותה אפשר לייחס בהחלט לשינויים באורחות האכילה שלנו.
סיגריות 184000
שני הקישורים שנתתי הינם אקראיים - חיפשתי "נזקי עישון" ומבלי לבודקם יותר מדי הבאתי אותם. אם אתה רוצה מידע נרחב ומפורט בנושא, בין אם אתה רוצה לאמת את המספרים בהם נקבתי ובין אם 2500 נראה לך סיבה לא מספקת לקרוא לסיגריות "הדבר האמיתי" ממנו צריך לפחד, תצטרך לעשות מאמץ. המידע שלי הוא ממספר מחקרים עליהם שמעתי וקראתי את עיקר חלקם - בעשרים השנים האחרונות בעיתונות הכתובה ושאר אמצעי התקשורת. שים לב שכמו בתחומים אחרים הרשת מוצפת במידע גם בעניין זה ורובו אינו אמין. בדוק באתרי מרפא כגון:
http://www.mednet.co.il (לרופאים בלבד)
או כאלו באנגלית (ואם לא, אז לפחות שמור את הקישורים למקרה שתצטנן או משהו)
סיגריות 184038
מה שמטריד אותי בטענותיך אינה האמירה שהעישון גורם לנזק. מוסכם על הכל שהוא אכן מזיק. יש לי בעיה, עם זאת, עם עובדות שאינן מבוססות ואמירות גורפות, שלעתים נראות כמו תחרות להדבקת כל צרה שבעולם לעישון.
דוגמה יפה יכולה לשמש הסטטיסטיקה לגבי מקרי המוות הנגרמים מעישון. כל גורם בורר לו, בקווים כלליים, מה שמתחשק לו כדי להרכיב טבלה מאיימת ככל האפשר של נזקי עישון.
סיגריות 184050
אז אני מבין שאתה לא בתחום וגם לך אין זמן לחקור את הנושא.
אם לי היה, כבר הייתי אוסף כמה עשרות מחקרים בנושא, קורא את עיקרם, מעריך את תוקפם ובוחר שניים שלושה שנראים לי איכותיים במיוחד וכותב על זה מאמר לאייל בו הייתי מזכיר גם תוצאות השונות מאלו שהבאתי ומציין את מידת אמינותן. אבל אין לי זמן לעבודת מחקר על כל הודעה שאני מפרסם באייל. אז יש תגובות שאני מראש לא כותב מסיבה זו ‏1 ויש כאלו, כגון זו, שלמרות שאין באמתחתי צרור נאה של קישורים למידע מקוונן בנושא, המידע שאני מביא שם מבוסס במידה סבירה ומעלה.
כך שאיני מבין על מה מבוססות טענותיך מלבד אולי הצורך להתעלם מן הנתונים המזוויעים הקשורים בעישון.

לגופו של עניין: איני מבין את טענותיך. למה כוונתך ב"עובדות שאינן מבוססות"? אולי "שלא הוכחת" או "הטעונות בדיקה" אך טענה יכולה להיות שגוייה, גם אם היא מבוססת על נתוני אמת. המספר אותו ציינת אתה נראה לי הרבה יותר מביסוס טענותיי. למה התכוונת ב"אמירות גורפות"? אתה בטוח שאתה מתייחס לדבריי בדיון זה?
אילו צרות הזרות לעניין בדיוק הדבקתי לעישון?
לגבי "כל גורם בורר לו": זו עובדה שציינתי מלכתחילה, עדיין, יש אמת אחת, שבעין בוחנת ניתן לדלות משלל הנתונים.

1 או מסיבות אחרות - למשל אם מדובר במידע האסור בפירסום מסיבות שונות. היה גם מקרה בו יכולתי להשיג הסכמה לפרסום מידע צבאי, שהיה מאוד רלבנטי לאחד הדיונים - בתנאי שלא יצורף אליו שמי. ואולם בשל קרציית outing המסתובבת כאן נמנע הדבר.
סיגריות: פרומיל וחצי מן האוכלוסיה בשנה, 14 שנה פחות בממוצע 222108
עוד בנושא:
סיגריות: פרומיל וחצי מן האוכלוסיה בשנה, 14 שנה פחות בממוצע 222520
לך אל הנמלה עצל, הדלק סיגריה ושב בצל...
תגובה 221912
סיגריות: פרומיל וחצי מן האוכלוסיה בשנה, 14 שנה פחות בממוצע 222523
שלי יותר שווה: הוא מעיתון יותר אינטיליגנטי וכן ניתן להגיע אליו גם מחו"ל (ynet דורשים תשלום לקוראים מחו"ל). מצד שני בשלך יש קישור לדו"ח המקורי, אז אולי זה מתקזז.
סיגריות: פרומיל וחצי מן האוכלוסיה בשנה, 14 שנה פחות בממוצע 222526
הקישור שלי עזר לעשרות אלפי איילים להפסיק לעשן כבר מיום שישי, לך תדע כמה שנים נחסכו במצטבר.
הסיבה לסעיף האחרון 183616
את חוזרת וטוענת טענות שאינן נכונות עובדתית.
הנזק שגורם עישון סיגרית מריחואנה או חשיש אינו "קריטי" ואינו עולה – ולפי רוב המחקרים פחות בהרבה – מנזקה של שתיית כוסית וודקה.

אין אפילו מחקר אחד התומך בטענה שלך שעישון חשיש חד פעמי גורם נזק "קריטי". להיפך, הטענות הדי חלשות שמועלות נוגעות אך ורק לעישון הרגלי, מתמשך ובכמויות גדולות – אנשים שדופקים שלושה באנגים ביום.

אם פוסלים את הטענה שלך שנגרם נזק קריטי משימוש בודד – ואפשר להחיל אותם כללים כמעט על שימוש באקסטזי או קוקאין – אנחנו נותרים עם משוואה שבה את פוסלת הרגל מזיק בשימוש ממושך אחד (סמים) ומתירה הרגל מזיק בשימוש ממושך אחר (כל השאר).

למה ומדוע?
הסיבה לסעיף האחרון 183639
לא פעם הועלתה הטענה כי נזקי האלכוהול כבדים ב-ה-ר-ב-ה מנזקי צריכת מריחואנה , האם יש לחוקק חוקים גם נגד צריכת אלכוהול ?
כזכור, את זה כבר ניסו 183748
מאותו בית היוצר שמביא לנו היום את ''נגע הסמים''.
ארה''ב, תחילת המאה...
הסיבה לסעיף האחרון 183787
האם מישהו יכול לאשש ע"י הבאת לינקים את הטענה כי אלכוהול גרוע בהרבה ממריחואנה ?
פילוח 183657
אגב רעיון הפילוח – עד כמה שהבנתי כבר זוהה בסיס גנטי משמעותי למועדות להתמכרות. אני לא יודע באיזו רמת מובהקות וכמה זה חד-חד-ערכי וכו', אבל יש כנראה גן כזה, המבדיל בין אותם "משתמשי פנאי" לאלה שיוצאים מזה מכורים. הוא אגב רלוונטי גם לסיגריות, הרי בסופו של דבר לכל הסמים יש אותה השפעה על המוח (דופאמין כמדומני).

אבל חברה שלא מסוגלת להציב דוכנים בכניסה למועדונים – כדי לבדוק שהסמים שם הם MDMA נקי ולא מזיק, לעומת ערבוביות זולות ורעילות – לא מסוגלת עדיין לעכל אפשרות להסביר לאדם שהוא בסיכון גדול להתמכרות, ולאדם אחר שהוא בסיכון נמוך מאוד. (עם זאת אני מניח שדרוש עדיין מחקר נוסף עד שנגיע לשם.)
הסיבה לסעיף האחרון 184766
הכרתי מישהי שהייתה אלרגית לקינמון, עד לרמת סיכון חיים. בקיבוץ בו היא חיה הוצא הקינמון מתפריט דייסת הבוקר בחדר האוכל,(1) אבל לא נאסר על החברים לצרוך קינמון בביתם.
____
(1) היא לא היתה צריכה לאכול קינמון כדי לפתח תגובה אלרגית, די היה בריח.
שתי הערות מעצבנות: 183879
1. ש"ק ריש היקר: טיפולי שיניים אינם בסל הבריאות. רפואת שיניים היא רפואה פרטית בישראל.

2. טלי וישנה היקרה: מחלות קרדיו-וואסקולריות, ובכללן אוטם שריר הלב, הן גורם התמותה מספר אחד בעולם. סכיזופרניה, לא. ועל כן האמירה "אני חושבת שסכיזופרניה בגיל 20 חמורה יותר מהתקף לב בגיל 60" תמוהה במקצת.
שתי הערות מעצבנות: 183881
אנחנו לא חיים רק להמנע ממוות.
כן, מעצבנות 183891
אני יודע. זו שערוריה אמיתית. כמו בעולם השלישי, רופאי שיניים מתנדבים מציעים טיפולים רפואיים למי שאין לו יכולת לשלם תמורתם (עמותת "משלש" אם אני זוכר את שמה נכון).

השתמשתי בזה כדוגמה ורק לשם מטאפורה. אמנם הנחתי שאיזה אייל/ת ת/יציין את זה, אבל לא צפיתי שזה יעשה אותי יקר, או מטרה לציניות.
שתי הערות מעצבנות: 183920
לא אמרתי שהיא שכיחה יותר. וודאי שלא כך הוא.
אמרתי שהיא ''חמורה'' במובן של טרגדיה אישית (למרות היומרנות המסוימת).
שתי הערות מעצבנות: 183927
כלומר, מה שמנסים להגיד לי כאן, שלחיות בצל מחלה מעיקה, שפוגעת באייכות החיים אך ניתן לאזן אותה בתרופות, חמור יותר ממוות פתאומי?

וואלה. לא ידעתי.
שתי הערות מעצבנות: 183930
סכיזופרניה לא תמיד הורגת. היא בד''כ מחלה כרונית שפוגעת מאוד באיכות החיים. וגם היא פוגעת בקבוצת חולים צעירה יותר. אבל אני חושבת שהתכוונתי לסוג הפגיעה. סכיזופרניה פוגעת במשהו מהותי יותר לעצם הקיום של אדם כאדם.

אבל אולי בכלל היית צינית, ואז התגובה הזו מיותרת.
שתי הערות מעצבנות: 183946
לא תמיד ניתן ''לאזן אותה'' בתרופות, וגם כשכן אלו לא חיים קלים במיוחד. להבנתי, לא נאמר שסכיזופרניה חמורה יותר ממוות פתאומי.
ניסוח טוב יותר הוא: 183949
אילו היו מעמידים בפני שתי אפשרויות:
א. לחיות באיכות חיים אופטימלית במשך שישים שנה, מגיל אפס, ועד גיל שישים, ואז למות מוות פתאומי.
ב. לחיות באיכות חיים אופטימלית במשך עשרים שנה, ואז לחלות במחלה קשה ומעיקה שפוגעת באיכות חיי, ולגסוס מהמחלה באיטיות במשך שישים שנה נוספות, עד גיל שמונים.

לא הייתי מהסס יותר מידי לפני הבחירה המובנת מאליו.
ניסוח טוב יותר הוא: 183960
אייל אלמוני יקר: לא גוססים מסכיזופרניה. בודאי שלא באיטיות.

מובן שזכותך לבחור את הבחירה שלך, נימוקיך ושיקוליך בודאי יהיו ייחודיים ושונים משיקולי או משיקולי כל אדם אחר. כל מה שהערתי הוא, שההשוואה, בין מוות מהתקף לב או התמודדות עם אירוע מסכן חיים כהתקף לב גיל 60 לסכיזופרניה, בהדגשה שסכיזופרניה חמורה יותר - תמוהה מאוד בעיני. לכשעצמי, אינני יכולה להבין השוואה בין מחלה כרונית לבין אירוע מסכן חיים.

לאלון עמית: אשמח מאוד לשמוע כיצד אתה מפרש את משפטה של טלי וישנה "אני חושבת שסכיזופרניה בגיל 20 חמורה יותר מהתקף לב בגיל 60".
ניסוח טוב יותר הוא: 183964
כיוון שאני כאן, אני יכולה לענות בעצמי, אם כי אלון הסביר טוב ממני.

לו אני צריכה לבחור עבורי או עבור קרובי בין שתי האפשרויות הנוראיות לחלות בסכיזופרניה בגיל עשרים או למות מהתקף לב בגיל שישים, אני בוחרת בשני.
הצרה עם אנשים בעלי אידאולוגיה כשלך 184215
שהם מתעקשים לבחור גם עבור רחוקיהם וזאת עוד מבלי שהם ''יצטרכו'' לבחור
הצרה עם אנשים בעלי אידאולוגיה כשלך 184256
איך בדיוק הגעת למסקנה הזאת?
הצרה עם אנשים בעלי אידאולוגיה כשלך 184286
תגובה 183590
משפט אחרון.
ניסוח טוב יותר הוא: 183966
כמו שהוא כתוב: "סכיזופרניה בגיל 20 חמורה יותר מהתקף לב בגיל 60" זה לא "לחיות בצל מחלה מעיקה, שפוגעת באיכות החיים אך ניתן לאזן אותה בתרופות, חמור יותר ממוות פתאומי". נימוקים:

"סכיזופרניה" איננה "מחלה מעיקה, שפוגעת באיכות החיים אך ניתן לאזן אותה בתרופות"
"גיל 20" זה לא ""
"התקף לב" זה לא "מוות פתאומי"
"גיל 60" זה לא "".
אלון, הבט למעלה 183969
כי על פי מה שטלי וישנה מסבירה, שם, מעליך, כנראה שאתה לא ממש הבנת את כוונותיה, והפירוש שאני פירשתי אותה היה קרוב הרבה יותר.

אגב, טלי, אני הייתי בוחרת להיות חולה במחלה כרונית שניתנת לאיזון ולטיפול תרופתי על פני מוות פתאומי. מעדיפה - ואף עשיתי זאת - לטפל בקרובי משפחה שחלו, ולא לאבד אותם בפתאומיות, בהיותם בני 60 בלבד (ואני בודאי לא צריכה להזכיר לך מהי תוחלת החיים הממוצעת לגברים ולנשים ואת הפער בין הגיל הממוצע לגיל 60).
משפטים וכוונות 183973
ייתכן מאוד שלא ממש הבנתי את כוונותיה, וגם את הפירוש שלך יכולתי להסיק רק מתוך מה שכתבת, וזה מאוד לא הסתדר. בכל אופן, הויכוח על מי יותר גיבור, סכיזופרניה בגיל X או מחלת לב בגיל Y נראה לי קצת עקר.
משפטים וכוונות 184011
אתה תמיד נוטל חלק בויכוחים שניראים לך עקרים?

ר"צ: הערתי הערה לטלי, שהיא קיבלה ברוח עניינית. אף אחד לא הכריח אף אחד להידחף בכוח לשיח שלה ושלי. ואגב, לעניות דעתי הפעוטה, טלי ואני עוסקות בסוגיה מרתקת, שאני יכולה לחשוב על חמישה כיוונים שונים שאליהם היא יכולה להתפתח.

לא ככה, טלי?
מעשה בחמישה בלונים 183978
השאלה מה הכוונה ב''איזון וטיפול''.

בהגדרה של חולה סכיזופרני מאוזן נכלל למשל חולה שגר בהוסטל, עובד בעבודה מוגנת (משהו ברמת השחלת חרוזים), והוא צל של מי שהיה בעבר.

אם אני צריכה לבחור בין לחיות חיים שלמים עד גיל ששים לבין לחיות כאלה חיים עד מאה ועשרים, הייתי מעדיפה חיים שלמים עד גיל ששים, תודה. אם את נדיבה יותר ונותנת לי רק לחלות במחלת לב בגיל ששים בלי למות מהתקף לב, על אחת כמה וכמה.

מכיוון שלא הגדרנו מראש את חומרת הסכיזופרניה, השאלות הללו קצת ריקות מתוכן (שלא לומר שהן לא היו מלאות תוכן מלכתחילה).

אם נזכיר את השתלשלות העניינים, דיברנו על סמים מול עישון. סמים עשויים לגרום להתפרצות של סכיזופרניה אפילו לאחר שימוש יחיד. סיגריות גורמות לנזקים בריאותיים ארוכי טווח. מסיבה זו (בין היתר) ראוי יותר לדעתי לאסור על שימוש בסמים מאשר על שימוש בסיגריות (אישית, לא הייתי מתנגדת לאיסור של אלה אף אלה).
מעשה בחמישה בלונים 183995
ברור מדוע היית נמנעת מאלה אף אלה, אך ברשותך, רציתי לתהות מדוע גם לא היית מתנגדת לאיסור של אלה אף אלה?

מן הסתם מאד מהר דיון בנושא יעלה את טיעון "חגורת הבטיחות" מצד אחד ו"כלי הרכב הפרטיים" מצד שני (מוזר ששניהם קשורים לתחבורה). השאלה היא כיצד ניתן להשאר עקביים ולענות ב-"כן" על "איסור סיגריות" וב-"לא" על "איסור כלי רכב פרטיים", למשל. את יכולה?

שאלה נוספת, חשובה בהרבה מבחינתי, היא עד כמה מבוססת טענתך בנוגע לקשר בין THC לבין סכיזופרניה. פשוט, אם אכן קיים קשר מבוסס בין השניים, אולי אפסיק לצרוך את הראשון...

(וכעת קל להבין מדוע תגובה זו היא בעילום שם)
מעשה בחמישה בלונים 184006
שאלה טובה, ואין לי תשובה טובה או חד משמעית. בשאלת הליברליות (כמה אנחנו מוכנים לתת לאנשים להזיק לעצמם) אני ככל הנראה נמצאת במקום הפחות ליברלי.
סיבות שאני יכולה לציין, שאף אחת מהן לא תשכנע את חסידי הליברליזם המוחלט:
- העובדה שעול המזיקים לעצמם נופל בסופו של דבר על החברה.
- בנוגע לסיגריות, העישון מזיק גם ללא מעשנים.
- נוטלי סמים מאבדים שיפוט לפחות לזמן מה, מה שיכול לגרום סיכון ישיר לאנשים אחרים.

בנוגע לקשר בין THC וסכיזופרניה - דיברתי עם אחד מראשי המחלקות העוסקים ב"תחלואה כפולה" (פסיכיאטרית והתמכרותית), והוא טען לקשר כזה (אפילו מתוך חולים מאושפזים אצלו). מעבר לזה, הוא טען לנזקים מוחיים אחרים שתועדו אצל חלק מהמשתמשים (כתוצאה מהשימוש). זה נדיר. זה קיים.
אני לא מנסה סתם לזרוע פניקה - הסיכוי לנזקים מוחיים לצמיתות כתוצאה משימוש בקנביס הוא לא גבוה, אבל קיים.
בזמן השימוש כן שכיחים שינויים בתפיסה, בהתמצאות בזמן ובמקום, הפרעה בשיפוט ובקואורדינציה. כל אלה מסכנים כמובן את המשתמש ואת הסביבה. לעתים יותר רחוקות הופעה של חרדה ופניקה.
מעשה בחמישה בלונים 184023
יש אולי סיבות טובות להפסיק לצרוך THC, אבל לא נראה שהחשש מסכיזופרניה היא אחת מהן, במיוחד אם כבר צרכת את החומר מספר פעמים בעבר ולא התפרצה אצלך סכיזופרניה. לא נראה שרמת הסיכון מתקרבת לסיכון של פעולות אחרות כמו לחצות את הכביש (שלא לדבר על לסוע באוטובוס..).
מעשה בחמש בועות סבון 184022
ולמה את מתעלמת מכל אותם חולים (אין לי נתונים סטטיסטיים ואני לא יודעת מה השיעור שלהם מכלל חולי סכיזופרניה), של אותם אנשים ש*משתלבים בחזרה בקהילה* (ביטוי שמאוס עלי, אבל הוא חלק מהטרמינולוגיה המקצועית שאני מכירה)? שחיים בצל מחלתם חיים מלאים? מתחתנים ויולדים ילדים? עוסקים במקצוע שלהם?

להשקפתי, את מתמקדת בשולי הרצף. אין ספק שתסמונות ומחלות נפש כרוכות באומללות גדולה. אבל אני לא מוכנה לקבל שזו אומללות גדולה יותר מאשר מותו של אדם במפתיע - ולא רק בגיל 60, כי, כידוע לך בודאי, גברים לוקים בהתקפי לב בשכיחות גבוהה דווקא בסוף העשור הרביעי ובתחילת העשור החמישי לחייהם, ותסכימי איתי שזה *אמצע החיים*. בזכות תוחלת החיים הגבוה, שממשיכה לעלות ושלפי הערכות רפואיות תמשיך לעלות, גם אדם בגיל ששים הוא לרוב אדם חיוני, תוסס, מלא תכניות לעתיד.

לא הייתי רוצה למות בגיל 60. או לחוות אירוע לב. את חושבת שזה לא משבש את החיים? את הדימוי העצמי? את מבנה האישיות? אדם שחווה אירוע לב, ימשיך לנהל את חייו בצל המחלה. יש מי שישתמשו באירוע כמנוף לשינוי בהרגלי החיים, לשיפור אייכותם. ויש מי שישקעו בדיכאון וחרדה - ואז אולי תתפרץ איזו מצוקה נפשית חבויה?

לא רק עישון עלול לגרום צרות צרורות, אלא גם שומנים רוויים, סטרס, סקס לא בטוח, זיהום אוויר, ומי יודע - אולי אפילו טלפונים סלולריים. הסיכון לחטוף מחלה קשה, כרונית או ממארת, כתוצאה מאורח חיים, גדולה בעשרות או מאות אחוזים מהסיכון לסכיזופרניה בגלל שימוש בסמים. וזאת מבלי להיכנס לשאלת המינון או האחריות. והטיעון שיש להלחם בתופעת הסמים בגלל הסיכון לסכיזופרניה נשמעת לי, אעפס, על גבול ההיסטרית.

לו היית אומרת לי שיש להילחם בסמים על שום הזיקה בינם ובין תופעות הרסניות - כמו פשע מאורגן וסחר בנשים, למשל - הייתי אולי מסכימה איתך, או מחפשת דרכים להפריד בין אלה לאלה. אבל ממה ששמעתי ממך עד עכשיו, את תולה בסמים (ואני מתייחסת לחשיש וגראס) איזו הילת נזק בריאותי הקשורה להתפרצויות של מחלות נפש, שנשמעת לי צדקנית. ומתעלמת מכך שהחומר הפעיל בגראס ומריחואנה (THC) משמש היום במחקר הרפואי ובתעשייה הפרמצבטית. ורק הזמן יוכיח האם העלות עולה על התועלת, או שמא ההפך. לעניות דעתי, ואני מתפרצת פה בנבואה שאין לה שום ביסוס, למעט תחושת בטן, מרגע שיתברר כי יש בחומר הפעיל תועלות בריאותיות שעשויות בשימוש מושכל להיות גדולות יותר מהנזקים (ויש נזקים, ברור שיש); שתוכח הכדאיות להפיק ממנו תרופות יעילות (יש כמובן כבר כיום בשימוש ובהתוויות מסויימות), המגמה תתהפך. אני לא צופה ליגליזציה של סמים בעשור הקרוב, אבל אני בטוחה שמגמת הדה-לגיטימציה עומדת להשתנות. עוד לפני כמה עשרות שנים נחשבו הלוקים במחלות נפש (מישהו הזכיר את פוקו ובצדק) כסוטים מן הנורמה, שיש לכלוא, להרחיק מהחברה. כיום המגמה היא להחזיר אותם לחייק הקהילה. ישנו תהליך של נירמול מחלות הנפש. ואין לי ספק שאחד הכוחות שעומדים מאחורי המגמה הזו, זה הכוח הכלכלי של חברות התרופות, וכמובן, הפוטנציאל הכלכלי של התרופות פסיכיאטריות.

ועל כן אסיים את דברי בבירכת "פרוזק לכל פועל, וג'וינט לכל פועלת‏1".

1 כ SELF-MEDICATION
מעשה בחמישה כדורי פרוזאק 184039
וודאי שמחלות נפש הן רצף, וודאי שחלק מהחולים חיים חיים מלאים ושלמים לאחר התפרצות המחלה ורמיסיה. אבל דיברנו על סכיזופרניה ושם הפרוגנוזה מעודדת פחות.

קשה למדוד מה טרגי יותר, ואני לא חושבת שיש מדד אובייקטיבי שייקבע. למשל, רוב ההורים שיאשפזו את בנם/בתם בהתקף פסיכוטי יבקשו משהו כמו "תעשו הכל כדי להציל אותה/ו". אתמול נתקלתי באב שאמר (במילים אלה): "עדיף לי שהיא תמות מאשר שתיכנס לבית חולים כזה". הוא התכוון לזה. בשבילו המחלה היתה הדבר הכי טרגי שיכול להיות. יותר מאובדן ילד. למרות הסיכוי בשיקום.
לכן, כל מה שאני יכולה לומר הוא מה טרגי יותר לדעתי. לא יותר.

מחלת לב יכולה לגרום לדיכאון. התפרסמו לא מעט מחקרים בנושא, כולל בתקופה האחרונה. ברוב המקרים הדיכאון הוא תגובתי ויחלוף באופן ספונטני, אבל לפעמים כמו שאמרת הוא יהיה יציב יותר. שוב, ומתוך הדגשה שקשה להשוות בין אומללויות בכלל ובין מחלות שלא הגדרנו את חומרתן בפרט, הרי שהאדם שלקה בהתקף לב בגיל ששים חי חיים מלאים קודם. יותר מזה, סכיזופרניה היא מחלה בעייתית יותר מדיכאון בעיני משום שהיא גורמת לשינויים במשהו מהותי יותר (אישיות, אם להיות יומרני) מאשר דיכאון. (איני מזלזלת בחומרה של דיכאון).

הפיסקה השלישית שלך מחזירה אותנו לגרעין הדיון שלנו. יש המון גורמים מזיקים (החיים הם מחלה סופנית...) ואנחנו מעדיפים לחיות למרות הסיכונים - לצאת מהבית, לנסוע ברכב, לעבור כביש, לאכול, וכו' וכו'. הכל שאלה של נזק מול תועלת, או איזה סיכון אנחנו מוכנים לקחת בשביל איזו הנאה. אבל סמים ייחודיים בכל זאת במידת מה: הם ייחודיים במיידיות של הסיכון (שימוש יחיד יכול לגרום לנזק מוחי.), הם ייחודיים בנזק הסביבתי (לאחר שימוש האדם הופך להיות מסוכן לסביבה יותר מאשר ללא שימוש. לעניין זה יש דמיון רב בין סמים לשכרות, ואמנם איננו אוסרים על שתיית אלכוהול אבל החברה עושה מאמצים גדולים להילחם בנהיגה תחת אלכוהול). ובעיני, הם מיוחדים בזה שכל מטרתם לגרום לשינויים מוחיים (בניגוד לרוב הרגלי החיים המזיקים, שהמטרה שלהם שונה, והנזק הוא רק תופעת לוואי מצערת).

"לו היית אומרת וגו' " - אבל אינני אומרת שקיימת זיקה בין סמים קלים לבין התופעות שציינת. למעשה, זה תלוי מאוד בסיטואציה החברתית. בישראל היום, למיטב ידיעתי, שימוש בסמים קלים הוא תופעה חברתית רווחת גם בקבוצות שאינן נוטות להתנהגויות שציינת.
THC אכן משמש היום לטיפולים רפואיים מסויימים. הוא לא הסם היחיד, כמובן (גם מורפיום, למשל). וסתם לציין, THC הוא אחד החומרים הפעילים בקנביס, והמפורסם מכולם. אבל החומר עצמו מורכב מאוד לא מעט נגזרות פעילות. לכן חולים שמשתמשים ב- THC נקי לא ידווחו על אותן תחושות כמו המשתמשים בסם.
לא הבנתי את הקשר שבין התופעה המבורכת של שיקום חולי נפש והחזרתם לתפקוד בקהילה ככל האפשר לבין לגליזציה של סמים. הסיבה לדעתי למגמה של החזרת חולי הנפש לקהילה היא גם התקדמות חברתית שהובילה לשיפור ביכולת שלנו כחברה להתמודד עם החריג, וגם טיפולים (בפרט תרופתיים) טובים יותר שאפשרו איזון טוב יותר של החולים. (ככל הנראה את צודקת - הכוח הכלכלי של חברות התרופות פעל בהקשר זה לטובת החולים הפסיכיאטרים.).
מעשה בחמישה כדורי פרוזאק 184401
כפי הנראה לא הבעתי את עצמי בצורה מדוייקת. לא טענתי לזיקה בין ליגליזציה של סמים והחזרת הלוקים בנפשם לקהילה.

מה שכן, ניסיתי לשער ייתכנות של לגיטימציה לעישון סמים (קלים) שעשויה להתרחש בעקבות הלגיטימציה שיקבלו הסמים הקלים על נגזרותיהם בזכות השימוש בהם בתעשייה הפרמצבטית.

תארי לעצמך, שמדינות יאפשרו לחקלאים לגדל קנביס לשימוש התעשייה הפרמצבטית. קנביס יהפוך לענף ריווחי, לגיטימי. כשאת הסחורה העודפת יאפשרו להזרים לשימוש של מרפאים אלטרנטיביים (שיעמדו בקרטריונים מסויימים, נניח), או לבתי קפה על פי המודל האמסטרדמי.

כשם שבעבר חולי נפש נחשבו ל"סוטים" שיש להרחיק מהחברה, ולא כך כיום; כשם שנאסר על יבוא ושיווק אלכוהול, אחד הכשלונות הקולוסאליים של מדיניות ארצות הברית, והיום זהו ענף מרויח ומצליח; אני מאמינה שגם השימוש בקנביס עשוי להתאזרח יום אחד במחוזותינו.

מציאות אפשרית או דימיוני הפרוע? ימים יגידו. וויש'פול ט'ינקינג? אולי.
מעשה בחמישה מיליגרם אסיבל 184405
אני לא שוללת בכלל את האפשרות שכך יהיה (בלי לחוות דעה לגבי "רצוי" או "לא רצוי").
מכל מקום, שני גורמים שקצת מורידים את ההסתברות:
1. סביר להניח שבתעשייה שיעדיפו את המוצר הסינטטי על פני הטבעי, מסיבות שונות (ניקיון כימי, אחידות בייצור, ועוד).
2. סמים אחרים (אם כי כבדים יותר) נמצאים בתעשייה הפרבצטית מזה זמן רב (מורפיום, לדוגמה) ובכל זאת לא נראה שיותרו לשימוש כללי.
רגע של עברית 184090
עקה, לא ''סטרס''.
רגע של צייקנות לשמה 184098
יופי, דובי. זה כל מה שמצאת להעיר? אתה יכול להמשיך להגיד עקה, אני מעדיפה לומר סטרס. זה חלק מהטרמינולוגיה המקובלת בעולם כולו.

לטלי וישנה: יש לי כמה תגובות לדברים שכתבת, ובהחלט מעניין אותי להמשיך איתך את הדיון. אבל לא בטוחה שימצא לי הזמן לכך היום. מתנצלת.
רגע של צייקנות לשמה 184231
כן, אבל אנחנו לא בעולם כולו, אנחנו באתר עברי, ולכן מן הראוי לנצל מילים עבריות כאשר אלו זמינות לנו. חוץ מזה ''סטרס'' נראה מכוער באותיות עבריות.

והיו לי דברים אחרים להגיד, ואמרתי אותם במקומות אחרים בדיון, היכן שהם היו יותר רלוונטיים.
רגע של צייקנות לשמה 184292
שבהם (או: במקומות בהם) הם היו יותר רלוונטיים
רגע של נבזות לשמה 184356
אליעזר בן יהודה היה שמח לדעת שיש מי שיעמוד על משמר שפתו גם בקנדה.
רגע של צייקנות לשמה 580583
אתה טוען שסטרס מכוער יותר מהמילה שמתחרזת בראש כמעט באופן אוטומטי עם *קה? אז הטעם שלנו שונה, עם או בלי אותיות עבריות.
מעשה בחמש בועות סבון 208023
"החומר הפעיל בגראס ומריחואנה (THC) משמש היום במחקר הרפואי ובתעשייה הפרמצבטית" - לא מדויק. אומנם יש פתיחות גדולה יותר מצד רשויות הרפואה להתיר לחולים כרוניים הסובלים מכאבים קשים להשתמש במריחואנה להקלת הכאבים, וגם לגדל אותה לשימוש עצמי (בעיקר כדי שלא יצטרכו לרוץ ולחפש דילרים).

אבל לגבי השימוש בתעשייה הפרמצבטית, למיטב ידיעתי לא משתמשים ב-THC אלא במולקולה שהיא "תמונת מראה שלו". זה גילוי של חוקר ישראלי, בעצם, וחברת פארמוס הישראלית מפתחת תרופה לטיפול בנפגעי ראש על בסיס זה.

מעשה בחמש בועות סבון 208031
ככל הזכור לי מריחואנה משמשת להקלת בחילה ולא להקלה על כאבים.

הרואין ואדולן[*] הם הסמים היכולים להקל על כאבים, אבל אין בהם צורך. בניגוד לחשיש, חומרים קרובים במבנם לסמים האלה הם חוקיים לחלוטין אצל חולי סרטן.

________________
[*] מבחינה רפואית טהורה, נראה שאדולן הוא התרופה הטובה ביותר לשיכוך כאבים אצל חולי סרטן, והוא אינו חוקי לצורך זה בגלל ההתנהלות המטומטמת של קובעי המדיניות בנושאים שבהם הם אינם מבינים. עם זאת - התחליפים הפחות טובים הם סבירים, דבר שלא ניתן לומר על האלטרנטיבות למריחואנה.
מעשה בחמש בועות סבון 270184
מפתחת תרופה... שלא הצליחה.

מעשה בחמש בועות סבון 270186
גם אחרי שנכנסתי לקישור, אני לא בטוח שהבנתי את המשפט שלך: "מפתחת ... שלא הצליחה" או "... תרופה שלא הצליחה"?
מעשה בחמש בועות סבון 270464
בסך הכל פרפראזה על המשפט שלי מ תגובה 208023
"וחברת פארמוס הישראלית מפתחת תרופה לטיפול בנפגעי ראש" וגו'.
אני נוטה להסכים איתך 184026
אבל אני חייב לציין שככל שאני מתקרב לגיל שישים, אני פחות חד-משמעי בעניין. בגיל 61 אני בטח ארגיש אחרת לגמרי.
אני נוטה להסכים איתך 184089
בנערותי, הזדעזעתי מהמחשבה שיום אחד אני אהיה זקן, והחלטתי שאני מעדיף להתאבד מאשר לחיות כאדם זקן. כבן 15, המשמעות המעשית של הרעיון הייתה להתאבד בגיל 40, מה שנראה לי אז כהגיוני להפליא. מאז, בערך אחת לשנתיים אני מוסיף עשור לדד-ליין (תרתי משמע) של החיים שלי. מה שאומר שכרגע אני מבטיח לעצמי בהן צדק שביום שבו אחגוג את היומולדת ה-‏90 שלי, אני אתאבד.

ספיקינג אוף וויצ' - יש לי יומולדת עוד חמישה ימים. הידעתם? שלא תעיזו לאחל לי עד 120.
עוד רגע של עברית 184099
ספיקינג אוף וויצ'...

יש תרגום לעברית?
אנא ממך 184103
אני כבר בסטרס נוראי שמא הכנסת אותו לעקה ימים אחדים לפני הבירט'דיי שלו.
וראו זה פלא - 184383
קצת סטרס ומעט עקה דווקא מביאים תועלת: http://www.sciencedaily.com/releases/2003/12/0312110...

ציטוט:

"Sustained stress definitely is not good for you, but it appears that an occasional burst of stress or low levels of stress can be very protective"

(ספוילר: רק בסוף המאמר מתברר שהמחקר נעשה על תולעים בתקווה שיש בו כדי ללמד גם עלינו, ככתוב: "כי אנוש רימה, ובן אדם תולעה" (איוב כ"ה, ו'))
חוקרים הצליחו לעצבן תולעים! 184415
זאת צריכה היתה להיות הכותרת האמיתית מהמאמר, או אולי:
החוקרים ממש משועממים- תראו מה הם עשו
אפרופו? 184138
אפרופו? 184172
כל ילד שיש ברשותו את הסיפור על פליקס הארנב, יודע ש''אפרופו'' זה בצרפתית.
עוד רגע של עברית 184230
<אנחה> יש הבדל ברור בין מי שמשתמש במילה לועזית מסויימת כ"טרמינולוגיה מקובלת", לבין מי שמשתמש בקצת הבריש הומוריסטי מפעם לפעם. אלא אם אמרת "סטרס" בהומור.
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184242
שיט (זה היה בהומור. מותר לקלל פה אם זה בהומור?), לא תיארתי לעצמי שיש הבחנה כזו.

וואלה (גם זה היה בהומור).

הייתי עונה לך בהרחבה, אבל יש לי קו מת (נגמרה לי מכסת ההומור. רציתי להשתמש בטרמינולוגיה מקובלת, אבל ברגע האחרון נזכרתי שזה אתר של דוברי עברית).
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184257
תגידי, מולי, למה החלפת כינוי?
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184349
הסגנון מזכיר פה ושם, אבל המתבלבלת היא לא מולי (מידע פנימי מוסמך).
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184393
הופה! לא רק שאני כבר לא צריכה להוכיח שאין לי אחות, מסתבר שיש לי אח.

אם יש מי שמתכוון לעשות לי אאוטינג‏1, שידבר עכשיו (נראה אותו) או שידום לנצח.

1אני אחשוף את עצמי (עד כמה שזה נשמע קינקי. דובי, זה בהומור, קינקי. גם אאוטינג) בזמן ובמקום שיראו לי לנכון, ולא דקה מאוחר יותר.
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184399
לא אח, אחות. מולי זאת אשה (או שככה היא טוענת בכלופן). האלמוני חשב שזאת את בגלל הפרובוקטיביות המכוונת להכעיס
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184402
ב"אח", התכוונתי אליך, אלמוני יקר.

מאחר וכבר ביצעתי אאוטינג בעצמי, ראה את הערתי לעיל כמיותרת, אח שלי.

פרובוקטיביות מכוונת להכעיס? אוהו. פרובוקטיביות היא לעולם מכוונת, אבל לאו דווקא להכעיס. מטרתה לעורר, לקנטר, להתגרות, לעתים באופן בוטה. מודה באשמה.
ודייק‏1 184416
אולי אין לך אחות או אח אך יש לך בגד
בגד קפת

-----------
1 ותודה לברקת
מצטערת לאכזב 184418
את ההברקה הזו שמעתי עוד בימי המנדט הבריטי. חל עליה חוק ההתיישנות.

ובאמהרית: אם היה לי יורו על כל "בגד קפת" שהופנה כלפי, הייתי מקלידה מהקריביים.
מצטער לאכזב 184420
וחשבתי ששמך המלא רקפת
כל שבוע יוצא לי להכיר שם חדש, תודה
עוד רגע של עברית 184266
"ומעניין לעניין באותו העניין," למשל?
אני נוטה להסכים איתך 184145
לי יש שיטה מאוד דומה, אבל אני מכפיל את גיל הדד-ליין פי שתיים.

כרגע אני מכין את עצמי לרגע הגורלי ביום הולדתי ה-‏2560.

_________
מכאן כמובן נובע שגילי הוא (המספר חלקי 40 לוג בבסיס 2) כפול 2 + 15. ודובי עוד בוכה ש*הוא* זקן...
שתי הערות מעצבנות: 183929
סכיזופרניה היא לא מחלה סופנית. זוהי מחלה שאפשר וניתן לחיות איתה בצורה מאוזנת ואפילו האשפוז שנלווה אליה לעיתים, הוא לא תמיד מוחלט וניתן לצאת ממנו (אפילו אם מדובר במחלקה סגורה). לכן, גם ההתייחסות שלך אליה כאל טרגדיה, היא מוגזמת לדעתי (ובטח לא תוסיף יתר בריאות למטופלייך).
  איפה השניה? • האייל האלמוני
  סכיזופרניה • טלי וישנה
  שתי הערות מעצבנות: • האייל האלמוני
  ללא כותרת • אורי
  סקרנות • רועי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים