 |
|
 |
||
|
||||
 |
המחבר קורא "חמאס" אך אינו מציע חלופה. אולי הוא חושב שהיא מובנת מאליה כמו חינוך לקריאה והקפדה יתרה על דקדוק אצל שדרנים, אבל מסופקני, שהרי לך תכריח ילד היום לקרוא ואת מגישי ערוץ הילדים לדבר עם ו' חיבור מושרקת. כמו המחבר גם אני מבקש להשתלח במחזיקי המפתחות להגנת השפה, "האקדמיה ללשון עברית". זו הפכה למרוחקת ומתנאשת מעל לציבור, בלתי נגישה אליו ומעוררת אנטגוניזם (הנה, אמרתי מילה לועזית). מרוחקת ומתנשתת, יכול מאן דהו לטעון, היא כתוצאה מהנמכת רמת הציבור ולא התרוממות האקדמאים המכובדים, ואולם מה בכך, אם הנתק נוצר בין כה וכה? ואולם בנוגע לבלתי נגישה אני רוצה לחלוק את נסיוני האישי: רציתי להדבר עם האקדמיה במספר נושאים1. לא התעצלתי ותרתי אחר האתר שלהם באינטרנט. עד כה, הכל טוב ויפה, גם האקדמיה למדה כי בעולמנו מי שלא שם לא קיים והקימה אתר. אלא מה? האתר סובל מכל מיני קלקולים טכניים המונעים את הגישה למרבית התוכן שלו, ורק עם שבירת ראש הצלחתי לעקוף אותם. אין באתר אפשרויות אלמנטריות (לועזית 2) כמו מפת האתר או "צור קשר" והרי את הקשר באתי ליצור. בסוף, במאמצים רבים מצאתי בקרן זוית וירטואלית (לועזית 3) את פרטי יצירת הקשר. שוד ושבר! באקדמיה ללשון לא שמעו עדיין על דוא"ל אפילו שהם הצליחו איכשהו לחדש את המילה ואף להצליח בקליטתה. רק פקס או מכתב פיסי. למה? הפער הטכנולוגי הזה והקושי לגישה הינם לדעתי משל לעצם טיבו הבלתי נגיש ובלתי אינטראקטיבי (לועזית 4) של הגוף כולו וחבל. אני עוד מספר לעצמי שיום אחד אכתוב להם, על השאלות, ההצעות והקלקולים. אבל למי יש זמן לשלש מכתב לתיבת דואר? מה אנחנו בתקופת האבן? 1 בעקבות התערבות (בה הפסדתי) רציתי לדעת איך יתכן שבשפה שלנו אין מקבילה למילה Nothing, היינו קבוצה-ריקה, שאין בה דבר (כלום, שום ומאום הינם מעט מאד, לא nothing). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 "כלום" ו"מאום" הם מעט מאוד??!? אני מופתע... הוכחות, יש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילון אבן שושן: כלום:מאומה,משהו,דבר-מה,שום דבר מאום:מאומה,כלום,משהו,דבר-מה,"טוב מאום מלא כלום" (טוב מעט מאפס) מאומה:מאום,כלום,שהו,דבר-מה שום:משהו, כלשו, מאומה שום דבר:משהו,דבר מה,שמץ עושה רושם שכדי לומר Nothing יש לומר "אפס" או "לא כלום". אמר המחבר, ובצדק: "שפה היא גם, ואולי בעיקר, מכשיר חיוני לחשיבה אנושית". מה זה אומר עלינו קוגניטיבית כעם, שאין לנו מילה לקבוצה ריקה (אלא רק לאפסילון קטן ככול שנרצה)? מחיר ההפסד: 1 בירה Barbar ומי מפה יזמין אותי לבירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...שחז"ל היו יכולים להמציא את החשבון האינפיניטסימלי, אם רק היו עוזבים את האריות השומרים על תיבת נוח למשך חמש דקות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תהיתי לעצמי במשך שנים למה אומרים: "אין לי כלום" כשרוצים להגיד "יש לי כלום" (="יש לי קבוצה ריקה"). עכשיו הכל התבהר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא כלום" הוא בדיוק כמו "nothing". אפילו מבנה הביטוי זהה. גם באנגלית, הרי, אין מילה עצמאית שמשמעותה "קבוצה ריקה". nothing זה פשוט no-thing שהתאחד. לאכלום, או שומדבר, אם תרצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיגו אותך.. : ) תגובה 277953 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודות לתפריט בפאב-מסעדה הרחובותי "מא", למדתי ש"מא" ביפנית הינו בדיוק מה שחסר לנו (ולאנגלית, אם תרצה). "מא" הוא המרווח השקט שבין שני תוים המרווח הריק שבין שתי פעולות הלא-כלום המעניק בכלומיותו לכלום ממשות. האייל היפני, יש אישור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
sure english has a word for an empty set:
Null and Nil. http://www.m-w.com/cgi-bin/dictionary?book=Dictionar... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור הnihil מגיע מלטינית (וע"ע נהיליזם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מזה, גם אף אחד אמור להיות אף לא אחד, אבל אם הבאת הnothing, מהו בעצם אם לא כלום? אלא מה? האנגלית מסתדרת טוב יותר עם הלחמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירוש המילים "כלום" ו-"מאום" איננו "מעט מאוד". רק המילה "שום", פירושה הוא "מעט מאוד". עם זאת, צדקת בדבריך כשאמרת כי פירושן של מילים אלו גם איננו "nothing". הוא אכן איננו "nothing", אך, בניגוד לדבריך, הוא גם איננו "מעט מאוד". המילה הנרדפת למילים "כלום" ו-"מאום" היא "דבר". מילה נרדפת נוספת למילים אלו היא "משהו". אם כן, פירוש המילים "כלום" ו-"מאום" הוא הפוך ממה שהיה נדמה לך בתחילה. הוא איננו "nothing". הוא גם איננו "מעט מאוד". פירוש המילים האלו הוא "Something". כדי להגיע למושג "nothing", עליך להוסיף מילת שלילה בתחילת המילה שמשמעותה "משהו". בדרך זו ה"משהו" הופך ל"nothing". לדוגמא: "לא כלום" "אין כלום" "אין שום כלום" (כלומר, אין אפילו מעט) "לא מאומה" (למשל: "רוב מהומה על לא מאומה") "אין מאומה" "אין מאום" "לא מאום" (למשל: "נשאר אף לא מאום מן הפשטידה", או "לא נשאר מאום מהפשטידה") "אין דבר" "אין שום דבר" (כלומר, אין אפילו מעט דבר) אגב, טעות נוספת מאותו הסוג היא השימוש במושג "אף" בתור מקביל למושג "לא". טלו, לדוגמא, את המושג "אף אחד". פירוש המושג הוא "אפילו אחד". לכן, המשפט "אין שם אף אחד", פירושו הוא "אין שם אפילו אחד". עד כאן הכל טוב ויפה, אך מה בדבר תשובות לשאלות? ראו את הדוגמה הבאה: -"מי היה שם?" -"אף אחד." טעות! אם אכן היה שם "אף אחד", הרי שהיה שם מישהו. היה שם אפילו מישהו אחד. התשובה הנכונה להבעת כוונת השלילה היא: -"אף לא אחד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהדוגמא האחרונה היא אכן טעות. גם בעברית התנ"כית קיימות צורות של החסרת מלים כאשר ההקשר אמור להיות מובן. למשל: "עד היות ראש-חמור בשמונים כסף" משמעו: "עד היות ראש-חמור נמכר בשמונים שקלי(?) כסף". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכתוב ''אינני בטוח'', ולא ''אני לא בטוח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי הביטוי "אני לא בטוח" הוא לא תקני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוקדנים קפדנים נמנעים משימוש ב"לא" לשלילת פועל בזמן הווה: תגובה 86732 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ''איני'' גם ''אינני'' גם ''אין אני'' וגם ''אני לא'' - כולם בנים חוקיים של השפה. כל אחד והסגנון שלו, כל אחד והרובד הלשוני התומך בו בצורה הטובה ביותר בבואו לומר את דברו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד אחת המידות אשר השתמשו בהן פעם, נקראה "לוּם" כאשר מוסיפים למילה זו את כ' התיאור, מקבלים: "כְּלוּם"!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני שמעתי ש"לום" זה חרצן של זית, וכ-לום זה כמות מועטה, כחרצן של זית. מצד שני יש למילה לום משמעות נוספת: תגובה 266026 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות דיון 2544: איך אומרים גפת בערבית? היתכן קשר ל"ג'יפה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילונים שלי לשרותך: לא. "ג'יפה" פירושו פגר (ודווקא ברור לאיזו מילה עברית זה קשור), ואילו המונח הערבי לגפת הוא "תֻפְלֻ זייתון", וגם כאן ברור ומעניין הקשר לעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנשים באוהל תבורך! :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בדבר "לא מרגיש טוב"? בעבר שמעתי הסברים שונים לאימרה, לא מרגיש הכוונה ללא מרגיש בכלל, דבר שלא מתפרש כהגיוני. האם עלינו לומר "מרגיש לא טוב"? באנגלית למדתי שאין להשתמש ב DOUBLE NEGATIVE איך זה בא לידי ביטוי בעברית? אם נשאלתי "מה יש לך" ועניתי "אין לי כלום" האם זהו שימוש כפול במילת שלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עידו הסביר די באריכות מדוע אין כאן שלילה כפולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה על המילה "אין"? (עם פתח או קמץ או מה שלא אמורים לשים שם מתחת לאלף) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ.. כן, צודק (אם כי מאד לא עממי) אמר רבינו אבן שושן: אֲין : אפס,לא-כלום,חידלון,הפך מן "יש",לא יש,חסר,בלי. (המקור דרך אגב, אכדי ומואבי במשמעות "לא היה") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורא "חמאס" זה כמו צועק "זאב זאב"? אני מניחה שאתה מתכוון לביטוי "זועק חמס". אגב, נדמה לי שהחידוש הלשוני "דוא"ל" שייך ל"קפטן אינטרנט" של סוף שנות התשעים, והאקדמיה רק אימצה אותו לאחר מעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבטוי העברי לNothing איננו כלום, אלא לא כלום (וברוח המאמר - בכ"ף רפה). בקבוצה הריקה *אין* כלום (או אם תרצה - אין בה מאום) פשוט *אין* בה שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי שגדל והתחנך על ברכי ''נסים ונפלאות'', אמור לדעת דברים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הוספתי פסיק לכותרת, כדי לא לבלבל את הפלבאים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחת לבלבל את מי שלא יודע מה זה פלבאי אלא מההקשר (אותי). ומכיוון שאבן שושן על ברכיי בכל הדיון הזה, התייעצתי בו וזה מה שיש לו להגיד: פלֶבֶּי (מקור לטיני) - כינוי לאדם מן המעמדות הנמוכים של האזרחים החופשיים (לא עבדים). היו נטולי זכויות מדיניות. דרך אגב, מה זה נ"ב? (תגובה 278056) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהוא יגיד לך מה זה נ"ב, אתה תצטער ששאלת. תן לזה איזה שתיים שלוש דקות מחשבה.. _________ גיהשטרזשנקג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, זה שקע. (תודה שהחזקת אותי) מי לכל השבדים רושם את השם משפחה שלו ככה? אני מניח שאני צריך עוד כמה דקות בשביל החרבוש מתחת לקו העפרונית ההוא שם, מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב שתעלה עליו לבד רק אם עברת קורס או קראת ספר על קריפטוגרפיה. זה היה במקור אמור להיות תעודת הביטוח שלי בפני חוק וישנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי לכל השבדים רושם את השם משפחה שלו ככה?" מי שצריך להוסיף התחכמות לשם ונגמר לו המקום בשדה. אפילו נ.ב. לא יכולתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, עולו של ''-בוכבינדר'' אינו דבר של מה בכך.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לך תכריח ילד היום לקרוא'' הגישה הזאת, שצריך להכריח אותם לקרוא, זה בדיוק מה שלא בסדר. הניחוש הבלתי-מלומד שלי הוא שהיא מגיעה בעיקר מהורים שלא קוראים בעצמם, אבל שחושבים ''שצריך''. אז הם אונסים את הילד לספריה, ממנה הם עצמם מדירים רגליים. ילד נורמלי יתחנן שיעשו לו מנוי לספריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי נורמלי (טוב, לא, אבל אני אראה בעצמי מדגם מייצג בכל מקרה) ולא התחננתי. לדעתי מה שחשוב הוא דווקא לא מנוי לספרייה (שיוצר בקלות אצל הילד תסביכים של אוי-לא-החזרתי-בזמן-לא-רוצה-להתקרב-לשם), אלא זמינות גבוהה של ספרים טובים בתוך הבית (דבר שאצל לא קוראים אני בספק אם קיים בצורה רצינית). הספרייה יכולה להיות השלב הבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ברוב המקרים ילד שיראה את הוריו קוראים, ירצה לקרוא. זמינות של ספרים טובים היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק - יש הרבה בתים עם ספריות מלאות ספרים שאיש לא פתח מעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בשכונה, התסביך העיקרי, לא נוצר כתוצאה מהספריה העירונית, אלא כתוצאה מהספרניות באגפי הילדים והנוער בכמה ספריות עירוניות שהיו חמוצות עד כדי צרבת. בדקתי שוב לפני כ-5 שנים והפלא ופלא, הספרניות אותן ספרניות וארשת פניהן עדיין חמוצה ולא מזמינה. אבל הרגשתי גדולה וגיבורה מספיק כדי לספר להן עד כמה הגישה שלהן פוגעת במטרת קירוב הילדים אל הספרים. ואז ברחתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני האישי והלא מייצג, הקראה אינטראקטיבית היא דרך מוצלחת ביותר לעורר אצל ילדים (החל משנתם הראשונה) עניין בספרים. גם ילדים שכבר יודעים לקרוא ומסוגלים לטחון קופיקו מבלי למצמץ, אוהבים לשמוע מבוגרים שמקריאים להם, וזו הזדמנות טובה מבחינתם לבלות בחברת ההורה המקריא ולזכות בתשומת לבו. בנוסף, שימוש בדוגמאות מתוך סיפורים שהילד מכיר כשהן רלוונטיות לחיי היום-יום, גורם לו לראות בהם משהו טבעי ולא מנותק (''הנה, המרק שלך לא חם מדי ולא קר מדי, בדיוק כמו הדיסה של הדובון הקטן''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ''אין'' (א' בפתח, י' בחיריק) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל השיגו אותך: תגובה 277851 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית יש מקבילה למילה nothing - לא כלום. no שווה ל-לא. כלום שווא ל-thing. אם תרצה, יש בכך משום ישועה פורתא - בעברית נגע השלילה הכפולה חמור פחות מבאנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו! זו הלחמה של no+thing - מעולם לא עלה הדבר בדעתי. תודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. והנה עוד הלחמות חמות: some-thing
to-(the)-morrow to-day yester-day where-as never-the-less |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד הלחם, שלקח לי זמן להבין שהוא הלחם: dis-ease | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעמד של disease ושל nothing הוא לא זהה. dis הוא צורן חסר משמעות כשלעצמו, והוא עשוי להיווסף בצורה כמעט אוטומטית למלים באנגלית. תצ הוספת צורנים היא דרך המלך של המורפולוגיה בשפות הודו-אירופיות (לא כך בשפתנו הגאה אך המבולבלת). nothing זה באמת הלחם, כי no אינה צורן שכזה, היא מילה בפני עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכן גם Breakfast למשכימי קום | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק פעם אחת נזקקתי לשירותיה של האקדמיה, ולמרות הצורך במשלוח מכתב פיסי (בניגוד למכתב רוחני?), התמוגגתי מהשרות. כיצד הגעתי לאקדמיה, זהו סיפור ארוך שמערב את אבשלום קור, והתערבות שלא הוכרעה. בקצרה, רציתי לדעת את מקורו של הפתגם "יצא המרצע מן השק". למה מרצע? שאלתי את עצמי. מהון להון (ולאחר שאבשלום קור לא סיפק תשובה), שלחתי שאלה לאחראית על פניות הציבור באקדמיה. כמה ימים לאחר מכן, היא התקשרה אלי, וסיפרה לי שחפשה בספרים ואתרה פתגם אידישאי דומה, אשר לו מקור גרמני. שוחחנו בנעימים על פתגמים, מרצעים ובורסקאים, עד שהתוודתה שאין לה מושג מדוע דווקא מרצע יוצא מן השק. אמנם לא קבלתי תשובה, אך מימי לא חוויתי שירות כזה ממשרד ממשלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרצע יצא מן השק? ואני הייתי בטוח שזה המרצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוביק רוזנטל מפרש את מקור המילה, אבל גם הוא לא מסביר למה דווקא מרצע ולא חתול: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב אקדמיה ורוביק,אפילו אשר לבשן התחמק מהשאלה של השוטה בקשר למרצע והשק: תגובה 79963 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אנשים זוכרים דברים כאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקדמיה מספקת גם שירות ייעוץ לאנשים המבקשים לעברת את שמם או שם משפחתם. אחותי וגיסי פנו אליהם כשרצו לעברת את שם המשפחה, קבלו כשבע הצעות ובחרו אחת מהן. (גם אנו ניסינו שיטה זו כשרצינו לקרוא לבתנו התינוקת על שם סבתא בעלת שם יידישאי - אך המכתב שלנו כנראה לא הגיע עד היום.לילדה שלום) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |