בתשובה לסמיילי, 06/09/05 10:48
שתי שאלות 327881
תוכל לומר באותה מידה גם שהנשיא אינו משקף את גוף הבוחרים, מאחר שיכול להיווצר מצב שבו רוב אזרחי ארה"ב בחרו במועמד x ואילו מועמד y הוא שמונה לנשיא (כפי שאמנם קרה כבר). לדעתי בשני המקרים הרשות הרלבנטית משקפת את גוף הבוחרים, מאחר שיש להם השפעה על דמותה, גם אם אין זאת השפעה מיידית או מלאה. המצב אצלנו שונה בתכלית, כמובן.

באשר לבחירות לנשיאות בשנת 2000, מעבר לכך שאתה מציג את המקרה בצורה לגמרי לא הכרחית, באופן אירוני הוא דווקא מדגים את יתרונה של השיטה האמריקנית: הציבור האמריקני העדיף במשך תקופה מסוימת ממשלים רפובליקניים, וכך יצר בעקיפין מצב שבו רוב שופטי ביהמ"ש העליון הם מינויים רפובליקניים. לפיכך כאשר נדרש ביהמ"ש להכריע בנוגע לספירת הקולות - הכרעה שמטבעה, בהיעדר הוראות מפורשות בחוק וכן הלאה, מבוססות בסוף גם על הרהורי לבם של השופטים, ולכן באופן בלתי נמנע על השקפותיהם הפוליטיות - ההחלטה הייתה צפויה וציבור הבוחרים האמריקני היה יכול להרגיש שהיא תוצאה של מעשיו ומחדליו שלו. מנגד, אילו קרה כאן מקרה דומה, וביהמ"ש היה מכריע לטובת השמאל, תומכי הימין היו חשים, ובצדק, שהשליטה בגורלם ניטלה מידיהם והועברה לידי האליטה המשפטית המזוהה עם השמאל.
שתי שאלות 327892
אתה רציני? אתה באמת חושב שהחלטה על הפסקת ספירת הקולות היא החלטה שמייצגת את הדעה של הבוחר (שקולותיו לא נספרו)? אתה באמת חושב שהחלטה לקיים משפט הדחה לנשיא שנבחר על ידי הציבור מייצגת את דעתו של הציבור?

באותה מידה שבית המשפט האמריקאי מייצג את דעתו של הבוחר, גם בית המשפט הישראלי מייצג את דעתו של הבוחר. בועדה לבחירת שופטים יש רוב מוחלט לנציגי הכנסת והממשלה (=נבחרי ציבור) ולשופטים (שהם נבחרים של נבחרים, ולכן לפי ההגיון שלך, נבחרים).

הציבור *הדמוקרטי* בארה"ב בהחלט הרגיש שהשליטה ניטלה מידיו והועברה לידי מינויים פוליטיים. בדיוק אותה הרגשה *תיאורתית* שירגיש הציבור הימני בארץ אם יום אחד יקבל בית משפט בישראל החלטה שכזו. הנסיון שלך להציג את מערכת המשפט בארה"ב כמושלמת הוא רחוק מהמציאות, אני לא מכיר דרך מושלמת לבחירת שופטים, כל דרך תהיה בעייתית.
שתי שאלות 327907
הרי לא סתם לא ספרו קולות. היו שם שתי בעיות: פתקי הצבעה פסולים מבחינה טכנית אך שאפשר לנחש את הכוונה מאחוריהם, והצורך לקבל הכרעה סופית כדי שהממשל החדש יוכל להתחיל ולהתארגן. לא התעמקתי בפרשה, אבל היות שגם כל מיני פרשנים פרו דמוקרטיים הצדיקו לבסוף את פסיקת ביהמ"ש, אני מניח שמוגזם לומר שהייתה כאן החלטה בלתי סבירה שמשמעותה שביהמ"ש ביצע הפיכה.

העליון בישראל אינו מייצג את דעתו של הבוחר הנוכחי, אלא לכל היותר את דעתו של הבוחר לכנסת הראשונה. הרי לשופטים ולחברי לשכת עורכי הדין יש רוב מוחלט בוועדה, מה שאומר שמרגע שקיבל העליון אופי מסוים, הכנסת והממשלה אינן יכולות עוד לשנותו, אלא בהסכמתם של לפחות חלק מהשופטים ונציגי לשכת עורכי הדין. זה הבדל מהותי בין ישראל לארה"ב: בעוד שבארה"ב הציבור יכול לשנות לאורך זמן את אופי ביהמ"ש העליון, בישראל זה בלתי אפשרי בלא הסכמת האליטה המשפטית.

אולי ההידרשות לרגשות הציבור מיותרת, שכן כל אחד יכול להרגיש כל דבר שהוא מוצא לנכון - בצדק או שלא בצדק. כל שאני יודע הוא שדובריו הבולטים של ציבור תומכי הדמוקרטים השלימו לבסוף עם ההחלטה ולא טענו שההחלטה הייתה בלתי סבירה, אלא רק שהם אינם מרוצים ממנה.
שתי שאלות 327909
כן, אני מסכים, אם לא מתעמקים אז הדשא של השכן באמת נראה ירוק יותר.

קראת את תגובה 327811? ואחריה אתה טוען שהעליון בארה"ב מייצג את הבוחר הנוכחי? אין לי מה להוסיף, חבל שטרחתי, היית מבהיר מראש אתה לא קורא את מה שאתה לא מסכים איתו.
שתי שאלות 327917
לא אמרתי שאינני יודע שום דבר על הפרשה, ואני חושב שהניסיון להפוך את דעתי ללא רבלנטית על בסיס חוסר בקיאות הוא לא הגון (ולו מפני שעיקרון זה יכול תמיד לבטל את דעת הפליג). אני זוכר בפירוש שעיתונים ליברליים מובילים כמו הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט כתבו שהיו מעדיפים אילו ההחלטה הייתה אחרת, אבל שלא נכון לומר שההחלטה אינה סבירה. האם גם הם לא התעמקו מספיק לדעתך?

ובאשר לתגובה שלך, קראתי אותה וגם עניתי: אמנם מדובר בדרך עקיפה ומוגבלת שבה ציבור האזרחים משפיע על דמות ביהמ"ש העליון, אבל אצלנו אפילו השפעה עקיפה ומוגבלת אין.

ולא טענתי שאין בעיות בשיטה האמריקנית: אני למשל הייתי מגביל את משך כהונת השופטים לפרק זמן קבוע מראש, אבל גם ככה המצב בארה"ב עדיף על המצב כאן.
שתי שאלות 327921
א. נכון, וזה גם מה שאמרו פרשנים משפטיים ימניים לא קיצוניים אחרי החלטות שמאליות של בית המשפט העליון. משום שקיצוניים (כאן ושם, שמאל וימין) מאמינים ששינוי עושים על ידי הרס, מתונים מאמינים ששינוי נעשה על ידי פוליטיקה.

ב. אבך הסברתי לך שגם אצלנו יש השפעה עקיפה, בדיוק באותה דרך.

ג. טוב, אז עכשיו אנחנו מסכימים שגם המצב האמריקאי הוא בעייתי. אתה טוען שהוא טוב יותר, אני בהחלט לא משוכנע (אני לא מכחיש שיש לו הרבה יתרונות, אבל יש לו גם לא מעט חסרונות, והמצב שם היום, ביחס צפוי של 8 מול 2, הרבה פחות סביר מהמצב כאן היום). למעשה, אין דרך טובה, בגלל שמצד אחד אתה רוצה לשמור על הפרדה בין הרשויות, מצד שני אתה כן רוצה להכפיף את הרשות השופטת לציבור (שמיוצג כבר על ידי הרשות המחוקקת), מצד שלישי אתה רוצה למנוע דיקטטורה שיפוטית ומצד רביעי אתה רוצה למנוע דיקטטורה של הרוב. לדעתי, הפיתרון הוא לא טכני, אלא תרבותי.
שתי שאלות 327933
א. אבל בכלל לא טענתי שיש בעיה בעצם החלטותיו של ביהמ"ש העליון, ואמנם עד היום לא הייתה שום החלטה אחת מסוימת שאני מגדיר כבלתי נסבלת לחלוטין. כאשר ביהמ"ש מחליט להדיח את השר הנגבי מכהונתו בלי שהחוק הסמיך אותו לכך, לא על גורלו של הנגבי אני מקונן, אלא על דמות ביהמ"ש הנשקפת מבעד להחלטה. אם תרצה, יש כאן פוטנציאל הרסני שמטריד אותי, אע"פ שהוא טרם מומש.

ב. אבל אין באמת השפעה כזו: נציגי הציבור - כלומר נציגי הכנסת והממשלה בוועדה - יכולים לתמוך במי שהם רוצים, עדיין לשופטים ולחברי לשכת עורכי הדין יש רוב.

ג. אפשר לחשוב שאצלנו אין יחס של שמונה לעומת שתיים, או אפילו חריף מזה... בכל אופן, אני מסכים שבהיעדר תרבות דמוקרטית, שום מנגנון לא יועיל, אבל ההפך אינו נכון: אני חושב שבישראל יש תרבות דמוקרטית סבירה (גם אם לחלוטין לא מושלמת), אבל המנגנון לא מספיק טוב, ואמנם לא תוכל להתכחש לכך שביהמ"ש העליון בישראל מלקט לעצמו עוד ועוד נתחים מהשלטון בלי שהציבור החליט להעניקם לו. זה תהליך מסוכן ואין מי שיגביל אותו. במילים אחרות, בעוד שבארה"ב יש בלמים ואיזונים בכל הכיוונים, בישראל ביהמ"ש העליון בולם ומאזן את הרשויות האחרות, אבל ההפך אינו נכון.
שתי שאלות 327963
א. אם כך מצבנו טוב מזה של ארה"ב. פוטנציאל הרסני קיים בכל מנגנון שהוא.

ב. אבל חשבתי שכבר הסכמנו שהשופטים הם נציגי הציבור by proxy.

ג. לא, אצלנו היחס הרבה יותר סביר, עובדה שבית המשפט לא קיבל שום החלטה שמשנה מדיניות. אם הישראל היתה תרבות דמוקרטית סבירה, בית המשפט לא היה צריך לאלץ את ראש הממשלה לפטר את הנגבי או את דרעי. בית המשפט הישראלי לא מלקט לעצמו כל כך הרבה "נתחים מהשלטון" כמו שזה נראה ממאמרי המערכת בבשבע. במילים אחרות, בזמן שבארה"ב ניסו לפטר נשיא בגלל שבגד באישתו (דבר חוקי לחלוטין), בישראל אף אחד לא היה אפילו חושב על זה.
שתי שאלות 327975
א. להפך, מצבנו רע בהשוואה לארה"ב. אצלנו ביהמ"ש העליון הופך לגוף אוליגרכי המבקש להחליף את הכנסת ואת הממשלה לנגד עינינו. הפוטנציאל ההרסני כאן מוחשי הרבה יותר מבארה"ב, שם ביהמ"ש אינו גוף אוליגרכי כלל.

ב. לא הסכמנו (ואם השתמע מדבריי אחרת, אז לפחות אחד מאתנו טעה). העובדה שין לשנותה היא שבישראל מי שממנה שופטים בפועל הם השופטים הקיימים, אבל גם עקרונית לא הציבור ממנה את השופטים בעקיפין: אפילו נניח שהממשלה והכנסת מעוניינות לשנות את דמותו של ביהמ"ש ולמנות שופטים מסוימים כדי לשוות לביהמ"ש העליון צביון חדש, הן אינן יכולות לעשות זאת לבדן, והן זקוקות להסכמתם של גורמים מתוך האליטה המשפטית.

ג. שים לב שאתה נזקק לטיעונים מסוגו של "אילו הייתה כאן תרבות דמוקרטית סבירה", אבל אילו ביהמ"ש באמת לא קיבל שום החלטה שמשנה מדיניות לא היית נזקק לטיעונים הללו כלל. מה שאתה אומר בעצם הוא שביהמ"ש אכן כפה מדיניות, אלא שאתה מצדיק את זה.

ואינני יודע מהו שבע, אבל ביהמ"ש בהחלט מלקט לעצמו הרבה נתחים מהשלטון: הוא קובע את תוואי גדר ההפרדה, הוא קובע אילו שרים רה"מ יפטר, הוא מבטל חוק של הכנסת, הוא שותל יועמ"ש לממשלה והופך אותו לסמכות מעין שיפוטית. בכלל, כל המהפכה החוקתית היא חריגה מתפקידו, הרי לא הציבור ולא הכנסת הסמיכו אותו לנהוג כפי שהוא נוהג.

ד. בארה"ב לא ניסו לפטר נשיא מכיוון שבגד באשתו, אלא מכיוון ששיקר כשהיה תחת שבועה. והניסיון נכשל.
שתי שאלות 327985
א. על מה אתה מדבר?

ב. ובארה"ב, קלינטון יכל לשנות את בית המשפט העליון? חבל לחזור לתחילת הדיון.

ג. בית המשפט כפה נורמות דמוקרטיות, זה תפקידו כפרשן של החוק, כפי שניתן לו על ידי המחוקק.

גם בארה"ב, בית משפט קובע הרבה דברים, כולל פיטורי נשיא (קצת יותר קציני מפיטורי שר), החלטות מדיוניות, וביטולים של חוקי הכנסת. אף אחד לא "השתיל יועמ"ש לממשלה", ואת הסמכות השיפוטית הוא קיבל מהמחוקק. אתה מדבר מתוך בורות, גם באשר למשפט העברי, וגם באשר למשפט האמריקאי, וחבל.

ד. אם אתה קונה את זה, אז תהיה לי בריא.
שתי שאלות 327997
א. למשל על המקרה של השר הנגבי. המחוקק נתן דעתו לעניין וקבע שאדם לא יוכל לכהן כשר אם הורשע בעברה שיש עמה קלון ושרה"מ יורשה לעביר שר מכהונתו גם במקרים אחרים, אבל את ביהמ"ש זה לא עניין והוא פסק כאילו קבע המחוקק שאדם לא יוכל לכהן כשר הממונה על המשטרה אם מתנהלת נגדו חקירה. בזה הוא החליף בעצם את המחוקק. יש עוד המון דוגמאות, כמובן.

ב. קלינטון אמנם לא יכול לשנות את דמות ביהמ"ש, אבל הציבור האמריקני יכול לאורך זמן. בישראל זה לא המצב. הציבור הישראלי כולו יכול לרצות לשנות את דמות ביהמ"ש, ואם האליטה המשפטית לא תהיה שותפה לרצון הזה, דמותו לא תשתנה גם לא בעוד חמישים שנה.

ג. לדעתי אתה הוא שמדבר מתוך בורות. יופי. מה יצא לנו מזה?

ד. אני קונה את זה כנראה באותה מידה שאתה קונה שביהמ"ש העליון בישראל נטול הטיות פוליטיות...
שתי שאלות 327999
א. משפט ראשון, סעיף ג בתגובה 327985.

ב. לא מדוייק, עובדה שבית המשפט כן משתנה.

ג. כלום.

ד. איפה אמרתי שביהמ"ש העליון בישראל נטול הטיות פוליטיות? אל תיחס לי עמדות הפוכות משלך, זה אמנם קל, אבל לא רציני.
שתי שאלות 328000
א. אני לא חושב שיש היגיון במשפט "לכפות נורמות דמוקרטיות" (אם כבר היית אומר "לכפות נורמות של ממשל תקין"); איש לא הסמיך את ביהמ"ש העליון בישראל לעשות כן; תפקידו זה בוודאי אינו נובע מתפקידו כפרשן החוק.

הרי לא יעזור לך, במקרה הזה ביהמ"ש פסק באופן גלוי בניגוד לחוק, ולא מדובר במקרה שבו החוק היה סתום או משהו בדומה לזה. אז היה אמיץ ואמור בגלוי: "כן, אני שמח שביהמ"ש העליון בישראל פוסק בניגוד לחוק, כי החוק הישראלי לא מספיק טוב בעיניי".

ב. בייניש ממנה את ארבל. אכן שינוי דרמתי...

ד. אני אמרת שאתה אמרת שביהמ"ש העליון בישראל נטול הטיות פוליטיות? קרא את דבריי ביתר עיון.
שתי שאלות 328004
א. לשון החוק: "בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר." http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod8.ht...

כן, אני שמח שביהמ"ש העליון בישראל פוסק בהתאם לחוק, כי החוק הישראלי מספיק טוב בעיניי.

ב. נו, באמת, הרי בארה"ב, אתה מקבל שינוי של 25 שנה כשינוי לגיטימי, תסתכל איזה שיוניים עברו על בית המשפט העליון במשך 20 השנה האחרונות.

ד. ז"א שאתה לא קונה את זה?
שתי שאלות 328172
א. זה סעיף בעייתי למדי. אם מפרשים אותו כמתן אישור גורף לביהמ"ש העליון לעסוק בכל סוגייה שהוא מוצא לנכון ולפסוק לפי מושג הצדק של שופטיו, כי אז יוצא שלא רק למעשה ביהמ"ש הישראלי הוא גוף נטול מגבלות המחזיק בשררה השלטונית כולה, אלא כך גם להלכה. כל עוד התשתית החוקית הזאת מונחת לפניו והוא מסתמך עליה, הדבר היחיד שיכול לרסנו הוא עצמו. אילו היה זה המצב ברשות המבצעת במקום ברשות המחוקקת, היית מכנה זאת בשם דיקטטורה.

בכל אופן, אע"פ שהייתי מעדיף לולא כלל החוק את הסעיף הזה, גם כעת בשעה שהוא כוללו לא ראוי שביהמ"ש ינצלו כדי לנער מעל כתפיו את נטל החוקים האחרים, ומובן מאליו שהמחוקק לא התכוון להרשות לביהמ"ש לפסוק ככל העולה על רוחו. לשם מה טרח לחוקק את חוק יסודות השפיטה - ובעצם לשם מה טרח לחוקק חוקים בכלל - אם התכוון שביהמ"ש ייתלה בסעיף הזה ויעשה צדק במקום משפט?

אולי ביהמ"ש פוסק בהתאם לחוק במובן שהוא פוסק בהתאם לנאמר בסעיף הזה, אבל הוא בהחלט פוסק בניגוד ליתר הסעיפים והחוקים. המקרה של הבג"ץ בעניינו של הנגבי מוכיח את זה באופן חד משמעי, ואמנם כל מי שיש לו כישורים בסיסיים של הבנת הנקרא יוכל להיווכח שהחוק במקרה זה אמר דבר אחד וביהמ"ש פסק דבר אחר.

ב. אתה מתעקש להתעלם מהבדל מהותי: בארה"ב הכוח לבחור את שופטי ביהמ"ש העליון נתון בידי הנשיא והקונגרס - שני גופים שנבחרים ע"י הציבור - ואילו בישראל הכוח הזה מחולק בין הממשלה והכנסת לבין בימה"ש העליון ולשכת עורכי הדין - גופים שמאז נבחרו לראשונה הציבור איבד את השפעתו עליהם - באופן שהשניים האחרונים יכולים תמיד לגבש קואליציה. לכן בישראל ייתכן שתשתלט על ביהמ"ש העליון כת מסוימת - ולדעתי המצב כיום אינו רחוק מזה - ואילו בארה"ב זה לא ייתכן, כיוון שהציבור יוכל לבחור במשך כמה מערכות בחירות רצופות בנשיאים שימנו שופטים מטיפוס אחר.

כדי לסבר את האוזן, תאר לך מה היה אילו הציבור בישראל בחר את הכנסת הראשונה, ומאז כל שינוי בהרכב הכנסת היה טעון את אישור הכנסת עצמה. האם היה אפשר לומר אז שהציבור בישראל הוא שבוחר - להבדיל מן בחר - את הכנסת, במישרין או בעקיפין? מובן שלא. באותו אופן ממש הציבור בישראל אינו בוחר את ביהמ"ש העליון, גם אם את השופטים הראשונים בחרו נציגיו.

ד. ברור לי שהמוטיבציה להדיח את קלינטון הייתה פוליטית, את זה אפילו הרפובליקנים לא היו מכחישים, כמדומה. מה שלא ברור הוא אם אמנם בלתי מוסרי לנצל מעידות של יריבים כדי לנסות ולממש מאוויים פוליטיים. בכל אופן, העובדה היא שכמה סנטורים רפובליקניים סברו כנראה שלא מוסרי לעשות כן.
שתי שאלות 328198
א. ניסיתי להסביר לך, דמוקרטיה היא לא פונקציה של תקנות טכניות (אתה בודאי יודע שמלכת אנגליה היא עדיין המונארך של אנגליה ואוסטרליה, או שבארה"ב הנשיא יכול לא לחתום על חוקים). דמוקרטיה היא פונקציה של תרבות. במקום בו אין תרבות דמוקרטית, גם החוקים הכי דמוקרטים לא יעזרו. במקום בו יש תרבות דמוקרטית, גם החוקים הכי דיקטטורים לא יעזרו.

חוק יסוד הוא חלק מהחוקה, וככזה הוא מהגדרה נעלה על שאר החוקים.

ב. לא נכון. בישראל הכח לבחור נתון בידי הכנסת (נבחרי ציבור ישירים) והשופטים (נבחרי ציבור by proxy). אם לדעתך מצב בו נשיא אחד לא יכול לשנות כלום במשך מונה שנים, ואחר יכול לשנות מהקצה לקצה במשך ארבע שנים מייצד את הציבור, אז אתה משקר לעצמך.

ד. שוב, זה ההבדל בין טכניקה דמוקרטית, לבין תרבות דמוקרטית. טכנית אין שום דבר פסול שלהעיף נשיא שלא מוצא חן בעינך אם אתה מוצא את הסעיף המתאים בחוקה, תרבותית, להעיף נשיא בגלל שבגד באישתו זה דבר לא תרבותי. העובדה שהרפובליקאים בארה"ב החליטו לוותר בסוף, מעידה שיש להם תרבות דמוקרטית, אותה תרבות דמוקרטית שגורמת לבית המשפט העליון בישראל לא להכריז שהכיבוש אינו חוקי, שצריך לפנות את ההתנחלויות או כל דבר אחר שהם רוצים להכריז. אותה תרבות דמוקרטית שהיתה צריכה לגרום לשרון לא למנות את הנגבי, ולרבין לפטר את דרעי. אז אתה יכול להמשיך ולצטט את השטויות על כת מסוימת שמשתלטת על בג"ץ, אבל מה לעשות שהמציאות ממש רחוקה מכך. במשולש הכוחות, בג"ץ-כנסת-ממשלה, בג"ץ מקפיד למעט להתערב ברשויות האחרות, גם במקום בו הוא היה צריך על פי חוק להתערב. בג"ץ מתערב רק במקומות בהם חוסר התרבות כל כך בוטה, וגם זה רק כשממש אין לו ברירה.

כמו שהסברתי לך למעלה, דיקטטורה משפטית היא לא הבעיה היחידה ממנה צריך לפחד, גם דיקטטורה של הרוב (או של המיעוט) יכולה להיות בעיה. זאת בדיוק הסיבה שנשיא בארה"ב לא יכול לפטר שופט סתם ככה. זאת בדיוק הסיבה שלא רק חברי הכנסת ממנים שופטים בישראל. הפחד שלי מדיקטטורה של הרוב גדול בהרבה מאשר הפחד מדיקטטורה משפטית, גם בגלל הסבירות של שני המקרים האלה, וגם בגלל התוצאות האפשריות שלהם. נראה לי שאתה מזניח לחלוטין את האופציה השניה.
שתי שאלות 328653
א. אתה ניסית להסביר לי ואני ניסיתי להסביר לך. אל תשגה במחשבה המתנשאת שהבעיה היא שלי, שאינני מבין מהי דמוקרטיה. אני מבין היטב את התשובה המקובלת בימינו לשאלה זו, והעמדה שאתה מציג אינה חורגת ממנה. העניין הוא שאינני מקבל אותה, משום שהיא פגומה בעיניי.

ב. אינני מבין כיצד אתה יכול לחזור על הטענה הזאת. הבה נפרק אותה לשני חלקיה: "הכוח לבחור נתון בידי הכנסת (נבחרי ציבור ישירים)" ו"הכוח לבחור נתון בידי השופטים (נציגי ציבור עקיפים)". החלק הראשון פשוט אינו נכון משום שהשופטים ונציגי לשכת עורכי הדין מהווים רוב בוועדה, לכן ייתכן שכל חברי הכנסת והשרים יתנגדו למועמד מסוים, והוא ייבחר בכל זאת. אמנם בשגרה יש לחברי הכנסת ולשרים השפעה, משום שהוועדה שואפת בד"כ להגיע לקונסנזוס, אלא שברצותם יכולים השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין לגבש חזית אחידה, ואז דעתם של חברי הכנסת והשרים הופכת לחסרת משמעות. אנו נותרים אפוא עם החלק השני של הטענה בלבד. חלק זה נכון במובן מוגבל מאוד: אמנם בעת שקמה המדינה הייתה לציבור השפעה עקיפה, אבל מאז הכוח לבחור נתון בידי השופטים, כאמור, ולכן אם יש לציבור השפעה כלשהי הרי זאת ההשפעה שיש לו דרך חברי הכנסת והשרים החברים בוועדה בלבד. אבל כפי שראינו קולם של אלה נמוג אם ניצבת מולם חזית אחת של השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין, לכן יכול להיווצר מצב, גם אם מדובר בתרחיש קיצוני ולא סביר ביותר, שבו הציבור יישאר נטול השפעה על הרכב ביהמ"ש מעתה ועד קץ הדורות.

ד. אולי גם לרפובליקנים בארה"ב וגם לביהמ"ש בישראל יש תרבות דמוקרטית, אבל ההבדל הוא שאם הרפובליקנים בארה"ב יתנערו מתרבות זו, הציבור יוכל פשוט לנשל אותם מכוחם, ואילו אם ביהמ"ש בישראל יתנער מתרבות זו, הציבור לא יוכל לעשות כן.

אינני מזניח את האופציה שתתפתח בישראל דיקטטורה של הרוב (מה גם שבתחומים אחדים זה כבר המצב), אלא שאינני סבור שהתרופה היא להעניק לביהמ"ש כוח שיאפשר לו בעצמו להיהפך לעריץ. מכיוון שאינני מסכים שאחד בא על חשבון השני, הרי הפרשנות שלך, כאילו ההתנגדות שלי לצבירת כוח בידי ביהמ"ש פירושה תמיכה בצבירת כוח בידי הרוב, אינה מקובלת עליי.
שתי שאלות 328660
א. לא סתם העמדה שלי נהפכה לעמדה המקובלת בימינו...

ב. אם אני מציג את הטענה (1+8=9) אתה לא יכול לפרק אותה ל(1=9) ו(8=9), להוכיח שכל חלק לא נכון, ולהסיק שהטענה שלי לא נכונה. הטענה שלי נכונה ומדוייקת, אבל בלתי פריקה לחלוטין. הרוב בועדה לבחירת שופטים נתון בידי נציגי הכנסת והשופטים. נכון שלא בידי נציגי הכנסת, ולא בידי נציגי השופטים בלבד, אבל זה לא מה שטענתי. עכשיו, אם מוסכם עלינו שנציגי הכנסת מייצגים את העם, ומוסכם עלינו שהשופטים ייצגו את העם בעט הקמת בית המשפט, אז ב-‏48 היה רוב של נבחרי ציבור, ולכן כל מי שנבחר מאז נבחר בידי הרוב, ולכן גם הוא נציג ציבור (by proxy), וזהו.

ד. "אם הרפובליקנים בארה"ב יתנערו מתרבות זו, הציבור יוכל פשוט לנשל אותם מכוחם", אין לציבור שום דרך טכנית לעשות את זה, המכשול הוא מכשול תרבותי בלבד.

"אינני סבור שהתרופה היא להעניק לביהמ"ש כוח שיאפשר לו בעצמו להיהפך לעריץ", ברור שלא, התרופה היחידה כנגד עריצות היא תרבות דמוקרטית, כל תרופה טכנית תכשל. אבל מצד שני, אתה רוצה מצב שבו השופטים יבחרו על ידי הציבור, או נציגיו, לתקופה זמנית. במצב זה, אם רוב העם יתמוך במפלגה מסויימת, נציגיה ישלטו גם על הכנסת, גם על הממשלה וגם על בתי המשפט, ואז לא יהיה לנציגי המיעוט שום מקום לפנות אליו בבקשת סעד משפטי.
שתי שאלות 328666
א. האם לא קרה בעבר שחברות קיבלו על עצמן רעיונות שגויים? לכן מוטב לא ליפול לטיעון שמה שמצוי הוא הרצוי. ממילא אם זאת עמדתך כל הדיון הפרטני בינינו מיותר.

ב. האנלוגיה שלך לתרגיל חיבור פשוט אינה טובה. אינני מכחיש שהשופטים וחברי הכנסת יכולים ליצור קואליציה בוועדה, אבל הנקודה החשובה היא שגם השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין, כלומר נציגי האליטה המשפטית, יכולים ליצור קואליציה. אפשר כמובן שאלה יעדיפו לזכות בהסכמת חברי הכנסת והשרים, כדי לקבל איזו לגיטימציה ציבורית, אבל אפשר גם שלא, והדבר תלוי בהם. במילים אחרות, השפעתם של חברי הכנסת והשרים תלויה בהסכמתם של נציגי האליטה המשפטית, או לפחות בקיומה של מחלוקת פנימית ביניהם, והללו יכולים לבטלה אפוא.

הכשל בטענתך "אם מוסכם עלינו שנציגי הכנסת מייצגים את העם, ומוסכם עלינו שהשופטים ייצגו את העם בעט הקמת בית המשפט, אז ב-‏48 היה רוב של נבחרי ציבור, ולכן כל מי שנבחר מאז נבחר בידי הרוב, ולכן גם הוא נציג ציבור (by proxy), וזהו" גלוי. קל להבחין בזה באמצעות אנלוגיה לרשות המחוקקת: כשם שדי לך שהציבור בחר בעקיפין את ביהמ"ש העליון הראשון כדי לטעון שביהמ"ש הוא נציג הציבור, יכולת גם לטעון שישראל היא דמוקרטיה אילו לא היו בחירות לכנסת מדי כמה שנים ובמקום זה כל כנסת הייתה ממנה את הכנסה הבאה אחריה. אבל מחוץ לדיון הזה גם אתה היית מסכים בוודאי שכדי שמדינה תהיה זכאית להיקרא דמוקרטית עליה לקיים בחירות חופשיות פעם אחר פעם.

בכל אופן, נדמה לי שמיצינו את הנקודה הזאת. אני טענתי טענה פשוטה בנוגע לעובדות פשוטות - שהציבור בחר את ביהמ"ש העליון הראשון ומאז כל דור שופטים מחזיק בכוח לבחור את הדור הבא אחריו (עד כדי רתימת נציגי לשכנת עורכי הדין לצדו) - ונדמה לי שעלה בידיי לנסחה במידה מספקת. אם אתה רוצה לקבל אותה או לא - זה כבר עניין שלך; אותי מעניין אם היא נכונה אובייקטיבית או לא.

ד. מובן שלציבור יש דרך טכנית לעשות כן: הוא יכול לבחור במועמדי המפלגה הדמוקרטית.
שתי שאלות 328702
א. אני לא אומר שאני חושב מה שאני חושב בגלל שזו דעת הרוב, אני אומר שהסיבות שגרמו לי לאמץ את דעתי גרמו גם לרוב לאמץ את דעתו. חבל שאתה מתעלם מקיומן הבולט של סיבות שכאלה.

ב. השופטים הם, כאמור, נבחרי הציבור. נציגי לשכת עורכי הדין, הם נבחרים על ידי סך כל עורכי הדין בארץ, שהם כל מי שקיבל תואר במשפטים ועבר את בחינות הלשכה. רחוק מלהיות ''נציגי האליטה המשפטית'', והרבה יותר קרוב להיות ''נציגי הקהילה המשפטית''.

אותו כשל שקיים, כביכול, בטענתי, קיים גם בטענתך שהשופטים בארה''ב הם נבחרי ציבור, העובדה שיושבים שם אנשים שמונו על ידי פורד, בזמן שאין שם אנשים שמונו על ידי קרטר מבהירה את זה טוב מכל עובדה אחרת. אתה לא יכול להחזיק את המקל בשני קצותיו, או שאתה מקבל נבחרי ציבור עקיפים, ואז המקרה האמריקאי והישראלי זהים, או שלא, וגם אז שני המקרים זהים. בכל מקרה, ההפרדה שאתה עושה היא מלאכותית.

ד. ובית המשפט יכול לבטל את תוצאות הבחירות או לפטר את הנשיא...
שתי שאלות 328774
ב. זה לא סימטרי. נכון שהציבור בארה"ב לא בהכרח יכול לשנות את הרכב ביהמ"ש *בטווח של ארבע שנים*, אבל (אם הוא עקבי ברצונו, וזה מספיק חשוב לו) אז בטווח של כמה קדנציות של נשיאים הוא בהכרח כן יכול לשנות את ההרכב. (בהנחות סבירות על תוחלת החיים. מעניין מה יקרה אם זו תעלה פתאום בסדר גודל. אבל אז החברה תשתנה בדרכים הרבה יותר רדיקליות.)

נכון שיש שרירותיות בכך שלנשיאים מסויימים יש הרבה יותר השפעה מלאחרים, ושזה עניין של מזל. אבל אני לא חושב שעיוותים כאלה משנים מהותית את ההבחנה האם יש ייצוג או אין ייצוג. זה קצת דומה למזל שכרוך בשאלה עם מה אתה באזור בחירה (שמשפיע על חשיבותו או אי-חשיבותו של הקול שלך); וגם דומה, אולי יותר, לכך שהנשיא שהתמזל מזלו לכהן בזמן מלחמת העולם השנייה יכול היה להשפיע על מדיניות החוץ של ארה"ב הרבה יותר, ולהרבה יותר שנים, מהנשיאים שכיהנו בזמנים שקטים יותר. בכל אופן, ר' הפסקה הקודמת.
שתי שאלות 328792
ב. כל העיקרון בנציגות של הציבור היא חוסר עקביות של הציבור בדעותיו. אם הציבור עקבי בדעותיו אז גם בארץ השופטים הם נציגיו.
שתי שאלות 328803
בסדר, אבל בחירת התדירות שבה מודדים את דעת הציבור היא די שרירותית. לצורך מינוי הרשות המחוקקת והמבצעת מודדים פעם בארבע שנים; לצורך הרשות השופטת בארה"ב, בתהליך שאפשר לקרב אותו למדידה פעם ב(סדר גודל של) 10-15 שנה. אם רוצים להגיד שהשיטה בישראל היא מדידה של דעת הציבור, לפי ההצעה שלך, אז מדובר ב"תדירות" של פעם אחת וזהו, וזה כבר שונה מהותית.
שתי שאלות 328818
אם לוקחים בחשבון שדעת הקהל כן משתנה בתדירות כלשהי, אז כבר אי אפשר להציג את בית המשפט העליון בארה"ב כמייצג של דעת הקהל בארה"ב (להבדיל מהנשיא, למשל, שאפשר להציגו כמייצג של דעת הקהל בתקופת הבחרותו). דוגמאות מובהקות יש בתגובה 327811.
שתי שאלות 329454
אני לא רואה איך הדוגמאות מראות אי-ייצוג. כל שופט שכיהן ברגע נתון, נבחר על ידי נשיא שנבחר על-ידי הציבור X שנים קודם, כש-X חסום (משהו באזור העשרים שנה?). שוב - זה שלחלק מהנשיאים יש יותר מזל מלאחרים ונופל בידיהם הגורל למנות יותר שופטים (ובמונחים של פתיל זה - חלק מדגימות דעת הקהל משפיעות יותר מאחרות על ההרכב), זה עיוות מסוים של הייצוגיות, אבל לא עיוות שנראה לי שונה מהותית מעיוותים אחרים בשיטות ייצוג, למשל חלוקה לאזורי בחירה.
שתי שאלות 329469
אם היו נותנים בבחירות שני קולות לנשים, וחצי קול לגברים, האם היית אומר שהבחירות מייצגות את דעת הקהל? גם כאן ניתן לנשיא אחד ייצוג גדול יותר מנשיא אחר. נכון שגם בחירות אזוריות הרבה פעמים לא מייצגות באמת את דעת הקהל (אחת השיטות של המפלגה הלאומית בדרום אפריקה למנוע מהאופוזיציה להגיע לשלטון היתה לשחק עם אזורי הבחירה).

ניקח מקרה תיאורתי קצת יותר קיצוני, נגיד ששבוע לפני שבוש נבחר כל השופטים בבית המשפט העליון היו מתפטרים או מתים במפתיע, וקלינטון היה ממנה בית משפט ליברלי לגמרי וצעיר לגמרי, האם בית המשפט הזה היה מייצג את דעת הקהל אז? היום? בעוד עשר שנים? בעוד עשרים שנה?
שתי שאלות 329642
צריך להפריד בין שתי שאלות. אחת היא האם מוסד נתון ברגע נתון מייצג את דעת הקהל באותו רגע. השניה היא האם שיטת בחירה נתונה מהווה ייצוג של דעת הקהל. בתסריט התיאורטי שתיארת כמובן ההרכב מאוד לא מייצג את דעת הקהל באותן עשרים שנה - זה בנוגע לשאלה הראשונה. אפשר לשקלל את העובדה הזו כשרוצים לענות על השאלה השניה, אבל אז כדאי לזכור שזה מקרה קצה. כמעט בכל שיטת בחירה יש עיוותים כלשהם שיכולים לגרום לכך שעל השאלה הראשונה תתקבל תשובה שלילית (או לא חיובית מושלמת). למשל, אחוז חסימה. למשל, <פרובוקציה> ראש ממשלה ששינה את דעתו באמצע הקדנציה </פרובוקציה>.

אני לא חושב ש"ייצוגיות" היא משתנה בינארי בשיטות בחירה; יש מידות שונות של עיוות. בהינתן שמקבלים שגם מידות שונות של עיוות לא פוסלות שיטה מלהיחשב לייצוגית (במידה כזו או אחרת), אז צריך להפריד עוד סוגייה שהתגובה שלך מערבת בסתר: האם העיוות ייחשב צודק או הוגן. בדוגמת השיקלול השונה של גברים ונשים, כנראה שנחשוב שהשיטה לא צודקת ולא הוגנת, אבל אני אחשוב שמבחינת ייצוגיות גרידא יש אפשרויות גרועות יותר (תלוי, כמובן, עד כמה קריטיות שאלות מגדר בפוליטיקה). אחוז חסימה הוא עיוות שמקובל כהוגן.

אז אני נשאר בעמדתי: שיטת בחירת השופטים בארה"ב היא שיטה שיש בה מידה די גדולה של ייצוגיות. יש בייצוגיות הזו עיוותים, אבל הם לאו דווקא בלתי-הוגנים (ואפשר אולי להצדיק אותם כפשרה עם שיקולים רצויים אחרים). אבל אני לא מתעקש על הטענה שהשיטה כן הוגנת; הנקודה היחידה שעליה אני כן מתעקש, היא שזו ייצוגיות שלא ניתן להשוות אליה את השיטה הישראלית בטענה שגם כאן נבחרו השופטים פעם אחת על-ידי דעת הקהל.
שתי שאלות 329656
הרכב שופטים אינו יכול להיות מייצג כי השופטים אינם סקטור מייצג ואפילו עורכי הדין אינם סקטור מייצג.
שתי שאלות 329666
עורכי הדין אינם סקטור מייצג? מה תפקידו של עוכר הדין אם לא לייצג את מרשו?
שתי שאלות 329729
באמת דורון, עורך דין אינו מייצג את לקוחו כסקטור. כוונתי לגבי אי היותם מגזר המייצג סטטיסטית את כלל האוכלוסיה.
שתי שאלות 329732
הגלילי התלוצץ.
שתי שאלות 329737
חרמפפפ (פעם שניה "חרמפפפ" תוך יומיים, וגם הסיפוק הדחוי בתגובה 329680 לא גרם לי שום אושר. אי צרי לצרותי? :-] )
משוררי הדלות 329740
אנחנו נשמעים כזוג צרצרים.
שתי שאלות 329739
תודה, עכשיו למדתי את חוש ההומור שלו.
שתי שאלות 329733
פעם הסברתי לאורי פז משהו בנוגע להומור הגלילי המיוחד, אלא שמנוע החיפוש העובד בהכנעה עבור סמיילי - מסרב לעבוד בשבילי מעבר לטווח של השבוע האחרון, ונבצר ממני למצוא את ההודעה העתיקה ההיא (במקרה ההוא, שלא כמו עכשיו - היה צורך גם להרגיע קצת, לא רק להסביר :-] ) .
שתי שאלות 329738
אם את זוכרת מספר מילות מפתח, באיזה שם השתמשת או משהו כזה, אני אוכל לנסות למצוא את התגובה.
eureka 329741
דווקא גוגל עושה את זה טוב (ומתברר שמנוע החיפוש עובד, אבל כנראה שלא כל הדפים מאונדקסים). תגובה 252880
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329742
וואלה! (טמבל! במקום לספק חכה בחינם היית צריך לשמור לעצמך את הפטנט ולמכור דגים, כל אחד לחוד :-] )
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329763
ועכשיו אנחנו מגלים שאוריפז קרא לך "יקירתי"? עברך המעניין מפתיע אותי כל פעם מחדש... מה אומר על זה השכ"ג, החוקי שלך?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329768
הגלו-בא-לי בחור ליברלי. היתה לי פעם עם אוריפז גם שיחה קצרה שנגעה ב... אממ... בתפקודם האבולוציוני של עופרי הגברת פז, אבל אינני מצליחה עכשיו להפנים כיאות את שיטות סמיילי בע''מ ולמצוא אצל הדוד גוגל את העניין הגו(ג)עלי ההוא.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329775
"עופרי הגב' פז"? שומו שמים, אנא עוד נגיעה? לבי החסוד אינו עומד בזה...
''אנא עוד נגיעה'' 329785
אדוני, יש פה כאלה שעוד לא נגעו בפעם הראשונה. תתחשב.
''אנא עוד נגיעה'' 329788
היזהר, אתה עלול להחמיץ את המוניטין שנותן לך ניקך.
''אנא עוד נגיעה'' 329793
הניק שלי (כינוי חיבה: "ניקי" ‏123 ) מקנה לי מוניטין של תיכוניסט מחוצ'קן. כל המתעקש להסיק ממנו משהו אחר, עושה זאת על אחריותו.

1 !
2 !!
3 בהגייה שרונסטונית כבדה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329864
חיפוש ראשון בחינם...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329925
זה נראה לי אבוד. היו שם, אא"ט, "ציציות", אולי "פשפוש בציציות", או "לפשפש בציציות", משהו שהסברתי בעניין חלב, מנגנון ייצור החלב בשדי האשה, אולי משהו עם גירוי בלוטות החלב, ואורי אמר באחת התגובות משהו עם - "תסלחי לנו" (הוא התכוון שאסלח לו ולגדי אלכסנדרוביץ'). בלתי מציא. חבל, נתתי שם מידע חשוב... :-] .
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329927
זה אבוד זה? תגובה 272836
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329938
או! אתה רואה? אמרתי לך שמדובר במידע חשוב! :-]

תודה, תודה. וברצינות - אני *באמת* לא מבינה איך זה שלך אין את הבעיה שיש לי (ולא רק לי, אם הבנתי נכון) בזמן האחרון עם החיפוש.

מערכת! מה הולך כאן? פרוטקציה? יש כאלה שכבר קיבלו מנוע מודל 2006?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329941
אני פשוט זוכר את כל התגובות שלך (כולל המספר שלהם) בעל פה...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330077
לפי הדקות הספורות שעוברות מהתגובות שלה לשלך אפשר לחשוב שלא רק שאתה זוכר אותם בעל פה, אתה גם יושב כל היום מול המסך ומחכה לרגע שהן יופיעו....
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330084
האין כולנו? וכי לשם מה אנו מוגיעים את מוחנו בנבכי המתמטיקה המונאדית אם לא כדי שמאחורי ד"ר שדמי תצוץ איזה גב' מונית בתרועת: "הא לכם כסילים‏1! עבדתי עליכם!".

1 שוטים.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330119
דורון ישמח שנתת לו דוקטורט והחשמנית אולי צריכה להיעלב מהיחס המבטל שלך. וצר לי לאכזב אותך אבל לא כולנו מוגיעים את מוחנו עם המתמטיקה. אתם בערך חמישה-שישה שמוגיעים את מוחכם ויש עוד כמה שעומדים מסביב לקרוא לכם קריאות עידוד. כל השאר (כולל אותי ) נכנסים לדיון ההוא לפעמים רק לראות אם כבר הכריזו על מנצח, מבלי שיש להם מושג ירוק על מה מדובר ואפילו לא אם מדובר על משהו אמיתי או סתם קשקוש. לפחות על החשמנית אפשר להגיד שאצלה זה לא רק ציצים ופעם היא דיברה על העוולןת של הכבוש והמתנחלים ועוררה את זעמו של איזה פשיסט שהיה כאן לרגע, שאמר שהיא לא יהודיה ואז נהיה פה שמח. אבל אצל דורון שדמי זה רק איזה מתמטיקה הזויה שלא ברור אם היא בכלל קיימת.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330128
א, עידכון. עד אתמול נראה היה שאין על דורון שדמי (בסיוע ארטילרי של משה קליין), והוא מנצח בשיטת ההתשה את כולם. אתמול, באופן מפתיע ולא מובן (זה שזה לא מובן לא ממש מפתיע) ,נכנע דורון שדמי בפני האייל הצעיר תגובה 330103.

ב. החשמנית כתבה הרבה על הרבה דברים שאינם ציציות בכלל, ועל הכיבוש בפרט, אבל נדמה לי שאתה מתיחס לתגובה 280340.

ג. גם דורון שדמי הוא לא ממש חדש באייל, רק ה"מתמטיקה" שלו חדשה באייל, עיין למשל בתגובה 70518.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330330
תגובה 295044 תגובה 295134
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 465422
טעות בידך סמיילי,

ראה נא http://www.haayal.co.il:8888/thread?rep=330177
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330229
א. דורון לא ישמח על הדוקטורט שקיבל‏1 כי הוא במתמטיקה ה"רגילה", מלאת הסתירות.

ב. לחשמנית אין מה להעלב (ואני בטוח שהיא לא נעלבה) מה"יחס המבטל" שלי כי לא היתה כל כוונה לבטא יחס כזה. הסיבה להתרעמותך נובעת אולי מהשימוש בביטוי הגב' מונית שלא נועד אלא להשלים את ד"ר שדמי, בדומה לשם רומן הנודע, ותו' לא.

ג. אני לא מאוכזב. לא חשבתי לרגע שכולכם מוגיעים את מוחכם, אלא רק שכולנו מוגיעים את מוחנו.

ד. אתה טל כהן? מנין ההערכה שלך באה?

ה. "לפחות אצל החשמנית... אבל אצל דורון שדמי..." מה כל זה קשור אלי? אם הייתי אדם הנוטה להיעלב (בשם עצמו או בשם אחרים) הייתי חושד שהתכוונת ל"לפחות אצל החשמנית.. בניגוד לאורי גוראל-גורביץ' שרק מקשקש שטויות כל היום".

ו. למען הסר ספק: אין לי שום תקוה אמיתית שמאחורי דורון עומדת החשמנית‏2.

1 ועוד ממי שעדיין דוקטורנט בעצמו!
2 אם כי יש לי תיאוריה באשר לחשמנית ולשכ"ג.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330596
זה בסדר, הכל בסדר ותודה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330649
תגובה 329798
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330739
לא ראיתי, סליחה. השיר כאן:

מה הקשר בינך לבין השוטה? 330747
תגובה 227247 (תגובה 186784, תגובה 227230, תגובה 224261)
מה הקשר בינך לבין השוטה? 331230
תגובה 331229.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 331093
האמת היא שגם אני מאוד סקרנית לגבי מה שהארכיבאי שאל אותך בתגובה 330747.
שוב גילוי העריות הנאות ההוא 331229
כבר סיפרתי על הקשר המשפחתי בתגובה 223334.

אהההה, זכרונות רחוקים...

היינו צמד מאוד מצליח. אחי האהוב, שכ"ג, גידל אותי במסירות מאז התייתמנו. הוא היה גדול, אני הייתי כה קטנה, ילדונת עם צמה/א, והוא נשק, בין השאר, גם לצמתי, ונקראנו - "סטינג והגורנישטית" (או בשמנו המקוצר, המתנגן יותר והנוח יותר לטורי הרכילות - "סטינג וגורנישט").

חלפו מספר שנים. שכ"ג נהיה גדול מהחיים, אני גדלתי וגידלתי, ולכן הקולונל שיווק אותנו בשם חדש - "גרוסהמר והעופרים". הקריירה תפסה תנופה מסחררת. לדאבוני הכל נקטע אחרי שנים מעטות, הן משום שהכוריאוגרפיה הנמרצת שליוותה את רוב הרפרטואר שלנו גרמה לשכ"ג צרבת נוראה, והן בגלל ההטרדות החוזרות ונשנות של ה-FBI (יתכן שבעל תגובה 330747 עובד בשבילם).

על מה שקרה מאז ועד היום לא אספר, מאימת הקרטל הקולומביאני הנושף בעורפנו ועומד עלינו לכלותנו. רמז דק: המנדבושקעס הן בהחלט לא החלק הכי מציק. אם, בכ"ז, סקרנותך אינה מרפה, אולי תפני אל אג"ג, תגובה 330229, הערה 2.
שוב גילוי העריות הנאות ההוא 331493
(-: נחמד, אבל בכל זאת עובדה שאת שלחת לינק לשיר שלך מהאתר של השוטה ולא ענית על זה, סליחה על החטטנות.
שוב גילוי העריות הנאות ההוא 331496
סליחה גם לך, אבל אולי במקום להתנצל פשוט לא תחטטי? את לא הסקרנית היחידה כאן ויש עוד סקרנים שהיו שמחים לדעת הכל על כולם. ההבדל הוא שהם מנסים פעם אחת ואם לא הולך הם מוותרים, ואני חושב שזה מה שרמזו לך בתגובה 331229.
דוקא יש לי אחות 331588
כדי להפיג אחת ולתמיד את ענני הסקרנות שמעיבים על שמי התכלת של חיינו:

1. החשמנית אינה אחות שלי. למיטב ידיעתי אין בינינו שום קשר משפחתי.
2. האתר אינו אתר שלי. יש לי הכרות מסויימת עם בעלי האתר.
3. הקשר בין האתר לבין החשמנית באמת נוצר בעזרתי, כמחווה של רצון טוב.
4. הפנטזיות של החשמנית הן על אחריותה בלבד. כל קשר לשוטים אמיתיים מקרי בהחלט.
דוקא יש לי אחות 334279
אחרי תגובה 331229 אני מרגיש ממש בר סמכא בנושא ועל כן עלי להכריז קבל‏1 עם ועדה‏2 שאינני מאמין לאף אחת מהכרזותיך, ובמיוחד לא לראשונה ולרביעית‏3.

1 1 פאראד.
2 לאבלייס.
3 של מנדלסון.
דוקא יש לי אחות 334304
מה יש לך נגד האיטלקית?
דוקא יש לי אחות 334439
כלום. אחת החביבות עלי. בודאי החביבה עלי של מנדלסון. אבל לא מאמין לאף מלה שלה.
דוקא יש לי אחות 334587
למען האיטיים, אתה מוכן להסביר את האנלוגיה ומה הבדיחה?
דוקא יש לי אחות 334705
לא ממש מצחיק.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330123
יש למשתמשים רשומים האפשרות לקבל הודעת דוא"ל ברגע שעונים להם. למשתמשים מתוחכמים יש את האפשרות לקבל הודעת SMS ברגע שמישהו מתיחס אליהם בהודעה כלשהי...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330231
(מישהו קרא לי?)

השורה התחתונה: מנוע החיפוש ישוב לתפקוד מלא בתוך כשבוע עד עשרה ימים.

הפרטים הטכניים המשעממים: קובץ האינדקס של התגובות נהרס, ונבנה כעת מחדש. קצב הבנייה איטי כדי לא להעמיס על התפקוד הרגיל של השרת (שגם ככה בקושי סוחב בעליה כרגע). התגובת שכבר מאונדקסות הן 1 עד 232,000 בערך, ומ-‏326,000 ואילך. קצב ההתקדמות לסגירת ה"חור" הוא כרבבת תגובות ליום, ומכאן המסקנה שבשורה התחתונה, למעלה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330367
אתם לא נוהגים לגבות את מאגר הנתונים מדי פעם?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330403
מדי יממה. אופי התקלה, הגילוי המאוחר יחסית שלה (אף אחד לא טרח, נניח, לשלוח לי דואל שאומר שהחיפוש לא עובד), והמצאות האיש-עם-המפתחות-של-הגיבוי בגולה הפכו את אפשרות השחזור מגיבוי ללא יעילה (יחסית. ההערכה המקורית שלי היתה שהשחזור יקח שבוע, שזה לא נורא, אבל הוא לוקח חודש, אז לך תדע).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330410
מה, כך הגליתם איש מפתח?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330445
אתם צריכים עזרה בהקלדה? אני יכולה לקחת פיקוד החל מתגובה 267,000 לערך (אם כי בתגובות ארוכות אצטרך שמישהו יקריא לי מהדף).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330549
תודה ובהצלחה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332339
וזהו (עכשיו הכל בסדר).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332836
תודה גם ממני. המנוע הזה חיוני למדי.:)
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332845
פתאום עולה בי געגוע לכתובת המזהירה שהמנוע אינו פעיל...

סתם. תודה רבה, טל!
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332861
אני מזדהה קצת עם געגועיך. נח מאוד שיש במי להטיל את האשם אם לא מוצאים לינקים רלוונטיים...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330443
איזה גדי? מה פתאום גדי?
"לנו" = לאורי ולעופרים.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330553
חשבתי שאת אמורה להוות גורם ממתן ומחנך. בושה, בושה, איך שהמצב מדרדר! (החליטו כבר איך כותבים את המילה הזאת?)
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330567
בדיוק כמו שכתבת: "מדרדר" (וה-ד' הראשונה מקבלת דגש חזק).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330571
כן, אני יודעת. השאלה לא נשאלה ברצינות, אבל תודה בכל מקרה :-]
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330606
ולכן, זה לא מדויק. על פי כללי הכתיב חסר־הניקוד יש לכתוב "מידרדר". כמעט תמיד, יש לכתוב יו"ד בתנועת חיריק שלפני דגש חזק.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330613
הלינקים לא עובדים לי עכשיו, אבל עכש"ז, הוספת היו"ד בכתיב חסר ניקוד היא בגדר המלצה ולא כלל, ולכן אם משמיטים אותה, זה לא נחשב בפירוש כשגיאה אלא נתון לויכוח ולהחלטה לפי המקרה, לא? (במבחנים וכדומה)

בסריקה מהירה בגוגל:

מידרדר מופיע 622 פעם
מדרדר 828
מתדרדר 887

(לא שגוגל נחשב כסמכות, אבל גם ההחלטות של האקדמיה מושפעות במודע מתדירות השימוש, ולכן גוגל יכול לתת אינדיקציה)
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330615
מה גם 330619
מה גם שמדרדר יכול להיות גם הפועל בגוף שלישי הווה (כמו ''יהודה מדרדר את האבן לתהום'').

(אצלנו, התארנים, גוגל דווקא נחשב כסמכות העליונה)
שתי שאלות 329667
אני מקבל את שתי הפסקאות הראשונות, ואז חוזר לתגובה 327811, ולהרכב בית המשפט העליון בישראל, ומוצא שמבחינת התוצאה, השני לא מייצג בשום צורה את דעת הקהל במדינתו רע יותר מהשני.

מצד שני, מבחינת היצוגיות של ההליך, אני לגמרי לא מסכים איתך, מדובר בשתי שיטות שמידת היצוגיות שלהן היא אקראית, אחת פוליטית יותר, והשניה "ממלכתית" יותר, אבל שתיהן מייצגות את דעת הקהל באותה מידה, גם מבחינת ההליך, וגם מבחינת התוצאה.
שתי שאלות 329792
תגובה לפרובוקציה: המערכת הדמוקרטית-פרלמנטרית בנויה כך שיתאפשר לראש הממשלה לשנות את דעותיו במהלך הקדנציה, ולהישאר מייצג:

א) ראש ממשלה לא נבחר. נבחרת כנסת, שמהווה מעין מדגם מייצג של העם, והיא בוחרת ראש ממשלה.
ב) אם ראש הממשלה מעוניין לשנות את הרכב ממשלתו או את מדיניותה, הוא לא צריך להתפטר וללכת לבחירות חדשות. ה"מדגם" "בוחר" את הממשלה החדשה.
שתי שאלות 329821
אחד הדברים המענינים בביחרת שופטים לביהמ''ש העליון זו החקירה בסנאט. דיוני וועדת השיפוט שמראיינת את המועמד פתוחים לציבור וניתן להקשיב להם ברדיו. מאד מענין להקשיב לשאלות ולתשובות, לצורה בה החקירה נילקחת ברצינות. לא נראה שחקירתו של רוברטס, המועמד הנוכחי לעמוד בראש ביהמ''ש העליון, מושפעת יתר על המידה מנטיתם הפוליטית של הסנטורים, אם כי ברור שהרפובליקנים ינסו לשאול שאלות שיאירו אותו באור חיובי בעוד הדמוקרטים ינסו לערער על כשירותו. מרתק לשמוע כיצד דווקא יו''ר הוועדה הרפובליקני, המצדד בזכות האישה לבחור, מתעמת עם רוברטס בנושא ההפלות.
שתי שאלות 329848
אתמול ראיתי קטע מהחקירה שהסנטורים חקרו את רוברטס. הוא עשה להם בית ספר.
שתי שאלות 329854
אתה יכול לתאר משהו מזה?
שתי שאלות 329855
הוא התחמק באלגנטיות מכניסה לפרטים: "אינני יכול להרחיב בנושא". "לא אכנס לפרטים מסיבות מובנות".
הם לא יכלו להאחז בשום פרט כדי להעמיק את החקירה. הכל היה באנדרסטייטמנט של יחסי עו"ד לקוח.
שתי שאלות 329858
האם המועמד פעל עד כה כעו"ד, לא כשופט?
שתי שאלות 329862
(גם וגם) http://en.wikipedia.org/wiki/John_G._Roberts%2C_Jr.
שתי שאלות 331513
הסנטורים לא מתלהבים מההתחמקויות שלוף כולל יו"ר וועדת החוק הרפובליקני. רוברטס כנראה לא מתרגש כי הוא חושב שהבחירה בו מובטחת והוא יכול לאמץ את זכות השתיקה המתחמקת תחת תירוצים של "הכל שפיט, ולכן אני לא יכול להגיב."

אבל ישנן שתי בעיות רציניות עם רוברטס שנדחקו לשוליים, כנראה בגלל ההוריקאן של קתרינה שמאיים לסחוף את הרפובליקנים.

האחת היא סיפור מינוי החפוז. שמו הועבר לסנט ע"י הבית הלבן שבוע אחרי שהשופטת אוקונור הודיעה על פרישה. זהו שיא זריזות חסר תקדים. בד"כ החיפוש אחר מועמד לביהמ"ש העליון לוקח זמן ניכר יותר. אחת הסיבות הרציניות לזה שפרשנים מעלים היא הרצון של הבית הלבן להסיט את דעת הקהל ואת המערכת הפוליטית מהסיפור הרותח והמסוכן של קארל רוב והחשיפתו הלא חוקית של סוכנת CIA לעיתונאי רוברט נובאק, כנראה במגמה לנקום ולנגוח את השגריר הדמוקרטי לשעבר שחשף את שקרי הבית הלבן בקשר לגילוי כביכול של נה"ה. (אם נשמע מסובך, אז תקרא שנית לאט. זה יראה לך נורא מוכר).

השניה קשורה לעובדה שרוברטס רואיין, או קיים שיחות לא רשמיות עם הבית הלבן, כנראה על מינוי לביהמ"ש העליון, בשעה שהוא ישב כשופט במשפט בו הבית הלבן והנשיא היו הנתבעים. מדובר בתביעה הקשורה בחוקיות הכליאה של חשודים בטרור שנתפסו באפגנטסטן ובעירק בבסיס ארה"ב בגואנטנמו. התביעה נדחתה בסוף על חודו של קול.
שתי שאלות 328889
א. מה זאת אומרת חבל שאני מתעלם מהן? אינני מתעלם מהן, אני פשוט לא מקבלן. הרי אתה מונה אותן אחת לאחת, ודבריך אינם משכנעים אותי. באותה מידה יכולתי לומר שחבל שאתה מתעלם מקיומן של סיבות בולטות כל כך להחזיק בעמדתי. כל ההערות הללו אינן מקדמות שום דיון לשום מקום...

ב. מצדי תקרא לזה "קהילה משפטית" במקום "אליטה משפטית", זה היינו הך מבחינתי.

ד. אם הטיעון הזה משכנע אותך, תהנה לך.
  שתי שאלות • סמיילי
  שתי שאלות • יוסי
  שתי שאלות • סמיילי
  שתי שאלות • יוסי
  שתי שאלות • איציק ש.
  שתי שאלות • יוסי
  שתי שאלות • איציק ש.
  שתי שאלות • שוקי שמאל
  שתי שאלות • איציק ש.
  שתי שאלות • איציק ש.
  שתי שאלות • יוסי
  שתי שאלות • איציק ש.
  שתי שאלות • יוסי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים