בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357682
כלומר התובנה ש "טונה של אבק" זה דימוי היא חידוש פילוסופי מדהים? וכאשר רינה אומרת "אם הוא לא ייגמר מאוחר אז נלך" אז הפרשנות שהיא קיצרה את המשפט מ "*רק* אם הוא לא ייגמר מאוחר אז נלך" לא עלתה בראשם של פילוסופי השפה עד סוף שנות ה60?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357694
(אני לא חושב ש"דימוי" הוא מונח מועיל כאן; אתה יכול לומר פשוט ש"טונה של אבק" זו הגזמה שקופה. לא משנה. כמו כן, כשאתה משער שרינה קיצרה משפט, האם אתה משער שהמשפט המלא, עם "רק", היה קיים אצלה היכן שהוא ואז היא החליטה לקצרו? השערה נועזת, אבל נניח שכן -)
השאלה היא איך אנו מתפקדים בסביבה לשונית שמלאה בהגזמות, קיצורים ושאר מוקשים, והאם ניתן להגדיר ולדבר על סמנטיקה במצב זה.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357698
טונה של אבק זו היפרבולה, כמדומני.

האם יש רק היפר או שיש גם אולטרא-היפר 357702
זה מעניין, העניין הזה של ההגזמות המספריות.

לפני זמן מה שמעתי אחות בבי"ח שאמרה לשתי אחיות אחרות: "כשהייתי בלונדון קניתי איזה מיליון גרביים. טוב, אולי לא מיליון אבל המון...".

מאוחר יותר תהינו, בני משפחתי ואני, האם היא:

א. חששה שמא חברותיה לשיחה יקבלו את המילה "מיליון" במשמעותה המילונית המדוייקת, ועקב כך יגיעו למסקנה שהיא מיליונרית ושאפשר לבקש ממנה הלוואה נדיבה, או:

ב. חשה אגב דיבור שאמנם יש מקום להשתמש בהגזמה כלשהי ע"מ להמחיש את מלוא עושרו של היצע הגרביים הלונדוני, אך חשה, עם זאת, כי ההגזמה היתה מוגזמת מדי וכי מן הראוי היה להשתמש בהגזמה צנועה יותר, למשל "קניתי איזה חמש'תלפים גרביים...".

עדיין לא הגענו למסקנה סופית.
אלף פעם אמרתי לך לא להפריז 357760
יכול להיות שמדובר בהומור של אחיות.
אלף פעם אמרתי לך לא להפריז 358060
...טוב, אולי לא של אחיות, אולי רק של כמה מעובדי בית החולים הספיציפי ההוא.
האם יש רק היפר או שיש גם אולטרא-היפר 358574
שוב פעם ההטיות המגדריות. אי אפשר שזו תהיה מנהלת המחלקה שאומרת לשתי מנכ"לית בכירות "שהייתי בלונדון קניתי איזה מליון גרביים"?
האם יש רק היפר או שיש גם אולטרא-היפר 358588
ועדיף: ... קניתי איזה מיליון פטישים אלחוטיים נטענים.
האם יש רק היפר או שיש גם אולטרא-היפר 358611
ג. העריכה את מספר הגרביים כמיליון, ואז שינתה את דעתה (-:
האם יש רק היפר או שיש גם אולטרא-היפר 358642
ד. התכוונה למיליון מיליגרם גרביים.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357711
אם אני מבין את המאמר שלך, התרומה של גריס לחקר הסמנטיקה היא ההבנה שיש גם אינפורמציה חבויה ב"הקשר" בו נאמרים הדברים. כשמישהו מדבר על המטבח שלו, "מטר" נחשב מעט, ולמעשה הוא שם נרדף ל"קטן", אבל כשמדברים על כרובים "מטר" זה שם נרדף ל"גדול מאוד". איכשהו זה לא מפיל אותי מהכיסא. אפשר לחשוב בקלות על תרבות בה הביטוי "לא נפלתי מהכיסא" נשמע זר ומוזר, מכיוון שאין להם את הקונוטציות שלנו לגבי התופעה (יושב בשלווה ליד השולחן, כשלפתע הלוסטרה נופלת לתוך המרק). האם זה בגלל שיש להם בעיה בסמנטיקה? לא, זה משום שאין להם אותו מטען תרבותי.

אם חייזר דובר עברית יגיד לך שהוא נסע שליש גלקסיה כדי לפגוש אותך לא תדע האם זאת מחמאה, הגזמה, או המעטה בחשיבות המעשה שלו, עד שלא תדע האם שליש גלקסיה זה הרבה או קצת במונחי הצלחת המעופפת שלו והאם השקעת זמן כזאת היא בגדר המאמץ הסביר אצל חייזרים כאלה. לגבי בני אדם מאותה תרבות אנו יודעים שלא יתכן מטבח בגודל מטר בגלל ההכרות שלנו עם הסביבה שלנו. זאת לא יכולת סמנטית.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357724
אתה צודק שמן המאמר קשה להבין את חשיבותו של גרייס, וזאת משום שהמאמר לא נכתב לפילוסופים, והוא נאלץ לדלג על כ- 50 מאמרים חשובים בפילוסופיה של הלשון, שרק לאחר קריאתם ונסיון מתחבט להבין את הדרכים השונות שהפילוסופים של הלשון הציעו לפתור בהן את הבעיות (לדוגמה, מאמריו של לואיס על שני סוגי ה Conditionals) ניתן להעריך זאת. ודרך אגב, אם איני טועה, גם המאמר המוזכר של גרייס לא "פתר" את הבעיה, ונכתבו כמה מאמרים שיצאו חוצץ כנגד הצעתו, או הציעו דרכים אחרות להתמודד עם כך שאולי ישנם משפטים בשפה הטבעית שאינם Truth Functional (בלוגיקה ביוולנטית?!)

נ"ב - המאמר הרבה יותר טוב ומובן מכל מאמר שאני הייתי יכול לכתוב על הנושא הנ"ל ואני שמח שמישהו יכול לחשוף, גם אם על קצה המזלג, את הנושא. זה שהמאמר טוב, לא סותר כמובן את העובדה שאינו פילוסופיה בעצמו. לשם כך עליך לקרוא את המאמרים המקוריים.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357725
גם אני יודע להבין דברים למרות שלא נאמרו במפורש, ואני מבין שאתה בעצם כותב ''אתה לא מבין כלום, ואין לך סיכוי להבין, אבל סמוך עלי, זה חשוב''.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357742
אם זה מה שהבנת וזה מה שאתה רוצה להבין, אז אולי אתה צודק.

ולעניין:

> האם פילוסופיה זה חשוב? מה זה פילוסופיה? מה זה חשוב?
> האם פילוסופיה של הלשון ספציפית היא חשובה בהתחשב בכך שבמקרים רבים היא ניתוח טכני שלעיתים אתה תוהה, 1) האם זו פילוסופיה או משהו אחר (נניח בלשנות, לוגיקה, משהו אחר), 2) האם "פתרון" בעיה יחסית שולית של Conditionals שכל-כך הרבה הגות פילוסופית הוקדשה לו, תקדם את הבנת המין האנושי? נכון שבתחילה פילוסופיה של הלשון היוותה את המהפכה הפילוסופית השניה (הראשונה היתה המעבר מחקירת האבסולוט האפלטוני להכרה הקאנטיאנית) דרך ההכרה (באופן פשטני) שניתן לחקור אמפירית או תיאורטית את ההכרה דרך השפה (כאמור, זהו תיאור פשטני), אלא שמאז יש לי תחושה שזרקו את האופניים ונותרנו רק עם גלגלי העזר.
> "סמוך עלי" ??? נהפוך הוא, המסר שלי הוא "צא ובדוק". חלק גדול מהמאמרים הם קריאים ומובנים (וחלק פחות...) ברור לי שברור לך שהבנת פילוסופיה, כמו גם מתימטיקה, דורשת השקעה רבה מאוד של זמן ומאמץ.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357758
אתה רואה שאתה לא מבין. כשאני כותה "זה חשוב" אני מתכוון שגריס פתר בעיה קשה בפילוסופיה, בכלל בלי קשר לחשיבות של הפילוסופיה.

לצערי, לא הבנתי בכלל מה הבעיה המדוברת, או לחילופין היא נראית לי טריוואלית לגמרי ולא שווה דיון, כפי שניסיתי להסביר בתגובות הקודמות שלי. מצד שני,כשאתה כותב ש50 מאמרים מנסים להתחבט בבעיה הזאת, המסר הוא שהבעיה הזאת, שעל פניה היא פשטנית ומעידה על היתממות עקשנית מצד הפילוסופים, היא בעצם עמוקה מיני ים, ורק טמבל כמוני לא רואה זאת. במקום לספק לי נימוקים בשם האוטוריטה ( יש בטח כשל לוגי כזה, לא?) בוא תסביר לי למה ההסברים הפשטניים שלי הם מוטעים.

אני לא מאמין שירדן כתב את המאמר רק כדי שאחר כך מבינים בפילוסופיה יגידו שאת המהפיכה הזאת אוכל להבין רק לאחר קריאת 50 מאמרים.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357844
אני אנסה להסביר בלי להתייחס ל- 50 פילוסופים (לא ניתן לסכם בתגובה היסטוריה ששוות ערך ללפחות ארבעה קורסי פילוסופיה מרוכזים, ובמקרים רבים מאמר פילוסופי אחד הגיב לבעיות שהעלה מאמר אחר, באופן זה פותח שורה חדשה של בעיות ומספק כר לסדרת מאמרי תגובה):

מאז מאמריו של פרגה "כתב המושגים" ו- "על מובן ומשמעות" מהחצי השני של המאה ה- 19 התעסקו הפילוסופים האנליטיים של הלשון בנסיון לרדקץ את השפה הטבעית לשפת הלוגיקה. הטכניקות הראשוניות בהן ניסו לבצע זאת היו "טהורות", במובן של לא פסיכולוגיסטיות, לא סוציולוגיסטיות (אם יש מילה כזאת), ומנותקות במכוון מכוונות הדובר וקונטקסטים למיניהם. דוגמה קלאסית לגישה זאת ניתן למצוא בשני הפרקים המוקדשים ל-הא הידיעה בספרו של ראסל "הקדמה לפילוסופיה מתימטית" (מה שמכונה תיאוריית התיאורים של ראסל). כך, המשפט,
The Author of 'Waverley' was Scotch

הוא בעצם שלושה משפטים שונים:

> לפחות אדם אחד כתב את Waverley, ו-
> לכל היותר אדם אחד כתב את Waverley, ו-
> מי שכתב את Waverley היה סקוטי.

ואת שלושת המשפטים דלעיל ניתן בקלות להביע בלוגיקה פורמאלית.
ראסל קיוה להגיע לצורה הלוגית של המשפטים בשפה הטבעית, ודרך כך גם לפתור מספר בעיות כמו רפרור לאובייקטים לא קיימים, וכמו משפטים כגון:
The present King of France does not exist, וכן בעיית ה"החלפיות" (כלומר כשמחליפים במשפט משהו במשהו אקוויולנטי תחת ההנחה שהמשמעות הכללית של המשפט לא תשתנה) במשפטים מורכבים מהצורה "X מאמין ש...<>"

זו כאמור היתה ההתחלה. מאוחר יותר (וזה לקח זמן להתנגד לראסל) קמו מתנגדים לתיאוריה, בייחוד סטראוסון (אך גם דונלן) וכיוצא בזה, ובייחוד נחקר כל הנושא של "שמות פרטיים" (Proper Names) וכיצד הם מתפקדים/מרפררים בשפה/מציאות (ושים לב כיצד אני נמנע מלהתייחס לעוד אוטוריטות).

במקביל, או אולי לאחר חוסר שביעות רצון מתיאוריות שניסו לטעון כי הרפרור של משפט הוא הוא משמעותו התעסקו פילוסופים ב"תיאוריות של משמעות" (יותר מתוחכמות), ובנושא זה מתרכזים מאמריו של גרייס. סוגיות טיפוסיות לתורות אלה הן:
> האם "משמעויות" הן ישויות? אם כן מאיזה סוג? (מנטאליות, פרופוזיטיביות/אבסטרקטיות)
> תיאוריות של "משמעות שימוש" (use theories) מה שהתחיל כידוע ע"י וויטגנשטיין (המאוחר) ב"חקירות פילוסופיות" - כאן (בתוספת ג'ון אוסטין) אנחנו כבר נכנסים לתחום של ניתוח שפה כתופעה חברתית.
> ובנוסף לכל אלה יש לנו גם את גרייס, כאשר תיאוריית המשמעות שלו היא פסיכולוגית. על-פי גרייס, ובניגוד חד לתיאוריות המקוריות (של ראסל), המשמעות של המשפט ניתנת כאשר הוא מובע (על-ידי דובר מסויים, בסיטואציה מסויימת על-מנת שיובן על-ידי שומע מסויים...), כלומר, מדובר על speaker-meaning, שזו משמעות שונה מאשר המשמעות הסטנדרטית של המשפט. מכאן גרייס ניסה לרדקץ speaker-meaning לצורה הפסיכולוגית שלו דרך מצבים פסיכולוגיים/מנטאליים/קוגניטיביים וכוונה התקשרותית (communicative intention), כלומר, לדוברים שונים ישנן כוונות מורכבות לייצר מצבים קוגניטיביים ואחרים בקרב שומעיהם. התיאוריות של גרייס די נכנסות לקטיגוריה של philosophy of mind.
> תיאוריות משמעות של verification - לא אכנס לזה כאן.
> תיאוריות משמעות של Truth Conditions, כלומר, משמעותו של משפט (או של פרופוזיציה) היא התנאים בהם הוא אמיתי. אם אני יודע תנאים אלה, הרי שאני מבין את משמעות המשפט (החלוץ של גישה זו הוא דוידסון, אף שראסל פעל גם כן בכיוון כזה) - אבל כאן בדיוק נתקלו בקשיים רציניים כשניסו לנתח משפטים אינדקסיאליים (or deictic), כלומר משפטים שבהם ההקשר ההבעתי משנה את האינטרפרטציה הסמנטית. בעיה לא פחות רצינית ישנה ב Indicative Conditionals (משפטים כמו: "If Oswald did no kill Kennedy then someone else did"). פילוסוף בשם Ernest E. Adams נדמה לי בספרו The Logic of Conditionals הדגים באופן מאוד משכנע את הבעיות שניתוח לוגי של Indicative Conditional כאילו היה אקוויולנטי לגורר הלוגי יוצר. בעקבות זאת כתב David Lewis מאמר חשוב בשם Probabilities of Conditionals and Conditional Probabilities , אשר מראה כי הם לא מתקיימים כזהות לגבי Indicative Conditionals. בעקבות גילוי זה הוא מציע לאמץ את הרעיון של גרייס לכך שישנם חוקים איכותיים המכוונים את ה- "assertability" של Indicative Conditionals. לואיס מציע היפותיזה כמותית על-פי רעיונותיו של גרייס כדי לפתור את הבעיה, ועדיין לשמר את ההנחה של- indicative conditionals *יש* ערכי אמת, תנאי אמת, והסתברויות של אמת. לשם כך, כאמור, עליו להשתמש בהפרדה בין המשפט ובין ה- assertability שלו, וכאן, לאחר התפתלויות רבות בתגובה זו, היא חשיבותו של גרייס. ניתן לדעתי לראות כיצד תיאוריות שונות מאוד על פניהן יכולות לעבור סוג מסויים של סינתיזה והיתוך על-מנת להניב תוצאות. ולכך התכוונתי ברומזי שלנסות להבין את חשיבותו של גרייס במנותק מהתקדמות מתמשכת והדרגתית של פילוסופים רבים בתחום זה מעט אופטימי.

נ"ב - בדיוק נגמר לי הסוס, אז צר לי אם קיצרתי בסוף.
ננ"ב - לא הזכרתי פילוסופים רבים וחשובים בתגובה זו, בכל אחד מהנושאים בהם דנתי.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357861
קודם כל תודה על התשובה הארוכה והמושקעת. שנית, אני מת לדעת איך אפשר להביע בקלות בלוגיקה פורמלית את הביטוי "כתב את וויברלי". הויכוחים על הקיום של כמה משמעויות להתניה "אם" ושלא תמיד מדובר בגרירה לוגית נראים לי כוויכוחים על המובן מאליו (*אם* אתה מבין את כוונתי). בינתיים אני מקבל את הרושם שאפשר לפרק את משפטי השפה הטבעית באופן פורמלי, רק שלפעמים יש יותר ממשמעות פורמלית אחת, והבחירה בין המשמעויות צריכה להתבצע על ידי פניה לרקע התרבותי של השומע.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357885
למען האמת רציתי לכתוב את הפירוק הלוגי, אלא שאז התייאשתי כשלא מצאתי איך לכתוב כאן את הסימנים הלוגיים לכמתים "קיים" ו- "לכל" (E ו-A הפוכים) - למעשה מספיק אחד מהם אבל לא חשוב. אז לצורך העניין נגדיר את הסימנים הבאים:

W - פרדיקט המציין "חיבר את ווייברלי"
S - פרדיקט המציין "היה סקוטי"
EE - קיים.
() - לכל
יש לנו שלושה משפטים:
1. (EEx)Wx
2. (x)(Wx->(y)(Wy->y=x))
3. (x)(Wx->Sx)

משלושת משפטים אלה יחד ניתן להגיע למשפט הבא:

(EEx)Wx & ((y)(Wy->y=x) & Sx))

על-פי ראסל המשפט האחרון מייצג נכונה את הצורה הפורמלית של "המחבר של ווייברלי היה סקוטי."
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357892
האם אפשר לפשט זאת ל
Z- פרדיקט המציין "המחבר של וויברלי היה סקוטי"
ואז להגיע למשפט Z?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357898
אבל ''המחבר של וייברלי היה סקוטי'' לא כל כך נראה כמו פרדיקט, אלא כמו טענה שלמה. פרדיקט הוא משהו שמחלק את ''העולם'' לשתי קבוצות, אלו שכן ואלו שלא.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357905
ומה עם "המחבר של ווייברלי היה סקוט"?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357935
אותו דבר: טענה, ולא פרדיקט. רמז: משפט חיווי (כלומר, שאינו שאלה או ציווי או כמה חריגים אחרים) הוא לרוב טענה, שאפשר לנסחה כהחלת פרדיקט על אובייקט.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357938
כן, טוב, אבל המשפט הזה בהחלט מחלק את העולם לאלו שכן ולאלו שלא - כפי שדרשת.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357942
לא הבנתי: מיהם אלו שכן ומי אלו שלא?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357951
סקוט הוא זה שכן, וכל האחרים - לא.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357959
יפה, אז הפרדיקט הוא רק ''סקוט'', והוא מוחל על האובייקט ''המחבר של וייברלי''.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357962
לא, הפרדיקט הוא ''המחבר של ווייברלי'', והוא מוחל על האובייקט ''סקוט''.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357893
מדויק בהחלט, רק הערה: בדוגמה של ראסל לא מדובר על הלאום של מחבר "וייברלי", אלא על זהותו: וולטר סקוט.
(לפחות במאמר On Denoting)
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357904
אתה צודק, אבל אני התייחסתי ל Introduction to Mathematical Philosophy:

שאמנם נכתב על-ידו מאוחר יותר. ודרך אגב, אין לי מושג מדוע הוא כתב Scotch, ולא Scottish.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358541
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358654
תודה
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358613
והמחבר יחיד.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358656
כפי שציינתי ב- תגובה 357844 , תת המשפטים:

> לפחות אדם אחד כתב את Waverley, ו-
> לכל היותר אדם אחד כתב את Waverley, ו-
> מי שכתב את Waverley היה סקוטי

הם הפירוט של המשפט המוזכר דלעיל. משני תת המשפטים הראשונים נובעת היחידות.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358664
אם המשפט הוא ''המחבר של ווייברלי היה סקוטי'', אז המשפט ''לכל היותר אדם אחד כתב את ווייברלי'' איננו חלק ממנו. זה עובד רק עם הטענה ''המחבר של ווייברלי היה סקוט''.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358665
(כמובן, אחרי שמוודאים שלא מדובר בסקוט פיצג'רלד, למשל).
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358669
לא הבנתי. הטענה שלך היא ש "המחבר של ווייברלי" יכול היה להיות קרנף סקוטי ולאו דווקא אדם?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358672
לא. אם המחבר של ווייברלי היה *סקוטי*, כיוון שיש יותר מסקוטי אחד בעולם, אותו מחבר מיתולוגי יכול להיות שם כללי לחבורת כותבים סקוטיים.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358680
היחידות נובעת על-פי ראסל מתפקידה של ההא המיידעת. "המחבר" - מזאת עולה שהיה רק מחבר אחד, או שאולי לא הבנתי את טענתך. הטענה של ראסל, שוב, היא שכאשר אנו משתמשים בשפה ב- The x, הרי שאנו מרפררים למשהו אחד ויחיד. נדמה לי שהיתה ביקורת כנגד זה, אבל עליי לרוץ עכשיו עם הלודביגה לראות את מעלליו של איזה Big Ape, אז אחפש זאת מאוחר יותר.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358697
אני מודה שתוך כדי כתיבת התשובה הקודמת כבר הבנתי ש-ה"א הידיעה פותרת לך את הבעיה, ורק נסחפתי להגן על עצמי ברעיון של "חבר מחברים תחת שם כללי וכו"'...:)
מאידך גיסא, כשאני חושבת על זה, נראה לי שיש דוגמאות שבהן זה לא ממש עובד, אבל כרגע אני לא מצליחה לעלות על אחת מהן. אם היא תגיע - אדווח.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358736
ישנה ההתנגדות של סטראוסון, לפיו משפט כמו:

"The table is covered with books" מצריך הקשר, שאחרת, על-פי ניתוחו של ראסל, ישנו רק שלחן אחד בכל היקום. אבל ניתן כנראה לפתור זאת ע"י ציון התחום המדוייק שעליו הכמתים חלים.

יש עוד התנגדות, מעט מתוחכמת יותר, של Donnellan
William G. Lycan בספרו "Philosophy of Language" (בו נעזרתי ביו היתר לתגובותיי כאן), מצטט שם מתוך "Girl", לקינגסלי אמיס, כדי להבהיר את ההבחנה שדונלאן מבצע:

"...Another point about her is that she isn't my wife."
"True. Very few people are Kitty."
"It isn't Kitty she isn't, you bloody fool. What she isn't is my wife. Not the same thing at all...."
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358755
מצחיק, הדבר הראשון שחשבתי עליו בהקשר ה היה שולחן, אבל אין לי בשבילו משפט מתאים ביידוע ("השולחן מכוסה בספרים" לא נראה לי *בדיוק* כמו לא-יידוע).

וקינגסלי חמוד. גם הדוגמה מתאימה לעניין סקוטי וסקוט.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357888
בדיונים הרלוונטיים, הניסוח הלוגי-פורמלי הנפוץ של "וולטר סקוט כתב את וייברלי" הוא, היכון לאכזבה,
Wrote(Walter Scott, Waverly)
(כלומר, לא ניסו ברצינות לחקור באופן לוגי מה זה אומר לחבר יצירה, אלא יותר מנגנונים תחביריים.)
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357890
Was_Afraid(That,I)
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357895
אם נראה לך שמדובר בוויכוחים על ''המובן מאליו'', נסה לחשוב איך לגרום למחשב להבין שפה.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357899
הגדר ''להבין'' ותן לי דוגמא למשהו שהמחשב כן מבין.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357902
אני מתכוונת לאותו מובן של הבנה שבו, נאמר, המחשב יוכל לפרש את המשפט ""יש שם כרובים בגודל מטר" בתור "יש שם כרובים גדולים במיוחד". שהרי המחשב מסוגל "להבין" מספיק ברמה של תרגום משפטים כמו "אני הולכת לים" ל"i'm going to the sea".

(ואל תטרח לספר לי שהמחשב לא באמת "מבין" מה הולך שם. את זה אני יודעת. התכוונתי לשליטה מסוימת במגנוני הדיבור).
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357908
אוקי. אז הקריטריון שלנו הוא להיות מסוגלים לתרגם אידיומטית משפה לשפה? כלומר, אם אני אומר "יש שם כרובים בגודל מטר" ואני רוצה לתרגם את זה למיצרית קדומה ( שעוד לא היכירו את המטר), את מצפה שהמחשב יפלוט הירוגליף ל"גדול"‏1 ולא ל"שלוש אמות וארבע אצבעות".
אז כמו שאמרתי, אני לא מצפה ממחשב להיות מסוגל לעשות זאת באופן "סמנטי" כי צריך ללמד אותו על התרבות שלנו ( וגם ידע חקלאי מסוים). מה שאני כן מצפה מתוכנה משוכללת מספיק, זה לספק לקורא את כל האפשרויות הסמנטיות הידועות לביטוי "מטר" (למשל: מטר- בהשאלה: צורת המעטה או הגזמה של גודל, בהתאם לגודל הטיפוסי של העצם שמתיחסים אליו"). באופן דומה, כשיש משפט שעל פניו נראה טיפשי "פעם שקל היה שקל" אני לא מצפה ממחשב לספק גם את האפשרות "חזרה רטורית למטרת הדגשה", מבלי ללמד אותו את הניואנסים התרבותיים. אם מישהו יכתוב כאן "חדש- חדש- חדש", קורא מחו"ל ( היי אלון!) לא יבין את הקונוטציות, אפילו אם הוא דובר עיברית על בוריה. למה? כי הוא סובל משבץ באיזור ברוקה? לא, פשוט הוא עוד לא קיבל את הקלטת עם הפרקים החדשים של "ארץ נהדרת".

אגב, אני די בטוח שאם מיצרי קדום היה רואה הירוגליף על הכתובת : "במוף יש כרובים בגודל של ארבע אמות" הוא לא היה מקבל את זה כפשוטו, אבל המשפט " על הספינקס בלוקסור יש אלף שקי אבק" היה נראה לו סביר.

1 נדמה לי שמיצרית עתיקה היא בכלל פונטית, אבל נניח לזאת.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357920
ומה תעשה עם משפט כמו זה שאמרה קרול המיתולוגית על סמית' (הלא פחות מיתולוגי): "הוא נוסע הרבה לניו יורק בזמן האחרון"?
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357925
זאת שאלה טובה, אבל אני לא חושב שהמסר של המאמר הוא שקשה לתרגם משפה לשפה בלי להבין את הקונטקסט.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357928
א. לא דיברתי על המסר של המאמר.

ב. לא דיברתי על תרגום משפה אחת לאחרת.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357933
מתרגם את המשפט כלשונו. והא ראיה- זה בדיוק מה שירדן עשה.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357937
תרגם לי את המשפט: "והא ראיה - זה מה שירדן עשה". בהקשר הנתון, ממש לא הבנתי אותו.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357945
גם מחשב ללא יחידת עיבוד מרכזית לא יבין זאת.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357955
טוב, נראה שאין לי יחידת עיבוד מרכזית. עדיין לא ברור לי מדוע אתה טוען שירדן טען זאת.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357958
טען מה? ירדן *תירגם*.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357960
ירדן תרגם את המשפט "שלא" כלשונו. במה תזין את המחשב כדי שהוא יוכל לתרגם אותו כמו ירדן?
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357972
אולי אני מבולבל, איזה משפט ירדן תרגם שלא כלשונו ומדוע?
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357974
את המשפט "סמית' נוסע הרבה לניויורק" (או משהו בסגנון, לא בא לי לחפש כרגע) ירדן תרגם ל"כנראה יש לו חברה בניו יורק". זה לא *בדיוק* כלשונו, הייתי אומרת - אלא רק ככוונתו האפשרית.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 357989
הבנתי. אני התכוונתי שהמשפט המקורי תורגם מ*אנגלית* (לפחות זאת היתה ההתרשמות שלי) מכיוון שגם אנו וגם האמריקאים יודעים איפה זה ניו יורק, וגם מה האפשרויות של גבר הנוסע לבד לניו יורק, יש ביכולתנו להקיש משהו על הנסיעה.

כדי להראות שלא מדובר בסמנטיקה, נסי לחשוב על זה כך- בהחלט יתכן מצב בו שני אנשים מדברים בעלמא על אותו סמית ואחד מהם מעיר את המשפט הקודם, סתם. השומע אינו מקשר זאת לדבר, ורק לאחר שהוא *בעצמו* נוסע לפיטסבורג כדי להיפגש עם חברתו, הוא חושב, "מעניין אם גם לסמית יש חברה בניו יורק?". אחרי כמה זמן,הוא פוגש שוב את קרול, ושם לב שבאופן כללי היא חדת תפיסה ומדברת ברמיזות. הוא נזכר *שוב* בשיחה שלו עם קרול, ואומר לעצמו "כנראה שקרול *כבר אז* ניסתה לרמוז לי שיש לו מישהי בנ"י, אבל אני לא תפסתי".

עודו מאושר מהתגלית שלו, וראנדי הרכלן פוגש את ראובן, ידידו, ומספר לו את כל השתלשלות העניין. "רגע" אומר ראובן, "אתה לא קלטת מיד למה קרול התכוונה?"
-"לא, ממש לא " עונה הראנדי, "מאיפה לי לדעת זאת"?
"תראה, היתה לי התכתבות עם מישהי באייל, והיא אמרה שמחשב לא יוכל להבין משפטים באופן סמנטי עד שלא תהיה תוכנה שתוכל לתרגם את המשפט ההוא של קרול ל -אני חושבת שלסמית יש מישהי בניו יורק"

בשלב זה ראנדי נהפך למתכת נוצצת, הופך את היד שלו לחרב, ומנסה לשפד את ראובן, ששופך עליו חנקן נוזלי, ומקפיא אותו.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358019
אהה. השתכנעתי. כלומר, התוכנה שתסדר למחשב לצורך העניין הזה היא:
1. מצא לך מחשבית חביבה ב<הכנס עיר גדולה שונה משלך כאן>.
2. סע אליה ל<הכנס הזדמנות מתאימה כאן>.
3. חשוב על <הכנס רמזנ/ית כאן>.
4. כשאתה משפד את ראובן, היזהר שלא יקפיא אותך.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358055
ואיך תתרגם 'לא רואה אותו ממטר'? יש יותר מדי משמעויות אפשרויות שבהן נתן להטעין מלה מכדי שיהיה אפשרי להכניס את כולן למילון. למשל, בחור שעובד אתי נוהג 'לפנק' את האפליקציות שהוא בודק ב - ENTER. לך תכניס את המשמעות הזאת למילון...
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358311
זה מין משחק כזה? איך תתרגם את הסלנג "X"? אפילו עולה חדש, שלמד עברית תיקנית על בוריה לא יבין על מה אתה מדבר, מה לנו כי נלין אם מחשב לא ידע זאת? הרבה מעבודת ההבנה זה לזכור בעל פה כל מיני ביטויים.
לפנק אפליקציות? אני אפילו מפחד לשאול מה זה...
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358335
יתרון האדם על המחשב הוא שהאדם יבין שהוא לא מבין. מחשב יניח שהמשמעות היא מילולית אם הביטוי המסוים לא קיים אצלו.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358337
לאט לך. בתגובה 357902 הסתפקנו בשליטה מסוימת במנגנוני הדיבור. אף אחד לא טוען כאן שסמנטיקה היא מספיקה כדי "להבין".
אבל אם כבר הנושא איכשהו עלה (שכ"ג ורון, נדמה לי שגם אתם תהנו):
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358408
באמת נהניתי. תודה.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358544
ועולה חדש? הוא לא יניח שמדובר באיזה קוסוקר שלא רואה אפילו ממטר?
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358555
יש לך (או למישהו) מושג מנין באה המשמעות העכשווית של "לא רואה ממטר"?
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358746
''הוא כל כך קטן, שאני לא רואה אותו אפילו ממרחק של מטר''.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358757
אהמ... אפשרי, אם כי צולע. חשבתי שבדרך כלל זה נאמר בגוף שלישי - "הוא לא רואה את X ממטר", לא?
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358802
זה לא נראה לי צולע בכלל, בייחוד כי אני מכיר את הביטוי בעיקר בגוף ראשון. ההעברה לגוף שלישי היא לדעתי כבר ''ביטוי מסדר שני''.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358806
באמת? "אנ'לא רואה אותך ממטר"? מי המסכנים שאתה מכסח ככה?
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358810
אולי אני טועה בעניין הזה, אבל הביטוי לא מתקשר אצלי לגוף שלישי. לדעתי גם משמיטים בדרך כלל את המילה ''אני''.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358815
טוב, בעניין זה אין לי דעה. אני מכירה את הביטוי רק מהרדיו, ושם - כמובן - זה נאמר רק בגוף שלישי (ובאמת באמירה מסדר שני...).
בקיצור, טרם השתלטתי על העניין.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358787
ניסיתי לענות אבל ראיתי שלא הבנתי את השאלה. האם את רוצה לפרש את הביטוי? לדעת איך קיבל את הפירוש הזה? או עם איזה ביטוי בשפה התקנית הוא מתכתב? או כל אלה גם יחד?
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358788
שני האחרונים.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 359103
אענה רק על הלפני-אחרון: הביטוי הוא מקבילה נמוכה נאה ל"עיוור אליו".
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 359111
תודה. זה מזכיר לי, סוף סוף, שאני תמיד הייתי אומרת ''הוא לא רואה אותו''. סתם בלי ה''מטר''. מעניין שדווקא ''כיוור אליו'' לא מוכר לי...
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 359115
אולי כשאמרת "הוא לא רואה אותו" בעצם התכוונת לאמר "הוא לא סופר אותו " ?
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 359120
לא, ממש לא. אפילו לא ''הוא לא מלחין אותו'' או ''הוא לא מפסל אותו''. פשוט ''לא רואה אותו''.
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358820
נוסעים במכונית הישנה
לתוך הלילה הרטוב
הגשם שוב נהיה כבד
ולא רואים ממטר
סע לאט
איך לגרום לטלפון להבין שפה. 358825
טוב, זה עוד המובן הישן...
אבל נחמד להיזכר.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357761
אינני מכיר את גרייס, וגם הכיסא שלי נותר יציב.

אך עד כמה שאני יודע, הכרת הסביבה - המכונה בעגה הבלשנית world knowledge - היא כלי סמנטי חיוני.

time flies like an arrow, fruit flies like bananas
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357762
או כמו לקרוא עברית ללא ניקוד.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357859
נראה שלא עשיתי עבודה טובה בהדגשת הפואנטה, לפחות בהיבט הזה. ודאי שלא היה צריך את גרייס כדי לדעת ש"ההקשר" (במובן מאוד כוללני) ממלא תפקיד קריטי בהבנת טקסט ושיחה. התרומה של גרייס - כלומר, זו שעליה אני מדבר במאמר‏1 - היא שלא חייבים להכניס את התלות ב"הקשר" המעורפל הזה לתורה הסמנטית (והחציצה הזו מאפשרת "להציל" את עצם ייתכנותה של תורה סמנטית).

1כפי שלודביג‏2 מציין, הוא כתב הרבה מעבר לכך, לכל מיני כיוונים, אבל ההיבט הזה בעבודתו נראה לי ראוי וניתן לבידוד מכל הררי החומר היותר "טכני" ואזוטרי של הפילוסופיה של הלשון.

2 שהידע שלו בפילו' של הלשון, מסתבר, מקיף בהרבה משלי.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357863
כנראה באמת יש לנו קצר כי אני הבנתי בדיוק ההפך- שבלי לערב את ההקשר, הסמנטיקה לבד תיתן פירושים משונים. אולי אתה יכול שוב להסביר איך סמנטיקה "לבד" תתמודד עם המשמעות של : "אם הסרט יגמר בזמן נלך למסעדה"? לעניות דעתי, הפיתרון הוא או להניח שה*רק* היה מובלע, או להניח שהדובר נכשל בטעות א-לא Wason ( למדתי את זה משכ"ג לפני יומיים).
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357878
נחמד העניין הוואסוני הזה, הה? יש על זה כמה פיתוחים מעניינים שנעשו (בעיקר) ע"י קוסמיידס וטובי, שני הפ"א שהוזכרו במאמר שלי. מסתבר שכאשר השאלה מנוסחת במונחי אנשים ולא קלפים, בחלק מהמקרים התוצאות משתפרות ללא הכר, במיוחד כאשר התנאים קשורים לענייני סדר חברתי וגילוי רמאים. הדוגמא המפורסמת מדברת על כך שרק בגירים רשאים לשתות בירה, והנשאל הוא שוטר שצריך להחליט מה הוא מבקש שיציגו בפניו יושבי הפאב (התשובה הנכונה, כמובן: את המשקה ששותים הצעירים, ואת תאריך הלידה של שותי הבירה). כמעט אף אחד לא טועה כשהשאלה מוצגת כך.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357910
מעניין. משום מה אני נזכר בלעג שלעגנו (כן, גם אני, אבל בלב) ל''פמיניסטיות'' שטענו שניסוח אחר של שאלות חשבוניות עשוי לשפר את הביצועים המתמטיים אצל נשים.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357913
מעניין אם ניסו את זה. אני זוכר במעומעם שהנושא עלה, אבל לא את הפרטים.

האם תורת הקשרים (knots) תזכה לפריצת דרך נשית אם ישנו את שמה ל"תורת הסריגה"?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357914
I do knot now
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357917
שמעתי פעם סיפור משעשע ואמיתי על בלבול שלם של סטודנט עם Y-knot (כלומר האות ההיא עם איזה סימנצ'יק קטן מעליה) ו- why not? - משהו בסגנון של who's on first.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357918
למאותגרי אבוט וקוסטלו, כאן: http://www.phoenix5.org/humor/WhosOnFirstAudio.mp3
n>N 357932
באוניברסיטה המרצים אהבו לבלבל אותנו עם ''אן קטן גדול מאן גדול''
n>N 357934
אצלנו זאת היתה בדיחה על הסטודנטים בטכניון.
n>N 358003
למדת בתל אביב?
n>N 357939
באמת בפעם הראשונה שדיברו על זה זה נשמע מאוד מבלבל (עד שראינו את זה על הלוח).
n>N 358022
הבלבול המוצלח ביותר הוא באלגברה, בין "איבר מסדר n סופי" ו"איבר מסדר אינסופי".
n>N 359418
והמרצה הארגנטינאי לסטטיסטיקה היה אומר אן כמו נורית, אם כמו מרים.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357936
מנטפק: זה בוודאי היה Y naught )Y_0)
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358004
ואללה, אתה כנראה צודק. בסוף אני יצאתי הטמבל בסיפור.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357896
לפחות אם נשארים עם סמנטיקה בסיסית, "מתמטית", המשמעות של "אם הסרט ייגמר בזמן נלך למסעדה" אינה זהה ל"רק עם הסרט ייגמר בזמן נלך למסעדה": המשפט הראשון פשוט אינו אומר דבר על המקרה שבו הסרט לא ייגמר בזמן. אבל לרוב מי שאומר את המשפט הראשון (בהקשר דומה לזה שהוצג במאמר) כן מתכוון למשהו דומה לשני, ומי שמאזין למשפט מבין זאת כך. ועכשיו השאלה מה עושים: האם אנו רוצים שהתורה הסמנטית תדע לטפל בכך (למשל על-ידי הנחה שמובלע שם "רק"), או אולי לשער באופן גרייסי שהסמנטיקה הבסיסית מספיקה, ומה שמבינים מעבר לכך אינו חלק מהסמנטיקה פרופר. שאלה מסקרנת בפני עצמה היא האם השערה של טעות Wason היא דרך שלישית, או שדינה להוביל לאחת משתי הראשונות.
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ראובן
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ירדן ניר-בוכבינדר
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ראובן
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ירדן ניר-בוכבינדר
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ראובן
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • לודביג
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ירדן ניר-בוכבינדר
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • רודי וגנר
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • האייל האלמוני
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ירדן ניר-בוכבינדר
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ראובן
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ירדן ניר-בוכבינדר
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ברקת
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • שוטה הכפר הגלובלי
  בחיים כבר לא אהיה פילוסוף • ברקת
  לראובן, על ראשם של פילוסופי השפה • דניאל עוז
  לראובן, על ראשם של פילוסופי השפה • כליל החורש נאורי
  הרמנויטיקה ושפה • א.ד
  הרמנויטיקה ושפה • כליל החורש נאורי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים