בתשובה לשוקי שמאל, 02/02/06 15:22
בכל זאת, כמה שאלות שכדאי לדעת את התשובה להם 365821
מה תקציב החינוך (פר תלמיד) בישראל ובניו ג'רסי?
איזה אחוז הוא תופס מסך כל התקציב?
כמה בנוסף משלמים הוריו של כותב המאמר וכמה שילמו בישראל?
כמה תלמידים בבית ספר ציבורי מממן כל משלם מיסים בישראל ובניו ג'רסי?
בכל זאת, כמה שאלות שכדאי לדעת את התשובה להם 365836
את השאלות רצוי להפנות לעוזי וטלי.:)
בכל זאת, כמה שאלות שכדאי לדעת את התשובה להם 365837
שהם?
בכל זאת, כמה שאלות שכדאי לדעת את התשובה להם 365844
הורי המחבר?

(וברכותי על המאמר ועל שבירת שיא הכותב הצעיר ביותר בתולדות האייל. זה השיא היחיד שלעולם לא אוכל לשבור)
אהההההה 365958
אופס, לא שמתי לב.
אהההההה 365974
בכל זאת זה קצת לא במקום.
בכל זאת, כמה שאלות שכדאי לדעת את התשובה להם 367145
אני מצטרף לברכות. כתבת נפלא, מבחינת הנושא ובעיקר העברית. גדול.
בכל זאת, כמה שאלות שכדאי לדעת את התשובה להם 367221
התכוונת, כמובן, לפנות אל מר וישנה הצעיר ולא אלי (אם כי גם ההודעה שהגבת אליה כתובה נפלא בעיקר מבחינת העברית).
(תגובה בחום-בהיר) 366000
לפני פרסום המאמר עשיתי שעורי בית - הלכתי לאסיפת הורים שבה הציגה המפקחת את מסגרת התקציב של המחוז לשנה הקרובה. מדובר על כמה בתי ספר, מרמת גן טרום-חובה ועד תיכונים בסביבת העיר פרינסטון, בסך-הכל כ- 3500 תלמידים.

התקציב השנתי דומה לזה שמקובל במערכת החינוך בארץ - כ- 20,000 לתלמיד; כל מקום והמטבע שלו.

בחישובים של אחוז מסך התקציב צריך לקחת בחשבון את ההערה של רון בן-יעקב: המבנה מורכב, וכולל תקציב פדרלי, תקציב של המדינה, ותקציב מטעם העיר עצמה, המבוסס על מיסי רכוש (המסים נגבים כאחוז קבוע מן השווי המוערך של בתים וכלי רכב הרשומים בעיר).
יש הבדלים גדולים בין מחוזות "חזקים" ו"חלשים". בפרינסטון כמעט כל התקציב הוא מקומי. בעיר הבירה של ניו-ג'רזי, טרנטון (שבה יש שעורי פשיעה גבוהים והכנסה נמוכה) מעל ל- 90% מהתקציב הוא פדרלי.
(תגובה בחום-בהיר) 366060
זה לא בדיוק דומה, שכן יחס שערי המטבע הוא פי 4.5 בעוד שיחס התל"ג (תוצר לאומי גולמי, כמה המדינה מייצרת מבחינת שווי כספי) לנפש הוא בערך פי שתים, בהנחה שתל"ג מייצג משכורת (קירוב סביר) קיבלנו תקציב שהוא אפקטיבית כפול.
(תגובה בחום-בהיר) 366088
הקירוב מאד בעייתי; לא הייתי בונה עליו.
(תגובה בחום-בהיר) 366167
תתחיל לבנות
השכר הממוצע בארה"ב הוא 27.5K, שהם 2.3K לחודש שהם כ10.4K בשקלים (נטו למיטב הבנתי, קישור מצורף), מה שקרוב למדי לפי שתים מכ7K ברוטו, השכר הממוצע בארץ.

(תגובה בחום-בהיר) 366191
חס ושלום אינני כופר בנתונים שהבאת; אני מכיר אותם. הבעיה היא שהנושא כאן הוא מערכות החינוך. נתונים מיצרפיים שאינם מפולחים - בעייתים לניתוח מערכות חברתיות. הכנסה ממוצעת, הוצאה ממוצעת- כל ממוצע- הוא בעייתי במדינות בעלות פערים גדולים כמו ארה"ב וישראל.
(תגובה בחום-בהיר) 366066
בעיקרון, בתי הספר הציבוריים מספקים חינוך חינם?
(תגובה בחום-בהיר) 366152
כן. כמובן שהמקור התקציבי הוא מסים ולא כסף שהמורים קוטפים מהעצים.
(תגובה בחום-בהיר) 366155
טוב, זה נכון גם כאן, כמובן.
והאם אתה מסיק מזה שבית ספר כזה ייתכן גם כאן? או יש לך הסבר מדוע אין כאן כאלה?
(תגובה בחום-בהיר) 366485
סליחה על ההתערבות, אבל ביה"ס כזה לא "יתכן" גם בארה"ב. בתי ספר אלו מתאפשרים רק בחברה אשר הופכת את אי-השיוויון לאידיאולוגיה (כמו ארה"ב) או לפחות לפרקטיקה דומיננטית (כמו בבריה"מ לשעבר).
מאחר והאידיאולוגיה האמריקנית אומרת שאסור לקחת מהורי הילדים בפרינסטון ניו-ג'רסי מיסים כדי לחנך את ילדיהם של תושבי הפרוג'קטס בשיקגו או ניו-יורק (משפחתי השולחת את ילדיה לפנימיות חרדיות משלמת עבורן במיטב כספן. ולעת עתה לפחות, אין שום דרך לחייב את יושבי ק"ק פרינסטון להשתתף במימון רצונותיהם הדתיים של יושבי ויליאמסבורג). ההורים הללו יכולים לתעל את הכנסותיהם להענקת חינוך מעולה לילדיהם. קיומה של חטה"ב בפרינסטון קשור קשר בלתי נמנע עם קיומם של מוסדות חינוך ציבורי רבים המוציאים בוגרים אנלפביתים ועבריינים.
אני מבקש מהקוראים לא להיתפס להפשטה המוגזמת שבטענתי. אני מנסה לשרטט את האידאולוגיה המונחת ביסוד החברה האמריקנית (פרוטסטנטית-קלויניסטית אני חושב) ולא לתאר את כל הדקויות של המציאות. ברור לי שהורי הילדים בפרינסטון משלמים מיסים וברור לי שיש אפלייה מתקנת וכספים פדרליים ושל הסטייט המוזרמים למוסדות חינוך בהרלם או בוושינגטון (וגם ברור לי שיש בתי ספר פרטיים של ממש שהם הרבה יותר "מיוחסים" מביה"ס המתואר). העובדה המהותית לדיון זה היא שרוב בתי הספר הציבוריים בארה"ב אינם דומים לביה"ס המתואר והשאלה שצריכה להשאל היא מדוע?
אני לא חושב שצריך בצורה מאולצת למצוא פגמים בביה"ס המתואר ואני מאמין שכל הורה היה רוצה לאפשר לילדיו חינוך ברמה ובתנאים המתוארים. עובדות החיים אומרות שמסיבות כאלו ואחרות הרוב אינו יכול לעמוד בעלות (כשם שרובנו איננו יכולים להתגורר בפרינסטון ניו-ג'רסי או קמברידג' מסצ'וסטס).
השאלה שנראית לי קרדינלית בדיון הזה, היא האם החינוך המועדף הזה (באיכות ותנאים) מעניק לבוגריו מקדמה בלתי ניתנת להשגה לעומת בוגרי בתי ספר במערכת שיוויונית יותר (כמו ישראל, צרפת או סקנדינביה). ושוב סליחה על פשטנות התיאור. אני חושב שהתשובה על שאלה זו כלל אינה פשוטה כפי שרבים היו רוצים להאמין. לא לכאן ולא לכאן.
מצד אחד נראה שבוגרי בתי ספר פחות מועדפים ממלאים את שורות האקדמיה, הפיתוח, המנהל והיזמות גם בארה"ב עצמה. גם כותב המאמר, אני מניח, הוא תוצר של בי"ס הרבה פחות משופר מזה המתואר. מצד שני המבנה החברתי הקשיח ("בנים של רופאים הם רופאים") והניידות החברתית הקלושה מאוד ברוב החברות, מעידות שפער החינוך אינו רק עניין של מותרות אלא גם בעל משמעות עתידית.
ההרגשה שלי היא שהגישה השנייה היא דומיננטית יותר. פער החינוך פחות משפיע על הקצוות (המוכשרים במיוחד והבלתי מוכשרים במיוחד). האפקט האדיר שלו נוצר בגלל ההשפעה על הרוב הממוצע.
אם מתעקשים באופן אידיאולוגי על חינוך שיוויוני יותר, חייבים לתגבר את החינוך ע"י "קביים" שיאפשרו לבוגריו לגשר על פני פערי האיכות והתנאים. מועמדים ל"קביים" אלו יכולים להיות נוקשות משמעתית מיוחדת, מסירות אידיאולוגית מיוחדת של ההורים והצוות, מסורת תומכת השכלה אצל החברה או ניהול צנטרליסטי ע"י המדינה (שוב בריה"מ עם בתי הספר למחוננים ומכלאות האסירים לעתיד שלה) וכדומה. בניגוד למה שזורקים לנו תמיד, הקביים הללו בד"כ לא קשורים במימון (ופרשת החינוך הציבורי בקנסס תוכיח).
נקודה נוספת שאני חושב שצריך להביא בחשבון, היא האם החברה הישראלית תוכל לעמוד (במובן החברתי-פנימי) בפערים חינוכיים ברמה האמריקנית. כלומר אין ספק שהשיטה האמריקאית עובדת בארה"ב, אך האם היא יכולה לעבוד אצלנו? האם החברה הישראלית לא תכרע תחת נטל הסתירה שבין האידיאולוגיות המוצהרות לבין האידיאולוגיה האמיתית כפי שארע בחברה הסובייטית?
(תגובה בחום-בהיר) 366492
לא הבנתי מה השורה התחתונה שלך.
השורה התחתונה 366498
אם מתעקשים באופן אידיאולוגי על חינוך שיוויוני יותר, חייבים לתגבר את החינוך ע''י ''קביים'' שיאפשרו לבוגריו לגשר על פני פערי האיכות והתנאים. קריא - הצרה אינה בחינוך השיוויוני עצמו אלא בכך שלא טורחים לספק לו את ה''קביים'' הנדרשים (מנסים לנצח בכל החזיתות בעת ובעונה אחת).
(תגובה בחום-בהיר) 366154
מעניין לציין שפרינסטון מחולקת, פורמלית, לשתי רשויות מקומיות (Princeton ו- Princeton township, בערך "פרינסטון איחוד" ו"פרינסטון מאוחד"). הסיבה לפיצול היא סכסוך כספי מתחילת המאה העשרים - על גובה המסים לבתי הספר...
(תגובה בחום-בהיר) 366171
בנוסף, יש ''קבלנות-חינוכית,'' עיירות עשירות ביותר שאין להן בתי ספר. ילדי התושבים לומדים בבתי ספר של עיירות סמוכות, וכמובן העיריה משלמת לפי ילד. כך העיר ללא בי''ס שומרת על מסי רכוש נמוכים ביותר, בעוד שמחירי הבתים נשארים גבוהים מאד. בד''כ גם לא תמצא שם מרכז קניות, סניף של בנק או אפילו תחנת דלק.
(תגובה בחום-בהיר) 366352
עד כמה דומה חטיבת ביניים אפיינית ‏1 ב-NJ לזו המתוארת בכתבה?

1 לא מצאתי מילה מתאימה. חשבתי על "ממוצעת", אבל גם זה נראה לי בעייתי משהו.
(תגובה בכחול) 366400
תבלח לי אם ארדד לרגע את הדיון, אבל בכל זאת, אתה יכול להצביע על הנקודה המרכזית שהופכת את פרינסטון לכל כך מוצלחת לעומת ישראל (או המקום הקודם בו הייתם)? כסף? תרבות? מנגנון? חוקים?
כולם 366417
(תגובה בכחול) 366584
כולם. אבל אם מכריחים אותי לבחור אחד - כסף. אני חושב שגם בארץ, בית-ספר שבו הכיתות כפולות בגודלן מאלו שאנחנו מכירים, ועם מחצית מספר התלמידים וכפליים אנשי צוות, היה יכול להיות פנינה.
זו הסיבה שאני רואה במאמר הזה הצצה לעולם אחר, כמו רשמים מטיול בונציה או באלפים, יותר מאשר מצע לדיון על מערכת החינוך בארץ.
(תגובה בכחול) 366780
תודה. אמרת איפשהו (ז"א בתגובה 366336) שהייתם בעבר במקום אחר בארה"ב. יש לך הסבר להבדלים בין ניו ג'רסי למקום השני?
לצפות כיצד תקציב בית-הספר הדמוקרטי קטן מדי שנה. 366815
.
* שכר לימוד שהוא כמחצית ההוצאה לתלמיד בביה"ס הציבורי, ומתחת להוצאה של בתי-הספר הפרטיים העצמאיים. [ראה: מהו בית-ספר דמוקרטי (בקיצור נמרץ), בתגובה 366187]
.
.
הסיבה העיקרית לגידול המתמיד של עלויות בית-הספר היא הגידול בהוצאות על השכר של סגל בית-הספר. ראשית-כל גובה השכר עולה כמעט כל שנה דבר כשלעצמו מבורך, כי הוא מקרב את השכר לקו אחד עם ההכנסות המקובלות בשוק העבודה של המדינה.

שנית, מספר חברי הסגל גדל, ופה טמון המפתח. שוכרים יותר מורים על מנת להקטין את מספר התלמידים לכל מורה ועל מנת לפצות על מספר שעות עבודה קטן יותר, ושוכרים יותר עובדי מינהל ועוזרים על מנת לטפל באין-סוף הרים של ניירת. כמו-כן, סגל תמיכה כגון יועצי- הכוונה, פסיכיאטרים, עוזרי-מורים, וכד', נוספים שנה אחרי שנה.

מה באמת קורה ? בוא נביט מקרוב במצב, ונראה אם נוכל להסדירו.
.
.
הדבר האופייני הבולט בכל הנוף הוא ההכרה הגוברת שהמערכת כולה אינה פועלת. התגובה היא ללכלך לכל הכיוונים על מנת למצוא דרכים לצאת מהבוץ, תוך קריאה לעזרה לכל ה"תרופות" הישנות בתקווה שמשהו יעבוד.

למשל, לא ניתן להסתיר עוד שרוב התלמידים אינם לומדים את החומר אשר נכפה עליהם. ה"תרופה" היא להביא יותר מורים, וכך לתת יותר זמן לכל תלמיד; כנראה, המצב האידיאלי היה מורה משרה-מלאה אחד לכל תלמיד, ולמרות שברור לכל שזה אינו מציאותי, הנטייה היא תמיד לקראת מטרה זו. למעשה, בהקשר של בית-הספר של היום "תרופה" זו אינה כלל אבסורדית: ככל שיותר לחץ מפעילים על התלמידים בכך שמגדילים את זמן-מורה המקדישים לכל אחד, יותר מצליחים לדחוף דרך גרונותיהם.

השווה זאת, אם כן, עם בית-ספר דמוקרטי. שם זמנו של המורה מוקדש אך ורק לתלמידים אשר משתוקקים ומחפשים אחריו, אשר מתחננים לסיוע להשגת יעדיהם הנבחרים. בתנאים אלה, התלמיד יותר מכל אחד אחר להוט שישרתו אותו ביעילות, הוא רעב להתקדם כמה מהר שאפשר ולנצל את סיועו של המורה בדרך הטובה ביותר שאפשרית.

יתר על כן, עצביו של המורה לעולם אינם נשחקים כתוצאה מעוינות והתנגדות, או מתסכול אשר כשלון חוזר מביא. יום העבודה אינו מתח סיוטי, אלא סידרת חוויות משמחות, דומות לאידיאל עמו רוב המורים מתחילים כאשר בוחרים בזה כמקצועם.

כתוצאה מכך, מורים מוצאים דרך ואפילו נהנים מלבלות שעות ארוכות יותר בבית-הספר, ומספר התלמידים לכל מורה גדל ככל שהזמן עובר וככל שאוכלוסיית התלמידים גדלה. הנקודה האחרונה ראויה לציון מיוחד. היום, בתי-ספר גדולים יותר, משמעותם, חבר עובדים גדול יותר באופן לא פרופורציונאלי, כאשר שוכרים מתאמים /ומנהלים ועוזרי-מתאמים ואחרים במספרים כל פעם יותר גדולים. בבית-ספר דמוקרטי מספר תלמידים גדול יותר פירושו פחות סגל יחסית, היות ויש לתלמידים סיכוי טוב יותר למצוא, בבית-ספר גדול מאד, תלמידים אחרים אשר יעבדו ביחד איתם, וכתוצאה מכך יורידו מהסגל חלק מהלחץ.

בקיצור, בתי-ספר דמוקרטיים יהיו בעמדה המעוררת קנאה של הגדלת מספר התלמידים לכל מורה מדי שנה בשנה ולכן הקטנת תקציב השכר ככל שאוכלוסיית בית-הספר גדלה – למרות התוספות הקבועות בגובה השכר.
.
.
אמנם יש עוד יותר, חלק גדול מסגל-התמיכה במערכת החינוך הנוכחית הם סיוע חרום אשר נוסף על מנת להתמודד עם המשבר הכללי. סגל להכוונה-למקצוע וסגל פסיכיאטרי חייבים להתווסף במספרים הולכים וגדלים כל הזמן על מנת לטפל במספר התלמידים ההולך וגדל הסובלים ממשברים פסיכולוגיים כתוצאה מלחצים וסתירות.

סילוקו המוחלט של מנגנון הסמכותיות המדכאת כולו, בבית-הספר, מוביל להפיכתה כמעט המידית של המגמה. אמת, בחודשים הראשונים לאחר הארגון מחדש בהתאם לקווים הדמוקרטיים, יש לצפות שהרבה תלמידים יעברו את הטראומות המקובלות של התאמה לחופש
ואחריות; אולם עליהם להתגבר על הקשיים האלה בעצמם, אם איננו רוצים לבטל את עצם עקרון הרפורמה.
.
.
הסיבה החשובה השנייה של גידול עלויות בית-הספר היא בניית בתי-ספר, אשר נראה הופכת מופרזת יותר, בזבזנית ויקרה ככתבו וכלשונו, מדי יום ביומו. קשה להגזים בבזבוז הקשור עם הארכיטקטורה המונומנטאלית והממוסדת של בתי-הספר, בנויים כל כך בדומה לבתי- חרושת ובתי-סוהר של ימינו.

אין צורך להרחיב בנקודה זו. מספיק פשוט לשאול: היכן בתהליך בניית מתקן בית-הספר משחקים הרצונות והצרכים של הלקוחות – התלמידים המורים ואנשי סגל אחרים – את התפקיד השולט שצרכי הלקוח משחקים בכל עסקה אחרת בחברתנו ? התשובה היא פשוטה: בעצם בשום מקום. מי משרטט את תכניות המבנה ? מי קובע את הקצבת החללים ? מי מחליט על השימוש במה שכבר זמין ?

כל אחד יודע שאחדים מבתי הספר הטובים ביותר בתולדות החינוך הופעלו במבנים אשר עלותם נמוכה הרבה יותר מאשר עלותם של בתי-ספר מודרניים, בהקמתם ובתחזוקתם. כאשר הצרכים האמיתיים שולטים בעיצובו של המיתקן במקום הכוונות הטובות של זרים, העלויות יורדות ויעילות השימוש במתקנים עולה לאין שיעור.
.
.
הסיבה החשובה השלישית לגידול עלויות בית-הספר היא שיטפון התחבולות החינוכיות אשר מאיים להציף את בתי-הספר – שוב, בניסיון נואש למנוע את שקיעתה של מערכת מתמוטטת. תלמידים אינם לומדים מספרי-הלימוד הנוכחיים ? תקנה חדשים ! תכנית הלימודים דאשתקד הייתה משקל-מת ? תכין חדשה ותרכוש חומרים חדשים עבורה! אינם קוראים בספרים ? תרכוש סרטים, טלוויזיה במעגל סגור, מקלטי-רשמקול, הופעות מולטי-מדיה ! הרצאות על לוח-הכיתה הן משעממות ? תרכוש מכשירי הקרנה! הרשימה היא אין סופית, ויצרנים דואגים להבטיח שלא תהיה סכנה שזה יסתיים לעולם.

כפי שאפילו ביקור מיקרי בבית-ספר כלשהו יגלה, חידושים דאשתקד מצטרפים במהרה לערימת-הגרוטאות ה"מאוחסנות" שבקרוב יתווסף להן המשלוח של השנה הנוכחית.

או תביט בבזבוז העצום של שיטת הלימוד "צעדה-צפופה" (lock-step system). על מנת להפעיל קורס כימיה עבור עשרים תלמידים, יש לרכוש עשרים מכל חלק של ציוד. עבור עשרים ניסויים, זה אומר מאות ומאות פריטים יקרים. בבית-הספר בו תלמידים לומדים כימיה אך ורק אם וכאשר הם חפצים בכך, זה נדיר שיהיה צורך לרכוש יותר מפריט אחד מכל דבר, ולתת לקבוצה להנהיג שיטת רוטציה והתחלקות.

אולם עולה עליהם בהרבה, הבזבוז הגדול ביותר וההרסני ביותר הנובע מניסיון בתי-הספר לשכפל, בתחומם, את הציוד של עולם המציאות אשר בחוץ. גרסאות "חינוכיות" של מחשבים, ציוד מדע, אולפני טלוויזיה ורדיו, מעבדות טכניות, הינם כולם יותר יקרים מהפריטים האמיתיים. למעשה תמיד מיושנים בזמן שמותקנים, וניצולם גרוע בהקשר המלאכותי של בית-הספר. כפי שהרבה בתי-ספר מגלים בהדרגה, תכניות חניכות אשר במסגרתן תלמידים נשלחים מחוץ לכותלי בית-הספר למצבי עבודה של החיים-האמיתיים הן לאין-שיעור יותר יעילות, עלותן כמעט אפסית, מתקבלות בברכה על ידי הקהילה, ומתקבלות בהתלהבות על ידי התלמידים, אשר שאיפתם העיקרית, ככלות הכול, היא "להצליח" בעולם המציאות.
.
.
לאזרחים עייפים מעבר למילים מהעלויות מרקיעות השחקים של בית-הספר, תחזית הצמצום החד של העלויות בלא הפסד – למעשה, ברווח ניכר של תועלת חינוכית – נראית בלתי מציאותית וכמעט דמיונית. אפילו שהנימוקים נשמעים הגיוניים, ההבטחה הטמונה בהם נראית טובה מדי מכדי להעיז ולייחל לה.

עדיין, כאשר עומדת על הפרק הבנייה-מחדש הנחוצה והבלתי נמנעת של מבנה בתי- הספר שלנו, יש לזכור את ההבטחה. התרגלנו לשמוע את האמרה שאין מחיר גבוה מדי בשביל לחנך את הנוער שלנו. אולי, רק אולי, אפשר לשבור את המעגל. אולי, עם הגשמתה של תפישת חינוך חדשה, נוכל למצוא את המוצר אשר תמיד חלמנו עליו, האחד אשר באמת ובתמים עולה פחות תמורת הדגם החדש והמשופר.
.
(תגובה בכחול) 367032
אני מכיר את ביה''ס בפרינסטון רק מכלי שני (קראתי עליו באייל איזה מאמר של דרדק) ובכל זאת אני חושב שהעניין התרבותי חשוב ביותר, אולי אפילו יותר מכסף. באים לשם תלמידים מבתים של אנשים שבאמת מאמינים בחשיבותם של לימודים והשכלה, וגם מדגימים את זה הלכה למעשה באורח החיים שלהם.

כזכור, במשך דורות רבים התרבות היהודית היתה בעלת מאפיינים כאלה והתוצאות היו טובות מאד. איך הצלחנו למסמס את העניין בחמישים שנה היא חידה מעניינת.
Blame Zionism 367034
לא מעט מהאידיאולוגים הציוניים חתרו דווקא לנטישת ההשכלה לטובת אידיאל של פרימיטיב עובד-אדמה, בור ושורשי. הם יצאו וחצי תאוותם בידם.
Blame Zionism 367035
שליש.
Blame Zionism 367042
"פרימיטיב עובד-אדמה, בור ושורשי" זה ארבע דרישות, איך אתה מוציא מזה שליש?
Blame Zionism 367043
ככה הבורים הפרימיטיבים עושים חשבון.
Blame Zionism 367046
שליש חרמפפפ.
Blame Zionism 367045
הנחתי ש''פרימיטיב עובד-אדמה'' הוא אפיון אחד, בגלל שבור פרימיטיבי אחד לא זכר לשים פסיק במקום.
Blame Zionism 367052
ועל הים לקו מאתיים וחמישים מכות.

אתה רואה, בכל זאת נשאר בנו קצת יידישקייט.
Blame Zionism 367149
על פי מצב החינוך בשנות ה-‏60 דוקא האידאולוגים הציוניים חתרו לבור עובד הכפיים- והכוונה היתה דוקא בתעשיה ולא בחקלאות.
(תגובה בכחול) 367048
אני נוטה להסכים שיש משהו חזק מאוד בגישה השונה של ההורים ושל התלמידים שיוצר את השינוי, ושהוא לא תלוי כסף בלבד.

אחד ההבדלים למשל שהפעימו את הילדים היתה העובדה שהתלמידים לא התווכחו על לוח המבחנים (שהוא עמוס בהרבה מאשר בארץ) אלא קיבלו אותו כמשהו הכרחי שצריך לעמוד בו (והוא מזכיר במידה רבה לוח מבחנים אוניברסיטאי, עם תקופת מבחנים עמוסה לקראת סוף הסמסטר).

עוד הבדל היה שמעולם לא התבקשתי לרשום פתק למורה, וזה גם כאשר היתה סיבה מוצדקת למשהו. כאשר היתה סיבה כזו, הילד התבקש להציג אותה למורה בעצמו (וזה נכון גם לכיתות הנמוכות).

התחושה שלי היא שההורים מחבלים הרבה פחות באינטראקציה של המורים עם התלמידים, וזה משפיע על היכולת של המורים ללמד ועל היכולת של התלמידים לנפנף ב''ההורים שלי כבר יפתרו את זה בשבילי''.
(תגובה בכחול) 367110
"התחושה שלי היא שההורים מחבלים הרבה פחות באינטראקציה של המורים עם התלמידים".
האם זה גם אומר שהתלמידים פחות נעזרים בהוריהם לצורך הכנת שיעורים ועבודות/התכוננות לבחינות מאשר בארץ?
(תגובה בכחול) 367133
אני לא יודעת. אבל התופעה הזו זכורה לי לרעה מהתקופה שאני הייתי תלמידה (בארץ).
(תגובה בכחול) 367140
גם בעיניי זו תופעה רעה מאוד. דווקא בימיי היה מקובל שהמורים מלמדים את מה שצריך ללמד. (ולא הייתי בבית ספר משובח במיוחד).
אתה לא מעודכן. 369152
בארץ זה כבר לא הורים - הטרנד החדש הוא אנשים מהאינטרנט. לפני כמה ימים רד פיש קיבל אימייל מילד שגולש בפישאיי. בקצרה, הילד הסביר שבשיעור אנגלית הם התבקשו לקיים "ראיון" עם מישהו מפורסם. הוא כתב שאלות ותשובות, אבל בעברית, וביקש מרד לתרגם לו את זה לאנגלית, דחוף דחוף (סליחה, דחווווףףףףף) עד 22:00, כי אז הוא הולך לישון ואת הראיון הוא צריך להגיש למחרת.
אתה לא מעודכן. 369153
הא? והוא תרגם לו את זה?
אתה לא מעודכן. 369228
ניחוש שלי: הוא שלח אותו לדף הבא-
(תגובה בכחול) 367083
משהו לא מסתדר לי עם מהלך המחשבה הזה. הנתון בבעיה הוא משפחות ברוכות במעט ילדים ובהרבה הכנסה , המשקיעות כסף רב בחינוך ילדיהם. אין ספק שלו היה מדובר במשפחות ברוכות בהרבה ילדים ובמעט הכנסה , המשקיעות כסף רב בחינוך ילדיהם, ההיסק על ''בתים של אנשים שבאמת מאמינים בחשיבותם של לימודים והשכלה'' היה חזק הרבה יותר. מאחר ואיני סבור שהמשפחות ה''משקיעניות'' הנ''ל מקיימות רמת חיים נמוכה מיכולתם עד כדי כך שהיא בבחינת קרבן של ממש, יתכן שזו עוד המחשה של החידוד על כך שהעשירים אכן שונים מיתר בני האדם, אבל רק בכך שיש להם הרבה יותר כסף.
(תגובה בכחול) 367112
אתה מוכן לתרגם את התגובה שלך לשפה פשוטה מספיק על מנת שגם אני אוכל להבין מה רצית לומר? (קראתי אותה חמש פעמים, ולא הבנתי)
(תגובה בכחול) 367174
השכ''ג הביע את הערכתו לתושבי פרינסטון - ''בתים של אנשים שבאמת מאמינים בחשיבותם של לימודים והשכלה''. אני רציתי קצת להסתייג מכך. העליתי את האפשרות שמערכת החינוך המשובחת ההיא היא חלק מן המאפיינים של אמידותם של תושבי פרינסטון. בין כל שאר הדברים שהם יכולים להרשות לעצמם, ישנו גם החינוך המשובח לצאצאיהם. ובמילים אחרות, הייתי מתלהב הרבה יותר אם תושבי פרינסטון היו אזרחים קשי יום החוסכים מפיהם כדי לצייד את ילדיהם בהשכלה טובה.
אוף-טופיק 367225
מסקרן אותי, האם מטרידה אתכם העובדה שאתם במידת מה חוסכים מבנכם חינוך "יהודי" וחיים בסביבה חינוכית "יהודית"? האם אתם "רגועים" לגמרי מן הבחינה הזו?
אוף-טופיק 367233
סליחה שאני מקדימה את עוזי, אבל את החינוך היהודי אריאל מקבל בבית (אם תסרוק תגובות של עוזי וטלי, תקבל מושג כללי. דוגמאות: תגובה 81775, תגובה 99000 [שים לב לתגובתו הקצרה של שכ"ג]), ועד כמה שהבנתי - סיפור משפ' וישנה בפרינסטון הוא קצר-מועד.
אוף-טופיק 367343
זו הנחה מאוד סבירה שהחינוך בבית "חזק" יותר מה"חינוך" בבית הספר וברחוב. ובכל זאת נראה שלאנשים דתיים, סביבת חינוך "יהודית" חשובה מאד מאד. נראה לי שהויתור על עניין זה אפילו למשך שנים בודדות, יכול להדאיג אנשים דתיים.
השאלה הזאת קשורה גם לזכות קיומה של מערכת החינוך הממלכתי-דתי. האם חינוך ממלכתי כללי המאפשר השלמה דתית (כמו בתי הספר של יום ראשון אצל הנוצרים) אינו אופציה אפשרית?
מעניין לשמוע דעתם של הורים שאינם חסידים של הסתגרות בכל מחיר.
אוף-טופיק 367351
אם היה מדובר בשנים, היינו שוקלים את צעדנו. כיוון שמדובר בחודשים, ומתוך החלטה על תוכנית משלימה בבית, ההחלטה היתה קלה יותר.
אוף-טופיק 367706
מעניין אותי לדעת איך מגיבים המטופלים הפסיכיאטרים שלך להיעדרות הזאת. את ממשיכה לטפל בהם טיפול וירטואלי באיטרנט, טלפון וכו' או שהעברת אותם לרופא אחר?
בתור אשת מקצוע שאנשים תלויים בה בענייני חיים ומוות ההחלטה על הנסיעה הייתה קשה לך מבחינה מקצועית/אישית?
אוף-טופיק 367773
זה רק אני, או שיש איזו כוונה עוקצנית (מאוד?) בתגובה הזאת?
אוף-טופיק 367988
זה לא אתה זה הוא.
אוף-טופיק 368128
זה אולי הוא, אבל זו גם באמת שאלה מעניינת.
אולי טלי תסכים להיות ה''ראובן'' של האייל הקורא ולהשביע את יצר המציצנות של אנשים בנושא, ואולי עדיף שלא.
אוף-טופיק 368187
את מתכוונת אלי?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים