מעניין 434317
אני חייב להודות שאף פעם לא חשבתי להתייחס אליהם ברצינות...
מעניין 434323
גם אני. זה מצחיק שבעקבות הכתבה פורטיסחרוף נשמעים עמוקים.
בא לי פתאום לשמוע את הדיסק, אפילו שאני לא אוהב את המוזיקה...
מעניין 434366
אם מה שכתבתי יגרום לך להקשיב לדיסק, היה שווה לכתוב את המאמר רק בשביל זה.
פורטיס וסחרוף, ביחד ולחוד, יצרו לא מעט שירים עם עומק.
דוגמה אחת: באתר של ברי סחרוף - http://www.berry.co.il - חפש את המאמר "יוסי בנאי" ב"כתבות", ותמצא ניתוח מוזיקלי של הביצוע שלו ל"עוד חוזר הניגון" (שם הכותב אינו מצוטט).
מעניין 434643
מאמר מעניין, אבל הוא לא מצביע על החלטות מוזיקליות עמוקות במיוחד של סחרוף (להבדיל, בקושי, מאלתר שהלחין). הביצוע של סחרוף מעצבן אותי, בפרט בהשוואה לביצוע המקורי של אותו לחן, זה של נירה גל. ההבדל הוא באופי השירה: השירה של סחרוף, לטעמי, קורעת ודורסת את הטקסט (ואולי גם את הלחן). זו לא בעיה ספציפית לסחרוף: המילים האלה לא מתיאמות לזמרת רוק. השירה המוחצנת, "מהבטן" וללא מרחק רגשי, מתאימה יותר לשירים בגוף ראשון. באמת היה מעניין אם סחרוף היא משנה את השיר ל"עוד חוזר הניגון שזנחתי לשווא", וגו'. זה עדיין לא היה עובד: עצם התחכום וה"גובה" שיש בטקסט דורשים קריאה או זמרה במרחק רגשי מסוים, אחרת זה פשוט לא נשמע אמין.

בלי קשר, פורטיס וסחרוף הם מוזקאים נפלאים. כפזמונאים, או בחיבור של מילים ומוזיקה, הם בסדר בעיניי, אבל לא הייתי מכתיר אותם כמעמיקים.
מעניין 434662
well that is exactly the thing, i always red "od hozer hanigun" (and i did red it before hearing it. as i red your previous tguvot about saharof's version) as a talk between the man (or the alterman) to himself, a very personal one, but yet very energetic.
for example - the thing about the sheep and the deer (but in the name form!) that will witness his stroke and then, will see him walking away.
well that line by itself justify rock (or bluz) version, but when he wrote - lightning shell pass above you - he was thinking about a version by saharof, no dout.

מעניין 434666
אני מסכים עם ilama (שגיאת הקלדה?) בעניין הזה. הקול של סחרוף נשמע מרוחק באופן טבעי, כך שאלמנט המרחק הרגשי כן מושג כאן.
מלבד זה, אני חולק על דעתו של ירדן ש"המילים האלה לא מתיאמות לזמרת רוק". יש לא מעט שירי רוק טובים, שאם תנתק את הטקסט מהלחן, תמצא את עצמך קורא שירה במובן ה"גבוה" שלה.

ובהקשר הזה, אני מפנה למאמרו של ירדן באייל בדיון 1912.
מעניין 434850
רוצה לתת דוגמא או שתיים (לשירי רוק שהם שירה "גבוהה", והמילים מתאימות למוזיקה)?

אני לא מכחיש שזה אפשרי, ויש לי כמה דוגמאות לטעמי, אבל הן מעטות עד כאב, וכמעט לכולן יש איזה "אבל" - לרוב האבל הזה הוא שגם אם השיר (טקסט) סביר, או אפילו טוב, הוא לא היה באמת "מרגיש נוח" במגזין שירה טוב. בכל אופן, מזווית הראייה ההפוכה, אני משוכנע שרוב השירה ה"גבוהה" לא מתאימה לזמרת רוק, ואני חושד (בניגוד לדעתו של llana (פעמיים L, לא שגיאת הקלדה)) ש"עוד חוזר הניגון" אינו יוצא מן הכלל.
מעניין 434929
''נערת הרוק'' (יצחק לאור) בביצוע של ריקי גל
''קח שירים'' (כל האלבום, שירים של ויזלטיר, עמיחי ועוד) בביצוע כנסיית השכל
''קסיוס'' (יונה וולך) בביצוע רונה קינן

(ויש עוד)
מעניין 434980
לא חושבת שהתכוונו לדבר על שירי משוררים, שנכתבו כך מלכתחילה, אלא על טקסט רוקי שמתעלה לדרגת שירה.
מעניין 434984
אבל כמה כאלה יש בכלל?
מעניין 435048
זו בדיוק השאלה של ירדן ב תגובה 434850 :-) אבל זו גם שאלה של טעם.
יש כמה שירים של ערן צור שמגיעים לזה ("בדידותי" או "ערב ב' כסלו" למשל). ובטח יש עוד.
מעניין 435075
נכון(כלומר, זו בדיוק השאלה של ירדן.)

מסקנה: לא להגיב לפני 8 בבוקר לא להגיב לפני 8 בבוקר לא ללההגג
מעניין 435259
אני הגבתי לטענה ש''רוב השירה ה''גבוהה'' לא מתאימה לזמרת רוק''.
בכיוון ההפוך, לא הייתי מגרש את רוב השירים של רונה קינן מכתבי עת לשירה, ויש עוד שתיים-שלוש דוגמאות.
מעניין 435275
השירים שלה יפים, אבל הם לא שירי מחאה.
מעניין 435308
יש לך אולי דוגמה נבחרת של קינן, שנדעֵה?
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435318
עד אתמול פחות-או-יותר לא ידעתי שיש דבר כזה, רונה קינן, או אולי חשבתי שרונה קינן ואיה כורם הן אותו הדבר עצמו (ובמידה רבה צדקתי). עולמי המוסיקלי הישראלי סובב עדיין במקומות שבהם נכבדי גיל הזהב של האייל עוד לא נולדו ואני אפילו עוד לא הייתי בגדר תיאוריה, היכנשהו סביב אלתרמן-זעירא-אלכסנדר פן ושות'. העולמ המוסיקלי החוץ-ישראלי, שהוא גם עולמי, הוא עשיר וחסר גבולות - עולם מרתק, לירית ומוסיקלית, ומענג ונפלא.

עכשיו, בעקבות השיח הזה ובמיוחד עקב התגובה הזאת, שהפתיעה אותי, בדקתי קצת ברשת. משהו בערך עם "זמרות ישראליות", נדמה לי, ועם "רוק ישראלי", ובסופה של בדיקה דגמתי בצייתנות מפרי הגותן של חמש: דנה ברגר, סיון שביט, רונה קינן, איה כורם, קרן פלס. קראתי שלושה-ארבעה-חמישה שירים (אצל כמה מהן זהו כמעט כל המצאי) משירי כל אחת מהן.

ריבונו של עולם, הרי הן כולן מזמרות את אותו שיר! מעבר לניואנסים רגעיים, זהו אותו השיר אצל כולן! - שיר יגונה הבלתי-נלאה של בת השלושים שנשארה תקועה בגיל שלוש-עשרה ועדיין לא מצאה, בקרב עדת הזאבים הטורפים - את הנסיך המושלם, האוהב, החושב, המה-זה ררררגיש! המה-זה לא-אדיש! (ליאונרדו דיקפריו או משהו?)

אישית, קשה לי לתאר שעמום גדול מזה. אין בעולם *שום* דבר חוץ מן האהבה הטרופה? וחוצמזה, המממ... יש איזה חוק המחייב את כל הזמרות לגור בתל אביב? ככה לפחות זה נשמע בשירים.

אין צורך להיקרא "זמרת מחאה", ובכל זאת... כבר אין חברה ושברה? כלכלה וטרטמן? מלחמה? אולמרט ופרץ? שחיתות בצמרת? ומה עם שירות התעסוקה ההוא שלא יפנה עובדים לחברת "השמירה"? מה עם הדת כמסע קניות? מה עם המחשב, שלעולם, כנראה, לא יוכל לאהוב? ואיפה סטיבן פינקר והתורשה-vs-הסביבה? ושכ"ג-vs-הרצון החפשי?

הוי, אבוי, אנחנו קורבנות רגישות ועדינות והם חזירים חסרי רגש ובכל זאת אנחנו אוהבות אותם, אילו חדשות מסעירות!

ש-ע-מ-ו-ם!
Romance for dummies [!] 435319
זה עוד כלום, הידעת ש90% מהספרות המתפרסמת בעולם עוסקת באהבה?! ( שאר ה10% הם מדריכים איך למצוא אהבה ואיך להפעיל את המחשב).

[!] אחרי שהמצאתי את הכותרת גיגלתי ומצאתי שבאמת יש ספר כזה!
Romance for dummies [!] 435321
אין דבר, חכה קצת, שנה, מקסימום שנה וחצי, ו-‏90% מהספרות בעולם תעסוק במתכונים לקינואה עם נבטים. זה יהיה עולם מרתק ומעניין יותר מכל מה שידענו עד עכשיו.
הגזמת 435320
אני לא מכיר את כל השירים של רותם קינן, אבל אף אחד מאלא שקראתי עכשיו http://www.mp3music.co.il/Lyrics/f8e5f0e4_f7e9f0ef.h... לא עונה על ההגדרה "שיר יגונה הבלתי-נלאה של בת השלושים שנשארה תקועה בגיל שלוש-עשרה ועדיין לא מצאה, בקרב עדת הזאבים הטורפים - את הנסיך המושלם, האוהב, החושב, המה-זה ררררגיש! המה-זה לא-אדיש! (ליאונרדו דיקפריו או משהו?)"
הגזמת 435322
רונה, לא רותם (רמז: כשיודעים את השם, לפעמים זהו השלב שבו גם מבינים את השירים)
הגזמת 435348
"מישהו ניתק את החוט והשחיר את התמונה
אני קמה בוכה מחלום משונה
כולם צוחקים איתי
איתי

אהבה שקופה"

ולמשל:

"אאאווווו לה לה לה
גם אני רוצה לחיות נכון
אאאוווו לה לה לה
ושלווה גדולה תיפול עלי
כמו פתיתי שלג היא תיפול עלי"

ןגם בעוד שירים, בלי לתת כאן את כל הקישורים, אפשר לומר לזכותה של קינן שאצלה החיטוט הפנימי הכאילו-עמוק הוא הרבה פחות ישיר מאשר אצל דכאוניות מקצועיות אחרות, אבל גם אצלה יש את הגעגועים לעולם של סינדרלה ופרינס צ'רמינג, שהוא נוכח-נפקד. וגם אצלה חוץ מהעולם הפרטי לא קיים שום דבר, לא המדינת שבה היא חיה ולא כדור הארץ ומה שקורה בו. מבחינה זאת היא די כמו האחרות, אותה הגברת בשינוי אדרת.
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435325
עקרונית אני מסכים אתך, אבל יש לי הסתייגות אחת גדולה: הזמרות האלה, משעממות ככל שיהין, שרות את האמת שלהן, וזה חשוב. כנראה שהאמת הפנימית של כולנו עוסקת קודם כל ברגשות ובאהבה ובצפיות שלנו מבני הזוג. לא הייתי רוצה לחזור לזמנים שכולם היו חייבים להיות חלוציים ולשיר על הכינרת ועל המחרשה ורגבי האדמה. לא הייתי בזמנים ההם אבל אני חושב שהתרבות המגוייסת של אז יצרה אוירה מלאכותית לוחצת, לא אמיתית ולא נכונה.
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435331
אין ספק שהרצון לאהבה הוא מרכיב מרכזי אצל כמעט כל אדם, אבל לא יחיד. אדם יכול להיות כן ואמיתי גם כשהוא שר על נושאים אחרים שמעניינים אותו, בין אם אלה יחסיו עם אנשים שאינם בן הזוג, בין אם זה המתרחש בארץ או כל נושא אחר. מי שכל עולמו הוא בן הזוג שישנו או אינו מעורר רושם של אדם שעולמו הפנימי דל, שמרוכז בעצמו, שאינו מודע כלל למה שמחוץ לבועה הפרטית שלו. עיון בשירים של זמרים כמו, למשל, שלום חנוך, חוה אלברשטיין או ריקי גל יגלה עולם הרבה יותר עשיר ומרתק - מבלי שהם ויתרו על פסיק מהאמת שלהם.
ואולי לא היו הדברים מעולם 437588
השיר של רחל על געגוגיה לכנרת הוא אישי מאוד ולא מגוייס, קח בחשבון שהיא כתבה אותו בשיא מחלתה בעליית גג בפרישמן.
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435326
רק השכ"ג וסטיבן פינקר? ומה עם דורון שדמי, שכחת? לא הגיע הזמן שיכתבו עליו שיר?
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435327
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435328
כהרגלו, דורון שדמי לא מחכה לאחרים וכבר כתב על עצמו שיר. http://stage.co.il/Stories/573407
מעט מדי ומאוחר מדי 435329
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435357
זמרות לא קוראות את האייל.
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435367
מוזר הרושם שלך על ''בת השלושים שעדיין לא מצאה''. כל הזמרות הללו עד אחת חיות באושר עם בן זוג קבוע, כבר שנים (לבד מרונה קינן שיש לה חברה חדשה) ולעתים גם עם ילדים, במקרה של דנה ברגר (שאכן אהבותיה הקודמות הולידו כמה שירי אהבה נכזבת, אבל כבר מזמן הפסיקה עם זה).
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435372
אבל החוויה שעליה הן כותבות היא חוויה של כזו שעוד לא מצאה. איתַי שלא אכפת לו מה קורה לי בחיי אחרי שהוא סוגר את הדלת ונפרד או יונתן שפירא שאמא לא זכתה עדיין להכיר מייצגים בדיוק את החוויה הזו. אני משער שבגלגל"צ לא ימהרו לשדר שירים בסגנון "אתמול שוב הלכנו לחתונה של חבר שלו מהעבודה והיה משעמם" או "אתמול במסיבה בגן הוא היה כל כך חמוד" [הילד, לא האבא!].
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435376
עם כל הכבוד, בדרך כלל התמליל של השיר הוא חלק זניח בפופולריות שלו, ויעיד באמת השיר ההוא של אריק איינשטיין שמילותיו גובלות בדביליות ( ינתח הירשפלד מה שינתח).
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435377
אגב, אתמול במקרה שמעתי ברדיו ביצוע של חווה אלברשטיין לשיר 'ני שיכורה ולא מיין (היום). בפעם הראשונה בחיי שמתי לב שהשיר הזה מורכב מחזרה על אותו בית קצר 4 פעמים, ותו לא.
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435385
אני סבור שלא מדובר בחלק זניח. מה שעושה את השיר הוא הצירוף ביניהם. קח שיר פופולרי ("אני ואתה", "ואת", "יום שישי את יודעת", "עבדים", מה שאתה רוצה) ותדמיין אותו עם המלים של "הנה תמו יום קרב וערבו". יש סיכוי שזה יהיה להיט? לדעתי לא. קח שיר כמו "שבתות וחגים" של יהודית רביץ. האם התמליל הוא לא המוקד של השיר הזה?

התמליל אינו חייב להיות מבריק; כמה מהשירים המצליחים ביותר של החיפושיות התבססו על תמליל ילדותי כמעט. הוא חייב להשתלב עם המנגינה, הוא צריך להתאים למצב הרוח שהמנגינה משרה, וביחד הם צריכים לשדר משהו שאנשים יכולים להזדהות איתו ברובד כזה או אחר. שיר כמו "אני ואתה", למשל, יכול להיות פשטני וילדותי, אבל הוא משדר תמימות אופטימית שאנשים יכולים להזדהות איתה. אם תחליף את המלים לא תקבל אותה תחושה, ולכן הטענה שהחלק של המלים זניח נראית לי שגויה.
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435386
אני חולק עליך, והפופולריות של שירים לועזיים היא ראיה.
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435378
נו באמת, את, שנדמה לי שהצטיינת כאן בעבר בניתוחים ובסאב-טקסטים, *לך* צריך להסביר שלא מדובר בפרטים ביוגרפיים אלא בביטוי מנטלי? (לא רק אצל הזמרות האלה אלא באמנות בכלל). גם לא מדובר בדיוק בבנות שלושים, ובכל זאת בת השלושים התקועה היא הגדרה רגשית נכונה לחלקים נרחבים מן האוכלוסיה הנשית (והגברית, אבל בתחומים אחרים). ואגב, פרט משני - שירים, עכש"י, לא נכתבים ומופקים מהיום למחר.

(ועוד אגב, בסוד, מאחורי הקלעים - מעבר למה שמופץ רשמית - בטוח שהמידע שבידך מדוייק? לא שזה משנה לעצם העניין)
435382
החברה של רונה קינן, העובדה שקרן פלס נשואה (חברה של?) איתי ושדנה ברגר יצאה עם אי-אילו רוקרים הן בגדר "ידע כללי שוטף". הזמרות עצמן מתייחסות לכך בלי בעיה בראיונות איתן. מבחינתי זה מדוייק מספיק.

(וחוצמזה שההשוואה בין רונה קינן לאיה כורם גרמה לי לצרימה איומה באוזן, אבל אין לי הסבר אינטלגנטי מספיק בשביל לחלוק)
אפרופו רוקריות 435384
פאטי סמית כותבת על טכס הקבלה שלה להיכל התהילה של הרוק.
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435387
אני בתור מאזין וחובב רוק לא מתעסק הרבה בשאלה מה ביוגרפי ומה מנטלי. הבעיה מצידי היא שהרוקריות הישראליות שווה להסתכל עליהן אבל כמעט תמיד לא שווה לשמוע אותן. שמעת את השורה הראשונה ואתה כבר יודע מה יהיה הסיפור בכל השיר עד השורה האחרונה. ההתעסקות התמידית באני ובעצמי לא היתה מפריעה לי לו היא היתה כתובה טוב ולו לפחות מבחינה מוזיקלית היה בה מידי פעם משהו מפתיע או מרתק.

יוצאת מכלל זה ברגר, שיש לה הרבה חומר על פני שנים והיתה אצלה התפתחות ששווה לעקוב אחריה. ואם ''דגמת'' רק שניים שלושה שירים שלה, אני מציע לך להשקיע בקצת יותר כדי לקבל מושג.
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435508
מה זה "הצטיינת כאן בעבר"? ככה קברת אותי? אני עדיין חיה ואנתח כמה סאב-טקסטים שאני רוצה!
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435509
נתתי לך כבוד (שוב לא הבנת, הכימיה בינינו הולכת וגוועת) - אצל אלוהים אין עבר ועתיד, העבר הוא רק בכאילללו - למעשה, אצלו כל הזמן כל הזמן כל הזמן רק הווה.

(לא לבקש הסבר, זה כל כל עמוק שגם אני עצמי לא מבינה)
התדע מאין נחלתי את שירי? - משינקין! 435391
"חיות **באושר** עם בן זוג קבוע, כבר שנים".
אני לא רוצה להרוס למישהו את המיתוסים אבל משפטים מהסוג הזה, בפרט בנקודת האושר, הם נכונים כמו הנכונות של מודעת הענק שריצ'רד גיר וסינדי קרופורד פרסמו בזמנם על כמה שהם מאושרים. למי שזוכר.
שמן למדורה 435986
לקרן פלס דווקא יש כמה שירים שאינם אותו השיר עליו דיברת. "שמעון השכן", למשל, מתאים מאוד גם למי שעדיין לא תקועה בגיל שלוש-עשרה. הנה:

גימל? 436012
יפית?
גימל? 436013
עיטור?
שמן למדורה 436023
אני מזמין את ''איתי''.
שמן למדורה 436026
נחמד מאוד, אבל מדוע צריך לאפר ילדה בגיל כזה?
שמן למדורה 436027
לפי מה שאני מצליח לראות מהבגדים, נראה שהילדה מחופשת (לכבוד פורים?) וזה יכול להצדיק איפור חד-פעמי, אם יש. אולי האב ירצה לאשר את הדברים.
שמן למדורה 436042
הילדה מתחפשת לנסיכה כלשהי כל יומיים בערך (במקרה שלפנינו - שלגיה). אני לא חושב שהיא ממש מאופרת, בטח לא לכבוד הצילומים. אולי נשאר קצת צבע מהגן שם מרבים לקשקש על הפרצוף והשמחה רבה.

נראה שהפרתי פה איזה כלל חמור, מקווה שנצליח יחדיו להתגבר על המשבר.
שמן למדורה 436057
כן, כן. כולם יודעים שאתם מריצים את הילדה האומללה במחזות זמר בכל רחבי הארץ.
שמן למדורה 436060
א. מאיה נורא מתוקה! ואגב, יש להעלות על נס את השתדלותה הגדולה בעניין הדיקציה.

ב. איזה כלל הפרת? שאסור לאפר ילדים? שמותר לאפר, אבל לא לצלם? לא הבנתי. אני לא משתגעת על הנוהג המקובל בגנים לקשקש על פני הילדים (ניחשתי שזה העניין, לפני שהסברת), אבל השרידים העדינים שעל פני מאיה אינם מצדיקים את הסגנון המחמיר-משהו של תגובה 436026, לא כצעקתה, ואני מציעה לך, כמו ששנו רבותינו - "לצאת מזה" - כמה שיותר מהר.

ג. בהזדמנות זו אני חוזרת בי מתגובה 435318 ומתנצלת עליה מעומק ליבי. תגובה זו היתה כולה שגויה ומבוססת על נתונים מוטעים, על דעות קדומות ועל טעם אישי גרוע. השעמום הטוטאלי שלי לא רק מהרוקיסטיות הישראליות אלא באופן כללי מן המוסיקה הישראלית של 15-20 השנים האחרונות, על דציה, דצותיה, נינותיה, אייל גולניה, תמליליה, לחניה, עיבודיה ופה ושם אפילו אסף אמדורסקיה (אני שוב מתנצלת!) - הוא בעיה פרטית שלי ואין לו כל אחיזה בעולם האובייקטיבי.

ד. (אייקון חיטוט) אז מה זה, בכל זאת, הגימ"ל המסתורית הזאת שהצטרפה לשמך?

ה. ראה א'.
שמן למדורה 436065
ג. להרחבת השכלתך, הנה כמה רוקיסטים שלא כותבים רק על לב שבור:

שלום גד: http://www.hasharat.co.il/html/article_2429.php

כפיר שתיוי: http://www.shtivi.com/

ישראל ברייט: http://www.hasharat.co.il/html/article_17414.php

רות דולורס וייס: http://www.myspace.com/ruthdoloresweiss

דויד פרץ: http://www.hasharat.co.il/html/article_2695.php

אריאל גל: http://www.hasharat.co.il/html/article_2435.php

אלי מגן (הוא בעצם ג'אזיסט): http://www.hasharat.co.il/html/article_15489.php
שמן למדורה 436069
תודה. בתגובה ההיא דיברתי לא על רוקיסטים אלא על רוקיסט*יות* ולב שבור, והסתמכתי על כמה דוגמאות (לא מספיקות, כנראה) שדגמתי, אבל לא נעשה מזה עניין. ייתכן שהשכלתי חסרה, אך אם כך הדבר - זה בתחומים אחרים לגמרי מאלה המוצעים בשורת ההפניות שבתגובתך החביבה.

יפה אמרת, אלי מגן הוא אכן בעיקר ג'אזיסט (וקלאסי!), ושמורה לו בליבי פינה חמה עוד מן הזמנים שלמדתי בביה"ס היסודי ואת היית תלמידה גאה בגן חובה, הרבה לפני הקאמבק הנוכחי. כל השאר מסתדרים, כך נראה לי, וימשיכו להסתדר בינתיים - בלעדיי. אבל תודה, שוב, על האכפתיות והרצון הטוב.
שמן למדורה 436070
טוב, לגבי הנשים... קצת יותר קשה, אבל יש. ישנה מיכל קהן, דיקלה (הרבה שירי אהבה אבל בשטנץ קצת אחר), ו... אני צריכה לחשוב על זה.

אלי מגן אכן הרטיט את לבי בימי הגן, כשביצע גרסא ישראלית לשיר של סטיבי וונדר יחד עם גלי עטרי ב''ראש כרוב''.
ירונה כספי 436342
שמן למדורה 437051
מצאתי עוד אחת (אם כי טרם הספיקותי להאזין לה):http://www.skplus.co.il/Disk/disk010407.html
שמן למדורה 436067
א. תודה!

ב. אין ממה "לצאת" - לא "נכנסתי" אף פעם.

ג. (לברקת - זאב טנא נחשב גם?)

ד. זה הסבר (דחוק, אני יודע) לכך שאני מרבה להיעדר מכאן לאחרונה. זו אות משמו של דוד אחד שאני עכשיו נשוי קצת גם לו. חשבתי שכולם יודעים כבר (אתם רכלנים קהילתיים עלובים למדי).

ה. ראי א'.
שמן למדורה 436068
זאב טנא נחשב בהחלט :-)

ד"ש לדוד.
שמן למדורה 436073
ד. אם היית כותב ''אלון נ. עמית'', היינו מבינים ישר.

שיהיה בהצלחה.
שמן למדורה 436076
ד. אולי תספרו גם לנו עלובי החיים מה כל העניין? אני לא מרכל לא מכיר רכלנים ואמא שלי דווקא תמיד אמרה שזאת תכונה טובה, ולא ידעתי שזה מה שידפוק אותי בחיים.
שמן למדורה 436078
אלון עמית (הידוע גם כא.) התחיל לעבוד בגוגל (הידוע גם כדוד גוגל).
שמן למדורה 436343
אה! חשבתי שהוא ב*ג*'קוזי עם שכ"ג
שמן למדורה 436947
ג. אני מסכים איתך שזו כנראה בעייה פרטית ולא אובייקטיבית, ורציתי רק לומר שגם אני סובל ממנה. אם יש משהו שיותר משמעמם אותי מהמוסיקה הישראלית של שני העשורים האלו, זו המוזיקה של העולם האנגלוסקסי מאותו זמן‏1, פרט אולי לשיר האביב הקטן של הגראנג'.

1 ולא שעולמות אחרים תפסו אותי יותר, אבל לאחרים נתתי עוד פחות צ'אנס.
מעניין (כה''ב) 434785
יכול להיות שיש משהו בדבריך, אבל אם כך אז אני תולה את הבעייתיות שאני מרגיש (ואני מרגיש אותה לפני הניסיון להסבירה בנימוקים) בלחן. אם באמת המילים האלו צריכות להיות מושרות באנרגיה רוקית, אז הלחן צריך להיות אנרגטי-רוקי בהתאמה. אם אלתרמן כשכתב את המילים חשב על זמרה כמו של סחרוף, אז אלתר (לא שמתי לב קודם לצירוף המקרים!) כשכתב את הלחן חשב על זמרה נוגה, כמו של גל.

(אני מניח שאלתרמן בחר "איילת" ולא "איילה" רק בגלל המשקל.)
מעניין (כה''ב) 434808
(והחרוז...)
מעניין 434849
(איזה?)
מעניין 434869
(''איילת... ללכת'', אפילו שזה לא ממש בסוף שורה...)
מעניין 434871
(וגם לא ממש חרוז... נראה לי מקרי)
מעניין 434873
(יודע מה? יכול להיות)
מעניין 434809
ניטפוק: read. בעבר זה מאוית כמו בהווה (למרות שקוראים אחרת).
מעניין 434811
התגובה שלו רצופה באנגלית לא תקינה, דווקא על זה החלטת להעיר?

האם באמת בשנת 2007 ייתכן שישנם משתמשים דוברי עברית שמסיבות טכניות אינם מסוגלים לכתוב בשפה זו?
מעניין 434818
כן.
מעניין 434821
אפשר לבקש פירוט?
מעניין 434838
זה הכי בלט. red זה אדום...

אני יודע למשל על חבר שלי, שנוח לו לכתוב באנגלית. זה לא שהוא תותח באנגלית כמו שהוא מכיר יותר טוב את הפוזיציה של האותיות על המקלדת.
מעניין 434844
גם אני סבלתי מאותו הסימפטום באיזשהו שלב (בתקופה שבה כמות התכנים העבריים ברשת הייתה מועטה למדי). בכל זאת, מכיוון שלא מדובר ביומן אישי, או כתיבה למגירה, כאשר לא מדובר במגבלה טכנית בלתי פתירה, ראוי לו לכותב להתאמץ מעט למען שאר באי המקום. כאמור, לא מדובר רק בחוסר הנעימות שבקריאת הודעה כזו לקורא ותיק, אלא שאם זו אחת ההודעות הראשונות להן נחשף גולש שזה עתה התוודע לאתר, הדבר עלול להבריח אותו.
מעניין 434868
צודק בעליל
מעניין 435082
מצד שני, גולש שזה עתה התוודע וכולי ונתקל בניטפוקים המרתקים שמוצאים כאן לפעמים(present company excluded), גם עשוי לברוח.
מעניין 435146
לטעמי, חיבור מן הסוג שאתה עושה בין טקסט "גבוה" (טקסט מדוייק ובו בזמן מקיף במובן האינטלקטואלי) לבין מוסיקת מחאה, יותיר את רוב שירי המחאה האמיתיים מחוץ להגדרה וישאיר שם רק את אלתרמן וטום לרר (אם נגזים לרגע).
שירי המחאה החשובים ביותר משתמשים בטקסטים פשוטים במיוחד המדברים לציבור הרחב של מאזיני המוזיקה הפופולרית ורק אופן הביצוע והאינטרפרטציה של המבצע ולפעמים אפילו רק זהותו של המבצע הם שיוצרים את הסב-טקטסט של המחאה.
מרסדס סוסה יכולה לשיר שיר ערש לתינוק שחור ולהפוך אותו לשיר מחאה נגד העוני בדרום אמריקה. זמרי הפולק האמריקאי שכל כך השפיעו על בוב דילן (וודי גאטרי, פיט סיגר, פיטר פול ומרי וג'ון באאז) שרו באלאדות ושירי עם אמריקאיים ורק הקהל הסטודנטיאלי שלהם נסך לתוכם את תכני המחאה). בילי הולידיי שרה סטנדרטים של ג'ז ושירי נשמה ואפילו "פרי מוזר" הדו-משמעי נכתב כמחאה נגד מקרה לינץ' ספציפי ולא ככתב האשמה נגד הגזענות. גו'ני רוטן מהסקס פיסטולס שר את "אל מלכה נצור" וצועדי מצעד זכויות האזרח ששרו את "אנו נתגבר" הם שנתנו לשירי ה"כנסייה" הותיקים את תוכן המחאה שלהם. ואם קוראים את הטקסט של שיר המחאה החזק, האלים והאובדני ביותר של השנים האחרונות (אאל"ט הוא נקרא "רוח נעורים" של נירוונה), הטקסט די בסיסי בלשון המעטה ובכל זאת המילים ביטאו את הזעם והיאוש של קבוצה כנראה רחבה למדי של בני דורו של קורט קוביין. לסיכום אני חושב שצריך לדבר על עומק של טקסט בשירי מחאה במובן אחר מאשר עומק של מאמר חברתי/מדיני/פילוסופי. לרוב דוקא הפשטות והדיבור אל מכנים משותפים רחבים הם שטוענים שיר מחאה בעוצמה מיוחדת.
יכול להיות שפורטיסחרוף יורדים לרמה כל כך נמוכה של השפה שאינה מותירה אפשרות למחאה "גבוהה" (מפני שהיא הופכת את המחאה לבדיחה), אבל עצם השימוש בשפת יומיום אינה בהכרח לרעתם.
אגב, בהפסקות של "רקדן נולד", השמיעו את השיר "לחלום את החלום הבלתי אפשרי" מן המחזמר איש למנשה בביצוע פאנק(?). זה נשמע כמו ג'וני רוטן וטען את השיר הלכאורה מתקתק הזה בעוצמה אפילו של מחאה. מישהו יודע מיהו המבצע?
מעניין 435179
אני מסכים עם כל מילה, חוץ מ"חיבור מן הסוג שאתה עושה". איפה עשיתי חיבור כזה?
מעניין 435253
התיחסתי לנאמר במשפט ''פורטיס וסחרוף הם מוזיקאים נפלאים ... אבל לא הייתי מכתיר אותם כמעמיקים'' וכו'. וכנראה לקחתי את דבריך קצת מעבר לכוונתך המקורית.
אולי מקור הבעיה הוא מלכתחילה בשימוש בתואר ''מעמיק'' לגבי שירת מחאה. שירת מחאה נבחנת יותר בקריטריונים של ''מרגשת'', ''נוגעת'' ופחות באמת מידה של ''מעמיקה''. אם חושבים על כך לא הייתי מתאר את פול רובסון או בוב דילן כמעמיקים, ולתאר את בילי הולידיי כמעמיקה גובל באבסורד (אם כי היא לא כתבה ואפילו לא בחרה את החומר שלה).
אני לא ממש מכיר את השירים של פורטיס סחרוף, אבל בישראל אכן מקובל להפריז בערכם של יצירות (כל סטנד אפ וחיקוי מבטאים הוא סאטירה וכל תחרות כשרונות צעירים היא אבן מכוננת בתרבות הישראלית). מזכרוני, החומר היותר ותיק שלהם,אכן היה אנטי-תזה של מעמיק. הוא היה בעיטה פאנקיסטית לכל עבר וללא שום מטרה ממוקדת.
מעניין 435281
לגבי הפסקה האחרונה, כדאי שתתעדכן (אבל בעצם, אם בעיניך פול רובסון לא מעמיק, כנראה שההגדרות שלנו שונות).
מעניין 435437
אני לא יודע איך ל"אכול" את תגובתך. או ש"היה [בה] צליל זילזול" או שאת נותנת לחוש ההומור שלי קרדיט רב מדי. יכול להיות שבכותבך "אם בעיניך פול רובסון לא מעמיק וגו"' כיונת לשנינה המתיחסת לעומק קולו של זמר הבאס-באריטון המפורסם (דרך אגב אחד הזמרים המוערכים בעיניי).
לגופו של עניין, עלי להודות שאת צודקת. לא הייתי מודע להיקף השכלתו (בעיקר הלינגואיסטית) ופעילותו של הזמר ולכן הערכתו כלא-מעמיק היא חסרת בסיס. להגנתי אומר שהזמר התפרסם כזמר של שירי פולק אפרו-אמריקנים (ומכל העולם) ושירים אלו "עומקם" קשור בד"כ לפשטותם ולאו דוקא למורכבותם הרעיונית. (ושוב נראה שהתואר "מעמיק" הוא לא מתאים כאשר מתיחסים לאיכויות של שירים ובפרט שירי עם ומחאה). אאל"ט old man river נלקח מסרט מוזיקלי וההקשר למצוקת השחורים נבע מן הסאב-טקסט של הסרט יותר מאשר מן השיר עצמו. (אפשר גם לשאול מהי מידת העומק האינטלקטואלי של אדם שייחס לסטלין "deep humanity," "wise understanding," and dedication to peaceful co-existence. ? אולי לכל היותר משהו מסד"ג של סארטר.)
לגבי הפסקה האחרונה, אני מצטער, אך כנראה יש ביננו הבדלי טעם (ולאו דוקא עניין של הבנה). אני דוקא זוכר את פורטיס של "רד מעל מסך הטלביזיה שלי". לי זה נראה יותר סקס פיסטולס מאשר ז'אק ברל או אפילו קורט קוביין. הם צווחו ובעטו לכל עבר, כנראה מתוך נסיון לזעזע את הבורגנים. בשירים שלהם לא מצאתי התיחסות או הזדהות עם מצבו או מצוקותיו של איזשהו חלק מן המין האנושי. נכון שאני לא מכיר יותר מדי את כל יצירתם של פורטיסחרוף, ואם תמצאי אצלם משהו מסוג "ערבב את הטיח אחמד" של אהוד בנאי או "שיר כאב" הבאמת יפה של מאיר אריאל, אאלץ להודות בטעותי גם בעניין זה.
מעניין 435510
לא כתבתי באירוניה או בשנינה, אלא כפשוטו.

שירי הפולק/בלוז/גוספל אומנם פשוטים בד"כ, אבל אין סתירה בין פשטות לעומק‏1. הביצוע של רובסון מעניק להם עומק נוסף, הפעם דרך הקונטקסט - זמר שחור שר את שירי העבדות באולם קונצרטים מכובד ואף מונצח על סרט הקלטה.

בנוסף, מה זה עומק? אני לא מנתחת יצירות כאלה בכלים שבהם אני ניגשת לאלתורים בג'אז או למוזיקה קאמרית או ליצירות של סטיב רייך. יש להם עומק משלהם, שנמדד בסרגל אחר, אם כי אני עייפה מכדי לנתח אותו למרכיביו (ואולי אקום בבוקר עם רעיון איך לעשות את זה).

1 דוגמה נחמדה אחת, לא קשורה לרובסון: http://www.lyon.edu/wolfcollection/songs/southernair...
שיר גוספל בעל תכנים מהברית הישנה (בני ישראל בורחים, השמדת צבא מצרים). המסר הסמוי מדבר על שחרור קרוב מעבדות בארה"ב ורוקם חלום מתוק על תבוסת הלבנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים