בתשובה ליוסי, 05/10/07 20:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזה ספר? הפצצות מהחלל הם אכן נושא שעסקו בו הרבה בשנות ה1950 בארה"ב גם מבחינת הגנה מפניו וגם מבחינת שימוש התקפי בו. עד כמה שאני יודע זה לגמרי אפשרי מבחינת הפיסיקה וגם מבחינת הטכנולוגיה של אז. אלא שהסתבר בסופו של דבר שזה פשוט יותר מבחינה תפעולית לשמור את ראשי הנפץ הגרעיניים על הקרקע ולשגר אותם בזמן מלחמה במקום לשגר אותם מראש ולשמור אותם בחלל (נשק גרעיני דורש תחזוקה שוטפת1). חוץ מזה, טיל ביניבשתי מהסוג שארה"ב וברה"מ החזיקו לצרכים צבאיים, לא שונה מהותית מטיל שמשגר לווינים לחלל, ובאמת הטילים הראשונים ששיגרו לווינים, כולל הספוטניק, היו פשוט טילים ביניבשתיים מוסבים ששוגרו במסלול אחר. בסופו של דבר, פאניקה באמת תרמה הרבה למירוץ לחלל, אבל שלא הייתי אומר שהפאניקה הייתה לא-מוצדקת; טילים ביניבשתיים זה דבר מפחיד מאוד. (גם לוויני ריגול זה לא דבר שצריך לזלזל בו.) 1 בשנות השבעים והשמונים גם האמריקאים וגם הסובייטים עבדו על מערכות ותשתיות שיוכלו לתחזק בצורה שוטפת נשק וציוד צבאי בחלל (זו גם הייתה אחת המטרות המרכזיות של המעבורת עד אסון הצ'לנג'ר), אבל בסוף לא יצא מזה כלום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קראתי את ההודעה של יוסי, הטלת פצצות מלווינים נראתה לי בלתי-הגיונית ומבוססת על חוסר חשיבה אלמנטרי בדיוק מהסיבות שאתה מציין בזכות הרעיון הזה - התהליך לא שונה מהותית מטילים, רק הרבה יותר יקר, *והרבה* יותר קשה להגנה, שלא להזכיר חושף את הקלפים שלך. הצד ההגיוני היחידי בפאניקה הוא זה שאתה לא מציין מפורשות - שבגלל שמדובר בטכנולוגיות קרובות, התקדמות בענף אחד הוא התקדמות גם בשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כן ציינתי מפורשות. מבחינתי זה לא שני ענפים קרובים אלא ממש אותו ענף. מה שאני רוצה לומר זה שדברים אמנם לא התפתחו בכיוון הזה, אבל הם _היו_ יכולים להתפתח בו. דבר ראשון, דווקא יש הגיון בלשמור את ראשי הנפץ הגרעיניים במסלול. זה לא חושף את הקלפים שלך, כי אף אחד לא יודע מה יש באיזה לווין (וגם היום אנחנו לא יודעים, אז אולי השיחה שלנו לא אקדמית בכלל). זה גם יותר קל להגנה, ומאפשר יכולת תגובה שנייה ושלישית במלחמה גרעינית – אפילו אם הושמדת, אתה יכול עדיין להמטיר אש מהשמיים. זה גם לא יותר יקר מבחינת השיגור. בסה"כ זה באמת לא שונה, אתה פשוט משגר את ראש הנפץ הגרעיני _קצת_ יותר רחוק ומשאיר אותו במסלול עד שאתה קורא לו. ואז אתה יכול לתקוף כל נקודה על כדור הארץ כמעט בלי זמן התראה, כי את השיגור כבר ביצעת. הבעיה היחידה היא התחזוקה. אבל בדיוק בשביל זה האמריקאים פיתחו את המעבורת. אם היא היתה מצליחה, ובאמת היתה ממריאה פעמיים-שלוש בחודש, ובעלות נמוכה, אפשר היה להשתמש בה כדי לתחזק ראשי נפץ גרעיניים וציוד צבאי אחר מאוד בקלות (בשלב הזה ארה"ב כבר הייתה חתומה על אמנה שאוסרת על הצבת נשק בחלל, אבל נעזוב). הסובייטים תכננו להקים תחנת חלל צבאית מאויישת למטרות דומות (Almaz). בסופו של דבר המעבורת נכשלה, כי היא ממריאה רק פעמיים-שלוש בשנה, ובעלות גבוהה (ובאמינות נמוכה), אז זה לא קרה. חוץ מזה, אם נחזור לשנות החמישים, איך שהם ראו את עידן החלל היה שונה ממה שקרה בפועל. לנו יש לוויני ריגול ומזג אוויר, אבל מה שהם חשבו שיהיה זה תחנות חלל מאויישות שיושבים שם אנשי צבא (או שירות מטאורולוגי) עם טלסקופים ומדווחים ברדיו מה הם רואים. אז באותה מידה הם יכולים גם להיות מופקדים על מאגר פצצות. פשוט, טכנולוגית החלל לא התפתחה באותו קצב שחשבו שהיא תתפתח, ולעומת זאת מחשבים ואלקטרוניקה כן התפתחו. אז קל לנו יותר לעשות דברים עם מערכות אוטומטיות מאשר לשלוח אנשים לעשות אותם. אבל הם לא היו יכולים לדעת את זה מראש בשנות החמישים, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום לא יודעים מה הפונקציונליות של לוויינים בגלל שרוב הפונקציונליות שלהם היא חיישנים, אנטנות ותוכנה. משהו פיזי כמו פצצות יהיה יותר קשה להסתיר. לכל הפחות, האויב יהיה מודע לאפשרות שיש שם פצצות, אם הן מסתתרות בתוך גוף הלווין. זה היה בזמנו עסק מאוד יקר, להתחיל למלא את השמיים בלווייני דמה, לא? אני חושב שזה יותר יקר משמעותית מהאלטרנטיבות. ראשית, כמו שאמרת, התחזוק צריך להיות אוטומטי. גם אם הטכנולוגיה שלהם הייתה מתקדמת כמו שהם צפו, לדעתי הבלתי מלומדת, לווינים שכאלו היו יותר יקרים מהחלופות. בגלל רמת האוטומציה הנמוכה שהייתה באותה תקופה, אני מצפה שאפשר היה לחסל את כל הלווינים בעזרת מטח אחד של טילים, לפני שמישהו יכל היה להורות להם לשגר, או להגן עליהם איכשהו. יכולת תגובה שניה ושלישית - לווינים ממש לא יותר מוגנים מצוללות נושאות ראשים גרעיניים ובונקרים, והיו לשני הצדדים כאלו, למיטב ידיעתי. (מצד שני, אני לא יודע מה העלות של צוללות ביחס לעלות של לווינים). היתרון של לווינים על טילים בין-יבשתיים נשמע לי פסיכולוגי בלבד - ההבדל שבין עמידה מול אדם חמוש שאין לך אפשרות לעצור את שליפתו, לבין אדם שכבר שלף. אם הייתי רציונלי לגמרי, הייתי מתייחס לאיומיו כשקולים בשני המקרים. זמן ההתראה אכן נשמע לי כיתרון של לווינים. פסקה אחרונה - לא התכוונתי להגיד (להסכים עם יוסי) שלפאניקה מלווינים לא היה שום בסיס. רק הפאניקה מלווינים נושאי פצצות נראית לי כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בקושי יכול לדעת שבכלל _יש_ שם לווין, ובטח שלא לדעת מה יש בתוכו. איך אתה יכול לדעת? על עלות אין בכלל מה לדבר. אתה לא ממש יכול להעריך עלות של טכנולוגיה שעוד לא פיתחת. בסך-הכל הייתי אומר שהפאניקה אכן התממשה, למרות שבדמות של טילים ביניבשתיים. צוללות ובונקרים מתוחכמים פותחו בערך באותה תקופה שבה דיברו על נשק גרעיני בחלל, ולאותם צרכים. עד שנגמרה המלחמה הקרה זה היה מאוד מלחיץ, עם או בלי לוויני ריגול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי בעיקר מטריד מה קורה אם אתה מאבד קשר עם הלווין, או שהתקשורת משתבשת, או שמשהו בו נדפק וכו'. מילא לווין רגיל, אבל כשהוא נושא פצצה גרעינית, נדמה לי ש''לא נעים'' זו הגדרה עדינה, ובכלל, לא בטוח שהוא יפול על האוייבים שלך ולא עליך, למשל (ואם הוא נופל לידיהם ולא מופעל זה לא טוב, וגם אם הוא נופל בכל מקום אחר, כי זה יכול להתחיל מלחמת עולם שלישית בזמן שאתה לא בהכרח מעוניין באחת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זו כבר בעיה בסיסית עם נשק גרעיני בכלל. לכי תדעי איזה טיל שמוצב על הקרקע יירה פתאום ולאיזה כיוון. כבר יצא לי לשמוע כמה סיפורים מטרידים על כמעט-נפגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לפרט על הכמעט-ונפגע, בטרם ידה הקצרצרה של הצנזורה הציונית תגיע הנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דאגה, הכל לפי פרסומים זרים: http://www.darkroastedblend.com/2007/07/thermonuclea... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיון בקישור, נראה שפצצות גרעיניות שנופלות ללא כוונה [בטעות, או כתוצאת תקלה] דווקא מתנהגות כמו פצצות "רגילות". מסופר על מקרים לא מעטים של תקלות ואף לא מקרה אחד של פיצוץ גרעיני [ואני לא מתייחס לאפשרות של זיהום רדיואקטיבי, אלא רק לפעולת הפיצוץ הגרעיני]. נדמה לי שזה לא מקרה...לא מזמן ניסו הצפון קוריאנים להפעיל בניסוי פצצה גרעינית ויצא להם בקושי פיצוץ "רגיל". העסק כנראה לא ממש פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא פשוט" זה לשון המעטה. פיצוץ גרעיני הוא עניין מסובך מאוד ודי קשה לגרום לפצצה גרעינית לפעול שלא באמצעות מנגנון ההפעלה שלה. למעשה, דרך יעילה לנטרל אחת (אם אתה ג'יימס בונד ויש לך 30 שניות לנושא) זה להצמיד לה מטען נפץ קטן ולפוצץ אותו. כמעט בטוח שתצליח לגרום לנזק בלתי הפיך למנגנון ההפעלה שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, בצורה הזאת, כנראה שתזכה לנשום קצת מהחומר הרדיואקטיבי שיתפזר באוויר, אז אם יש לך דרך אחרת, היא כנראה תהיה עדיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני טועה, אבל אני לא חושב שדלק גרעיני לפצצות הוא חומר מספיק רדיואקטיבי כדי להיות מסוכן כלשעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר על פלוטוניום, אתה באמת לא רוצה לנשום אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אז קודם-כל לבדוק בתווית הקטנה אם זה פלוטוניום או אורניום. אם זה אורניום אפשר לפוצץ, ואם זה פלוטוניום -- לנטרל בעדינות, או פשוט לזרוק לשמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לך לזרוק לשמש, אם אפשר לזרוק לחור שחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הפלוטוניום שלי אני תמיד זורק לשמש. זה פח המיחזור האזורי שלנו. Reduce, Reuse, Recycle - זוהי הסיסא שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לאיית את זה ''סיסמא'', אבל כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא האיות הנכון בעברית" זאת הצהרה מרחיקת לכת. העובדה שהאקדמיה ללשון העברית מעדיפה לסיים בה"א את המילים העבריות שמקורן ארמי (דוגמא, גירסא וכד') לא יכולה להפוך בהנף קולמוס 2000 שנות כתיבה לכתיבה שגויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהיה היה, ואף אחד לא מתייחס אליו כשגוי. יש במקרא גם כל מיני צורות יחודיות, וההתייחסות למקורות היא לעולם לא כאל משהו "שגוי", אבל זו לא כתיבה נורמטיבית, ודאי שלא בימינו. בכל מקרה, 2000 שנות כתיבה לא יצרו את הכתיב המלא. החוקים לכתיב מלא הם של האקדמיה, והם קובעים שלא תבוא יו"ד אחרי חיריק אם הוא לפני שווא נח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לא הכרתי את הכלל שאת מדברת עליו. את בטוחה שמדובר ב*כל* מקרה בו החיריק הוא לְפָני שווא נח, ולא רק במקרים בהם הצרוף חיריק שווא נח בא בְּמָקום הצרוף שווא נע תנועה גדולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, יש חריגים, אבל הם לא קשורים למקרה שציינת. מתוך אתר האקדמיה: "אבל יו"ד לא תיכתב לפני אות המנוקדת בשווא נח, כגון שמלה, מכתב, דמיון (=דִּמְיוֹן), חוץ ממילים שבצורת היסוד שלהן נכתבת יו"ד (בכתיב חסר הניקוד), למשל: זיכרונות (צורת היסוד: זיכרון), ניסיוני (הניסיון שלי או שם התואר; צורת היסוד - ניסיון)." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בענייני איות אני לא תמיד מתלהב מהכרעות האקדמיה ולפעמים אני מעדיף את נוחות הקריאה על פניהן. במקרה הזה הפריע לי גם שבלי י' המלה נראית די דומה לקללה נפוצה. לגבי ה-א' בסוף, לגבי המלה הזו (להבדיל, נניח, מ-"כורסה") זה כתיב מקובל גם היום כמעט כמו הכתיב ב-ה' (חיפוש בגוגל: "סיסמה" - 5,350,000 תוצאות, "סיסמא" - 4,710,000 תוצאות, "ססמה" - 148,000 תוצאות, "ססמא" - 70,500). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטטיסטיקה של גוגל היא בעיני לא תירוץ לכתוב באופן שאני יודעת שהוא לא נכון (לא נכון עבורי, מאחר שקיבלתי על עצמי את תקני האקדמיה). אני משוכנעת שחיפוש הביטוי המשוקץ ''במידה ו'' תניב כמות אסטרונומית של תוצאות, ועדיין יצטרכו לכוון אלי אקדח לפני שאוציא אותו מפה או מהמקלדת (בשימוש כמילת תנאי במשפט, לא בהתייחסות אליו כמו במקרה הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משוקץ"? איך מגיעים למצב שבו שגיאה לשונית הופכת ל"משוקצת"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש איש ורגשותיו הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משקצים אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירכם, אם היחיד = ססמא אזי הרבים = ססמאות. אם היחיד = ססמה, הרבים = ססמות...איך זה מצלצל? אגב, הסרתי את ה"יוד"-ים כדי לא להסתבך בשיקוצים, למרות שזה נראה לי כתיב חסר [מדי] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. החלטת האקדמיה: "שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם. דוגמות נוספות: סדנה, טבלה, פסקה, עסקה, קופסה, גרסה. הוא הדין בשמות כגון שאלתה, משכנתה, אסמכתה, אתנחתה, בדותה. יוצא מן הכלל כתיב המילה סבתא." אין בדף הנ"ל התייחסות לצורת הריבוי, אבל זכור לי שקראתי במקום אחר ששתי צורות הריבוי נותרו נכונות באותה המידה (וגם עצם העובדה שאין לכך התייחסות בסעיף מעידה על כך שאין שינוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לכתוב ''ססמא'' זו לא טעות, אלא סתם אי-ציות לכללי ההאחדה של האקדמיה (שכנראה מנסה להתרחק מן הארמית). אני מעדיפה גם כן ''ססמא'' ו''ססמאות'', ובטח ''אסמכתא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין יותר מדי מה "להתרחק", כל שפה עומדת בפני עצמה. כללי האקדמיה (לפחות במקרה הזה) נראים לי הגיוניים: העברית משתמשת בסיומת ה"א לנקבה, הארמית באל"ף, ולרוב במעבר בין שפות מקובל לעשות התאמה של צורת הכתיבה. אני אימצתי את כללי האקדמיה בנושא, ואם מבקשים ממני לעשות עריכה לשונית אני משנה בהתאם, אבל כמו תמיד, אין לי אפשרות (וגם לא רצון) לכפות את זה על אחרים. שכל אחד יעשה מה שהוא מבין, ועדיף שזו תהיה החלטה מתוך בחירה, ולא מתוך חוסר ידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי מתוך בחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח חיפשת את זה http://www.safa-ivrit.org/dikduk/aend.php ובלי קשר, משכנתה? ואחרי זה הם רוצים שיתיחסו אליהם ברצינות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה את האתר כבר שנים, דווקא את העמוד הזה לא קראתי (מה שקראתי לגבי צורת הריבוי היה בספר, לא באינטרנט), אבל זה בהחלט מראה מקום מצויין ויופי של אתר באופן כללי, מומלץ בחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה בטווח שתנשום מהחומר, כנראה שתפגע גם מחומר הנפץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן מטוס אמריקאי טס טיסה שגרתית מעל אדמתם, מבלי שהטייס או שולחיו ידעו שהוא נושא ראשי נפץ גרעיניים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דווקא לא נראית לי בעיה גדולה. כדי שהלווין לא רק ייצא משליטתך אלא גם יחולל התפוצצות גרעינית צריכה לקרות שרשרת ארוכה למדי ובלתי סבירה של ארועים (למשל: שהוא ייצא ממסלולו ויפול לפני שתספיק לשלוח יחידת תחזוקה או להפעיל את מנגנוני ההשמדה העצמית; שהוא יכנס לאטמוספרה ולא יישרף גם אם לא הורית לו לפתוח מצנחים; שפצצה שלא הועברה למצב חמוש תייזם באופן ספונטני וכו'). לפני עידן הטילים המעצמות קיימו יכולת מכה שניה על ידי החזקת צי של מפציצים חמושים בפצצות גרעיניות באוויר באופן מתמיד - זה דבר הרבה הרבה יותר חשוף לתקלות מאשר שימוש בלווינים, ולא במקרה רבים מהסיפורים באתר שהובא כאן השתייכו לתקופה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהסרטים קיבלתי את הרושם שהייתה להם את הטכנולוגיה לדעת כאשר טיל משוגר, ולכן גם כשלווין אולי משוגר. הלווין מרחף מעל כדור הארץ. אי-אפשר פשוט להסתכל לכיוונו? להעריך אפשר. אי-אפשר לדעת בוודאות. אני אישית גם לא יכול להעריך את העלות ביחס לעלות של צוללת, אבל ביחס לטיל בין-יבשתי? נשמע לי בסיסי שידרש פחות דלק ומכשור לשיגור של משהו שצריך להשאר כמה שנים במקום ולתחזק את עצמו, ולו מהסיבה הפשוטה שאם זה לא היה ככה, פשוט אפשר היה לשנות את הטילים הבין-יבשתיים כך שיפעלו באותו האופן בדיוק, להוציא קיצור משך השהיה משנים לדקות (או שעות). מה שאני לא יכול לדעת הוא שהעלות תהיה גבוהה יותר באופן משמעותי. טילים בין-יבשתיים אין לי מושג החל ממתי היו (השכל אותי בבקשה אם אתה יודע ולא צריך לחפש את המידע), אבל הרעיון נשמע לי כיותר בסיסי משל לווינים, כך שבודאי חשבו גם עליו באותה העת. צוללות - אותו סיפור. בונקרים - חשבתי עליהם דווקא בהקשר של המקום לשמור בו ולירות ממנו את הטילים הבין-יבשתיים, אבל עכשיו, כשאתה לא עושה את אותו הקישור האוטומטי בעצמך, אני מניח שגם עם חימוש פשוט של מטוסים אפשר לספק מכה שניה ושלישית, כששומרים כמה שרק אפשר מהמעורב בתהליך בתוך הבונקרים. אני קורא עכשיו את Noble House, ומוזכר שם בחלוף בסיס-אווירי תת-קרקעי ענקי שהסובייטים כביכול בונים (באמצע שנות השישים). יש לזה איזשהו קשר למציאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון – לא תמיד אפשר להסתכל על הלווין. הוא יכול להיות קטן מאוד, לא מחזיר אור, ולהיות רחוק יחסית (מינימום 300-400 קילומטר). עם רדאר טוב אתה בד"כ תצליח למצוא אותו היום, אבל זה לא מובן מאליו. ואם אתה כן רואה, מה תראה? כדור אלומיניום, עם כמה אנטנות ולוחות סולריים. לך תדע אם זה לווין נשק, תקשורת, מדע או תצפית. כמו שאמרתי, התוכנית הייתה להקים תשתית בחלל שיכולה לתחזק נשק. אני לא חושב שהכוונה הייתה שהנשק יתחזק את עצמו. אולי אפילו לו שיתוחזק בחלל, אלא שאפשר להוריד אותו ולהחזיר אותו כל שישה חודשים או כמה שלא יהיה שצריך. ההפרש בין האנרגיה שצריך להשקיע כדי לשגר משהו לצד השני של כדור הארץ לבין לשגר אותו למסלול הוא לא משמעותי בכלל. למעשה, ספוטניק באמת היה הסבה כמו שאתה מתאר. טילים בינבשתיים התחילו בסוף שנות החמישים, יחד עם הספוטניק. ספוטניק שוגר על הטיל הבינבשתי הראשון שהיה לרוסים, ברגע שהיה להם אותו (תוך מספר חודשים, אני חושב). לא יודע על Noble House, אבל יש והיו הרבה בונקרים. בטח שהם עוזרים למכה שנייה, וגם צוללות, אבל נשק בחלל גם עוזר (זאת אומרת, אם זה כלכלי וחוקי, והיום זה "עוד לא" ו"כבר לא"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם באמריקה ידעו על הביניבשתיים של רוסיה לפני הספוטניק? לי ברור למה הספוטניק הפחיד כל כך: השיגור שלו אמר - לכל אמריקאי בעל מקלט רדיו - אנחנו יכולים להגיע אל הבית שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם הם ידעו מה ההתקדמות המדוייקת שלהם, אבל ידעו שהם עובדים על זה. לגבי השלמת הפרוייקט ממש, בין הטיל לספוטניק עברו רק חודשיים-שלושה. הסובייטים לא חיכו הרבה זמן כדי להשוויץ (וגם אנחנו לא, אגב, עם אופק-1). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? חשבתי ש"אופק 1" שוגר על טיל הבחירות של בן-גוריון ("שביט" כמדומני), כלומר פער של עשוריים או יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא... הטיל הבליסטי הראשון שהיה לנו עם טווח בינבשתי היה יריחו-.2 תוך שנה וחצי שיגרנו את אופק על שביט, גרסה מוסבת שלו. (הסובייטים היו קצת יותר לחוצים, כי הם פחדו שהאמריקאים ישיגו אותם. זו גם הסיבה שספוטניק, כלווין, כל-כך לא מרשים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לבונקר מספיק גדול בכדי להחזיק כמות גדולה של מטוסים, וחיבור ישיר למסלולי המראה (אולי אפילו רוב מסלול ההמראה בתוך הבונקר. הנחיתה - כנראה משהו אחר). היה משהו כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו (עדיין יש?) מפציצים גרעיניים באוויר מחוץ לארה"ב בכל רגע נתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזאת לשם מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 458980 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ורוסיה של פוטין הודיעה לפני כמה שבועות על חידוש הטיסות המתמידות של מפציצים גרעיניים - לראשונה מאז תום המלחמה הקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי הסיפור נשמע מוכר. אני יכול להוסיף שהבונקר נבנה מתחת להרים ושהוא הוקם באמצעות עובדי-כפייה או שבויים. אבל אני לא מצליח להיזכר במידע נוסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא פשוט לדעת שעל הלווין פצצות גריניות מן הסיבה שהמבנה שלו לא קונפואמי לפצצה, ומלבד זאת מפני כדור הארץ לא ניתן להבחין בפרוטרוט במבנה של הלווין אם מסלולו גיאוצנטרי (או לפחות לא פשוט לעשות זאת). לגבי המחיר - לא בדיוק חסכו בתקופות מסויימות כאשר הדבר נגע לנתיב חדש של חיזוק הכוח האסטרטגי (היום אולי היו קוראים לכך מכפיל כוח). נזכור גם כי עד לפני שנים לא רבות לא היתה הטכנולוגיה ליירוט לווינים זמינה (וגם היום לא ברור האם היא מבצעית לגבי מסלולי לווינים רבים) כך שהאלטרנטיבה נראתה סבירה לחלוטין ואולי אף מומשה על ידי אחת מן המעצמות של המלחמה הקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסלול גיאוצנטרי הכוונה ללווין שנמצא קבוע מעל נקודה מסויימת (כלומר, זמן הקפתו זהה לזמן סיבוב הארץ על צירו). כדי שזה יקרה הוא צריך להיות בגובה רב (36 אלף ק"מ). משתמשים במסלול כזה ללוויני תקשורת, מסיבות ברורות. שאר (רוב) הלווינים (כך עפ"י ויקיפדיה) הם דווקא לווינים במסלול נמוך (300–1000 ק"מ). מכאן אני מסיקה שאם הלווין הוא גיאוצנטי, הסיכוי שלך לזהות את המבנה שלו או לדעת מה יש עליו כשהוא כ"כ רחוק וקטן הוא אפסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נקרא מסלול גאוסטציונרי (קבוע מעל האדמה), ולא גאוצנטרי (שמרכזו באדמה). כל לוויני כדור הארץ הם גאוצנטריים. כדור הארץ עצמו, אגב, הוא הליוצנטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת את זה. חשבתי שלכך התכוון הכותב בתגובה הרלוונטית. ייתכן ששנינו טעינו באיות, אבל נדמה לי שהכוונה זהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. טוב, אז זה בטח לא רלבנטי לנו. מסלול גיאוסטציונרי הוא לא כל-כך שימושי להפצצות, בדיוק בגלל המרחק. (וגם בגלל שאין הרבה מה להפציץ על קו המשווה, אם-כי אני חייב להודות שהיסטורית, הטיעון הזה מעולם לא שינה הרבה למקבלי החלטות.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן להניח שאילו היה צורך מבצעי חיוני ביירוט לווינים המעצמות היו משקיעות הרבה יותר בפיתוח הטכנולוגיה שתאפשר זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסלולם של הלווינים פשוט וקבוע, ובכדי לשגרם לחלל, נדרשים טילים מדוייקים אף יותר, אז מה הבעיה לשים ראש נפץ על אחד כזה וליירט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה דברים: קודם כל, המסלול של לווינים פשוט וקבוע רק כתיאור כללי. במציאות, הוא מושפע על-ידי גורמים כמו חוסר אחידות במאסה של כדור-הארץ, חיכוך בשולי האטמוספירה, והשפעות של השמש והירח. לשגר לווין למסלול ספציפי זה פשוט יחסית, כי לא אכפת לך בכלל באיזו *נקודה* הוא בדיוק על המסלול, ובד"כ לא אכפת לך אפילו בערך. גם המסלול עצמו לא חייב להיות מדויק על המילימטר - אני לא יודע כמה בדיוק, אבל אני מנחש שאפילו למטרת המדויקות ביותר, כמה קילומטרים זה מספיק. אבל כדי להרוס לווין, אני חושב אתה צריך לפגוע ממש בו, וכאן אנחנו מדברים על עשרות מטרים לכל היותר. מצד שני, כדי לפגוע בלווין לא מספיק לשגר טיל לאיפה שהוא נמצא, אלא אתה צריך להיות מדויק לחלוטין. שנייה אחת מאוחר או מוקדם יותר, והוא נמצא שמונה קילומטרים לפניך או אחריך. הסינים הצליחו לעשות את זה; זה אמנם לא היה ההישג המדהים ביותר בהיסטוריה של החלל, אבל זה בהחלט היה מרשים. יש רעיונות לפתח "לווינים ציידים" שישנו את המסלול שלהם בצורה הדרגתית ויתאמו מהירויות, יגיעו עד אליהם (כמו שחללית עוגנת בתחנת חלל) ואז ינטרלו אותם בכל-מיני דרכים, אבל לא שמעתי על תוכניות קונרטיות כאלה. יש מצב שלווינים כאלה ממילא יעלו יותר מהלווינים שהם מנסים לנטרל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מה שאתה מתכוון לצוד הוא לווין נושא פצצות גרעיניות שמיועדות לעיר הבירה שלך, מחיר המיירט עשוי להיות שיקול משני. יירוט יכול להתבצע גם באמצעים זולים יותר (למשל, לווין עם רפלקטור הניתן לכיוון המסוגל למקד קרינת שמש בלווין אחר - זה ניתן לביצוע באופן מדויק לחלוטין ומיירט אחד יכול להשמיד לווינים רבים, בהינתן מספיק זמן). כך או אחרת, אילו היה צורך דוחק המעצמות היו מפתחות טכנולוגיות יירוט מתאימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנקודה הכלכלית התכוונתי שאם ליריבים יש יכולות תעשיית חלל דומות, אז אז שתצליח להשמיד את הלווין שלו, הוא כבר ישגר שניים להחליף אותו, בזמן שאתה לא תשגר אף לווין משלך. לא משתלם. אתה בד''כ לא יכול לדעת אם לווין נושא פצצות גרעיניות, ובטח שלא לאן הוא מיועד. אלא אם כן יש לך מודיעין טוב. לגבי הרפלקטור -- נכון, את זה שכחתי. אבל אתה צריך מראה די גדולה, שקשה לשגר. כבר נראה לי יותר קל לסנוור אותו עם לייזר או משהו כזה מהאדמה, כמו שהסובייטים עשו בזמנו למעבורת. בגדול, מה שהתכוונתי לומר זה לא שזה בלתי-אפשרי או לחלוטין לא-מעשי, אלא שזה לא כל-כך פשוט -- כנראה מסובך יותר משיגור לווינים מלכתחילה, באותו סדר גודל של מאמץ כמו יירוט טילים בליסטיים, ובטח לא ברמה של ''אין טעם לשגר נשק לחלל כי אפשר ליירט אותו בקלות'' כמו שנשאל כאן קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו האמריקאים פיתחו טיל נגד לווינים שנועד להיות משוגר ממטוסים מגביהי-טוס. ברגע שהתחלת מגובה של חמישה עשר קילומטר כבר הרבה יותר קל להגיע לגובה של מסלול לוויני. הסינים כבר הוכיחו בתחילת השנה יכולת יירוט: כמובן, זה לא אומר שבטכנולוגיה של שנות החמישים והשישים היה קל לבצע דבר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה מחקרים על הרעיון של שיגור לחלל ממטוסים (ראה למשל http://www.airlaunchllc.com/). יש לגישה הזו יתרונות רבים; לאו דווקא שקל יותר להגיע לגובה של הלווין, יותר בכיוון של גמישות ודיוק בנקודת השיגור וזמן השיגור, (אתה לא מוגבל לנקודה של כן שיגור מסוים, ויכול לשגר מכל מקום בהתרעה קצרה) מה שחשוב במיוחד במקרה שלנו. אבל מדברים גם על שיגור לווינים בשיטה כזו בהתרעה קצרה (במקום אלה שהסינים יפילו במלחמה הבאה, מן הסתם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קל יותר להגיע לגובה של הלווין" מהבחינה שהטיל לא צריכה לשאת איתו את הדלק שלקח אותו עד לנקודת ההתחלה החדשה, והדלק שהיה צריך לשאת את הדלק הנוסף, וכן הלאה. מהבחינה הזאת, אני מנחש שהיתרון של שיגור ממטוס הוא משמעותי. מצד שני, ידוע לי שזה בעייתי כשמדובר על שיגור של משהו גדול כמו מעבורת. כשמדובר על משהו קטן כמו טיל, אולי זה כבר בכלל לא משמעותי. דעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קשור לגודל של מה שאתה משגר. משקל הדלק, טיל השיגור, וכיוצ"ב, פחות-או-יותר פרופורציונליים לגודל המטען שתה משגר, והתנאים השונים משנים רק את היחס. לפי מה שכתוב באתר שקישרתי אליו היתרון הוא מאות בודדות של מטרים לשניה, שזה לא מאוד משמעותי בהשוואה לתשעת-אלפים שצריך לעשות כדי להגיע למסלול. בסופו של דבר זה יתבטא בהגדלת המטען שאפשר לשגר עם אותו טיל. אני חושב שזה יהיה מורגש, אבל לא ממש משמעותי, ובכל מקרה הם מפרטים את האלטרנטיבות שם אאז"נ. אבל יש יתרונות אחרים לגובה, למשל שלחץ האוויר הוא פחות מרבע מפני הים, ואז אפשר לתכנן את המנועים כך שיעבדו בלחץ נמוך במקום להתעסק בלהתאים אותם ללחץ משתנה תו"כ שיגור. יכול להיות שהיתרון יותר משמעותי כשלא רוצים לשגר למסלול אלא רק לנקודה בודדת בגובה של הלווין. אבל אפילו SpaceShipOne, שבאמת הגיעה לגובה של רק 100 ק"מ, שוגרה ממטוס לא בשביל יתרון הגובה אלא בשביל בטיחות וקלות תפעול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בשיגורים קונבנציונאליים לחלל יש למשגרים כמה שלבים, ובעצם רוב המבנה ששוגר עושה רק חלק מהדרך, ולא מגיע לחלל. למשל, בקולומביה, שני המאיצים הרקטיים ואף מיכל הדלק הענק משמשים רק להאצה הראשונית, ורכב החלל עצמו שמגיע לחלל קטן בגודלו הרבה יותר מהם. זה די דומה לעיקרון שבשיגור ממטוס. אילו כל העסק היה כל הזמן יחידה אחת בלבד, העסק היה באמת לא יעיל, וייתכן שעד היום לא היו מצליחים כלל לשגר משהו למסלול סביב כדור הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין אחר: מי יכול להאיר את עיני בקשר למה שקורה עם השיבושים של yes? להזכירם, עונת הפוטבול בעיצומה ומתקרב גם טורניר סנוקר כך שמדובר בדיני נפשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעבור להוט. גם אם הבעיה תפתר, שירות שתלוי ברצונן הטוב של אוניות הולנדיות שעוגנות במים הטריטוריאלים של לבנון הוא לא משהו שהייתי מסתמך עליו כשמדובר בנושאים כאלו. (ויותר טוב, תפעיל את קשריך במשרד התקשורת שיתירו כבר לבזק להעביר שרותי טלויזיה רב ערוצית על תשתית הטלפון. גלוי נאות - כותב הודעה זו עובד בחברה המספקת ציוד להפעלת שירותים אלו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשקול בכובד ראש לחזור להוט. כרגע זה לא אקטואלי כי אי אפשר אפילו להודיע ל yes שאני רוצה להתנתק, כך שיש לי זמן להתלבט. עד שהתעוררה הבעיה העכשווית לא היה לי ספק שאני מעדיף את yes בהרבה. (ולשר התקשורת: אבקשך לאפשר לבזק להעביר שרותי טלויזיה רב ערוצית על תשתית הטלפון בהקדם האפשרי. בברכת חברים, שכ"ג) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן (באנגליה) יש שירות שנקרא freeview. לא הבנתי איך בדיוק הוא עובד, אבל עם חיבור של ממיר לאנטנה בלבד אני מקבל טלוויזיה דיגיטלית עם מבחר ערוצים לא מצומצם (שמשדרים בעיקר 24 שעות ברציפות של חברים ותוכניות בישול) ואיכות קליטה טובה טובה משל יס בארץ. אם אתם כבר מדברים אם משרד התקשורת, למה שלא תציעו לו את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בישראל הממשלה מציעה להפעיל טלוויזיה דיגיטלית טרסטריאלית. ההצעה נכללת בהצעת ''חוק ההסדרים'' לכן ברור שמדובר במזימה של באליאאון ונאריאאוצר שמטרתה לדפוק את האזרח הקטן ומיליון הילדים הרעבים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה יעזור לי? אני לא עובד בחברה שמייצרת את המכשירים לשירות הזה. את האמת, אני מתכוון לקנות את זה ברגע שזה יהיה אפשרי - הקליטה עם אנטנה רגילה היא לא משהו ואין ערוץ 10. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב שראית כבר את כל הפרקים של חברים? ואיך לעשות יורקשיר פודינג אתה יודע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש קשור לחלל אז אני אנסה לקטוע את הפתיל באיבו: ניאו-נאצים אנטישמים שיבשו אותם. הם עדיין לא חזקים מספיק כדי להשמידנו, אבל להפריע לסנוקר הם כבר יכולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקוה שידו של דאוקינס לא במעל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שאתה שואל. אין לי מושג, ואפילו אין לי יס, אבל הסיבות שנותנים בתקשורת, של ספינות ביון או מכמים רבי עוצמה נראות לי קצת מפוקפקות. במידה ומדובר בשיבוש חיצוני, יש שני סוגים של שיבושים (ככל שאני מצליח להבין): שיבוש בתקשורת מכיוון התחנה הקרקעית לכיוון הלווין ( ה Uplink), או שיבוש בשידור מהלווין אל עבר הלקוחות (ה Downlink). נדמה לי שיותר סביר להניח שהשיבוש, אם הוא אכן קיים, אירע בU מכיוון שזוית ההטיה של האנטנות אינה כה קרובה לאופק. נניח שיש ספינת ביון שמשום מה מחליטה להעביר את המידע שלה באופן לוויני למדינת המוצא שלה. ונניח שהיא משדרת בתדר קרוב לתדר U האזרחי והלווינים הם בערך באותו איזור. אם כך, אפשר לצפות שהלווין של יס יסונוור מהשידור הזה, אבל אז הייתי מצפה שכל השידורים יפגעו, ולא רק שידורים לאזור גאוגרפי מסויים (בעיתונים אמרו שבהתחלה רק איזור הצפון נפגע). דווקא הפגיעה באיזור גאוגרפי מרמזת על שיבוש ב D. אם הייתי פראנואיד הייתי מהמר על תקלה אחרת ושביס מנסים למשוך זמן עד שהחלק יגיע. היה נחמד אילו יס היו מודיעים אם התקלה היא ב D א בU. דיסקליימר- אין לי מושג בתקשורת לווינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההסברים שyes עצמם סיפקו (לא שמעתי, אבל סיפרו לי) - הרי "מישהו" פשוט הפקיע מהם חלק מרוחב הפס. עפ"ז ה"מישהו" הזה השתמש בפס הזה כדי לטייל בצפון סוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסברים ש yes מספקים משתנים כל הזמן, ונדמה לי שניתן לסכם אותם ב"אין לנו שום מושג. בעצם, איך זה שלווין לא נופל מהשמיים?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אחרי שבוע נטול רשת, איפה משרשרים?) הספר, למי ששאל, הוא זה: ביל ברייסון דיבר על הדימוי של פצצות רוסיות תלויות מעל הערים הגדולות של אמריקה ומשוחררות בלחיצת כפתור (כמובן שבמקרה כזה הפצצות היו פשוט מרחפות במסלול יחד עם הלווין). כפי שנאמר למעלה, ובהתחשב בטכנולוגיה של התקופה, הרבה יותר קל לשגר לפגוע מהקרקע מאשר מהחלל. למרות המוניטין של ביל ברייסון, הספר לא מתיימר לדייק הסטורית. רציתי לדעת אם מישהו שמע על זה ממקור אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |