הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467886
הסטודנטים התחילו למלמל על תביעת האוניברסיטאות/אוצר/מרצים.

מעבר לסתם איום ועשיית שרירים לצורך הפגנה וסיקור תקשורתי, זה דווקא נשמע כמו התפתחות שעלולה להיות מעניינת (אם מישהו באמת עומד מאחורי הדברים ובאמת ינסה את מזלו).

האם יש תקדימים בעולם/בארץ לתביעות מסוג כזה? הרי למרות שהאוניברסיטאות מפרות במידה זו או אחרת חוזה שיש להן עם ציבור הסטודנטים‏1, נראה לי שמאוד קשה להצביע על גוף יחיד שאחראי על הנזקים הכספיים שנגרמים לסטודנטים. הרי מדובר בסוגיה שהיא בעיקרה שאלה של מדיניות ממשלה, לא? בשביל זה המציאו את הבחירות ואת זכות ההפגנה. איך בית המשפט רלבנטי לעניין?

האם יש משפטנים בקהל? האם עו"ד (או חרדי) ממולח, יכול להרכיב כאן קייס (עם סיכוי סביר) לתביעה יצוגית?

____________
1 טוב, הסיפור עדיין לא נגמר. נניח שיבטלו שנת לימודים או סימסטר.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467888
הסטודנטים התחילו למלמל על תביעת האוניברסיטאות/אוצר. המרצים לא בעסק (לסטודנטים אין הסכם עם המרצים).
בלי להיות עורך דין (או חרדי), הרי לו היית מזמין משלוח של נעליים מבית חרושת לנעליים, משלם לו מראש, ואז במפעל היתה פורצת שביתה, ולא היית מקבל את המשלוח, היית תובע את המפעל. אבל בחיים האמיתיים זה כמעט ולא קורה. במפעל פרטי בו המעביד הוא זה שמשלם מכיסו, באופן מפתיע (כמעט ו) אין שביתות. הן המעסיק והן העובדים יודעים כל אחד היכן עוברים הקוים האדומים של הצד השני. מעסיק פרטי לא יתן לשביתה להתמשך יום אחד מיותר בשל משחקי כבוד, כיוון שההפסד הוא מכיסו. מהצד השני העובדים לא יגיעו למצב של "שבירת הכלים", כיוון שהמעסיק יעדיף לסגור את העסק מאשר להגיע להסכם שיגרום לו הפסד.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467907
בואנה, אל תגיד שאתה מציע אוניברסיטאות פרטיות. אה?
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467922
אני לא מבין את העניין הזה של לתבוע את האוצר. מה, אחריות זה טרנזטיבי?

לסטודנטים אין הסכם עם המרצים. אי אפשר לתבוע אותם. המרצים מוסרים את הכדור לור"ה בבעיטה מדויקת.

האוניברסיטאות (ור"ה) ניסו לפנות לבית הדין על מנת לחייב את המרצים לחזור ללמד ולקיים את הסמסטר. הם (כביכול) עשו כל שביכולתם כדי למנוע את הנזק לציבור הסטודנטים (די ברור שור"ה עשה את המהלך הזה בעקבות יעוץ משפטי). זה בית הדין שמונע מהם לקיים את ההסכמים שלהם עם הסטודנטים. מקפיצים את הכדור שלוש פעמים על רגל שמאל ובועטים אותו אל מגרש בית המשפט.

בית הדין מביט בכדור ולא מצליח להבין מה הכדור עושה אצלו. הילדים בכלל לא סיימו את משחק הכדורגל והוא בכלל מתעניין רק ב-NBA. הוא נוזף בפקידי האוצר היושבים על הספסל ומעביר אליהם את הכדור. האוצר בסה"כ מקיים מדיניות של ממשלה נבחרת.

השאלה שלי היא כזאת: למה זה נראה לכולם סביר ששרשרת העברת האחריות צריכה לעניין את הסטודנט התובע? מה זה בכלל משנה אם האוניברסיטאות הן פרטיות או תלויות במדיניות ממשלתית ומימון מכספי מדינה? לדעתי הכתובת ההגיונית ביותר לתביעה היא האוניברסיטאות עצמן. ההסכמים קיימים בין הסטודנט לבין האוניברסיטה בה הוא נרשם ולה הוא משלם את השכ"ל. ההסכם שלו הוא לא עם הממשלה ו/או עם האוצר. אם האוניברסיטאות יצליחו להוכיח שלא היה באפשרותן לקיים את ההסכמים בגלל מדיניות ממשלתית או בגלל התנהגות פקידי האוצר, איך זה מוריד מאחריותן לקיום החוזה? זו תטלת"א‏1. אם הן רוצות להוכיח זאת הן מוזמנות להפנות את תביעותיהן לאוצר, לממשלה, לציבור, לבית המשפט או לאלוהים.

הרי אם אני לא מצליח לשלם שכר דירה בגלל שהמעסיק שלי מלין שכר אז אין שום הגיון בכך שבעל הדירה יתבע את המעסיק שלי. לא?

1 תשובה טובה לתביעה אחרת.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467924
זה לא משנה.
האוניברסיטאות הן גופים מתוקצבים. אם הסטודנטים יתבעו את האוניברסיטאות ויזכו, הרי האוצר ישלם לא בגלל שנבצר מהאוניברסיטאות למלא את חלקן הסכם בשל מדיניות האוצר, אלא בגלל שהממשלה היא הגוף המתקצב את האוניברסיטאות.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467949
אכן. עכשיו השאלה היא אם זה לא משנה או באמת ממש ממש לא משנה, כפי שמשתמע מתגובה 467917.

למרות האמור, נראה לי בכל זאת שיש בתאור בתגובה הנ"ל מספר חורים ושהתשובה לא יכולה להיות כל כך פשוטה (עם העו"ד המיעץ הסליחה). זה נשמע לי כמו הסבר גורף מידי ושמתעלם מניואנסים וטיעונים שבכל זאת ניתן לעלות.

הרי אין סכנה כאן שהועד השובת הוא הועד הנתבע. כאמור, לא יתבעו את המרצים אלא את מעסיקהם. זכות השביתה של המרצים לא נפגעת מאיום התביעה אלא אולי אפילו להיפך - כוח השביתה שלהם *נובע* מהסיכוי של קיום תביעה שכזאת. אם המעסיק לא יכול להתבע בעקבות שביתת עובדים חוקית והדבר מאפשר למעסיק להשתחרר מהתחיבותיו כלפי צד ג', אז לא רק שאנחנו לא מגנים על השובתים, אנחנו פוגעים ביכולת שלהם להפעיל לחץ על המעסיק. זה נשמע כאילו החוק מנסה להגן על המעסיק (שזה המדינה בישראל, בענייני שביתות) בתחפושת של דאגה לועדי העובדים.

אבל נעזוב לרגע את כוונת המחוקק ורשויות המדינה. ההסבר הגורף של "אי אפשר לתבוע על נזקי שביתה" נשמע לי כמו הסבר שמתעלם מניואנסים של השביתה הנוכחית. למשל, יש בשביתה הנוכחית אמירה רשמית של בית משפט שקבע שלא התקיים משא ומתן ראוי ושהצדדים מזמזו את הזמן ללא הצדקה. על פי אמירת בית הדין עצמו, אם בית המשפט היה מאמין שהצדדים עשו כל מה שביכולתם, בזמן הרב שהיה ברשותם, אז הוא היה מחליט על הוצאת הצווים. בית המשפט קבע שהוא לא מאמין שזה המקרה.

נראה לי סביר שאפשר לתבוע את האוניברסיטאות (ובעקיפין את האוצר) על הנזקים שנובעים מהאופן הכושל והלא אחראי בו נוהל המשבר עם המרצים ולא על נזקי השביתה עצמה. מהזכות לשבות לא נובעת הזכות לנהל משברים בצורה לא סבירה ולא מידתית. אם יהיה ניתן להוכיח בבית המשפט רשלנות בניהול המשבר (למשל שהצדדים לא ניהלו משא ומתן באופן מספיק אינטנסיבי ומזמזו את הזמן על חשבון צד ג'), האם זו לא עילה מספיק סבירה לתביעה?
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467917
מבדיקה משפטית שערכנו עם תחילת השביתה, עולה כי אין אפשרות לצד ג' (הסטודנטים) לתבוע גוף שהתקשרו עמו בחוזה (האוניברסיטה) אם הפרת החוזה נגרמה עקב שביתת עובדים חוקית ‏1.
עורך הדין עמו התייעצנו טען שהדבר מעוגן הן בחקיקה והן בפסיקה. מן הסיבה הזו אי אפשר לתבוע את הנמל אם התפוזים נרקבים, או את נמל התעופה אם הטיסה בוטלה ופגישה גורלית לא התקיימה, או את האוניברסיטה אם שכרתי דירה יקרה.
בלי ההגנה הזו, כל שביתה היתה נגמרת באופן מיידי בתביעת נזיקין נגד הועד השובת.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467923
1 ?
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467927
אכן, שכחתי. עורך הדין של האגודה בה אני פעיל הסביר לי שהקריטריונים לחוקיות של שביתה הם:

1. היותה שביתה "כלכלית" ולא "פוליטית", כלומר הדרישות נודעות לתחום השכר והתנאים בלבד. בישיבת בית הדין לעבודה בה נכחתי נאמר כי אחת הסיבות לחיסול שביתת המורים בעזרת צווי מניעה היא דרישתם להורדת מספר התלמידים בכיתה‏1.
2. העובדים מאוגדים באירגון חוקי ומוכר.
3. הנזק הנגרם איננו בלתי מידתי.
4. מתקיים תום לב בניהול המשא ומתן.

1 נראה לי שזה חלק מתנאי העבודה, אבל כנראה שמחינת החוק לא.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467930
נדמה לי שבית המשפט הטיל ספק בקיומו של סעיף 4 מטעם המעסיקים.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467931
אין לי מושג: לא נכחתי בכל הדיון, ולצערי טרם הספקתי לקרוא את פסק הדין (ביליתי היום בחקירה משטרתית בעוון שריפת צמיגים).
יש לינק?
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467932
''אמש הקציבו שופטי בית הדין לצדדים שבוע נוסף לניהול המשא ומתן, וטענו כי לא נוהל עד כה באינטנסיביות הדרושה.''

מתוך הקישור לידיעה שבראש דיון זה.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467935
תודה.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467937
מאיפה הצמיגים?
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467939
קנינו משומשים.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467940
כשקניתי צמיגים חדשים, וגם סתם כשעברתי באיזור של הפאנצ'ר-מאכר הזה, ראיתי ערימה של צמיגים ישנים שם, ללא שום סדר נראה לעין. עכשיו אני מבין - מי שקונה צמיגים משומשים לשריפה, לא מעניין אותו הסוג המדויק שלהם.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467973
סתם מתוך סקרנות: מהו מחיר צמיג משומש למטרת שרפה (להבדיל ממשומש לרכב)? האם יש מחירים לדרגות שונות של משומשות או לסוג הצמיג לפי יכולת הבעירה שלו? והאם המוכר מודע לכך ולוקח זאת בחשבון בעת ההתמקחות?
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467987
בבית מרקחת אתה מתמקח? אז גם אצל מוכר צמיגים להבערה לא. לא בכל מקום מתנהגים כמו בשוק, אתה יודע. מעט כבוד, בבקשה.
כשהייתי בקיבוץ... 467989
פיזרנו מאות צמיגים משומשים על היריעות שאוטמות את התחמיץ. גם אותנו לא עניין הסוג המדויק (פרט לדיאגונלים הישנים עם סיבי הפלדה שהיו פוצעים את הידיים העדינות של עובדי הפלחה, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר).
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467981
אם מותר לשאול
- איפה שרפת את הצמיגים?
- מי המסכנים שהיו צריכים לנשום את העשן השחור?
- וסתם בשביל הספורט, מה דעתך על איכות הסביבה?
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 468351
מצטער על השיהוי.
- הצמיגים נשרפו בשער כניסת הרכבים הראשי של גבעת רם ‏1.
- העשן הסתלסל מעדנות כלפי מעלה, וכך אף אחד לא נשם את האיכס השחור.
- באופן כללי אני בעד. וברצינות - הקמפוס שלנו הוא הקמפוס בעל המודעות הסבביתית החזקה ביותר באוניבריטה (תא מגמה ירוקה פעיל מאוד, ומגמת לימודי הסביבה נמצאת אצלנו). חשבנו על זה קצת, והגענו למסקנה שהרווח שווה את ההפסד. הדיון הזה, אגב, לא מוגבל רק לשריפת צמיגים. הוא מתקיים גם כשמחליטים להפיס פלאיירים ומודעות קיר ולא רק לפרסם באינטרנט, למשל.

הוראות הפעלה:
א. לדאוג שיהיה מטף בסביבה, ולתת רק למפגין אחד להתעסק עם הבערת הצמיג.
ב. לפנות את המפגינים לרדיוס גדול.
ג. לעשות פרצוף כועס (מצטלם נהדר בתקשורת!)
ד. לתדלק בתערובת שווה של בנזין וסולר, בין חצי ליטר לליטר עבור כל צמיג.
ה. להדליק עם מקל.

אם אפשר, כדאי להדליק את הצמיג בשטח האוניברסיטה, ועדיף בתיאום עם מחלקת הבטחון. ככה התחמקתי מתיק פלילי על הפרת הסדר הציבורי.

1 אני הבנדיט בקישור הראשון.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 468373
"הרווח שווה את ההפסד" - זה בדיוק מה שאני אומר כשאני מתניע את הרכב כל בוקר. אוטו אחד קטן, אפשר לחשוב.

(דיסקליימר: לכותב אין באמת אוטו, אבל אנחנו מקווים שזה זמני)
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 468379
כשתמצא אוטו חדש, אנא ודא שהגזים שהוא פולט מסתלסלים מעדנות כלפי מעלה. המודעות הסביבתית מאוד חשובה לנו.
בגזים של רכב זה עובד אחרת 468385
ידידי היקר! מדובר עשן שקוף ויפה ולא באיכס השחור.
הדימוי היאה הוא "נספגים בשקיפות", "מתאדים בעדינות", "מתפוגגים באיבם" או "נטמעים בניחותא".
צמיגת שריפים 468384
אני מודה, גם לי כאב הלב לראות את הצמיגים בוערים.

א. מבחינה סביבתית, אני חושב שההבדל בין הצמיגים שלי לרכב שלך הוא ההבדל בין תכלית ציבורית לתכלית אישית. הנזק הסביבתי "נפל" על 3,000 סטודנטים. אני חושב שלו הייתי רוצה לשרוף את הצמיגים עבור מטרה אישית השיקולים היו אחרים.

ב. במאמר מוסגר, הכאב העיקרי שלי הוא בזבוז הזמן של הסטודנטים (וגם של האגודה, אגב; היו לנו תוכניות נפלאות השנה - וכל האנרגיות שלנו מושקעות בהתחלת לימודים). כשאני מהרהר במחיר הנוראי שהיינו אמורים לשלם - שנה שלמה מחיינו - אני חושב שגם שריפת הצמיגים בעודם על הרכבים של המרצים ופקידי האוצר היתה צעד לגיטימי. ובעצם, גם שריפת בניינים.
468453
"שנה שלמה מחיינו"? למה, מישהו רצה לדאוג לזה שתחיה שמונים ואחת שנה במקום שמונים ושתיים?
כי אני לא יודעת איך זה בגבעת רם, אבל אני בהחלט "חייתי" בשלושה חודשים האחרונים.
נו... חררמפפף 468458
א. שלושת החודשים האחרונים מחיי, ומחיי רוב הסטודנטים שאני מכיר, ההם חודשים אבודים. לא למדנו, והיה כמעט בלתי אפשרי להתחיל עבודה כשהמעסיק לא יודע מתי נפסיק לעבוד נחזור ללמוד. במילים פשוטות, הוחזקנו כבני ערובה.
הבעיה מחריפה עבור סטודנטים שמתכננים לעבוד רק בחודשי הקיץ, ומדובר במספר לא מבוטל של בני אדם. רבים מהם עזבו את האוניברסיטה בשלב מסויים, ואחרים יקלעו לקשיים כלכליים. האם סטודנט שעזב את האוניברסיטה לשנה כדי להתפרנס, ויחזור בשנה הבאה, לא ייחשב בעינייך כמי ש"הפסיד שנה מחייו"?

ב. יש סיכוי מצער שבגלל השביתה אאלץ להאריך את לימודי בשנה. מבחינתי, מדובר באיבוד שנה - שנה בה תכננתי לעבוד, לטייל ולהמשיך בחיי באופן כללי ונגרעה ממכסת השנים הצפויות לי.

ג. היות ואני לומד גם בהר הצופים, אני יכול לספר שאווירת הנכאים ובזבוז הזמן הורגשה במידה שווה בשני הקמפוסים.
נו... חררמפפף 468483
מה שהתרשמתי מכל הסכסוכים שהיו באוניברסיטאות בשנתיים האחרונות הוא שהמנהיגויות של הקבוצות השונות הן צרות אופקים, אגואיסטיות ולכן מישרד האוצר היה יכול לחגוג עליהן. לא היה באף קבוצה מישהו שהיה יכול לאחד את המרצים הבכירים, המרצים מהחוץ והזוטרים, יחד עם הסטודנטים למאבק שהיה נגמר אחרי שבועיים או לא מתחיל בכלל.
א. אסור היה לתת לאנשי כלכלה לשמש כנשיאי האוניברסיטאות. אולי כמנהלי מישנה אך לא נשיאים.
ב. הסטודנטים צריכים להפסיק למלא את תפקיד הלקוחות והאובייקטים שרק מחליטים לגביהם.
ג. היה צריך להיות הרבה יותר נוקשים ואישיים עם הפרופסורים מגידור, קווה וכד'. המרצים הבכירים היו צריכים לנתק איתם מגע ולהסכים לדבר רק עם האוצר. להסכים לדבר עם ראשי האוניברסיטאות רק אם האוצר היה יוצא מהתמונה.המצב המגוחך בו יושבים ראשי האוניברסיטאות, מנהלים מו"מ ואומרים: "לזה האוצר לא יסכים".
ד. לסגור מאבק משותף בין הסטודנטים, הזוטרים, המרצים מן החוץ ובכירים. ההסכם שהיה סוגר את הסכסוך היה צריך לכלול את כל הסגל של האוניברסיטאות -מרצים מן החוץ, מרצים בכירים ומרצים זוטרים. הדבר החשוב ביותר שהיה צריך לעשות זה לשבור את השיטה של הפרד ומשול בה כל קבוצה חושבת רק על עצמה ושתבנה על גבה של הקבוצה האחרת. חבל שאין לאף קבוצה את המנהיגות שתדע לאחד את כולם סביב המטרה של הבראת מערכת ההשכלה הגבוהה בה לא יהיו לקוחות (סטודנטים), אצולה (מרצים בכירים), עובדי קבלן (מרצים מבחוץ) ושוליות (מרצים זוטרים). האוצר לימד את הבכירים מאיפה משתין הדג; הם חשבו שהם אצולה ותמיד יוכלו להיות קבוצה חזקה. השיטה היתה צריכה להיות ממוקדת בגרימת נזק למדינה ולא לסטודנטים כלומר, להמשיך ללמד אך לנתק מגע עם כל פעילות אחרת שאיננה הוראה. המרצים היו נפגעים במחקריהם ובהכנסתם אך זה היה בלתי נסבל לגבי המדינה. כל הועדות היו מפסיקות לעבוד ודברים רבים היו נתקעים.
ד.
ב.
נו... חררמפפף 468486
למה אתה מתכוון "כל הועדות היו מפסיקות לעבוד ודברים רבים היו נתקעים"?
נו... חררמפפף 468490
בשביתה הקודמת המרצים עשו את זה. לתקוע מחקרים (מה שהיה פוגע בהם אבל בראיה לטווח הארוך זה היה כדאי); בטכניון יש הרבה ועדות שמאשרות תקנים, יש מעבדות שבודקות הרבה דברים,למעשה כמעט בכל תחום במדינה יש לפרופסורים ולדוקטורים נגיעה בתנאי שיהיו מוכנים להקריב משהו למען העתיד ולהתחלק עם עוד שותפים. כמובן שהם היו צריכים להעמיד במקום את ראשי המוסדות שללא בושה שימשו כעושי דבריו של משרד האוצר. ראשי האוניברסיטאות צריכים להבין שלא יוכלו לתפקד יום אחד ללא שיתוף פעולה עם האנשים שעובדים באוניברסיטה. בשביל לעשות את זה הם היו צריכים לבצע טרנספורמציה מחשבתית: לקבל את כל שוכני האקדמיה כשותפים -סטודנטים, מרצים זוטרים ומרצים מהחוץ. בראיה ארוכת טווח היה כדאי למרצים הבכירים אפילו לותר על אחוז או שנים של תוספת בשביל לשנות את הדרך בה מתנהלות עכשיו האוניברסיטאות.
נו... חררמפפף 468503
בכל זאת משהו לא מובן לי - הרי נשיאי האוניברסיטאות נמנו כולם זמן רב על הצוות הבכיר, לא? וגם שרת החינוך הנוכחית נמנתה עליו כמה שנים טובות. איך זה מסתדר עם חוסר האמפתיה המוחלט שלהם כלפי עמיתיהם לשעבר?
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467960
תודה!

1. אכן.
3. ימים יגידו :)
4. תגובה 467949

או בניסוח קצר הרבה יותר:
תגובה 467930

למרות התגובות שלי ושל דורון, מסתבר שבינתיים אין לטענות שלי משקל. בית הדין (מפורשות!) קבע ש*כן* מתקיים תום לב בניהול המשא ומתן.

"עם זאת, עד לשלב זה, ניהלו בעלי הדין - האוניברסיטאות, הסגל ומשרד האוצר - את המשא ומתן בתום לב, תוך מאמצים כנים ליישוב הסכסוך, אם כי לא באינטנסיביות הדרושה כדי לסיימו."

שווה קריאה:
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467926
אתה לא יכול לתבוע את נמל התעופה אם הטיסה בוטלה ופגישה גורלית לא התקיימה, אבל אתה בהחלט יכול לתבוע את חברת התעופה אם שילמת לה כדי שהיא תטיס אותך לניו יורק והיא לא עשתה זאת.

___
כן, מה שתקבל זה כרטיס חליפי לטיסה הבאה, או את הכסף ששילמת. (כנראה ש)לא יותר.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467929
אנלוגית, נקבל את שכר הלימוד חזרה, אבל לא החזר על ביטול זמן או שכר דירה.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 467978
האנלוגיה נכשלת בגלל ההבדלים במידתיות הנזק, בפרק הזמן בו הלקוח נעול במצב של חוסר ודאות ובחוסר היכולת של הלקוח להשתחרר מהעסקה ללא נזק בלתי הפיך. בוטלה הפגישה החשובה, אבל תמיד ניתן לרכוש כרטיס טיסה בחברה אלטרנטיבית ולנסות לדאוג לקיים את הפגישה בתאריך אחר.

אם ננסה לעקם את האנלוגיה לחברת התעופה בכוח, כדי לקבל מצב דומה יותר למצבו של הסטודנט הישראלי, נקבל תסריט קצת פחות פשוט (ודי אבסורדי).

רכשת מנוי שנתי לטיסות בחברת התעופה. את המנוי ניתן לרכוש מראש ובתאריכים מוגדרים כל שנה. עובדי חברות התעופה מכריזים על שביתה (שביתת-לא-פתע שהיתה צפויה ע"י ראשי חברת התעופה, אבל ללא קמפיין שמזהיר מראש את רוכשי המנויים). חברות התעופה לא מסתפקות רק באי קיום טיסות עד הודעה חדשה, כל עוד נמשך הסכסוך. באותה נשימה מאיימות חברות התעופה על ביטול המנוי עליו שילמת, מסרבות לתת לך החזר כספי על המנוי ומשאירות אותך במצב של אי ודאות למשך חודשים. לאחר הגעת תאריך האולטימטום עליו החליטה חברת התעופה לבטל את המנוי שלך (ולהחזיר אותך למצב של ודאות ובקרת נזקים) חוזרת בה חברת התעופה וטוענת שהתאריך לא נפל מהשמים‏1. אתה נשאר תלוי באוויר‏1. אינך יכול להתחייב עכשיו על קיום הפגישה החשובה בניו-יורק, גם אם יש באפשרותך לדחות את כל הפגישות החשובות שלך לחודש הבא או אפילו לשנה הבאה.

אני לא חושב שקיימת חברת תעופה שתעז לנהוג כך בלקוחות שלה, ללא חשש מתביעה על נזקי שביתה שכזאת.

______________
1 No pun intended
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 468008
ולכן אני מניח שככל שהזמן עובר, לתביעה יש סיכוי גדול יותר להצליח. ומהסיבה הזו אני משער שהסמסטר, והשנה, לא יבוטלו. הנזק הכלכלי לאוניברסיטה גדול מדי, וכבר עדיף לה לחלק ציוני ''עובר'' בסיטונאות. מצב נוראי.
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 468030
נראה לי שניתן ללמוד משביתת המורים הארוכה ועכשיו גם משביתת המרצים הבלתי נגמרת שהאפקטיביות של נשק השביתה (ובעיקר האיום בשימוש בנשק), למרות שהחוק ובית המשפט מגנים עליו בחרוף נפש, נשחק מספיק על מנת שיש לתת את הדעת על הסטטוס קוו.

אני כמובן לא עו"ד, אבל לדעתי כבר עברנו את הנקודה בה לתביעה *מסוימת*, עם הרכב מאוד מסוים של טיעונים, יש סיכוי מספיק סביר על מנת שהסטודנטים יתארגנו ולפחות ינסו את מזלם. במקרה של התארגנות, הסיכון הכלכלי שבהוצאות המשפטיות יכול להיות סביר עד בלתי מורגש. בכל זאת מדובר בציבור שגודלו עובר את ה-‏100,000 ואת מימון ההוצאות המשפטיות ניתן לפתור.

אני מסכים שלא ניתן לתבוע באופן כללי על נזקי השביתה מהסיבות שהוזכרו מעלה. השביתה חוקית, כלכלית, העובדים מאוגדים, במקרה של אי ביטול הסמסטר הנזק אולי כואב אך מידתי וגם הוסכם שהמשא ומתן מתקיים בתום לב.

אני כן חושב שניתן לתבוע על הנזק שנגרם בשל גרירת הרגלים של הצדדים המעורבים (גרירת רגלים שהיא כבר *מאחורינו* ושבית המשפט כבר הכיר באופן רשמי בקיומה ואף השתמש בעמדה שהיא איננה ראויה בעת נימוק אי מתן הצווים), גם אם הסטודנטים יחזרו מחר להרצאות והאקדמיה תצליח לנהל בדוחק שנת לימודים. יש לנסות לעקר מהשורש את הלגיטימיות המופרזת שבשימוש ב"סחבת" ו"גרירת רגלים" כנשק לקידום עמדה בניהול משברים שמנוהלים על גבו של צד שלישי.

על הסטודנטים לתבוע סכומים קטנים יותר מהסכומים עליהם הם דיברו (לתבוע על נזקים בסדר גודל של מספר שבועות ולא על נזקי כל תקופת השביתה). סכומים שהם אולי יהיו פחות משמעותיים ברמה האינדיבידואלית (תביעה בסדר גודל של אלף, אלפיים, או אולי שלושת אלפים שקלים פר סטודנט), אבל שיזעזעו מספיק את המערכת על מנת ליצור הרתעת המערכות בעתיד ולהחזיר את הכוח, שהיה פעם והתמסמס, לאיום בנשק השביתה.

למה אני חושב שתביעה כזו והנזק הכלכלי שהיא תיצור לאוניברסיטאות/אוצר, היא עניין חשוב, חיובי ועקרוני שעל הסטודנטים לעמוד עליו (למרות הסיכון שבהפסד והרווח האישי השולי במקרה של נצחון)?

בהחלטה של בית הדין לעבודה, מצוטט קטע‏1 מפסק הדין "חברת החשמל" שמתרתו לתאר את התפתחות יחס בית המשפט והחוק הישראלי אל סוגיית השביתה הכלכלית ואיך במהלך השנים התבצע תהליך "כיול" בו עלו למודעות הצורך באיזונים ובלמים שונים בין האינטרסים, הזכויות והפגיעה בצדדים השונים בעת ניהול משברי שביתה. הקטע מתאר את עגון זכות השביתה בחוק ובמשפט הישראלי עד כדי מעמד שאין לערער עליה, את ההגבלות שהוספו על חירות השביתה כאשר זו פוגעת בזכויות יסוד אחרות, את השינויים ביחסי הכוחות וברמות השכר במשק ואת הקושי של המשק הישראלי לספוג נזקים חוזרים ומצטברים.

אני חושב שתהליך ה"כיול" לא הסתיים. צומחת אדישות שלטונית כלפי נזקים שנגרמים לציבור מסכסוכים עם איגודי עובדים ויש לעקור את האדישות הזאת מהשורש, אם אנו רוצים להגן על זכות השביתה. זה לא מספיק לדרוש מהצדדים לנהל משא ומתן בתום לב (אך בניחותה), אלא לדרוש מהצדדים להתיחס במלוא הרצינות לנזקים הנגרמים לציבור הסובל מהשביתה. שביתות שפוגעות בעיקר באזרח הקטן, אבל מאפשרת לאיגודי עובדים ולשלטון לצאת ממנה עם נזקים סבירים, בלי לשלם מחיר על הנזק שנגרם לאותו "אזרח קטן", מעקרת את השביתה מכוחה כ"נשק יום הדין". עיקור זה פוגע באפקטיביות שיש לנשק השביתה בזמן הניסיון להגן על הזכות להשתמש באותו נשק.

לא ראוי שניהול המשבר יתנהל בשיטת "ההאצה האיטית" בה מגיעים לשלב ה"בהול" של משא ומתן אינטנסיבי רק בדקה ה-‏90 ורק *לאחר* שנסובו נזקים רבים ובלתי הפיכים לציבור ולמערכות. יש להתיחס אל השביתה כמשבר אמיתי, כבר מתחילתה (ואף לפני פריצתה). אי אפשר (ואולי אף אסור) לקצוב בזמן את משך השביתה הכלכלית, אבל גם אסור בשום אופן ליצור מצב בו (למרעית עין או למעשה) הצדדים מתיחסים בקלות ראש לנזק שהם מסבים, שהם הסבו או שהם עלולים להסב במקרה של סחבת.

זו הסיבה שאני חושב שגם אם הסטודנטים לא יכולים לדרוש מבית המשפט שיפוצו על נזקי השביתה, עליהם לדרוש מבית המשפט מענה על השאלה הבאה "האם הצדדים יכלו לסיים את המשא ומתן בזמן סביר יותר והאם גרירת הרגלים בעת ניהול המשבר גרמה לנזק לצד ג' לחרוג מעבר לנזק סביר, מידתי ובלתי נמנע בשל קיום השביתה הלגיטימית?".

__________
1
"חירות השביתה הינה זכות חוקתית המעוגנת בחקיקה ובפסיקה הישראלית מאז ימיה הראשונים של המדינה. אמר על כך השופט דב לוין בפסק דין בזק: 'הנה כי כן במוקד דיוננו חירות [השביתה – ס.א.] העומדת ברמת זכות חוקתית המעוגנת היטב במשפט הישראלי על ענפיו השונים – מעמד שמתחזק והולך עם הזמן…'.
השופט חיים כהן הגדיר את זכות השביתה במשפט הישראלי בפסק דין פינשטיין, כ:"… מסורת מקודשת עד כדי שאין מתירים להרהר אחריה עוד".
על גלגוליה של חירות השביתה עמדתי בהרחבה במאמרי...: 'חירות השביתה התפתחה בשלבים. בשלב ראשון, עם הקמת המדינה הייתה חירות השביתה זכות מוחלטת. בשלב השני, הוטלו הגבלות על חירות השביתה, הן על-ידי חקיקה והן על-ידי בתי-המשפט. בשלב הנוכחי נקבע, כי חירות השביתה, כמו כל זכות יסוד הלכתית אחרת, אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין זכויות יסוד אחרות… בשלב השלישי להתפתחות דיני השביתות נקט בית-הדין הארצי מדיניות של ריסון עצמי בכל הנוגע להגבלת חירות השביתה, וזאת במטרה לחזק את חופש ההתארגנות ובהתחשב באי-חידוש הסכמי השכר הכלליים במשק'.
דברים אלו נכתבו בשנת 2000. מאז, התרחשו תמורות משמעותיות במשק ובשוק העבודה. התנהלו לא אחת סכסוכים קיבוציים ארציים ... בקשר עם סכסוכים אלה, הוציא בית הדין הארצי, מעת לעת, צווי מניעה מוגבלים... צווים מוגבלים אלה הוצאו, בין היתר, מהטעמים הבאים: מניעת נזק כבד מימדים שהיה עלול להיגרם לציבור; קידום המשא ומתן בין המדינה לבין ההסתדרות; הפרת האיזון בכוחם של ארגוני העובדים בכלל, ואל מול המעסיקים בפרט. כאשר מחד גיסא, ירד כוחו של ציבור העובדים המאורגן לכדי כשליש משוק העבודה, ומאידך גיסא חלה התעצמות של קבוצות עובדים מאורגנות כגון עובדי הנמלים, עובדי רשות שדות התעופה, עובדי מקורות, עובדי חברת החשמל ועוד; הפרת האיזון בין כוחו של השלטון לכוחו של ציבור העובדים המאורגן; הפער הגדל והולך בין רמות השכר הגבוהות לרמות השכר הנמוכות במשק ועלייה במספר העובדים המשתכרים שכר המינימום; הקושי של המשק הישראלי המתקדם ל"ספוג" שביתות בשירותים חיוניים, וכיוצא בזה.
חרף התמורות במשק וביחסי העבודה בארץ, לא עשה המחוקק לקביעת דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים בשירותים חיוניים.
במציאות זו, התפתחו דיני השביתה בפסיקתו של בית דין זה...".
הסטודנטים: נגיש תביעת ענק אם יבוטל הסמסטר 468352
חן חן עבור התשובה המעמיקה והארוכה.
1. אני מחכה להבהרות בנוגע לתביעה של ההתאחדות הארצית. כשאדע, אשמח לפרסם כאן.
2. גונב לאוזני שהאוניברסיטה העברית שוקלת מתן הנחה גורפת בשכר הלימוד כפיצוי כללי לסטודנטים. אני מניח שמתן פיצוי כזה יוכל לשכך במעט את המוטיבציה לתביעה (ואולי בדיוק להפך).
קט? 467934
קט? 467936
קטנה.
קוצצתי באכזריות.
יש אגודות גדולות? 467938
יש אגודות גדולות? 467941
האגודות של האוניברסיטאות החד-קמפוסיות (טכניון, חיפה, תל אביב וב"ש) הן אגודות "גדולות": יש גוף אחד שמייצג את כל הסטודנטים.

בעברית יש ארבע אגודות (הר הצופים, גבעת רם, רחובות ועין כרם). הייצוג הכללי נעשה על ידי האגודה בהר הצופים. האגודה שלי (גבעת רם) היא אגודה "קטנה" (שישה בעלי תפקידים). בעצם, סטודנט בקמפוס קטן בעברית מיוצג גם על ידי האגודה ה"קטנה" שלו וגם על ידי האגודה הכללית.
אה, לא ידעתי שככה קוראים לכם. 467942

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים