 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מנצל את הדיון לאוף-טופיק מוזיקלי שפונה לאינטלקט האיילי הקולקטיבי. יש הרבה שירים רפלקסיביים, כלומר שירים שמדברים על היותם שירים ("זהו שיר ישן על אניטה וחואן...", "השיר הזה מתחיל כאן…", "זהו שיר אחרי מלחמה…", "this is your song"). אני מחפש שירים שבהם הרפלקסיה היא בין המילים למוזיקה, כלומר שירים שהטקסט שלהם מתאר את מה שקורה עם המוזיקה. הדוגמא המושלמת: "הנה הנה". כשמתי כספי שר "מנגינה שמתחילה נמוך", המנגינה באמת מתחילה נמוך; כשהוא שר "לה במול, פה מינור" האקורדים הם באמת לה במול מז'ור ופה מינור1; וכשהוא שר "והנה היא עולה עולה" המנגינה באמת עולה. עוד דוגמאות, קצת פחות טובות: ב-tiny dancer, המוזיקה באמת מאטה כשאלטון ג'ון שר "slowly", וב-It's oh so quiet של ביורק תרועת הביג-בנד מתחלפת בליווי חרישי כשהיא מגיעה למילים שבכותרת השיר. אז היו לנו פה התייחסויות רפלקסיביות למלודיה, להרמוניה, לקצב, ולווליום. איזה עוד דוגמאות יש? __________ 1. למנטפקים: כן, אני יודע שהרמונית יש שם רה חצי מוקטן, אבל אפשר לחשוב עליו כעל פה מינור עם בס של רה, ולכן זה בסדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השיר ״שירים במיץ עגבניות״ מהאלבום של מתי כספי באותו השם מזכיר לקראת סוף השיר את היותו בקצב שמונה שמיניות (בספרון המצורף כתוב שבע שמיניות, אבל כספי שר שמונה כפי שהלחין בפועל) וכן מציין את אורכו (3 דקות) ואת סיומו (״שמסתיימות ברגע זה, להתראות!״). שיר אחר באותו אלבום (מחרתיים) מסתיים במילים ״ואת המנגינה הזאת אפשר להפסיק״ והמנגינה אכן מפסיקה בדיוק שם. לא שיר, אבל קטע הפתיחה של המופע של גארי שנדלינג היה רפלקסיבי עד כמה שניתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן חייבים להזכיר את ג'ימי אוחנה ששר ממש מזמן ב"מה יש" - 'את המנגינה הזאת, אי אפשר להפסי... - אפשר!' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ימי אוחנה גם בהיום אולי (3:34). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד, לא הכרתי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לאונרד? It goes like this
The fourth, the fifth The minor fall, the major lift |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט! אף פעם לא הקדשתי תשומת לב למילים של השיר הזה, אבל כאן הן בדיוק מתארות את ההרמוניה. תודה גם לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפסד שלך. דוקא מילים יפות. ויש גם "Take this waltz" מהשיר הקרוי בשם זה. וכמובן: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד." תהילים ו' "לַמְנַצֵּחַ עַל-שֹׁשַׁנִּים, לִבְנֵי-קֹרַח; מַשְׂכִּיל, שִׁיר יְדִידֹת." תהילים מ"ה וכן הלאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק יפות - מהיפות ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתהילים הפסוק הראשון הוא כותרת המזמור ולא המזמור עצמו. תוכנו מתחיל מהפסוק השני. כך גם ככל הנראה המילה ''סלה'' שמופיעה שם ולא נראית כחלק מהטקסט. נראה שהיא הוראה לזמרים. כשבדקתי כמה דברים לצורך התשובה הזו התברר לי שמשערים שהמשפט ''והמשכיל בעת ההיא ידום'' מספר עמוס מתייחס כנראה לזמר ולא למלומד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהמדובר בהוראות מוזיקליות לגבי סוג הכלים המוזיקליים והמקהלה המלווים את השיר. בדיוק כמו המילה סלה (''הוראה לזמרים''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא שמתי לב למלים אבל אף פעם לא הבנתי את פישרן (ולא טרחתי לברר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבר אמונה, לפי הפרשנות שלי לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בערך המוטו של חצי משיריו של הכהן הגדול, לא? ________ אם גם משבר האמונה באהבה נחשב, בטח יותר מחצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מסכים עם העלמה עפרונית, פשוט ניסיתי undrstatement לשם שינוי. דוקא התשובה לשאלתך אינה פשוטה, משום שנשאלת השאלה לאילו מילים הכוונה. נטען כי לשיר יש 15 גרסאות ושליאונרד כוהן כתב כ-80 בתים לשיר הזה. כל מבצע בחר מתוכם את אלו שדיברו אליו (והמבצעים רבים מאוד החל מבוב דילן, ג'ון קייל, ק. ד. לאנג וכלה בג'סטין טימברלייק ובחתול שרק). השיר עלה לכותרות בחג המולד 2008, כאשר גרסה של השיר זכתה בתחרות ה- X Factor הבריטית. הביצוע הזה זכה במקום הראשון באחת מרשימות מצעד המכירות של סינגלים. במקום השני היה הביצוע המלנכולי הידוע של ג'ף באקלי והרבה למטה הופיע גם הביצוע המקורי מ-1984. דוקא בעברית לא שפר מזלו של השיר. אני לא אוהב את התרגום של קובי מידן. וגם לא זכור לי ביצוע מרשים במיוחד בעברית. באופן אישי, אני זכור ביצוע שובר לב ושבור במיוחד של חווה פיליפ שהופיע בסרט דוקומנטרי של אחיה מני פיליפ. אפרופו הרשימה של ירדן, ראיתי שהשיר מתואר כשיר רוק למרות שליאונרד כהן הוא לא ממש מה שעולה לנו בראש כאשר מדברים על רוקנרול. תרמו לכך בודאי הביצועים הרבים של זמרי רוקנרול יותר מובהקים. לדעתי, כדי להבין על מה השיר, יש לעבור 2 מסלולים. ראשית יש לקרוא את הבתים השונים כפי שהופיעו אצל מבצעים שונים כדי לקבל את מלוא הקשת של המילים (למשל בהפנייה למעלה או ב-Hallelujah (Leonard Cohen song) [Wikipedia]. שנית צריך לקרוא את ביוגרפיה של כהן שהופיעה לאחרונה: החיים של ליאונרד כהן/סילבי סימונס המשרטטת את דמותו של כוהן כמאהב המתמיד של כל הנשים. רמז נוסף הוא המיעוט היחסי של מבצעות כאשר החשובה בהן היא דוקא ק. ד. לאנג. אני חושב שהשיר הזה עוסק דוקא בנושא השגרתי ביותר בקרב כל כותבי השירים: אהבת גבר לאישה. כדי להצליח בכל זאת לחדש משהו בנושא שכבר נחרש אינספור פעמים, ועל תימות שכבר הועלו באינספור יצירות והקשרים, מגייס כהן את עולם הדימויים התנ"כי המשותף לכל כך הרבה אנשים. הציר של השיר הוא התימה לפיו קיומה של האהבה (בפרט של גבר לאישה) היא ההצדקה היחידה שיש לאמונה באלוהים ובבתים השונים מנסה כהן שוב ושוב לתאר את האהבה הזאת מזויות שונות. שני הבתים הראשונים (למשל בביצוע המקורי (באלבום תנוחות שונות 1984) ובביצוע של ג'ף באקלי) הן ההצגה של הנושא. דוד המלך, היה בעל אמונה חזקה אך רק אהבתה של בת שבע שעלתה לו במחיר כה נורא סיפקה לו את ה"הוכחה" וחילצה משפתיו את ההללויה (praise the lord) לאותו אל שאינו מתעניין במוסיקה. הבתים השונים שהוסיף כהן חוזרים משרטטים קוים מאהבותיו הרבות לנשים רבות. בין יתר הדברים, ל. כהן מספר שהאהבה אינה מצעד ניצחון וכיבוש אלא שירה קרה ושבורה של הודיה. בבתים אחרים ל.כהן טוען שעל אף שכל האהבות (בפרט אלו שלו) מסתיימות בשברון לב ובכאב, הוא תמיד בא אליהן טהור בכוונותיו ומעולם לא התכוון להונות את אהובותיו. ואחד הסיומים הפופולאריים חוזר ומסכם: "ולמרות שהכול הלך והשתבש, אעמוד לפני אלוהי השירה, ועל שפתיי אין דבר מלבד הללויה". שיר על אמונה ואהבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ביצועים לא מעטים של נשים. אחד שחיבבתי פעם היה זה של אליסון קרואו. יתכן שלא הרבה נשים שהן כוכבות מפורסמות בכל העולם ביצעו - זה כבר משהו אחר (אגב, אני תוהה כמה נשים באופן כללי יש במעמד כזה לעומת כמה גברים). משעשע שאתה שואל לאילו מלים הכוונה כאשר אנחנו כאן בדיון על רפלקסיה במוסיקה, כיוון שכהן כבר ענה לך בדיוק על השאלה הזו: There's a blaze of light
In every word, It doesn't matter which you heard, The holy or the broken Hallelujah. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם אתה צודק. אגב, לא מעט מבצעות או שותפות לביצוע, בעצמן בעלות קשר רומנטי עם הכוהן. אולי זה עוד אחד ממאפייניו של ל. כוהן המכוון תמיד לתדר אזנן של הנשים. רבים משיריו, למרות האנגלית, הם באופן ברור שירי אהבה של גבר לאישה, אבל הם כתובים בגוף שלישי ובאופן סיפורי כך שגם נשים יכולות לבצע אותם באופן טבעי. דוגמה מובהקת עוד יותר היא השיר המפורסם ''סוזן'' שדוקא הוא זכה לביצועים נשיים רבים (בראשם ע''י ג'ודי קולינס השמיימית ואאל''ט גם ע''י ג'והני מיטשל). עברתי קצת על ביצועים ישראליים ל''הללויה'' של כהן והמצב באמת רע. ראשית, כאמור, התרגום שאיני אוהב (של קובי מידן) וגם בלעדיו יש כמה ''תאונות רכבת'' ממש קשות. נינט טייב ומארינה מקסימיליאן מבצעות באנגלית. נינט לוחצת יותר מדי והשגיאות באנגלית ממש מפריעות. מארינה השרה באנגלית בליווי שלומי שבן בעברית, עושה חיקוי דראג של מריאן פייתפול בליווי תנועות ידיים משונות. היחידה שיצאה בכבוד מן העניין היא מיי פיינגולד בביצוע מאופק ולא מוגזם. נראה כאילו ההללוייה עשה דרך רבה בארצות הים וכעת כבר מסרב לשוב אל המקור. וכאשר הוא כבר מופיע, הוא מופיע בגרסאות פלאסטיק פופ נוסח גלי עטרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר מה שאתה כותב, הרי ידוע שבאנגלית דווקא גוף ראשון ושני הם נטולי מגדר (I love You) , בעוד גוף שלישי - לא (he loves her/she loves him) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם אתה צודק. העניין הוא שאצל ליאונרד כוהן גם כשהדברים הם בגוף ראשון או שני די ברור שהדובר הוא הגבר. השימוש בגוף שלישי קשור יותר לאפשרות גם של נשים לשיר את שיריו כיון שהכתוב אינו מדבר עליי או עלייך, אלא עליהם, על מישהו שלישי. עניין מעניין נוסף אצל ליאונרד כוהן הוא הדתות שלו. עושה רושם שהוא מצליח להיות יהודי גרוע ובודהיסט גרוע גם יחד. בכלל, האלוהים שלו די נוצרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילוי נאות: המרחק החברתי האינטימי שלי מליאונרד הוא 2 (בהתחשב באלף האהובות שלו זה אולי לא מאד מרשים, אבל בהתחשב בביוגרפיה שלי זה דווקא כן). הגב' המדוברת "בילתה איתו ערב נחמד שנמשך שלושה ימים" כדבריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עשורים מפרידים בין הגברת לכהן והאם מדובר בנערת רוק או במילים אחרות- עד כמה כוכבותו ופרסומו של מר כהן עמדו לעיני הגברת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא צעירה ממנו בערך בעשר שנים, וההיכרות שלהם אכן היתה קשורה להיותו זמר ולהיותה תושבת מונטריאול. אין בידי פרטים מדוייקים כי בניגוד למחזר המצחיק של איימי1 אני לא ראיתי לנכון להרחיב את הדיבור על הבחור בנסיבות העניין. ___________ 1- מה זאת אומרת "?who the fuck is Amy"? ההיא של שלדון. אגב, הידעתם שהשחקנית היא באמת חוקרת מוח? ושהיא נושאת שם משפחה מכובד למדי? Mayim_Bialik [Wikipedia] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ברור שידענו, זה אלף בית של גיקיות באלפיים ועשרז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אני לא ידעתי עד היום למרות שיש המחשיבים אותי לגיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחיינים שלי מנסים לשכנע אותי לאהוב את הסדרה הזאת למרות שאני הכי לא גיק בעיניהם. ציפיתי לאריסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד שאני רוחש לך (ושאף נסק לאור מספר הכהן המרשים שלך), אני לא חושב שהגיקיות שלך התפתחה על ברכי האלפיים ומשהוז1. 1 גם שלי לא2. 2 ולכן, בעוד אני מחשיב את עצמי כחובב אדוק של מד"ב, גיקיות המד"ב של שלדון וחבריו, ששעונה רק על מד"ב פופולרי של סרטים, סדרות טלויזיה וקומיקס, נראית לי שטחית משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממד חדש למספרי ארדש-בייקון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. המעוניינות במספר ליאונרד נמוך מוזמנות לפנות אלי בדואל ולצרף תמונה1. _____________ 1- של הגיטרה שלהן כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של הגיטרה האיטלקית. אולי זה גם יסביר למה שמוליק קראוס אהב יותר מכל לנגן בגיטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן לא נשכח את מילותיו של הרב זצ"ל מאיר אריאל: איך לפעמים אני משתרבבת שולחת משושים עושה טובות עם כל החצוצרה בחוץ וגם זה נחמד -בואי ונביא לך ת'פאנק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב - הביצוע של ג'ף באקלי משודר בגלגל"צ בכל מוצ"ש מיד לאחר מהדורת החדשות של 2 בלילה. בדיוק של שעון שווייצרי. כבר לפחות עשור. כשהייתי בצבא רווח הסבר שבתכנית "קולות החיילים" אחד החיילים ביקש לשמוע את השיר ובאותה שבת אותו חייל נהרג, ולכן משמיעים את השיר בכל שבוע לזכרו. אבל גלגל"צ טענו שאין סיבה ספיציפית מאחורי המסורת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העפרונית הסולנית ניקתה את הגרון, שילבה כנף, זקפה מקור וגם פצחה ברון. ציף ציף, שריק שרק בול בול בול בול ביל בל לה לה לה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני" (<קישור http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&la... "מי שמביט") השיר האחרון בצד א' של הכבש. ויש גם כל מיני שירים עם "I'm gonna say it again" ואז אומרים את זה שוב. ראוי לציון מתוכם I want you המופתי של אלביס קוסטלו, שם הוא שר "I'm going to say it once again 'til I instill it" בקשר ל"הנה הנה" אני זוכר את אהוד מנור מספר שכתב את המלים למנגינה שהביא לו כספי. הוא שאל את כספי למה הצליל הזה נמוך, ומתי ענה באינטונציה האופיינית "כי הצליל הזה הוא (פאוזה) נמוך", וזה נתן לו את הרעיון לכל הטקסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הכבש הששה עשר'' היתה גם האסוציאציה הראשונה שלי, מה שמצחיק הוא שבדור הילדים שלנו, האלבום יצא על דיסק, והייתי צריך להסביר להם למה הכוונה ב''להפוך לצד שני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי את הסיפור על כתיבת ''הנה הנה'', תודה. לגבי הכבש וקוסטלו - זה לא בדיוק מה שחיפשתי, כי אין התייחסות מפורשת ליסוד מוזיקלי, אבל שוב תודה בכל זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Doe, a deer וזו הזדמנות לבקש גם את עזרת הציבור (רב"י, אתה שם?): אני מנסה לאתר שיר מסוים שמבוסס על קטע קלאסי (אולי של באך), ושגם בו שרים את שמות התווים (לפחות בחלקו). מכירים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר עוד פרטים? זה שיר בעברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופסור באך? ויש גם את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פששש, כבוד, ארנבון! יום ולנטיין שמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון. הרבה תודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך פספסתי את זה! קלאסי. תודה גם לך. זה המקום לציין שבאנגלית, "דו", "רה" וכו' לא מציינים את התווים המוכרים לנו בשמות האלה, אלא את הצליל הראשון, השני וכו' של הסולם, מה שהוא לא יהיה. בגלל שהביצוע מ"צלילי המוזיקה" הוא בסולם סי-במול מז'ור, כשג'ולי אנדרוז שרה "דו" הצליל הוא סי-במול, כשהיא שרה "רה" הוא דו, וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשבתי שהשיטה של האמריקאים הרבה יותר הגיונית. אני מניח שאצל האירופאים זה כמו אצלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שאני קורא כאן, בחלק ממדינות אירופה זה כך ובחלק אחרת, ולשיטות קוראים Fixed Doh ו-Movable Doh. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב - אף פעם לא ביררתי, לא יותר הגיוני שדו יהיה = A? מה הרעיון שמתחילים את סולם דו מג'ור מ C? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אני מנחש שזה קשור לכך שבדרך מכוונים כלים יחסית לצליל ''לה'', אבל בעצם גם לא יודע למה בחרו דווקא את ''לה'' למטרה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברים שקופצים לי לראש: התייחסות לכלי נגינה ספיציפיים - למשל ב"כמה יוסי" ברי סחרוף שר "ולשלמה יש גיטרה בצבע לבן" ומיד אחרי זה שומעים סולו גיטרה קצר. יש בערך מיליון שירי בלוז שמדברים על רכבת (גם כמטפורה לבריחה ולחופש) וכלי הנגינה עושים חיקוי די מרשים של רכבת נוסעת. יש גם את "ילדתי שלי, אל תלכי לבדך" שבו התיפוף נשמע כמו גרירת צעדים. יש את הסופר-שטיק בשירי פופ-דאנס, שהזמר צועק and now stop! וכל המוסיקה נעצרת בפתאומיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמן הפטיש, אי אפשר לגעת בזה. שיר בינוני וקליפ שעשה היסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק בפופ-דאנס. גם בשיר המופתי ''הפינאלי'' של הצל משתמשים בשטיק הזה (''עכשיו דממה'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ולשלמה יש גיטרה בצבע לבן" זה קצת פחות מובהק בעיניי, אבל נזכרתי בשיר אחר עם השטיק הזה: ב"שוב הדיסקו כאן" של הדורבנים, יש "גיטרה שעושה [פראזת גיטרה] / וכינורות בטעם [פראזת כלי קשת] / מחלקת נשיפה [פראזת כלי נשיפה] / ובס עם סאונד של פעם [דווקא סאונד בס מודרני...]". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לדעתך זה של סחרוף מובהק פחות מזה של הדורבנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי יש הבדל בין שימוש בכלי נגינה בשיר סמוך לאיזכור "סתם" של הכלי, שאז השימוש הוא מעין עיטור, לבין שימוש בכלי נגינה בשיר שעוסק במפורש בשימוש בכלי נגינה בשירים, שאז זו רפלקסיה. "כמה יוסי" נופל בקטגוריה הראשונה: השיר לא עוסק בשירים - ובפרט לא בעצמו - אלא בזכרונות נעורים של סחרוף; המשפט "לשלמה יש גיטרה בצבע לבן" הוא זיכרון מהגיטריסט שלמה מזרחי. להבדיל, "שוב הדיסקו כאן" הוא שיר דיסקו שמדבר על שירי דיסקו, ואומר מפורשות שבשירים כאלה ראוי שינגנו גיטרה, כינורות וכו' בצורה מסוימת, ואז מדגים. זו לטעמי רפלקסיה. לא מדובר באבחנה מדעית, כמובן. אני מתלבט איך לסווג את "נגני נגני גיטרה…" ב"המגפים של ברוך", ואת הביצוע הזה, למשל, ל"החליל". ראוי לציין החמצה ממטר מול שער ריק: כפי שכבר כתבתי, בשיר "ישבתי על הפנדר" של אריק רודיך, שעוסק בכתיבה של שיר, יש פסנתר אקוסטי, קלווינט, המונד, סינתסייזר לתפקיד הבס, סינתסייזר לכלי הנשיפה, וסינתסייזר "סתם", אבל אין פנדר רודס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''נגני נגני גיטרה'' נשמע לי כמו חבר של כבוד כאן. והרי אין לו שום קשר לטקסט העלילתי הדי מפורט וקוהרנטי של שאר השיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי "מתקנת את הטעויות" https://www.youtube.com/watch?v=LwI71S-akMI | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די מבין את רודיך ז"ל - אתה מצליח לנגן בפנדר כשאתה יושב עליו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה מזכיר את הקטע שסלאש מנגן סולו גיטרה על פסנתר. כשהוא עומד עליו. ______ בסרטון של "גשמי נובמבר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאופן טיפה יותר שגרתי, שיר הפתיחה של פירורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר "שיעור זימרה" מתוך "צלילי המוזיקה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשה המקשה כבר הציע למעלה. תודה בכל אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלמה גרוניך עם "כולם רוצים שירים פשוטים, שירים בשני אקורדים..." כשהשיר עצמו מדגים את הדבר שעליו הוא מתלונן- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם רוצים שירים פשוטים, אז קחו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיר הזה יש דווקא הרבה יותר משני אקורדים. בספירה קמצנית שמעתי עכשיו עשרה. אבל בסטנדרטים של גרוניך זה אולי עדיין מעט, ולכן השורה התחתונה שציין הגלילי - ''כולם רוצים שירים פשוטים, אז קחו'' - היא אכן רפלקסיבית מהסוג שחיפשתי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
while my guitar gently weeps
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמא שאני אוהב במיוחד: בשיר American Pie, כשמקלין שר you both kicked off your shoes ובדיוק נכנס פסנתר הונקי טונק לפני ה man i dig those rhythm and blues! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהקשר אסוציאטיבי - ב"מגפיים אלה נועדו להליכה" של ננסי סינטרה, הקטע המוסיקלי המסיים נשמע כמו טיפוף רגליים, כשהמשפט לפניו הוא: "!Are you ready boots? start walking". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לד זפלין- אין מלא רחמים. The dogs of doom are howling more במיקס המצויין שהרכיב היוטיובר מגרסת האלבום וההופעות החיות אפשר למצוא בסולו קלידים חלק שדומה מאוד לפזמון של "ארץ זבת חלב ודבש" שמתחיל ב: 09:06. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי אין מלא רחמים, קבל לייק, אבל אני לא בטוח שאחד מוצלח שווה עשרה מעיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשממירים מאנגלית לעברית חייבים לשחרר מועקונת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האבנים המתגלגלות באהבה לשווא שני רפלקטיבים - דקה ו- 19 דימוי צפירה כשהרכבת מגיעה לתחנה ובכי כשהיא עוזבת ב 03:56. מופיע בהדגשה באלבום מהופעה חיה לעומת שלל הגרסאות האחרות לשיר. ההופעה בישראל היתה שווה ביותר. אמנם חמסין והקהל עיצבן בצעקות אווו וצילם כל הזמן אבל וואלה, הזקנים נתנו שואו כיפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אנומטופיית הרכבת הידועה בבלוז: יש כאלה שטוענים שכל המקצב המאפיין את הרוקנרול מקורו בחיקוי של שקשוק הגלגלים על גבי הפסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אם כבר מפוחית, סקרן אותי מדוע מקומו של כלי נגיש זול שמוסיף כל כך הרבה צבע די שולי ברוק הישראלי. מעבר להיבט הכלכלי והטכני של הרכב רוק נראה שהקהל הישראלי לא מסמפט את התוצאה שבין התדר שמוציא הכלי, השפה העברית והפורמט (רוק). רק דני ליטני לא וויתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק דני ליטני. גם אהוד בנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, בעיקר בהופעות ונראה לי שפחות מליטני שמחובר כל ההופעה. בכל מקרה מדובר בקומץ וזה קצת מוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ברוק ושארי בשרו אצל האנגלוסקסים מפוחית היא לא כזו נפוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם שמעתי ברדיו הופעה של סי היימן שבה היא הפתיעה אותי לטובה בנגינת מפוחית. בחיפוש שטחי ביוטיוב מצאתי אותה עם מפוחית רק כאן, וזה, לטעמי, נגינת מפוחית די מחורבנת. אף פעם לא הצלחתי להבין את המפוחיסטים האלה שסתם נושמים ונושפים דרך הכלי, בלי לנסות בכלל להפיק משהו קרוב למנגינה של צלילים בודדים, ונשמעים לי אשכרה כמו ילד בגן שמשחק עם מפוחית (כן בוב, אני מתכוון גם אליך!). להבדיל, מפוחית יכולה להישמע גם ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומיננטי וטוב - אבנים המתגלגלות במשוטט החצות (בגירסה מקוצרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם ככה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי עוד אי-רפלקסיה: אני מכיר אי-אלו הקלטות של "זמר מפוחית" של אלתרמן וארגוב, ובאף אחת מהן לא מופיע הכלי. אולי כל המעבדים חשבו שזה too obvious. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפוחית ב ''זמר מפוחית'' היא לא מפוחית פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. אקורדיון, נכון? את זה יש באיזושהי הקלטה של השיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרו ...And the colored girls go? וגם ב"הכל מבינה" של פורטרט רון שר "הזמן יעצור...לכלי נשיפה להלהלהלה" לפני שנכנסים כלי הנשיפה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעמי שמר - הפסנתר - שרה את שמות הצלילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דו הוא דוב לבן צפוני! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהקוטב תמיד עולה המנגינה: לה להלה לה להלה לה להלה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
And the band begins to play וואו, לא חשבתי שיש כל כך הרבה רפלקסיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נעמי שמר אז גם "לשיר זה כמו להיות ירדן" (לא ניר-בוכבינדר!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהטיול לארץ התוים הוא כולו כזה. אמנם תקליט ילדים ונכתב למטרה זו, אבל בכל זאת... למשל "סטקטו לגאטו" (לא מצאתי קישור להקלטה. אולי מאוחר יותר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרשנו אלף מנגינות ואלף הימנונים בסוף מצאנו מנגינה אך אין לנו מילים אה או אה או אה או אה, אה או אה, אה או או... (ולקראת הסוף, נותר רק לצפצף וריאציה על הנושא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה באיזה תוכנית זהירות בדרכים: "והחצוצרה כך שרה שרה שרה מצטרפת הגיטרה טרה טרה מישהו מכה בתוף כה בתוף כה בתוף ולשיר הזה אין סוף אין לו סוף אין לו סוף" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהצד השני, יש שירים שמבטיחים רפלקסיה מוזיקלית ולא מקיימים. באני עושה לי מנגנינות יאיר קלינגר הכניס שמות של תווים בפזמון, אבל תווים אחרים בלחן - יפים מאוד כשלעצמם, אבל בעיני יש בזה מן המבאס. בהשטן ירד לג'ורג'ה דווקא יש מידה של רפלקסיה; יש סולו כינור שטני, של השטן, וסולו כינור נחמד, שאולי אמור להיות של ג'וני. בשני אלמנטים הרפלקסיה נשברת: הפזמון המילולי מונה ארבעה סטנדרטים שג'וני מנגן1, ואחרי כל אחד מהם יש מעבר בכינור, אבל אין קשר בין המעברים בכינור, ובין סולו הכינור הנחמד, לבין ארבעת הסטנדרטים. והשבירה היותר מבאסת של הרפלקסיה, היא סובייקטיבית אבל ברורה כשמש: הסולו השטני הרבה יותר מקורי, מרשים ומגניב מהסולו הנחמד. השטן ניצח. 1 עד כמה שאני מבין את ההסברים ב-The_Devil_Went_Down_to_Georgia> [Wikipedia];. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבשיר "החליל" לא משתתף חליל, לפחות אצל עופרה חזה ויהודית רביץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאד, בגירסה הנ"ל, וזה תמוה. קישרתי למעלה לגירסה עם חליל: https://www.youtube.com/watch?v=t8M7fHgrI-o | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתבקש: Tribute של tenacious D הוא אולי שיא שבירת הרפלקסיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיבוד של מתי כספי לעייפתי https://www.youtube.com/watch?v=TRzrlfmJCWo נאמר: "אך לדבר אחד עדיין מוכן אני כתמול לשמוע קול גיטרות מזמרות וזה הכל." מתי כספי מנגן שם דווקא בפסנתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אכניס כאן אסוציאטיבית את הלינק השגור שלי לביצוע היחודי של נגינת סולו גיטרה על פסנתר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. 1 עדיף על גשמי קסטמיר, מכל בחינה שהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הסתכלת בעיון, אולי אם תתחיל כמה שניות לפני תג הזמן המקושר, זה יהיה ברור יותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |