 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל הכבוד על היוזמה והתיעוד המבדח. מלבד שמץ שמחה לאיד (ממש בקטנה) שמחתי על הפירוט הגישה הקפדנית וחגיגת הסקרנות. לפני הנקודות שדרגתי את דברי הצ'יף: מוות תקבל, אבל עכשיו- פחלוץ. 1. שימוש בכלי או שיטה לא מבטיח שהמומחים מטעם עצמם הכי מבינים בנושא. 2. הכלי לא מיועד לגילוי בורות חללים או מרבצי זהב אלא לשמש כאמצעי ויזואלי ליכולות איברי החישה הרדומים והמנוונים שבאדם. האובייקט יכול להיות כל דבר. 3. אני לא טוען שאין שרלטנים או מאמינים גמורים שמספקים שירות בתחום הבלתי נראה אלא רק מציין שאם אתם ואחרים נפלתם על כאלה שמוסמכים מטעם עצמם קל מאוד לפסול את השיטה או הכלי או הממצאים Ley line [Wikipedia]. 4. השכל הישר. בתקופה שבה התפרסמו באירופה "מומחי איתור" חיפשו זרימות, מאגרים ונביעות תת קרקעיות משיקולים שחלקם נראים פחות חשובים כיום. אדם שהביא לחפירת בור מים לשווא הסתכן באיבוד משרתו ונידוי מהקהילה. נכון, אנשים תמיד האמינו בשטויות אבל לאור הדרישה לממצאים חד משמעים השכל הישר אומר שההתמחות היתה נעלמת לולא תועלת מוכחת. בחברות קדומות ופרימיטיביות יותר המסקנות של "מומחי האיתור" על שיטותיהם הבדילו לפעמים בין חיים למוות. יש עוד עשרות נקודות רלוונטיות אבל מס' 2 הכי עסיסית וספוקית. היא גם מאפשרת לנמר לצאת דופן ולעקוף את השוטה בהליכה. הדאוזר בניגוד למטוטלת ותרופות הומאפתיות מראה את מה שהגוף קולט באופן אלקטרו-מגנטי ולכן על המחושים להיעשות ממתכת מוליכה, רצוי מזהב. הגוף קולט מהסביבה אינסוף סימנים ורק חלקם הקטן מגיע לחושינו או למרכזי הפיענוח. אין לי ספק שכל אחד מהאיילים ובמיוחד האיילות זוכר כיצד הרגיש כשמישהו נועץ מבט בעורפו או את הידיעה המבעיתה שמישהו עומד לצידך ומתבונן בך כשאתה ישן. הבהילות שמגיעה עם התחושה קשורה לתפקוד איברים שטרם נמצא להם זכר במיקרוסקופ. מצד שני, המפקפקים, ז'תומרת האיילים ישמחו לדעת שמשמעות והסברים לחלק נכבד מתופעות פנסטסטיות הונצח לכבודם בשפה- לדוגמא: הידיעה שלמבט יש כוח והשפעה על אובייקט קדומה לגילוי מכניקת הקוואנטום. נעיצה כי מדובר בחדירה למה שמכונה כיום המרחב האישי (במקור הילה). עורף ממספר סיבות ובקצרה -בגב יש איברים שבין היתר מספקים שירותי חישה שנועדו להתרעה מפני סכנות (להבדיל ממוסר כליות שמתריע מסכנות רוחניות ללא חישה). מכאן הביטויים "נועץ מבט בעורפו", "עיניים בגב", "back of mind" לצד ביטויים קשורים כמו "מבט יוקד" ו"שערותיו סמרו" -למי שבמקרה יש שערות בגב. בשפה יש שלל ביטויים שמתארים תופעות ותפקודים שנשכחו והמכשיר "משקף" בדרך ויזואלית חלק קטן מהם. כל בעל יושרה עם וללא קשר לרמת הציניות והספקות יכול לאמן את עצמו בגילוי איתור ותרגום שאינו מבוסס ראיה ולבצע מבחנים סטטיסטיים מתקדמים בהרבה. אימון מתקדם ניתן במסגרת מנוי חודשי בהנחה למצטרפים לשנה מראש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד על התגובה המושקעת. אני מניח שלא תהיה לך בעיה לתאר ניסוי שידגים את טענותיך. הדרישה הבסיסית: להסכים מראש על מה שמוגדר כהצלחה. אם תוכל גם לארגן בפועל ניסוי כזה: זה יהיה בכלל נהדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב: התחושה שתארת מוכרת לי וכמובן שבעקבות קריאת הודעתך הרגשתי שמישהו מסתכל עלי. הסתכלתי אחורה וראיתי שאין אף אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לתגובתו של צפריר: קל מאד לערוך ניסוי שיבדוק אם אתה מסוגל להרגיש שמישהו מביט בך מאחור, ואפילו לא צריכים לחפור 60 בורות לשם כך. אם אתה חושב שאחרי קצת אימונים תוכל לעבור בהצלחה ניסוי מבוקר, מליון דולר מחכים לך אצל ראנדי (או, אם אתה מעדיף משהו מקומי: אני אהיה מוכן להתערב איתך על כל סכום שתבחר, ובלבד שהוא יהיה גדול מספיק להצדיק את הטירחה שלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסת משפט ששווה להתעכב עליו: "התחושה שתארת מוכרת לי". - מוכרת למרות שמדובר בשטויות ברוטב פלפל צ'ומה. דוגמא לכך שחונכנו להסתייג מכל מה שלא הוכח "מדעית". כאילו מישהו משניכם לא מכיר את התחושה- והאישור שקיבלה. מתוך נימוס הייתם אמורים לשאול אם הנמר מעוניין בחשיפה לפני ההצעות אבל הבנתם מה שרציתם ומיהרתם למסקנות. הרי לא טענתי שתמיד אחוש כשמישהו מביט בי מאחור או שאמצא בקבוק קינלי בחומסמה אלא שיש יכולות חישה "פנטסטיות" שניתן לאמן אותם. למרות שהתאמנתי על דברים "פנטסטיים" שונים אני די בטוח שארגיש אם מישהו ייכנס ל"מרחב האישי שלי" גם כשאני ישן. שים לב, יש אותיות הקטנות- בסביבה שקטה אבל לא מוחרשת. מדובר בציוד רגיש שמושפע מרעש לבן והסחות דעת. אם תעמוד בהופעת רוק כתף אל כתף עם מספר אנשים ובווליום רצחני לא בטוח שתשים לב לנוכחות של אדם נוסף. אם תטייל בשדה ומישהו יצפה בך מבלי שהבחנת בו הסבירות שתבחין בנוכחותו תעלה. אם המישהו טעון לגביך או לגבי מעשיך הסבירות תוכפל. כנ"ל אם המישהו ניחן במיינד עוצמתי. יש עוד מרכיבים ומשתנים- למשל מזג האוויר, מצבי רוח, ביוריתמוס, טרדות, ריכוז, קצב פנימי ושאר ירקות שלא יעזרו לאשר או לשלול אבל הם משפיעים וקיימים. אולי תבחן עם עצמך. תתקרב למישהו מאחור בשיא השקט עד למרחק נגיעה ותראה מה קורה. לעצם נסיון הפיחלוץ -אני שוקל להעמיד את עמוד הקלון בכיכר המרכזית ותוהה לגבי החבל הראוי. חשבתי על אתגר טלפתי אינטרנט שתכננתי לפני עשור עם קבוצה של בעלי ניסיון בתחום. מתחבט לגבי המתכונת הראויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח להבין אם מדובר "בשטויות ברוטב פלפל צ'ומה" או שיש לך יכולת להרגיש כשמישהו נכנס ל"מרחב האישי" שלך או איזה דבר "פנטסטי"1 אחר. אבל מאחר ואני לא מבין כמעט כל מה שאתה כותב, זה לא מפתיע במיוחד. ____________ 1- האם יש צורך להזכיר את הקשר בין "פנטסטי" ל"פנטזיה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמאחר והמרחב האישי מוגדר בדרך כלל כקטן ממטר, לרובנו יש יכולת לא רעה להרגיש שמישהו נכנס אליו, אבל מסיבות פרוזאיות למדי ולא פנטסטיות כלל. כשאובייקט בגודל אדם - מטר שבעים על חצי מטר בשטח מתקרב אליך למרחק מטר, הסיכוי שלך לאכן אותו - באמצעות שמיעת הרעשים שהוא עושה (אני שומע את הבנות שלי נושמות בחדר השני כשהן ישנות, מרחק תשעה מטר לפחות), ריח, תחושת תזוזת האויר ועד ראייה פשוטה (מספיקה תזוזת ראש קלה כדי שהראייה הפריפראלית תכסה חלק ניכר מהמרחב הקרוב מאחוריך) - הוא גבוה מאד. כמובן שהנמר מתכוון למשהו מעבר לזה, אבל במקרה הספציפי הזה הוא די מיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. הנושא המקורי היה היכולת להרגיש כשמישהו שנמצא מאחריך מסתכל בך. אני לא מערער על הקביעה שאם מישהו נושף בעורפך ממרחק שני ס''מ יש סיכוי טוב שתרגיש את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. הנושא המקורי היה היכולת להרגיש כשמישהו שנמצא מאחריך מסתכל בך. ____________ לי ברור שחירפנת עדר איילים. מהיכן הקביעה שזה הנושא המקורי, הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת "מהיכן הקביעה שזה הנושא המקורי, הא?" בוא נראה: ב תגובה 674601 כתבת: "אין לי ספק שכל אחד מהאיילים ובמיוחד האיילות זוכר כיצד הרגיש כשמישהו נועץ מבט בעורפו". ב תגובה 674606 עניתי על זה: "קל מאד לערוך ניסוי שיבדוק אם אתה מסוגל להרגיש שמישהו מביט בך מאחור" ובהמשך אתה שיגרת את תגובה 674610 שרובה עוסקת בעניין הזה עצמו, כולל המשפט:"אם תטייל בשדה ומישהו יצפה בך מבלי שהבחנת בו הסבירות שתבחין בנוכחותו תעלה." האם זה עונה על התמיהה שלך, הא? אחר כך עברת לדיון עם יובל ואחרים על תחושות אחרות שלגביהן אין לי דיעה, ולאחר שלא צמח יותר מדי מהפתיל ההוא ראיתי לנכון להזכיר לך את ההצעה המקורית שלי. לגבי נושאים אחרים שהעלית בפתילים שונים: 1. חשיפה: אם אינך איזו אישיות ציבורית שפניה מוכרים אותה "חשיפה" שלך לא מחייבת לגלות מי אתה, מה שימך, מה מס' הת"ז שלך, איפה אתה גר או כל פרט אחר מלבד איך אתה נראה. אז אני אדע איך אתה נראה, אתה תדע איך אני נראה, ועד שגוגל ילמד לאתר פרצופים הפרטים שלנו יישארו מוכמנים (בעיה? בסדר, לא יהיו עימנו שום טלפונים סלולריים דלוקים או מכשירי צילום והקלטה כלשהם, כך שגם גוגל לא יוכל לעזור אפילו כשהוא יגדל ויחכים מאד). חוץ מזה, אם כדבריך מדובר במשהו ש"כל אחד" יכול, למה לא תעשה את המצווה בידי שליח מטעמך אחרי שתבחר את המוכשר שבמכריך שרוצה לחלוק איתך 50,000 ש"ח או משהו כזה (אם צפריר במשחק, אנחנו כבר מדברים על 100,000 ש"ח) ושאין לו פחד מפני חשיפת פניו בפני שנים או שלושה אנשים זרים? אם כדבריך "כל אחד" יכול, לא צריכה להיות כאן שום בעיה אמיתית. יש אמנם בעיה שצריך לפתור בעניין המחוייבות לתשלום שמחייבת צ'ק בנקאי שיופקד בידי מישהו שאתה ואני סומכים עליו ושישמור על האנונימיות שלנו, אבל הבעיה נראית לי פתירה אם היא תהיה זאת שעל פיה יקום או יפול דבר (כך אני אעשה זאת: אתן למכר שלי צ'ק בנקאי משלי, הוא ישלח צ'ק בנקאי שלו לאותו בורר, ואם אפסיד בהתערבות הוא יפדה את הצ'ק שנתתי לו. אחרת נשמיד הדדית את הצ'קים). אם כך אפילו הבורר לא יידע מי אני, אלא רק שאני מכיר את אדון אבי בן-צבי מרעננה. לא משהו שיגרום לי להזיע בלילות שמא מר בן-גביר בדרכו לשוחח איתי על עמדותי הפוליטיות, או, גרוע מזה, אלפי איילות צובאות על ביתי כשבפיהן מגוון הצעות מגונות. 2. הסברתי כבר בתאור התכנון הראשוני למה שימוש במחשב עדיף על פני הטלת מטבע ("איתכם בחדר גם נסיין או שניים, שכמוך, גם הם לא יראו מה התוכנה אומרת לעוזר"), אבל אם זה מה שמפריע לך, אפשר לעשות את זה כמובן גם בהטלות מטבע (זה קצת יקשה עליך ואני משאיר כתרגיל לקורא את השאלה למה, ולמה נסייני הדאוזינג לא הטילו מטבע ליד כל בור במקום השיטה המסורבלת קמעא של הפתקים) או בטכניקה אחרת שאינה מחייבת מחשב, למשל שליפת פתקים שהוכנו מראש כמו שנעשה בניסוי הדאוזינג. למעשה משיכת פתקים משקית באמת מספקת אותי לחלוטין כי השיטה הזאת מאפשרת לאמת בדיעבד שהעוזר אכן ביצע את מה שנכתב בפתק בלי שצריך לחשוף את הנסיין למידע הזה לפני סיום הניסוי, כך שאפשר לשכוח מעניין המחשב. חשבתי שזאת תהיה הזדמנות בשבילי להביס את העצלות הטבעית וללמוד קצת פייטון, אבל נחכה להזדמנות אחרת (וממילא המחשב הנייד שלי מקולקל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא בטוח שאני ואתה משתמשים במילה "גרוע" באותו אופן. 2. פייתון, לא? כמקובל עבור th, אם כי גם במונטי פייטון זה הכיתוב העברי הנפוץ (או שלא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק בהחלט: לא רק שאני לא יודע פייתון, אני אפילו לא יודע לאיית פייטון! (רציתי לאיית נכון הפעם, אבל המשפט היה יוצא עם סתירה עצמית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא, על אף טעות האיות אני נהנה לקרוא לחלק ממכרי העוסקים בתחום ''פייטנים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שיוצרי הפייטון/פייתון הצהירו שהשפה קרויה על שם מונטי פייטון, כך שהאיות הנ"ל דווקא נכון. מקור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין, גם האיות הנכון של המונטים אמור להיות פייתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מונטי פייטון - 34,600 תוצאות בגוגל מונטי פייתון - 37,400 שקול למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וממתי גוגל (או ההמון) הוא האוטוריטה לבחינת מה נכון לשונית? אני מניח שהשלב הבא יהיה להחליט האם חיסונים גורמים לאוטיזם על פי מספר אתרי האינטרנט שגורסים כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוב אמנם לא קובע את הקשר בין חיסונים לאוטיזם, או את גודלו של פי, או את מסלול כוכבי הלכת - אבל הוא בהחלט קובע מהו השימוש הנפוץ בשפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצוי אינו מצוי, והנפוץ אינו נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפט עגום. אבל המציאות, לשמחתי הרבה, לא עובדת לפי החוק הזה. ___ ועכשיו אנחנו כבר נכנסים לדיון פילוסופי שסופו לא יראה באופק. יודע מה, שיהיה פייתון. מה אכפת לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא פילוסופיה, שפה היא אחת הדוגמאות הנפוצות למקרה שבו יש טעויות נפוצות מאד, מה שלא גורר שהן "נכונות". לשפה יש חוקים, זאת לא דמוקרטיה ולא תוכנית כבקשתך, ולכן מה שקובע אילו החוקים ולא דעת הרוב. ישנם אכן מקרים מסוימים שבהם החוקים משתנים כדי להתאים לקהל, אבל זה יוצא מהכלל שאמור להראות על הכלל. אני מסכים שפייתון/טון היא לא מהדוגמאות הצורמות יותר לאוזן או לעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שטענתי בתגובת הבכורה1 שלי באייל שנגעה לטהרני השפה - יש מי שקונה אוטו, ויש מי שהאוטו קונה אותו. __ 1. והמביכה למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן ממקום אחר קישור לכאן ולכן אוסיר הערה כאן: אני מכיר רק את "פייתון". למיטב ידיעתי זה הנוסח שנחשב נכון. בכל המקומות היותר "רשמיים" שראיתי כתוב "פייתון". לדוגמה: * http://wiki.python.org.il/?title=Special%3ASearch&am... - תוצאה אחת * http://wiki.python.org.il/?title=Special%3ASearch&am... - לא מעט תוצאות, כולל כותרת הדף של התוצאה הבודדת הקודמת ההרגשה שלי היא שמי שמעורבים בפועל בעבודה עם השפה מכירים את הנוסח הזה. ואמנם התוצאות של חיפוש "תכנות פייטון" מעלה אצלי בעיקר תוצאות של "פייתון" עם מספר תוצאות של מי שלא מכירים את השפה הייטב. אז לא לגמרי בטוח שמונטי הוא פייתון (בהתחשב גם בט' של מונטי), אבל אני די בטוח ששפת התכנות היא פייתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, אני עוד המום מגאליבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומזה שגניטה זה בעצם ז'ניטה התאוששת? אני עוד לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מונטי מקורו ב monty בעוד פייתון מגיע מ Phython אוף, כמה טירחה בשביל לשלוח משפט אחד לאייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בגלל זה כתבת שניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השני היה בעקבות ההמלצה של כהנמן לא לסיים במקום הכואב. אגב, אני מיישם את ההמלצה המפורסמת של כהנמן (הוזכרה בין השאר ב תגובה 295746 הידועה בזכות הערת הרגל המטופשת ביותר שנכתבה אי פעם באייל) בצעדות שאני עושה כמה פעמים בשבוע כדי לא למות בדיוק יום אחד לפני שהרופאים מוצאים את סוד נעורי הנצח: אני תמיד בוחר את המסלול כך שהקטע האחרון יהיה בירידה. מכאן אתה יכול להבין כמה אני אוהב את ההליכות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון הזכיר לי את הבדיחה על כך שמזוכיסט אוהב להתקלח במים קרים. אז הוא מתקלח בחמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה במקרה עושה את הצעדות האלה בבוקר מיד לאחר שאתה קם אז אולי גם הן יכולות להיות מוגדרות כ-"הערת רגל". ______________ איפה טריליאן שתביא לנו איזה מאמר חוצב-להבות של האקדמיה נגד התרגום המילולי התמוה והמכוער הזה? "הערת שוליים" כבר לא טוב? דווקא אחלה סרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגום הזה נעשה בקריצה ולא, אני לא עושה אותן בבוקר. עד שעות הצהריים המטבוליזם שלי הוא כמו של חילזון קטטוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... אז אני באמת מקווה שאתה לא יוצא עד אז מהבית. אצלנו בשכונה עושה רושם שעד הצהריים כל החלזונות הקטטוניים נדרסים עד הצהריים. לא יודע למה, אבל הרושם שלי הוא שהשנה יש אצלנו הרבה יותר חלזונות מבשנים הקודמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו (מרכז הארץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם הצהירו שזה על שם מונטי פייתון שקרויה על שם נחש הפיתון. לפחות לפי ויקיפדיה: Monty_Python's_Flying_Circus#Title [Wikipedia] מעניין מה היה קורה אם היו קוראים לתוכנית A Horse, a Spoon and a Basin. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה, The Black Vegetable | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בנוגע למקור, ויש לך בסיס איתן לפניה לאקדמיה ללשון בדרישה שהשפה תיקרא פייתון בלבד (ועל הדרך ''מונטי פייטון'' יקבע כ''מונטי פייתון'' בלבד). אבל בנתיים נראה שהשימוש בשתי הצורות נפוץ למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על המקום שכיכב בסרט משנות החמישים (ועוד אחרים) ובסדרת טלויזיה קלאסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא אכן ראוי ל-ט'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האומנם? תגובה 674610 הרי לא טענתי שתמיד אחוש כשמישהו מביט בי מאחור או שאמצא בקבוק קינלי בחומסמה אלא שיש יכולות חישה "פנטסטיות" שניתן לאמן אותם. ___________________ למיטב ידיעתי התייחסתי בפתיל לטלפתיה, גרפולוגיה, חישת עצמים, נוכחות של אדם וכן, גם חישת מבט בעורף כיכולות פנטסטיות. מכל אלה מבחן נעיצת המבט, כפי שניסיתי להסביר לך ולרון תגובה 675121 ולאחרים הוא כנראה המורכב ביותר לביצוע -ולא בגלל האדם הקולט. כתנאי לקיום הניסוי צריכים בצד המשדר אנשים לביצוע "פעולות ראיה" שחלקן בלתי רצוניות או נתונות לשליטה. אולי מבחינת אנשים מסויימים שמנסים להוקיע את הבלתי ניתן להכחשה חוש הראיה פועל באופן אחיד וחד גוני אבל במוח מסתבר מעורבים אלמנטים שונים בסוגי התבוננות וראיה שונים. עד כמה מסובך להבין שהצורך בקבלת מידע אינו שווה? לכן, כשכתבתי נעיצת מבט התכוונתי בדיוק לזה -נעיצת מבט. מדובר בהתבוננות או ראיה "בעצימות גבוהה" שמתרחשת באופן ספונטני ובלתי ניתנת לחיקוי או חזרה רציפה מספר פעמים משום שהאפקט שמתקבל בחזרה שונה. אני לא יכול לנעוץ מבט כרצוני ככל שארצה ומתי שארצה ואני בטוח שגם אתה ואחרים. לא אכנס להסבר נוסף על ההבדלים אבל אשאיר לך את הביטוי "רושם ראשוני" כמסגרת חשיבה שיכולה להוביל אותך למעיין שבו נמרים אורבים לציד תובנות תמימות לפנות ערב. אגב שוטה, במקומך הייתי מזנק על אזכור הטלפתיה ומנסה לסחוט מהנמר הסכמה לניסוי שסיכויו להרשים נמוכים בהרבה. ועוד משהו, מהלהט שבדבריך אני מתרשם שאתה עדיין חושב שעצם הדיון הוא יכולות הנמר למרות שהסברתי מספר פעמים ובבירור שלכולנו, אפילו לך- יש יכולות "פנטסטיות". ולמה יש לך אוזניים גדולות כל כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענת שמתיד תחוש? אבל האם תחוש בהסתברות מספיק גבוהה יותר ממה שאפשר להסביר באקראיות. גם זה בעיקרון מספיק טוב (אבל כאמור, צריך להסכים מראש מה נחשב "מספיק טוב". בניסוי במאמר דובר על 13 מ־15. ככל שבודקים יותר פעמים הרף יורד). ואם אין לך יכולת כזו אבל אתה בטוח שאם קצת אימון תהיה: קרא לנו אחרי האימונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר שבתבנית הטיעון הנגדי האהובה עליך אתה מוצא טעם כי בעיני הדרך להבנת העקום מאליו ע''י הכנסת מילים לפיו של האחר וסילוף הכוונה קצת תפלה. נסה להבא להבין מה נכתב במקום להיתפס כהרגלך, לשולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל שאלה היא שאלה רטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי על עשרות סיבות פרוזאיות כשנתקלתי לראשונה בכל מיני מוזריות אבל כיום, גם אם תניילן ותחריש אותו אני בטוח שארגיש את נוכחותו. בסה"כ מדובר בהילה. היא קורנת וניתן להרגיש ולראות חלקים ממנה אחרי אימון קצר. אם תבטיח שתשקיע 30 דקות ברצינות (דרוש משתף פעולה) תקבל הדרכה בשקל תשעים ותפרט אם ראית הרגשת משהו וכו'. אני מהמר שלא תשלול את האפשרות שחווית משהו בלתי פרוזאי בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי יכולת להבחין כשמישהו נכנס למרחב האישי שלי ובסיטואציות מסויימות כשמישהו מביט בי מאחור 1 או מרחוק. זה פנטסטי. 1. ילדים יותר רגישים (בעצם קשובים) ממבוגרים. נסה לתרגל בגן הילדים הקרוב למקום מגוריך. מבטיח שאם תצטרך שאשחרר אותך בערבות אנסה להסביר את פשר העניין, מיד כשאחזור לנשום כהלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך יכולת כזאת למה לא תשתמש בה לעשות קצת כסף קל משוטה כמוני? אני מציע לך יחס של 1:10 בהתערבות על כל סכום בטווח 50,000 - 5,000 ש"ח, כלומר אני מציע לך אפשרות להרויח 50,000 שקל בקלות1, תמורת הסיכוי שלי להרויח עשירית מזה. את פרטי הניסוי נוכל לתפור אם תיענה לאתגר וכידוע יש סטטיסטיקאי שיוכל לעזור לנו בהיבטים המתמטיים. כדי לא להסתבך, הטענה אותה אני מציע לבדוק היא לגבי המבט מאחור, לא לגבי המרחב האישי, וזאת מטעמים טכניים: אינני יודע איך למסך את כל ההשפעות הזעירות האפשריות של "כניסה למרחב האישי", משינוי זעיר בטמפ. ועד רוח קלילה שננשפת מאפו של החודר או אפילו שינויים קטנים בשדה החשמלי שמקלט זעיר עשוי לקלוט אם הוא נשכח במקרה באיזה כיס של חולצה שארוגה מאנטנה אחת ארוכה. הדינמיקה של ויכוחים מהסוג הזה תמיד נראית אותו דבר. משום מה הבטחון בסגולות הטלפתיות נעלם כאשר בעל החוש השישי נדרש לגבות את המלים במעשים. אתה רוצה לשבור את הדגם הזה? מהצד שלי, 50,000 ש"ח הם אמנם סכום לא מבוטל אבל זה מחיר הוגן עבור תגלית מדהימה כזאת - מה עוד שהפרסום שנקבל יאפשר לי להרויח את הסכום הזה בחזרה בכמה הרצאות. _______________ 1 ההגבלה היא מפני שאני לא מסכן סכומים גבוהים יותר בשום התערבות שהיא, אפילו לא על בואו של המשיח מחר בשעה 07:30, ומצד שני לא אטרח להכנס לכל בלבול המוח הזה עבור פחות מ 1000 ש"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי להציע להיצטרף למימון אבל נראה לי שקודם אתה צריך להראות, בניסוי סמיות-כפולה מבוקר ומתוקף סטטיסטית, את היכולת שלך ''להרויח את הסכום הזה בחזרה בכמה הרצאות''. אחרת זה יהיה בלתי אחראי מצידי לעודד אותך להיכנס להרפתקה רק על סמך תחושות סוביקטיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטעמים טכניים: אינני יודע איך למסך את כל ההשפעות הזעירות האפשריות. __________ חוכמה גדולה כשמדובר בהשפעות הזעירות שאינן ניתנות למדידה ע"י מכשירים כשאני טוען שמערכות שטמונות בנו יכולות לחוש בהם. איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? ציפיתי ממך להבין שרעשי רקע, עוצמת שידור והצפת המערכת במידע ותדרים מכיוונים שונים משפיעים בדיוק מאותם "טעמים טכניים". לגבי מבחן חדירה ל"מרחב האישי" -אפשר להתקרב ללא סמארטפון בכיס, לחלוץ נעליים ולדומם סימנים כמו רחשי נשימה וחיכוך בדים. כך בדיוק מתאמנים, אגב. לגבי סגולות טלפתיות, מדובר במערכות אחרות סבוכות ומורכבות בהרבה. לא מכיר שום פורמט של מבחן שיכול לנטרל את כל ההשפעות והמידע שזורמים כל הזמן כדי לקלוט ולפענח שדר תודעתי מסויים או לצפות תנאים נוספים שמשפיעים לא פחות. למרות זאת, הנסיון האישי שלי מספיק מבוסס כדי לדעת שהציוד עובד וניתן לשכלול. אם הייתי מקבל שקל על כל הפעמים שידעתי שמישהו עומד ליצור איתי קשר (בוודאות שנוצרה מתוך גישה שונה משלך לצד פרקטיקה) היו לי יותר מ 5,000 ואולי יותר מ 50,000 ש"ח. אני לא סופר, זאת דרך חיים. אני בספק אם היתרון ותחושת הרווח מהתועלת שווים את האימון אם זאת המטרה. לדאוג למישהו יקר כשאתה יודע שהמערכות שלך עובדות זה סיוט שאני לא מאחל לאף הורה. להערכתי יכולות טלפתיות לעולם לא תוכל לבדוק כהלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היינו לוקחים ממך חצי שקל בכל פעם שידעתי שמישהו עומד ליצור איתך קשר - אבל לא יצר? כנראה היית חייב לנו הרבה הרבה כסף... כבר הוכח שאנחנו זוכרים את צרופי המקרים המוזרים "היי, בדיוק חשבתי עליך - והתקשרת!" ולא את מיליוני הפעמים בהם "חשבתי עליך - ולא התקשרת" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובה 674694 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הראיה, הנה דוגמה למבחן: חדר עם שתי כניסות. מחלקים אותו לשניים במחיצה אטומה לרעש. במחיצה יש חור קטן. הנבדק עם הגב אליו. בחלק השני יכול להיות מישהו שצופה דרך החור1. או שלא. הנבדק אמור לזהות את זה (נניח: בהסתברות גבוהה מ־75% ל־10 מקרים. סתם זרקתי מספרים). > איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? כמו בניסוי הקודם: אפשר לכייל: לנסות בהתחלה כמה פעמים כאשר אומרים לך מראש האם יש או אין צופה בחלק השני של החדר. אם אתה לא מצליח לאתר צופה, יש לנו בעיה (אבל גם לך: לא הצלחת להראות שאתה מצליח לאתר מבטים. לי אישית זה היה נראה כמו הפסד שלך בהתערבות). אבל רגע: פתאום לא כל מבט מתאים, אלא רק "מבט טעון אנרגיות". נו, זה מאפשר לפסול כל דבר. אבל אני מניח שתבוא לניסוי עם כוונות טובות ולא תנסה להכשיל אותו. אז יש נכונות לעמוד באתגר? 1 אם להערכתך האישית חור בקיר לא מספיק כדי להעביר את אותן אנרגיות שבעזרתן אתה חש את הצופה, אנא ספק חלופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורמט מבחן הראיה כל כך פשוט וישיר שלא צריך לבנות דבר. הוא בעייתי אם הנועץ מחפף ולזה אין פתרון. מבחן הנוכחות או החישה הבלתי אמצעית יותר פשוט ולא צריך ''רתימה'' או ''שכנוע''. אפשר לבדוק על עצמך ואחרים. אני מחכה עם הכובע ביד., תחזיק אצבעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיצה נועדה למנוע דרכים אחרות להרגיש במי שנמצא מאחוריך (על ידי תנועת אוויר וכדומה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נועץ המבט יכול להיות מישהו מטעמך (שיצטרך, כמובן, להיות שקט לחלוטין במהלך הניסוי), כך שתוכלו להתאמן לפני הניסוי הקובע עש שתנוח דעתך מיכולות הריכוז שלו/שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע ניסוי הוגן ביותר. אני סקרן לשמוע על התוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוחלץ חמקמק שכמוני...תגובה 674795 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? אפשר לאמן מישהו עד שתהיה בטוח שהוא מסוגל לנעוץ מבטו כראוי. לחלופין, אתה יכול להביא מישהו כזה, אם כי זה פותח פתח לרמאות. אני מניח שאפשר לעשות את שני הניסויים, במידה ותצליח בשני אך לא בראשון, שני הצדדים יוכלו להאשים אחד את השני ברמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעצת מבט היא לא עניין של שחור או לבן אלא מדרג של עוצמות והמטרה היא לא להאשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא מדובר במאכל ההוא מגינאה החדשה לפחות תתרגם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון למיקוד כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי פעם מופע רחוב משעשע בטיילת בווניס ביץ' בלוס אנגלס: אמן/שחקן/פנטומימאי שעוקב אחרי העוברים ושבים בטיילת, הולך ממש סנטימטר או שניים מאחוריהם ומחקה את אופן הליכתם להנאת וגיחוך הקהל מסביב. ההולכים לא שמו לב בכלל שמישהו עוקב אחריהם והמשיכו בעיסוקיהם באין מפריע (מדובר על מרחק של סנטימטרים בטיילת לא צפופה). אחרי דקה או שתיים, הוא היה נושף על עורפו של הקורבן המסכן והלז היה בטוח שמדובר בזבוב, מנופף ביד לאחוריו וממשיך ללכת בלי לשים לב! זה היה משעשע ביותר, עד שנזכרתי שכמה דקות לפני כן גם אותי הטריד זבוב מעצבן, והיה נראה שהסובבים מביטים עלי באופן מוזר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנושות והתרבות המערבית עוד יותר די מתנתקת מטבעם של דברים אבל לא איבדה לחלוטין את סוג הרגישות בתחום הזה. לאידיאל אגב יש גם צד שלילי. אנשים רגישים סובלים כמעט בכל מקום דחוס עם תעבורה נכבדת. ועדיין, למרות שהדחף לשלול ולסגור במהירות את דלת סימני השאלה ברור ומובן אני מניח שכולנו מכירים באופן אישי נשים שידעו שקורה משהו רע ליקירהן וכולנו מכילים זכרונות של נוכחות מחוברת רגישה ומודעת. הבעיה שלך היא לא המבט המוזר של הסובבים אלא אימוץ המוזרות שמסביב כנורמה. זה לא מוזר שאנשים מתנהגים ועושים את מה שהם עושים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית שואל אותי לפני כן הייתי אומר לך שאני דווקא מאוד רגיש לדברים האלה: מאוד חשדן לגבי אנשים ולא אוהב שיש זרים בסביבתי (וכשראיתי את מופע הרחוב חשבתי לעצמי איך יכול להיות שהם לא שמים לב, עד שהבנתי שכנראה גם אני1). כמובן שאפילו אז לא ייחסתי את זה לאיזה חוש שישי אלא לחושים הרגילים שלנו שאבולוציונית אמורים להיות די מיומנים בזיהוי והתרעה על פולשים. 1 עד היום אני לא בטוח ב- 100 אחוז אם הייתי "קורבן" או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד חשדן לגבי אנשים ולא אוהב שיש זרים בסביבתי. __________ לא בהכרח מצביע על רגישות אתה יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמר, אתה חולוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"על המחושים להיעשות ממתכת מוליכה".. דא עקא, שדאוזרים מסורתיים משתמשים בענפי עץ. מה שמוריד מהפרק את ההסבר שלך. וסתם מתוך סקרנות- למה אתה מדבר על "הנמר" בגוף שלישי, נמרצ'יק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שמתחשק לי לצאת מכלי, מדי פעם. לא שמעתי מעולם על דאוזרים שמשתמשים בעץ אבל לא אתפלא. חזרתי מגוגל- מדובר במכשיר מסוג Y שמעולם לא הפעלתי או ראיתי בפעולה. הפעלתי וראיתי משהו דומה למקלות שבוידיאו אך לא רכשתי או בניתי כי אין לי בהם צורך. במקרה יש לי את החומרים והכלים וזה עניין של שעה. יכול להיות שעשוע לא רע עבור ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תרצה להעמיד לבדיקה מסודרת את הטענות שלך על נעיצת מבטים בגב, אני מתנדב לעזור בתכנון וביצוע הניסוי. אנחנו לא נהיה הראשונים - ראה Psychic staring effect [Wikipedia]. לא מזמן נתקלתי בסרטון נחמד (שאני לא מצליח למצוא עכשיו), שהראה מישהו שעוצר אנשים ברחוב, ושואל אותם האם היו מסוגלים להרגיש בדמות מאיימת שמגיחה אליהם מאחור. הרבה מהנשאלים אמרו "כן", אבל משום מה לא הבחינו בדמות מפלצתית שעמדה מאחוריהם במשך כל הראיון ונפנפה בסכין (או משהו כזה, אל תתפסו אותי במילה). מצד שני, זכור לי שקראתי איפשהו1 תיאור של מבצע החילוץ הכושל של נחשון וקסמן, שכלל פרט שולי אך מעניין. הבית שבו וקסמן הוחזק כידוע אותר כמה ימים אחרי החטיפה, וכוחות סיירת מטכ"ל נערכו בחשאי מסביבו, כשהם מוסווים. בשלב מסוים נכנס או יצא מהבית אחד החוטפים, וכדי להקטין את הסיכוי שהם ייחשפו, החיילים קיבלו פקודה להשפיל את עיניהם. בהנחה שאני לא משבש שום דבר ואכן יש תו"ל כזה, מעניין אם הוא מבוסס ראיות. ובקשר אסוציאטיבי - במאמר שכתבתי לאייל על גרפולוגיה ציטטתי המלצה שקיבלה הגרפולוגית חנה קורן מאפריים סנה: "בהיותי מפקד איזור הבטחון בדרום לבנון ב-1982, הפניתי לחוות דעתך כתב יד של אישיות מסוימת. לאבחנותיך היה שימוש מבצעי רב תועלת." (ההמלצה נמצאת עכשיו באתר של קורן רק באנגלית.) בזמנו פניתי לדובר צה"ל בשאלות על אותו שימוש מבצעי, אבל לא נעניתי. אולי יום אחד אחפור בעניין הזה שוב. _____________ 1. זה לא היה בספר של זונדר על סיירת מטכ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הראשונית שעלתה בי לגבי תגובה 674610 קשורה לאומנות ההתגנבות שמחייבת תשומת לב מקסימלית לאובייקט אבל הימנעות מנעיצת מבטים חודרניים. גם בצפיה בכוכבים רואים די טוב כשלא נועצים עיניים. אגב, אומני רחוב וכייסים מוכשרים מאוד בבחירת קורבנות "במוד נכון" לתעלול. זה לגבי מבצע וקסמן. לגבי ויקיפדיה -בתחום הזה כמו באחרים היא פשוט לא קבילה עלי. גדולי המומחים שקטלו את קסטנדה או גורדייף 1 לדוגמא (ואחרים חשובים בהרבה) והציגו אותם כשרלטנים או הזויים לא בדיוק הבינו על מה הם כתבו. הרי אנשי אקדמיה קוטלים מישהו שמערער על תיאוריות קיימות- אז מה דינו של מישהו מחוץ לאקדמיה מלבד הוקאה? הנקודה הבסיסית היא ששנינו יודעים שלא אוכל להוכיח לך דבר מהותי גם אם נניח אוציא 8/10 2 במבחן ואני סומך על היושרה שלך בקיומו. הנקודה שיש רצון ובטח שלא המצאת כאן משהו- להוכיח שאי אפשר. שאין דבר כזה ושאין כלום. מהכלום, משם באתי. בכנות - מעולם לא הרגשת שנעצו בך מבט? אם לא, אתה לא צריך פוחלץ של נמר כדי להיות משוכנע שלא הרגשת כלום מעולם. אם היושרה שלך מספיק איתנה, במקום לנסות לפחלץ אחרים תעמיד את עצמך בניסיון שאתפור עבורך שדורש רק 30-40 שניות על הכיסא (למה כובע3)- יותר פשוט מזה? 1. אני לא משם ולא משם, אבל מספיק בקיא. 2. וזה כלום לעומת "טריקים" אחרים שאותם תרגלתי. 3. רק תזכיר לי כובע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך: לא זכור לי שאי פעם הרגשתי (שלא בדרך הטריוויאלית) שנעצו בי מבט. יאללה, תפור לי ניסיון. אני מבטיח לדווח ביושר את תוצאותיו. כמו כן, לבקשתך, אני מזכיר כובע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הביטוי ''עם קשה עורף'' מסביר את התרשמותך. בכל מקרה, תציע מועד ואנסה להכין כובע למידותיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, מועד למה בדיוק? לוקח הרבה זמן לחשוב ולהסכים על ניסוי. במקרה של הדאוזינג, החלפנו ביננו כ-200 אימיילים כדי לגבש פרוטוקול מקובל על כולם. בשלב הזה לא ברור לי בכלל מה אתה טוען שאתה מסוגל לעשות. תוכל אולי לתכתוב זאת בפירוט כאן, או באימייל אלי? כמו כן, לא ברור לי מה הקשר לכובע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מועד לניסוי שלך, אלא מה. כדי שלא תיפול מתדהמה, מבטיח לספק פרוטוקול כולל מה ואיך ואת כל התנאים הסייגים וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי אם אתה מדבר על ניסוי שבו בודקים את יכולת חישת המבטים שלך, או על התנסות שבה אני אמור להיווכח שגם לי יש יכולת כזו. תוכל בבקשה להבהיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנסות שלך, הרווח שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל התנסות שלי אנחנו צריכים פרוטוקול ולתאם זמן לפגישה? אולי תתאר כאן, או באימייל אלי, מה אני צריך לעשות? ואני עדיין לא מבין מה הקשר לכובע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך בפרוטוקול. אתה צריך להיות רענן ואחרי מקלחת במקום מוכר ללא הפרעה והסחות דעת כשלידך מגבת לחה וחמה כדי לבצע הנחיות במשך 5 דקות עד חצי שעה. אם תרצה לבצע בדיקה כפולה, תוכל לבצע עם אדם נוסף או עם ילד גדול (12+ בערך, נראה לי). נקבע מועד כדי שאוכל להנחות אותך או לענות על שאלות אם יעלו בפתיל חדש שבו רק אתה ואני משוחחים עד לתגובה שמסכמת מבחינתך את הניסוי.שאלת ותיאור הניסוי בהמשך. מבטיח שאין למיטב ידיעתי ונסיוני (הרב) שום סיכוי לדבר שעלול להתפרש ככואב, מזיק, משפיל, מסוכן או מזעזע רגשית או נפשית בניסויצ'יק. אזכור הכובע נועד לרמוז לי על ניסוי אבל נזכרתי באחד פשוט בהרבה. באמת שאין סיבה להיות במתח למרות שחלק מההנחיות ישמעו לך מוזר ואני לא מתחייב לענות על כל השאלות שנוגעות לניסוי -אם זה בסדר מבחינתך? (?). המטרה היא לא להחזיר אותך בתשובה או להפוך אותך למחבק עצים כפייתי וגם אם הייתי יכול לא הייתי רוצה- וההיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין צורך בפרוטוקול, אני לא מבין למה כתבת "מבטיח לספק פרוטוקול כולל מה ואיך ואת כל התנאים הסייגים וכו"'. המקום היחידי שאני מכיר שמתאים לתנאים שציינת הוא הבית שלי. כתבת: "כדי שאוכל להנחות אותך". האם מדובר בהנחיה פנים-אל-פנים אצלי בבית? בטלפון? באימייל? דרך הסברים באייל? אם התכוונת לאפשרות הראשונה, אז תוכל בוודאי להבין שזה נשמע לי, אפעס, מוזר ואף בעייתי, להכניס אדם זר אלי הביתה, ולהפנות אליו את הגב במשך 5 דקות עד חצי שעה, בזמן שהוא עושה דברים שהוא עדיין לא גילה לי מהם. אני מצטער, אבל שוב ושוב אני לא מצליח להבין מה אתה מתכנן. תוכל בבקשה לכתוב במסודר, מההתחלה עד הסוף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקבע מועד כדי שאוכל להנחות אותך או לענות על שאלות אם יעלו בפתיל חדש שבו רק אתה ואני משוחחים עד לתגובה שמסכמת מבחינתך את הניסוי. שאלת ותיאור הניסוי בהמשך. ______________ הרעיון שאסע לביתו של זר שאיני מכיר, אקריב את האנונימיות המיטיבה רק כדי לשכנע אותו אכן, בעייתי. תשובות: אצלך בבית. לא פנים אל פנים, ולא בטלפון. במועד המסוכם תקבל הנחיות מלאות כאן באינטרנט, באייל, דרך פתיל חדש. למה לא עכשיו? כדאי לכולם שתיחשף להנחיות קרוב ככל האפשר לניסוי. האם עד כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כאן מאה אחוז. תודה. מה אתה אומר על יום שני הקרוב בערב, נניח ב-21:30? דרך התקשורת שבחרת נראית לי קצת מוזרה - כל דיכפין בעל נטיות טרוליות יוכל להצטרף לפתיל החדש שבו רק שנינו אמורים לשוחח, ואם אני מבין נכון, כל האיילים האחרים יוכלו לעשות בבתיהם את מה שאני אמור לעשות בביתי, כלומר אין פה משהו ספציפי שקשור אלי. אבל בסדר, אני זורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא מתכנן להצפין את ההודעות בהצפנת מפתח פומבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לעומת אנחנו. אמנם הצפנה קשה אבל שיערתי שתתחילו בפעולות "חיזוק ועידוד" רק בצאת השבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה רוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני הקרוב, 21:30. תגיע מוכן. מגבת ידיים רטובה וחמה (להזהר מכוויות) וכו'- תגובה 674776 הסר דאגה מליבך. הדיכפין האלה עתירי נימוסים וכוונות טובות. הרצון העז לפחלץ נמרים ולהוקיע עניינים שלא מתיישבים באקסל שבחרו דרכו להבין את עולמם יגרמו להם להמתין בשקיקה אילמת לפסק דינך ההיסטורי בפתילצ'יק העתידי. אכין בינתיים את מה שצריך כדי שהכל יזרום בנחת ובתיאום מושלם עם השפעתו הישירה של מרקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגבת רטובה, הה? יובל, אם הניסוי כרוך בהחדרת מכשירים משונים לאף אני מציע לך לחשוב פעמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבענו. אני אהיה פה, מחכה לפתיל חדש עם הנחיות ממך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי אולי להזכיר, שההטייה בדרך כלל לא נובעת מההבדל בין אלה שכן "מרגישים" שמישהו מביט בהם לאלה שלא, אלא מזה שאלה שכן "מרגישים", מרגישים את התחושה הזאת הרבה פעמים, כשחלק ניכר מהן הוא שגוי. את המקרים האלה הם לא סופרים, אלא רק את המקרים המעניינים/חריגים שבהם ההרגשה הזו צדקה. זה קצת כמו היפוכונדר - כל שבוע הוא מרגיש שהוא חולה, ואכן חמש עד עשר פעמים בשנה הוא גם צודק. אלה הפעמים שנחרטות בתודעתו ומאשרות את החשש המקורי שלו שהוא כל הזמן חולה, אבל זה כמובן לא אומר שאובייקטיבית זה המצב. בתור הורה חרד1, כבר הפסקתי לספור את הפעמים בהן הרגשתי שמשהו רע מאד קרה או עומד לקרות. אני שמח לדווח שברוב מוחלט של הפעמים לא קרה כלום. זה כנראה לא יוריד בגרוש את מפלס החרדה שלי בפעם הבאה שארגיש משהו כזה. אבל זה גם לא יגרום לי להצהיר על יכולות על-טבעיות כאלה ואחרות. 1 ממה שאני רואה סביבי זו כמעט טאוטולוגיה - מעטים מאד האנשים שההורות לא מגבירה את מפלס החרדה שלהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המקרים האלה הם לא סופרים, אלא רק את המקרים המעניינים/חריגים שבהם ההרגשה הזו צדקה. __________ הם למיטב הבנתי זה אני במקרה הזה. ניהלתי אקסל במבחן טלפתי טראנס-אטלנטי כדי לנטרל את הרושם מהחריגים והמסקנות חקוקות עדיין בראשי בגלל תופעה מעניינת. אם אתה מספיק ישר עם עצמך תוכל לבסס את רוב הממצאים במקום לפעול כחדור אמונה שבלהט ההתלהבות מפספס את העיקר. אמונה זה חשוב אבל אני מדבר תהליך מבוסס תוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי תמיד יש תחושה מבשרת רעות לפני נסיעות לחו"ל, אבל עד היום הכל הלך סבבה. דווקא בעניין המבטים בגב, ההערה (הנכונה) שלך לא רלוונטית עבורי: באמת שלא זכור לי אף מקרה שהרגשתי שמישהו מתבונן בי מאחור, כלומר אצלי גם מספר ה-true positive וגם מספר ה-false negative הוא 0. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בלי תחושות דמיוניות וגם בלי חברים דמיוניים - איך אתה מסתדר בחיים ככה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שאולי זאת תופעה דומה לדז'ה וו. העניין נעוץ בזמנים. לכאורה קודם נועצים מבט ואחר כך מרגישים בו, אך סדר הזמנים הפיזי שונה מסדר הזמנים החוויתי. קודם יודעים שנועצים מבט, אחר כך מרגישים שנועציםצ מבט אך במוח יש קצר וסידור הארועים מתהפך בזמן. לבדוק את זה דרוש סורק מוח נייד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול בבוקר ידעתי שאפצע במשחק כדורסל שתוכנן לשעות הערב. מפני שהפציעה הקודמת השפיעה על חיי במידה יוצאת דופן (ואורך הרצועות בקרסול) שקלתי אם ללכת ובסוף החלטתי שכן. שעה קלה לפני המשחק חטפתי במטבח כוויה קלה ביד שמאל ויצאתי בתחושת הקלה שהרעה התממשה ואפשר להוריד קסדות. תוך דקות מתחילת המשחק נקעתי אצבע. הרופא שמשחק איתנו וחבש אותי במגרש כדי שאמשיך הסביר את ההגיון: "הקיבוע מרפא כי הוא מונע תנועה". וברצינות, לא חומר קלאסי לדז'ה וו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצמרר. והמחשה שמידע לא מונע החלטות שגויות. סטיבי וונדר שר על זה לאחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בקיצור: מי שמתכנן את הגורל מצחיק את השדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, מעמדה המדעי של הגרפולוגיה שונה משמעותית מאשר דאוזינג וטכניקות אחרות שתוארו כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת זה הבנת אחרי שיובל כתב את המאמר שלו? מבחינתי שניהם נמצאים בקטגוריה:פסאודו-מדע [ויקיפדיה]. שני התחומים נחקרו אבל לא נמצאו עדויות ליכולות אמיתיות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |