בתשובה לאריק, 01/11/25 17:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני די בשוק. בושה וחרפה. בעיקר מכך שכל ראשי הפצ''ר (לבד מהסגן, שאומרים שהעדיף לא לדעת) השתתפו בקנוניה של הטיוח. אני מרגיש נאיבי ומרומה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני, ואני בעיקר לא מצליח להבין מה לעזאזל עבר לה בראש, לפצ”רית. היא הממונה על שמירת החוק בצה”ל והיא מרשה לעצמה ולפקודיה לעבור עליו? איזו בושה. אפילו אם היתה לה כוונה טובה, היא חשבה שכך היא תפחית את ההתקפות על הפרקליטות הצבאית, יש דרך לעשות את זה. שתפנה לרמטכ”ל ולדובר צה”ל, תסביר למה יש מקום לפרסם חלק מהתיעוד של העבירות לכאורה, תקבל הסבר על המשמעויות הבטחוניות והמדיניות של הפרסום, תקבל או לא תקבל אישור לפרסם ותפעל בהתאם. מעבר לנזק לתדמית ישראל, הסיוע למערכה התקשורתית של חמאס ואולי גם הפגיעה בזכויות הנאשמים ובסיכוי להרשיעם עקב כך, הפגיעה בפרקליטות הצבאית בפרט ובמערכת אכיפת החוק בכלל, היא בדיוק ההיפך ממה שהפצ”רית רצתה להשיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> מה מתרוצץ במוחו של נתניהו כעת. בחירות או לא להיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת נאיבי. ''צדק צבאי הוא לצדק כמו שמוזיקה צבאית היא למוזיקה'' צוטט המדינאי הצרפתי קלמנסו. זו לא סיבה למחוא כפיים למוזיקת המצעדים של אלו שלו היה הדבר תלוי בדעתם, היו ביום העצמאות הבא מזמינים לבית הנשיא את ה''לוחמים'' המהוללים שהתעללו בשבוי חסר ישע. א. אפשר בחוכמה שלאחר מעשה לתהות על התבונה במעשיה של האלופה הפצ''רית. אבל צריך גם לתהות מה היא הרויחה מן המעשה הזה. ב. אם אתה כבר מאמין שכל הפצ''ריה היתה שותפה במידה זו או אחרת להדלפה, אז בודאי שאתה צריך לשאול למה עשו זאת ומה הרויחו מכך. ג. זה שאנשים פעלו בטפשות לא מצדיק את מעשיהם. אבל אין סיבה להצטרף לאלו הממהרים לסקול אותם. ד. כדאי גם להזכיר שמי שהבאיש את ריחה של ישראל בעמים, אינם מי שפרסמו את המעשה ברבים, אלא אלה שעשו אותו ויותר מהם שולחיהם בממשלת ובכנסת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה ציטוט. ישר עלתה לי אסוציאציה לסרט "שבילי התהילה" של קובריק. א. היא הרוויחה מזה אותו דבר שענת קם וואנונו הרוויחו ממעשיהם- תחושה שהצדק נעשה. ב. ג'וש בריינר מתאר שכל הפ"צריה (למעט הסגן) היו שותפים לקנוניה, ואני מאמין לו. אני משער שהם לא חשבו עד הסוף על התוצאה של אירוע תקשורתי שכזה ומרגע שכדור החל להתגלגל הם נלכדו בעמדה מפסידה והמשיכו לחפור לעצמם את הבור. ג. זה לא סתם אנשים. אלו האנשים הממונים על שמירת החוק. אתה יכול לקרוא להדלפה טפשות, אבל איך תקרא לקנוניה מתמשכת להסתיר ולטייח אותה כולל תשובה רשמית שקרית לבג"ץ? ד. הדבר הכואב לי בפרשה הוא לא הבאשת ריחה של המדינה בעמים, מקצוע אולימפי שיש בו תחרות קשה, אלא רמיסת שלטון החוק על ידי מי שתפקידם לקיים ולאכוף אותו. זה כואב ומדכא כמו הסרט ההוא של קובריק. 1. על מי נותר לסמוך? 2. כל טענות ה"ימין" על הפוליטיזציה בפרקליטות ומערכת המשפט מקבלות רוח גבית בעוצמת מיסטראל. "אמרנו לכם", יגידו עכשיו לוין ורוטווילר, "המערכת כולה פגומה מהיסוד מחייבים להרוס כדי לבנות מחדש". 3. כשהפרקליטות עושה קנוניה כזו איך תתמודד עם טענות על תפירת תיקים? ההשלכות של הפרשה הזו נוראיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבנה שלי שונה א. תחושת עשיית הצדק? ממש לא. אני מניח שהיא יודעת שההחלטה תתקבל ע"י שופטים"מקצועיים" שבכל מקרה היו רואים את הסרטונים ולכן ההדלפה אינה מעלה ואינה מורידה. היא ועובדיה הותקפו ע"י האוייב והיא ניסתה להגן עליהם ועל עצמה. היא דימתה לעצמה שהיא פועלת לטובת המערכת ולכן בשעת מבחן ימחלו לה על העבירה על התקנון. היא לא הייתה מספיק חכמה להבין מיהו האוייב האמיתי שלה. אלו אינם החמאס והBDS. האוייבים שלה הם שני עמיחי המיניסטריאלים, סטרוק, בנגבלס, אלמוג במלרע כהן חה"כ סוכות ועוזריהם. היא לא היתה מספיק נבונה כדי לחשב נכון תועלת מול סיכונים. ב. אני לא הייתי צריל את המהפיכה המשפטית כדי לדית שהמערכת המשפטית עקומה ולא הגונה. ההבדל ביני לבינם הוא שאיני מנסה להחליף את העקומים האלה בעוד יותר עקומים מן המחנה שלי (אפי נווה, אתי כרייף, ציון אמיר, ברדוגו, אלרון וגוטליב). הנקודה שלי היא שתומר לא הרויחה דבר מן ההדלפה. היא רק הפסידה ממנה. היא לא טפשה במובן שאינה יודעת את ספרי החוק שלה. היא פשוט טעתה בזיהוי האוייב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטרת ההדלפה, כפי שאני מבין אותה, היתה להראות- תראו, יש לנו ראיות מוצקות כנגד החשודים. זאת כדי למנוע מסמוס העמדתם לדין באמצעות לחצים פוליטיים. "האוייב" אם כך, מבחינת הפצ"רית, היו אותם פוליטיקאים שניסו ללחוץ כנגד העמדה לדין, ולדעתי לא היתה כאן טעות בזיהוי האוייב מבחינתה. מה שכן היה בהתחלה זה טמטום, כי היא שיחקה לידיהם, ואז כשהפרשה החלה להתגלגל פשוט פשע מאורגן. מצד שומרי הסף! אני לא מבין למה אתה מתמקד בחלק הראשון - ההדלפה עצמה- בזמן שההמשך הרבה (הרבה הרבה) יותר גרוע. אם בפצ"ר יכולים ראשי המערכת לטייח חקירה ולשקר לבג"ץ, מי יתקע לנו שפרקליטות המדינה צחה כשלג? ועכשיו כל הטענות של דב על מאפיה וחונטה משפטית פתאום לא נשמעות מצוצות מן האצבע. ועכשיו פיצול תפקיד היועמ"ש מקבל מובן חדש. וכל ההפיכה המשטרית מקבלת סטרואידים. וממי? מהפרקליטות! (הצבאית, אמנם, אבל מה זה משנה. כולם חונטה אחת, לא?) אני זועם, מתבייש ומתוסכל ולא יודע מה קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לזעם שלי על עצם ההתנהגות העבריינית החוצפנית, זה פשוט להכניס גול עצמי בגמר הגביע. ועכשיו הצד השני שרואה את הקערה מתהפכת לטובתו ידאג להקדים את הבחירות ככל הניתן (שופט, תשרוק! תשרוק!). תחזית- בחירות במרץ. (ערב פסח נופל על 1 באפריל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה עדיין אינך מבין את המחלוקת בינינו ולכן אציג אותה בהיבט הקיצוני ביותר שלה כבר בתחילה: להבנתי לא רק שהפרקליטות אינה צחה כשלג, אלא שהיא עקומה ומקולקלת. ואני לא מדבר רק על הצבאית, אלא על הפרקליטות האזרחית. האם מצב בו אנשים כמו אפי נווה, אתי כרייף, גוטליב ובנגבלס הם עו"ד במערכת המשפט הישראלית המוסמכת הוא תקין בעיניך? כל השופטים שמונו בקנוניית איילת שקד-אפי נווה הם שופטים ראויים בעיניך? כל אותם שופטי בג"ץ חובשי כיפות ותושבי ההתנחלויות הם עבריינים בגלימות משפט ואני חושב שהם יודעים זאת. ולא תעזור כל הלגאליסטיקה של עו"ד מקהלת. התיישבות יהודית בשטח כבוש היא עבירה על החוק הבינלאומי שישראל התחייבה לקיים. ובראש הבג"ץ יושב אדם שהסתבך בזוטי דברים מול עיריות ותקנות מקומיות ולא חשב שמן הראוי היה לחשוף את הבעיות הללו לעין כל ולא לנסות להצניע אותן בתקווה שאפאחד לא ישים לב. ועדיין הטענות של דב מצוצות מן האצבע בריבוע. שהרי למהפיכה המשפטית אין שום נגיעה בעניינים אלו וכל מטרתה היא להחליף את השופטים האפורים האלו בשופטים גרועים מהם. מטרתה אינה להחליף את השופטים באחרים הגונים יותר ויעילים יותר, אלא בחברי מרכז הליכוד. חוקי הממלכה נתנו לרשויות המחוקקות אפשרות למנות שופטים ישרים ושירותיים יותר. במקום זאת הם בחרו למלא את כס השופטים בכיפות ושביסים. את תוצאות המינויים האלו אנו רואים על כס המשפט במשפט BB. האופציות שבפנינו הם לבחור בין עמית, חיות, סולברג והפצרית לבין אוחנה, ברדוגו, אפי נווה וגוטליב. בבחירה הזו אבחר בראשונים מבלי להסס אפילו רגע. אחרי ביאת המשיח שיצליח לפטור אותנו מקרקס ההבלים של חדלי האישים המסתובבים בכנסת, נוכל אולי להתחיל להגג על שופטים שלא יחשבו שלמשוך דיונים משפטיים במשך שנים זו דרכו של עולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. ישראל היא לא הדוגמה הראשונה בהיסטוריה (ולא תהיה האחרונה) בה המעבר אל משטר כלאיים או דיקטטורה מגיע אחרי ששיטת המשטר הקיימת כבר במצב ריקבון מתקדם ואנשי המשטר החדש (הגרועים יותר) מגיעים בתפקיד ה״מתקנים״ או ״אנשי רפורמה״1. גם אני לא מבין למה אנשים מופתעים מכך שאפשר למצוא ריקבון במערכות הקיימות. המשטרה (למשל) היתה מוסד שיש בו לא מעט ריקבון, הרבה לפני שבן-גביר נכנס למשרדו. ״האופציות שבפנינו״ פה, כציניקן, אני כבר נאלץ להיפרד גם ממך וגם מאריק. המצב כרגע הוא בשלב שהאופציות הן לא ממש בפנינו (כאזרחים / אנשים פשוטים). היכולת של האזרחים לשלוט על המשך האירועים היא, לדעתי, זניחה. מצבנו הוא בערך כמו המצב של איכרים כששני בתי אצולה רקובים נמצאים במלחמה זה עם זה בשטח בו אנחנו מנהלים את חיינו. בסופו של דבר ידו של בית אצולה זה או אחר תהיה על העליונה, אבל זה כנראה יקרה אחרי שכבר ישרפו לנו את הכפר ויבנו משהו אחר במקומו. _______________ 1 הבולשביקים הבטיחו חירות ושחרור מהצארים. הפשיסטים באיטליה השתמשו בסיסמאות על טוהר ומלחמה בשחיתות. המהפכה באיראן הבטיחה שחרור מהסיאוב של שלטון השאה (וככה, באופן אירוני, קיבלנו קבוצות בעלות אג'נדה פמיניסטית וליברלית שעזרו להקים משטר איסלמיסטי דיקטטורי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> היכולת של האזרחים לשלוט על המשך האירועים היא, לדעתי, זניחה אני לא מסכים. הממשלה נכשלה בהפיכה המשפטית, נכשלה ב"עזה שלנו לתמיד", נכשלה בלהעביר חוק השתמטות ואפילו לסדר ג'וב לנתניהו ג'וניור היא לא הצליחה. כל הדברים האלו קשורים לדעת הקהל. לייאש ולהרדים את האזרחים זה מערכת ההפעלה של נתניהו. אני מציע לא לשתף פעולה או ולא להתרגש מהספינים שמכונת הרעל מנסה לייצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופטימיות / פסימיות זה כבר עניין של טעם אישי וזה פחות חשוב. להרדים את האזרחים זה לא כוס הקפה שלי. אני חושב שצריך לצאת לפעולה, בעיקר כי העתיד נראה שחור ולמרות שהסיכוי להצלחה נמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהאפשרות השניה גרועה יותר. אבל כשראשי הפרקליטות הצבאית הם אנשים שאמירת אמת היא לא האופציה המועדפת עליהם אני חושב- על מה אני מגן? ובא לי להגיד "יא, ברעכן!" המחלוקת היא האם המטרה מקדשת את האמצעים. האם התעוב כלפי אפי נווה מצדיק העלמת עין מהתנהגות מאפיוזית של מי שלכאורה בצד שלך. הרי זה בדיוק מה שעושה הצד השני- מעלים עין מכל הפאקים שלו כי חס וחלילה הסמולנים והקפלניסטים. זה נקרא לסגור שורות. יוצא שכדי להגן על שלטון החוק אתה דורש ממני להעלים עין מרמיסת שלטון החוק. יוצא שכדי להגן על הליברליזם במדינה אני צריך להעלים עין מרמיסת זכויות יסוד (לפיד ושלילת זכות ההצבעה). אני חושב שלמחנה הליברלי אין את הפריבילגיה הזו כי אם הוא ישתמש בטקטיקות של המחנה היריב הוא יפסיק להיות ליברלי. לסגור שורות זה לא ליברלי. או שבעצם המחנה הליברלי הוא ליברלי רק בשם ולא במהות, אז בין מה למה אני בוחר? בין קרנף שחור לקרנף לבן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה רב עם קולות בראש שלך. מי דרש ממך להעלים עין מרמיסת שלטון החוק? מי אמר שצריך להעלים עין משטויות שאומר יאיר לפיד? את הפצ״רית יש להעמיד לדין אם עברה עבירה ולהעיף אותה מכל תפקיד עתידי. למה לעזאזל מישהו חושב שלמחנה שלנו אכפת מאיזו פצ״רית בצה״ל? למה אתה בכלל מקבל את הנרטיב של מכונת הרעל שהפצ״רית של צה״ל היא ״במחנה הליברלי״? מה הקשר? היא בעלת תפקיד. היא לא ״במחנה״. אם סרחה, קישטא. נקסט. הצרה היא שהשלטון הנוכחי משתמש בריקבון של המערכת כדי לצבור כוח לעצמו. לזה צריך להתנגד, גם אם אתה רואה את הקלקולים במערכות הקיימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד פה לא קפץ ואמר לדב- וואלה צדקת! שנה שלמה אומרים לו שזה זוטי דברים, וכשמתגלה שזה ממש לא עניין שולי היתה שתיקה. אני שמעתי חדשות די מאוחר, נכנסתי לאייל וציפיתי שיהיו כבר תגובות, ולא היו. גם על האמירה של לפיד רק אני הגבתי. הפצ"רית היא כן במחנה שלי כי המטרה שלה היתה להעמיד את המתעללים לדין כנגד הלחץ הפוליטי להעלים עין. ואיך תתקן? בקואליציה בנט ליברמן לפיד אייזנקוט מי יהיה הליברלי? מי ישמור על זכויות היסוד? ומחשבה נוספת- הכל טמון בגישה. הגישה צריכה להיות מה כן, ולא מה לא. כשהדגל הוא "רק לא..." זה מראש מכשיר את כל האמצעים ומייצר את הטמטום. רק לא ביבי מכשיר את ירי הזיקוקים לעבר הוילה בקיסריה ושריפת הפחים. רק לא חרדים מכשיר את האמירה האנטי ליברלית של לפיד. זה לא קבוצות כדורגל. הנצחון הוא אמצעי ולא מטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא רק אתה הגבת על האמירה של לפיד. ב. "בקואליציה בנט ליברמן לפיד אייזנקוט מי יהיה הליברלי? מי ישמור על זכויות היסוד?" בטח לא בנט, ליברמן, לפיד או אייזנקוט (גם לא גנץ ובטח לא ״המילואימניקים״). כנראה שגם גולן לא. ג. לצפות מפרקליטה צבאית להיות במחנה הליברלי זה תמימות שגובלת באשליה עצמית. באופן כללי, ליברלים לא נוטים להישאר יותר מידי זמן במערכות צבאיות, ובאופן ספציפי, כשמדובר במערכת צבאית שמקדישה את כל משאביה לשלילת זכויות אדם, וכשמדובר בתפקיד שכל מהותו הוא להגן על המערכת הזאת מפני מערכת הצדק, הצפיה שמי שיעמוד בראשה יהיה ליברל בצורה כלשהיא היא מנותקת מהמציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אז לאיפה נעלמו כל הליברלים? פעם היו הרבה ליברלים בכנסת- מהליכוד, משינוי, מהעבודה, ממרץ ברור. היום צריך לחפש אותם בנרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך הבא למאה ה-21. הדעיכה של הזרם הליברלי (פוליטית ורעיונית) זה לא סיפור (רק) ישראלי. הסיפור הישראלי מיוחד בדרכו שלו (וכנראה חמור יותר), אבל גם אם תסתכל על הפוליטיקה במקומות אחרים בעולם תראה תמונה מדאיגה. סתם לדוגמה, ראה את המצב של הערכים הליברליים הן אצל הרפובליקנים והן אצל הדמוקרטים בארה״ב. המצב ביש. זה לא שאין ליברלים. אבל קולם חלש כשאצל הרפובליקנים שולט הריקבון הטראמפיסטי/לאומני וכשאצל הדמוקרטים שולט הריקבון של ה״פרוגרס״/Woke/Critical theory, פוליטיקה של זהויות ורעיונות של ״צדק קולקטיבי״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שריפת הפחים היא זוטות שבזוטות, נפוצה כמו חיתולים עם קקי בהפגנות חרדים, ואין לה מקום אצלך בתלונות ה"אוי אוי אוי לאן הגענו". גם האירוע הסמלי שנופח הרבה מעבר למידותיו של "ירי הזיקוקים" - כדי לסבר את האוזן - כמה מיורי הזיקוקים הרבים הרבה יותר ומסוכנים הרבה יותר בדרבי התל אביבי יישבו חודשים במעצר? אף אחד. אל תיתן לתעמולה של מכונת הרעל לטשטש את יכולת השיפוט שלך. הפצ"רית אכן עשתה עבירה חמורה - לא ההדלפה עצמה (שגם היא קורית הרבה, ולא הוציאה את דיבתו של צה"ל רעה כמו שמפמפמת לנו מכונת הרעל, כי מה שהראתה אכן קרה בשטח), אלא ההסתרה ארוכת הטווח מפני המערכת. היא כנראה תשלם את המחיר פי עשר יותר מאלה שעשו פשעים גרועים יותר אבל מהצד הנכון של הקואליציה. הנצחון על אויב שנזקו עצום הוא גם מטרה - כי את הנזק צריך לתקן ומנוע. לא שמעתי מישהו אומר על המלחמה בחמאס ש"הנצחון הוא אמצעי ולא מטרה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהאנומליה הישראלית הצליחה קצת לבלבל אותך. המצב הטבעי הוא לא שהאזרחים והמערכות הבירוקרטיות והשלטוניות של המדינה הם ״באותו צד״. המצב הנורמלי הוא שהאזרחים (והעתונות ואקטיביזם) מניחים מראש שבמערכות השלטון ובמקומות בהם נצבר הכוח יש כמעט תמיד קלקולים ובד״כ יש מה לתקן. תפקידם של כל אלה הוא לא לשיר שירי הלל למערכות השלטון, לשמור עליהם ולהתיחס אל האנשים במערכות הללו כאנשים שהם ״בצד שלנו״ אלא להתיחס אליהם בחשד ולשים אותם תמיד תחת ביקורת. בישראל נוצרה אנומליה בה השלטון עצמו מנסה לפורר את המערכות של שלטון החוק, הצבא, החוסן האזרחי, אחדות העם והדמוקרטיה וזה זרק את מחנה השמאל של ישראל אל רובריקה אליה הוא לא אמור להיות שייך במצב נורמלי - סנגוריה על מערכות המשטר הקיים, נטיה להעדפת הסטאטוס קוו ושמרנות פוליטית. אז נכון שצריך לעמוד על המשמר מפני הממשל הרע שיש לישראל, אבל המחנה לא צריך להתבלבל ולחשוב בטעות שהרובריקה הזאת היא מקומו הטבעי. אתה טועה. ״רק לא ביבי״ זה לא הדבר שמייצר את הטמטום. ר״ב זאת המחלה האמיתית והחמורה של ישראל והרל״ב זאת ריאקציה טבעית ונכונה (מן המוצדקות) לריקבון הזה שאחז בחברה הישראלית. להתלונן על הרל״ב זה כמו להתלונן על אלו שטוענים שיש לטפל בגידול סרטני לפני שאפשר להתחיל לחשוב על תהליך השיקום. ברור שהדרך לשיקום תהיה ארוכה וקשה אחרי שיצליחו (אם יצליחו1) לנתק את ביבי מכיסאו. ____________ 1 לדעתי לא יצליחו. ההנחות למעלה ש״ההפיכה נכשלה״ הם לא נכונים לדעתי. אני רואה דרך ברורה וסלולה של ישראל אל משטר הכלאיים ומנקודת מבטי הם מזיזים את כל הפיונים שלהם לאט ובטוח אל כל המקומות הנכונים. לא כל דיקטטורה נבנת ביום אחד ובפעולה גרנדיוזית. ביבי סטפס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |