208360
מישהו מוכן להסביר את המודל הכלכלי של "עסק" שכזה? מי משלם להם, מה התנאים לתשלום, ואיזה לחץ תחרותי יפעל עליהם כדי לגרום להם להיות יותר יעילים מאשר בתי כלא ממשלתיים?
שאלה טובה 208365
והנה עוד אחת- מה המודל העסקי של חברות שמירה פרטיות?
שאלה טובה 208371
מה זאת אומרת? יש הרבה חברות, שמתחרות ביניהן על לקוחות, כשהן יכולות לבדל את עצמן באמצעות מחיר, איכות השירות (למשל, להעסיק חיילים קרביים לשעבר כשומרים, או להציג פיקוח קפדני יותר על אופן ההתנהלות של השומרים), גמישות וכיו"ב. החברות הללו מקבלות תשלום מהלקוח עבור שעות-אדם של אבטחה.

במקרה של בתי כלא - יש רק לקוח אחד (המדינה. אלא אם מצפים מהאסירים לשלם כדי להכלא בכלא החדש), ואין שום תחרות, אפילו לא בין הכלא הפרטי לבין בתי כלא ממשלתיים - משום שאין ממש בחירה למישהו. כלומר, שני הצדדים של משוואת השוק החופשי (ריבוי לקוחות, ריבוי נותני שירות) לא קיימים. מה יגרום ל"עסק" הזה להיות יעיל?
שאלה טובה 208389
לא מסכים. יש אמנם לקוח אחד, אבל יש הרבה בתי כלא. אפשר לתת למספר חברות זיכיונות על כלאים שונים ולתת להם להתחרות <באמצעות מחיר, איכות השירות (למשל, להעסיק חיילים קרביים לשעבר כשומרים, או להציג פיקוח קפדני יותר על אופן ההתנהלות של השומרים), גמישות וכיו"ב>.
החברות הללו יקבלו תשלום מהלקוח ( הממשלה) על פי שעות אדם של אבטחה, או מספר כלואים, או מה לא.

בהחלט יש בחירה בין זכיינים שונים ותחרות ביניהם, ולכן שני הצדדים של משוואת השוק החופשי (ריבוי ביקוש, ריבוי הצע) קיימים. שים לב ששיניתי את הגדרתך ל"שני הצדדים של שוק חופשי" כדי שיתאים לתזה שלי, אבל אני מאמין שאין פה הבדל משמעותי. גם בין סניפי מקדונלדס יכולה להיות תחרות בין זכיינים.
שאלה טובה 208398
בינתיים מדובר רק בכלא אחד. אני יכול להבין תחרות בין זכיינים על המחיר שהם יגבו מהמדינה, אבל כאן אין תחרות כזו, ועוד לא דיברנו על הצורך במתן איזשהם תנאים מינימליים לאסירים, שיהיו הקורבנות הראשונים של כל נסיון ''התייעלות'' של בית כלא כזה.

בכל מקרה, פרט למדינה, אין ''קונים'' נוספים לשירות, ולכן אי אפשר להגיד ששני הצדדים מתקיימים.
סניפי מקדונלדס לא מתחרים אלו באלו. ההבדל היחיד ביניהם הוא המיקום.
שאלה טובה 208401
המכרז אמור להבטיח את התנאים המינימלים לאסירים, ואני בטוח שהוא עומד לפחות בתקן התאורטי של בשב''ס שהוא טוב לאין ערוך מהמצב בפועל בשב''ס.
שאלה טובה 208985
אתה מכיר הרבה מקרים(1) בהיסטוריה של מדינת ישראל, בהם זכיין אשר לא עמד בתנאי המכרז ו/או הזיכיון, וננקטו נגדו צעדים מעשיים?

___
(1) עזוב הרבה מקרים, אתה מכיר כמה מקרים, מקרה אחד?
שאלה טובה 209008
אתה מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל? תשמע זה ממש הלם עבורי.

ברור שכמעט כל מכרז מופר בקטנה או בגדולה. בכל אופן, הדרך של מוציא מכרז להבטיח תנאי סף מסויימים הוא לכתוב אותם במכרז.
שאלה טובה 209016
לא, אני לא מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל.
אני טוען שבניגוד למכרזים, או הסכמים בין גופים עיסקיים, הרי במקרים בהם תנאי זיכיון שהונפק ע"י המדינה מופרים ע"י הזכיין(1) לא תראה תגובה ממשית מצד הרגולטור(2) נוכח הפרת התנאים.

____
(1) ובדרך נס, אלו הם תמיד תנאים המגדירים את רמת השרות שיספק הזכיין לציבור המשתמשים/נפגעים מזכיונו, ולעולם לא, נניח, גובה דמי הזיכיון שעליו לשלם.
(2) למרות שכוחו של הרגולטור מול הזכיין רב לאין שיעור מכוחו של גוף עסקי אחד מול משנהו.
שאלה טובה 209029
וכי היית סבור שחשבתי אחרת?
שאלה טובה 209034
הבעייה הייתה, והיום ירון זליכה החשב הכללי מנסה לפתור אותה, שמדינה הוציאה מכרז בתור מנהל ביצוע ולכן כל מכרז נראה כמו ספר הפעלה של נושאת מטוסים.
הבעייה עם כאלו מכרזים שהם מפרט טכני מורכב היא שהם מזמינים חריגות כי אף פעם אי אפשר לדעת את כל הפרטים לפני שמתחילים את הפרוייקט, תמיד יש מקום להרחבה של הפרוייקט. מה שהמתחרים עשו הם נתנו מחירים מגוכחים לפרוייקטים כדי שיזכו בהם וכאשר ביצעו את הפרוייקט והגיעו לחלקים שלא היו מנוסחים בחוזה הם תקעו למדינה מחירים.

המוטו של זליכה הוא שהמדינה צריכה להוציא מכרזים לקניית שרות ולציין סטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) מכאן שהזוכה ישבור ת'ראש איך לממש את המכרז במחיר שהוא הציע.
מכרז כזה מטבעו יותר קצר (מציין רק קריטריונים), נוח יותר לבחינה, ובעיקר נוח יותר להגנה משפטית במקרה של חריגות תקציביות.
שאלה טובה 209038
שוב, מעניין את הסבתא שלי חריגות תקציביות. הבעיה היא שהסטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) אמנם כתובים שחור על גבי לבן (או מה שלא יהיה צבעה של חוברת המכרז), אבל הם נשארים אות מתה. הן הזכין והן הרגולטור (וכמוהם גם הציבור) יודעים שהזכיין לא יממש אותם (במלואם), ושהרגולטור לא יכפה אותם (ושהציבור לא יקבל אותם).
שאלה טובה 209040
נגעת בנקודה מענינת, יש כאן אידיליה של חוסר נכונות מצד הזכיין על חשבון הציבור, והרגולטור נוטה לא להתערב יותר מדי (הנ''ל קשור לעיתים בעניני הזכיין...)

לדעתי את הנקודה הזאת העיתונות צריכה להעלות ולהציף לתודעה, כמו גם הציבור שנפגע מהשחיתות ואסור לנו לעצום עיניים
שאלה טובה 209041
אתה אכן מתאר מציאות שאני מקווה מאוד שבעזרתו של ירון זליכה תשתנה. נראה לפחות שהוא עושה את הצעדים הנכונים.

חוץ מזה, חריגות תקציביות צריכות לעניין את סבתא שלך כי אם יחרגו מהתקציב יצטרכו לקצץ את קיצבת הזיקנה שלה.
שאלה טובה 211154
מקרה בוחן 1: ערוץ 5 לאחר הקמת ערוץ 5 פלוס. היתה תביעה, מישהו יודע מה קורה עם זה?

(לא שאכפת לי מערוץ 5; אני אפילו לא מחובר לספק ערוצים כלשהו. אכפת לי מהעקרון).

מקרה בוחן 2: החברה שזכתה במכרז להקמת מתקן התפלת מים, ולא עמדה בכך – מישהו יודע עם גבו את כספי הערבון שלהם?

(לא שאכפת לי מהתפלת מים; אני שותה רק – אויש, לא חשוב).
שאלה טובה 211157
לא יודע לגבי תביעות, אבל:
ערוץ 5 (שאני לא טורח לצפות בו) רוקן למעשה מכל תכניו (המעניינים את חובבי הספורט הלא איזוטרי).
מתקן התפלה אני לא מכיר, אבל האחים עופר אשר זכו במכרז להקמת תחנת כח, חזרו בהם מהצעתם. הם דורשים תוספת (מכובדת) לתשלום, הם לא התחילו בעבודות, ואיש לא כופה עליהם לספק חשמל במחיר ובמועד הקבוע בחוזה, כמו גם שהדבר לא מונע מהם את זכות הגישה למכרזים אחרים להקמת תחנות כח(1), או לקבל מתנה נדיבה מהמדינה בצורת "מחיר מבצע" לחלקה של המדינה בצים.
חברות הכבלים, אשר בזכיון שלהם חויבו לחבר כל בית בישראל (שמעוניין בכך) לטל"כ. אני עד היום מחכה. משרד התקשורת לא חשב שזאת סיבה שלא להאריך להן את הזכיון כשפג תוקפו, לאפשר להם תוספת לזיכיון בדמות זיכיון לאספקת שרותי גישה לאינטרנט בפס רחב, וכעת הם בדרך לקבל גם רשיון לאספקת שרותי טלפוניה.

__
(1) יתרה מכך, הם טוענים כי מגיעה להם "זכות קדימה" באותו מכרז
שאלה טובה 208406
אז הביקורת שלך שניסו את זה רק על כלא אחד? אם היו שניים היית מרוצה?

התחרות יכולה להיות על האפשרות להארכת חוזה ( אם הם יתחרו בהצלחה מול השב"ס).
לא דיברנו על תנאים מינימליים לאסירים? זה לא נכלל במסגרת "איכות השירות" בתגובה הקודמת שלך? כמו שרשות הנמלים מחליטה על חברת אבטחה פרטית על בסיס קריטריונים של איכות השמירה, שהיא בעצמה קובעת, המדינה יכולה להגדיר קריטריונים של " תנאי מחיה" לאסירים. אני מתאר לעצמי שגם בבתי כלא ממשלתיים יש מנגנון לקביעת תנאים מינימליים.

אגב, בלינקים שנתן האייל האלמוני ממקודם יש הרבה טיעונים בעד ונגד . במיוחד אני ממליץ על זה http://www.ucc.uconn.edu/~wwwsoci/proscons.html

ובוא נניח שאמרנו את כל הטיעונים שם, ונגיע ישר לנושא המעניין:
האם מוסרי לאכול בשר?
שאלה טובה 208432
של אסירים?
תחרות תוך אירגונית 208790
אני חושב שהתגובות למטה עונות יפה מאוד לטענות שלך, במיוחד התגובה עם הקישור לדיון ולמסקנות שלו.

אני אתייחס לתחרות תוך אירגונית.
סניפי מקדונלד'ס הם המתחרים הקשים ביותר אחד של השני אם הם מספיק קרובים אחד לשני.

הם מתחרים על אותם לקוחות ומציעים בדיוק את אותו התפריט.
ההבדל בינהם הוא באיכות השרות שהם נותנים.
באופן דומה למדי לתחרות בין פרטים שונים של אותו מין. הם המתחרים החזקים ביותר אחד של השני בגלל שהם מתחרים על אותו מזון, באותן שעות פעילות באותו... הכל.

תחרות תוך אירגונית זה דבר קיים. תחשוב לרגע על המשאבים של האירגון, האם הם אינסופיים? האם כל מחלקה מקבלת את כל המשאבים שהיא מבקשת? המחלקות השונות מתחרות על משאבי האירגון. אם יפול לך ליד הספר The soul of a new machine תוכל להנות מסיפור אמיתי על תחרות תוך אירגונית.

ניהול מוצלח כולל בין השאר את היכולת לגרום לחלקים השונים של האירגון להתחרות תוך כדי שהם משתפים פעולה אחד עם השני. נשמע מוזר ברגע הראשון אבל שני הדברים - תחרות ושיתוף פעולה, לא תמיד סותרים אחד את השני. לדוגמה, שיתוף פעולה של שתי מחלקות בפיתוח מרכיב כלשהו מצד אחד ותחרות על גיוס עובדים אליהם לצורך פרוייקטים אחרים מצד שני.
תחרות תוך אירגונית 208940
לא יודעת אם עשו על זה סקר התנהגות צרכנית. כשאני חפצה בהמבורגר אני ניגשת למק'דונלדס הסמוך ביותר ‏1. אין לי שום העדפה של טיב השירות, אלא אם היתה לי היתקלות חריפה ביותר עם העובדים באחד הסניפים (מה שיכול לקרות רק אם הם חרגו מאוד מכללי ניהול הרשת). אבל גם זה פקטור לא מאוד רלוונטי לרשת שבה העובדים צעירים ומתחלפים חדשות לבקרים.

1 כמובן, אני צריכה קודם להחליט שאני מעדיפה אותם על פני בורגר קינג או בורגר ראנץ', אבל אנחנו מדברים על תחרות בין שני סניפים של אותה רשת.
תחרות תוך אירגונית 208949
היי ברקת,
משפט הפתיחה של התגובה שלי כולל תנאי "אם הם מספיק קרובים אחד לשני".
כדי להמחיש לך את העניין ניקח דוגמה תאורטית שבה יש בקניון אחד עשרה סניפי מקדונלד'ס ורק סניף ברגר קינג אחד, כולם סמוכים אחד לשני. נניח שכל אחד מהסניפים יכול לשרת את כל הלקוחות שנכנסים לקניון, מי את חושבת ישרוד? אם נניח שחצי מהאנשים מעדיפים מקדונלד'ס וחצי ברגר קינג, תשעה מתוך העשרה סניפי מקדונלד'ס בסופו של דבר יסגרו (אולי אפילו כולם) אבל הברגר קינג ישאר.

בכל אופן מטרת התגובה שלי הייתה להפנות את תשומת לב הקוראים למרכיב התחרות התוך אירגונית בחיי עסק.
לא טענתי שזה הדבר הכי חשוב בניהול, או היחידי, אבל אני אומר שדבר כזה קיים ומנהל טוב צריך לדעת איך להפיק ממנו את המירב ולא להתעלם ממנו.
תחרות תוך אירגונית 208973
מי שישרוד הוא הסניף שהכי קרוב לשער הכניסה.
ממתי יש יותר מסניף אחד של מקדונלדס בקניון, או אפילו בטווח הליכה?
תחרות תוך אירגונית 209009
לא יודע לומר לך תאריך, אבל אני יכול לומר לך מקום: במרכז הקניות Nordstan בגטבורג שבדייה.
אם אתה רוצה לראות שלושה סניפים בתוך אותו קניון אתה מוזמן
1. להיכנס לאתר http://www.mcdonalds.se/
2. להקליק על הטאב restauranger
3. במקום שרשום Ort בחר Goteborg (מעל ל O הראשונה יהיו שתי נקודות, זאת העיר שאותה אתה מחפש)
4. הקלק sok (גם עם שתי נקודות מעל ה O, תרגום המילה 'חפש' לשבדית)
5. הקלק על הקישור הסמוך לשמות של שלוש המסעדות Postgatan, Gotgatan,Kladpressaregatan
6. שם לב למרחק בינהן.

בתור אחד שעובר בקניון הזה בערך פעם פעמיים בחודש, גם בלי לספור צעדים אני אומר לך שהמרחק בינהם הוא בערך כלום ורבע.

מה שאני רוצה זה בסך הכל להסב את תשומת ליבך לתופעת התחרות התוך אירגונית כך שאם יום אחד תהייה ביג בוס תהייה מודע לה ואולי אפילו תדע לנצל אותה לטובתך וטובת העובדים שלך.

נ.ב.
תחרות בתוך אותו הגוף לא יחודית לגופים כלכליים, גם עלים באותו עץ מתחרים אחד בשני.
תחרות תוך אירגונית 209017
תוכל להרחיב לגבי התחרות של העלים?
תחרות תוך אירגונית 209030
בגלל שאני לא אקולוג ולא בוטנאי אני ארחיב, אבל בקצרה ;o)

אפשר לתאר גידול של עלים במודל של הצע וביקוש כאשר האור הוא משאב מוגבל (הצע) והצורך לבצע פוטוסינטזה מבטא ביקוש למשאב. כאשר הביקוש לאור גדול מהההצע נוצר מצב של תחרות בין המבקשים (עלים).

התוצאה של התחרות הזאת היא פיזור לא אחיד של עלווה על העץ. ישנם ענפים עשירים יותר בעלים וישנם ענפים דלים בעלים.
תחרות תוך אירגונית 209036
אה. לא משהו. מה העלה המסכן יכול לעשות אם יוצא לו לצמוח על ענף נמוך או שהוא מוסתר ע"י עלה אחר?

אני מכיר את עניין התחרות בין העצים, שגורמת להם לבזבז משאבים יקרים כדי להיות גבוהים ככל האפשר במקום לעסוק במה שהם היו רוצים באמת: התרבות. חשבתי שכוונתך היא שגם לעלה בודד יש אפשרות ל"התחרות" באופן אקטיבי בחבריו.
תחרות תוך אירגונית 209037
הצב צודק בקשר לעלים, אולי תהיה לך יותר מובנת הדוגמא של הענפים או הפירות-
קח עץ פקאן לדוגמא שגדל פרא כולו יהיה ענפים קטנים וקח עץ באותו גיל שעבר גיזום והחליטו עבורו מי יהיה ענף ומי יהיה גדם והעץ יהיה עם כמה ענפים ראשיים, הוא יהיה חזק יותר ובריא יותר
כי יש פחות מתחרים על אותם חומרי הגלם
כנ"ל יותר חזק הוא לגבי דילול פרי - דוגמא טובה היא עצי שזיף ומישמיש שכדי שהפרי יגיע לגודל אכיל צריך להוריד לפחות 50% מהפריחה/ פרי מתפתח יש מקרים שמורידים 90%
תחרות תוך אירגונית 209069
תודה גם לך. זה לא סוג התחרות שקיויתי לו, אבל אני לא הראשון שקיוה לעשות ענבים וקיבל באושים.
תחרות תוך אירגונית 209067
אני מודע היטב לקיומה של תחרות תוך-ארגונית, אבל אני פשוט חושב שלא זה המצב המוצג - לא במקרה של בתי כלא פרטיים, ולא במקרה של מ"דים קרובים. קשה לי להבין את הקירבה שהצגת כאן. על מה, בעצם, מתבססת התחרות בין הסניפים? הדבר היחיד שאני יכול לדמיין לעצמי הוא שיש כל כך הרבה לקוחות חובבי מ"ד באזור, עד כי גם בתפוקה מלאה, שלושת הסניפים הללו עדיין לא מדביקים את הביקוש.
תחרות תוך אירגונית 209130
אפשר לטעון שהוצאת מכרז לכלא שעליו יתמודדו מספר זכיינים תגביר את התחרות (סביר להניח שאכן יעשו כך). זה לא אומר שלאחר שהזכיין יקבע, השרות לאסירים כבר לא יושפע מאפקטיים תחרותיים. עם ביקורת חיצונית מתאימה וניהול נכון גם כלא אחד יכול להנות מפרות תחרות רק שעכשיו זאת תהייה תחורות תוך אירגונית.
תחרות תוך אירגונית 209070
אחד הסניפים הוא בהכשר של הרב לנדא
אחד הסניפים הוא בהכשר של שארית ישראל
ואחד הסניפים הוא בהכשר מחזיקי הדת
זה כל הסיפור

נ"ב: אם אתם מגיעים לשבדיה בעתיד הקרוב נא לבדוק שתעודות הכשרות עדיין בתוקף ושלא שללו להם את הכשרות
תחרות תוך אירגונית 209154
במרכז המסחרי של גבעת סביון יש סניף כשר של מקדונלד'ס, ואילו בקניון בקיראון (מרחק של 10 דקות הליכה במקרה הרע) יש סניף לא כשר.
תחרות תוך אירגונית 209173
בתוך קניון הזהב, בראשון לציון, נמצאים שלושה סניפים של מקדונלדס.
תחרות תוך אירגונית 209175
כן, ואחד מהם פעם היה כשר. היום שלושתם לא.
208366
ולמי שרוצה תקציר של הדיון מראש, http://www.ucc.uconn.edu/~wwwsoci/proscons.html
208395
לפחות תאורטית, הרצון למתח רווחים גדול יותר מהווה תמריץ להתייעלות. בבית סוהר פרטי יש מתח רווחים כזה, בבית סוהר ציבורי אין. מאותה סיבה, לפעמים מעדיפים להוציא פרוייקטים ציבוריים גדולים (נניח בטחוניים) לגורם חיצוני גם אם אין שום תחרות. שיטת התשלום צריכה להיות כזו שמעודדת את הבית סוהר להתייעלות מצד אחד וחוסכת כסף למדינה מצד שני. נניח, המדינה משלמת פר אסיר סכום נמוך מהממוצע שהוא עולה בבתי הכלא הקיימים, וזה מהווה תמריץ לבית סוהר הפרטי להקטין את ההוצאה פר אסיר.
כמובן שהעדר תחרות הוא מאוד בעייתי, ואתן דוגמא: נניח שהיו משלמים לך לכתוב באתר לפי כמות מילים. כמובן שזה היה מהווה בשבילך תמריץ למצוא שיטות אוטומטיות שמפיקות יותר מילים פר תקתוק מקלדת. לחליפין, יכולת למצוא שיטות לתחמן את המערכת ע"י עיוות אופן הספירה של המילים, וזה כמובן הרבה יותר משתלם. מצד שני, תאר את התמריץ שהיה לך אילו היתה תחרות עם אתרים אחרים על אותו תשלום.
מודל עיסקי 208404
הרעיון מאחורי הפרטת בתי כלא הוא שבעלים יכול להשתמש באסירים ככח אדם לעבודות. לצורך כך הוא יכשיר אותם.

לפחות בתאוריה: האסיר מרוויח מקצוע, נסיון וגם איזה סכום מסויים שאמור להחסך עבורו במהלך עבודתו.
הכלא מרוויח מעבודת האסיר.
המדינה מרוויחה קיצוץ עלויות מהתקציב שלה.
האזרחים החופשיים מרוויחים הרגשת נאורות.

התחרות תהייה בין חברות הכליאה. אם חברת כליאה מסויימת לא מנהלת את הכלא כמו שצריך היא תפסיד (אחרי הכל לכלא יש עלויות) וחברה אחרת טובה יותר תיקח את הכלא לידיה.
מאחר שחברה ממשלתית לא מוקמת למטרות רווח והפסד, ותיגמול העובדים הממשלתיים לא נעשה באופן הדוק לביצועים שלהם, לחברות ממשלתיות אין ממש תמריצים להשתפר.

כל זה יפה וטוב בתאוריה, השאלה היא איך מממשים את כל הדברים האלו, ויש לא מעט קשיים.
לא צבים ולא מעבדות.... 208424
לא צבים ולא מעבדות.... 208427
לא הבנתי מה רצית לומר בקישור הזה.

נא פרט נמק והרחב בקצרה
נכון 208489
אבל רק אם האסירים עצמם יבחרו את הכלא שלהם.
אז באמת צפוי שיפור ברמת בתי-הכלא.
אחרת זה פתח לשחיתות בין בעלי תעשיות שמחפשים כוח עבודה זול אפילו יותר מפועלים זרים, לבין פקידי ממשלה.

מודל עיסקי 208430
מדינת ישראל משלמת לזוכה במכרז ע''פ הצעתו, לכל אסיר (עם התחייבות למספר אסירים מינימלי). ההפרש בין תשלום זה לעלות בפועל היא הרווח, ומכאן הלחץ להתייעל.
לא ידוע לי על מודל הכולל רווח מעבודת אסירים.
החוכמה הגדולה היא למנוע מהזוכה להתייעל ''יותר מדי'' - משכורת רעב לסוהרים, תנאי כליאה מחפירים וכו'.
מודל כלכלי 208433
אין מודל כלכלי וסתם קוראים לזה הפרטה. הכוונה היא שכמה חברי מרכז של מפלגה לא קטנה יוכלו להקים חברת תיווך שתתווך בין המדינה לקבלני בניין וקבלני כח אדם.

ללא תחרות אין הפרטה. אני מציע שהאסיר יוכל לבחור את הכלא בו הוא מעוניין לשהות. אז תהיה תחרות.
מודל כלכלי 208435
ההצעה האחרונה שלך היא רעיון לא רע בכלל, שאולי יוכל לפתור חלק מהבעיות שמעלה אורי בתגובה 208428 , וגם חלק מהחששות שהביעה ח"כ זהבה גלאון.
מודל כלכלי 208437
תודה. תעביר את ההצעה לזהבה גלאון. ידע אישי חינם. מן הסתם גם לא מקורי למרות שאיני זוכר מקור ספציפי.
מודל כלכלי 208463
השיקול באיזה בית סוהר לכלוא אסיר מורכב מכדי שאפשר יהיה לתת לאסיר את ההחלטה. למשל, אינך רוצה שכנופיה שלמה תתרכז בכלא אחד, אינך רוצה פדופילים עם בני נוער, אינך רוצה פוליטיקאים שסרחו עם רוצחים פסיכופטים (גם לרוצחים לא מגיע עונש *כזה*) וכד'.
מודל כלכלי 208473
יהיה עוד חבר מרכז שידאג שהאסירים יהיו באגפים נפרדים ולא ייפגשו.

אני בטוח שאם תתפקד לאחת המפלגות אתה תוכל לעשות את זה טוב.
מודל כלכלי 208688
הנושא המרכזי הוא לא רק אנשי מפלגות שידאגו לאינטרסים מושחתים אלא הפשע המאורגן שיקנה כלא וישרת את ראשיו הכלואים

הכלואים המכובדים במקרים כאלה יכולים לשלם את חובם לחברה, לנהל חברה, ולהרשם כעובדים חוקיים אצל גורמים מקושרים לפשע המאורגן
מודל כלכלי 211158
כן, הרעיון של "לתת לאסיר לבחור" עלה בראשי מיד כשקראתי את השאלה של דובי: פתאום יש הרבה לקוחות! הרהור נוסף הוביל אותי לחשוב על התוצאות של גישה זו. למשל: הכלא יעסיק אסירים-לשעבר כיחצ"נים (מצוין למודל התשלום על-פי שיקום שהציע אורי, אגב). למשל: כרזות פרסומת לבתי-כלא במסדרונות בתי-המשפט...

אבל הבעיה העיקרית היא אינטרס של הכלא לאפשר הברחת סמים, סיגריות וכו' לאסירים, לאפשר לאסירים להמשיך לנהל את "העסק" מהכלא, אינטרס של הכלא לדווח (תמיד) על התנהגות מופתית בדיון על ניכוי שליש‏1, וכו'.

-----
1 מתוך הנחה שכל מקום פנוי יתפס מיד ע"י אסיר אחר.
מודל כלכלי 211273
אלו בעיות קטנות הניתנות לפתרון בקלות.

לגבי הסמים - צריך להפוך אותם ללגליים.
מודל כלכלי 211291
והפתרונות הקלילים הם...?

לגבי הסמים - לא כל מה שלגלי בחוץ, תקין בין כתלי בית האסורים.
מודל כלכלי 211295
אפשר לקנוס את הכלא אם מוצאים אצלהם סמים ולשלם אחוזים לפקחים על גילויים.

אבל מה אכפת לי שיסתממו שם בפנים?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים