 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבת אי שם ש"במלחמה נגד האיסלאם יש רק אפשרות אחת - ניצחון" (סלח לי אם הציטוט לא מדוייק). והשאלה הכל כך מתבקשת - מהו לדעתך ניצחון? אתה הרי טוען שהכניסה האמריקאית לעיראק הייתה טעות, ובזה אני מסכים איתך, אז מה, במישור הפרקטי, אתה מציע לעשות עכשיו? "להשיב מלחמה"? איפה? למי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם זכרוני אינו מטעני, שתי השאלות נשאלו בעבר וגם קיבלו תשובה, אך למרות זאת אני שמח על האפשרות לענות עליהן שוב. 1. מדוע "מלחמה נגד האיסלאם"? משום שהאיסלאם הוא האויב, או ליתר דיוק האיסלאם של תחילת המאה העשרים-ואחת. האיסלאם משמעו לא רק הדת במובן הצר של המילה, אלא התרבות, הציויליזציה. משום כך לא בחרתי בביטוי "מלחמה נגד המוסלמים", משום שברור שישנם מוסלמים רבים שאינם בהכרח רוצים במלחמה. אך האיסלאם, באופן שבו הוא בא כיום לידי ביטוי בחיי המעשה הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים, הוא האויב. כל זמן שהאיסלאם לא ישתנה, המוסלמים לא ישתנו. 2. מהו ניצחון? בניגוד למלחמות מסוימות בעבר, הניצחון כאן לא יבוא באקט נקודתי הניתן להבחנה, כמו התאבדותו של היטלר בבונקר בברלין, או כניעתו של קיסר יפן. הניצחון כאן יבוא מעצם עמידתו של העולם החופשי כחומה בצורה אל מול "העיסקה" אותה מנסה האויב האיסלאמי לסחוט: "שחרור" האדמות הקדושות, האדמות המוסלמיות, מנוכחותם של נוצרים, יהודים ומשתפי פעולה (כמו משפחת המלוכה הסעודית). הניצחון הזה יכול לבוא לידי ביטוי באלפי פעולות התקפה ומגננה מקומיות - כמו סיכול פעולות טרור מסוימות - אך בסופו של דבר כל הפעולות האלה ייחשבו לניצחון רק אם העולם החופשי יצליח להבחין בין ידיד לאויב ולזהות את מקורות הסכנה. הגדרה נכונה של היריב ושל שדה המערכה היא כבר מחצית הדרך לניצחון. כפי שכתבתי במאמר, לדעתי אפילו כאן בישראל, למודת מאה שנים של מלחמה בערבים, עדיין איננו מצליחים להגדיר את האויב ואת שדה המערכה בצורה נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שההגדרות שלך של ''נצחון'' הן תבוסתניות. אלו לא הגדרות של נצחון אלא של ''אי הפסד''. הנצחון במלחמה צריך להיות כה טראומטי, עד שיבהיר לאיסלאם שהוא הפסיד באופן פרמננטי. (''צריבת תודעה'' למרות שאני סולד מהביטוי הזה בהקשרו הישראלי), למשל השמדת הכעבה (או אם נחשוב בקטן, החרבת כיפת הסלע), כפי שהתאבדות היטלר, הפצצת הירושימה ונגסאקי, והוצאה להורג של סדאם (אי''ה), סימלו את החרבת האידיאולוגיה הנאצית, היפנו-מיליטריסטית, והבעתיסטית בהתאמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שהשמדת הכעבה תסמל "הפסד פרמננטי"? לדעתי היא תסמל "אישור יציאה למלחמה כוללת", אם כבר. מה, אם ישמידו מחר את הכותל המערבי, נקפל את המדינה ונלך הביתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמדת הכעבה "סתם ככה כי בא לנו" תסמל אישור יציאה למלחמה כוללת (כפי שהתנקשות בריטית בהיטלר, או הפצצה אמריקאית של הירושימה היו גורמות, לו קרו לפני המלחמה). לעומת זאת, השמדת הכעבה *כאקט סיום של מלחמה כוללת* תסמל תבוסה רבתי של האיסלאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הוזה בדמיונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח היית אומר ככה גם למי שהיה מתנבא שיום אחד, במאה ה-21, מישהו ישמיד את מגדלי התאומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרבת מגדלי התאומים היתה פעולת טרור קשה אך לא יותר מכך. היא לא החלישה מהותית את ארה"ב. יש לאנשים נטיה לכל מיני תיאורים אפוקליפטיים או מופרזים - "יותר קשה מפירל הארבור". שטויות. לא יותר קשה מפירל הארבור; הרבה הרבה פחות מפירל הארבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שאתה לא מבין או שאתה מתעלם מן השאלה האמיתית שלי, אבל נעזוב את זה. הרי התייחסתי למנהג הרווח הזה, לפטור דברים מציאותיים שאינם מסתדרים עם האג'נדה שלך באמירת ''אתה הוזה'', לא ביקשתי ניתוח מחודש של אירוע התאומים, שכבר אין מה לחדש בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניתחתי את אירוע התאומים; התייחסתי לתפיסת אירוע התאומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה משהו שמחזק את טענתך (עליה אני דווקא חולק) ומתוכו: "חמש שנים אחרי, מה מצבו של הקפיטליזם המערבי בכלל והאמריקני בפרט? מצוין, תודה. הפיגועים לא הותירו עליו רושם. כלכלת העולם המערבי נכנסת במלוא הקיטור לשנה חמישית של גאות ופריחה. אפילו שריטה לא נותרה עליה מהמתקפה ההיא. להיפך: מצעד הכיבושים של השיטה הקפיטליסטית-המערבית, נגדה כוונו הפיגועים, לא נעצר ולא הואט; שורה ארוכה של מדינות נוספות אימצו אותה." (מתוך http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3302129,00.h... ) _____ אפופידס - עט להשכיר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שזה תיאור של ניצחון די עלוב. מה שהיה יכול להיות ניצחון נצחון נסתר-וזהו הניצחון האמיתי-הפך להיות נצחון מאד חלקי שרק מחזק את רצון היריב למחוק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה אתה רומז. איזה ניצחון יכול היה להיות? במה הוא היה בא לידי ביטוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון שברוב המיקרים צריכים להיוצ מאד צנועים בנצחונות ולהקפיד להשיג הישגים. ניצחון משפיל את האויב ומכניס אותו למוטיבציה למחוק את הבזיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו המוטיבציה של גרמניה ויפן לאחר תבוסתן הניצחת במלה"ע II? הפסד "רגיל" מכניס למוטיבציית נקמה. לתבוסה ניצחת יש נטיה להעלים כל מחשבה לנקמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים לחלוטין עם החבר איציק, אבל יש לזכור את המאמצים שעשתה ארה"ב על מנת להפוך את הפסד מעצמות הציר לפחות משפיל *לאחר* המלחמה (תוכנית מרשל, השאר הקיסו הירוהיטו על כסאו, וכו'). ללא תמיכתה של ארה"ב בשתי המדינות האלו, אין ספק שהיו להן נטיות נוקמניות (השאלה כמובן כמה שנים היה לוקח עד שהיה לאל ידן לעשות עם זה משהו...). דוגמא נוספת היא מלחמת ששת הימים, שניצחונה המוחץ של ישראל היה הסיבה העיקרית לפתיחת מלחמת ההתשה על ידי המצרים, שנה מאוחר יותר, בעיקר מסיבות של כבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה לי תבוסה ניצחת חוץ ממלחמת העולם השניה. מה יכולה להיות למשל תבוסה ניצחת שננחיל לחזבללה? ומה לפלסטינאים? האם ארה"ב הנחילה תבוסה ניצחת לעיראק? לאפגניסטאן? אפאס לא רואים את זה. עדיף להשתחרר מתפיסות פשטניות על מלחמות ונצחונות ולהשאיר את הניצחונות לענפי הספורט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ללכת רחוק? בהיסטוריה שלנו אנחנו מכירים כמה תבוסות ניצחות - גלות בית I, מרד בר כוכבא כדוגמאות. מרד בר כוכבא היה תבוסה כה ניצחת, שהוא שינה את פניה של היהדות לאלפי שנים. גם באזורנו יש דוגמאות כאלה: כיבוש מצרים ע"י הערבים, כיבוש קונסטנטינופול ע"י התורכים. הקופטים עד היום מפחדים לצייץ, והיוונים (למרות הכמיהה להגיה סופיה, ולמרות העויינות הבסיסית לתורכים) לא מעיזים לצאת למלחמה כוללת ל"שחרור האדמות הכבושות" באסיה הקטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מזכיר את מרד בר־כוכבא, כדאי רק לציין שהמרד הגדול וחורבן הבית הראשון לא צרבו את תודעת עמינו מספיק בכדי למנוע את מרד יהדות מצריים בסביבות 115 לספירה ואת מרד בר־כוכבא יותר מאוחר. לגבי גלות בבל: הבבלים עצמם עפו מהשלטון לאחר כשלושים שנים. כך שלא היתה הזדמנות לבדוק את צריבת התודעה. מה שאנחנו יכולים ללמוד מספר מלכים הוא שצריבת תודעה לא עבדה שם: גם במקרה של ממלכת ישראל וגם במקרה ל ממלכת יהודה (וכנראה גם עם ממלכות אחרות באזור) היו סדרות של מרדות, שאילצו את השליט לנקוד בסוף בפיתרון של הגליות מסיביות.. הפעם האחרונה שבה היוונים ניסו לכבוש את אסיה הקטנה היתה בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים. קצת אחרי שהשלטון העותומני סיים לצרוב את תודעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על מרד בר כוכבא, לא על המרד הגדול. כשלון המרד (למרות שתוכנן ובוצע כדבעי) ''צרב'' את תודעת העם היהודי כל כך טוב, שאלפיים שנה לא העיזו ''לעלות בחומה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אם ננסה ללמוד מההסטוריה, בערך אחת מתוך שלוש צריבות תודעה חמורות גם עובדת. ומשהו מסדר גודל של חורבן בית המקדש (''הריסת הכעבה'') לא בהכרח יעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בדבריך מספר הנחות מובלעות: א. עם ישראל מרד ברומאים בראשותו של בר כוכבא. ב. המרד תוכנן ובוצע כדבעי. ג. עקב תוצאות המרד, נצרבה תודעתו של עם ישראל והמסקנה היתה שאסור ליהודי "לעלות בחומה". המקורות ההיסטוריים מעלים שאלות בקשר להנחות האלו: 1. מה תוכן המילים "עם ישראל"? מי הנהיג? מי תמך? מי התנגד? מה היו הזרמים הפוליטיים אצל היהודים בארץ ישראל? 2. מה היו השגיו הצבאיים של המרד (תוכנן ובוצע כדבעי)? 3. מדוע בכלל פרץ המרד? מה שאני רוצה לעשות כאן זה לא להרצות את דעותי בקשר למרד אלא להעלות מספר ספקות לגבי התפיסות המקובלות: א. יש כל מיני דעות לגבי היקף המרד . יש גם דעות -מבוססות לא רע על מקורות-שהמרד היה רק ביהודה-דרומית לירושלים. ב. יש ספקות האם ירושלים נכבשה. ג. יש חילוקי דעות רציניים לגבי הנהגת המרד; האם החכמים תמכו במרד או אף הנהיגו אותו. אני למשל חושב שהתשובות לשאלה הן שליליות. יש דעות שהמרד היה גם נגד המימסד של החכמים-(ממשיכי הפרושים)- שהיו משתפי פעולה עם השלטון הרומאי עוד מתקופת כניסתו של פומפיאוס לא"י, דרך החכמים בירושלים בזמן המצור (יש דעות שרשב"ג נהרג במרד ולאו דוקא בידי הרומאים), דרך ריב"ז, דרך תקופת מרד בר כוכבא, רבי יהודה הנשיא וכו'. המישפט-"לא לעלות בחומה"- ייצג את הדרך הפרושית עוד מתחילתה ולא היה רק "צריבה ממרד בר כוכבא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ללכת רחוק? ללכת לגלות בבל ומרד בר כוכבא זה לא נקרא ללכת רחוק? אינני יודע עד כמה לעומק למדת את התקופות הללו, אבל אם הייתי מוותר על משהו כשאני עוסק במרד בר כוכבא למשל, זה על הפסקנות. המקורות למרד בעייתיים מאד, מעטים מאד ונכנסים על עמוד אחד. אבל אני רואה שאתה אוהב להפיק לקחים מההיסטוריה אז תהנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרד בר כוכבא זה בכלל לא רחוק (גיאוגרפית) זה היה בדיוק פה. הבאתי גם דוגמא קרובה היסטורית (תבוסת יפן וגרמניה במלה"ע II), במיוחד לאחר שהדוגמה הנגדית היתה תבוסת גרמניה במלה"ע I. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה איש מעניין. לא רחוק ממקום מגורי- כלומר קרוב- נמצאות מערות האדם הקדמון. אז זה קרוב? תפיק מהן לקחים היסטוריים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מידע היסטורי חסר על מרד בר כוכבא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המקורות למרד בעייתיים מאד, מעטים מאד ונכנסים על עמוד אחד" = "זה יותר מורכב" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שההתנקשות בשייח יאסין או בעבאס מוסאווי סימלו תבוסה רבתי של החמאס והחיזבאללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אירוני? כי מאז ההתנקשות בשייח יאסין פחת מספר הפיגועים בצורה דרסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שופט מלחמה נגד גרילה במונחי זמן קצרים מדי. כמו שמומחינו קבעו בנחרצות שניצחנו בשתי האינטיפדות. גרילה מזה מאות שנים יודעת להרגע כשהיא נחלשת או כשהאויב מתחזק ומתמלא בנחישות, ולהתפרץ שוב כשהאוייב נחלש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון לבעית הטרור: להתחזק ולהיות מלאי נחישות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שניצחנו בשום דבר. אמרתי שמאז החיסול של יאסין, מספר הפיגועים ירד בצורה דרסטית. אגב, בלי קשר לגרילה, נראה לי שבכל סכסוך אחד הצדדים נרגע כשהוא רואה שהצד השני חזק ותוקף כשהוא חושב שהשני חלש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שאמרת *חושב* שהשני חלש. לא תמיד הוא חושב נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון גם לגבי מלחמות קונבנציונליות. גם אחרי מלחמת העולם הראשונה קבעו המומחים בנחרצות שמדינות ההסכמה ניצחו. זה לא מנע מגרמניה להרגע כשהאוייב התמלא בנחישות ולהתפרץ שוב כשהאוייב נחלש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפתח כאן תאוריה אורווליאנית של מלחמה פרמננטית. גרמניה לא נרגעה כדי להלחם כשצרפת ובריטניה ייחלשו. מלחמת העולם הראשונה הסתיימה ומעצמות ההסכמה במקום "לנצח פחות" הן רצו "לנצח יותר". אפשר לומר במידה מסויימת של ודאות, שמלחמת העולם השניה לא היתה מלחמה בלתי נמנעת -ואינני מתכוון בשנת 1936 אלא 1918-1925 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה סימל את תבוסתו של החמאס? נראה לי שהוא דווקא ניצח בבחירות מאז והפך לגורם הרבה יותר משמעותי באיזור. זה לא אומר שהתנגדתי להתנקשות, אגב. אבל אין לצעדים סמליים שכאלו משמעות של ממש, יהיה ילדותי לחשוב אחרת (ואני לא בטוח שאפשר לקשור בין הירידה במספר בפיגועים לבין מותו של יאסין, אם כי זה כן אפשרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזרוע הפוליטית שלו התחזקה. לא ברור לי מה שלום הזרוע הצבאית. לכן אני לא חושב שהחיסול הזה הוא דוגמה לא לכאן ולא לכאן, ולא ברור לי למה עירבת אותו מלכתחילה (אף אחד לא טען שהוא דוגמה למהלומה הסופית בתבוסה מוחצת). אני גם לא קושר בהכרח בין הירידה בפיגועים לחיסול של יאסין - פשוט עד היום משעשע אותי לזכור את מלחמת גוג ומגוג שהבטיחו לנו פרשנים (השייכים לצד מאוד מסויים של המפה הפוליטית) לאחר החיסול. כזכור, זמן לא רב אחרי החיסול חוסל גם היורש, ואז בכלל אנשים התפלצו - ושום דבר לא קרה. אולי במובן מסויים הבינו בחמאס שישראל לא חוששת מ''גוג ומגוגים'' שכאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל הפרשנים שייכים לאותו צד של המפה הפוליטית. וגם הרמטכ''ל בזמנו הזהיר מאוד מפני הפיגועים שאחרי חיסול יאסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי טוב שהצלחתי למצוא ממה שהוא אמר הוא: "הוא הודה כי בטווח הקצר יגבירו החמאס וארגוני הטרור את ההתקפות על יעדים ישראלים - "פיגועים בכל מקרה יהיו, אולי עכשיו ביתר שאת. בכל מקרה, אנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים". אני יותר מכוון לדברים כמו מה שאמר ביילין: "הריגתו אינה שמה קץ לטרור, אלא עלולה להיות בבחינת פתיחתה של תיבת פנדורה נוספת, מעגל דמים נוסף שיהיה, חלילה, קשה מקודמיו." וכמובן שביילין עוד מתון ומסוייג. יש גם דברים כמו זה: שבהם כבר אפשר להרגיש את ההיסטריה הכבושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיסטריה בלינק האחרון שלך לא נראית לי כבושה במיוחד. מאידך גיסא, אתה לא פחדת אז? הרי באמת כל חיסול לפניו הביא לפיגועים קשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד פחדתי אז, אבל לא בגלל החיסול. פחדתי בבוקר החיסול בערך כמו שפחדתי ביום שלפניו. באותה תקופה היו פיגועים קשים כל הזמן, חיסולים או לא חיסולים. מה שהרגיז אותי בפרשנים זה לא שהם אמרו "אוי, יהיו פיגועים, איזה חרא" אלא שבין השורות הם אמרו "מטורפים, מה עשיתם?! עד עכשיו החמאס רק ליטף אותנו, עכשיו הוא יקרע לנו את הצורה!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. מבחינתי, ה''מטורפים, מה עשיתם...וגו''' בהקשר זה הייתה אחת ההתנבאויות המוטעות היחידות של הפרשנים שלא הכעיסו אותי. בעיקר משום שזו הייתה טעות די טבעית לדעתי, וגם אני חטאתי בה. (לעומת רוב הניבויים המוטעים שלהם שלרגע לא התפתיתי כלל לקחת אותם בחשבון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אינה בהתנבאות בלבד; למי שהיה אומר "ייתכן מאוד שעכשיו החמאס יגביר פי כמה את מאמציו ויהיו פיגועים קשים רבים" לא הייתי בא בטענות, ואם היה מוסיף "אסור שניתן לפחד הזה להשפיע על השיקולים שלנו" בכלל הייתי מתמוגג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. גם אני לא חושבת שהפחד הוא זה שצריך להשפיע על השיקולים שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדתית, הוא משפיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שהחמאס לא נחלש. הוא זכה בבחירות. לגבי הפרשנים- אני מציע לקחת את העיתונים מ-12 ליולי ועד 15 באוגוסט ולקרוא את דברי הפרשנים. נדמה לי שבזה ייגמר הכבוד לפרשנים. לדעתי מאד ברור שחיסולו של יאסין היה אוילות מהדרגה הראשונה, אלא אם היתה המטרה למנוע בכל מחיר תהליך של התמתנות הדרגתית של הארגון . כל זמן שיאסין היה חי- לא שלטו בארגון מדמשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מאוד ברור שחיסולו של יאסין היה אוילות מהדרגה הראשונה? לא ראיתי שזה הביא את גל הפיגועים המובטח. האם לדעתך לא היה מוסרי לחסל אותו? או שחיסלנו ככה פרטנר מתון? או שהיה צריך להכניס אותו שוב לכלא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברנו את הפיקוד לחאלד משעל בדמשק. מאד חכם. כמה שנפורר יותר את ההנהגה הפלסטינאית כך ייטב- כך יפחת הסיכוי להדברות כלשהי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד ההבדלים בינינו הוא שאני מאמין שיש אנשים שאי אפשר להידבר איתם, אלא רק להרוג אותם. אולי אני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעם כולם אפשר לדבר. לא בטוח ש"להידבר". הבעיה שלנו שאנחנו מדברים רק כשאין לנו ברירה ואז מדברים מתוך חולשה. אחרי שלא הצליחו לשבור אותנו באינטיפדה היה צריך לדבר. אני חושב שיש פוליטיקאים בישראל-רבים מדי- שמציגים את התזה הזאת שאין עם מי לדבר ואי אפשר להידבר איתם. מה שעומד מאחורי התזה הוא שהם אינם רוצים להגיע לפשרה. הם פוחדים מהמחיר הפוליטי -אישי שזה יכול לגבות מהם. אריק שרון ידע כבר שנים שצריך לסגת מרוב השטחים; כוחו הפוליטי נבנה על ההפך מכך ולכן הוא טירפד כל מהלך אפשרי של מו"מ. לכן הוא בנה את הדמות הדמונית של יאסר ערפאת, חימם כל רגיעה וכד'. רק כשהבין שאין לו ברירה הוא עשה חצי תפנית. גם עם החמאס אפשר וצריך לדבר גם אם הם אינם מכירים במדינת ישראל . כמו כל גוף פוליטי בעולם, גם אצלם יש מתונים וקיצוניים- הדיבור מחזק את המתונים, יוצר תהליכים וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהשאלה מה כל זה קשור לדיון אני חייב לשאול עוד שאלה: למה הדיבר מחזק את המתונים דווקא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינו קשור לדיון אלא למה שכתבת. ראשית, לאנשים שמדברים איתם קצת קשה לעשות דמוניזציה. תהליך הדה דמוניזציה הוא השלב הראשון להתמתנות הצדדים. התהליך יכול וודאי יהיה הדרגתי, אך יהיה. מי שרואה את החמאס כרגל של תמנון מוסלמי עולמי- שיהיה בריא- אנחו מזה לא נהיה בריאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם על פי דברייך ניתן לפרש את הצעתו של אחמדינג'אד לעימות פומבי עם ג'ורג' בוש בתור הצעד הראשון של איראן בדרך לדה דמוניזציה של השטן הגדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני רגוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעולם אל תהיה ממש רגוע. ודאי לא אם כל מה שאפשר לומר זה ''אולי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. שכחתי ש''אולי'' אפשר לומר על הכל, מופרך ככל שיהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני נתקל באנשים שמאמינים הפוך ממך, מתעורר בי הדחף להיות עבורם להוכחה חייה לטעותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעה אחרת: תגובה 395867 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השואה לא הבהירה ליהדות שהיא הפסידה, אתה יודע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האיסלאם הוא האויב? אתה בטוח? האם העולם לא ישקוט עד שכל מליוני המוסלמים ימירו את דתם? האם אתה באמת חושב שזה צריך להיות היעד האסטרטגי שלנו? לי זה נראה גדול מדי וממש לא הכרחי. הטרור הוא הבעייתי. אני מאמין, לאור הסתכלות על העבר וגם לאור הסתכלות מעמיקה על ההווה, שהרצחנות הזו, גם אם שורשיה עמוקים, אינה מגיעה עם האיסלאם בעיסקת חבילה. אני לא יודע כיצד ומאיפה יבוא השינוי, אבל אין לי ספק שבסופו של דבר יקומו גם זרמים אחרים שמתנגדים להרס הגלובלי ובעיקר להרס העצמי שזורעים אותם פלגים קיצוניים. דווקא המאמר שלך מראה כמה קל לחשוב שהאויב אינו אנושי ושאין ברירה אלא מלחמה כוללת, ולכן העובדה שמוסלמים רבים חושבים כך לא משכנעת אותי שזה "בטבע שלהם" או "בדת שלהם". בסופו של דבר גם אתה אומר כאן שהפתרון יהיה במשא ומתן, גם אם ידרוש כוח רב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה אינה שמליוני מוסלמים ימירו את דתם, אלא עיקור האיסלאם מהאלמנטים הרצחניים והאלימים שלו; הג'יהאד, השאיפה לכיבוש ואיסלום העולם, "דין מוחמד בסיף", דיכוי המיעוטים, ותפיסת הלא מוסלמים ככופרים. יש איסלאם כזה (האיסלאם הסופי), רק חבל שהוא במיעוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן הכותרת "מלחמה נגד האיסלאם" היא מאד בעייתית בעיני. לך זה אולי נראה הבדל קטן בין "מלחמה נגד האיסלאם" ל"מלחמה נגד הטרור המוסלמי", אבל לדעתי זה הבדל אדיר. אני לא זוכר אם כבר כתבתי את זה כאן, אבל תאר לך שקבוצות יהודיות קיצוניות מארגנות פיגועים בארצות הברית ובאירופה. כמה גדול יהיה ההבדל בין הכרזה (של בוש למשל) על "מלחמה בטרור היהודי" לבין הכרזה על "מלחמה ביהדות". כיצד צריכים מליוני המוסלמים (למעשה, למעלה ממליארד אם אני לא טועה) להגיב על הכרזת "מלחמה נגד האיסלאם"? הרי הגישה הזו היא בדיוק מה שעלול לדחוק את הגורמים השפויים להתאחד עם הקיצוניים. בסופו של דבר, עם כל הצער על מה שיש היום, אנחנו עדיין לא במצב של מלחמה כוללת. העולם המוסלמי עדיין לא משקיע את כל המשאבים שיש לו בטרור ובהרס חייהם של ה"כופרים". לכן עדיין יש לנו הרבה מה להפסיד אם נהפוך את המלחמה לכוללת, והגישה של מלחמת העולמות היא בדיוק זו שתוביל לשם. אני לא חושב שותרנות יתר תוביל למקום טוב יותר, ואני אפילו לא פוסל מראש את התגובות החריפות ביותר האפשריות. אבל הראייה הפשטנית שמוצגת כאן היא ממש מסוכנת. ישנם גורמים שאינם רוצים מלחמה, יש דרכים שונות לפרש את הקוראן, יש אינטרסים כלכליים בשלום, ויש כמובן את הרצון האנושי לחיות בשלווה (כן, גם אצל המוסלמים). ה"עיקור" הזה הוא בדיוק מה שאני רוצה, אבל כדי להשיג אנחנו צריכים לנהוג בחוכמה, אולי אפילו עורמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שהגורמים ה''שפויים'' לא רק שלא עושים דבר נגד הקיצוניים, אלא שגם תומכים בהם בסתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זו בעייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיד על משהו שהוא ''אנושי'' זו לא מחמאה גדולה, לפי דעתי. ככלות הכל, האנושות היא המקור לרוב צרות העולם הזה. יחד עם זאת, אין טעם להיסחף. אין לי שום כוונה לעשות דה-הומניזציה של המוסלמים, וזאת אחת הסיבות שלא קראתי למאמר ''מלחמה נגד המוסלמים''. המלחמה היא נגד האידאולוגיה הדתית שמדריכה את העולם האיסלאמי בדרך האלימה בה הוא צועד כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האידאולוגיה הזו היא לא האיסלאם עצמו, אלא פרשנות מסויימת שלו, ולא היחידה האפשרית. אני מתעקש: מלחמה נגד הטרור המוסלמי, זו הכותרת הנכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה הבסיסית היא ש''הפרשנות המסויימת'' היא הפרשנות הנפוצה (וכמעט היחידה) באזורנו. היא גם הפרשנות ה''נכונה היסטורית'' במובן זה שמוחמד בעצמו נקט באותה פרשנות. לכן הדוגלים בה היום יכולים להתלות באילנות גבוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמו שתגיד שמלה"ע הII לא היתה מלחמה נגד הנאציזם, אלא מלחמה נגד תורת הגזע. כמו שתורת הגזע היא חלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה הנאציונל סוציאליסטית, כפי שנוסחה ב"מיין קאמפף", כך הג'יהאד הוא חלק בלתי נפרד מהדת האיסלאמית, כפי שנוסחה בקוראן. (וגודווין יכול לקפוץ לי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסחפת חבר. דודווין לא קופץ, הוא רוכב לך על הכתפיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להוסיף על דברי האלמוני: רוב הקטל שגורמים ערביים מבצעים באוכלוסיות מתרכז בשנים האחרונות בעירק1 ובסודן2 ואינו במסגרת ג'יהאד איסלמי עולמי. בסודן המאבק הוא כנגד אוכלוסיות מוסלמיות שחורות היושבות על אדמות פוריות ובעירק המאבק ברובו, גם אם לא כולו, של המיעוט שהחזיק בשלטון עד כה ומסרב לשתף מרכיבים נוספים של האוכלוסיה בשלטון3. לא רק שלא מדובר בג'יהאד, אלא שגם התאוריות ההגיוניות של "מאבק בין איסלם מתון לקיצוני" או של "תיסכול לנוכח הקידמה המערבית4 לעומת הפיגור הערבי" אינן תקפות (גם) כאן. 1 עשרות אלפים 2 מאות אלפים 3 אם כי מאז פברואר גובר הקטל השיעי באוכלוסיה הסונית על זה הסוני באוכלוסיה השיעית. 4 או קידמה כלשהי - האוכלסיות הנטבחות נחותות כלכלית וחברתית מאלו התוקפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א העוינות בין האיסלאם הסוני לשיעי היא לא פחות ג'יהאדיסטית מאשר העוינות בין האיסלאם לדתות מחוצה לו. מלבד זאת, חלק גדול מהאלימות בעיראק מקורו דווקא מחוצה לה, בקבוצות ג'יהאדיסטיות שפוגעות במי שהן רואות כ"משתפי פעולה עם האמריקאים", כולל הממשל, ובאיראן השיעית, הבוחשת בקלחת כמירע יכולתה. רוב ותיקי הבעת' השתלבו יפה בשלטון החדש ודווקא אינם מהווים גורם מתסיס. ב. בסודאן הטבח רובו ככולו הוא בשחורים אנימיסטיים ונוצרים (60% מהשחורים בסודאן הם כאלה http://en.wikipedia.org/wiki/Demographics_of_Sudan) ההרג של שחורים שהם מוסלמים נובע לרוב מטעות בזיהוי ומחוסר הבחנה (מבחינת הערבים, כושי זה כושי) או סתם גזענות קלאסית נגד שחורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי עיראק אתה צודק, אבל לגבי סודאן אתה טועה. הטבח בשחורים המוסלמים אינו "טעות בזיהוי" אלא (כמו בעיראק) ג'יהאד של זרמים שונים באיסלאם אחד נגד השני. השלטון הערבי בחארטום הוא סלפיסטי-ואהבי, והאיסלאם של השחורים, שהוא סופי, אינו מספיק "מוסלמי" מבחינתם. אתה כנראה מתבלבל עם הטבח הקודם שביצעו ערבים בשחורים, בדרום סודאן, שם באמת יש רוב לאמונה האנימיסטית (דארפור נמצאת במערבה של סודאן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שאנו חלוקים לגבי מינונים. ההרג של הגורמים הג'יהאדיסטיים בעירק נמוכה יחסית להרג שאינו באמת כזה. לא כל מה שמוצג כג'יהאד מניעו העיקרי הוא אכן ג'יהאד. הטירור של אל-קאעידה למשל הוא כן כזה וכך גם זה של החמאס במידה רבה. הטירור השיעי בעיראק וגם רוב זה הסוני שם אינו כזה. לגבי ב. כבר נענית וראה גם תגובה 237097 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סודאן, אני מקבל את התיקון, אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר (שוב)בג'יהאד מוסלמי כנגד "כופרים", בין אם הם מוגדרים כאלה כי הם לא מוסלמים כלל, ובין אם הם מוגדרים כאלה כי האיסלאם שהם מאמינים בו הוא לא האיסלאם ה"נכון". לגבי עיראק, לפי http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/4268904.stm, רוב הקבוצות, מלבד מה ה"לאומנים הסונים", שהיא קבוצה קטנה ומתונה יחסית, ואחראית למס' קטן יחסית של פיגועים, הן קבוצות ג'יהאדיסטיות, החל מאל קעידה הסונית וכלה בגדודי באדר השיעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה בכל מלחמת אזרחים שיש בה מרכיב דתי, יש ג'יהאדיסטים. כך גם בצפון אירלנד. מה היה ביוגוסלביה לשעבר; המוסלמים של בוסניה לא היו ג'יהאדיסטים שנלחמו מלחמת תרבות נגד הסרבים האירופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבוסנים עצמם אולי לא היו ג'יהאדיסטים, אבל עשרות אלפי המתנדבים המוסלמים שהגיעו כדי ללחום שם - כן http://www.srpska-mreza.com/Bosnia/Jihad-legions.htm... גם התוצאה שהתקבלה בסופו של דבר היא שבוסניה הפכה למוצב של האיסלאם הג'יהאדיסטי בלב אירופה, ואחד המעוזים החשובים של אל קעידה ושל המוג'אהידין:http://www.srpska-mreza.com/Bosnia/bodansky2.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פניו מראים הלינקים שלך קשר מוסלמי נגד אירופה. על פניו. כשאתה חודר אל תוך הדברים, בודק את תחילת הסכסוך והתפתחותו, אתה רואה שהבוסנים היו ברוב המיקרים הצד החלש. כצד חלש הם חיפשו סיוע בכל מקום אפשרי. מהלינקים אפשר להבין שמלחמת האזרחים ביוגוסלביה לשעבר החלה ממניעים איסלאמיסטיים וג'יהאדיסטיים. אם אתה מאמין בזה-בבקשה. אתה יכול להאמין גם בקשר המכשפות נגד העולם התרבותי. אבל בוא ניקח מדינה אחרת: עיראק. היום ולמעשה תמיד היה ברור שסדאם חוסיין אינו מנהל את הטרור העולמי. גם לא היה לו קשר עם אל קעידה ואם החל לתוות קשרים כאלה זה אחרי שהרגיש שטבעת החנק מתהדקת סביב צווארו. בעיראק נלחמים נגד כובשים זרים; לא משנה באילו אמצעים או דרך מתנהלת המילחמה- כבר היו מלחמות אזרחים מלוכלכות ועקובות מדם. לכן רק כדי לראות קטע מהמלחמה העולמית נגד הטרור האיסלאמיסטי: ארה"ב ובריטניה פלשו לעיראק מכל מיני סיבות חוץ מהסיבה הזאת: מלחמה נגד הטרור האיסלאמיסטי. עכשיו להרחיק עם האבסורד, אתה קושר את מלחמת האזרחים ביוגוסלביה לשעבר עם המילחמה הניצחית נגד האיסלאם. אינך שם לב שאתה משרת את תפישת העולם והאינטרסים הכלכליים של בוש ואלו שהוא מייצג ושל אל קעידה ואלו שהיא מייצגת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כמובן שמלחמת האזרחים בבוסניה לא התחילה ממניעים איסלאמיסטיים, אבל בהמשך האיסלאמיטסיים ראו בה הזדמנות פז להקים מעוז איסלאמיסטי בלב אירופה. ב. הקישור שלך בין האינטרסים של בוש לאלו של אל-קעידה מוכיח עד כמה אתה מנותק מהמציאות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאתה לוקח אבהות על המציאות, אינו אומר שאתה מבין אותה. תמיד היה קשר סימביוטי בין עליית כוחה של פעילות גרילה או ארגונים אנרכיסטיים מיליטאנטיים, לבין התנהגות /תגובות השלטון שנלחם בהם. אנחנו "בנינו" את החמאס וטרור המתאבדים. האמריקאים "בנו" את תשתית אל קעידה בעיראק. כוחות מסוג זה, אם הם גרילה שלוחמים לעצמאות או או תנועת טרור דתית, נבנים על מצוקות כלשהן של האוכלוסיה שתומכת בהן. ככל שהשלטון ינסה להקשיח את פעולותיו כדי באמצעות הסבל לגרום לאוכלוסיה המסויימת להקיא מתוכה את "גורם" הסבל- כך תגבר תמיכתה בגרילה/טרור-איך שתכנה אותן. לכן מה הקשר בין האינטרסים של בוש לאל קעידה, ידידי המלומד? האינטרסים של ג'ורג' בוש הובילו אותו לכיבוש עיראק ולחשיפת הצבא האמריקאי למשימת שלטון על עשרות מיליוני אנשים שאינם רוצים בו. זהו הזמן ךאך קעידה להיות שם. אל קעידה כנראה איננו בסוריה; אם ארה"ב תכבוש את סוריה- אל קעידה יהיה שם. כלומר , האינטרס של אל קעידה הוא שארה"ב תכבוש את סוריה. האינטרס של אל קעידה היה שארה"ב תכבוש את עיראק. זוהי המציאות ידידי האלמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמו מזכיר לי את הבדיחה על הוזיר שצבט באחוריו של הסולטן, ואז התנצל והסביר שהוא חשב שזו אשתו (של הסולטן). במלים אחרות, בכל הסבר שלך אתה הולך ומסתבך, ומתרחק יותר ויותר מהמציאות. האם זה היה גם "האינטרס של אל קעידה" שארה"ב תכבוש את אפגניסטאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לישבנה של אשת הסולטן, כן. הסתבכות של ארצות הברית במעורבות ישירה משרתת את האינטרס של אל קעידה. אין פירושו של דבר שאל קעידה יזמה את הפלישה האמריקאית לאפגניסטן. אבל אל קעידה יודעים שככל שעובר הזמן, השארות ארה"ב באפגניסטן משרתת את האינטרסים של אויבי ארה"ב. כך גם בעיראק. מה כל כך מסובך כאן ורחוק מהמציאות? כנראה שאני הולך ומתרחק מהמציאות שלך. אני רק מציע לך לא לקבל אבהות על "מציאות" אובייקטיבית כלשהי כי תישאר אב שקול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אב שכול (ויש לקוות שאם הוא אב - הריהו אב שקול). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה-לא שמתי לב שהתחלפה לי ''כ'' ב''ק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה המובלעת שלך היא שאל קעידה רוצה להיות בסוריה (ולא מסוגלת לעשות זאת ללא פלישה אמריקאית לשם). למה? איו להם מספיק חזיתות גם ככה? מלבד זאת, הרי פורסם שכוחות אל קעידה נמצאים בצפון מזרח סוריה ומשמשים כעורף של הכוחות במערב עיראק. האם אל קעידה שואפים להעמיד את המצב הזה בסכנה עקב פלישה אמריקאית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה המובלעת הזאת מובלעת רק בראשך. לא. אין להם מספיק חזיתות גם ככה. אתה מנתח את אל קעידה כאילו היו מדינה; אז אם יש להם חזית אחת למה שיפתחו עוד אחת? אל קעידה איננה מדינה. הדבר הרע ביותר לארגון כזה הוא אם ארה"ב- האוייב הגדול- היה מנהל מדיניות חוץ שמבוססת על אי ניהול מלחמות להשגת אינטרסים כלכליים ואחרים, מדיניות שדוגלת בפיתוח בלי הגדלת פערים, הפרטות נירחבות והשתלטות על משאבים ופעילויות. מה שארה"ב עושה היום הוא כל מה שארגון מסוג זה היה רוצה כדי לגייס לוחמים מקומיים. בעיראק לחבר את הרגש הלאומי לרגש הדתי. במקומות אחרים שם מתרחשת טרנספורמציה כלכלית וחברתית מהירה, מנסה האיסלאם הקיצוני להציע תפיסת עולם אחרת(שים לב, אינני מסנגר כאן על אף אחד). חברה בטרנספורמציה כזאת היא חברה במשבר חברתי קשה ושם יש למוסלמים הקיצוניים מה למכור. מה פירוש משבר קשה? הרבה פעמים המשבר כרוח בפירוק מנהגים פטריארכליים, פירוק המישפחה המורחבת, אטומיזציה של החברה וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאופן דומה, האינטרסט של חיזבאלה הוא שישראל תישאר בלבנון. הרי הכוח הפוליטי של אירוגנים לוחמניים אלה בנוי על השנאה והפחד מפני האויב. ברגע שהם נחלשים, אז העם מפסיק לעסוק בשנאה ומתחיל לעסוק בענייני הפנים, ואז הוא מגלה שאין לאירגונים האלה מה להציע לו. זה ברור לחלוטין. תרשו לי להמר, שאם מדינת ישראל תצא מהשטחים בקרוב, כוחו של החמאס ירד בצורה דרמטית, אפילו שהוא יוכל לזקוף זאת לזכותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, גם החמאס התנגד לנסיגה מרצועת עזה וגם חיזבאללה התנגד לנסיגה מדרום לבנון (כפי שהזכרתי גם בתגובה 130187). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמצרים דווקא הקיצונים המוסלמים התחזקו מאז שישראל נסוגה מסיני. אני מכחיש בכל תוקף את הסיבתיות שנרמזת במשפט הקודם, ובכל זאת לא כל השלבים בהיסק שלך כל כך ברורים לי: אני לא משוכנע עד כמה נסיגה מהשטחים תפחית את השנאה לישראל. אני גם לא משוכנע שבענייני פנים אין לחמאס ולחיזבאללה מה למכור, אבל אדרבא, אם אין להם מה למכור שם אז הם יעשו ככל יכולתם לשמור על גחלת האיבה. ואני חושש שקל מדי לתחזק את האיבה הזו על בסיס עוולות היסטוריות ופערים בהווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איך השנאה לישראל תוכל להישאר באותה עוצמה כאשר לא יהיה לישראל שום קשר למה שקורה בשטחים. נכון, ברמה מסויימת היא תמשיך להתקיים עוד זמן רב, גם על בסיס עוולות היסטוריות, וגם בגלל שאנחנו לא מוסלמים. אבל דעתי היא שלאורך זמן, יהיה לחמאס או לכל שלטון אחר קשה מאד לשכנע את עניי ומסכני עמם שישראל היא האשמה במצב כאשר יש חומה, פיסית וכלכלית, בין שתי המדינות. ייתכן אגב שיש לחמאס מה להציע בענייני פנים, אבל הכובע שאיתו הוא נבחר הוא פחות או יותר ''מפלגת המאבק האלים בישראל'', אז כדי לבסס את הפופולריות שלו על ענייני פנים יהיה עליו לעבור שינוי. כנ''ל לגבי לבנון. ולגבי מצרים, בוא אלא נשכח שבסופו של דבר, כבר הרבה מאד שנים שהיא אינה נלחמת בישראל, ולא נראה לי שווקא היא מתומכות הטרור הגדולות. באופן כללי, הרבה מדינות שיש להן אינטרס לשמר שנאה נגד ישראל משתמשות בכיבוש בשביל זה, ואין לי ספק שלפעמים זו במידה רבה הסיבה האמיתית לשנאה. כשלא יהיה כיבוש זה יהיה הרבה יותר קשה, עם כל הכבוד לעלילות הדם למיניהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא רואה? התשובה לכך היא פשוטה: השנאה לישראל היתה קיימת גם לפני 67'. השנאה לישראל בלבנון קיימת, ואף התגברה, גם אחרי שישראל נסוגה. ה"כיבוש" אינו סיבה לשנאה, רק תירוץ שנשמע טוב לאזניים מערביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהיא התקיימה לפני 67. הגיע לכאן עם זר שאינו מוסלמי והקים מדינה על רוב שטחי ארץ ישראל. אבל השאלה היא באיזו רמה ובאיזה אופן. אני חושב שהזמן עושה את שלו (כמה ישראלים אתה רואה היום שרוצים לפגוע בגרמניה?) והעוולות מהעבר הופכות לפחות ופחות רלוונטיות. במקביל, מתחזקת ההבנה בעולם הערבי שישראל היא מדינה חזקה (בעלת נשק גרעיני) וזה מחייב אותו להשלים עם קיומה. השנאה היחידה שהיא חזקה כל כך שאין כמעט מנגנון ענישה שיכול למנוע את האלימות שהיא יוצרת היא זו הקשורה להווה. היא ניזונה ממליוני פלסטינאים שמאמינים שישראל היא הסיבה שהם חיים בעוני ובחוסר ביטחון. ואם לא נדע לצאת בזמן, זה גם מה שיהיה בלבנון. ואגב, למה אתה אומר שהשנאה בלבנון התגברה אחרי שישראל נסוגה? אני לא חושב שזה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ממתי 27% זה "רוב שטחי ארץ ישראל"?! רוב שטחי ארץ ישראל (73%) נקרעו מממנה ונמסרו לערבים כבר ב1922. ב. "הזמן עושה את שלו" אצל יהודים, לא אצל ערבים - הם עוד מדברים על הצלבנים של לפני 1000 שנים. ג. לשנאה של האלמנטים ה"עויינים מסורתית" (שיעים, סונים) את ישראל, נוספה השנאה של בעלי הברית שנבגדו (נוצרים, דרוזים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. תן לי הוכחה שהשנאה גדלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החמאס נבחר לא רק בגלל המאבק האלים, אלא גם (ואולי בעיקר) בגלל דאגתו לאורך שנים לסיוע כלכלי וחברתי והעובדה שהוא נתפש כנקי כפיים לעומת הפת''ח המושחת. אין לשכוח גם את האספקט האיסלמי שלו לעומת החילונות של הפת''ח. ישראל אינה הגורם היחידי בפוליטיקה הפלשתינית, ולא הכל חג סביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא הבולט ביותר בקמפיין של החמאס לפני הבחירות היה שההתנתקות היא הישגו הגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני ההתנתקות היה בסקרים לפתח' רוב של 44% לעומת 32%, ואילו אחריה החמאס הגדיל את כוחו למעל 50%. עוד לפני ההתנתקות טענו אישים בימין הישראלי שהיא תיתן רוח גבית לארגוני הטרור. אפילו חוקרים ברשות, כמו ח'ליל שקאקי, המנהל של המרכז הפלשתיני לסקרים ולמחקר מדיני ברמאללה, טענו שהתתנתקות עלולה להביא להגדלת הייצוג של החמאס בבחירות (ובדיעבד התברר שגם אלה וגם אלה צדקו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לדעת מה בדיוק היה חשוב לכל פלסטיאני שהצביע חמאס. אבל מה שבטוח הוא ששנאה כלפי ישראל יכולה רק לעזור לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה מניח שאין אצל אף פלשתיני שיקולים פרקטיים משום סוג, ואף לא אחד מהם העלה בדעתו את האפשרות שבחירה בחמאס עלולה להביא על הרשות בידוד מדיני וכלכלי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |