תגובה ראשונית ומוקדמת לכל 52118
מבלי להתייחס כרגע לתוכנה של "האמנה", עצם העובדה שמסמך זה חובר ללא שיתופו של אזרח פלסטינאי-ישראלי בודד (כך נטען בכתבה במוסף הארץ של שבוע שעבר, שאני ממליץ להוסיף את הקישור לה לכתבה) מעידה כאלף עדים על הגזענות וההתנשאות המובנים של השמאל הציוני, שחושב שיוכל להכתיב פיתרון ומבנה מדיני לאוכלוסיות שלמות, ושאלו יצייתו לו כציית הפיאודל לאדונו.

מה המשמעות של "גיבוש הסכמה משותפת לכלל היהודים בישראל"?
יש כאן משום תמיכה סובטילית בטרנספר, פיזי או תחיקתי, של כל מי שאינו יהודי, והרחקתו ממוקדי הכח של המדינה.
הרי מדינת ישראל איננה מורכבת מיהודים בלבד, וכל עוד היא מתיימרת להיות דמוקרטית, היא לעולם לא תהיה כזו, כך שניסיון בניית מעין "כיוון דרך" לעתיד תוך התעלמות משאר האוכלוסיות הנמצאות בה אומר דבר אחד: יש אזרחים סוג א' (עדיף אחוס"לים) שהם השליטים האמיתיים, ויש את כל השאר, שיכולים לקבל את ההחלטות, או להתמודד עם התוצאות.
תגובה ראשונית ומוקדמת לכל 52121
גם כן מבלי להתייחס לתוכנה של האמנה.

האם גיבוש הסכמה משותפת לכל הפלסטינים בישראל ייחשב גם הוא לתמיכה סובטילית בטרנספר, פיזי או תחיקתי, של כל מי שאינו פלסטיני, והרחקתו ממוקדי הכח של המדינה? האם באור זה יש לראות, לדוגמא, החלטות של "ועדת המעקב" של ראשי הרשויות הערביות?

חושבני שהתשובה היא שלילית, וכי גם במקרה דנן הפרשנות שלך אינה מוצדקת (אתה רשאי כמובן לטעון נגד הצורך בגיבוש הסכמה או נגד קביעת גבולותיה). גיבוש הסכמה בקרב קבוצה אחת של אזרחים (נשים, אקדמאים, ערבים, נוצרים אורתודוקסים, נכים, ציונים) נראית לי כזכות מובנת-מאליה שאינה מוציאה במשתמע שום זכות של אף פרט או קבוצה אחרים.
תגובה ראשונית ומוקדמת לכל 52168
א. הם אמרו שהם כן מעוניינים בעתיד לצרף גם ערבים-ישראלים לפורום שלהם. למה הם לא עשו זאת עד כה? לא יודע. לך אתה תושיב את אפי איתם עם ערבים ושידברו בניחותא...

ב. ועכשיו, אפשר התייחסות לתוכן?
תגובה ראשונית ומוקדמת לכל 52174
א. הם מחכים שיופיע לו אותו "ערבי-מטעם" שיסכים עם הדעות שלהם ויתבל את הדיונים בנופך אוריינטליסטי כנוע.

ב. מסמך גדוש בסילופי אמת, בדמגוגיות, ובהיתממות על-סף-הגזענות.
החל מההצהרה הלא מבוססת על היות הדת היהודית "עם";
המשך בטיעון כי שמר "עם" זה על קשר "עמוק ורציף" עם "ארצו" (הבה נקרא רגע לתוך המילה: "ארצו" - הארץ שלו, כלומר - גם כאשר רוב מוחץ ומוחלט של "עם ישראל" לא שכן פה, הייתה שייכת לו האדמה, ומעשה הכיבוש הראשוני שלה היה רק בגדר סילוק פולשים בלתי-חוקיים, למרות שאלו חיו על אותה אדמה במשך מאות שנים באופן רצוף);
בסתירה הברורה בין סעיף 2 וסעיף 3;
בגזענות הגסה הטמונה בסעיף 3 (מה יקרה אם כתוצאה מתהליכים דמוגרפיים לא יהיה רוב יהודי במדינת ישראל? נגרש את הלא-יהודים? נמציא/נמצא יהודים במקום מוכה כלכלית על פני הגלובוס ונייבא אותם? נכפה את דעת המיעוט על הרוב בעזרת כוח הזרוע? לאנשי כינרת הפתרונים);
באינדוקטרינציה הלאומנית ובהנצחת האפלייה הממסדית של אותו סעיף;
באוקסימורון המובנה של סעיף 4 (המנטרל משני חלקיו את עוקצם. מעניין אם היהודים החרד"לניקים יסכימו כי ערכי היהדות אינם מתנגשים עם ערכי השיוויון והחירות);
בחוסר ההפרדה הניבט מבין השורות בין דת ומדינה, בהתעלמות הגמורה מהעוול האיום שנעשה ליושביה המקוריים של הארץ בעת כיבושה הראשוני ב-‏48 ושוב בעת הרחבתה ב-‏67;
ביחס הפטרנליסטי אל הפלסטינאים-ישראלים בסעיף 5 (שימו לב כיצד בכל מקום שמוזכרת המילה "ערבי" מגיעה לפניה המילה "מיעוט". עניינים סמנטיים פעוטים לכאורה שכאלו מעידים כאלף עדים על הלך הרוח של יוצרי האמנה: ניתן לכם זכויות, או מראית עין של כאלו, כל עוד אתם מיעוט. אז תיזהרו.);
בטקטיקת ה-"יורים ובוכים" הקלאסית שמבצבצת לה מתוך סעיף 6;
בנדיבות הלב הרחבה שבנכונות להכרה ב"זכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני השכן" כחלק מ"עסקת חבילה" - כנראה שעיקרון ההגדרה העצמית מותנה אצל מחברי האמנה בעקרון הכה ישראלי "יד רוחצת יד";
בצביעות של סעיף 7 המדבר על "חברה רבת פנים" אשר מחבריו נופלים כולם לאותה מסגרת אידיאולוגית-ערכית;
בנאיביות התמימה והזכה של סעיף 8 המתעלם לחלוטין מנסיבות עכשוויות של שילטון תאגידים, כניעה למגמות הפרטה וגלובליזציה הרסניות, אפלייה מתמשכת על בסיס כלכלי-מעמדי-גזעי והפניית משאבים עצומים להנצחת הכיבוש על חשבון "החינוך והתשתיות בפריפריה" (הערת צד: האליטות השלטות בישראל תמיד נהנו לדבר גבוהה על "צדק סוציאלי", בעת שהפלו והחלישו את המעמד הבינוני ואת תושבי הפריפריות והפועלים);
סעיף 9 המאשר שילוב דת ומדינה ומדגים כי באוקסימורון יהודית-דמוקרטית מנצחת רוח סבא ישראל, שכן "כולנו יהודים" (הערה סמנטית נוספת: גוף יחיד רבים - רק בנוגע ליהודים).

כאמור, רוח המאמר משקפת נהדר את אופיים והרכבם של מחבריו.
תרגומו של טל מקובל עליי לחלוטין.

(מצטער אם זה יצא עמוס מדי)
''המיעוט הערבי'' 52230
אעלה כאן נושא שאינו קשור במישרין להודעתך והוא ההתייחסות אל ערביי ישראל כאל מיעוט אשר ישאר כזה עד קץ הדורות.

אני סבור כי הפוליטיקה הישראלית מתעלמת ברובה מן השאלה הדמוגרפית. בקצב הריבוי הטבעי הקיים, גדלה האוכלוסיה הערבית בשיעור גבוה מזו היהודית. ניתן להסיק כי בסופו של דבר לא ניתן יהיה לשמור על האופי היהודי של המדינה באמצעים דמוגרפיים. למעשה הסיבה היחידה לכך ששיעור הערבים בישראל נשאר קבוע בקירוב לאורך השנים היא ההגירה החיובית של יהודים ושל יהודים מכח חוק השבות לעומת הגירה שלילית בלבד של ערבים.

האם חוסר התייחסות לבעיה זו אינו עצימת עיניים לנוכח הבעיה הגדולה ביותר העומדת בפני חזון המדינה היהודית הדמוקרטית?

דומני שהדרך היחידה לשמור על אופיה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל בלא לפגוע בזכויות תושבי ארץ ישראל הוא הקמת מדינה יהודית שלא יהיה בה מיעוט ערבי. אמנם במבט ראשון נראה כי יש כאן ניסוח מתחכם של רעיון הטרנספר (המהווה, כמובן, פגיעה חמורה בזכויות התושבים) אך אין בו כדי לשלול הקטנת שטחה של מדינת ישראל באופן ניכר על מנת ליצור מרחב יהודי בלבד (כמובן שיהיה צורך בחילופי אוכלוסיה אך בהנתן זמן וכסף מתאימים העניין יכול להיות מוסדר בצורה שלא תפגע בזכויות התושבים).
''המיעוט הערבי'' 52258
אני מסכים עם הכל, מלבד הפיסקה האחרונה.

מכיוון שאני רואה ב-"חזון המדינה היהודית דמוקרטית" רעיון מופרך מעצם הגדרתו, ומכיוון שאינני רוצה לחיות במדינת ישראל אם זו תהיה מדינה תיאוקרטית (קרי: יהודית), ומכיוון שאני דוגל בגישה אוניברסליסטית משהו, אני חושב שהפיתרון הטוב והמוסרי ביותר לשינויים הדמוגרפיים הצפויים הוא הכרזה מוקדמת ככל האפשר על הקמת מדינת כל אזרחיה, שתכיל הן את האוכלוסייה היהודית והן את האוכלוסייה הפלסטינאית, ותקבל בזרועות פתוחות הן את אוכלוסיית הפליטים הפלסטינאים, הן את היהודים ברחבי העולם שימצאו במצב של אפליה על רקע גזעי, והן כל אדם אחר שיחפש מקלט פוליטי או אידיאולוגי (תחת מגבלות מסוימות, כמובן. ראה המודל הקנדי).
''המיעוט הערבי'' 52264
קרא לי פרנואיד אך אני חושש שביום בו הם יוכלו, הערבים יהרגו את כולנו (כל היהודים, רוצה לומר).

מובן מאליו שהחשש הזה לא מבטל את ההכרח שלא לפגוע בזכויותיהם של הערבים ולכן אני סבור שיש לשקול ויתורים מרחיקי לכת עד מאוד על מנת להשיג הפרדה מוחלטת בין הלאומים.

האם זו גזענות לדעתך?
כן. 52268
אני מבין 52292
אני מסיק מכך שהפחד של ניצולי השואה מהגרמנים גם הוא מוגדר בעיניך כגזענות.

האם יש איזושהי דרך, להשקפתך, לאדם להתייחס באופן כללי ולא פרטני לקבוצת אנשים בעלי מאפייני גזע דומים מבלי שהדבר יחשב לגזענות?

האם האמירה "הגרמנים אוהבים בירה" היא גזענות? מה לגבי "הגרמנים אוהבים ותמיד יאהבו בירה"? ומה בין זה לבין "הגרמנים שונאים ותמיד ישנאו יהודים"?
המלצה לגלעד ברזילי 52322
הוסף לרשימתך טיעון נוסף (אינני יודע לטינית), אשר פירושו יהיה: השוואת מצב נתון לשואה, או למעשיהם של הנאצים, אין בו לכשעצמו בכדי הוספת משקל לטיעון כלשהו.
המלצה לגלעד ברזילי 52324
מה בדבר השוואת מצב נתון למצב נתון אחר, כדי שנוכל לגזור ביניהם גזירה שווה?
ואם אפשר לגזור ממצב אחד למצב אחר, מדוע לא מהשואה?

דעתי היא שהשואה משמשת לעתים קרובות כדוגמא בגלל שהיא מעוררת רגשות חזקים, אך יש בשימוש בה מדי פעם יתרון של הבהרת מצב בשל הקיצוניות שבה, וכן משום שהיא בתוך הקונצנזוס.
המלצה לגלעד ברזילי 52331
מובן שגזירה ממצב אחד לשני היא כלי מקובל ונכון, הבעיה היא שהשימוש בשואה נעשה כדי להשתיק את היריב, ללא קשר כמעט לנכונות הטיעון המקורי, או לנקודות הדימיון והשוני שלו לשואה עצמה.

זו מעין אמירה של ''נראה אותך מתנגד לזה...'', שהרי השואה היא כל כך בתוך הקונצנזוס שלא ניתן להתנגד לטיעון שמסתמך עליה מבלי להצטייר כמשהו בין מכחיש-שואה ונאצי, במין עולם דימויים מעוות.
המלצה לגלעד ברזילי 52343
יואיל כבודו להתייחס עניינית.

מצידי תתייחס ל''האמריקאים שונאים ותמיד ישנאו את אוסאמה בן-לאדן''.

אחרי שתסיים, אבקש שתסביר לי מה בין תשובתך ל''אוסאמה'' לתשובתך ל''יהודים''.
סחור-סחור 52350
אם העניין היה רציני, הייתי מתייחס ברצינות.

מי הם "האמריקאים"? דעת הקהל כפי שהיא מצטיירת בתקשורת שאתה צורך? כל אחד ואחד מתושבי ארה"ב? החברים שלך שגרים בארה"ב? אתה? הממשל האמריקאי?

האחרון, לפחות, לא שנא תמיד את אוסאמה בין-לאדן, שכן הוא טרח והעניק לו עמדת כח עצומה, וסיוע כספי וצבאי.

ובכלל, מה הרגשות האלו קשורים לעניין?
תשובה כללית - רגש של אדם כלפי אדם אחר, רק משום שהוא שייך לקבוצה אתנית כלשהי, הוא סוג של גזענות.
אני מבין אם דובי יגיד לי שהוא פוחד מהמוכרים הנואשים של השוק במזרח ירושלים, אבל לא אבין אם הוא יגיד שכתוצאה מהחוויה הספציפית הזו הוא יסיק כי כל הערבים הם בעלי תכונות שליליות דומות.

ניתן להגדיר גזענות כקיטלוג בני אדם לפי פרמטרים גזעיים, והכללתם תחת שמות-תואר כוללניים בהתאם להשתייכות זו, בנוסח הסמנטי הבא: "כל [קבוצה גזעית] הם [שם-תואר]".
סחור-סחור 52358
כל [הכושים] הם [כהי-עור]. גזענות?
אני חושש כי הערבים יהרגו את כולנו (וריאציה בנושא). גזענות?

התייחסות לגזע אנושי ייתכן כי סמנטית היא גזענות אך המשמעויות הנגזרות משימוש במילה זו עיתים הן עודפות.

כאשר מביע מאן דהוא חשש מפני גזע אין הדבר הופך אותו לגזען במשמעותה הרחבה של המילה.
דומני כי הקפיצה לתשובת ה"כן" לאותו אייל תוהה היתה זריזה מה.
סחור-סחור 52359
<טפיחה עצמית על השכם> פשוט מאוד ידעתי שיהיה החכמולוג שייתן את הדוגמה הזו. (אפילו ניחשתי מראש איזו דוגמה!) </טפיחה עצמית על השכם>

מן הסתם, הביטוי שכתבת הוא טטואולוגיה, וככזה, אין לו שום ערך או משמעות.

מה שכתבת הוא לא וריאציה על הנוסחה שהצגתי, אלא משהו שונה, שלפי דעתי כן נופל לתחום של גזענות (מובן שצריך לשפוט ביטוי כזה בהקשר בו הוא נאמר).

וריאציה על הנוסחה שהצגתי היא:
"כל [הערבים] הם [רצחנים]", וזוהי בהחלט אמירה גזענית.
סחור-סחור 52382
<שתי טפיחות על שכם רעי>
וכעת יאמר אדוני כיצד הוא מבדיל בין טאוטולוגיה לאמירה גזענית
סחור-סחור 52433
כאשר חלקו האחד של המשפט נכלל בעצם ההגדרה של חלקו האחר - טאוטולוגיה.
סחור-סחור 52456
וכיצד אדוני עושה הבדלה בין משפט שחלקו האחד נכלל בחלקו האחר לבין משפט גזעני.
מה בין ''כל הערבים רצחניים'', שהצעת כגזענות, לבין ''כל הכושים כהי עור'', שאדוני הציע כטאוטולוגיה.

אין פורמט המשפטים שהבאת תומך בעמדתך אלא כאשר בעיניך המשפט הוא שיקרי כי הרי בעיני הגזען האומר ''כל הערבים גזעניים'' כולל חלקו האחד של המשפט את חלקו האחר ממש כשם שבעיניך המשפט ''כל הכושים כהי עור'' הוא טאוטולוגי.
יתר על כן ראשיתו של דיון בהצהרת חששו של אדם מפני קבוצת אנשים ולמען הכנות יש לאמור כי רובנו מחלקים אנשים כמו עצים, אדמה, פרחים ופרפרים לקבוצות (ומי שאינו פשוט אינו כן עם עצמו), וחלק מהקבוצות יכולות בהחלט להחשב כמעוררות חשש ואין בכך פסול.
יש לי כבר כאב-ראש 52461
אני ממליץ לאדוני הנכבד לפתוח מילון הקרוב אליו ולחפש קשר סמנטי כלשהו בין המילה ''כושים'' והביטוי ''כהי-עור''.

אם ימצא אדוני קשר לשוני דומה בין המילה ''ערבים'' והמילה ''גזעניים'', יעדכן נא אותי.

הימצאות קשר כשזה (כאשר ההגדרה של צד אחד חופפת או מכילה באופן לשוני מובנה את הצד השני) מעידה על טאוטולוגיה.

אגב, אני חוזר בי מהצהרה קודמת שלי - למשפט שכזה אכן יש ערך, שכן הוא משפט אמת, אך אין הוא מעיד דבר על האומר אותו.

יש הבדל בין חלוקה לשם נוחות ופישוט הדיון, לבין התייחסות ערכית ספציפית, וגיבוש דעה על קבוצה כוללת כתוצאה מהתנסות פרטנית.
יש לי כבר כאב-ראש 52507
יסלח לי אדוני על הציניות אך האם אדוני מציע כי נגדיר אמירות גזעניות כאמירות בנוגע לגזעים שאינן מופיעות במילון.

איני מציק בשאלה כדי לנסות ולקעקע את עמדתך כי "כל הערבים רצחניים" היא אמירה גזענית, רצוני (והייתי רוצה לומר "הפשוט" אך כנראה מדובר בסוגיה סבוכה) הוא למצוא את ההגדרה שתסיע בידי לזהות אמירות גזעניות ללא ידע קודם על מושא האמירה.
לאמיתו של דבר מסופקני אם קיימת הגדרה שכזו ובכל מקרה ולו גם היתה כזו דומני כי האמירה המקורית http://haayal.co.il/thread.php3?rep=52264
אותה כינית גזענית לא היתה עומדת בקריטריונים ואף נהפוך הוא. אותו "אייל תוהה" מציג את הנאורות וההומניות במיטבה (כראוי להסחפות בניסוח) שכן על אף חששו הוא אינו מתכחש לזכויות הקבוצה המאיימת עליו (לדעתו) ואף מוכן ל"ויתורים מרחיקי לכת" מצידו כדי לפתור את הבעיה (והפרדה היא אולי בדלנות אך לא גזענות).
יש לי כבר כאב-ראש 52525
רק להדגיש, לאור היחס החיובי והשימוש בביטויים דומים (''אדוני'' וכד'), שקיים יחס זרות מוחלט ביני לבין דותן.
יש לי כבר כאב-ראש 52561
בוא רק בשביל הצחוק שבדבר נתנסה בעוד מספר אמירות חסרות משמעות לדוגמה דוברי האמת שבינינו יעידו כי הם משקרים, אני אעיד כי איני בקשר עם דותן וכיו''ב
סחור-סחור 52543
מה לגבי אמיתות שאינן טאוטולוגיות? צריך רק להחליף את "כל" ב"מרבית", ומקבלים עולם חדש מופלא של אפשרויות. "מרבית האמריקאים הם נוצרים", למשל. ואולי מישהו יצליח להוכיח שמשפט כמו "מרבית הצרפתים הם טיפשים (IQ נמוך ממאה)" הוא נכון. האם זהו משפט גזעני (בהנחה שהוא נכון)? ומה בדבר "שנאת אשכנזים נפוצה במיוחד בקרב עולים מדרום טקסס"?
ועכשיו, לעצור. 52544
חשבתי על העניין הזה לאחרונה, ודעתי אינה כה נחרצת עליו כמו בנוגע למשפט המקורי שהצגתי.

לפי דעתי, אם משפט שכזה מגובה בהגדרות מדעיות חד-משמעיות, ובגיבוי עובדתי, אין בו בעיה.

למשל - אם תערוך סקר דמוגרפי מקיף בקרב תושבי ארה''ב, תיתן הגדרה טובה למיהו נוצרי ומיהו אמריקאי, אזי משפט כמו ''מרבית האמריקאים הם נוצרים'' איננו בעייתי ובטח שאיננו גזעני.

במחשבה נוספת, זה במידה רבה גם תלוי בהקשר שבו נאמר המשפט (ואולי זה האלמנט הקריטי שלא דיברתי עליו מקודם), שכן גם משפט כמו ''מרבית האמריקאים הם נוצרים'' יכולים להיאמר בהקשר גזעני ולשרת מטרה גזענית.

לסיכום - לפי דעתי, משפט בתבנית המקורית שהצגתי, שאיננו טאוטולוגיה, הוא בהכרח גזעני, ומשפט מסויג כמו זה שאתה הצגת, יכול להיות נכון עובדתית, ויכול לשרת אג'נדה גזענית, בהתאם להקשר הכללי בו הוא נמצא.
ועכשיו, לעצור. 52545
יש מעט מאוד אמירות ש*לא* יכולות לשמש אג'נדות שליליות שונות. העובדה שמשפט *יכול* לשמש אג'נדה מסוימת, אין פרושה שיש פסול במשפט (אם הוא נכון).

ואם נחזור לנושא המקורי: אם יתברר כי המשפט "מרבית הערבים מעונינים במותם של כל היהודים בישראל" הוא נכון עובדתית, האם מי שיפעל בהתאם לעובדה זו (באופן חוקי; למשל, התנגדות לזכות השיבה, או הגדלת תקציב הבטחון, או דרישה לפעול לשיפור מערכת החינוך במגזר הערבי) הוא גזען?

(נניח למשל שאני מאמין שהמשפט "נשים רבות במגזר החרדי אינן זוכות לחינוך מינימלי ראוי" הוא נכון, וחושב שיש לפעול לשינוי המצב ע"י אכיפת פיקוח ממשלתי על אולפנות. האם אני גזען?)
ועכשיו, לעצור. 52547
כאמור, אני חושב שקו הגבול בין הכללה חסרת-ביסוס עובדתי וקביעה מסויגת ומבוססת חופף לקו הגבול בין גזענות לשמה, והצהרה שיש לבחון אותה בהקשר הכללי שלה.

בנוגע לנושא המקורי: אם המשפט נכון עובדתית, לא.
(הסתייגות: אינני רואה כל דרך איך ניתן לאמת או לשלול משפט כה רדוד ומנותק מאירועים ממשיים)

אך לא זה מה שטען האייל התוהה. הוא טען שהוא "חושש שביום בו הם יוכלו, הערבים יהרגו את כולנו".
טענה שכזו לא ניתן לבסס על שום מחקר אמפירי, שכן היא רגשית במהותה, ועל כן גזענית.
ועכשיו, לעצור. 52555
ואם יעשו סקרה שבו האופציה של במידה ותהיה אפשרות נהרוג אותם (לא שאני מאין שזו תהיה התשובה המועדפת עליהם) האופציה הנבחרת על ידי רובם , האם אז זו עדיין תהיה דעה גיזענית?
ואם יעשו סקר כזה על חלקים נרחבים מהאוכלוסיה ולא על כולה נאמר 25% מתוכה האם אז דעה שכזו תהיה גזענית?
ועכשיו, לעצור. 52693
מעט באיחור אך עדיין...
האם אינך לוקה ברגשות מעת לעת?
האם לדעתך ראוי לשמור את רגשותינו כמוסים כמעשה מו"מ?
האם אתה נמנע מטענות על בסיס רגשי?
האם בטרם אתה מביע דעה אתה עורך מחקר אמפירי כדי לוודא כי היא נכונה?

אני חוזר על דעתי (שאינה בדוקה אמפירית וגם ניסוי בעניינה הוא בעייתי) כי שקיפות דעות כפי שהציג האייל התוהה בצירוף עם עמדות שבסיסן המוסרי ראוי, גם אם לא בהכרח מקובל על כווולם, היא בהחלט דרך ראויה.
ועכשיו, לעצור. 52711
מעת לעת אני חוטא ברגשות אנושיים; בנקודה זו מתחיל לפעול השבב שמושתל בעורפי, וזמזומים חדים ומונוטוניים מושמעים ברדיוס של כ-‏20 מטרים עד שנפתרת הבעייה.

יש לציין כי הליך זה פופולרי ביותר בקרב נשות המין האנושי.

אתה מתעקש להמשיך ולהכניס דברים בפי - לא טענתי שדעה צריכה להיות מגובה במחקר אמפירי, אלא שאבחנה על העולם, שמתיימרת להיות אובייקטיבית, צריכה להיות כזו.

כדי להגיד "כל הערבים הם רצחניים" לא צריך שום מחקר, רק מוח מעוות.
כדי להגיד "כל היהודים הם בעלי אף ארוך מהממוצע" צריך להביא נתונים מספריים והגדרות מדויקות.
אם הטענה נכונה, הרי שהיא נכונה.
אם מישהו מדביק לטענה זו ערך מוסרי חיובי או שלילי, זה כבר שייך לתחום אחר לגמרי.
ועכשיו, לעצור. 52714
כאמור הניסוח בו מידי פעם שנינו עושים שימוש (''כל הערבים רצחניים'') לא הופיע במקור ועדיין טענת כי המדובר היה באמירה גזענית.
בכנות אומר כי עדיין לא הבנתי למה, ובעיקר בהתחשב בהמשכה של אותה הודעה מקורית (נכונות לוויתורים וכיו''ב).

דרך אגב אני עומד על דעתי, על אף שהיא שיקרית, כי האייל התוהה מכיר אותי ולכן אני תומך בו (סתאאאאם בשביל הקטע של חוסר המשמעות בהודעת ההתנערות ממני אשר מדיר שינה מעיני)
המלצה לגלעד ברזילי 52404
זה מכוסה בתוך מכשלת אד-הומינם, ר' תרגום ברזילי ((:).
התופעה בכללותה מנותחת בחוק גודווין - ההסתברות לאיזכור אנלוגיות נאציות בדיון גדלה עם אורכו. הנוסח המדויק נמצא ודאי ברשת (Godwin's law for Nazi analogies).
המלצה לגלעד ברזילי 52432
האם מחוק המספרים הגדולים (הסתברות) לא נובע כי ההסתברות לאזכור אנלוגיות מכל נושא בדיון גדלה עם אורכו?
הנה המאמר המקורי של מייק גודווין 52441
והרי נוסח החוק:
As an online discussion grows longer, the probability of a comparison involving Nazis or Hitler approaches one.

לא צריך לעבור בהסתברות ח' (בציון 55 ו/או 91) כדי להבין שהצדק עמך.

[כאן ניסיתי למצוא דוגמאות לחוקים משעשעים עם אותה נכונות הסתברותית, לשווא.]
מזכיר את Fight Club 52442
On a long enough timeline, the survival rate for everyone drops to zero.
מזכיר את Fight Club 52560
אחת הביקורות שמרצה שלי נורא אוהב לצטט כנגד רעיון השוק החופשי (שאמור לאזן את עצמו בטווח הארוך) היא ''בטווח הארוך, כולם מתים''. לא זוכר מי אמר את זה במקור.
In the long run we're all dead 53418
John Maynard Keynes
מזכיר את Fight Club 53556
תשובתו של מיינרד קיינס, כששאלו אותו, בעקבות המלצותיו הכלכליות: הרי זה עשוי להיות הרה אסון בטווח הארוך, מה יהיה?
- נו טוב, בטווח הארוך כולנו נמות
משימה אפשרית 53562
את הטפותיו ו"טעוניו" של אותו מרצה ניתן להפריך בנקל.
מסיבה זו, אף הלייבור כיום, בראשות טוני בלייר, דוגל בכלכלת שוק חופשי (הדרך השלישית, the new labour ).

תרגול:
מצא את טעויותיו וכשליו המחשבתיים של אותו מרצה והצבע עליהם בעדינות.

ניתן להעזר לצורך העניין בספרו של מילטון פרידמן מאוניברסיטת שיקגו.
משימה אפשרית 53605
אותו מרצה,לפחות בהצגתו את הדברים בכיתה, נוקט בגישה אובייקטיבית למדי, ומצביע על הביקורת האפשרית על כל הוגה שאנו לומדים, כולל הוגים שמאלנים. כמו כן, למדנו במסגרת הקורס גם את עמדתו של מילטון פרידמן.

אבל תרגיש חופשי להשמיץ אנשים על בסיס חוסר ידיעה מוחלט לגביהם.
כן. 52293
ידידה שלי שמתגוררת בלונדון באה בסופ"ש הזה לביקור מולדת, והביאה איתה חברה בריטית שלה. לכבוד הביקור, הלכנו לטיול בעיר העתיקה בירושלים, ועברנו גם דרך השוק שם. באחד הרחובות הצרים, עצר אותי רוכל והציע לי כאפיה. סירבתי בנימוס, אבל האיש התעקש "להדגים" את הסחורה (דיברתי כל הזמן אנגלית, ואני מניח שהוא חשב שאני תייר מחו"ל), והלביש לי את הכאפיה. ידידתי התלהבה מהסיטואציה וצילמה אותי, ואני ביקשתי להחזיר לאיש את הכאפיה. הוא התחיל להתמקח איתי (85 ש"ח, לא, תודה, אני לא מעוניין, 70. לא, אני לא מעוניין. 50. לא, תודה. כמה אתה מוכן לשלם? אני לא רוצה. תודה. 30 ש"ח וקח את זה. לא, באמת, לא.) כשהבין שאני לא עומד לקנות את הכאפיה (הכל התנהל, כאמור, באנגלית), הוא דרש ממני 10 ש"ח עבור התמונה שצילמו אותי עם הכאפיה. אני הייתי מופתע לחלוטין וסירבתי לשלם. הוא התעקש, ונכנסנו לויכוח, כשהכאפיה עדיין בידי, והוא מסרח לקחת אותה ממני. אני לא טוב בעימותים, כך שלא ידעתי מה לעשות. היה לי דחף פשוט להניח את הכאפיה בצד וללכת, אבל פחדתי. בעלי החנויות השונים יצאו החוצה להסתכל עלינו, והרגשתי ממש מאויים. לבסוף, תייר אחר שמע את הויכוח והצטרף לצידי. רק אז האיש לקח את הכאפיה ועזב אותי לנפשי, תוך שהוא מקלל אותי ואת חברותי.
לכל אורך הויכוח, הייתי מבוהל לחלוטין, גם מעצם הויכוח, וגם מהסיטואציה בה הייתי. אני חושש לדעת מה היה קורה אם הוא היה יודע שאני ישראלי. האם אני גזען? יתכן. אבל יש לי סיבות טובות מאוד לחשוש.
כן. 52721
סיפור דומה אירע לי בשעתו בהר הזיתים בחודש יוני 99. הייתי עם אישתי ובני בן החמש בנקודה ממנה משקיפים אל העיר העתיקה. ערבי זקן וחייכן עם גמל שתקן הסתובב בין התיירים השונים וניסה לשכנעם להצטלם עם הגמל.
לאחר שעשו זאת פנה במפגין ודרש תשלום בעבור הצילום. חלק מהתיירים סירב לשלם, וזכה למטר קללות וגידופים מהנ"ל. חלק שילם בנימוס והסתלק.
גם אנחנו הצטלמנו עם הגמל, ומיד אחר כך שלפתי את ארנקי ושילמתי לברנש זה עשרה שקלים ללא דיבורים מיותרים. הסכום היה פעוט, ובמידה מסויימת נכרמו רחמיי עליו. אני חושב שהייתי מציע לו משהו בסדר גודל דומה גם אם לא היה דורש זאת, אולי מפאת רגשות מעורבים בלתי ברורים.

סוף סיפור.

א. מאן
כן. 52733
לי קרה משהו מאד דומה (רק בלי קללות וסימני אלימות) ליד שער הנצחון בפאריז לפני כשנה, כך שמדובר מן הסתם במנהג שמצא עם הזמן את דרכו גם אל מחוץ לעיר העתיקה בירושלים.
כן. 52828
It is very fair. This person makes his living
on this. Without him you would not have the camel as a nice oriental background against the old city
The person was old and pleasant, trying to give you something nice. Why should anyone be rude or cruel?
כן. 52846
מכיוון שנהוג להבהיר את פרטי העיסקה לפני הביצוע שלה. אם אדם שואל אותך אם אתה רוצה להצטלם ליד הגמל, ומצפה לקבל תשלום, הוא אמור להגיד לך את זה מראש, ולא לחכות עד אחרי שהצטלמת כבר.
כן. 52867
קיימות גם עסקות מובלעות (IMPLICIT), בפרט בתחומי התיירות והנופש, בהן המתת שלך עבור השרות הינו לחלוטין בתחום רצייתך ורצונך הטוב. נקיבה במפורש ומקדמית בגודל הסכום, כמו גם סיטואציית מו"מ והתדיינות אמורות לפגוע באווירה הנעימה.
כך למשל, נניח שאתה נמצא באווירה קסומה עם בת זוגתך במסעדה בוונציה, הנרות על שולחנך דולקים, האורות מעוממים ואתה משקיף מן המרפסת על המים המרצדים בשלל אורות. הכנר ניגש מן התזמורת קרוב לשולחנכם ומנגן משהו במיוחד לכבודכם.
ברור ששירות זה אינו נעשה רק על מנת להיטיב את הרגשתכם והאיש מצפה גם לתשר מיוחד עבור טרחתו ואמנותו, שכן העניק לך דבר מה מיוחד ששנים לאחר מכן יהיה אולי מושא לנוסטלגיה.
כאן העיסקה הינה וולונטרית באופן אולטימטיבי ופונה לחלוטין לרצון הטוב ולחוסר הפורמליות.
אם ברצונך להמנע מכך, הרי כל שעליך לעשות הינו לסמן לאיש הניגש, ובעדינות, כי הדבר אינו רצוי, במקום להניח כי השרות הזה ואומנותו הינם "חופשים".
כן. 52869
מיכאל ידידי,

הדבר אינו כה פשוט.
המדובר בהבדל תרבותי-ערכי מסויים, אשר אינו נפתר בקלות בה רשמת 'אם ברצונך להמנע מכך, הרי כל שעליך לעשות הינו לסמן לאיש הניגש, ובעדינות, כי הדבר אינו רצוי'.
האיש הניגש אינו תמיד 'מעודן' דיו כדי להבין רמז זה, ונטייתו הכללית היא להידבק כעלוקה אקוסטית בלתי מוצלחת.
דבר שכזה אירע לי בעיר ברמן לפני כחודש וחצי, עת ישבתי עם כמה ידידים בסעדה מהוגנת לחלוטין. 'האנשים הניגשים' במקרה זה לא הירפו עד שכל משתתפי הסעודה שילשלו כסף לעברם, ובמשך דקות רבות העיקו על שולחננו.

מצב בהחלט לא נעים.

שלך

אלכסנדר
כן. 52870
אכן, מנהג זה ששכרו בצידו, עשוי גם לעודד התנהגות טפילית. יתכן שהאנשים הניגשים היו בעלי אידאולוגיה ''חברתית'' כגון אנרכיסטים צעירים שרצו לאסוף כספים ''למטרה המקודשת'' עד כדי אטימות לטעם הטוב. יתכן גם שהיו בני כת בודהיסטית מסויימת, שנגינתם היתה עילה לאסוף כספים באגרסיביות למען הכת. יכולתי גם לכתוב ''צוענים'' אך אלה מתנהגים לרוב בהכנעה ובכפיפות לנימוסים הטובים.
במצרים ובמקומות אחרים במזרח נוהגים אמנם להטפל אליך בלי להרפות, אך זאת באם אתה מגלה חוסר אסרטיביות ואינך נוהג בתקיפות מלכתחילה.
כן. 52871
יתכן גם שהניגשים היו מהגרים מזרח אירופאים שמחד קבלו חינוך קרטני, ומאידך תופסים טרמפ לחליבת כספים על מה שהם תופסים כשמורות נאיביות מסויימות בנפש הגרמנית. זאת בצמוד למטען של מרירות ושנאה כלפי הגרמנים על בידוד ואי הקלטות חברתית, ורדוקציה שלהם עקב כך למחלבות כספים בלבד.
נוקדנות קצרה 52887
''קרתני'' אם איני טועה, מלשון ''קרת''.
תודה 52888
אכן לעיתים יש להפעיל שיקול דעת נוסף בכותבנו מילה לא שכיחה.
נוקדנות קצרה 52920
אתה צודק מבחינת האיות. המשמעות תמיד התמיהה אותי. "קרת" היא עיר, כרך גדול. "קרתני", לעומת זאת, פירושו פרובינציאלי, מי שהגיע מערי השדה או הכפרים, ואינו מורגל בחיי העיר הגדולה. בדיוק הפוך ממה שהיינו מצפים. היש מי שיכול להסביר את הסתירה?
קרתנות 52924
יובל,

לאור שאלתך ניסיתי לברר באמצעות מילון אבן שושן.

קרת היא, אכן, קריה, עיר, מקום יישוב.

אולם הכול יחסי. בהשוואה ל'כרך' הקרת משולה לעיירה (בערך כמו ההבדל בין town ל-city באנגלית). ולכן כתוב במילון: קרתני=בן ישוב לא גדול, בן-עירה, להבדיל מן "בן כרך".
קרתנות 52946
איני בטוח. דומני ש"קרת" היא המלה הארמית לעיר, ללא זיקה לגודלה. כך למשל קרתגא, עיר המתיישבים הפיניקית הענקית בצפון אפריקה, נקראה למעשה קרת-חדשא (העיר החדשה, בדומה ל-"יורק החדשה" בצפון אמריקה).
חלק מרכזי מירושלים נקרא פעם עיר דוד, וכנראה בתקופת שלמה הוסב שמה, לגישתי, לעיר שלמ (עיר שלמה), בדומה לסן-פטרסבורג (עירו של פטר). ערים נקראו לרוב על שם מלכים, וזאת בניגוד לפרוש הנשגב והדחוק של הרפורמים, דומני, לפיו מדובר "בעיר שלום". שלום הינו שם עצם שמשך חלותו לא מוגדר, ואילו בעת הקדומה השתבחו דווקא במסעות כיבושים ונצחונות לתפארת שהינם ארוע ספציפי בזמן הכרוך בתהילת בני העיר או המדינה.
מכל מקום, דומני שבני הקרת הינם פשוט בני העיר (בדומה לעם הארץ) בעוד השכבה המשכילה והשלטת שכנה בתקופת בית שני בוילות מחוץ לעיר או בפרבריה (המילה "וילה" הינה מהתקופה הרומית, וציינה מקום מגורים של בעלי מעמד, בדומה ל-estate).
הקרתני הינו אם כן בן העיר חסר המעמד, ההשכלה, ההליכות, הליטוש והאצילות, כלומר הפלבאי בלטינית.
דווקא במקומות פרובינציאליים "נידחים" יחסית כספרד גרו פטריקיים בעלי מעמד ובעלי השפעה רבים. מבחינה זאת האימפריה הרומית היתה מבוזרת.
דומני שההבחנה בין "עיר המלך" והפרובינציה מקורה בימי הביניים המאוחרים.
קרתנות 52955
באותו עניין, מעניין להתחקות אחר מקורות שמות ערים. בזמנו עסקתי בהתחקות כזאת אחר מקור השם ירושלם (ירושלים), אך פרטי הפרטים לא זכורים לי כיום (רשום באיזה מקום, ועדיין טעון מחקר נוסף).

מכל מקום, ירושלם פרושו בסבירות גבוהה "ירב את ריב שלמה, ילחם את מלחמתו". זאת כשם שירובעל פרושו, ירב את ריב הבעל, עבד הבעל
(בדומה לעבדאללה -עבד האל), הגם שיתכן שעריכה מאוחרת הפכה זאת ל"ירב *כנגד* הבעל" כלומר ירא אלוהים.

נא לשים לב שגם "ירא אלוהים" מכיל את השורש ירו (בהטיה).

האם שמה של ירושלם ניתן לה בתקופת רחבעם, ואזכורים קדומים יותר, כגון בספר יהושע-הכתוב אגב בעברית לא ארכאית (בשונה מספר איוב העתיק) - הינם פרי כתיבה מאוחרת?

נראה: מיהו יריבו של רחבעם השואף להכרית את בית שלמה? ירבעם (בן נבט). השם שניתן כאן מורה על "ירב עם", כלומר בלשון מאוחרת, אולי לשונו של איבסן או הדמוקרטיות העממיות - אויב העם. זהו כינוי בעל משמעות ערכית ברורה, מצד כותב הטקסט.

מאידך מיהו הרב את ריב בית דוד, את ריבו של שלמה, כלומר מיהו ירושלם (הרב את ריב שלמ -בכתיב מקראי חסר) העומד כנגד ירבעם?
כמובן, רחב עם (רחבעם) בן שלמה.

הביטוי "רחב" הוראתו, הקלה, עזרה, בניגוד למשל ל"יכביד" (למשל "אכביד את עולכם").
הדבר עומד בניגוד מעניין למסופר על רחבעם, לפיו התרברב דווקא בהכבדת העול: "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים".
כאן הכינוי מדביק לאיש משמעות הפוכה, של "השוקד על רווחת העם, המושיע את העם" בניגוד לאויב העם ירבעם.
האם ישועה זאת הינה עצם העמידה בפרץ, עצם המשכת בית דוד?

בעניין זה של הכינוי רחב במובן "ידיד, מביא רווחה, מושיע", ראה את שמה של רחב הזונה מפרשת המרגלים ביריחו. (הביאה להם רווחה או מזור, אירחתם, הושיעה, היתה הידידה, במובן שאורט וינגייט כונה "הידיד").

כך: ידיד העם, מביא רווחתו, רחבעם או ירושלם, בניגוד לאויב העם השואף להכרית את בית דוד.
דבר ראוי לתהילה באופן שעיר שלמה (עיר שלם),
שנקראה קודם "עיר דוד" -יוסב שמה ל"ירושלם".
קרתנות 52988
ירושלים מוזכרת גם בספר שופטים (בפרק א'). אפילו מוזכר שם כי בני בנימין לא הורישו את היבוסי יושב ירושלם ''עד היום הזה''. לא סביר שהיה נאמר כך לו נכתב הספר לאחר ימי שלמה (וישנן עדויות נוספות לכך שספר שופטים מוקדם יותר).
שלטון חדש-שם חדש 52999
אכן. רק ששמה באותה תקופה לא היה ירושלים.
בזמן עריכת התנ"ך, סביר שהיו מונחים לפני העורכים גם מקורות עתיקים עם השם היבוסי.

אבל ראה, לקורא בן זמנם הם נקבו בשם המוכר.
כללית, את ספרי יהושע, שופטים והחומש בכלל
אף ילד בכתה ב' יכול לקרוא. האם הוא יכול לקרוא את ספר איוב או ספרי נבואה באותה קלות? הדבר מורה כי בעוד באחרונים מובאים במלואם טקסטים עתיקים, הרי שבספרים הללו התבצעה עריכה נרחבת בתקופה מאוחרת, תוך נסיון להקל על הקריאות ככל האפשר, למען שהטקסטים הללו יובנו. עליך להבין כי באותה תקופה התחרו הארמית, או אף היוונית והרומית בעברית, והעורכים היו מעונינים לעודד את הקריאה בעברית, ולהקל עליה.

בהיסטוריה אנו רואים ששלטון או משטר חדש גורר הכתרת ערים בשם חדש: למשל, סן פטרסבורג
(עירו של פטר הקדוש), נסוב שמה עם השלטון הקומוניסטי ללנינגרד (עיר לנין), ואחר חזרה לסן-פטרסבורג. כך גם העיר היבוסית העתיקה הופכת עם בניה אינטנסיבית בתקופת דוד לעיר דוד (ראה ספר מלכים), אחר לעיר-שלמ (עיר שלמה, בכתיב מקראי חסר) ואחר לירושלמ (הרב את ריב שלמה, נאמן שלמה). היתרון בהסבר זה שהוא אלגנטי ומסביר היטב את השתלשלות השמות השונים.
שלטון חדש-שם חדש 53101
ספרי הנביאים האחרונים ואיוב קשים יותר להבין משום שהם שייכים לסוגה ספרותית אחרת. בראשית ומלכים קלים להבנה באותה מידה: הם מספרים סיפור. אין סיבה להניח שהם עברו שכתוב לשוני.
הרמוניסט שכמותך 53166
לא ארחיב כאן בנושא חקר המקרא. גם חקר המקרא
היוצא מהגישה ההרמוניסטית עשוי להניב ממצאים מענינים. זאת אף אם ניתן להציג תאור האקוויולנטי בהשלכותיו לגישה ההרמוניסטית:
הנחה סבירה אודות מגמת העורכים הקדומים ליישר הדורים, ולהפוך מקורות שונים 1) לבעלי רצף והמשכיות בזמן 2) ליישב תאורים סותרים של אותם ארועים.
כאן מושא הדיון מוסט לשאלה מהותית: באיזה מידה הצליחה העריכה הקדומה לעמוד במטרות אלה.

להלן דוגמא אחת של מה שנראה כעבודת עריכה של סיפורים עממיים שונים בכתיבת ההסטוריה של ראשית בית דוד:

שמואל א' טז',
סיפור עממי א':

"ויאמרו עבדי שאול אליו, הנה נא רוח אלהים רעה מבעתך. – יבקשו איש יודע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלוהים רעה ונגן בידו וטוב לך. ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאתם אלי. ויען אחד מהנערים ויאמר, הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי יודע נגן וגיבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו.
וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר, שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן. ויקח ישי – וישלח ביד דוד בנו אל שאול. ויבוא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים".

זהו סיפור התוודעותו *הראשונה* של שאול אל דוד.

הפרק הבא, יז' הינו סיפור גלית, הענק הפלישתי האומלל (שהיה כנראה בעל חוש הומור מסוים: "ויאמר הפלישתי אל דוד, הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות?").

מהקשר הדברים שם ברור כי דוד נמצא עם משפחתו ואינו מוכר לשאול כלל.

"ויאמר ישי לדוד בנו, קח-נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם והרץ המחנה לאחיך"
(לא ממש יחס לנושא כליו של שאול מהפרק הקודם..)

"ויאמר דוד אל האנשים העומדים עמו, מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלישתי הלז? ויאמר לו העם – כה יעשה לאיש אשר יכנו" ("והיה האיש אשר יכנו, יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חופשי בישראל").

"ויחר אף אליאב (אחי דוד הגדול) בדוד, ויאמר, למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר, ואני ידעתי את זדונך ואת רוע לבבך כי למען ראות מלחמה ירדת".
(האם נושא כלי המלך עובד שעות נוספות אצל אחיו המתעמר?).

"וישמעו הדברים אשר דבר דוד, ויגידו לפני שאול ויקחהו" (האם לו לקחו לפני כן לנושא כלים ולמנגן בכינור?).
הרמוניסט שכמותך 53174
אגב, אופן ההתבטאות כאן, אף ההומור, כל זה תואם מאד סיפורת מהתקופה הרומית, האוגוסטינית ואילך.

בפרט:

"ויחר אף אליאב בדוד, ויאמר, למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר, ואני ידעתי את זדונך ואת רוע לבבך כי למען ראות מלחמה ירדת".
הדבר מתיישב עם האפשרות שבעריכת הסיפורת העממית הקדומה הזאת, היו גם "השלמות" לא מועטות.

אופן ההומור:
"ויאמר הפלישתי אל דוד, הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות?".

ניתן ללראות את הדמיון למבנה ההומור ששרר במאה הראשונה אצל בני העלית היהודים בעלי התרבות הרומית:
כך, כאשר השליח פול נושא נאום מיסיונרי לפני
המלך מטעם רומי, אגריפס, בקיסריה. הנציב הרומי פסטוס, הנמצא באותו מעמד, אומר: "אתה משתגע, פולוס! הלמוד הרב מביא אותך לידי שגעון" ואילו אגריפס מעיר בהומור אפייני של בני האצולה: "עוד מעט ואתה משכנע אותי להיות משיחי" (מעשה השליחים, כ"ו).
הרמוניסט שכמותך 53175
מעניין. במקור שלי כתוב:
ויאמר אגריפס אל פולוס עוד מעט ופיתיתני להיות נוצרי (מעשי השליחים, כו', 28).
הרמוניסט שכמותך 53176
תלוי איזה תרגום לעברית, ומאיזה מקור.
הרמוניסט שכמותך 53177
בתרגום הלותרני המצויין של המלך ג'ימס, כתוב:
"Almost thou *persuadest* me to be a Christian"
ב-Jerusalem Bible הקטולי (הנאמן לדקויות מהמקור) נכתב:

A little more, and your arguments would make a Christian of me

גם בתרגומים נוספים וחדשים (כגון Holy Bible -new international Version) מופיעה המלה persuade

אין אלא להסיק שבתרגום שלפניך נטל המתרגם לעברית חירות מסויימת בשימו את המילה "פיתוי" בפי אגריפס, על מנת לנסות לרמוז שהמלך היהודי הזה, אגריפס, היה מרושע במיוחד כלפי הבשורה המשיחית (ולא שחלילה הגיב בחביבות אריסטוקרטית), וראה בדברי אלוהים חיים מפי השליח "פיתוי" גרידה.
מה שברור, קנאות יתר אינה משמרת טקסטים כמו שהם במקורם.
הרמוניסט שכמותך 53224
לעומת זאת, המקור שלך מתרגם Christian כ"משיחי" ושלי כ"נוצרי", הנראה נאמן יותר למקור.
הרמוניסט שכמותך 53241
Christ -the annointed; the Messiah
from Greek: Khristos -the anointed; khriein -to anoint
הרמוניסט שכמותך 53248
to explain further (in case anybody does not pay attention): The anointed one - ha'ma'shi'akh
from anoint (or khriein in Greek) -lim'sho'akh
Christ means in Hebrew -Hama'shu'akh
or in the general theological concept -hama'shi'akh
But in Hebrew - Nozrim, is taken from the name of the town, Nazereth.
In all other languages, Christians is taken from the Greek or Latin verb for"limsho'akh
which makes the noun "mashi'akh (Christus, in Latin)
הרמוניסט שכמותך 53303
ואין לשכוח שהמושג ''משיח'' בא מתוך המנהג המקראי של משיחת מלכים בשמן על ידי איש דת. כלומר, ''משיח'' פירושו ''מלך שנבחר על ידי האל.''
הרמוניסט שכמותך 53307
ואם כבר מדקדקים- יש טענה ש''נוצרי'' אינו קשור כלל לעיר נצרת, שעדיין לא היתה קיימת בתקופה ההיא. אלא לכת ה''נוצרים'', כלומר שומרי הדת כפי שהיא צריכה להיות (לדעתם). כמו ש''נטורי קרתא'' הם ''שומרי העיר''.
הרמוניסט שכמותך 53314
אבל בשמעו (הכוונה ליוסף אבי ישוע) כי ארכילאוס מולך ביהודה במקום הורדוס אביו, פחד ללכת לשם. לאחר שהוזהר בחלום יצא אל סביבות הגליל. הוא בא וישב (יוסף, אשתו ובנה) בעיר הנקראת נצרת, למען יתקיים הנאמר על פי הנביאים "כי נצרי יקרא לו"
(מתי ב', 27)
הרמוניסט שכמותך 53319
ההסבר שלך על מקור השם "ירושלים" היה מעניין מאוד... (:

כידוע לך גם ארבע ה"בשורות" נכתבו לאחר המעשים המתוארים בהן. והברית החדשה כולה עברה עריכה שהוכתבה ע"י שקולים שונים, אך בעיקר אידאולוגיים.

את הטענה על משמעות המלה "נוצרי" פגשתי כמדומני בספרו של ג'ון אלגרו
The Dead Sea Scrolls and The Christian Myth
(לי עצמי אין דעה בנושא, אך הטענה נשמעה לי מעניינת.)
הרמוניסט שכמותך 53322
בעניין ירושלים -היפוטזה הממפה באופן אלגנטי את עניין שלושת שמותיה (עיר דוד; עיר שלמ; ירושלמ). עדויות, נהגי קריאת ערים, וכינויי שמות בעלי משמעות בהקשר ההיסטורי המדווח, מתכנסים CONVERGE מצרפית כולם למספר נקודות.

בעניין הבשורות והברית החדשה, אכן כך הדבר.
מדובר בכתבים דתיים.

דומה ש"נוצרים" במובן אליו את מתייחסת מחייב גם שם עצם צמוד אליו עוברת הפעולה.
נוצרי מה?
נטורי בא בצמוד לקרתא, והכוונה לשומרי העיר בארמית.
ישו הנוצרי 53330
לגבי ירושלים, קטונתי מלהביע דעה בנושא, אך טענתך מעניינת ואיננה בלתי מתקבלת על הדעת.

לגבי נצרת -שוב- הטענה אינה שלי, אך היא קיימת, ונתקלתי בה בכמה מקומות.

לצערי אין לי את ספרו של אלגרו. אבל שנפלד, בספרו The Passover Plot אומר:

Jesus himself was known as the Nazorean. It is now widely agreed this is a sectarian term of which the Hebrew is Notsrim, and is not connected directly with a place called Nazareth...
(עמ' 207 במהדורת 1985 של Element Books)

שנפלד ממשיך ומסביר שכת זו ראתה עצמה כנוצרת את דת ישראל האמיתית (למרות שזה אינו חלק מהשם). והוא מוסיף שגם מקור השם "שומרונים" דומה.

יתכן שבתקופה המדוברת היה ברור לכולם מה הדבר הנשמר, גם בלי ליצור שם המורכב מנסמך+סומך.
ישו הנוצרי 53354
מייסד הסקטה השומרונית, או הכוהן הגדול שלהם
(נניח, איני יודע אודותיהם דבר) אינו קרוי השומרוני במיוחד. גם במקרה הקראים, כולם קרואים "קראים" ואין מי מהם הנבדל בכינוי "הקראי". מאידך אילו היה מקום הקרוי
"קרא", שם חי מייסד הסקטה, ולא בהכרח חבריה, היתה הצדקה לכנותו "הקראי" (בדומה ל"יוסף הגלילי") ואת מאמיניו - קראים, אך אף לא אחד אחר "*ה*קראי בה' הידיעה.
כך, אפילו האפיפיור או הארכיבישוף מקנטרברי אינו נקרא הנוצרי, אלא סתם נוצרי.

אנשים אכן נקראים לעיתים על שם מחוז מגורים, כגון הברון פון מנכהוזן (הברון ממנכהוזן), ואף דת עשוייה להקרא על שם מקום, כגון הדת ההינדואיסטית. במקרה של ישוע, הוא נקרא על שם מקום מגוריו "הנוצרי" בהא הידיעה, ולא סתם נוצרי, כשם שפרנציס איש אסיסי, נקרא על שם מקום מגוריו. במקרה של זה האחרון, חברי המסדר נקראים הפרנציסקנים, על שמו ולא על שם כינויו, אך הנוצרים נקראים על פי כינויו דווקא של ישוע (הנוצרי, איש נצרת), בעוד חברי המסדר הישועי נקראים דווקא על שמו ולא על פי כינויו. הנוצרים מעונינים להבליט את היותו המשיח, והמשיח האמיתי, ולכן במהלך מאבקם עברו לקרוא לעצמם משיחיים, בעוד היהודים דבקים כמובן בכינוי נוצרי, והנוצרי.

הנה כך הבאה הלוגיקה, והיא לבדה, לעזרת האדם הקטן, ומאפשרת אף לפסול על סמך שיקולים לוגיים טהורים את גישתם של הג'נטלמנים שהזכרת.
ישו הנוצרי 53360
1. בקשה: תעש/י משהו בקשר לניק, הוא מעצבן. (עובר אפילו את השיא של גוד-איט-גוד.)

2. אלגרו ושנפלד מדברים על כת של נוצרים ש/קדמה/ לנצרות שייסד ישו (ושגרסתה המוכרת לנו היא בעצם מיסודו של פאולוס).

ישו (ואולי גם הוריו ואחיו) השתייך לכת קדומה זו, ולכן כשהוא יצא אל מחוץ לחוג הנ"ל הוא כונה "הנוצרי". (כשם שיהודי בודד בסביבה לא יהודית יכונה "אהרון היהודי" למשל).

כת הנוצרים היתה אחת מכמה כתות בעלות שמות מסוג זה. עוד כת, המוזכרת ב"פאנאריון" של אפיפניוס היא כת ה"נצריה" (Natsaraya).
(השם ארמי, ובאנגלית תורגם ל-Nazareans,
בניגוד ל-נוצרים שביניהם גדל ישו, שהם כאמור
Nazoreans).

כת הנצריה עדיין היתה קיימת בצפון א"י בתקופת אפיפניוס, סוף המאה ה-‏4 לספירה.
יש טענה שה-Mandaeans שחיים כיום בדרום נהר הפרת הם גלגול של כת זו.

שנפלד מפרט עוד רבות בנושא בספרו, ובסה"כ שוטח טיעון משכנע למדי.
ישו הנוצרי 53369
דבריך מאלפים. מענינים.
אשר לניק, סתם בדיחה פרטית, בהקשר לסיפור פנטסיה קצר שכתבתי לפני מספר חודשים תוך צחקוקים חוזרים ונשנים (סיפורו הנורא של בבאלה, מפלץ החשמל העברי הראשון).
יש משהו כייפי מאד בכתיבת פרוזה מצחיקה.
אני זוכר שנסעתי פעם מרעננה בשנות ה-‏80 באוטובוס ריק למחצה, והמחזאי חנוך לוין ישב מספר מושבים לפני בצד הנגדי.
האיש, שהיה שקוע בעצמו, פרץ בלי הפוגה, כל הדרך, בצחוקים קצרים, עזים ומלאי עונג, וכנראה הרכיב במוחו משפטים מצחיקים למחזה או קטע פרוזה חדש.

מאידך, אין פריבילגיה משחררת זאת עומדת לרשותם של אנשים שכותבים פרוזה רצינית הרת עולם או אף טראגית: מעניין מהי ההבעה שהיתה שפוכה על פניהם אנרי ברגסון, או אלי ויזל (או ק. צטניק) להבדיל, ביושבם ליד שולחן כתיבתם?
האם מראה פניהם של ז'אן ז'ק רוסו או אף סנט אוגוסטין, בכתבם את הביורוגרפיה הוידויית שלהם, היה מלא ברגשות עזים שהתחלפו זה עם זה לפי הנכתב?
או שהאלגנטיות המבריקה בה כתב ז'אן ז'ק רוסו, למשל (שרבים, כגון סארטר חיקו לעיתים את הסגנון שיצר) העימה את רגשיות היתר של הנכתב חלק נכבד מהזמן?

למשל קטע מהסוג הבא:
"נולדתי חלוש וחולני. עליתי לאמי בחייה, ולידתי היתה ראשון האסונות שלי... נולדתי כמעט גוסס: היתה אך תקווה קלושה להצילני. נשאתי בקרבי את זרע המחלה שהשנים טיפחו...
אחות אבי, אשה חביבה ופקחית, כה היטיבה לטפל בי עד שניצלתי... דודה יקרה, אני סולח לך על שגרמת לי לחיות. אני מצטער שאינני מסוגל להשיב לך בסוף ימייך את הטיפול הרך שהענקת לי בראשית ימי שלי.
האומנת שלי ז'אקלין, אף היא עדיין בחיים, בריאה וחזקה. האצבעות שפקחו את עיני בהוולדי עשויות לעצום אותן עם מותי (רוסו, הוידויים).
הרמוניסט שכמותך 53251
בדקתי, ואתה צודק. נסתתמו טענותי.
הרמוניסט שכמותך 53279
נכון, מילולית Christ פירושו "המשיח" ולכן Christian פירושו המילולי "משיחי". אולם המונח Christian מתורגם בד"כ כ"נוצרי", והשימוש במילה "משיחי" עשוי להיות מגמתי: האם התרגום שמיכאל ציטט הוא התרגום המופץ ע"י היהודים המשיחיים? (הם אינם רואים בעצמם "נוצרים", אגב).
הרמוניסט שכמותך 53284
No. The United Bible Societies, Israel Agency, 1976
מה לכהן בבית העלמין? 52972
אחד הזנים הפחות חביבים עלי הם קוראי-התהילים-על-הקברים בבתי העלמין, שגם הם מצפים לתרומה תמורת ''אומנותם'' ולא מבינים רמזים בסגנון ''אינך רצוי כאן''.
עשיית חיים בבית העלמין 53031
לא רק למות ולהקבר כהלכה במקומותינו הינו עסק יקר ביותר - שכן עליך לשלש ממון רב בידי הנוגעים בדבר כדי לא להקבר קבורת חמור, ולמצוא מנוחת עולמין בחלקה הראוייה.
גם לחיות מבית העלמין הינו עסק עתיר הון.

כך הן הקבצנים והן קוראי התהילים משלמים הון עתק עבור הפרנסה השופעת שם לקודמיהם ולבעלי החזקה במקום. כך, אם ברצונך לכהן כקבצן בבית העלמין עליך לארגן סכום קניית חזקה של מאות אלפי שקלים (יתכן שהדבר גם יעניק לך פטור בעניין שמך -כהן).

מקור כוחו של הקבצן בית הקברות טמון ביכולתו לקלל. רבים מאמינים כי קללה בבית העלמין מפי קבצן שלא בא על סיפוקו עשוייה להמיט אסונות מזעזעים.

עוצמתם של קוראי התהילים טמונה בעובדה שדחייתם מהארוע הקדוש גוררת הסתכסכות הרת פורענות שלך עם הסדר הטוב של בורא העולם.
מי לא יירא? גם אתאיסטים אומרים לעצמם במעמד בית העלמין ונופיו, יתכן שיש בזה משהו. הרי לא אחיה לנצח.
עשיית חיים בבית העלמין 53034
לא, האתאיסטים אומרים לעצמם ''לעזאזל, אני ממש לא במצב-רוח להתווכח עם הדביל הזה עכשיו. ניתן לו כסף ושילך מפה כבר, החוצפן הזה''.
עשיית חיים בבית העלמין 53094
תלוי אילו אתאיסטים. נא לא לדבר בשם אל-ציבור שלם.
''המיעוט הערבי'' 52289
בעיניי אין זכות קיום למדינת ישראל כמדינת כל-אזרחיה בארץ-ישראל, קל וחומר הצדקה להקריב חיילים ולהרוג פולשים למדינה מעין זו. אתה מציע להפוך להיות מדינה נורמלית ככל המדינות, כזו שאין סיבה מיוחדת להגר אליה אם לא נולדת בה, ובהתאמה לא יוצע לך סיוע להיקלט בה על שום מוצאך האתני או הדתי. ובכן, כמדינה נורמלית אין לנו מה לחפש על חלקת האדמה המסוימת הזו, לדעתי.
ממתי "נורמלי" היא מילה גסה? 52299
לא יודע מה אתך, אבל אני נולדתי כאן, והמרבית המוחלטת של בני משפחתי וחבריי נמצאים כאן.
כמו כן, השפה היא שפתי והתרבות היא תרבותי, למרות שאני מעורה גם בשפות ובתרבויות אחרות.

נכון לעכשיו, זה מספיק לי כדי להישאר, ואני לא רוצה לחיות במדינה תיאוקרטית (''יהודית''), אלא במדינה נורמלית (''דמוקרטית'') - על כן אני שואף שמדינת ישראל, ביתי, תהיה מדינת כל-אזרחיה.
ממתי "נורמלי" היא מילה גסה? 52300
מאותו היום ש''בינוניות'' הוכרה כתכונה שלילית.
אין הצדקה למדינה נורמלית נוספת 52303
מדינת העם היהודי אינה בהכרח מדינה תיאוקרטית יהודית. עם כל הכבוד לחוקי הכשרות והשבת במדינה, המגבלות הקיימות על חירויותיך כאזרח מתוקף צביונה ה'לא-נורמלי' של המדינה רחוקות מלהזכיר את המצב במדינות תיאוקרטיות של ממש. מסיפורים ושמועות אני מסיק כי באיזורים מסוימים בדרום הנוצרי של ארה''ב קשים חייו של הכופר כפליים מאשר כאן. המגבלות הביטחוניות על חירויותיך במדינה מוכה זו מחמירות בהרבה. בכלופן, נתב''ג ממשיך לשרת את כל מי שמאס בצביונה של ישראל כמדינת העם היהודי, מומלץ לקחת קצת ירקות לדרך.

אני, אגב, לא רואה במדינת ישראל את ביתי. יש לי בית בהרצליה, דירה בחיפה, ומדינה שלוקחת לי ביטוח לאומי.
עדיף מאשר לחיות בסתירה 52307
היא בדרך חד-סטרית לשם, משום שהמונח "יהודית-דמוקרטית" הוא אוקסימורון שסופו להתמוטט לאחד משני הכיוונים: מדינה תיאוקרטית או מדינת כל-אזרחיה, או לפירוק מדינת העל לתת מדינות שיתאימו לקטגוריות כלליות אלו.

ארה"ב של היום היא בהחלט לא מדינת מופת, אך נדמה לי שלישראל יש עוד הרבה מה ללמוד ממנה במונחים של בסיס חוקתי ומשפטי הולם.

בסדר, נו, "ביתי" במובן הלאומי, לא הפיזי...
שכחנו מה זה להיות ציונים 52318
הסתירה היא רק בהגדרות שלך. כשמדברים על מדינה יהודית-דמוקרטית מדובר לא על היהדות כדת אלא כלאום, זו התפיסה הציונית הקלאסית של בית לאומי לעם היהודי, בין אם היהודי דתי ובין אם הוא חילוני.

המהפכה הציונית היא שגיבשה תודעה לאומית יהודית בעידן המודרני, תודעה זו היתה תנאי הכרחי להקמת מדינה יהודית, היא מדינת ישראל. הן מגילת העצמאות והן אמנת כנרת, תהא חשיבותה אשר תהא, מכירות בתפקידה זה של הציונות.

לציונות יש שני אויבים עיקריים מבפנים: החרדים והשמאל הקיצוני. החרדים רואים בציונות איום על הדת והשמאלנים הקיצוניים הרואים בה תנועה קולוניאליסטית.

הציונות הקלאסית אינה דתית, כידוע. אולם,גלעד, מתגובותיך עד כה התרשמתי שהיית מתנגד גם למונח מדינה ציונית-דמוקרטית.

אמנת כנרת נראית לי כנסיון לשרטוט עדכני של הקונצנזוס הציוני. מבחינת תוכנה היא נראית לי כמעט מיותרת, אין בה שום חידוש של ממש, אולם בפארפראזה על לחישתו של נתניהו לכדורי, היות ששכחנו מה זה להיות ציונים, תזכורת אינה יכולה להזיק.
לא שכחתי, ולא סלחתי 52320
אני לא שכחתי מה זה "להיות ציוני", אבל ויתרתי על זה במודע.

נכון, הביטוי "ציוני-דמוקרטי" גם הוא סתירה פנימית, לדעתי.
אני חושב שהציונות טומנת בחובה אלמנטים גזעניים ובדלניים מובהקים (הן רעיוניים והן מעשיים) וככזו נוגדת את ערכי הדמוקרטיה.

כמו כן, למרות ההצהרות הציוניות בקשר ל-"יהדות כעם", הרי שהתנועה בפועל נמשכת בקצב גובר והולך אל נקודת המשיכה הדתית היהודית (כיום, מכריזים על עצמם אנשי המפד"ל כ-"ציונים האמיתיים", וראש הממשלה משבח את המשיחיות המטורפת של המתנחלים כ-"מעשה הציוני הגדול של זמננו". [ציטוטים חופשיים])

הקונצנזוס הציוני שמשתקף מ-"אמנת כנרת" מדגים, כפי שכבר ציינתי, את הגזענות המובנית עליה דיברתי לפני שני משפטים, ובתגובתי הראשונה למאמר.
לא שכחתי, ולא סלחתי 52347
אנצל הזדמנות זו להמליץ על קריאה בכתביו של יוהן גוטפריד הרדר מי שנחשב לאבי התנועה הלאומנית.
הנ''ל עמד על הקושי בהבנת תרבויות זרות מתוך תרבותך אתה, על הוויתה של אוטנתיות וכיו''ב (אני מצאתי הרבה חן בעיקר בכל האמור לניתוח קשיי השפה ומשמעותה).
המרחק בין דבריו לבין פרשונויות בדלניות לאומניות רב ועצום, לפחות בעיני, ואע''פ נחשב אותו הרדר לאבי התנועה הלאומנית (...שאין צורך לומר לאן הובילה אותנו וגו').

ללמדך שבין חזון לאומי לבין בדלנות קצרה הדרך אך הראשון הוא בעל חשיבות עצומה גם לאלו בינינו שזועקים איה זהותנו בעיברית וגם לאלו שמגדירים עצמם ''...ישראלים. לא יהודים'' (ודומני כי בי יש גם מזה וגם מזה)

העמידה על היותך ציוני, למרות הרעות בעיניך שמנית לעיל, הינה בעלת חשיבות עצומה.
ובאופן כללי בהרבה, אם יותר לי, אל לך לקבל את הגדרות הקונצנזוס של גורמים קיצוניים תוך שאתה מציב עצמך מחוץ לגדר.
מרכז הכובד האבוד 52756
האם הציונות הקלאסית (הגדרת היהדות כלאומיות ליברלית) עדין תופסת? או שיש לה איזשהו כוח ממשי אקטיבי כליבה שמסביבה חגה החברה הישראלית?
הנה דיון ישן
תגובה 36108
האם יש באמנת כנרת בשורה כל שהיא
לדעתי זהו מיחזור של גישה שצריכה להמציא את עצמה מחדש.
אני לא מבין... 52686
האם יש מדינה דמוקרטית בלי צביון לאומי או דתי כלשהו?
אני לא מדבר על חוקי דת כמו אי נסיעה בשבת או גזענות על בסיס לאומי כמו שיש בארצנו, אלא על דברים כמו חופשים רשמיים, "דת הממשל" (בארה"ב, למשל, הנשיא נואם בכמה חגים נוצריים) וכדומה.

האם כשאתה אומר שהמונח "יהודית-דמוקרטית" היא אוקסימורון, אתה לא מתכוון לדברים האלו?
רעיון להסכמה: 52758
אולי נסכים שמדינת ישראל נמצאת בסופרפוזיציה בין יהודית לדמוקרטית?
רעיון להסכמה: 52790
נקווה שלא תקרוס...
''המיעוט הערבי'' 52546
כמעט-מביך, אני מוצא שאנו מסכימים בכמעט כל נושא... מעניין אם אתה תסכים, לאור הכתוב, לזה:
תגובה 49530
ודאי שאני מסכים 52696
(אצנזר גילויי חיבה סימטריים מחשש לקריאות זעם מצד אלמוני העדר. למען האמת, אני עצמי השתלחתי פעם בשניים שליקקו זל''ז על-פני כמניין תגובות. צונזרתי, יש לומר)
ודאי שאני מסכים 52722
מה זה זל"ז?
זה לזה? 52726
זה לזה? 52804
כנראה.
זה לזה? 254496
זה לא 'זה לזה', זה פשוט 'זֶלַ"זֵ'.
  זה לזה? • הנמלה העמלה
  המיעוט ההאשמי? • מיץ פטל
  תגיד לי אתה נורמלי?? • אור
  תגיד לי אתה נורמלי?? • רועי
  תגיד לי _אתה_ נורמלי? • רון בן-יעקב
  תגיד לי _אתה_ נורמלי? • אור
  מה אתה קופץ • רון בן-יעקב
  מה אתה קופץ • ערן בילינסקי
  מה אתה קופייץ • רון בן-יעקב
  מה אתה קופייץ • ערן בילינסקי
  עכשיו זה רציני • רון בן-יעקב
  עכשיו זה רציני • ערן בילינסקי
  עכשיו זה רציני • רון בן-יעקב
  עכשיו זה רציני • ערן בילינסקי
  עכשיו זה רציני • רון בן-יעקב
  עכשיו זה רציני • רון בן-יעקב
  מה אתה קופץ • ערן בילינסקי
  מה אתה קופץ • אור
  מה אתה קופץ • רון בן-יעקב
  מה אני קופץ? • ערן בילינסקי
  מה אני קופץ? • רון בן-יעקב
  תגיד לי _אתה_ נורמלי? • רועי
  תגיד לי _אתה_ נורמלי? • רון בן-יעקב
  כולם נורמליים • ערן בילינסקי
  כולם נורמליים • יובל רבינוביץ
  כולם נורמליים • ערן בילינסקי
  כולם נורמליים • יובל רבינוביץ
  כולם נורמליים • ערן בילינסקי
  כולם נורמליים • יובל רבינוביץ
  כולם נורמליים • ערן בילינסקי
  כולם נורמליים • דובי קננגיסר
  כולם נורמליים • ערן בילינסקי
  כולם נורמליים • אסתי
  כולם נורמליים • דובי קננגיסר
  כולם נורמליים • ערן בילינסקי
  כולם נורמליים • דובי קננגיסר
  כולם נורמליים • ערן בילינסקי
  כולם נורמליים • רון בן-יעקב
  תגיד לי אתה נורמלי?? • יובל רבינוביץ
  תגיד לי אתה נורמלי?? • רועי
  פשרה • אסף
  השמאל הציוני? • סמילי
  על יצחק רבין שמעת? • גלעד דנבום
  על יצחק רבין שמעת? • סמילי
  על יצחק רבין שמעת? • אשר לבשן
  על יצחק רבין שמעת? • סמילי
  על יצחק רבין שמעת? • אשר לבשן
  על יצחק רבין שמעת? • סמילי
  על יצחק רבין שמעת? • אשר לבשן
  על יצחק רבין שמעת? • סמילי
  ''נבחרי הציבור'' • פו
  ''נבחרי הציבור'' • חן שפירא
  הפלגנות אמיתית • פו
  ''נבחרי הציבור'' • דובי קננגיסר
  ''נבחרי הציבור'' • דובי קננגיסר
  ''נבחרי הציבור'' • אסף שרעבי
  ''נבחרי הציבור'' • דובי קננגיסר
  ''נבחרי הציבור'' • אסף שרעבי
  ''נבחרי הציבור'' • אסתי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  עוד יותר קצר • אסתי
  קצרצר • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • מ. השור
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • יובל רבינוביץ
  בינגו! • God eat God
  בינגו! • אסף שרעבי
  בינגו! • God eat God
  בינגו! • אסף שרעבי
  בינגו! • מ. השור
  בינגו! • אסף שרעבי
  בינגו! • דובי קננגיסר
  בינגו! • אסף שרעבי
  בינגו! • ערן בילינסקי
  בינגו! • אשר לבשן
  כי לא לשמה היא • ערן בילינסקי
  כי לא לשמה היא • אשר לבשן
  כי לא לשמה היא • ערן בילינסקי
  כי לא לשמה היא • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • אשר לבשן
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אשר לבשן
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אשר לבשן
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אשר לבשן
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  ביטול תורה • פו
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • זהר מיכלובסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • זהר מיכלובסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • זהר מיכלובסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • זהר מיכלובסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • זהר מיכלובסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  (סליחה רגע) • האייל האלמוני
  דתי לא-שומר (?) • גלעד דנבום
  דתי לשעבר (!) • ליאור גולגר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • זהר מיכלובסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  והמסקנה-זאת אינה דמוקרטיה • זהר מיכלובסקי
  והמסקנה-זאת כן דמוקרטיה • אסף שרעבי
  ההתחסדות וההתנשאות הנושנה והטובה • זהר מיכלובסקי
  האמנם הליברלים כה סובלניים? • ג. שמעון
  ההתחסדות וההתנשאות הנושנה והטובה • אסף שרעבי
  ההתחסדות וההתנשאות הנושנה והטובה • זהר מיכלובסקי
  ההתחסדות וההתנשאות הנושנה והטובה • אסף שרעבי
  ''רוב העם'' • פו
  "רוב העם" ?? מה הקשר?? • God eat God
  "רוב העם" ?? מה הקשר?? • דותן
  אתה צוחק, נכון? • God eat God
  אתה צוחק, נכון? • דותן
  אתה צוחק, נכון? • דותן
  אתה צוחק, נכון? • God eat God
  אתה צוחק, נכון? • דותן
  אתה צוחק, נכון? • God eat God
  אתה צוחק, נכון? • דותן
  אתה צוחק, נכון? • God eat God
  אתה צוחק, נכון? • דותן
  אתה צוחק, נכון? • God eat God
  אתה צוחק, נכון? • דותן
  אתה צוחק, נכון? • דובי קננגיסר
  "רוב העם" ?? מה הקשר?? • דובי קננגיסר
  "רוב העם" ?? מה הקשר?? • דותן
  "רוב העם" ?? מה הקשר?? • דותן
  "רוב העם" ?? מה הקשר?? • דותן
  "רוב העם" ?? מה הקשר?? • דובי קננגיסר
  ירובעם • דותן
  ירובעם • דובי קננגיסר
  ירובעם • דותן
  ירובעם • דובי קננגיסר
  זכויות מיעוט • פו
  זכויות מיעוט • דובי קננגיסר
  זכויות מיעוט • דורון יערי
  זכויות מיעוט • דובי קננגיסר
  בתי משפט רבניים • פו
  בתי משפט רבניים • דובי קננגיסר
  ''רוב העם'' • אסף שרעבי
  ''רוב העם'' • אסף שרעבי
  קונסרבטיבים או רפורמים • פו
  סליחה על התגובה הקצרה • טל כהן
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • זהר מיכלובסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אשר לבשן
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אשר לבשן
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • סמילי
  סליחה על התגובה הקצרה • גיל דרור
  סליחה על התגובה הקצרה • סמילי
  סליחה על התגובה הקצרה • גיל דרור
  סליחה על התגובה הקצרה • סמילי
  סליחה על התגובה הקצרה • זהר מיכלובסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סף השבירה • הקריבו המקוטב
  סף השבירה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • גיל דרור
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • גיל דרור
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • גיל דרור
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • גיל דרור
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  "מה שייך רציונל לדיון שלנו?" • זהר מיכלובסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  "מה שייך רציונל לדיון שלנו?" • אסף שרעבי
  "מה שייך רציונל לדיון שלנו?" • זהר מיכלובסקי
  "מה שייך רציונל לדיון שלנו?" • אשר לבשן
  "מה שייך רציונל לדיון שלנו?" • זהר מיכלובסקי
  "מה שייך רציונל לדיון שלנו?" • אסף שרעבי
  "מה שייך רציונל לדיון שלנו?" • זהר מיכלובסקי
  "מה שייך רציונל לדיון שלנו?" • אסף שרעבי
  "מה שייך רציונל לדיון שלנו?" • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • טל כהן
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • מ. השור
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • טל כהן
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • טל כהן
  סליחה על התגובה הקצרה • האייל האלמוני
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • האייל האלמוני
  סליחה שאני מתערב אבל • ערן בילינסקי
  סליחה שאני מתערב אבל • האייל האלמוני
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • גלעד דנבום
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  רוצים כותרות מצחיקות • ערן בילינסקי
  רוצים כותרות מצחיקות • אסף שרעבי
  קצת היסטוריה • הקריבו המקוטב
  שתי מדינות לשני עמים • ערן בילינסקי
  שתי מדינות לשני עמים • הקריבו המקוטב
  דוס וחילוני עולים לאוטובוס הנהג • דורון יערי
  דוס וחילוני עולים לאוטובוס הנהג • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • ירדן ניר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הארוכה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הארוכה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הארוכה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הארוכה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הארוכה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הארוכה • דותן
  סליחה על התגובה הארוכה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הארוכה • דותן
  סליחה על התגובה הארוכה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הארוכה • דותן
  נפש שמפש • רון בן-יעקב
  נפש שמפש • יהונתן אורן
  נפש שמפש • רון בן-יעקב
  נפש שמפש • דותן
  סליחה על התגובה הארוכה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הארוכה • דותן
  סליחה על התגובה הארוכה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הקצרה • אשר לבשן
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  החייאת מתים • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • אלכסנדר מאן
  סתם ניטפיקיות • ערן בילינסקי
  סתם העמדת הסופיזם על מקומו • אלכסנדר מאן
  ''הלכו העצים להמליך להם מלך'' • ערן בילינסקי
  ''הלכו העצים להמליך להם מלך'' • אלכסנדר מאן
  סתם העמדת הסופיזם על מקומו • דותן
  סתם ניטפיקיות • רון בן-יעקב
  סתם ניטפיקיות • ערן בילינסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • אלכסנדר מאן
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  מגנה וכו' • דותן
  מגנה וכו' • God eat God
  האם יש אובייקטיבי בעולם • רון בן-יעקב
  מגנה וכו' • גלעד דנבום
  מגנה וכו' • דותן
  מגנה וכו' • דותן
  שימו לב ש • ליאור גולגר
  שימו לב ש • רון
  שימו לב ש • דותן
  שימו לב ש • רון בן-יעקב
  שימו לב ש • דותן
  זה לא הפריע לי אמש • ליאור גולגר
  סליחה על התגובה הקצרה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • יהונתן אורן
  סליחה על התגובה הקצרה • דותן
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  אני לא טעים • סמילי
  אתה אוכל שוקולד. ברור שאתה טעים. • God eat God
  חזיר אוכל זבל -> חזיר לא טעים? • סמילי
  אתה לא חזיר, ושוקולד זה לא זבל. • God eat God
  מה בין אקסיומה למאפיין • טל כהן
  מה בין אקסיומה למאפיין • God eat God
  וחזיר טעים -> אני לא טעים (1,2) • סמילי
  Since the question was begged... • טל כהן
  תודה • סמילי
  תודה • טל כהן
  תודה • סמילי
  תודה • טל כהן
  תודה • סמילי
  תודה • טל כהן
  תודה • סמילי
  תודה • טל כהן
  תודה • סמילי
  תודה • אשר לבשן
  תודה • סמילי
  תודה • אשר לבשן
  תודה • סמילי
  תודה • אשר לבשן
  תודה • סמילי
  תודה • אשר לבשן
  תודה • סמילי
  תודה • טל כהן
  תודה • סמילי
  תודה • טל כהן
  תודה • סמילי
  תודה • טל כהן
  תודה • סמילי
  תודה • אשר לבשן
  תודה • סמילי
  תודה • טל כהן
  תודה • אשר לבשן
  תודה • סמילי
  תודה • סמילי
  בא לקלל ונמצא מברך • אשר לבשן
  בא לקלל ונמצא מברך • סמילי
  חזיר, שוקולד וסמילי הלכו ל... • God eat God
  חזיר, שוקולד וסמילי הלכו ל... • סמילי
  חזיר, שוקולד וסמילי הלכו ל... • God eat God
  חזיר, שוקולד וסמילי הלכו ל... • סמילי
  Qui est-ce? • ירדן ניר
  "Qui est-ce"="מי זה"? • סמילי
  אכן, ושמע כמו ''כיסא'' • ירדן ניר
  אכן, ושמע כמו ''כיסא'' • סמילי
  אכן, ושמע כמו ''כיסא'' • דותן
  סליחה, • סמילי
  סליחה, • דותן
  תודה • סמילי
  ביקשת, קיבלת • רון בן-יעקב
  ביקשת, קיבלת • דותן
  אכן, ושמע כמו ''כיסא'' • ירדן ניר
  מפיתום?! • מיץ פטל
  מפיתום?! • ירדן ניר
  מפיתום?! • מיץ פטל
  סליחה על התגובה הקצרה • יעקב פופק
  סליחה על התגובה הקצרה • יובל רבינוביץ
  איך נפלו גיבורים • קפופ בקעי
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה. • יעקב פופק
  סליחה. • God eat God
  אחי אתה • מיכאל שרון
  אחי אתה • יעקב פופק
  אחי אתה • מיכאל שרון
  אחי אתה • אשר לבשן
  אחי אתה • יעקב פופק
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • דובי קננגיסר
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  הכשל הנטורליסטי • ערן בילינסקי
  סליחה על התגובה הקצרה • דורון יערי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • אסף שרעבי
  סליחה על התגובה הקצרה • הקריבו המקוטב
  סליחה על התגובה הקצרה • God eat God
  בוא נסנגר קצת על ''השטן'' • הקריבו המקוטב
  בוא נסנגר קצת על ''השטן'' • God eat God
  בוא נסנגר קצת על ''השטן'' • הקריבו המקוטב
  בוא נסנגר קצת על ''השטן'' • סמילי
  בוא נסנגר קצת על ''השטן'' • הקריבו המקוטב
  בוא נסנגר קצת על ''השטן'' • סמילי
  בוא נסנגר קצת על ''השטן'' • הקריבו המקוטב
  בוא נסנגר קצת על ''השטן'' • סמילי
  בוא נסנגר קצת על ''השטן'' • יובל רבינוביץ
  מבוא לפונדמנטליזים יהודי ברשת • הקריבו המקוטב
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • סמילי
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • אסתי
  ערלה ודמוקרטיה • רון בן-יעקב
  ערלה ודמוקרטיה • ערן בילינסקי
  ערלה ודמוקרטיה • אסתי
  ערלה ודמוקרטיה • גלעד דנבום
  ערלה ודמוקרטיה • אסתי
  ערלה ודמוקרטיה • גלעד דנבום
  ערלה ודמוקרטיה • רון בן-יעקב
  ערלה ודמוקרטיה • אסתי
  ערלה ודמוקרטיה • אסתי
  זיגמונד • אסתי
  דיה לצרה בשעתה • גלעד דנבום
  דיה לצרה בשעתה? • יובל רבינוביץ
  דיה לצרה בשעתה? • ירדן ניר
  דיה לצרה בשעתה? • גלעד דנבום
  דיה לצרה בשעתה? • יובל רבינוביץ
  דיה לצרה בשעתה? • גלעד דנבום
  דיה לצרה בשעתה? • יובל רבינוביץ
  איפה האגודה לזכויות הילד? • גלעד דנבום
  הסתייגות מאוחרת • גלעד דנבום
  דיה לצרה בשעתה? • דובי קננגיסר
  בהחלט. יש מעוניינות? • גלעד דנבום
  בהחלט. יש מעוניינות? • רון בן-יעקב
  בהחלט. יש מעוניינות? • זהר מיכלובסקי
  זה היה כן? • גלעד דנבום
  בהחלט. יש מעוניינות? • סתם כליל נאורי
  בהחלט. יש מעוניינות? • זהר מיכלובסקי
  העורלה בשרות האדם • רון בן-יעקב
  גועל נפש. • סתם כליל נאורי
  גועל נפש? • רון בן-יעקב
  גועל נפש? • סתם כליל נאורי
  אשכים כליל, אשכים • ערן בילינסקי
  <סרקאזם>מה, באמת?<\סרקאזם> • סתם כליל נאורי
  עתודאים, לך תדע • ערן בילינסקי
  ! • מ. השור
  אור לגויים ועורלה לגויות • אלכסנדר מאן
  העורלה בשרות האדם • זהר מיכלובסקי
  בהחלט. יש מעוניינות? • דובי קננגיסר
  בהחלט. יש מעוניינות? • זהר מיכלובסקי
  בהחלט. יש מעוניינות? • דובי קננגיסר
  בהחלט. יש מעוניינות? • זהר מיכלובסקי
  בהחלט. יש מעוניינות? • דובי קננגיסר
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד דנבום
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • דובי קננגיסר
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד דנבום
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • דובי קננגיסר
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • יעקב פופק
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד דנבום
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • דובי קננגיסר
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד דנבום
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • זהר מיכלובסקי
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • דובי קננגיסר
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד דנבום
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • מאור גרינברג
  אז עדיין 0:0? • גלעד דנבום
  1-1-0 לפופק ודנבום • זהר מיכלובסקי
  1-1-0 לפופק ודנבום • דובי קננגיסר
  1-1-0 לפופק ודנבום • יעקב פופק
  1-1-0 לפופק ודנבום • ערן בילינסקי
  1-1-0 לפופק ודנבום • יעקב פופק
  עוונטות מוטוריות- רק למנועפילים • זהר מיכלובסקי
  עוונטות מוטוריות- רק למנועפילים • רון
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד ברזילי
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד דנבום
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • דובי קננגיסר
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • זהר מיכלובסקי
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • דובי קננגיסר
  0.8-1-1 • זהר מיכלובסקי
  דני פיודור סנדרסון • מאור גרינברג
  0.8-1-1 • דובי קננגיסר
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד דנבום
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • Woody Allen
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • זהר מיכלובסקי
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד דנבום
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • רון בן-יעקב
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • ערן בילינסקי
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • גלעד דנבום
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • זהר מיכלובסקי
  1-1.5 לדובי • זהר מיכלובסקי
  הזמנה אישית • גלעד דנבום
  הזמנה אישית גם ממני • ליאור גולגר
  איחרת את הכרמלית. • גלעד דנבום
  הזמנה אישית • האייל האלמוני
  הזמנה אישית • האייל שיודע מה זה
  הזמנה אישית • האייל שיודע מה זה
  הזמנה אישית • ליאור גולגר
  הזמנה אישית • דובי קננגיסר
  הזמנה אישית • יובל רבינוביץ
  הזמנה אישית • יובל רבינוביץ
  הזמנה אישית • גלעד דנבום
  הזמנה אישית • יובל רבינוביץ
  הוגדשה הסאה • גלעד דנבום
  טוב, הפעם לא הפניה למנוע החיפוש, • מיץ פטל
  סליחה על התגובה הקצרה מכה שנית • דובי קננגיסר
  בפעם שעברה לא הגבת • מיץ פטל
  בפעם שעברה לא הגבת • דובי קננגיסר
  משביתי-שמחות • מיץ פטל
  תגובה אחרונה בהחלט בעניין זה • זהר מיכלובסקי
  1-1.5 לדובי • רון בן-יעקב
  וזו ההוכחה • האייל האלמוני
  וזו ההוכחה • זהר מיכלובסקי
  וזו ההוכחה • זהר מיכלובסקי
  הגם שאיני מוזמן • אסף שרעבי
  I'm not worthy. • יעקב פופק
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • דובי קננגיסר
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • המבין לליבן של נשים
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • אסף שרעבי
  האם זו הזמנה לדו-קרב? • זהר מיכלובסקי
  sour grapes • אשר לבשן
  sour grapes • דובי קננגיסר
  ואם בטקסים יהודיים עסקינן • סתם כליל נאורי
  דיה לצרה בשעתה? • אשר לבשן
  דיה לצרה בשעתה? • דובי קננגיסר
  דיה לצרה בשעתה? • אשר לבשן
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • סמילי
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • God eat God
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • סמילי
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • God eat God
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • דורון יערי
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • God eat God
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • דובי קננגיסר
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • סמילי
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • God eat God
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • סמילי
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • God eat God
  ליברליזם מול רב-תרבותיות • סמילי
  רב-תרבותיות בתנאי... ליברליזם. • God eat God
  רב-תרבותיות בתנאי... ליברליזם. • סמילי
  רב-תרבותיות בתנאי... ליברליזם. • God eat God
  רב-תרבותיות בתנאי... ליברליזם. • סמילי
  רב-תרבותיות בתנאי... ליברליזם. • סתם כליל נאורי
  פווו... נרגעתי • מתה על עתודאים
  מת על המלכודת • מיץ פטל
  מת על המלכודת • סתם כליל נאורי
  רב-תרבותיות בתנאי... ליברליזם. • God eat God
  סליחה על התגובה הקצרה • יובל רבינוביץ
  ''נבחרי הציבור'' • דובי קננגיסר
  ''נבחרי הציבור'' • God eat God
  הרב אליישיב • פו
  הרב אליישיב • דובי קננגיסר
  אופניים ביום כיפור. • העלמה עפרונית
  ''הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם'' • סמילי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים