אתר Ynet מדווח היום (א') כי "הסכם שווייץ" בין גורמים בשמאל הישראלי לבין גורמים ברשות הפלסטינית, צפוי להחתם "בעוד כמה שבועות".
על פי פרסומים בעיתון "מעריב", ההסכם, המבוסס על הבנות ביילין־אבו־מאזן משנת 1995 ועל מתווה קלינטון, כולל ויתור של הפלסטינים על זכות השיבה לישראל הריבונית, ובתמורה ויתור של ישראל על כל האזורים הערביים בירושלים כולל הר הבית, וכן על רוב ההתנחלויות כולל אריאל. כמו כן יקבע בהסכם כי הצד הפלסטיני יכיר בישראל כמדינה יהודית, וכי ההסכם יהווה את סוף הסכסוך. חשוב לציין כי בניגוד להסכמים דומים בעבר (למשל "המפקד הלאומי" של נוסייבה ואיילון), "הסכם שווייץ" כולל מפות מפורטות ומהווה, לכאורה, פתרון כולל ושלם לסכסוך.
בין המעורבים בהסכם מהצד הישראלי חבר הכנסת לשעבר יוסי ביילין, יו"ר העבודה לשעבר ח"כ עמרם מצנע והרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין־שחק. מהצד הפלסטיני השתתפו בשיחות בכירים ברשות, וכן מקורבו של יאסר ערפאת, יאסר עבד־ראבו.
בימין הביעו כעס רב על ההסכם ועל מגבשיו. שר החוץ סילבן שלום אמר בתגובה לפרסומים "לא הייתי מצפה להרבה ממי שהביא לנו את הסכמי אוסלו, שעד היום אנחנו משלמים את המחיר הכבד כתוצאה מאותה חלמאות". שלום אף הדגיש כי "יש לישראל ממשלה שעוסקת בנושאים אלה וכל השאר הוא וירטואלי".
ח"כ אורי אוריאל (האיחוד הלאומי) אמר כי "אדריכלי אוסלו צריכים לעמוד בפני ועדת חקירה בגין פשעיהם. הם דנים כעת באסון הבא שעלול לפגוע בנו ולעודד את הטרור". השר עוזי לנדאו כינה את ההסכם "מעשה לא דמוקרטי".
ח"כ רוני בריזון (שינוי) הסתייג מההסכם ואמר "אני מברך על כל בירור שמתקיים ביננו לבין הפלסטינים, אולם אני מאוד מסופק אם זה יקדם אותנו להסדר מדיני".
מזכ"ל מפלגת העבודה, ח"כ אופיר פינס, התייחס להסכם בזהירות כ"תרגיל אינטלקטואלי חשוב המוכיח שיש פרטנר בצד הפלסטיני המחייב את ממשלת שרון להוכיח שהיא גם מסוגלת להיות פרטנר לשלום".
|
קישורים
המפקד הלאומי - הדיון ב"אייל הקורא"
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש