המוסר בראי הזמן והטכנולוגיה 229
עוד הרהורים על מקומם היחסי של המדע והמוסר.

בשני מאמרים מצויינים מאת ירדן ניר, אשר פורסמו כאן בשבועיים האחרונים, טוען המחבר כי המוסר נגזר מהמדע והטכנולוגיה וכי באותם מצבים בהם יש סתירה, על המוסר להתאים את עצמו למדע. דוגמה בולטת (אם כי לא הקיצונית ביותר) שמביא ניר, היא ההתנגשות בין המהפיכה המדעית של גליליאו ובני תקופתו לבין הממסד הדתי, השלטוני והמוסרי של תקופתם.

הטענה כי המוסר משתנה ומתאים את עצמו לטכנולוגיה ולמדע הנה טענה חזקה. ארתור סי. קלארק (כמדומני) מציע למפקפקים לראות מה עשתה המצאת הגלולה למניעת הריון לחברה, לכללי המוסר ולכל אספקט של חיינו. עם זאת, הקשר אינו חד־משמעי של מוביל ומובל, והתמונה מורכבת יותר. על מורכבות זו אבקש לאמר מספר מילים.

נסה נא, קורא יקר, לדמיין לעצמך כי הנך ראש ממשלת בלגיה (בלגיה מורכבת משני עמים - ואלונים ופלמים). בא אליך מדען ומספר לך כי הוא פיתח, באמצעות הנדסה גנטית, מולקולת דנ"א אשר, אם תוחדר למי השתיה, תגרום לבני העם הפלמי להפוך לעקרים ובכך, בתוך דור, לפתור את בעית המתיחות המתמדת ורבת השנים בין העמים (השימוש בבלגיה במקום בשמות אחרים ברור מאליו - עמים אחרים המוכרים לנו לא יעלו על הדעת מעשה שכזה, כמובן). הפתרון המוצע נקי ואלגנטי, אינו גורם סבל לאיש ובהשקעה קטנה ופשוטה, בלי שאיש יידע מכך, בתוך כמה עשרות שנים אין יותר מתיחות עם הפלמים, פשוט כי אין יותר פלמים...

דוגמה חולנית, נכון? אז בבקשה - דוגמא מציאותית יותר: מדענים מתחומים שונים - כימיה, ביולוגיה, מהנדסים וכד' - חישבו, תיכננו ומצאו כי כאשר תצופף כמות גדולה של אנשים בחדר שנבנה באופן מדעי ותזרים לחדר זה גז מסוג ציקלון B, לא רק שהאנשים ימותו, הם ימותו באופן כזה שפינוי הגופות יהיה מהיר ויעיל. פיתוח מדעי על־פי כל הכללים האקדמיים, שגם נבדק, כפי שלזוועתנו כולנו יודעים. אם יבוא מדען שכזה, שהשתתף בפרוייקט ההנדסי לעיל (מתוך התחשבות ברגשות הקוראים אינני מביא את החישוב המדוייק) ויטען כי הוא רק מדען שהרחיב את הידע האנושי וביצע חישובים תיאורטיים עם נייר ועיפרון, האם טענה כזו תפטור אותו מהאחריות המוסרית לאשר נעשה עם התגליות והפיתוחים שלו?

מוסר ההשכל או המסקנה מלעיל היא כי למוסר יש תפקיד גם לפני כניסתה של תגלית מדעית או פיתוח טכנולוגי חדשים לעולמנו, אולי אפילו בתפקיד של "מסננת" שתמנע חדירתם של רעיונות מסויימים. מובן שטיעון כזה נשמע רע, אולם החיים אינם צבועים בשחור ולבן והדוגמאות לעיל יוכיחו. אגב, האם זה מקרה כי מבין משתתפי פרוייקט מנהטן (פיתוח הפצצה האטומית בארה"ב) יש שיעור גבוה יחסית של אנשים שפיתחו בעיות פסיכולוגיות שונות?

נראה כי סיבה משמעותית, אם לא עיקרית, בהגדרת התפקיד המשני של המוסר במערכת היחסים עם המדע/טכנולוגיה, נובעת מהתפיסה כי המדע מתפתח ומתקדם, ואילו המוסר סטטי או נגרר. יש משהו בטענה זו, וראה למשל את דוגמת הגלולה למניעת הריון מלעיל, אולם הדבר אינו חד־משמעי. בצו המוסרי של תקופת האבות כתוב (ויקרא כ' י"ג): "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה תועבה עשו שניהם מות יומתו". עד לפני עשרות שנים ספורות, לא היה שום סיכוי שהומו מוצהר יוכל לקבל תפקיד חשוב/רגיש/חינוכי. כיום הדבר שונה. לא חל כאן שינוי עקב התפתחות מדעית או טכנולוגית, החברה האנושית השתנתה, והמוסר השתנה עמה.

בעייתו של המוסר, אשר מגבילה את השפעתו, היא מחסור במסגרת מוסרית כללית ומקובלת אשר תהווה את המקור לדיאלוג ולהתפתחות בתחום המוסר. קיימות תיאוריות מוסריות רבות ודיונים ללא סוף בנקודות שונות, אולם חסרה תיאוריית־על אחת, כפי שיש מתודה מדעית מקובלת אשר במסגרתה פועלות כל הדיסיפלינות ושיטות חדשות נבחנות לאורה.

לאמיתו של דבר יש מסגרת כזו, והיא הדת. בניגוד לתדמיתה בקרב הציבור החילוני, הדת אינה מסתתרת ואינה נרתעת מהתמודדות עם כל שאלה שהיא. חכמי הדת מודעים לחידושים ולקונפליקטים בחיים ומתייצבים מולם בעיניים פקוחות. לרבנים (מטעמי נוחות וידע, אתמקד בדת היהודית) יש את המסגרת הכללית של כללי התורה אשר על־פיהם ולאורם באה ההתמודדות עם בעיות פרטניות. כדי למנוע את הטיעון שהם "חנוטים" במצוות התורה כגון הצו הדרקוני שצוטט לעיל, אבקש לציין כי התלמוד מלא באין־ספור החלטות מסוג "הלכה ואין מורין כן". גם כיום, כאשר אין לנו את רבי עקיבא והלל הזקן כמורי הלכה, עדיין הרבנים פחות חשוכים ויותר מתקדמים מאשר הם מוצגים על ידי התקשורת.

ייתכן שדוגמא תבהיר את הטיעון: תרומת איברים על ידי מתים לצרכי השתלה. כמעט כל הפוסקים החשובים מסכימים ומעודדים תרומת איברים על ידי נפטרים. המחלוקת העיקרית היא בקביעת רגע המוות, שרק אחריו ניתן לקצור איברים. בעוד הרופאים קובעים את רגע המוות על פי פעילות גזע המוח, הדת היהודית מגדירה את המוות על פי הפסקת פעילות הלב. למרבה הצער, הגדרת מוות זו, פוגעת קשות בפוטנציאל גיוס האיברים מהבחינה הרפואית, על־פי המצב הנוכחי של הטכנולוגיה.

מי צודק יותר? הרופאים או הרבנים? לטענתי, לרבנים יש נקודה חזקה מאוד לזכותם. השאלה על רגע המוות היא שאלה פילוסופית מוסרית. הרופאים הם אנשים טכניים, אולם החיים והמוות אינם בדיוק שאלה טכנית אלא הגדרה במידה רבה ערכית. מה ההכשרה הפילוסופית־המוסרית של הרופאים לקבוע את רגע המוות בנקודה מסויימת? הדת, מצד שני, מהווה מסגרת מוסרית־רעיונית מקיפה אשר ניתן לגזור ממנה תשובות כמעט לכל בעיה.

מסגרות כאלו היו קיימות בעבר - אפלטון ואריסטו הציעו שיטות אשר ניתן לגזור מהן גישה להתמודדות עם מרבית השאלות. שיטות אלו ואחרות עברו התקפות קשות אשר זעזעו אותן באופן עמוק. בראש המתקיפים ניתן להציג את ויטגנשטיין בתחילת המאה, אולם התקפה זו לא הביאה הצעה למערכת חליפית. אם נעשה נסיון להציג מסגרת פילוסופית מקיפה, הדבר נעשה בזמנו על ידי עמנואל קאנט, אולם קשה להצביע על מישהו המסוגל להגדיר מסגרת זו מחוץ למגדל השן הפילוסופי.

הנקודה היא כי רובנו איננו מקבלים את המסגרת הדתית בתור המסגרת המוסרית העקרונית אשר לאורה אנו רוצים לחיות. מסגרות אחרות, אם קיימות, הן צרות מאוד (אנרכיזם, קומוניזם בשעתו, וכד') וברובן חסרה הגדרה "רשמית" מקובלת על כולם. להבדיל מהמדע, בו יש פילוסופיה של המדע המאפשרת להגדיר מהו טיעון מדעי ומהו טיעון שאינו מדעי, המוסר עדיין לא פיתח מסגרת כוללת כזו.

ייתכן שברגעים אילו ממש משלים הפופר של הפילוסופיה את המתודה שלו למסגרת מוסרית עקרונית אשר ניתן להישען עליה בעת שבאים לדון בשאלות מוסריות ספציפיות, אולם מאחר ומאמר זה טרם פורסם, המדע מוביל בנקודות.
קישורים
בין מוסר להשכל חלק א'
בין מוסר להשכל חלק ב'
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פילוסופיה ומוסר"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

דת, מדע, מוסר (נשאר מישהו בחוץ?) 5238
ראשית, ברכות על מאמר מצוין. שנית, במאמרי לא טענתי שהמוסר נגזר מהמדע והטכנולוגיה. נהפוך הוא, התווכחתי קצת עם אנשים שטענו כך. אכן כתבתי שבמקרה שהמוסר סותר את ידע העולם, צריך המוסר להשתנות, אבל ממילא כתבתי שזה מקרה שבפועל כמעט אינו קיים. שים לב להבדל בין כפיפות כזו לבין "המוסר נגזר מהמדע". הכפיפות שאני מדבר עליה דומה (אם כי מסיבות אחרות לחלוטין) לכפיפות של הפיזיקה למתמטיקה: אם תאוריה פיזיקלית סותרת טענה שהוכחה מתמטית, הדבר פוסל מיידית את התאוריה הפיזיקלית. מכך לא נובע שהפיזיקה נגזרת מהמתמטיקה.

השתנות המוסר בעקבות המצאת הגלולה אינה נופלת במסגרת זו של כפיפות: המצאת הגלולגה היתה פיתוח טכנולוגי, ולא מדעי, במובן זה שהיא לא שינתה את הידע שלנו על מצב העניינים בעולם. ייתכן שהמוסר השתנה בעקבות המצאת הגלולה, אבל באיזה מובן? במובן עובדתי, ולא מוסרי. למה אני מתכוון? השינוי הוא בכך שלפני הגלולה, רוב האנשים חשבו "לא מוסרי לקיים יחסי מין בין לא-נשואים", ואחרי הגלולה רבים חושבים "אין בכך בעיה מוסרית". מה שקרה כאן הוא שהגלולה גרמה לאנשים לשנות את שיקוליהם המוסריים, אבל באופן שאינו תלוי ישירות בגלולה, כלומר קיומה של הגלולה אינו חלק ממערכת המוסר החדשה. קשה לי להבהיר את כוונתי באופן חיובי, אבל אוכל להבהיר אותה באופן שלילי. שימו לב מה *לא* קרה כאן: נניח שאני פוגש *היום* אדם מבוגר שמספר לי שאי-אז בנעוריו הוא התפרפר הרבה לפני שהיה נשוי. אז אשאל אותו: זה היה לפני הגלולה או אחרי הגלולה? אם הוא יגיד "לפני", אומר לו "אתה אדם מתועב ורע". אם הוא יגיד "אחרי", אומר לו "אה, אז בסדר". נשמע טפשי, לא?

ולעיקר מאמרך:
הנסיון של קאנט ליצור שיטה מוסרית כוללת הוא נסיון חזק ולא מבוטל. והיו עוד התפתחויות מאז: ג'ון סטיוארט מיל הציע שיטה שונה לחלוטין, וגם היא שיטה כוללת ומנומקת (לתאור קצר והדגמה של שיטת קאנט לעומת שיטת מיל, ראו מאמרן(מאמרם?) של עזגד וסנדור:
דיון 134)
ויש עוד גישות, שונות לחלוטין. כולן מנומקות ושיטתיות, נראה שאף אחת אינה מושלמת, כלומר כנגד כולן ניתן להביא דוגמאות נגד מוחצות.
כפי שאני רואה זאת, הדת כשיטה מוסרית אינה אלא עוד שיטה מתחרה. היא סובלת מבעיות ומטענות-נגד לא פחות מהשיטות הפילוסופיות. הדת תעבוד מצוין עבור אלו שמאמינים בה. ברגע שישנם כאלו שאינם מאמינים בה, חוששני שהדת אינה תורמת הרבה לביסוס שיטה מוסרית כוללת.
דת, מדע, מוסר (נשאר מישהו בחוץ?) 5239
בנוגע לפסקה האמצעית של דבריך - ההסבר שלך להשפעתה של הגלולה נשמע תקף ונכון הרבה יותר מזה של מחבר המאמר וניתן להשליכו גם לשאר הדוגמאות שניתנו על-ידו -
הכנסת שרשרת DNAלמי השתייה של איזור מסוים (רעיון מופרך למדי כשלעצמו) איננה בגדר חידוש מדעי אלא בגדר שימוש בידע מדעי ליצירת מצב ידוע מראש - כלומר אין כאן מחקר אשר תוצאותיו לוטות בערפל או ניסוי אשר אין לדעת מה הוא עלול לאשר או להכחיש, אלא שימוש בידע מדעי קיים לבניית "מכשיר" מסוים, ולכן כללי המוסר _כן_ תקפים לגבי המדענים שהגו שימוש זה ומעשיהם אכן פסולים מבחינה מוסרית.
כנ"ל לגבי השימוש בגז הציקלון-B...

בנוגע למחלות הנפשיות של אנשי פרויקט מנהטן - נראה שמדובר בעיקר בדמגוגיה; האם יש לך סימוכין לטענה הזאת והשוואות לקהילות דומות? (בל נשכח שהמדובר באנשים שרובם ככולם נמלטו מבתיהם ומארצם והיו בסביבת עבודה מלחיצה ורווית-מתחים)

גלעד
נסיון יפה אבל לא מספיק טוב. 5240
דבר ראשון, אם יותר לי לגלוש לתאוריות כאוס למיניהן, קשה מאד עד בלתי אפשרי לחזות את תוצאותיהן של תהפוכות במדע (או בכלל).אם ניקח את דוגמת הגלולה למניעת הריון, למשל, אפשר לטעון כי הגלולה קידמה את מעמד האשה בכך שנערה יכלה להרשות לעצמה התנסויות מיניות מבלי שתאלץ להינשא נישואין חפוזים בגיל 16 לבנם המחוצ'קן של השכנים או לחילופין (מה שיותר חשוב) הביא לאפשרות יעילה לאשה להגביל את פוריותה בעצמה, ובכך יצרה מודל של משפחה קטנה יותר שבה הילדים נהנים מיותר תשומת לב, מזון ואפשרויות חינוך.
בנושא החדרת הדי אן אי למים, אפנה אותך לספרו הבדיוני הנפלא של פיטר פרי "עושים הסטוריה", אשר גיבוריו הם הסטוריון המתמחה בילדותו של היטלר ופיזיקאי הממציא מכונת זמן מוגבלת. הצמד מחליט לשלוח במכונת הזמן חומר הגורם לעקרות מוחלטת של גברים, ישר אל מי הבאר של הכפר בו חיו הוריו של היטלר לפני לידתו. הדבר מביא כמובן לכך שהיטלר לא נולד, אך מסתבר שהמציאות שנוצרת עקב כך כל כך נוראה שהיטלר נראה כמו רעיון טוב.

התפתחויות מדעיות הן מה שנעשה מהן. בעולם מושלם פיתוח מתקדם של החומר ציקלון בי היה יכול להביא דוקא תועלת (סוג חדש של כימותרפיה? הרי הרעיות הגס מאחורי כימותרפיה הוא להרוג את הסרטן קצת לפני שהחולה מת גם הוא...)
פרויקט הגנום האנושי למשל, ומחקרים גנטים הנגזרים ממנו, יכולים לפטור את העולם ממחלות גנטיות כמו סי-אף או תסמונות סכיזופרניה מסוימות, נטיה מולדת לסוגים מסוימים של סרטן או אפילו אסטמה.
אבל תמיד יהיה החשש שגוף מסוים יבחר לטפח דבקא נטיות אלימות או מאפינים גופניים מסוימים, ושאנשים מתרבויות מסוימות יגבירו את אחוז לידות הבנים עד לכדי קריסת המערכת הביולוגית האנושית. למה שמישהו ירצה יותר גברים ממה שכבר יש בעולם הוא מעבר לבינתי, אבל יש אנשים מוזרים.
העדפת בנים על בנות 5252
אין שום בעיה, בראיה לטווח הארוך, עם תרבויות שגורמות לאחוז לידת גברים גבוה יותר. תרבויות כאלו פשוט תחכדנה את עצמן תוך כמה דורות בגלל העדר יכולת התרבות למרבית צאציה. זה כבר קורה במידה מסוימת בכמה כפרים בסין, היכן שנהוג למנוע (או להרוג בדיעבד) לידת בנות.
מה בין מוסר וערכים 5249
נראה לי שזו בכלל בעיה לא קטנה לדבר על "מוסר", מכיוון שזה לא מחייב אף אדם ספציפי. ניתן לדבר על הערכים "הממוצעים" של כלל בני האנוש, אבל דווקא המקרה הכללי כאן נראה לי משעמם הרבה יותר מהמקרה הפרטי - הערכים הסובייקטיווים (גם אם מושפעים ע"י גורמים מן החוץ) של אדם יחיד.
לגבי הערכים של אדם יחיד - הגם שהם משתנים פעמים רבות בחייו אף ללא כל קשר להתקדמות המדע או המוסר, לא נראה לי שהם "צריכים" להתעדכן לפי המדע, משום שערכים לעולם אינם "צריכים" להיות דבר מה. הם פשוט קיימים, ונראה לי שהם קיימים דווקא ללא תלות בעובדות של המציאות הקיימת.
ערכים אשר האדם מחזיק בהם מתוך מחשבה ורצון חופשי (ולא מתוך לחץ חברתי או משום ש"כולם עושים כך" - שהרי אם היה חי לבדו, לא היה עוד שומר על ערכים אלו) אינם משתנים ע"י התקדמות המדע. אם אדם באמת מחזיק בערך של "אין לקיים יחסי מין לפני הנישואים", במה משנה לו המצאת הגלולה? הרי גם לפניה יכול היה לקיים יחסי מין מחוץ לנישואים, וגם אחריה הוא יכול להימנע מכך. הגלולה איננה -מחייבת- אותו לדבר. מצד שני, אם ערכיו היו "אני אינני רוצה להוליד ילדים לאישה מחוץ לנישואים", הרי שאז הגלולה תשנה את התנהגותו - גם אם לא את ערכיו.
אלא ש.. 5258
יש הבדל אחד שהגלולה יצרה ושממנו לא ניתן להתעלם מההיבט המוסרי: לפני המצאת הגלולה, לא ניתן היה להמנע מהריון והאשה היתה מועדת לשלל פורענויות - שמה הטוב, בריאותה, חייה.. מאז המצאת הגלולה (ושאר המצאות שמקלות על עריכת הפלות ועוד כהנה וכהנה "שיפורים") הבעיות הללו נפתרו. מאחר וזה מוריד את כמות הילדים הלא רצויים, את הסיכונים לחיי נשים ולבריאותן, ולנישואי בוסר; מאחר וזה מגדיל את כמות האנשים שמקיימים יחסים לפני הנישואין ואת תחושת החופש בכיוון הזה, הרי שיש השפעה על המוסר. לטוב ולרע!
אלא ש.. 5279
על אישה שכזו הייתי אומר בפשטות שערכיה היו שמה הטוב, בריאותה, וחייה - ולא ''אי קיום יחסי מין לפני הנישואים''.
ועדיין 5343
מדובר עדיין בערכים מוסריים
הבהרה קטנה, אבל חשובה 5392
מערכת מוסר שלמה והגיונית איננה בגדר האפשר! זו תוצאה מתימטית, דרך אגב. דוגמה קטנה:
אתה רוצה לקנות מכונית. אתה רוצה שהיא תהיה מפירמה טובה, צבע יפה, חסכונית, נוחה, וכו'. יש אוסף קריטריונים. היינו רוצים דרך לשקלל את הקריטריונים השונים. אנחנו גם רוצים שזו תהיה דרך הגיונית. למשל, אם הגעתי למסקנה שקבריולט יותר טובה מפורד, אין סיבה שמכונית חדשה שאני אראה, נאמר פיאט, תהפוך את היוצרות ותגרום לי להעדיף פורד פתאום...
אנשים יקרים, אין דרך כזו! אין דרך רציונאלית לשקלל העדפות! הוכחה אפשר למצוא בכל ספר על תורת המשחקים. זה נקרא משפט ARROW.
מה זה קשור למוסר? פשוט: אין שיטה רציונאלית שיכולה לתת תשובות לכל השאלות המוסריות. כל שיטה מוסרית שתתכן, היא או מגוחכת או זמנית. אין מערכת מוסר מושלמת, ולא תתכן.
זה לא נובע דווקא מהמפגש בין מוסר ומדע. זה נובע (נביעה מתימטית!) מטיבו של המוסר. לא משנה מה תהיה מערכת השיקולים המוסריים שלך, יום אחד תפגוש בעיה מוסרית חדשה שתאלץ אותך לשנות את מערכת השיקולים המוסריים שלך.
אם אתם רוצים, אפשר לראות תהליכים כאלה בתלמוד. כל פרק בתלמוד הוא מסכת ארוכה של תיקונים שאין להם סוף למערכת השיקולים הדתית. זה בלתי נמנע.
קשקושים! 5401
אני רוצה להתנצל מראש על שתי דברים בתגובה זו: האחד, על כך שהיא באה חמישה ימים מאוחר מדי, והשני על הטון המרוגז של התגובה (כפי שנובע מהכותרת). לצערי, אני חש זה בלתי נמנע. למרות הטון, הכל נאמר ברוח טובה ועל טהרת הענייניות.

מצאתי את עצמי מתנגד נחרצות לגישה של מחבר המאמר, ועוד המום נוכח התגובות הפושרות והמתונות של המגיבים למאמר! איפה אתם, אנשים? הוא כתב פה ממש קשקושים מרתיחים!

נראה שכולם התעלמו מהנקודה העיקרית של כותב המאמר: שיש להגביל מחקר מדעי בהתאם לשיקולים מוסריים. הטענה הייתה אולי וכיחה יותר לו הדוגמאות שהיה מביא המחבר היו טובות, אך הן באמת גרועות מאד. ולפירוט:

הדוגמה הבלגית: נו באמת. הטכנולוגיה ליצירת נשק "גנטי" (שתוקף אוכלוסיות בעלות מרכיבים גנטים מסויימים) הייתה בין החששות הראשונים שהועלו עוד בשנות ה- 70 נגד הנדסה גנטית בתחילת דרכה. הטכנולוגיה לדברים כאלו קיימת כיום, היא פשוט מעולם לא נוסתה. המדען אינו חוקר איך ליצר חלבונים אשר פוגעים רק בבני העם הפלמי, זאת עושה יצרן הנשק. המדען הוא גנטיקאי ואין צורך לציין שקיימים רבים כאלו. מחקרו הוא הגנום האנושי, ולא יצירת נשק - זאת עושים לא מדענים, בפירוש.

לדוגמת הציקלון B: עוד דוגמה כזו ואבדנו. "מחקר" לגבי כמה אנשים אפשר להרוג בחדר קטן עם 100 ק"ג ציקלון B אינו מחקר מדעי והייתי נמנע מלקרוא לו אפילו מחקר כלל. הבנאדם שעורך אותו אינו מדען, אינו טכנולוג וספק אם ראוי להיקרא אדם. דוגמאות שכאלו מטילות אור גרוע על מדענים בכללם ומדע. זו באמת דוגמה קשקושית.

אישית, מאד התרעמתי על כך שאתה באמת ובתמים קורא לניסויים בציקלון B על אנשים ולנשק ביולוגי "תגלית מדעית" או "פיתוח טכנולוגי". לדעתי, פשוט אינך יודע מהו מדע.

אמשיך. רגע המוות הוא נקודה פילוסופית-מוסרית?! (אנחת יאוש). זו שאלה מדעית פרופר, ודבריך מוכיחים זאת בדיוק. שהרי, אם הרבנים היו קובעים את רגע המוות (לפי הפסקת פעילות הלב, לדבריך), הגיל הממוצע של אוכלוסיית העולם המערבי היה יורד במשהו כמו עשר שנים. הפסקת פעילות הלב היא כבר מזמן (מזמן מזמן!) אינה קשורה בהכרח למוות: פעילות הלב פוסקת אצל אנשים רבים בהתקפי לב, ניתוחים, ושאר מריעין בישין - ועם זאת, החייאות מודרניות וישנות (מסג'ים ומכות חשמל) פועלות ומצילות חיים רבים. למעשה, ישנם ניתוחים מאד מיוחדים בהם מקררים את הגוף ומפסיקים את פעילות הלב בשביל הניתוח, ואחר הניתוח החולה עובר החייאה. אני מרגיש הרבה יותר בטוח כשאני יודע שלרבנים אין דריסת רגל בתחום הזה בבתי חולים.

ולנקודה העקרונית במאמרך, או יותר נכון, לחסרונה. מה בעצם רצית להגיד? שעד שאין לנו תורה מוסרית סגורה ומוחלטת אל לנו לערוך מחקרים מדעיים שאיננו בטוחים לגבי השלכותיהם? אם זו הנקודה שלך, אמור זאת, ואל תתעטף באצטלה של מפשר, כי זו דיעה שראוי להתווכח עליה, ולדעתי, כמובן גם להתנגד לה בכל תוקף אפשרי.

דוגמאותיך לוקות בחסר, אך עם זאת, גם לו היו טובות, איזה נקודות הן מחזקות? האם אתה תומך בהפסקת המחקרים הגנטים בגלל סכנת הנשק הביולוגי? האם אתה בעד הפסקת המחקרים בתחום הכימיה בגלל סכנת הנשק הכימי? האם יש איזהשהוא תחום מדעי שלא ניתן לעשות באמצעותו איזהשהוא נזק, לטעמך? לטעמי, היה חסר לך הרבה "בשר" במאמר כדי להכיל בו אמירה מסויימת, חבל.
קשקושים! 5403
אסף, אין טעם להיכנס לדוגמאות הספציפיות שהבאתי. ייתכן שלדעתך הן לא טובות, לדעתי הן טובות אבל זה לא מה שחשוב.

באשר למה שחשבת שאני טוען במובלע, אומר זאת בגלוי: אם היינו מצליחים להגיע לתיאוריה מוסרית כללית, הייתי (נגיד שאני ראש הממשלה) חוסם תיקצוב ממשלתי למחקרים שהם בלתי חוקיים בעליל.

סתימת פיות ? דיקטטורה ? כן, אבל כל חברה ודמוקרטיה מטילות כללים ומגבלות על ההתנהגויות של האזרחים. אין סיבה שהמדע ייהנה מפטור. אם בהפגנה אסור לצעוק "מוות לראש הממשלה" גם למדען אסור לעשות דברים מסויימים.

כמובן, כמו כל דבר בחיים יש למצוא את האיזונים הנכונים, אבל המדע אינו יותר קדוש משום תחום אחר ואני כמדינה רשאי להפעיל לחץ נגד כוונים לא ראויים.
קשקושים! 5435
ועל פי אילו קריטריונים היית מגדיר "מחקרים בלתי חוקיים בעליל"?
קשקושים! 5447
אין טעם להיכנס לדוגמאות הספציפיות? הרי עליהן בנוי כמעט כל המאמר שלך. בוא והסבר לי מדוע לדעתך אני טועה. נסה לדבר קצת בתכל'ס במקום למרוח אותי.

כנ"ל לגבי הטיעון ה- "מוסרי" שלך. לא הצלחת להביא דוגמה אחת למחקר מדעי (ואפילו דמיוני!) שהיית אוסר אותו. במקום לדבר איתי על תיאוריות מוסריות בגרוש - בוא ותגיד לי חד וחלק, איזה מחקר מדעי היית פוסל? (ואני מדגיש: מחקר מדעי אמיתי, לא מחקר על השפעות הכאב שיש לעקירת ציפורניים מאנשים וכד').

קשקושים מסוג אלו (וסלח נא לי על ההתקוממות) נשמעו ונשמעים מאז ומתמיד מידי מיני שמרנים, פעילים ירוקים מוזרים למינהם, אנשי דת וכל מיני אחרים שלו היו הדברים תלויים בהם, היינו עדיין רותמים את הגמלים שלנו בדרך מת"א לירושלים.
קשקושים! 5472
אין טעם להכנס לדוגמאות ספציפיות בגלל שאנחנו אף פעם לא שומעים על מחקר שדנים בביצועו אלא תמיד על כזה שנעשה.

אגב, במאמר של ירדן ניר הבאתי מחקר דמיוני שהייתי אוסר אותו.
גם את חקר 'מימד הזמן' הייתי אוסר.
קשקושים! 5497
אני מצטער אך אינני זוכר את הנאמר. בוא והאר את עיני בנוגע למהו מחקר אסור בעיניך. ובפרט, לאיזה מחקר אתה מתכוון בדיוק באומרך "חקר מימד הזמן" ומדוע היית אוסר אותו?
קשקושים! 5519
האם אתה מתכוון למחקר בנושא אנטי חומר?
אם לא אז אני מתנצל על שהעליתי את העניין. אם כן,
א. האם לדעתך יש לסגור את רפא"ל, תע"ש התעשייה האווירית וכל שאר הגורמים המפתחים מערכות נשק מתקדמות בארץ?
בעולם אידיאלי אולי לא היה צורך בתעשייה צבאית אבל בעולם הממשי, כל עוד יש צבאות, מלחמות וכוחות עוינים, אני מעדיף שהצבא של המדינה שלי יהיה מצויד בנשק הטוב והמתקדם ביותר.
ב. פצצת האטום מתבססת על תורת היחסות והמשואה המפורסמת e=mc^2. האם היית אוסר על אינשטיין לפרסם את התורה שלו מכיוון שהיא עלולה להביא גורמים צבאיים לנסות להניח ידיהם על האנרגיה העצומה הזו?
הדרישה להגביל את המחקר בנושא אנטי חומר (שהוא תיאורטי כולו) דומה לדרישה הזו.
ג. מה כוונתך כשאתה אומר להגביל את המחקר בנושא מרחב הזמן? המחקר התיאורטי הרי לא זקוק לאישור של אף אחד אין צורך בציוד מיוחד לניסויים, מספיק שכל והרבה נייר. האם אתה מתיימר להגביל חשיבה או העברת מידע בין אנשים?
קשקושים! 5526
אם לעלות לרמת ה-מטא של סעיף ב' של תשובתו של דורון. האם יש כלל ביכולתנו לחזות מראש את ההשלכות המוסריות של מחקרים מדעיים? האם מניסוח תורת היחסות נובע שיש לה השלכות צבאיות?
לכן, האם יש בכלל טעם להגביל את המחקר מתוך ידיעה שאין ביכולתנו לחזות את העתיד ולדעת את כל ההשלכות של מחקר או תגלית מדעית?
קשקושים! 5569
א. שאלת המוסר היחסי היא שאלה מאוד קשה.
אם קרן אנטי חומר כן, למה עינוי חיות לא?
עינוי חיות כן? אז איפה הגבול?
נראה לי ששאלות כאלה לא נועדו להיות היפותטיות אלא נועדו לתשובה במצב קיים.
תע"ש, למיטב ידיעתי, מתמקדת בטכנולוגיה ולא במחקר - הנשק שהם מפתחים לא נוצר בעקבות תגליות אלא יעול של הידע הקיים. כיום אין ספק שיעול כזה הוא הכרחי.

ב. פצצת אטום מול אחת התגליות החשובות ביותר בתולדות האנושות.
האם אתה יודע בברור מה יתן מחקר של קרן אנטי חומר? כרגע זה נראה לי אסון שלעולם לא נתאושש ממנו.

ג. האם אתה מסכים שזה לא מוסרי לרצות את היכולת לנסוע בזמן?
באשר לעיסוק בתאוריה, אין לי תשובה חד משמעית.
אני חושב שהייתי אוסר משהו רשמי - הרצאה באונ' למשל.
תנו לחיות 5578
עינוי חיות הוא שונה. כאן הבעיה המוסרית אינה בתוצאות הפוטנציאליות של המחקר, אלא בעצם המחקר עצמו.
קשקושים! 5587
א. אני לא ממש יודע הרבה על אנטי חומר ואני משער שגם הידע שלך בנושא מתמצא בזה שהוא מתקזז עם חומר. הבנה טובה של היקום מן הסתם תערב הבנה של המושג הזה איסור על התייחסות מחקרית לאנטי חומר פירושה הגבלה מאוד קיצונית על חקר היקום.
אני לא יודע מה יהיו תוצאות מחקר של שימושים טכנולוגיים לאינטראקצית חומר אנטי חומר. יתכן שבעזרת האינטראקציה הזו נוכל להיפטר מפסולת רעילה בלי לגרום נזק לסביבה (היישום הזה ניראה לי ריאלי לא פחות מרובי אנטי חומר למרות שהוא קצת פחות אקזוטי). יתכן שיש לאסור יצור של כלי נשק מסוימים כפי שמנסים גורמים בינלאומיים שונים (ללא הצלחה) להביא לפירוק הנשק הגרעיני אבל איסור גורף על מחקר הוא לא מעשי ולא מוסרי.
ההשוואה לניסויים בחיות אינה רלוונטית כלל.
ג. אני לא רואה חוסר מוסריות בלרצות משהו. יכול להיות סיכון מסוים בנסיעה לאחור בזמן אבל מכיוון שכיום המחקר מתמקד (למיטב ידיעתי) בהעברת חלקיקים או מידע, לפרקי זמן של חלקיקי שניות, אני לא מוצא בזה סכנה לעולם. אם התנועה בזמן תיתן לנו הבנה טובה יותר של היקום אז מה טוב. יתכן שהצצות אחורנית בזמן גן יתנו לנו מידע על אירועים היסטוריים שזה לא דבר רע בכלל.
קשקושים! 5601
א. אנא התייחס לדוגמת הא"ח כדוגמה דמיונית לחלוטין. כיום המצב הוא שזה רק בגדר השערה שבאה להסביר תופעות.
כשמשווים את האפשרות של העלמות מוחלטת של בני אדם למול עינוי חיות, עינוי החיות לא גרוע יותר ולא פחות מוסרי.
ובאשר לידע, עדיף להיות 'חשוך' מאשר לא קיים.

ג.
חקר הזמן כיום לא מסוכן ואני אישית לא מאמין שיהיה אפשר לנסוע בזמן ובכל זאת צריך לעצור את הדברים כבר עכשיו או שיהיה מאוחר מדי.
אל תתפוס ראש קטן בהתיחסותך לנסיעה בזמן.
הנה דוגמה קצרה שתמחיש את הקטסטרופה:
טרוריסטים מבצעים פגוע, המוסד חוזר בזמן ומחסל אותם, להם יש חבר שחוזר בזמן ומזהיר אותם והמוסד שוב בדרך למכונת הזמן...
קשקושים! 5610
א. בעזרת מכונית ניתן לדרוס בני אדם. בעזרת רובה ניתן להרוג די בקלות. אם תיתן לי את האופציה למות במעיכה תחת משאית, בניקוב ע"י כדורי רובה או בהעלמות כתוצאה מאינטראקצית חומר אנטי חומר, אני לא חושב שהייתה לי העדפה מסוימת. מכיוון שהטכנולוגיה המודרנית נתנה לנו כבר כלי הרג יעילים זולים ונוחים לשימוש. לא תהיה משמעות לכלי נוסף שמבוסס על טכנולוגיה כל כך מתקדמת (ולכן יהיה יקר בהרבה מה m-16a הישן והטוב). בכל אופן, ניתן להרוג בני אדם באמצעות מכוניות (וזה קורה בתדירות גבוהה יותר מאשר ע"י כלי נשק ייעודיים) האם היית מעלים את תעשיית הרכב? באמצעות זרם חשמלי ניתן להרוג או לענות אנשים האם היית מוותר על השימוש בחשמל כדי למנוע שימושים פושעים בו?
השימוש בטכנולוגיה הוא דבר נפרד מהטכנולוגיה עצמה. כמעט לכל דבר ניתן למצוא שימושים לא מוסריים.
ב. גם בעניין המסע בזמן, אני חושב שהרבה לפני שנוכל לשלוח אנשים אחורנית בזמן, יתרכז המחקר הניסיונות לקלוט חלקיקים שקפצו פיקו שניות אחורנית בזמן. המסע אחורה הוא כלי טכנולוגי שראוי שלא יפותח. התיאוריה המדעית שמאפשרת אותו (כפי שהועלתה במאמר שפורסם כאן בעבר) ראויה גם ראויה ולו רק מכיוון שהיא שופכת אור חדש על טיבעו של אותו הזמן.
תאר לך מצב שבו יוכל היסטוריון להציץ בחלון אל ימי הביניים ולראות את האירועים שאותם הוא חוקר כפי שהתרחשו במציאות. אני חושב שזהו כלי מרתק שיכול לתרום רבות לעולם שלנו.
קשקושים! 5814
ישנם גם חסרונות... אם היסטוריון יכול להציץ בחלון ולראות אירועים מימי הביניים, אולי הוא גם יכול להציץ אל המקלחת של השכנה ולראות אירועים מלפני שעתיים?

(מקור הרעיון: אסימוב, בספר "גדול ורחב הוא העולם" אם אני זוכר נכון).
זה רעיון. 5828
אתה צודק. יש להוציא איסור גורף על אמצעים שמאפשרים לבני אדם לראות דברים. נתחיל בטלסקופים ומשקפות ואז כשנסיים עם האמצעים האופטיים נחסל את מחקר הזמן.
קשקושים! 8698
סליחה על (א) חוסר הרלוונטיות ו(ב) העיכוב בתשובה.

את "גדול ורחב הוא העולם" אף פעם לא הצלחתי למצוא, למרות שאני כמעט בטוח שראיתי שהוא קיים בעברית. אני זוכר נכון? הוא קיים? אם כן, יש לך מושג איפה אפשר למצוא אותו?
קשקושים! 8813
א. קיים בעברית, בוודאות.

ב. העותק היחיד שראיתי מיימי שכן בספרית בית-הספר היסודי "בן-גוריון" בנתניה, לפני יותר מ- 17 שנה.

ג. נסה את "חנות הספרים של איתמר", במושב צרופה...
על המוות כבעיה פילוסופית 5405
אינני מקבל את הדעה כי ניתן להתייחס אל המוות כיום כבעיה מדעית גרידא, ולו משום שאיננו מסוגלים להגדיר באופן מדעי טהור מה הם החיים. האם תאים המתרבים הם "חיים"? האם לאחר שהתא מתפצל לשניים הוא "מת"? מה האבר ה"קריטי" אצל אדם? המוח? הלב? הרי אנחנו יכולים להשאיר כיום לב "בחיים" גם ללא מוח, ובעצם גם ללא בן-אדם. אולם האם אלו הם "חיים"?
שאלת החיים לדעתי היא חלק מבעיה גדולה יותר (ובלתי פתורה) - הבעיה הפסיכו-פיזית. מה הוא אותו קשר נעלם בין הכימיה של גופנו לבין עובדת תודעתנו?
על המוות כבעיה פילוסופית 5413
הלב הוא משאבה. ניתן להחליף אותו בלב של אדם אחר, בלב של חיה ומשאבה מלאכותית.מכיוון שהשתלת לב אינה הופכת אדם לאדם אחר, לא לחזיר ובטח שלא לרובוט, אני מניח שהקביעה שהלב הוא האיבר הדומיננטי היא שגויה.
על המוות כבעיה פילוסופית 5449
אין צורך להיכנס להגדרות של מהם בעצם "חיים" כדי להיות מסוגלים להגדיר לנו בצורה האופטימלית לחלוטין מתי יש לקבוע את רגע המוות (שמבבחינה הפרקטית,בסה"כ אומר שאין מה להמשיך לטפל בחולה).

לא אמרתי שזו בעיה מדעית להגיד _מה_ זה מוות. אבל זו כן בעיה מדעית גרידא להיות מסוגלים להבדיל בין אורגניזם חי למת. יכולת הבדלה זו התפתחה במשך ההיסטוריה המדעית והשתנתה בגלל תגליות מדעיות בצורה הכי טבעית בעולם. לאחר שנתגלתה היכולת להחיות אנשים באמצעות מכות חשמל ועיסויים - הפסקת פעילות הלב כבר לא נחשבה לסימן של רגע המוות. וזה קושר אותנו לנושא הדיון המקורי.
על המוות כבעיה פילוסופית 5456
"מבחינה פרקטית, בסה"כ אומר שאין מה להמשיך לטלפל בחולה"?
מבחינה פרקטית, אנחנו כולנו בגסיסה איטית מרגע היוולדנו, ויש אנשים אשר מחליטים ש"אין מה להמשיך לטפל בחולה" - אפילו כשהחולה הוא הם עצמם - הרבה לפני שליבם או מוחם מפסיק לעבוד.
וזה עוד רק כשמדברים על כאלו שאצלם המוח -התחיל- לעבוד.
על המוות כבעיה פילוסופית 5496
מה בדיוק ניסית להגיד?
הסברתי בדיוק מדוע רגע המוות הוא לא דבר קבוע אלא מתפתח עם יכולות הרפואה להאריך חיים - כלומר, זה כן משהו טכני/מדעי.
מוסר חסר חשיבות 5433
מוסר הינו מושג חסר חשיבות כאשר דנים בחשיבותו הפילוספית למדע.
פילוסופית המדע אינה מקיימת בתוכה מוסר שיכול להצדיק את עצמו לגבי השאלות הקיומות של האדם.
שאלות של מוות ומשחקי די.אן.אי לא מענינות את התפישה המדעית היא רק מענינת את קיום האדם, לכן כל חיבור בין מוסר שנוגע להווית האדם אין לה קשר למדע.
בעולם שבו המדע והטכנולוגיה תשלוט לא תהייה משמעות למוסר.
אני בתור בן אנוש לא יכול לקבוע ערכים של אמת או שקר הם כבר מוכתבים בטבע וכל שלי נותר הוא לגזור ערכים אילו מין המדע. התשובות שהוא מספק לאדם לעולם לא יעלו בקנה אחד עם רצנו שלו ועל כן אנו נמשיך לעסוק בשאלות מוסר כל חיינו.
ארתור סי. קלארק כמדד למוסר? 5936
הנ''ל לא התבייש להצהיר כי הוא עבר לחיות במדינה שהיא יותר ''סובלנית'' כלפי בחירתו מנהגו לקיים מין עם ילדים
בהסכמת ההורים, כמובן. מי שואל את הילדים
ארתור סי. קלארק כמדד למוסר? 5963
למען הסדר הטוב כדאי לציין כי קלארק הכחיש את הטענות האלה וה''ציטוטים בשמו'', וזוכה במשפט.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים