זכויות לאדם 1966
על מוסר וזכויות, ומדוע לבני אדם יש זכויות בעוד שלבעלי חיים אין.

במאמר זה אנסה לענות, כמיטב יכולתי, על שלוש שאלות קשות למדי: "מהן זכויות", "מהו מוסר", ו"כיצד נקבע האם מעשה X הוא מוסרי או לא". לבסוף, אנסה לשלול את הטענה כי לבעלי חיים יש זכויות רק בגלל שהם חיים או בעלי תודעה.

הדעות שמוצגות כאן הן תולדה של דיונים ארוכים בנושא באתר זה; מי שמעוניין, מוזמן להביט בדיונים המקושרים, ויזכה לראות דעות אלו בהתגבשותן.

מהן זכויות, ומהו מוסר?

כל מי שיצא לו להתווכח עם ילד בגיל עשר לערך, סביר שנתקל מתישהו במהלך הוויכוח בתשובת המחץ: "זכותי!". זה הגוף שלי וזכותי לא להתקלח, זה החדר שלי וזכותי לאהוב אותו מבולגן, זכותי לא לאכול את הסלט, או כן לאכול את העוגייה.

גם בדיונים או ויכוחים בין מבוגרים משתמשים הרבה במילה "זכות": "מי שרוצה לאכול כשר, זכותו! אבל שלא יכפה עלי לא לאכול חמץ בפסח", "לעיתונאי יש זכות להתבטא, ופוליטיקאי, מעצם תפקידו, איבד את הזכות לפרטיות", "תחבורה ציבורית בשבת אינה זכות אינהרנטית של האדם; לחברה כולה יש זכות לקבוע איך יראה המרחב הציבורי שלה".

המלה "זכות", אם כן, היא מילה רחבת הקף ושימוש, וברור שאין לה הגדרה חד־משמעית וקלה. אבל לפני שינפנף איש איש במילונו, הבה ננסה למצוא מכנה משותף למסומנים שהמילה "זכות" מסמנת. אני טוען שהמכנה המשותף הזה (אחד מהם, זה שחשוב לעניינו), הוא שלכל השימושים במלה יש הקשר חברתי. אין משמעות לזכויות ללא חברה שתעניק אותן.

נביט רגע ברובינזון קרוזו, לבדו על האי הבודד. האם לרובינזון קרוזו יש זכות לחיים? זכות לרכוש? זכות לתנועה חופשית? מה עם זכות ההתבטאות, או הזכות לפרטיות? רובינזון יכול לחיות כל עוד הוא מצליח לדאוג לעצמו ולא מת מזקנה. רכושו יהיה כל מה שהוא ישתמש בו. מותר לו לנוע לכל מקום שהוא יכול, והוא לא ינוע לאן שהוא לא יכול. באשר לזכות לחופש דיבור או לפרטיות, ברור שאין לה כל משמעות בלי בני אדם אחרים בסביבה.

אבל אם תעבור ספינת סוחר בסביבה, או אז פתאום אפשר לדבר על זכויות – נטען שאסור להם לקחת את חנית הדיג שהוא בנה, כי זכותו לקניין פרטי; או אולי נטען שלקברניט חובה מוסרית לקחת את רובי היקר איתו, שכן יש לו זכות להזדמנות לחיים נורמלים.

אני מאמין, אם כך, שלזכויות אין משמעות ללא חברה. מהי חברה? בהמשך המאמר אציע הגדרה אד־הוק, אבל בינתיים נסתפק במאפיין מובהק שלה: היכולת של חבריה לתקשר. אפשר לטעון "מה פתאום, גם להקת אריות זו חברה"; בסדר, מדובר בויכוח סמנטי: ברור שהיכולת לתקשר היא משהו חדש, מצב שונה איכותית ובמובהק ממצב ללא תקשורת.

ובמה ההבדל הזה מתבטא? מעבר לכל העסק החביב הזה של אמנות, מדע וכאלה, היכולת לתקשר נותנת לבני האדם ליצור סט של כללי התנהגות, כללי עשה ואל תעשה, נכון לא נכון, טוב ולא טוב. לכללים אלו נוהגים לקרוא 'מוסר'.

בני אדם כן, ובעלי־חיים לא

מאחר ומוסר נובע מתקשורת בחברה, אני מאמין שלבעלי חיים אין כלל זכויות אינהרנטיות, שנובעות מעצם היותם בעלי חיים. אני מאמין שכל זכות נובעת ממערכת מוסרית כלשהי, וזו מגיעה מחברה, וזו דורשת תקשורת. כך שבידי בני האדם, היצורים המתקשרים שיצרו חברה ומוסר, להעניק או לשלול זכויות.

אני לא אומר שלבעלי חיים אין כלל זכויות – יתכן שהאדם יעניק להן כאלה – אך אין בכך כל רבותא: האדם מעניק לפעמים זכויות – חסינות מפגיעה – גם לפרחים נדירים, חתיכות סלע זקורות שמישהו שם על גבעה, או עצים גדולים במיוחד.

עצי סקויה

עצי סקויה מוגנים (צילום: iStockPhoto)



אז למה בכל זאת יש לבעלי חיים זכויות מסוימות? איך נקבע אילו זכויות מגיעות להם, ואילו לא? למה בני אדם מעניקים זכויות אחד לשני, וזה כן אינהרנטי להיותם בני אדם, בניגוד למצב אצל בעלי החיים? אנסה לענות על שאלות קשות אלו.

כיצד נקבע האם מעשה מסוים הוא מוסרי או לא?

לפני שאנסה לענות על השאלה כיצד נקבע (לשון עתיד) מה מוסרי, אנסה לענות על השאלה כיצד נקבע (לשון עבר) מה מוסרי. לצורך כך, המודל שאני מציע הוא מודל אבולוציוני.

נתחיל בשחר האנושות – 30,000 לפני ספירת הנוצרים. התודעה האנושית כפי שאנו מכירים אותה מתחילה להגיח ממעמקי רשתות הנוירונים שבגולגלותיהם של בני האדם, ואלו נעים להם בקבוצות ציידים/לקטים קטנות ברחבי אפריקה ואירופה. לבני האדם יתרונות משמעותיים מול הסביבה שלהם: הם מסוגלים לרוץ וליצור כלים. אך עדיין החיים קשים מאד; עובדה שקצב ההתרבות איטי. אבל לבני האדם עוד יתרון משמעותי: הם יכולים לשתף פעולה.

חלק מהקבוצות יתרבו, וחלק יכחדו. מה יכריע את גורל הקבוצה? היכולת לרוץ משותפת לכל בני האדם. טיב הכלים שהם יוצרים גם הוא פחות או יותר אחיד בתקופה זו, על־פי הממצאים הארכיאולוגיים. ההבדל המשמעותי בין הקבוצות, אם כן, הוא טיב שיתוף הפעולה בתוך הקבוצה. זה יכול להשתנות משמעותית בין קבוצות שונות: התפתחות של רעיונות וכללי התנהגות היא הרבה יותר זריזה מהאבולוציה הביולוגית, ובתקופה זו – גם מהאבולוציה הטכנולוגית.

אז אילו כללי התנהגות נקבעו בהתחלה? זה לא משנה. אפילו אם נניח שהם התחילו עם כללי התנהגות אקראיים לגמרי, אז בתהליך ברירה טבעית של התנהגויות, ההתנהגות שתעזור לשרוד היא זו שתתפשט. די ברור שככלל, התנהגויות שיתופיות (או זולתניות) עוזרות לקבוצה, בעוד התנהגויות אנוכיות לא.

לדוגמא, משתלם לפתח התנהגות של הזנת פצועים וטיפול בהם עד שיחלימו, שכן אמנם בטווח הקצר זה מהווה נטל על משאבי הקבוצה (הפצוע לא מאכיל אלא רק אוכל), אבל בטווח הארוך יש צייד/לקט נוסף, שתוספת המזון שהוא יספק עשויה להיות קריטית. דוגמא נוספת: ברור שעדיף לחברי הקבוצה לפתח נורמות שלא מרשות לריבים פנימיים להגיע לידי רצח, שכן אבדן של חבר בגיר בקבוצה יכול להיות ההבדל בין ההישרדות שלה בחורף הקרוב או היכחדותה.

כמקרה מבחן לתיאוריה זו אפשר לקחת את שבט ה!קונג הבושמני ממדבריות הקלהארי, שהם דוגמא לשבט ציידים/לקטים ששרד ככזה עד העת המודרנית, בה התאפשר לחוקרים לתעד את התנהגותו. אצל בני ה!קונג אנו רואים התנהגות מוסרית לעילא ולעילא: כשחלק מסוים מזכרי הקבוצה יוצא לצוד, הם מקפידים לקחת איתם חץ שעשה אחד מהזקנים שכבר לא מסוגל לצוד, ולפגוע איתו ראשון בג'ירפה. זה מזכה את הזקן אוטומטית בנתח ציד משובח. כשהציידים מחלקים את הבשר בינם לבין עצמם ואיש החץ הראשון, אז כל צייד לוקח לו בשר שיספיק לו ולמשפחתו, ואז מחלק את הבשר הנותר כמתנה לאנשים אחרים. ה!קונג הם גם פציפיסטים קיצונים, ואין אצלם מקרים של אלימות בתוך הקבוצה. מי שאינו מקיים את מנהגי הקבוצה זוכה לקיתונות של בוז ולעג מצד שאר חברי הקבוצה, ולעיתים להתעלמות, עד שהוא נכנע למנהגים. (תודה לד"ר צילי דולב־גנדלמן מאוניברסיטה העברית)

בעצם אנו רואים שה!קונג פיתחו מודל מושלם להישרדות בסביבה המדברית והקשה בה הם חיים – אין בזבוז משאבים על אלימות פנימית, יש שיטה לחלוקה של הבשר כך שכל חברי הקבוצה זוכים תמיד לאכול מהצייד (אפילו אם לא השתתפו בצייד), ויש שיטה לשמור על המנהגים החיוביים האלה בלי לבזבז משאבים.

איני מנסה להסיק מההתנהגות של ה!קונג אחורה, ולהגיד שכך התנהגו לפני 30,000 שנים; אי אפשר לומר זאת באיזושהי מידה של ודאות. אני כן מנסה להראות מה 30,000 שנים של ציידות/לקטות בחברה אנושית יכולות לעשות, ואיזה מוסר יכול לצמוח מהן.

מדוע הכללים האלה עוברים אבולוציה? פשוט כי הם נבחנים מחדש כל דור, שכן הם עוברים מהורה לצאצא בדרך של אינדוקטרינציה, חינוך. זה גם הזמן בו הם עוברים מוטציות. מכאן, אגב, אני מציע גם הגדרה לחברה: חברה היא קבוצה של אנשים המחנכת את ילדיה בדרך דומה. נשארת פתוחה, כמובן, השאלה מתי דרכים שונות נחשבות "דומות".

טענתי, אם כן, היא שהחברה מפתחת לעצמה סט כללי התנהגות – מוסר – שיתרום לשגשוגה. בעצם, אולי עדיף לנסח את המשפט הזה כמשפט סביל: בחברה בה הפרטים מסוגלים לקבוע לעצמם כללי התנהגות, ובה כללים אלו עוברים מדור לדור, הכללים המתפתחים הם אלו שתרמו לשגשוג החברה.

כיצד נקבע (אנו, בעתיד) האם מעשה מסוים הוא מוסרי או לא?

בהינתן דילמה מוסרית מסוימת, אנו צריכים להחליט האם מעשה א' הוא טוב או לא טוב, מוסרי או לא. ואני מאמין שמתוך ההבנה שהגענו אליה בדבר מהו מוסר, אנו יכולים להגיע להחלטה. אני לא מציע אלגוריתם החלטה פשוט וקל, אבל אני כן מאמין שאם מסכימים לכל מה שכתבתי עד כה, אפשר להציע לפרק את השאלה הקשה "מה מוסרי" לשלוש שאלות קלות יותר: "מהי חברה" (בעצם, על מי חל המוסר שלנו; כאמור, ההגדרה כאן אינה חדה), "מהו שגשוג" (לאן כדאי להגיע) ו"כיצד להגיע לשגשוג בצורה אופטימאלית" (איך להגיע לשם).

אני מאמין שכך גם אפשר לחדד הרבה יותר את אי ההסכמה בין שני אנשים כאשר מתווכחים בשאלה מה מוסרי, מאחר והרבה מערכות מוסר גוזרות את מה שהן גוזרות מתוך תשובה לאחת מהשאלות הללו. לדוגמא, מוסר נוצרי אידיאלי, כזה כמו של אמא תרזה, בעצם ענה על השאלה "מהי חברה" ב"כל בני האדם כולם". המוסר התועלתני הקלאסי, אם ניקח דוגמא נוספת, ענה על השאלה "מהו שגשוג" ב"חברה משגשגת היא חברה שאושרם של חבריה מרבי".

ומה עם בעלי החיים?

שאלה טובה. כפי שהראיתי בחלק הראשון של המאמר, אין להם זכויות אינהרנטיות בכלל. אז מדוע בחר האדם להעניק להן מספר זכויות? כמו שנובע מהחלק הקודם, התשובה היא שהדבר תרם לשגשוגו. איך? נביט באופי ההגנה שמוענקת לבעלי חיים – אנו אוסרים בפועל על הריגה ופציעה של חיות בידי מי שאינו מורשה לכך.

יש כאן שני מקרים: או שהחיה היא חיית המחמד של מישהו, רכושו, ואז ההגנה שאנו נותנים היא הגנה לבעלים, לאדם, שנהנה מהחיה, וזה ברור שכדאי לחברה כמו כל הגנה על רכוש; או שהחיה אינה כזו, ואז בעצם יש כאן פציעה או הרג שלא לצורך מעשי, מה שנקרא התעללות. מה שאנו אוסרים עליו בעצם הוא סדיזם אנושי, שכן זה, בסבירות גבוהה, יופנה נגד בני אדם, ונגד זה כדאי לחברה להילחם. אנו כן מתירים הריגה של חיות, ואף גרימת סבל להן, במקרים שבהם יש בכך תועלת לחברה. אני חושב שאת ההבחנה הזו עשתה השפה האנגלית באופן אלגנטי יותר מהעברית: אנו מתירים use, ואוסרים על abuse.

אני לא אומר שבהכרח אי אפשר לתת לבעלי חיים זכויות נרחבות יותר, כמו איסור מוחלט לגרום להן כאב. אפשר להאמין שחברה שנותנת זכויות אלה תשגשג יותר מחברה שלא; אני אישית מעדיף חברה עם בשר ותרופות על פני חברה רגישה יותר. אבל אני כן אומר שאי אפשר לטעון לאי־מוסריות של גרימת סבל לבעלי חיים מטעמים של ליבם הפועם, או מערכת עצביהם החשה בכאב. כל השאלות המוסריות צריכות להידון מהזווית של מחזיקי המוסר ויוצריו – בני האדם.
קישורים
מה עמדתך בנוגע לניסויים בבעלי־חיים? - הסקר
המודל החייתי - נגד ניסויים בבעלי־חיים
חתיכות סלע עם זכויות
שבט ה!קונג - מידע נוסף (ומה זה הסימן הקריאה הזה)?
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פילוסופיה ומוסר"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ניהיליזם מוסרי • Nik The Greek
  ניהיליזם ורלטיביזם מוסרי • מיכאל שרון
  ניהיליזם ורלטיביזם מוסרי • Nik The Greek
  לא. פופר עוסק יותר בוויטגנשטיין המאוחר, שסיגל את הניתוח הלשוני • מיכאל שרון • 2 תגובות בפתיל
  ניהיליזם ורלטיביזם מוסרי • פלאי גרייצר
  ניהיליזם ורלטיביזם מוסרי • פלאי גרייצר
  ניהיליזם ורלטיביזם מוסרי • אלמנה ויתום • 2 תגובות בפתיל
ניהיליזם ורלטיביזם מוסרי 226864
אני לא ממש מבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר "מלוא הרומנטיקה הטרקטטוסית"...
בכל אופן, אני מאמין, כאמור, שזהו ויט' של תקופת ביניים. זהו לבטח _אינו_ ויט' המוקדם של הטרקטטוס, ובאותה עת רחוק הוא מאוד מויט' המאוחר של משחקי השפה.

אבל זה די ברור מההרצאה שגישתו כלפי מוסר כתחום דיון היא מאוד שלילית:
"
I see now that these nonsensical expressions were not nonsensical because I had not yet found the correct expressions, but that their nonsensicality was their very essence.
"
הוא עדיין קצת בMode של הטרקטטוס כשהוא אומר שהכל זה "fact, facts, and facts", או כשהוא אומר שכל טענות העובדה שקולות. אבל אפשר לקרוא מעבר לזה. אם הוא היה מעביר את אותה ההרצאה 20 שנה מאוחר יותר, הוא היה מסיים בדיוק באותה מסקנה ניהיליסטית, אבל מגיע אליה דרך תיאוריית המשמעות המאוחרת שלו. במקום להגיד שטענות מוסר, טענות שיפוט או ערך אבסולוטי, הן חסרות משמעות מכיון שאינן טענות עובדה ואינם תואמות את ה general form of a proposition - היה אומר ויט' המאוחר שטענות שיפוט אלו עושות שימוש במונחים בעלי משמעות רלטיבית באופן אבסולוטי, כלומר משתמשות בהם לרעה ויוצרות רק עוד בלבול. או משהו כזה.

'סתכל את קאנט למשל ב"הנחות היסוד". הוא מפריד יפה מאוד בין הצווים המותנים והצווים המוחלטים, ואח"כ רוצה להראות לנו כיצד המוסר, כתיאוריה של הציווים המוחלטים, נובע מהתבונה. אבל הבעייתיות נעוצה בצעד הראשון. המשפטים המוחלטים: "הדרך הנכונה באופן אבסולוטי", "הכסא _ה_טוב ביותר", הם חסרי משמעות כי הם לוקחים מונחים וביטויים ששימושם ה"מקורי" מוגדר באופן סביר כעמידה באילושהם קריטריונים פרקטיים, ובעזרת אנלוגיה לשונית הופכים אותם למשפטים חסרי כל קשר למציאות. על האנלוגיה הלשונית הזו - הצעד הקטן הזה שכל כך קל לעשות אותו - מתלוננים גם ויט' המוקדם וגם ויט' המאוחר, רק מסיבות שונות. זהו אותו צעד שאפשר לפילוסופים לקפוץ מפילוסופיה של הטבע (המדעים) למטאפיזיקה (מ"סיבת X" ל "סיבת כל הסיבות") או מקומונ-סנס לאפיסטמולוגיה (מ"ודאות" ל "ודאות אפודיקטית", וכו').

כשאני אומר שויט' הוא ניהיליסט מוסרי זה ממש לא כמו לקרוא לו ספקן אפיסטמולוגי. הוא בכלל לא בוחר עמדה מוסרית, כאם מבטל את הדיון.
  ניהיליזם ורלטיביזם מוסרי • יהונתן אורן • 3 תגובות בפתיל
  ניהיליזם ורלטיביזם מוסרי • פלאי גרייצר
ניהיליזם ורלטיביזם מוסרי 592713
שלום, אני לא כך כך מבין בנושא. אתה יכול להסביר לי במילים פשוטות את דבריך (במיוחד את האנלוגיה עליה אתה מדבר)?
  מוסר, אמת, חוק ומנהג - הקישור התקין • מיכאל שרון
  ניהיליזם מוסרי • פלאי גרייצר
  ''שמע בני מוסר אביך'' • שוטה הכפר הגלובלי • 52 תגובות בפתיל
  ההקשר החברתי • אייל מולד(ר) • 4 תגובות בפתיל
  הבדלי התייחסויות לחיות • מר גרין • 5 תגובות בפתיל
  כריסטופר בוהם • דובי קננגיסר
  דין מוסר • ראובן • 12 תגובות בפתיל
  האמת היא שזה די פשוט • אלון • 4 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אלון
  אויש, אנתרופוצנטריות • אייל ממאדים • 198 תגובות בפתיל
  גישת עיגון הזכאות והמוסר בשאלות של אופטימיזציה • מיכאל שרון • 2 תגובות בפתיל
  בלתי מוסרי לבסס מוסר על תועלת • ג'וד-שבא • 45 תגובות בפתיל
  חברה אנושית, מוסר אנושי • דובי קננגיסר • 132 תגובות בפתיל
  כמה נקודות • אלמנה ויתום
  למה (באמת) אין זכויות לבעלי-חיים • אסף עמית • 13 תגובות בפתיל
  על פוזיטיביות ונורמטיביות (למה לבעלי חיים כן יש זכויות) • האייל הירוק • 20 תגובות בפתיל
  מעט המכיל הרבה • גלעד דנבום
  בהחלט מאמר ודיון מעניינים (ועוד איזה עניין) • יונתן נבו • 11 תגובות בפתיל
  the discussion is so typical to Haayal • erez • 12 תגובות בפתיל
  רק לינק • אביב י. • 3 תגובות בפתיל
  שיגעון גדולה • דודו
  הצד השני של המטבע • שוטה הכפר הגלובלי • 9 תגובות בפתיל
  טיעון מעגלי קלאסי • תרנגולת • 2 תגובות בפתיל
  אינהרנטי? • אייל אבישר • 2 תגובות בפתיל
  כותב המאמר טועה! • עדו
  ההגדרה שלך למוסר היא חילונית לגמרי • גילי • 5 תגובות בפתיל
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466573
שבין בעלי חיים אין תקשורת?! הרי בעלי חיים חיים בקבוצה, ביניהם יש תקשורת, וגם שיתוף פעולה (ראה את הנמלה).
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466582
הדברים אכן נאמרו במאמר זה במעורפל, אבל נדמה לי שכוונתו של הכותב היא שהתקשורת בין בעלי חיים אינה באותה רמת תודעה כזו של בני אדם, אינה מילולית, ואם לצטט מן המאמר - "[היכולת לתקשר....] מעבר לכל העסק החביב הזה של אמנות, מדע וכאלה, היכולת לתקשר נותנת לבני האדם ליצור סט של כללי התנהגות, כללי עשה ואל תעשה, נכון לא נכון, טוב ולא טוב. לכללים אלו נוהגים לקרוא 'מוסר" - היכולות המפורטות במשפטים אלה בוודאי אינן מתקיימות אצל בעלי חיים.

חוץ מזה, התקשורת בין בעלי חיים היא בתוך אותה קבוצה עצמה. עכש"י, ציפורים ודגים אינם מתקשרים, וגם אריות וחמורים לא... ואפילו ציפורים מזנים נפרדים אך דומים או דגים מזנים שונים אך דומים אין להם אמצעי תקשורת משותפים.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466600
אני מסכים עם האיל האלמוני שהגיב לך מעלי.

אולי באמת היה כדאי להרחיב יותר במאמר מעבר למה שכתבתי:
"מהי חברה? בהמשך המאמר אציע הגדרה אד־הוק, אבל בינתיים נסתפק במאפיין מובהק שלה: היכולת של חבריה לתקשר. אפשר לטעון "מה פתאום, גם להקת אריות זו חברה"; בסדר, מדובר בויכוח סמנטי"

אם אתה רוצה לומר שנמלים מתקשרות ומשתפות פעולה זה בסדר, אבל אתה חייב להסכים שנמלים מתקשרות ברמה כל כך הרבה יותר נמוכה מזו האנושית עד שלזו האנושית "מגיע" שם חדש.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466649
לא חשבתי שהמאמר עדיין מתעדכן. יפה. אני האייל האלמוני.

בכל אופן, לגבי תקשורת, רצוי לפרט ולומר שכבני אדם אנחנו יצורים שמסוגלים ללמוד ממצבם ולהתפתח בתוך אותו הגזע, במהירות גבוהה בהרבה מזו של האבולוציה הפיזית או הטבעית. דעתי היא שבעזרת יכולת תקשורת מורכבת יותר מזו של שאר החיות אנחנו יכולים לתקשר רעיונות בינינו ובכך להאיץ את האבולוציה, אך, דבר זה נובע בראש ובראשונה מהיכולת שלנו לחשוב מופשט. היכולת לתקשר את זה חיצונית לעצמנו עם אנשים אחרים באה יחד עם היכולת הקוגנטיבית המפותחת שלנו.

לגבי מוסר, הרי שגם בין מיני החיים בעלי התקשורת ה"נמוכה" יותר, קיימים כללי מוסר, אך הם מובנים (שווא נח מתחת ל"ב")בתוך מערכת העצבים שלהם בצורה יותר גנרית. גם לנו יש מוסר אינסטינקטיבי זה, אך בד"כ הוא דומה יותר למוסר היונקים העדריים ש"יודעים" את כוחם ומעמדם בתוך העדר כפרטים ובכך נמנעים מפעולות העשויות להחשב לא מוסריות בחברה אנושית. אך תן להם הזדמנות והם יקרעו לגזרים את זה שמעליהם. כך לפחות ברוב המקרים אף על פי שיש עדויות על מקרים של חמלה בלתי מוסברת גם בין בעלי חיים.

דעתי היא שמוסר הוא התפתחות אינסטינקטיבית הבאה לשמור על מטרת הטבע שהיא קיום והתפתחות. בלי "התחשבות" בתוך החברה לא היתה יכולה להווצר תקשורת ולמידה והאנדרלמוסיה היתה גורמת לחברה/גזע להשמד.

אני משאר שהיום כבני אדם, בעלי קוגניציה מפותחת עוד יותר, ובתוך חברה אנושית בעלת זכויות עבור פרטיה (לפחות בעולם המערבי), יש לנו יותר חופש בחירה, וחופש זה מעלה את השאלה "איך אני בוחר לפעול?" ומתוך רווח זה בין תפיסת מציאות לבין בחירת פעולה, עולה המושג מוסר, זה שאצל החיות הוא אינסטינקטיבי.

לסיכום, אני סבור שמוסר הוא אינסטינקט מובנה בפרט החי בחברת פרטים מאותו הסוג, בכדי לשמור על ארגון חברתי המסוגל לייצר קיום והתפתחות עבור אותה חברה, וכאשר החברה מתפתחת, המוסר מתפתח גם הוא למוסר "גבוה יותר".
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466667
אני לא יודע מה קורה כאן לאחרונה. זה התחיל עם "טובת המין" במאמר על העורבים, ועכשיו "מטרת הטבע שהיא קיום והתפתחות". לטבע אין מטרות, ואם כבר רוצים לעסוק במטאפורות הרי "מטרת" האורגניזמים היא למנוע התפתחות‏1, רק שהם נכשלים בכך מדי פעם.
___________
1- אם נתעלם לרגע מעדויות שונות על הגברת קצב המוטציות אצל בקטריות מסויימות כשהן במצוקה, תופעה שאפשר להסתכל עליה כמכוונת מטרה, כל עוד מבינים שגם זה דימוי.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466686
לא הבנתי מה כוונתך ומהיכן אתה מסיק את ה''מטרה'' למנוע התפתחות. אודה לך אם תרחיב.

אולי כדאי להבהיר שכשאני אומר התפתחות אני מתכוון לשכלול אופן הקיום שלנו על פני הכדור. כלומר חיים נוחים יותר, ארוכים יותר, עם שליטה גבוהה יותר בגורל שלנו ובאלמנטים שסביבנו, מבלי לפגוע באדמה עליה אנו חיים (דבר שישלול את קיומו של אותו כדור עליו אנו חיים).

לגבי ''מטרה'', אין כוונתי למטרה קוגנטיבית, אלא מטרה אינסטינקטיבית. כלומר אדם, בהיותו בעל קוגניציה (לפחות כך טוענים, אף על פי שהמציאות הרבה פעמים מוכיחה אחרת), יכול לשים לעצמו מטרה בדמיונו ולחתור ליצור אותה במציאות חייו, אבל יעשה טוב אם מטרה זו היא אחת עם מטרתו האינסטינקטיבית, כזו שנובעת מהביולוגיה שלו, הגנים שלו וכו'. לדוגמה ''מטרת הזרע היא להפוך לצמח''. אם זרע של כלנית היה מתעורר יום אחד ואומר שהוא רוצה להיות עץ אלון, היתה שם בעיה.

בהוויה אנושית מושלמת מבחינתי היו מטרותינו הקוגנטיביות פועל ישיר, ורק מופשט יותר, של מטרותינו הביולוגיות.

אני חייב לציין שזו פעם ראשונה שיוצא לי להחליף דעות בדיון וירטואלי עם אנשים בעלי תפיסה רחבה כאלו שכאן. מרתק.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466687
בעלי החיים עושים כמיטב יכולתם כדי שהגנים שלהם ישוכפלו באופן מדוייק. בכך הם "מנסים" לעצור את האבולוציה.

ניסוח אלטרנטיבי לטהרני דאוקינס: הגנים עושים כמיטב יכולתם להשתכפל באופן מדוייק. בכך הם "מנסים" לעצור את האבולוציה.

אשר לחפיפה הרצויה בין המטרות הקוגניטיביות לבין מה שהגנים שלנו מכתיבים (אולי "מכתיבים" זאת מילה קצת חזקה מדי כאן) - על זה אפשר להתווכח (למידע על גישה שונה משלך, חפש "הכשל הנטורליסטי" כאן או ברשת). מה שהקפיץ אותי בהודעה שלך הוא שעלה ממנה ריח של "מטרה התפתחותית" שיש, כביכול, לבעלי החיים.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466688
תודה.

דווקא הכשל הנטורליסטי (אם הבנתי אותו נכון) נוגד את מה שאתה טוען מפני שהוא לא מאפשר לך להסתפק בהסקה מעובדה מסוימת הנראית לעין - שהגנים מנסים להשתכפל במדויק - על כך שאין נטיה רחבה יותר של הטבע חוץ מלהשתכפל. למשל עובדה נוספת הקשורה ברבייה והמשכיות היא שגנים מתקבלים משני הורים, לפחות אצל היונקים.

האם אני יכול להסיק שאדוני ביולוג? או לפחות מעורה היטב בתחום?
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466689
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466692
דף הכותב לא אומר על השוטה את כל מה שניתן לומר. אם יורשה לי להעיד מנסיוני האיילי הממושך, השוטה בהחלט מתמצא ומתעדכן בקביעות בנושאים ביולוגיים - כתחום התעניינות וכתחביב אישי, גם אם לא כמקצוע.

לעידו צדר: שיח אבולוציוני ער תוכל למצוא (בין השאר) בדיון 425
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466694
אה, כן, ודאי. מדובר בשוטה ביולוגי-גנטי להפליא.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466697
ויש גם וריאציות על אמצעים ומטרות בטבע בדיון 2090.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466703
אני לא רואה את הקשר בין הכשל לבין הטענה שלך, אבל הטענה לכשלעצמה נכונה: אי אפשר *להסיק* "שאין נטיה רחבה יותר של הטבע חוץ מלהשתכפל". סדר העניינים צריך להיות הפוך: אם מישהו חושב שיש נטיה כזאת, חובת ההוכחה - או האישוש - עליו. אתה יודע, אי אפשר להסיק גם שאין ספל תה מעופף במסלול סביב מאדים.

מה שנכון, ההיסטוריה האבולוציונית מצביעה על כיוון של יצירת מבנים מסובכים ("מפותחים") יותר ויותר עם הזמן, אבל צריך להזהר בטרמינולוגיה אם מסיקים מזה על "מטרות" או "כוונות" או איזו "תוכנית גדולה", אחרת יש סכנה של אבדן הדרך. הנושא קצת רחב מכדי להכנס אליו כאן, והוא קשור לשאלות "רדוקציוניזם" מול "הוליזם" באופן כללי. להדגשת הנקודה בהקשר שלנו: צריך לזכור, למשל, שבמקביל לעליה ברמת הסיבוכיות של רב-תאיים, צורות חיים "פרימיטיביות" שנוצרו לפני מיליארדי שנים עדיין חיות ומשגשגות (חשוב מה זה עושה, לדוגמא, לאנלוגיה עם התפתחות המכונית).

לפן האישי: אני לא ביולוג אבל קראתי די הרבה על אבולוציה וחלק קטן אני עוד זוכר. בנוגע לשאר אני נוהג להתייעץ בקביעות עם דוד גוגל אבל אל תגלה את זה לאף אחד, זה יהרוס לי את המוניטין.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466704
אגב "ההיסטוריה האבולוציונית מצביעה על כיוון של יצירת מבנים מסובכים "
ראיתי את זה וחשבתי עליך:
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466706
מעניין מאד, תודה. מן הסתם יכולתי לנסח טוב יותר גם את המשפט שציטטת (חלקית). בפשטות, מבנים מורכבים דורשים יותר זמן.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474098
ראיתי את זה http://www.sciencedaily.com/releases/2008/03/0803171... וחשבתי עליך :-)

(אבל המאמר שלינקקת היה באמת מצויין ומבחינות רבות פקח את עיני)
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474102
"אבל המאמר שלינקקת *הוא* באמת מצויין ומבחינות רבות פקח את עיני" אלא אם כן קרה משהו למאמר שהפך אותו לפחות מצויין עם השנים.
תמיד בליבי 474105
אם כבר, אני ראיתי את אלו (אבל לא הספקתי לקרוא הכל)

וחשבתי עליך (וגם על המסביר לצרכן).
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474109
יש כאן קצת התיחסות למאמר:
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474110
קצת היא מילת המפתח.

נראה שרוב המתדיינים דוחים את הרעיון בעיקר מפני שהם מריחים את הטענות הדתיות המסורתיות בדבר הכוח המכוון את האבולוציה. אני שומר על ראש פתוח בשאלה הזאת, לא אתפלא בכלל אם אכן יש עקרון כללי שמוביל במקרים רבים להגדלת הסיבוכיות, ואני לא חושב שצריך לגייס את אלוהים בשביל זה. גם החוק השני של התרמודינמיקה לא משתמש באלוהים בתור הסוכן האחראי על הגדלת האנטרופיה.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474111
אני מסכים איתך שבדיון היה בילבול בין ה*עובדות* לבין ה*מסקנות*. הדבר המשמעותי ביותר שלקחתי משם היה המאמר
אגב, לי ברור שאם יש סיבוכיות מינימלית, אז בממוצע הסיבוכיות חייבת לגדול עם הזמן גם אם התהליך אקראי לגמרי. אני חושב שמה שמפתיע הוא שגם מעקב אחרי מינים בודדים מראה זאת באופן מובהק.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474150
איך אלוהים אמור להתארגן בעניין הזה?
ואגב, לא לגמרי הבנתי במה מתבטאת הסיבוכיות דנן?
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474223
שאלות על אלוהים צריך להפנות למישהו אחר.

לגבי הסיבוכיות: אני לא יודע איך מגדירים אותה ביולוגית באופן כללי‏1, אבל לגבי פרוקי הרגליים שמוזכרים במאמר דוקא הדגימו את הסיבוכיות העולה ע"י מידת השוני בין הפרקים השונים בגוף.
__________
1- מספר הגנים אולי נותן אינדיקציה מסוימת, אבל דומני שאין שוני גדול במס' הגנים שלי ושל עכבר מצוי, וזה קצת מעליב.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474226
נו כן, לא חשדתי בך שאתה מתעסק איתו (או איתה, או עם it), אבל העלית אפשרות שהרעיון עלול להריח מטענות דתיות, ולא ברור לי איך.

___________--
בעניין מספר הגנים, אתה יכול להתעודד - תחשוב רק עד כמה זה יותר מעליב שאין שוני גדול בין מספר הגנים *שלי* לבין זה של עכבר מצוי...
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474240
יש אסכולה שלמה שטוענת לאיזה כוח עליון שמכוון את האבולוציה כך שבסוף התהליך יווצר נזר הבריאה.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474253
אבל חשבתי שנזר הבריאה כבר נוצר, לא?
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 474257
אין מוקדם ומאוחר בתורה. במלים אחרות: הניסוח שלי לא היה אופטימלי.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466708
הוי, הצניעות, הצניעות. השוטה מתייעץ עם דוד גוגל? נובמת! הרי סיינסדיילי מתייעצים עם השוטה! תגובה 466684, תגובה 464574, תגובה 463566, תגובה 463334, תגובה 463068, תגובה 461049, תגובה 454283, תגובה 453072 ועוד הדגדגן נטוי..
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466712
אני מאוד מעריך את החתירה לאמת, אבל יש אמת שגם באה מחקירה וחשיבה אישית שהמדע, מה לעשות, עוד לא אישר. אנחנו לא יכולים להצמד רק למה שהמדע כבר הוכיח, אלא גם למה שמשקשק לנו בבטן. הרבה דברים גדולים והחלטות חשובות נעשו משם (לטוב ולרע).

גם המדענים הגדולים עצמם, אם לא היו חולמים והולכים אחרי הזיותיהם, לא היו מגיעים לשום גילויים.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466713
האמת היא שקשה להבין מה אתה מתכוון לומר בתגובה הזאת, ומה הקשר בין התגובה הזאת לדבריו של השוטה. אתה יכול להסביר את עצמך בצורה קצת יותר מדוייקת? למשל מה כוונתך במלים "מה שמשקשק לנו בבטן"?
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466718
"אם מישהו חושב שיש נטיה כזאת, חובת ההוכחה - או האישוש - עליו. אתה יודע, אי אפשר להסיק גם שאין ספל תה מעופף במסלול סביב מאדים."

לגבי מה שמשקשק לנו בבטן אני מתכוון ל"תחושת בטן" ולפני שתרעיף עלי ניתוחים לוגיים, פשוט שים לב לבטן שלך רגע, ותראה שיש שם תחושה. ושים לב שכשבא לך לענות לי איזו תחושת בטן מתלווה לרצון הזה.

נכון, התחושה למען האמת באה מהמוח אבל הוא דווקא בוחר לחבר את זה לבטן שלך. לא סתם הביטוי "תחושת בטן". מדוע בבטן ולא באוזן אני לא יכול לענות אבל אם תשים לב תראה שכשאתה חושב על כמה אופציות של מענה, זו שתהדהד לך עם תחושת גוף היא זו שתבחר.

זהו היחס בין החלק הלוגי הרציונלי במוח לבין החלק של הרגש במוח. בלי הרגש, החלק הלוגי יכול היה לשבת ולצרף עובדות וקשרים שהיו עולות יפה עם מתמטיקה אבל הקשר בינן לבין המציאות היה מקרי. לעומת זאת הרגש בלי הלוגיקה, נו טוב, את זה אנחנו רואים מספיק מסביב...

אני חושב שאני מחפש גישה חדשה שהיא בין הומניזם לריאליזם.

מישהו יכול להמליץ?
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466726
מה בין הומניזם ותחושות בטן?
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466732
אין לי שום דבר נגד מה שמשקשק לך בבטן, אבל ברוב הפעמים מתברר שזה רק בגלל שאכלת משהו לא טרי.
נסתם הגולל, ככה, בלי להתבלבל... 466733
היש לראות בתגובתך זו הפסקנית סימן לכך ששידוך עם מר צדר הוא עניין שאיננו בא בחשבון כלל וכלל, מבחינתך? תגובה 292524.
נסתם הגולל, ככה, בלי להתבלבל... 466737
שידוך הוא עניין שאיננו בא בחשבון כלל וכלל, מבחינתי.
נסתם הגולל, ככה, בלי להתבלבל... 466873
למה? מה, אתה לא אוהב קפה טוב ורצפה מבריקה? תגובה 462902
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466719
"(חשוב מה זה עושה, לדוגמא, לאנלוגיה עם התפתחות המכונית)"

אתה יכול להסביר? אין צורך להתעכב במפורט על אנלוגיית התפתחות המכונית, שנדמה לי שכבר נתקלתי בה, אבל מהו עניין "חשוב מה זה עושה...", בקשר לקיומן של צורות חיים פרימיטיביות שעדיין קיימות ומשגשגות?
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466727
כאלה:
כבר אין כיום על הכביש, וגם שום דבר מתקופתם (סדר גודל של 100 שנים).

לעומת זאת, כאלה:
יש עדיין במלא מקומות, כבר כשלושה וחצי מיליארדי שנים.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466690
ניסוח קצת יותר טהרני: הגנים *משתכפלים* באופן מדויק, אלא אם כן יש תקלות.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466702
כמובן, אבל אם דאוקינס עצמו יכול לקרוא לגנים ''אנוכיים'', אני הקטן ודאי יכול להגיד שהם ''מנסים להשתכפל''.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466705
מה פתאום "אנוכיים"? זו סתם טעות בתרגום. הוא קרא להם "selfish" - פשוט "מוכרי דגים".
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466707
והוא לא דיבר על גנים, אלא על סוג פופולרי של מכנסיים.
איך אפשר לומר בלי להתבלבל... 466710
ברמודה, יש להניח.
במבזקים של הארץ: 529064
הכנסת דחתה הצעה לשינוי שם חוק צער בעלי חיים לחוק ``זכויות בע``ח``, בנימוק כי לא ניתן לייחס זכויות לבע``ח (יהונתן ליס) (הארץ)

קראתי את זה וישר נזכרתי במאמר.
במבזקים של הארץ: 529110
חופש הדיבור והתאכזרות לחיות 541000
ברוב 8-1 ביטל ביהמ"ש העליון האמריקאי חוק פדרלי המגדיר כעברה פלילית יצירה ומכירת סרטים המראים קרבות כלבים והצגה של התאכזרות לחיות. הממשלה טענה שבגלל שלמראות האלה יש השפעה חברתית קטנה ביותר ולכן חופש הדיבור לא מגן עליהם. נשיא ביהמ"שׁ דחה את זאת בטיעון שלממשלה אין סמכות להגביל את חופש הביטוי בגלל המסר, הרעיונות, הנושא או התוכן שלהם, ושהחוק מהווה "איסור קרימינלי רחב ומעורר דאגה". כך אולי איפשר ביה"ש לקונגרס להעביר חוק מצומצם יותר. ואומנם, כשביל קלינטון חתם על החוק הוא הביע הסתייגות ממנו על בסיס חופש הדיבור והורה למחלקת המשפטים להגביל תביעות רק למקרים אכזריים וקיצוניים שנועדדו לעורר יצרים מיניים, אבל מאז הממשלה הגישה גם תביעות על סחר בסרטי מלחמות כלבים.

זה לא מוסר, אלא תיאור התנהגות 583318
מחבר המאמר נופל בכשל הקלאסי של כל מי שמנסה לקשור מוסר עם דטרמיניזם (ובכללו אבולוציה).
לפי דבריך יש רק התנהגות מקובלת שאתה מציע לעודדה בכיוונים מסוימים, אינך מסביר למה עלינו לפעול כך ולא אחרת.
זה לא מוסר, אלא תיאור התנהגות 583624
לא ממש.
אני מציע תחימה של השאלה מהו מוסר מתוך התבוננות במציאות, אבל לא יוצק ערכים לתוך המוסר הזה. את זה אני משאיר לכל אחד לעשות דרך ההגדרה של "מהי חברה משגשגת".
התייחסתי לשאלת הכשל הנטורליסטי לפני, אמ, שבע שנים, בתגובה 226867
זה לא מוסר, אלא תיאור התנהגות 583629
תגיד, לא הסתובב פה פעם מזמן מאמר שלך שמסכם את כל הכשלים הלוגיים? אשמח אם אתה או מישהו אחר יעזרו להעלותו מהארכיון.
זה לא מוסר, אלא תיאור התנהגות 583631
וקשה: http://www.hofesh.org.il/articles/logic/logic-and-fa...
תודה! 583633
זה לא מוסר, אלא תיאור התנהגות 583632
נסה למצוא אותו בארכיון האינטרנט.

בינתיים יש את כשל לוגי [ויקיפדיה].
זה לא מוסר, אלא תיאור התנהגות 583637
בשפה המדוברת התנהגות מוסרית היא התנהגות ראויה לאו דווקא מקובלת או מועילה.
גם עם האבולוציה וההיסטוריה עצבו אותנו בכיוון מסוים אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מעוניינים להקריב לטובת מה שנראה לנו נכון.
הציביליזציה האנושית מתייחדת בכך שהיא מעצבת את העולם (במודע) ולא רק מעוצבת על ידו, אין סיבה שזה לא יהיה כך בשטח המוסרי.
זה לא מוסר, אלא תיאור התנהגות 583640
לא שאני רוצה להפריע להופעה נדירה של גלעד, אבל, במטותא, הערה זריזה: שים לב שכשאתה כותב "אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מעוניינים להקריב לטובת מה שנראה לנו נכון" אתה צריך לחשוב על המקור של "מה שנראה לנו נכון". אם אתה לא מאמין שהוא ניתן לאדם ע"י ישות חיצונית אתה עומד בפני שאלה לא פשוטה, שקשה לענות עליה בלי לגרור שאגות "כשל נטורליסטי" מכל עבר. כמו כן מומלץ לשים לב שהנימוק המקובל לפיו התרבות האנושית היא המקור לאותו חוש מוסרי שמראה לנו "מה נכון" לא מסבירות למה ואיך התרבות האנושית יצרה את המוסר הזה דוקא, אלא אם כן חוזרים לנקודת מבט שנושאת עימה את הכשל ההוא (אם אכן כשל הוא).
זה לא מוסר, אלא תיאור התנהגות 583649
תפריע תפריע, אני בכלל לא כאן. מאז שסיימתי את התואר אני עושה לביתי כמו שאומרים. בניגוד לאייל, אני לצערי אפילו לא קורא.
הסבר 592712
מישהו יכול להסביר לי את הדברים הנאמרים ב - תגובה 226864 , ואיך הם קשורים למאמר?
תודה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים