הוא לא רק בנק, הוא גם ידיד – האמנם? 3763
בנק ישראל קונה מיליארדי דולרים ומתחזק ריבית אפסית; האם המס דה־פקטו שהדבר משית על האזרחים מוצדק?
עורך דה־מרקר, איתן אבריאל, מעלה בכתבה שפורסמה לאחרונה תהיות רבות לגבי המדיניות ארוכת השנים של בנק ישראל. המדיניות של הבנק, שעיקרה שמירה על חוזק השקל מחד וריבית אפסית מאידך, מיועדת בעיקר לתמוך בתעשיינים וביצרנים: "כדי לתמוך ביצואנים ובתעשיינים – שמרוויחים יותר כשהשקל נמוך – בנק ישראל מוכן לעשות כמעט הכל. רק לפני שבועיים בנק ישראל רכש כרבע מיליארד דולר בשוק המט"ח, במטרה לעצור את התחזקות השקל באותו יום. מאז 2008 הוא רכש יותר מ-‏60 מיליארד דולר, כך שיתרות המט"ח של המדינה היו בסוף נובמבר האחרון כ-‏97 מיליארד דולר – סכום עצום וכמעט בלתי־נתפש בעבור מדינה בגודלה של ישראל. בנוסף לקניית מט"ח בנק ישראל מחזיק את הריבית המקומית ברמה אפסית (ליתר דיוק: 0.1%), אף שהיא גורמת לנסיקה של מחירי הדיור. למה? מפני שהעלאת ריבית עלולה לחזק את השקל עוד יותר."

אלא שלמדיניות הזאת יש חסרונות רבים ומשמעותיים, שרובם משפיעים ישירות על כלל האזרחים במדינה: החל מייקור מוצרי הייבוא והצריכה, דרך פגיעה משמעותית בחסכונות הפנסיה ובריבית עליהם לאורך כעשור, וכלה כמובן במחירי הדיור, שהריביות האפסיות הן אחד הגורמים העיקריים לנסיקתן.

אבריאל טוען שאפילו אי־השיוויון נפגע משמעותית מהמדיניות הזאת: "הריבית האפסית גם מגדילה את האי־שוויון. לאחר תקופה של תהיות בעקבות המשבר של 2008 ואיפוס הריביות בכל מדינות המערב, איש בעולם כבר אינו חולק על הקביעה שהריבית האפסית מגדילה את הונם של העשירים. הם הרי מחזיקים את כספם במניות, נכסים ונדל"ן, שכולם עלו בחדות וקבעו שיאים חדשים – בעוד שאותה ריבית אפסית מקשה על מעמד הביניים ועל העניים לחסוך או לצבור נכסים."

אם כך, שואל אבריאל, האם לא הגיע הזמן לבחון ולכמת את המחירים של המדיניות הזאת, ויותר מזה – לשאול האם יש הצדקה בהעדפה של אלה שמרוויחים מהמדיניות הזו מול כל השאר?
"רשימת הנימוקים הארוכה נגד מדיניות שער החליפין של בנק ישראל ונגד הריבית האפסית, גם אם יש מולה טיעוני נגד, מבהירה דבר אחד: לכל הפחות צריך לבדוק ולמדוד מחדש את המדיניות הזאת. בנק ישראל טוען שהוא בודק את עצמו כל הזמן. לשיטתו, מצב המשק טוב, הצמיחה נאותה ביחס למערב, האבטלה נמוכה, שיעורי התעסוקה עולים, והצריכה הפרטית גבוהה. לכן, הוא אומר, תהיה זו טעות לשנות מדיניות, בבחינת 'אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה'. אלא שזהו טיעון שמתאים מאוד לאינטרסים של בנק ישראל ושל היצואנים והיבואנים, הקבלנים, בעלי ההון, הטייקונים ואנשי עסקים ממונפים. הוא מתאים הרבה פחות לציבור, שהאינטרס שלו מכתיב דרישה לבדיקה מחודשת, ותשובה מדודה וכמותית על השאלה שעמה פתחנו: האם הרצון הממשלתי לסייע לבעלי מפעלים, ליצואנים ולבעלי הון – אכן מצדיק את המס העצום שנלקח ממנו באמצעות יוקר מחיה שהוא מהגבוהים בעולם?"
קישורים
המס הכבד ביותר שאף אחד לא מדבר עליו: למה בנק ישראל מוציא לכם כסף מהארנק - TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ריבית ואבטלה 688339
אני מניח שבנוסף ל"ריבית אפסית מאידך, מיועדת בעיקר לתמוך בתעשיינים וביצרנים" היא גם תומכת בתעשייה ובייצור.

מהי ההשפעה, אם כך, על שוק התעסוקה?

שיעורי אבטלה, מגמות של הכשרת כוח אדם, בעיקר לא אקדמאי (טכנאים ומפעילים), וכיוב'?
ריבית ואבטלה 688346
פועלי היצור אינם "שוק עבודה",הם שוק עבדים פאודלי. עבדים שעובדים מחוסר בררה תמורת 4.000 שקל בחודש למען אדונים שגוזרים קופון עליהם ועל כל אזרח במדינה (כמו שראינו+מענקים+מכסי מגן+מחירים גבוהים וכו').
המדינה חייבת להפסיק את ההתערבות*.חייבת.ולהוריד מיסים. עדיף לעשות עבודות יזומות מטעם המדינה לפועלי היצור ושהתמיכה תגיע אליהם ישירות במקום לשמן ולממן שליט שמן שברוב טובו "מסכים" להחזיק מפעל בירוחם.

*התערבות שהמדינה צריכה לעשות היא בעידוד ע"י מיסוי נמוך עוד יותר של חברות חדשות במיוחד בשווקים שנראים מרוכזים מידי.
ריבית ואבטלה 688751
ואולי שניכם צודקים.
צריך לבדוק מה ההשפעה על שוק העבודה ולוודא שהתשובה לא תהייה תלויה בכלכלנים או פרשנים שלא באמת מבינים כיצד אותם "עבדים" מתקיימים מהכנסה חודשית של 8-10 למשפחה של 4-5 נפשות. לצד הבנת שוק "העבדים" התאגידי באופיו שבראשו (נניח) מתעשר טיפוס מושחת ונכלולי, צריך לוודא כיצד המהלך ישפיע על העסקים הקטנים שבחלק מהם תופעת ה"עבדות" שנפוצה במלונאות, עיתונאות(?) וטקסטיל די זניחה.

בעסקים קטנים ובינוניים בתחומים כמו בניה ושיפוצים, תעשיית המתכת, תוכנה, פלסטיקה ועוד העבדות נמצאת בשוליים ומדובר בנתח נכבד משוק העבודה הישראלי. למיטב הערכתי הלא מבוססת כ -50% ממקומות העבודה הם עסקים קטנים. פגיעה בעסקים שמחזיקים את רמת הצריכה הנוכחית של מעמד הביניים עלולה להתברר כמזיקה יותר מפגיעה בשוק העבדים.

חלק מבעיה טמון בהגדרת עסק קטן ובינוני (שוני בכל מדינה). לרוב מתייחסים למספר עובדים אבל לטובת חוסן חברתי שנובע משוק העבודה והצורך בצריכה חייבים לשקלל גם יציבות (רווחיות לאורך זמן) ורמת שכר של העובדים כדי לא לפגוע בתעשיות שעוסקות בייצוא שבהם עובדים רבים משתכרים יפה באופן קבוע ולאורך זמן. השפעת נטל הרגולציה על עסקים קטנים בארה"ב PDF עמ' 45.

הפתרון הראוי כלכלית וחברתית הוא לסנן את הראוי והרצוי כדי לצמצם את הפגיעה ממהלך כללי כמו העלאת הריבית.
במקום להשפיע על התאגידים והעסקים הקטנים בתחומים מועילים צריך למיין את העסקים ולקבוע מי ייפגע משינויי המט"ח והריבית ולפצות בהתאם לחשיבות התעשיה או העסק לכלכלה המקומית.
לא נורא מסובך כי הנתונים הרלוונטיים ממילא נמצאים במחשבי מס הכנסה ומע"מ.
-מספר עובדים ורמת משכורות ממוצעת
-עסק שהכנסותיו מחו"ל (לא משלם מע"מ)
-דוחות שנתיים שמצביעים על וותק ורווחיות (יציבות)

גם את השפעת צמצום הפערים צריך לבדוק.
יוסי מייצר חלקי מתכת עבור יצואן נשק. הוא ירש את העסק שפעיל כבר 50 שנה מאביו ומעסיק כ- 10 עובדים שמשתכרים מעל הממוצע. יוסי קם כל בוקר בחמש וחצי וחוזר לביתו בשבע וחצי כדי להביא הביתה 50 בחודש ולשלם למדינה כמעט חצי. יש לו 3 דירות (אחת ירושה) העובדים והאישה מרוצים והכל יפה. מצד שני כשאושפז וטופל במשך 5 שנים מערכת הבריאות, מס הכנסה והביטוח הלאומי לא בדיוק דאגו ליוסי או לעסק שהפסיד אך המשיך להתקיים הודות לחסכונות ואופטימיות. בתנאי האי-וודאות, יוסי צריך להרוויח הרבה יותר מהעובדים כדי שהעסק יוכל לשרוד בתקופות שכאלה. לכן הגוון הפופוליסטי על גבול הנקמני בגישה שרואה בצמצום הפערים את שורש כל חטאת מפספס הרבה.
יוסי עובד יותר קשה, חשוף לסיכונים ולפעמים עוזר לעובדיו בהלוואות כשהבנק והמשפחה משיבים בשלילה.

נכון יש פערים, הם גדלים וזה לא טוב אבל צריך לשאול:
אם באמת אפשר למתן פערים בחברה המערבית ובמציאות כלכלית תחרותית גלובלית מהירת תגובה שמעבירה את העבדות בתחום הייצור והשירותים למזרח אסיה, מזרח אירופה ודרום אמריקה.
מה יקרה לחברה מערבית שמבטלת את שוק העבדים המכוער ועובדים שלא מסוגלים להתנייד ולהתקדם בשוק העבודה יהפכו למובטלים כרוניים.
אם המדינה לא מעודדת את יוסי כמעסיק שמשלם משכורת טובה או מכשירה עובדים לתחום התעשיה איזה מניע יש ליונתן להקים עסק כמו של יוסי שסובל מחוסר כרוני בידיים עובדות?

אני גם לא משוכנע שכלכלנים המובילים בעולם או החברתיים שבאמת אכפת להם יודעים להוביל כלכלות עסקים וקהילות לעתיד בטוח וצודק יותר.
ריבית ואבטלה 688758
+1
לא משנה המדיניות, העשירים מרוויחים 688344
אני זוכר שבימי הריביות הגבוהות, אחרי דיכוי האינפלציה, הסבירו הפרשנים שריביות גבוהות מגדילות את הפערים כי לעשירים יש כסף והם מקבלים עליו ריבית גבוהה ולעניים אין כסף והם משלמים ריבית גבוהה על ההלוואות שהם נאלצים לקחת. עכשיו מסבירים שגם ריבית נמוכה מגדילה את הפערים כי לעשירים יש אפיקי השקעה בעלי תשואה גבוהה גם כשהריבית נמוכה ולעניים אין. נראה לי ש''הגדלת הפערים'' זה מין נימוק גנרי נגד כל מדיניות כלכלית. אפילו אם יעלו את מס ההכנסה ויגדילו קצבאות לחלשים יהיה מי שיטען שהמדיניות הזאת מקבעת את המצב של החלשים ומפחיתה את המוטיבציה שלהם לעזור לעצמם להתפרנס בכבוד. התחושה שלי היא שריבית נמוכה דווקא עוזרת למי שאין לו מספיק כסף ומפחיתה את עלויות המימון שלו.
מצד שני הנסיון של בנק ישראל להחליש את השקל על ידי קנייה מסיבית של מט''ח נראה לי כמו טעות. מכיוון שהשקל נראה למשקיעים זרים כהשקעה כדאית, החזקתו באופן מלאכותי בשער נמוך מגבירה את האטרקטיביות שלו (מחיר זול). הנכונות של בנק ישראל למכור שקלים בזול רק מעודדת משקיעים זרים לקנות עוד ועוד ממנו. מכיוון שלמשקיעים זרים יש יותר דולרים משיש לבנק ישראל שקלים למכור להם, התוצאה תהיה שהשקל ישמור על ערכו ולא יחלש. לי נראה שאם בנק ישראל לא היה מתערב במסחר במט''ח השקל היה בערך באותו הערך, אולי קצת יותר חזק מעכשיו אבל לא באופן מהותי.
לא משנה המדיניות, העשירים מרוויחים 688345
א. בענין המט''ח אני לגמרי מסכים איתך.
ב. בענין הריבית, יש לדעתי שתי השפעות מכריעות לריבית האפסית - הקטנת הפנסיות והגדלת מחירי הדיור. כמו שכתבתי כאן כבר לא פעם, לדעתי הריבית היא המנוע העיקרי של בועת הדיור. אני מתקשה למצוא טיעון משכנע שבועת הדיור מקטינה פערים, ולכן הריבית הזו מגדילה פערים באופן משמעותי כנראה.
לגבי הפנסיות, זה כנראה משולב בשינוי מלפני כעשור שחיסל את ההישענות שלהן על אג''ח מיועדות, וחשף אותן לתהפוכות השוק.
לא משנה המדיניות, העשירים מרוויחים 688347
אין לי ויכוח איתך לגבי התוצאות השליליות של ריבית נמוכה על החיסכון לטווח ארוך (כאילו, דה?) ובכלל זה על הפנסיה, רק שהאג"ח המיועדות עדיין קיימות, אך מוגבלות ל-‏30% מההשקעה.
לגבי ההשפעה על הדיור, אני מסכים שיש השפעה, אך לדעתי היא לא גדולה כפי שחושבים ולראייה, באירופה ובארה"ב הריביות נמוכות מאוד (או היו נמוכות מאוד) ואין עלייה גדולה של מחירי הנדל"ן. הסיבה המרכזית (לפי דעתי) לזינוק של מחירי הנדל"ן הוא הפער שנוצר בין מספר יחידות הדיור שנבנות כל שנה ובין קצב ההתרבות הלא מבוקר של האוכלוסיה בישראל. אם זו אכן הסיבה, בהנחה שכל אחד צריך מקום לגור (בין אם בשכירות ובין אם בדירה בבעלותו), אז אין משמעות אמיתית להשקעה בנדל"ן (בהנחה שהמשקיע משכיר את הדירה למישהו) על מחירי הדירות. כל אחד צריך מקום לגור והדירה שבה הוא גר צריכה להיות בבעלות של מישהו. מסיבה זו כל נסיון להפוך דירות להשקעה לדירות בבעלות הדיירים (מס על דירה שלישית, ביטול הפטור החלקי ממס על שכר דירה, הגבלות על משכנתאות לדירה שנייה) לא יפחית את מחיר הדירות אלא רק יעלה את העלות למשקיעים ויגרום להעברת העלות של המשקיעים אל השוכרים או להקטנת מספר המשקיעים והקטנת ההיצע של דירות להשכרה. בכל מקרה, שכר הדירה יעלה ויעודד דיירים בשכירות לקנות דירה משלהם תוך כדי שמירה על רמת הביקוש לדירות, שבהיעדר היצע מספיק ימשיך לדחוף את מחירן למעלה.
לא משנה המדיניות, העשירים מרוויחים 688354
בארה"ב אין עלייה גדולה במחירי הנדל"ן?
הגרף המצורף, שרלוונטי לניו-יורק, מראה אחרת.
לא משנה המדיניות, העשירים מרוויחים 688359
עד כמה שאני זוכר דובר בשנים האחרונות על מפולת במחירי הנדל''ן בחלקים גדולים של ארה''ב. אני מכיר אישית אנשים שהחליטו להשקיע בנדל''ן שם מתוך הנחה שיותר נמוך כבר לא יכול לרדת. אני מניח שמנהטן היא לא מקום שמייצג את כלל ארה''ב (וגם לא סן פרנסיסקו).
בכל מקרה, הטענה שלי היא שאם המדינה מטילה עלות נוספת על מוצר (במקרה הזה מס על דיור) המחיר שלו לא ירד כתוצאה מכך.
לא משנה המדיניות, העשירים מרוויחים 688375
היתה נפילה עצומה עם המשבר הכלכלי של 2008-2009. ב-‏2010 היו מחירי הנדל"ן פחות או יותר בתחתית, ומאז הם עלו מאוד. כמובן, היו הבדלים בין מדינות שונות, בחלקן גם הירידות וגם העליות היו מתונות יותר מבאחרות.
לא משנה המדיניות, העשירים מרוויחים 688389
איזי צודק. אתה מראה גרף של ניו יורק שהמחיר הממוצע של דירה בו הוא 2 מיליון דולר. הנה גרף של לוס אנג'לס, קליפורניה- המחיר הריאלי היה יציב באופן מרשים מ 1953 עד 2001, זינק ל 2006, צנח בחזרה ל 2009 וכעת מתאושש.
והנה מדד קייס שילר המקובל כמדד הראשי למחירי דירות בארה"ב (גם הוא בדולרים קבועים). יש עליה במחירי הנדל"ן בחמש השנים האחרונות, אבל לא כמו בארצנו. עדיף להשוות לקנדה. גם שם הבתים התייקרו יותר מהשכר
And the plot thickens 689892
ובכן, מסתבר כי חוקר בבנק ישראל מצא כי הריבית הנמוכה היא הגורם המרכזי לעליית מחירי הדיור, רק שנראה שהבנק מתעלם במכוון מהדו"ח הזה.
טוב, באייל הקורא אמרו זאת מזמן, ותמורת משכורת נמוכה בהרבה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים