המרוץ לירח מתעורר, ישראל נכנסה אליו 3919
הגשושית הישראלית "בראשית" שוגרה שלשום, ומתוכננת לנחות על הירח באפריל. זהו פרויקט של העמותה Space-IL בשיתוף התעשייה האווירית. הפרויקט החל לפני שמונה שנים כיוזמה של יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, כחלק מתחרות של גוגל לבניית חללית לא מאוישת על־ידי חברה פרטית. איש העסקים מוריס קאהן תרם 40 מיליון דולר. עלותו הכוללת של הפרויקט היא מאה מיליון דולר, סכום שנחשב נמוך מאוד במונחים של מסעות לירח. הפרויקט לא הצליח לזכות בתנאי התחרות של גוגל, שנסגרה לבסוף ללא זוכה, אבל המשיך במנותק מהתחרות.

שני שיאים נוספים תשבור "בראשית" אם תצליח במשימתה: החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח (585 ק"ג) והמסלול הארוך ביותר (6.5 מיליון קילומטר). עד כה רק ממשלות ארצות הברית, ברית המועצות וסין הנחיתו חלליות שלמות על הירח. האיחוד האירופי, יפאן והודו ביצעו בהצלחה משימות של שיגור רכב לירח, אך בשני המקרים מדובר על רכב שתוכנן להתרסק על הירח.

על רקע זה, סוקר אסף רונאל ב"הארץ" את תמונת המרוץ הכלכלי לירח, שמתעורר בתקופה האחרונה. בירח ובגופים סמוכים יש מחצבים יקרים כמו זהב, כסף, טיטניום והליום-‏3, ובעיקר מים, שיכולים לשמש להפקת דלק לטיסות המשך בחלל.

הנשיא טראמפ הכריז כי הירח הוא בעדיפות עליונה. מנהל נאס"א, ג'ים ברידנסטין, הודיע כי הסוכנות תשתף פעולה עם גורמים בשוק הפרטי לשם כך, וחוזים אמורים להיחתם על יולי הקרוב. תוכניתה היא להביא שוב בני אדם לירח עד 2028, ובהמשך להקים עליו בסיס קבע; לפני כן מתכננים האמריקאים להקים תחנת חלל מאויישת באמצע הדרך לירח.

סין היא זו שחידשה את המרוץ לירח, כשהנחיתה עליו חללית ב-‏2013, לאחר 42 שנה ללא נחיתה. בחודש שעבר הנחיתו הסינים חללית בצידו של הירח הרחוק מכדור הארץ, ובכך התגברו על הקושי הטכנולוגי ביצירת קשר עם החללית כאשר הירח מסתיר את קו השידור. סין גם מתכננת להקים תחנת חלל בדרך לירח, ולהנחית עליו אנשים. הם הודיעו כי ישמחו לשתף פעולה עם מדינות אחרות.

הודו מתכננת להיות המדינה הרביעית שתשגר בני אדם לחלל, בשנת 2021. באפריל היא מתכננת לשגר לירח חללית שנבנתה כולה בהודו. גם ליפאן, דרום קוריאה ורוסיה, וכן להתארגנות פרטית בגרמניה, תוכניות למשימות לירח בשנים הקרובות.
קישורים
בראשית - ויקיפדיה
תמונת המרוץ - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

סרטון מעניין 704373
יש כאן סרטון אנימציה שפרסמו המפתחים שמסביר איך עושים את זה. זה סרטון מעניין, ורק כשצפיתי בו הבנתי במה מדובר. החללית משתחררת מהמשגר אחרי חצי שעה ואת כל היתר היא עושה לבד. זה נראה מסובך במיוחד הקטע שבו החללית נלכדת על ידי כוח המשיכה של הירח. אני מחזיק אצבעות להצלחת המשימה.
סרטון מעניין 704377
באמת מעניין. תודה רבה על הקישור.
הישג חלקי 704378
עם כל הכבוד להישג (שלמעשה יקרה רק בעוד מספר שבועות), הרי שהחלק הקשה ביותר מבחינה טכנולוגית בהגעה לירח כלל לא הושג אלא נרכש בכסף מחברה אמריקאית פרטית. לישראל לא רק שאין יכולת עצמאית להגיע לירח (אפילו לא לרסק עליו אבן קטנה), אין לה גם יכולת להכניס לוויין למסלול גאוסטציונרי. כל לווייני התקשורת שיוצרו בישראל (משפחת עמוס) שוגרו באמצעות חברות זרות. היכולת של ישראל מתמצה בשיגור מטענים קטנים של מאות קילוגרמים למסלולים מאוד נמוכים בגובה של עד כ-‏1,000 קילומטר מעל לאדמה. מסלולים כאלה דועכים במהירות ולכל היותר תוך שנים ספורות הלוויינים נשרפים באטמוספירה. כדי להביא חללית כמו בראשית לירח, צריך טיל ששוקל אלפי טונות, כמעט כולו דלק, שמטרתו להתגבר על כבידת כדור הארץ ולהביא את החללית לנקודה שבה כבידת הירח תמשוך את החללית אליו, וישראל רחוקה מאוד מיצור של טילים כאלה.
עד שישראל באמת תוכל להתגאות ביכולת עצמאית להגיע לירח יעבור עוד זמן רב מאוד.
הישג חלקי 704379
אני מניח שהתכוונת לאלפי ק''ג (ולא טונות).
הישג חלקי 704384
התכוונתי לאלפי טונות. למשל, סטורן V שקל כ-‏3,000 טונות.
הישג חלקי 704407
אכן!
הישג חלקי 704803
הטיל Falcon 9 שוקל בהמראה (עם הדלק) 549,054 ק"ג - כלומר 549 טון.
הישג חלקי 704818
נשמע מעודד. אבל אני תוהה אם המשקל המופחת הוא בשל טכנולוגיה מפותחת מאשר זו של סטורן V או אולי בעיקר מאחר ואין מדובר כאן א. בהובלת בני אדם ב. הגעה עד לירח.
הישג חלקי 704819
אני מניח שזה כי מדובר במשקלים קטנים בהרבה. המשקל היבש של בראשית הוא רק כ-‏150 קילוגרם ועוד כ-‏600 קילוגרם של דלק שמאפשר לה להגיע לירח. המשקל המלא שלה הוא מאותו סדר הגודל של רכב הנחיתה על הירח ולכן אמרתי שצריך אלפי טונות של דלק כדי להביא אותה אל הירח, שכחתי שבראשית בעצמה היא 80% דלק.
הישג חלקי 704820
לדעתי יותר שיפור טכנולוגי.
לסטורן 5 [ויקיפדיה] היתה יכולת נשיאה גדולה פי 2 משל פאלקון כבד [ויקיפדיה], למסלול נמוך, וכמעט פי 3 לתמרון מעבר לירח, אבל עלות השיגור שלו היתה גדולה פי 8 גם בלי השימוש החוזר במשגר של הפאלקון.
ההשוואה של הפאלקון לסדרת דלתא מרשימה עוד יותר- הפאלקון כבד נושא פי שניים מטען מדלתא 4 [ויקיפדיה] כבד, ועלות השיגור שלו פחות מחצי. הפאלקון 9 [ויקיפדיה] נושא פי 3-4 מטען מדלתא 2 [ויקיפדיה] (7000) בעלות שיגור מעט נמוכה יותר.
הישג חלקי 704380
אני יכול להבין את נעימת הביקורת שבדבריך. דברי הרהב וההבטחות המופרזות המאפיינות את תעשיות הטכנולוגיה מקבלות גוון מזרח תיכוני מיוחד כשמדובר בישראלים.
יחד עם זאת כדאי להזהר שלא לשפוך את התינוק ביחד עם המים.
למעשה הרקטה רק מציבה את החללית במסלול מחוץ לכח המשיכה של כדוה''א. את שארית המסלול תעשה החללית בעזרת מסלול מסובך במיוחד. החללית משתמשת בגרביטציה של כדוה''א כדי להאיץ ולעלות למסלולים יותר ויותר גבוהים עד שתגיע למסלול שיאפשר לירח לחטוף אותה. זה הולך להיות מסובך מאד וצריך להחזיק אצבעות להצלחת המבצע.
כמוכן צריך לזכור שלא מדובר במבצע של מדינת ישראל. מדינת ישראל, כלומר אני ואתה לא נקפנו אצבע למען המבצע הזה. מדובר ביזמה של שלושה מהנדסים שראו ביזמת המיני-חללית הישראלית עניין חינוכי והשראתי לא פחות מעניין טכנולוגי. הם התחילו מהתחרות כלשהי של גוגל ובדרך מצאו להם תורם פרטי נדיב והצליחו לרתום את התעשיה האוירית ליזמתם. באורח שנראה לי מפתיע במיוחד הם הגיעו למצב שחלומם עשוי להתגשם בעוד כמה חודשים.
כפי שנכתב במאמר הנושא למעלה התחרות על תעשיית החלל נפתחה. גם אם ''בראשית'' לא הופכת את ישראל למעצמה טכנולוגית כמו ארה''ב, רוסיה, סין והאיחוד, ואולי אפילו לא ברמה של יפאן והודו, עדיין יזמות כאלו יכולות לתת לישראל עמדת פתיחה טובה יותר לתחרות בשוק המתפתח הזה. צריך לזכור כי כם רקטות הענק המובילות את מטענן אל מעבר למסלולים הגאוסטאציונריים, התחילו כרקטות צעצוע שבנו הנער הנאצי-גרמני פון בראון והרוסי קורולב במסגרת קלובים לנוער חובב מדע ותעופה.
הישג חלקי 704381
למיטב הבנתי, טרם הומצאה הרקטה שתציב חללית מחוץ לכח המשיכה של כדוה''א. וגם אי אפשר להשתמש בגרוויטציה של גוף כלשהו כדי להאיץ ממנו והלאה.
ובאופן כללי, כאוהד גדול של המהנדסים שהרימו את המבצע, הייתי מרגיש יותר נוח אם העיתונים היו מחכים עם השמפניה עד לאחר הנחיתה המוצלחת (ואולי גם לאחר השיטוט שלאחריה, נגד עין הרע). עוד הרבה דברים יכולים להשתבש.
הישג חלקי 704394
שיטוט שלאחריה?
הישג חלקי 704399
לפי תנאי התחרות המקורית החללית אמורה לנחות בהצלחה ולשדר צילם, ואז ליסוע/לשלוח רכב למרחק של לפחות חמש מאות מטרים ולשדר צילום שוב. המארגנים החליטו שקל יותר להמריא מהירח ולנחות במרחק מה מלפתח ולסחוב רכב ירח. אני מניח, אבל לא בטוח, שהתכנית בעינה למרות שתנאי התחרות של גוגל כבר לא רלוונטים.
הישג חלקי 704400
קראתי באיזה שהוא מקום, שכיוון שהתחרות בוטלה ורק אנו המשכנו במשימה, והוחלט לוותר על החלק הזה של תנאי התחרות.
הישג חלקי 704726
השיטוט עדיין מופיע בדף המשימה באתר שלהם. אני לא יודע אם זה עוד רלוונטי.
הישג חלקי 704396
כדי לקטוע באיבה את התחרות למי הרקטה היותר גדולה, אני מציע לעצמנו לעיין שנית ב-מהירות מילוט [ויקיפדיה].
הישג חלקי 704398
כתבת: "מציבה את החללית במסלול מחוץ לכח המשיכה של כדוה"א", וזה לא נכון. ישנה גם מהירות מילוט, שבה הגוף "הנמלט" לא שב ומתקרב, אבל הוא גם ממשיך "לחוש" בגרביטציה בהתאם לחוק השלישי של ניוטון, ובהעדר השפעה של גורמי שמים אחרים מהירות ההמלטות שלו תלך ותפחת בגלל הגרביטציה, אך לעולם לא תגיע לאפס. יש דברים כאלה במתמטיקה.
במקרה של "בראשית", המשגר לא מביא את החללית אפילו למהירות המילוט, שכן החללית נכנסת לתנועה במסלול אליפטי סביב כדור הארץ ולא מתרחקת ללא שוב.
הישג חלקי 704402
ליתר דיוק: היא מגיעה למקום שבו כוח המשיכה של כדור הארץ חלש יותר מזה של הירח. היא לא צריכה להמלט מכדור הארץ אלא להגיע לירח (שגם הוא לווין של כדור הארץ).

וכזכור, על פני כדור הארץ, כוח המשיכה של הירח חזק מזה של השמש.
הישג חלקי 704403
''מהירות מילוט'' מוסברת בהנחה שאין גרמי שמים אחרים וזה כולל גם את הירח. הרי אפשר לשגר את הגוף לכיוון שונה לגמרי מהירח, והיא עדיין קיימת.
הישג חלקי 704404
כזכור?

כמחושב: יחס המסות הוא 3.5x10^8 (שמש 1.989 × 10^30, ירח 7.34x10^22) לטובת השמש.
יחס המרחקים הוא כ-‏430 לטובת הירח (150 מיליון מול 0.348 מיליון), ובריבוע זה בערך 2x10^5.

נראה לי שהשמש מנצחת, לא? פספסתי משהו?
הישג חלקי 704405
מעניין. כוחות הגאות של הירח גדולים יותר מאלו שמפעילה השמש, כי כוחות הגאות יורדים ביחס למרחק בשלישית.

גאות ושפל [ויקיפדיה]: גודלם של כוחות הגאות פרופורציוני למסת הגוף שמפעיל אותם, ויורד לפי המרחק בשלישית - בניגוד לכוח המשיכה עצמו, שיורד לפי המרחק בריבוע (מפני שכוחות הגאות הם שקלול עם כוחות נוספים). לכן כוחות הגאות של הירח (שמסתו קטנה מזו של השמש פי 107 × 2.7 אך גם מרחקו הממוצע מכדור הארץ קטן פי 390 ממרחקה של השמש) גדולים פי 2.2 מאלה של השמש. זאת למרות שכוח המשיכה של השמש על כדור הארץ עצמו גדול פי 180 מזה של הירח.
הישג חלקי 704406
לזה אני מסכים, אלא שצפריר כתב שכח המשיכה של הירח גדול משל השמש, ולא השפעת הגאות.
לגבי הגורם - זה מן הסתם לא בגלל שקלול עם כוחות נוספים, אלא בגלל ההפרש בכח המשיכה בין שתי נקודות על אותו גוף. למשל, לגבי גאות האוקיינוסים - בין הכח בנקודה שפונה אל הגוף המושך לנקודה שפונה הרחק ממנו, שהמרחק ביניהן הוא כ-‏12,800 ק"מ, קוטרו של כדור הארץ.
בקרוב ראשון זה כנראה יהיה פרופורציונלי לנגזרת של כח המשיכה - ואכן הנגזרת של r^-2 היא r^-3 (בהזנחת הקבועים).
הישג חלקי 704383
גם אני שמעתי ש''החללית משתמשת בגרביטציה של כדוה''א כדי להאיץ ולעלות למסלולים יותר ויותר גבוהים'', אך אני חושב שמדובר בתיאור לא נכון. לפי איך שאני התרשמתי ניתן לתאר את העניין כמו האצת נדנדה והבאתה לתנועה עד גובה רב כשבכל מחזור של התנועה שלה מוסיפים עוד קצת מהירות. ברור שלולא הייתה גרביטציה היינו יכולים להגיע לגובה רב יותר ללא השקעת אנרגיה בכלל, כך שהגרביטציה מפריעה לנו ולא עוזרת לנו. גם טענתך ש''הרקטה רק מציבה את החללית במסלול מחוץ לכח המשיכה של כדור הארץ'', לא נכונה כפי שהקדים להסביר יוסי.
הישג חלקי 704385
למיטב הבנתי, על מנת לחסוך בדלק, החללית משתמשת באופן אינטנסיבי ב"אפקט אוברת" Oberth effect [Wikipedia] ומפעילה את המנועים בכל פעם שהמסלול שלה עובר בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ על מנת להשיג יעילות מקסימלית. השיטה הזאת חסכונית בדלק, אבל מאריכה את זמן המסע. לדעתי הניסוח "החללית משתמשת בגרביטציה של כדוה"א כדי להאיץ ולעלות למסלולים יותר ויותר גבוהים" אולי לא מדויק, אבל הוא לא שגוי. החללית משתמשת גרביטציה של כדוה"א כדי להאיץ וכאשר מהירותה מקסימלית, היא מפעילה את המנועים כדי להשיג יעילות גבוהה יותר.
הישג חלקי 704388
הוא אשר אמרתי. כמו נדנדה תלויה. לטעמי הניסוח שגוי, אבל אולי זה עניין של טעם.
הישג חלקי 704386
אין לי שום טענה ל-Space-IL, להיפך, רק תשבחות. הבעיה שלי היא (כרגיל) עם התקשורת שעושה חגיגה גדולה מהישג צנוע (שעדיין לא הושג). אני מודה שאני לא נקפתי אצבע למען ההישג, אבל אבי ואחי, כמו רבים אחרים מאזרחי המדינה, השתתפו במימון ההמונים של הפרויקט.
הישג חלקי 704391
אם כן, אני מסכים אתך לחלוטין.
שכחתי את עניין מימון ההמונים ואכן גם אני לא השתתפתי בו. מעניין יהיה לדעת כמה כסף נאסף במימון המונים ביחס לכסף שנתרם ע''י מוריס קאהן והתעשייה האוירית. הערה זו, לא באה כדי לפתוח עוד סיבוב של הדיון, אלא כדי להסכים עם הנזק שגורמת תופעת הפרסום העצמי וה''אני ואפסי עוד'' של התקשורת והרשת.
אני גם מודה לך על ''הגנתך'' במישור הטכני של אפקט הוברת. בהתחשב באופי הדיון, זה ראוי להערכה ולציון. תודה.
לא התעמקתי, אך אני מניח שהאפקט קשור לתאוצה הצנטריפוגלית הישנה והטובה מימי התיכון. העניין הוא פחות האנרגיה ויותר הזוית. החללית ''נופלת'' אל כדוה''א אבל מעט האמרגיה שיש למנועים יוצרת כיוון (זוית) נפילה כזה שהיא אינה ''פוגעת'' בו, מה שמאפשר לה לתפוס מסלולים יותר ויותר גבוהים מעל כדוה''א.
נראה שתופעת ה''אני ואפסי עוד'' לא נעצרת רק בדרגים המקצועיים של התקשורת אלא מתפשטת גם לדרגים חובבניים וצנועים יותר ברשת ההמונים.
אם להאמין לסדרת הטלביזיה (הבריטית אאז''ן) המצויינת על המירוץ לחלל, אחד האתגרים הטכנולוגיים העיקריים בתעשיית טילי הענק המאפשרים למטענם ל''גבור'' על מהירות הנפילה, היא סנכרון הפעילות של כמה מנועי ענק הצריכים לספק את מהירות הבריחה מבלי לערער את יציבות מסלול הטיל.
הישג חלקי 704392
אני לא ידעתי כלל שיש כאן גיוס המונים למען המטרה הזאת, ואולי לו ידעתי וגם הייתי מבין במה בדיוק מדובר הייתי גם אני משתתף. האמת היא שראיתי כל הזמן ידיעות בתקשורת, ולא חשתי שמדובר במשהו שהולך להתממש, והייתי די אדיש לכל העניין. המפנה אצלי חל כשראיתי את סרטון האנימציה שהצגתי בתגובתי הראשונה והתחלתי בכלל להבין במה מדובר, כי קודם הערכתי שגורם חיצוני הוא שמביא את החללית למסלול סביב הירח ואחראי לכל החלק הזה, בדומה קצת לתכנית אפולו. הסרטון הזה, כאמור, גרם לי למפנה בהתייחסותי לפרוייקט ואני חושב שמדובר בהישג יותר מצנוע ושניתן לו בתקשורת לא יותר ממקום הראוי לו. אם זה גם יצליח התלהבותי תגדל יותר.
הישג חלקי 704393
אגב, בליל השיגור קמתי בערך ב 03:15 לעשות פיפי ואז נזכרתי שעוד חצי שעה יש שיגור והדלקתי את הטלוויזיה ונשארתי ער כדי לצפות בשיגור. תמיד כשיש אירועים ליליים כמו ליקוי ירח מיוחד או דברים דומים, אני ממשיך לישון כתינוק, והפעם קרה משהו ממש חריג.
הישג חלקי 704395
גם אני בדרך כלל לא קם בלילה במיוחד כדי לצפות בארוע אסטרונומי, אבל לפני כ-‏7 שנים קמתי לפני 4 בבוקר כדי לצלם את התמונה הזאת.
הישג חלקי 704382
אני רוצה קצת להציל את כבודה של תעשיית משגרי הלווינים הישראלית. אופק 5 שוגר ב 2002 ועדיין פעיל (כמו האחרים בסידרה ששוגרו אחריו), כמו כל האחרים בסדרה ששוגרו אחריו, כך שמדובר בלפחות 7 שנים עד שהם "דועכים". אולי זה "שנים ספורות", אך אני מניח שממילא המערכות האלקטרו אופטיות שנמצאות עליו מתיישנות ונדרש להחליפן במערכות משוכללות יותר, ולכן לצורך משימת הריגול די בכך. יכולת כזאת יש רק ל 8 מדינות בעולם, וצריך גם לזכור שאנו משגרים את הלווינים לכיוון מערב (מסיבות ביטחוניות ופוליטיות), ולכן סיבוב כדור הארץ סביב צירו פועל לרעתנו ולא לטובתנו. איני בטוח שהיכולת לשגר לוויינים למסלולים גאוסטציונרים דורשת התגברות על איזו בעיה טכנולוגית מיוחדת, ומדובר בעיקר בהשקעה כספית עם אותו סוג של טכנולוגיה, ואם היה באמת צורך בכך אני מניח שהיינו מגיעים גם לכך. אם יותר זול לקנות את הטכנולוגיה הזאת, כך עדיף.
הישג חלקי 704387
אתה צודק שמאז שהחל השימוש בטילי שביט תלת-שלביים הלוויינים מגיעים למסלולים של מעל 400 קילומטר ששם הדעיכה המסלולית היא פחות מהירה. עדיין, טילי שביט יכולים להביא מטען של מאות ק"ג לגובה של מאות קילומטרים, כאשר הם עצמם שוקלים עשרות טונות. להשוואה, הטילים שמיועדים להביא לווייני תקשורת במשקל של טון או שניים למסלול גאוסטציונרי, הם במשקל של מאות טונות. אני לא מהנדס טילים, אבל לדעתי מדובר בסדר גודל אחר לגמרי ובטכנולוגיה מורכבת בהרבה.
הישג חלקי 704397
אולי כדאי לומר כאן שבהחלט יש להבדיל בין טכנולוגיית לווינים‏1 לבין טכנולוגיית שיגור.
גם הראשונה, שישראל כבר נמצאת עמוק בתוכה כשלושים שנה, היא טכנולוגיה מורכבת מאד, אולי אפילו יותר מורכבת באספקטים מסוימים מטכנולוגית משגרים.
טכנולוגיית שיגור גם היא טכנולוגיה מורכבת ו(נניח) מתקדמת, אבל היא שונה מאד.
למשל, לא ברור לי בכלל שטיל שמעלה לווין למסלול גיאוסטציונרי (כ-‏35,000 קילומטר מעל פני הים) מורכב בהרבה מטיל שמביא אותך לגובה 1000 קילומטר - הוא פשוט צריך להיות גדול יותר ולהכיל הרבה יותר דלק‏2.

ההישג הטכנולוגי המרשים (לטעמי) של 'בראשית' הוא קודם כל שהיא נבנתה במשאבים זעומים יחסית, באופן פרטי, ואם אכן תשלים את משימתה זה יהיה בעיקר מעורר השראה ומעודד ילדים/דות ואחרים להשתתף בפרוייקטי חלל.
ברור לגמרי שיחסית ליכולת הטכנולוגית של ישראל כמדינה בתחום הלווינות, 'בראשית' כנראה לא מהווה שום קפיצת דרך קדימה.
אני אגב התרשמתי גם מתכנון המסלול שאכן נראה חסכני מאד בכמות הדלק הנדרשת.

1 גשושית במקרה הזה?
2 אני לא מדבר כמובן על טיל ישיר לירח שהוא אכן מורכב בהרבה כי המשימה ארוכה הרבה יותר.
הישג חלקי 704401
מצטרף למחמאות.
ראשית: זו הקבוצה הראשונה (והיחידה בינתיים) מבין כל הקבוצות שניגשו לתחרות גוגל לונאר אקס פרייז [ויקיפדיה] שהצליחה לשגר חללית לירח.
שנית: ההישג מועצם על ידי ההיקף הזעום יחסית של מימון שהקבוצה פעלה בו. מילא להיות המעצמה הרביעית שמצליחה לשלוח גשושית שתנחת על הירח, אבל לעשות את זה בתקציב של פחות ממאה מיליון דולר זה הישג מטורף.

זהו פרויקט פורץ דרך שמראה עד כמה הירח נגיש היום.

אני מצטרף למחמאות גם על תכנון המסלול המתוחכם והחסכוני בדלק.
כדי להבין עד כמה תכנון וביצוע מסלול כזה הם מאתגרים אני ממליץ על המשחק Kerbal Space Program [Wikipedia] שהוא סימולציה של תכנית חלל שכוללת מנוע פיזיקלי מלא.
הישג חלקי 704410
המעצמה השביעית וליתר דיוק המעצמה השמינית. אחרי התקשורת שהפרזותיה ראויות ל"מחמאות" בפני עצמן.
הצץ לרגע בטיל פאלקון 9 שהרים את הגשושית הישראלית ביחד עם עוד לווין תקשורת אינדונזי לשמיים, ותסיק שהירח ממש לא נגיש גם היום.
אני כעת השתכנעתי במה שכתב איזי. רק העלות של השיגור הבודד עצמו של הטיל מגיעה למחצית העלות המשוערת של הגשושית הישראלית. נראה לי שלא לישראל ולא לאיראן יש היכולת לייצר טיל כזה שאגב יוצר גם הוא ע"י חברה פרטית. הסיבה להשערתי זו היא שלא צריך טיל דו-שלבי באורך 70 מ' שהשלב הראשון הרב-פעמי שלו נושא 9 מנועים, כדי להטיל פצצה של כמה טונות על טהרן או ת"א.
לטילים הללו יש עדיין את הנטייה המרגיזה להתפוצץ מדי פעם על כני השיגור יחד עם מטענם רב הערך. אני נוטה לחשוב שישראל גם לא יכולה להרשות לעצמה תעשייה מסוכנת כזו של כלי רכב שאחת לבערך 100 נסיעות מתפוצצים לעננת גז.
הישג חלקי 704415
אני חושב שיש הבדל גדול בין הטכנולוגיה של שיגור לווין למסלול ארץ נמוך (LEO) לבין מסלול גבוה (HEO) גיאוסינכרוני או גיאוסטציונרי. משגר כמו השביט למסלול נמוך ולווין קטן יחסית יכול להתבסס על דלק מוצק. משגר של לווין במשקל כמה טונות למסלול גבוה מתבסס על דלק נוזלי בטמפרטורה קריוגנית (אולי בתוספת של איזה בוסטר של דלק מוצק), זה הרבה יותר מורכב (וגם מפחיד, אם אתה חושב על כמה מאות טונות של החומרים האלה שרק מחכות להזדמנות לדלוף ולהתלקח). דלק נוזלי גם דורש ניהול של הבעירה, בניגוד לדלק מוצק שפשוט בוער עד שנגמר. משגר גדול גם מורכב מכמה יחידות שפועלות במקביל וצריך לוודא איזון ביניהן, הוא עשוי לכלול יותר שלבים וכו'. אגב, עד כמה שידוע לי בלווינים מסחריים היום המשגר לא מעלה בדרך כלל את הלווין למסלול הגיאוסטציונרי אלא מביא אותו למסלול עם אקסצנטריות גבוהה והלווין בעצמו מתקן בהדרגה את המסלול שלו ומעגל אותו - זה יותר יעיל מבחינת השיגור, אבל החסרון הוא שזה תהליך ארוך שעלול להמשך חודשים רבים עד שהלווין שהושקעו עשרות מיליוני דולרים בבנייתו ושיגורו מתחיל להחזיר את ההשקעה.
הישג חלקי 704418
נשמע לי סביר שאכן יש הבדל.
אבל, כמו שאמרת בתגובה אחרת כאן, אי-הכניסה של ישראל לטכנולוגיה הזאת נובעת מכך שאין בו שום צורך במשאבים המוגבלים שלנו, ולכן גם אני לא רואה כאן כבעייה או חסרון טכנולוגי.
או בניסוח אחר - אין לא יכול, יש לא רוצה.
הישג חלקי 704419
ועכשיו אני רואה שדב למטה הקדים אותי וכתב כמעט אותו דבר. לא נורא.
בקשר למסלול האקסצנטרי - בעצם זה בדיוק אלגוריתם הפוך משל בראשית: זו מפעילה את המנועים באפוגיאה וזו מפעילה אותם בפריגיאה. כי, כמובן, מטרתה של האחת היא לעגל את האליפסה ומטרתה של השנייה למתוח אותה ככל האפשר.
הישג חלקי 704411
שמתי לב רק עתה שאופק 5 פעיל 17 ולא 7 שנים כפי שחשבתי. נראה שטעיתי בפעולת החיסור.
הישג חלקי 704414
ישראל לא תוכל לעולם להתגאות ביכולת עצמאית להגיע לירח כי אין לה שום סיבה לפתח יכולת כזו, כמו שאין לה סיבה לפתח עצמאית מטוס נוסעים רחב גוף לטווח של 20,000 ק"מ, צוללת גרעינית או נושאת מטוסים. ההגעה לירח אינה משהו שיש לישראל צורך אמיתי בו, וגם לו היה - ממדיה של ישראל לא מצדיקים פיתוח בסדר גודל כזה.
הישג חלקי 704416
אחרי בדיקה מהירה שעשיתי בעקבות קריאת תגובה 704415 הסתבר לי שאכן כל המשגרים הגדולים הרוסיים האמריקאים והאירופים מבוססים על מנועי דלק נוזלי, כנראה כדי לחסוך בנפח ומשקל, וזו אכן טכנולוגיה אחרת שאינה בידינו. אך כפי שאמרתי הסיבה שאינה בידינו היא שאין לנו צורך בה, כי ניתן לקנות את שרותיה וזה זול יותר.
מתקדמים 704454
מתקדמים
704845
תמרון הגדלת המהירות האחרון. בראשית יוצאת עכשיו למסלול אליפטי שיחצה את מסלול הירח.
מותח 704932
למען האמת, אני עוקב במתח, אחר התמרונים.
נאלץ לחכות ל- 4-5 באפריל, אז הירח אמור להתקרב מספיק לגשושית, כך שמשיכת הירח תשתווה למשיכת הארץ. מכאן כבידת הירח אמורה לעשות את העבודה ול"גנוב" את הגשושית ממסלולה מסביב לארץ.
בנקודה זו, אמורה הגשושית לבצע תימרונים "מסמרי שיער", שצריכים להבטיח שתנועת הגשושית תהיה כך שהמרחק לירח יקטן בעוד המרחק מן הארץ גדל. יותר מכך, הגשושית תצטרך לדאוג שהמהירות שלה בניצב לכיוון אל הירח היא כזו שתכניס אותה למסלול סביב הירח ולא לנפילה "חופשית" וריסוק אל פני הירח.
אם יעברו בשלום את התימרון הקריטי הזה, ההמשך פחות מסוכן. צריך בכל פעם להקטין מהירות כך שהמסלול ילך ויקטן והמהירות תתקרב אל מהירות הבריחה מהירח.
באמת מותח, ונותן סיבה נוספת לצפות לתוצאות טובות ב-‏9 באפריל.
מותח 704939
לפי מה שרואים בהדגמה הזאת, החללית נמצאת ממש כרגע בערך בגובה מסלול הירח קצת לפני הנקודה הגבוהה ביותר במסלולה, אך כיוון שהירח לא שם, היא תעשה עוד הקפה במסלול זה, ורק אז יגיע הירח לנקודת הפגישה.
אני כל כך התלהבתי מסרט האנימציה שהראיתי בתגובתי הראשונה לידיעה זו שכתבתי סימולציה שמדגימה את ההליך, אבל אצלי כל המסע לוקח כשבועיים כשהירח משלים חצי סיבוב סביב כדור הארץ מרגע השיגור, ולא כל כך ברור לי למה בתכנית שלהם הם קבעו את רגע המעבר למסלול סביב הירח כשהירח משלים בערך סיבוב וחצי סביב כדור הארץ. התמרון הקרוב הוא "מסמר שער" רק מבחינה זו שאם הוא מתפספס כמו שקרה באחד התמרונים הראשונים, החללית שמהירותה תואץ על ידי משיכת הירח תתפוס כיוון התרחקות, ואנו נפרד ממנה לשלום ללא יכולת תיקון. חוץ מזה היא עושה בדיוק מה שעשתה בתמרונים הקודמים, כלומר מפנה את פי המנוע לכיוון המתאים ומפעילה אותו לפרק זמן קצר מחושב, במקרה הזה, כדי להאט את מהירותה יחסית לירח.
פרט חדש שהתברר לי הוא ההסבר על התמרון האחרון שעשתה, שנעשה כדי לתקן את מישור המסלול שלה כנראה כדי שיתלכד עם מישור מסלול הירח סביב כדור הארץ. אני מניח שהדבר הזה דרוש משום שהשיגור נעשה ממערב למזרח בניצב לציר כדור הארץ (הלקוח העיקרי של המשגר היה לווין תקשורת שאמור להיות במסלול בדיוק מעל קו המשווה). כידוע ציר כדור הארץ אינו ניצב למישור מסלול כדור הארץ סביב השמש אלא נוטה בכ 20 מעלות ממנו, ומישור מסלול הירח נוטה בכ 4 מעלות ממישור זה כמוסבר בערך מישור המילקה. את הפרט הזה לא הראו בסרט האנימציה שהלהיב אותי, ובסימולציה שלי ההנחה היא שבראשית מתחילה את מסעה כבר במישור הזה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים