 |
פייסבוק מפחיתה את הצנזורה | 4243 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מאז שתאגידי ענק הפכו להיות אלה שמעצבים את האוירה הציבורית, ובהעדר אלטרנטיבה נראית לעין, הדמוקרטיה כפי שאנחנו מכירים אותה חיה על זמן שאול. פוטין, קים ג'ונג-און, צוקרברג מכאן, מאסק והטראמפיסטים משם, והשוטה הקטן צריך להחליט אם הוא מעדיף דבר או חולירע. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני רואה בעיקר את החיוב בהתפתחות זו, במיוחד עבור הדמוקרטיה, למשל ויתורו של הממשל האמריקני על אחיזתו בתכני כיכרות השוק של מטא. אני מקווה שהסרת האחיזה הפוליטית בתכנים תתפשט גם אל גוגל ואל ויקיפדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד לפני עשר-עשרים שנים חשבתי כמוך. מהיום בו הסדרן לא נתן לי להכנס לסרט עם בריז'יט בארדו, לפני כמעט 60 שנה, "צנזורה" היתה בעיני מילה גסה ודוגמא קלאסית להתערבות מעצבנת של הפוליטיקאים בחופש של אזרחים כמוני. כמו רבים אחרים, ציפיתי שהאינטרנט יהווה גורם חיובי לחיים הדמוקרטיים, עם כל האידיאות המוכרות על דיאלוגים, חשיפה למידע, החלפת דעות, הכרות עם מגזרים שונים וכך הלאה וכך הלאה אל העולם המופלא שמחכה מעבר לפינה. לצנזורה מכל סוג לא היה מקום בעולם הזה, מלחמת הקיום של רעיונות ודעות תעשה את שלה ותנכש את העשבים השוטים בלי התערבות חיצונית. לצערי נוכחתי לדעת שכל אלה היו חלומות באספמיה. האיטנרנט לא הפך להיות "האייל הקורא" אלא בור שופכין, וכשנותנים יד חופשית, והרבה פעמים אנונימית, לכל מאן דהו מקבלים דוגמא נאה לכלל giGo (כן, ה"g" הקטן בכניסה גדל ביציאה), ובמקום צנזורה של הפוליטיקאים הסמכות הקובעת עברה לידי תאגידים. אין ספק שהמצב הזה דורש שינוי, אבל שום פתרון אפשרי אינו מראה באופק, ועד שלא נמצא כזה מתן *יותר* יד חופשית למופרעי העולם וצאן מרעיתם, ממכחישי השואה ועד בן-גביר מבעית אותי. במקום עולם מופלא, מי שחיכה לנו מעבר לפינה היו ביבי וטראמפ. עבורך זה אולי feature, אבל עבורי זה באג עצום, מהסוג שאומר "הולי שיט, אין ברירה אלא לזרוק את הכל לפח ולהתחיל מחדש". וזה עוד לפני שגב' בינה מ. נכנסה למשחק במלוא תפארתה עם DeepFake שהוא בעצם DeepFuck. ועכשיו אני צופה שמי מרבבות הקוראים לא יעמוד בפני הפיתוי לשאול אותי אם יש ביכולתי להציע פתרון למצב העגום, והתשובה היא, כמובן, לא. צעד בכיוון הנכון יכול להיות, אולי, הקלה משמעותית ברף הנדרש עבור תביעות דיבה (הנתבע יצטרך להוכיח שלא היתה לו אפשרות סבירה לוודא שהוא דובר, או מצטט, אמת ואל תשאלו אותי איך זה יתבצע, כי כידוע אנחנו כבר בעולם בו האמת שלי היא השקר שלך) והגדלה משמעותית של סכומי הפיצוי. כדי לאזן את המצב ולמנוע מבול של תביעות השתקה אני מציע שתביעה שתוכרז כזאת ע"י בית המשפט תהפוך את היוצרות והתובע הוא זה שיצטרך לשלם את הסכום לנתבע, ואם התובע הוא תאגיד אפשר גם להכפיל או לשלש את הסכום. אנונימיות, במקומות בהם היא באמת קיימת, חייבת להיות מוסרת במקרי תביעות דיבה, וספק התוכנה יהיה האחראי למסירת הפרטים - בערך כמו שקורה כעת בחקירות פליליות. לא משהו, אני יודע, אבל זה מה יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באייל אין פרסומות (ותודה רבה על כך למי שנושאים בעול ההוצאות!). חלק מהבעיה היא שמרוויחים מצפיות. והתברר שריבים מעלים את הרייטינג. זו תופעה שהייתה קיימת לפני האינטרנט. אז מה יכול להיות עוד המקור למימון? אידאולוגיה? אנחנו רואים איך השילוב של אידאולוגיה וכוח הוא הבסיס של הקואליציה הנוכחית בארצות הברית. טראמפ ומאסק היו במקור דמוקרטים. הם הפכו לרפובליקנים מסיבות שונות. אבל אני אישית בעולמי הצר מקווה שאפשר ליצור מרחבי שיחה סבירים. במימון עצמאי (כלומר: אני יכול לממן שרת של כמה מאות אנשים. אם יהיו באמת כמה מאות אנשים, יהיו שם גם עוד אחד או שניים שישתתפו בתחזוקה מבחינת זמן). אבל זה לא יעבוד אם זה לא יהיה חלק מרשת רחבה יותר. כרגע עבורי זה עובד חלקית. אבל לא מתרחב מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר קישרתי את זה אבל דומני שלא יזיק לקשר שוב בהקשר של הפתילון הנוכחי. אז מצד אחד יש לנו את deepseek שמסרב לדבר על כיכר טאינמאן (אבל לפחות מודה בכך: "Sorry, that's beyond my current scope") ומצד שני grok1, ילד הפלא של אביר חופש הדיבור, ששיקר בעזות פנים בקשר לסטטיסטיקה לא מחמיאה עליו ועל טראמפ. אמנם בטיפשותם הרבה קברניטי גרוקי אפילו לא הסתירו כמו שצריך את ההתערבות הבוטה שלהם כך שהעניין תוקן (בלי לקיחת אחריות של ממש, כמובן) אבל הסירחון מעלה חשד של ממש שאסור להסתמך על הבחור בכל דבר שעלול להיות לו קשר עם שני אלה, כלומר בכל עניין פוליטי. בכך הוא מצטרף לדודה ויקי הוותיקה: בתחומים מסויימים אלה מקורות מידע מעולים, אבל באחרים הם ברמת המהימנות של ה- National Enquirer. ____________ 1- מעניין כמה מאנשי X יודעים מה מקור המילה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנושא חצי מקביל - לפחות הקופיילוט שאני משתמש בו עדיין לא מגיע לרמה של מתכנת מתחיל. והרבה פחות מזה. אתמול היה לי שיח של שלוש איטרציות איתו לגבי משימה פשוטה למדי של הדפסת מערך בצורה מסוימת בקובץ, כך שמספר הספרות אחרי הנקודה שמודפסות יהיה מוגבל, אבל תמיד יכיל לפחות ספרה אחת שאיננה אפס עבור האלמנטים הקטנים ביותר. הוא היה כל כך גרוע בהצעות שלו, כתב לולאות ארוכות של העברת מספרים לstrings ומדי פעם חזר אחורה לפתרון קודם ועוד כזה שעובד רק על דוגמה אחת. ממש על הפנים. בסוף ויתרתי על שירותיו ובשליש מזמן התקשורת מולו כתבתי את זה לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל, נראה שה-hype בקשר לאיכות הקוד של הגב בינה מוגזם מאד. אז סם אלטמן מספר על ההצלחות הגדולות בתחרויות התכנות הנחשבות, ומנבא שעד סוף השנה המקום הראשון יהיה של AI, אבל הנסיון להפעיל את הסופר-מתכנתים האלה בעולם האמיתי הרבה פחות מוצלח, לפחות עד כה. אישית אני כבר לא סובל את סבינה הוסנפלדר אבל מי שלא שותף לאברסיה שלי מוזמן לצפות בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהכי טובים שם גם עולים הרבה יותר מכמעט כל התוכניתנים. אז אולי צריך להביא איזה טורקי מכני כדי להתחרות בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש בעבודה גישה לקלוד (של אנתרופיק). ביקשתי ממנו שיימזג שני קבצי לוג, שנוצרו על ידי שני מודולים שרצים במקביל, כך שהקובץ הממוזג יהיה ממוין לפי חותמת הזמן שפותחת כל שורה. המטומטם לא רק שלא מיזג, הוא העלים את כל סימני סוף השורה ויצר משהו בלתי קריא בעליל ולחלוטין לא ממוזג. ניסיתי לשפר את הבקשה, להחליף ניסוח להסביר מה לא בסדר, חוץ מהתנצלויות לא קיבלתי שום דבר קריא. אחרי 10 דקות ירד לי האסימון וביקשתי ממנו שיכתוב קוד פייתון שימיין את שני הקבצים ומייד קיבלתי קוד פייתון שעשה בדיוק את מה שרציתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_______ לא רק אנשי X, גם דור ה X כנראה צעירים מדי. שם נהדר ל AI, מעניין למה אף אחד לא לקח את האל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין השאר בגלל שהאל נמצא בבסיס של כל אנדרואיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 בלי לגגל - זה מהספר הקלאסי של היינלין, לא? גר בארץ נוכרייה? זו האסוציאציה שלי לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי זה כמו לדון על טפטופים מהברז במטבח של הטיטניק כתבה מהכתבה: הכנסת אישרה בקריאה טרומית את "חוק סגירת האינטרנט" של ח"כ קלנר אם תושלם החקיקה, יוכל שר התקשורת קרעי להורות למערך הסייבר לנטרל אתרים כמו יוטיוב או פייסבוק, וזאת גם בתום מצב המלחמה • קלנר וקרעי תקפו במליאת הכנסת את הייעוץ המשפטי שמעוניין להגביל את הסמכויות הניתנות לשר התקשורת לפעול נגד כלי תקשורת .... מנסחי החוק, חברי קואליציה מהליכוד, הציונות-הדתית ועוצמה-יהודית, הצהירו כי החוק הוא עבורם רק מצע לחקיקת המשך, כמו זו של ח"כ קלנר, שתרחיב את החוק עד שיגיע לנוסח המקורי בו היו מעוניינים, המעניק לשרים שלמה קרעי ואיתמר בן-גביר סמכות בלתי מוגבלת לסגור כלי תקשורת ישראלים לפי עילות עליהן הם יחליטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...המעניק לשרים שלמה קרעי ואיתמר בן-גביר סמכות בלתי מוגבלת לסגור כלי תקשורת ישראלים לפי עילות עליהן הם יחליטו." כלומר להחזיר את חופש הביטוי ל 1952, לפני פס"ד קול העם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר גם על שיבוש קליטת שידורי לוויין ושאר הזיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תומכי ימין/רפורמה, אשמח לשמוע את דעתכם. חוק שאתם תומכים בו? לגיטימי שיהיה חוק כזה? עניין מהותי או שולי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תוכל להביא מאמר או שניים (שאינם של מציעי החוק) שתומכים בו, אוכל תוך כמה ימים להשיב לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה רגע, מאמרים ש*תומכים* בחוק? לא מצאתי כאלו בחיפוש קצר ולא כל כך הבנתי למה אתה צריך כאלו כדי לגבש דעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין זה, הייתי מוסיף שתוכן עיקרי הצעת החוק עוד במתכונתו הטרומית, מוטב היה שלא באו לעולם, ובטרם הספיקו לעבור את המסננת החקיקתית בוועדת החוקה, הם שינו את טעמם, ,צורתם וברכתם. מקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסטודון יותר שווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר להדיוטות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Must I paint you a picture?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין חיה פרהיסטורית לצנזורה ברשת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיה הפרהיסטורית נתנה את שמה לרשת חברתית מבוזרת שבה הצנזורה עשויה להיות לטעמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק: פדיברס (Fediverse). מסטודון הוא סיג השרת הנפוץ ביותר ברשת. לי יש שם חשבון בשרת מסטודון tooot.im אבל אני מחזיק גם חשבון בשרת פלרומה (תוכנה אחרת, עובדת קצת שונה) בשם hayu.sh (שמישהו מריץ ממחשבון קטן בביתו, ואני מריץ שרת snac2 פרטי שלי (אבל לא ממש מבצעי). והצנזורה היא, באופן כללי: כל שרת מחליט בעצמו מהן מגבלות הצנזורה שלו. כל קהילה בוחרת לעצמה את הנורמות שלה. זה עובד טוב אם השרתים לא גדולים מדי. יש כל מיני שרתים (כדוגמת tooot.im) שמחרימים את השרת mastodon.social בגלל שהוא גדול מדי – כדי לשמור על הרשת מבוזרת וקהילתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, זו רשת חברתית לאנשים שמבינים בשרתים. כנראה שלא יקבלו אותי שם 😁 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום. לא כולם שם משתמשים בלינוקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צחקתי. (זה היה אמור להצחיק?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה: המוס שלנו (וככה זה מקושר מהשרת שבו יש לי חשבון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחודשים האחרונים שילשה רשת חברתית זו את מספר המשתמשים. הזינוק הגדול היה בקרב מאוכזבי תוצאות הבחירות בארה"ב. ההתלהבות מן הרשת ניזונה משלושה מכירים עיקריים: אידאולוגיה, נוחות שימוש וחשיפה. אידאולוגיה: מחאה כנגד תוצאות הבחירות, השליטה של מאסק בטוויטר וכנגד מתן פה לקולות שצונזרו עד כה1. זה כמובן נעטף בביטויים כגון fact checking ו-safety, rudeness, speculative. פן אידאולוגי נוסף קשור בהיותה, לפחות עפ"י ההכרזות, רשת של קוד פתוח, מבוזרת, שבמקום להיות כפופה "לאלגוריתם" ולמפרסמים, מנוהלת ע"י "הקהילה", וכן שבראשה עומדות שתי נשים. שימושיות: יכולת גבוהה של המשתמש לקבוע את הדברים אליהם הוא ייחשף כך שה-feed לא יכלול מיני מלכודות צפיה מפתות ותכנים מוכווני מפרסמים או הכנסה ממקור כלשהו, אלא תחומים וכותבים שמעניינים את המשתמש. engagement (מחוייבות): למרות שמספר המשתמשים של BS הוא כעשירית זה של X, פוסטים של משפיענים מקבלים שם לייקים ו-reposts גבוהים בכמעט סדר גודל מזה שב-X. יתרה מכך, במקום להקטין חשיפה של פוסטים בעלי קישורים חיצוניים, אלו זוכים לעידוד. מאפיין זה לבדו הביא לשטף הצטרפויות של משפיענים. ניתן להשוות זאת אל הבריחה בעבר של חלק מן המשפיעים השמרנים בעבר אל רשתות כמו Parler, Truth Social, Gab. אלא ששם המטרה היתה פתחון פה לקולות שהושתקו ולא השתקת קולות מנוגדים. כך שבפועל צפויה הרשת החדשה לאכלס את מי שאומנם אינם חוששים להשתכנע ממשהו שטוען הצד השני, אבל מתנגדים מהשתכנעותם של אחרים. לכן במקום ליידע את המתנדנדים, מעדיף לכונן לעצמו תיבת תהודה בה יוכל להתבשם מצידקתו. ראיתי כמה סירטונים בנושא. כמעט כולם2 מתפעלים, משבחים ומחבקים את BS, מבלי לומר את המתבקש: זו לא חוכמה ליצור גן עדן חברתי בשלב בו הוא 1) מתבסס על קבוצה קטנה והומוגנית (פוליטית) יחסית של משתמשים 2) אינו צריך להחזיק את עצמו כלכלית אז אחרי שדחפתי את רוב האיילים להצטרף לרשת החדשה, האם יוכל מישהו מהם לספק התרשמות שתעשה עמה חסד יותר מן התיאור הזה? לסיום, שיר שאני מחבב —---------------------------------------------------------- 1 דוגמא לחסימת תוכן: הודעה בנוסח: "In my belief, there are only 2 genders, AMA" נחסמה ברשת החדשה. 2 הנה אחד שמתאר את הדברים בצורה יותר מאוזנת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוסט הזה מרגיש קצת מג'ונרט/מתורגם. כמה הערות שוליים: בויקיפדיה ניתן לקרוא על חסימת תוכן ב truth social. אם הזכרת את gab, אולי כדאי לציין שהרשת נחשבת כבית לנאו נאצים, גזעני עליונות לבנה, אנטישמים ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מג'ונרט? לא נעזרתי כאן בבינה מלאכותית כלשהי. נראה אם כך שכבר אימצתי את סיגנונה (: לגבי הצנזורה בTS - ממה שקראתי זה אפילו לא מגרד את מה שהיה בפייסבוק ואולי ב-X. אבל לא בדקתי את זה לעומק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני לא שם? ציינתי במעלה הדיון (לדוגמה: תגובה 776009) שאני נמצא ברשת חברתית מבוזרת שנקראת פדיוורס ומכונה גם מסטודון. לרשת הזו יש מבנה די מוכר של רשת מבוזרת: מזכיר את מה שרשת הדואר האלקטרוני אמורה להיות (אם לא היו במרכזה שניים או שלושה ספקים גדולים שהם חלק מאוד גדול של כל הרשת): אוסף של שרתים. יכול להיות לי חשבון על שרת (ואני יכול להחזיק מספר חשבונות שונים). כל שרת מחליט בעצמו על החוקים במרחב הפרטי שלו. בלו סקיי בנויה בצורה מאוד שונה. הרשת בנויה משלוש רמות. בבסיסה יש משהו שמזכיר קצת את הרשת הקודמת: כל אחד יכול להקים לעצמו (או גם לאחרים שרת). השרת הזה אפילו פשוט יותר כי התפקיד שלו הוא רק לספק תוכן. מעל זה יש שכבה של שרת או שרתי אינדקס (כיום יש רק אחד. בעיקרון יכולים להיות גם אחרים). שרת כזה מחפש את כל התוכן שהוא מוצא באינטרנט ומספק לאחרים תמונת עולם מלאה של מה שקורה ברשת („הצינור״: fire hose) עם תמונת העולם הזו מגיעים לשכבה השלישית: אלגוריתמים. בניגוד לאינטרנט שאותו המציא רק אל גור אחד, כאן יכולים לפעול אלגוריתמים שונים. אל גור כזה מקבל את אותה תמונת עולם ויוצר פיד עבור משתמשים. אז מה הבעיות שלי? לפני כשנתיים נטבע מונח לא נעים שמתאר תהליך שעובר על לא מעט שרתים באינטרנט: enshitification (בעברית: החראה?): למה אתרים מתקלקלים? באינטרנט המסחרי, חברות ממומנות לרוב על ידי הון סיכון. בתחילת דרכן הת (במקרים רבים. זה מודל נפוץ אבל יש גם מודלים אחרים) מנסות להגדיל ככל האפשר את כמות המשתמשים. המימון של המשקיעים נותן למשתמשים החדשים הנחות ותנאים נוחים. המטרה של חברות מהסוג הזה היא להשיג משתמשים משלמים שקשה להם לעבור למתחרים. כשזה המצב, אפשר להתחיל להרע את התנאים, כי אי אפשר לחיות לנצח מכספי המשקיעים. אז לכן אני מנסה להסתכל איפה תהיינה הרשתות עוד חמש ועשר שנים. במקרה של הפדיברס: הרשת מורכבת מהרבה שרתים קטנים. לקבוצה לא גדולה במיוחד של משתמשים ממש לא מסובך להרים שרת משל עצמה. לכן הרשת יכולה להמשיך להתבסס על מימון עצמאי ללא צורך להתבסס על המימון המסוכן של הון סיכון (שידרוש תוצאות כלכליות אשר יביאו להחראה). במקרה של בלוסקיי: אני לא רואה שננקטים הצעדים המתבקשים ליצור חוסר תלות במימון עצמאי. מעבר לכך, יקר לתחזק שרת אינדקס. נראה לי שגם די יקר לתחזק שרתי אלגוריתם. לכן התוצאה תהיה בסופו של דבר רשת די מרוכזת. אם ממשלת ארצות הברית או ממשלת סין תרצה לצנזר חומר היא תוכל לבוא למי שמתחזק שרת אינדקס ולדרוש לצנזר. ולכן יש סטנדרט אחיד של צנזורה ברשת. וחוזרים לבעיה המקורית. (אגב, למבנה הזה של הרשת יש גם סיבות טכניות טובות. ברשת בלוסקיי יותר פשוט לעבור שרת או אפילו להחליף שם של שרת) ולכן: אני ממליץ לעבור לרשת שבאמת מבוזרת, ולא לרשת שיש סיכוי לא רע שתהיה בעתיד עוד טוויטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהתלות הנמשכת בהון סיכון היא הסיבה בשלה נטש ג'ק דורסי את BS - כמשתמש וכחבר בורד1. מהי אוכלוסיית מסטודון? יש שם מגוון מספיק של דעות? איך מתנהלים שם הפירסומים והדיונים? ----------------------------- 1 מצטער על איכות הניסוחים שלי היום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשת חברתית שקוראים לה BS זו כבר בדיחה עצמית טובה. אני מקווה שבמודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה הBlue sky החביב עלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. לא הכרתי. שיערתי שהקישור יוביל אותי דווקא אל Mr. Blue Sky | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא השני ברשימה שלי :-) מאד נחמד כשלעצמו, כולל סולו גיטרה קצר ומוצלח, אבל זה של האחים אולמן נמצא אצלי למעלה בעשירייה הראשונה של סולואי הגיטרה הגדולים1. 1 ספציפית זה סולו של שתי גיטרות. אבל זה לא חריג, גם הוטל קליפורניה הוא כזה. נדמה לי שגם Free bird. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברת גוגל מצטרפת לחברות Meta, וולמארט ומקדונלדס וסוגרת את תוכניות ה DEI לקידום "גיוון, שוויון והכלה" במקומות העבודה, בדגש על מה שקשור בהעסקת עובדים - אבו עלי אקספרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה שהמטוטלת שוברת את חוקי ניוטון בדרכה חזרה. אני בהחלט שותף לדיעה שלוחמי ה-DEI הלכו כמה גשרים יותר מדי, במיוחד באקדמיה, אבל מה היה רע בכך שמקדונלד התגייסה למען מגזרים חלשים? פוחדים שזה יוריד את רמת ההמבורגרים? שוק חופשי, שוק חופשי. בסדר. אני מקווה שהשוק החופשי יעבור לרשת התקפת-לב-זה-אנחנו אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת על DEI באה משני צידי המפה הפוליטית ובעיקרה לא נסבה על הפרת העקרונות "המקודשים" של השוק החופשי, כמו גם לא על התגייסות למען מגזרים חלשים1. זה היה יותר בכיוון של גיוס יתר ואף קידום של עובדים פחות מתאימים בשל רקע ומוצא, תוך דחיית אחרים, גם כן בשל רקע ומוצא. סיבה נוספת היא היווצרות אווירה לא מקצועית של צנזורה וציד מכשפות, החל בסוגיות מקצועיות ועד לבדיחות בפינת הקפה כמו גם בפוסטים מגיל ההתבגרות. 1 אלו תמיד היו ותמיד יהיו. הנה אחד מחמם לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה קורה בארצות הברית. אני רק יודע שבארץ, במידה רבה בהשראת החברות האמריקאיות, חברות הייטקס גדולות יותר חיפשו בכוח גיוון, וגם הרוויחו מזה. כי ההפך מגיוון זה ש־8200 כוללת רק צפונבונים, וההייטקס כולל רק יוצאי 8200 (המשפט כולו סטראוטיפים מוגזמים, אבל הכוונה ברורה). אגב, גם „8200” (ויחידות דומות) החלו להעדיף בכוח גיוון ולנקוט בשיטות שונות של אפליה מתקנת. מקום בולט נוסף שעבר גיוון הוא גלי צהל. אבל יכול להיות שצריכים להפסיק עם זה. בטח כשזה מבוסס על נתונים לא רציניים וכנראה מעוותים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה מה אומר 'גיוון' בחברות ישראליות. הנטייה הכי ברורה שאני רואה היא חוסר איזון מובהק בין נשים וגברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. בחברה שבה אני עובד יש מדיניות של העדפת העסקת נשים. וכך בגיוסים החדשים מתקרבים יותר לשיעור של 50%. כמובן שזה מתחיל עוד קודם: שיעור הנשים בפקולטות למדעי המחשב עלה ל־20% ((?) לא מוצא קישור כרגע). אבל יש תחום שבו השינוי ברור הרבה יותר: ערבים. לפני 20 שנים לא היו כמעט ערבים בהיי־טק. ליד החברה הקטנה שבה עבדתי, הייתה חברה קטנה אחרת של ערבי מהאזור, שהצליח לפלס את דרכו בטכניון ובעולם הישראלי. אבל לא היו רבים כמוהו. בחברה שבה אני עובד הערבים היו לפני כמה שנים בערך עשירית מהעובדים הישראלים. זה שיפור נהדר. כמובן שלא מספיק, אבל זה אומר שהם כבר החלו ליצור לעצמם רשתות גיוס לא פורמליות. וכבר יותר ויותר מהם מכירים מישהו בתחום ויודעים שלא יזיק ללמוד מדעי המחשב במקום רפואה. שיעור הערבים בפקולטות שונות כבר דומה לשיעורם באוכלוסיה. וזה אומר שההייטק הישראלי לא מתעלם מחמישית מהכשרונות הפוטנציאליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לפי האוניברסיטה העברית שיעור הנשים שלומדות מדעי המחשב בתואר ראשון הוא 35 אחוז, ונתוני הלמ"ס מראים שזו מגמת עלייה מתמשכת בעשור האחרון. עם זאת, זה כנראה עוד לא מתורגם לגמרי לנתונים בשוק העבודה. נסיון השנים האחרונות שלי מראה שבסטארטאפ תל אביבי של כמאתיים עובדים אחוזי הנשים היו גבוהים הרבה יותר מבסניפים של חברות בינלאומיות גדולות. בתור הורה לשתי בנות מוכשרות אני יכול לומר שההסללה שמתעדפת בנים במקצועות מתימטיים וטכנולוגיים מתחילה מוקדם מאד ביסודי. והיא רחבת היקף, ושיטתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושני המגזרים שעדיין רואים מעט מאוד בהייטק: חרדים (אני מתגאה באשת חיל אחת אצלי בקבוצה; בכל הסניף הישראלי של התאגיד הן פחות מאחת מאלף נדמה לי)1 ו-מתנצל מראש על הביטוי הבעייתי - שחורי עור (אחד בקבוצה האחות, עד כמה שאני יודע ייתכן שהוא היחיד בסניף בתפקיד טכנולוגי, ולא אמרתי "אתיופים" כי אני אפילו לא בטוח שזה מה שהוא, לא יצא לי לשאול אותו). 1 יש כידוע יותר בחברות הייטק ייעודיות על טהרת החרדיות, אבל דיברנו כאן על גיוון בחברות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי האחרונים: נראה לי מדובר על 2% בערך מהאוכלוסייה. אז בהחלט סביר לא לראות הרבה מהם. אבל כן, גם אצלנו שיעורם נמוך מהסטטיסטיקה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(גיוון בחברה הישראלית זה גיוון לישראל השניה - מעניין אם יש קורלציה בין ישראלים שתומכים בטראמפ לישראלים שמתלוננים שלא נותנים לילדים שלהם להכנס לקורס טייס/גלי צה"ל/8200) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל השנייה היא יותר כלי תעמולה של פוליטיקאים ציניים ופרשנים שמשרתים את הבייס מאשר משהו אמיתי במציאלת. ראה אבישי בן חיים שרק לאחרונה הודה שהוא טעה בגדול, אבל ברוב עליבותו הוא לא מוכן לספר למה כדי לא לפגוע בבייס. זה שיש הסללה לבעלי אמצעים החל ממבחני המחוננים בכיתה ב' המוקדמת מדי זה נכון, אבל זה קשור לכסף (ואולי קצת לדחיפה ללימוד מקצועות מסוימים) ולא למוצא. לגבי טראמפ, מה זה קשור לישראל השנייה? הציונות הדתית בכנסת מורכבת כולה מאשכנזים לבנבנים לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש בעיה של מוביליות חברתית. רציתי להוסיף שזה אמנם לא גרוע כמו בארה"ב ובריטניה אבל אז בדקתי ומתברר1 שזה יותר גרוע. העובדה שהבעיה הזאת נוצלה על ידי פוליטיקאים ציניים לא הופכת את הבעיה לפחות קיימת. העובדה שדמגוג בגרוש החליט לנצל את הבעיה הזאת למכור ספר לא הופכת אותה לפחות קיימת. אין לזה באמת קשר ישיר למוצא, והציונות הדתית לא משחקת במשחק הזה (לא התנחלויות? לא הומואים? לא הדתה? לא השמדת עם? לא מעניין אותם). הנקודה היא שאותם אנשים שמתבייכנים (ולדעתי, בצדק) על זה שמסלילים את הילדים שלהם להיות מכונאים ושרברבים הם אלה שתומכים בביטול החוקים שמסים למנוע ההסללה דומה. אני לא אוהב צביעות. 1 מקור - Global_Social_Mobility_Index [Wikipedia] (האם מותר עדיין להביא לאיל מקורות שהם לא אבו עלי אקספרס?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקנדינביה ושוויץ לוקחות את המקומות הראשונים גם במוביליות חברתית? די, נמאס, אי אפשר איתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שוויץ - מעניין. אני לא יודע כמה מנעד יש שם בכלל למוביליות חברתית (או כלכלית לפחות). אתה בטח יודע מה ההבדל בין שוויצרי עשיר לשוויצרי עני... שוויצרי עני מנקה את המרצדס בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לבדיחות על שוויצרים, המבוססות על סטריאוטיפים (ואולי קצת קנאה ישראלית?), יש גם מציאות. בעולם האמיתי לשוויצרי העני אין מרצדס, אבל כן יש לו סיכוי טוב יותר מלישראלי העני לצאת ממעגל העוני. ככה זה כשיש רשת ביטחון סוציאלית טובה יותר, תחבורה ציבורית טובה יותר (בלשון המעטה, כן?), מערכת חינוך והשכלה טובה יותר ומדיניות תעסוקתית טובה יותר. ישנם הבדלים בין הקנטונים (מי שנולד בקנטון עשיר ומתקדם כמו ציריך או בזל ייהנה מהזדמנויות רבות יותר בהשוואה למי שגדל בקנטון כפרי ומבודד יותר, מה שמשפיע על סיכוייו לשפר את מעמדו הכלכלי), אבל עדיין מצבו של עני שוויצרי באיזור כפרי טוב מזה של עני תל אביבי והסיכוי שלו לשפר את מצבו טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה קצת? הרבה קנאה. את המחיר של חוסר מוביליות חברתית משלמים לא רק העניים אלא גם העשירים. כמות הכשרונות שפספסנו בגלל שהסללנו אותם להיות מוסכניקים או פועלי בניין (או, סוחרי סמים או גנבי רכב) גובלת בטמטום המוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. במדינות שונות יש סיבות שונות לחוסר מוביליות חברתית. בתגובה 776811 אני טוען שבישראל זו לא איזו תאונה או תוצאה של ניסיון כושל לשפר את המצב. בישראל, חוסר המוביליות החברתית היא By Design, ממוסדת ומנועת עפ״י האינטרס של ההנהגות המגזריות. הדיונים השונים קשורים זה לזה וזה מתקשר גם לשיחות שלי עם אריק בנושאי ה״סטאטוס קוו״, שבתאור שלי הוא באג ובתאור של אריק הוא פיצ׳ר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, בסטאטוס קוו ''שלי'' חרדים משרתים בצבא ולומדים ליב''ה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיפה בפתרון של ״חרדים משרתים בצבא״ זה שהוא גם לא סביר וגם לא פתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד סוף שנות השבעים לא היתה בכלל בעיה שדורשת פתרון. אני רוצה להחזיר את הגלגל לאחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, בשנות השבעים היתה בעיה ענקית1. 1 מקור (מצד אחד, לא באמת סרט תיעודי, ולא בשנות השבעים, מצד שני, לא אבו עלי אקספרס ומתאר את לידתו של המנהג שהמשיך גם לתוך שנות השבעים והשמונים2) 2 מקור (גם לא אבו עלי אקספרס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה סביר בשנות השבעים שאז אחוזי הגיוס של החרדים היו מעל 50%, אין סיבה שלא יהיה סביר גם היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחכה לראות מה טראמפ יגיד בעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יגיד משהו (אולי אחר) שהוא לא סביר ולא פתרון. זה לגמרי הקטע שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ״הסטאטס קוו״ בעולם האמיתי או תאור שנאמן להיסטוריה. זה השיווי המשקל הדמיוני שהגישה האופטימית שלך מקווה להגיע אליו (אבל לא תשיג). זה היופי ב״סטאטוס קוו״. הוא מהונדס מראש ככה שהזליגה אף פעם לא תהיה לכיוון בו אתה מעוניין. הקריסה של הדמוקרטיה הישראלית היא תוצאה של אותו ״סטאטוס קוו״. לא מדובר ב״מטוטלת״. אם נדגים באמצעות מערכת החינוך (זו לא הדוגמה היחידה, אבל זה המקום בו הכי קל להדגים את העניין) להם יש נגיעה והשפעה על מערכת החינוך אליה הולכים הילדים שלך. לך אין שום השפעה ונגיעה במערכת החינוך אליה הולכים הילדים שלהם. הם יכולים בקלות לעשות Copy-Paste לדפוסי ההצבעה, לשמר את הסטאטוס קוו עם הזליגה לכיוונם ואתה לא יכול לעשות זאת. אנחנו כבר כמה רגעים אחרי השח-מט. וכאשר אתה תעשה קואליציה עם ״המסורתיים״ (או תמליך שוב את בנט לראשות ממשלה), כדי לנצח בחירות, אני מבטיח שהדבר האחרון שהמחנה הזה יעסוק בו, לאחר ניצחון בבחירות, זה גיוס חרדים ולימודי ליב״ה. יש לי אפס אמון בציבור בישראל שזה מה שהוא יעשה אם הוא רק היה יכול. פעם חשבתי. עבר לי. אם המחנה ה״נכון״ יגיע לשלטון, תעניין את הסבתא שלו מה עושים החרדים. כך זה היה בעבר ואין (לי) שום סיבה להאמין שחילופי שלטון ישנו את זה בעתיד הנראה לעין (או בכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. אתה מתאר סיפור שכנראה כבר הפסדנו בו, ואני מסרב להכיר בהפסד עד שאני אסתכל לו בלבן של העיניים. כלומר שאני אמשיך לחבוץ בחלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. אז עזוב לשניה את ההבדל בין הגישות לעתיד (אופטימיות מול פסימיות) ועזוב לרגע את זה שאני טוען שהיה כבר שח-מט. הנקודה שלי שנשארה היא שמה שאתה מתאר כ״הסטאטוס קוו״ המועדף עליך הוא ממש לא ״הסטאטוס קוו״ אלא רפורמה משמעותית. יכול להיות שגם אתה מתחיל להודות (אולי קצת) שהבאג הוא לא פיצ׳ר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיצ'ר מבחינתי הוא משיכת החבל בין "יהודית" ל"דמוקרטית". שני סטים סותרים של ערכים שהמדינה אוחזת בשניהם. על פי הסיטואציה לעתים זה גובר, ולעתים האחר. צד אחד של המפה הפוליטית מושך לשם, וצד שני מושך לשם, כאשר הרוב הדומם רוצה גם וגם ושומר על שני הצדדים שלא יגזימו. מבחינה הזו (וזו בלבד) יש משהו באמירה "בג"ץ הוא סניף של מרץ". בית המשפט העליון משך לכוון ה"דמוקרטית" (בלי לוותר על ה"יהודית") מאז קום המדינה. מטבעו בג"ץ מייצג את הערכים של הדמוקרטיה הליברלית כפי שהרבנות הראשית מייצגת את ערכי היהדות כגוף שלטוני גם כן. בתחילת שנות התשעים היתה משיכה חזקה לכוון הליברלי ומאז יש משיכה חזקה לצד השני. בהתחלה כתיקון (ההצלחה של ש"ס), שהפך לתיקון יתר, שהפך להגזמה (בן גביר בקואליציה1). יש וירוס במערכת שדופק את מנגנון האיזון שלה והוא אובדן הסולידריות. זו בעיה שככל שתחמיר היא מסכנת את קיומה של המדינה. אחת התוצאות שלה היא ששני הצדדים מפסיקים בהדרגה להתחשב, אפילו לראות, עד כמה כואב לצד השני. צד אחד לא מתחשב עד כמה כאבו אוסלו וההתנתקות, לדוגמה, והצד השני אפילו לא רואה עד כמה כאבו חוק הלאום וההפיכה המשטרית, לדוגמה. איך מחזירים את הסולידריות? שאלה קשה. לדעתי האטימות לסבלו של האחר מתחילה בכיבוש. מטבעו הוא מייצר עם הזמן קהות לב הולכת וגוברת בצד הכובש. הוא כמובן מייצר דברים רעים בצד הנכבש, אבל זה לא הנושא. אני משתגע מקהות הלב הזו. למשל מכך שמקרה קסטלמן לא זעזע ספי ארץ. הז' היה קריאת השכמה. כרגע כל האנרגיה הרגשית בציבור מופנית לחטופים. אחרי שנגמור להחזיר אותם תהיה לציבור אפשרות להפנות אנרגיה רגשית לדברים אחרים כמו לבוא חשבון עם האחראי הראשי. וכמו שאמרתי - אם בן גביר יהיה חבר גם בקואליציה הבאה אני אודה בהפסד ואתקפל. ______ 1 לדעתי על זה תבוא ההיסטוריה חשבון עם נתניהו יותר מכל דבר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהביטוי "סולידריות" אינו מדוייק כאן ומרחיק אותנו מניתוח נכון של הסיטואציה. ראיתי היום את שני הפרקים הראשונים של הסדרה "התנתקות". מחשבותי נסובו על שילה מזא"ה המפקד הדת"לי שצריך להשתתף בפינוי, בגילומו המאופק של עמוס תמאם. עניין הסולידריות בהקשר הזה הוא עוד שקר של הימין. אני חושב שאנשי השמאל הבינו את כאבם של המתנחלים ברמה האנושית ובפרט שהמפנה הגדול לא היה איש שמאל כלל, אלא אריק שרון שהסתופף באהלי ההתנחלות לא מעט שנים. העניין המרכזי בעיניי אנשים כמו מאז"ה, כפי שמוצג בסדרה במפורש, לא היה אמוציונלי, אלא רציונלי. אנשים כמו מאז"ה הפנימו את רעיון מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו. המדינה היתה קדושה בעיניהם אפילו יותר מהתיהם ונחלותיהם. למען המשך קיומה ויציבותה של המדינה הקדושה להם, הם היו מוכנים לוותר גם על עקרונות חשובים אחרים שלהם. אני חושב שבשפה החילונית, צריך לקרוא לזה "אהבת המולדת". לעניין זה פחות חשובים המניעים וההסברים ויותר חשובה התוצאה: אהבת המולדת שבעבורה מוכנים לשלם מחיר גבוה מאד. אני חושב שבסופו של דבר, אהבת המולדת הזו, אפיינה את רוב השבט הדת"לי והיא שהביאה להחלטת הציבור שלהם להתנגד להתנתקות מבלי לעבור את גבול הסרבנות. ועתה, כאשר השבט שלנו, נמצא בדילמה דומה, אני מתקשה למצוא בתוך עצמי לפחות, את אהבת המולדת הזאת. אני סבור שסרבנות צריכה להיות הנשק המרכזי של השבט שלנו והיא בלבד היא האמצעי התואם את הסיטואציה שלנו. אני תוהה, מדוע אין בי את אהבת המולדת הזו שבשמה צריך לעשות פשרות כואבות מאד, כדי לשמור על המסגרת של מדינת ישראל. יש לי גם תשובה משלי לשאלה הזו, אך עליה אפרט בתגובת המשך, אם הקוראים יגלו עניין בדיון כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנתקות לא שינתה את מהות ה"מולדת" - והרי פינוי ימית היה משמעותי ממנה בכמות האנשים. ההפיכה המשטרית משנה את מהות ה"מולדת", ומכאן את האהבה לה. אם התחתנת עם מישהו ואז כעבור 20 שנה הוא מתגלה כפסיכופט מטורף שלא אכפת לו מהילדים המשותפים שלכם, האקט ההגיוני הוא להפסיק לאהוב אותו ולהרחיק אותו מהמשפחה במהירות האפשרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין של מה הוא שינוי המדינה ומה לא, סבוך מאד. דיון בו ירחיק את הדיון ממה שאני מעוניין לדון בו. באשר לחלק השני, אני מסכים. אני חושב שבזמן ההתנתקות, שני הצדדים הבינו את המניעים של היריב. השבט שלנו ב-2025 מתקשה להבין את המניעים של ההפיכה המשפטית והניסיון להאשים אותו במחדל של 2023 (לא שחסרו סימנים גם לפני כן). ההסבר המתקבל ביותר על הדעת הוא שהצד השני הוא אוייב ולא בר-פלוגתא פוליטי. כמה פעמים שמעתם בשנים האחרונות את הטענה שכל השמאלנים הם או משתמטים או משרתים בקריה וב-8200? קשה מאד לאהוב, מי שכל כך לא אוהב אותך. קשה מאד להסביר התנהגות של מישהו כמו יריב לוין מבלי לחשוב על שנאה פתולוגית לשבט שלנו. כל המניעים שמציעים תומכי המהפיכה המשפטית הם עורבא פרח. הרי יכלו להשיג את התוצאות הרצויות להם ע"י סבלנות והנחה לתהליכים הדמוקרטיים לעשות את שלהם, כפי שהורו להם גדעון סער ואיילת שקד. אין זאת אלא שהפלגנות והשנאה העבירה אותם על דעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אנחנו פה - באחד ממאמרי סוף השבוע שורבב שמה של איילת שקד בהקשר של מפלגתו העתידית של בנט (וליברמן?). ואני שואל - ברצינות? נוריד את הממשלה ונקבל את יריב לוין 2.0? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר שטענתי והצעתי גיבוש חזית פוליטית בראשות אייזנקוט? התוצאה של הפלגנות המחנאית באופוזיציה היא, שאם וכאשר תיפול הממשלה הזאת, היא תוחלף ע"י ממשלה בה יהיה מרכיב משמעותי ואולי דומיננטי של בנט וליברמן. BB הוא אכן צרה צרורה וכל רוה"מ אחר יהיה בבחינת שיפור. אבל הבעיה שלנו אינה רק הקויזלינגיות, החמדנות המושחתת והביזאר של משפ' נתניהו, אלא בעיקר האידאולוגיה הלאומנית-דתית של חלק גדול בציבור וההעדפה שלו לשת"פ עם פלגנים ואנטישמים מזרחיים ולא עם גורמים מתונים וליברלים יותר. בחזית הזאת, בנט וליברמן אינם בבחינת שיפור לעומת נתניהו. אולי להיפך. חוסר היכולת לגבש חזית פוליטית חזקה (עם מספר דו-ספרתי של מנדטים) שתייצג את השבט הליברלי-דמוקרטי היא המחדל הראשי של האופוזיציה שמוכיחה עצמה ככושלת לא פחות מן הממשלה. אני לא מבטל את ההבדלים האידאולוגיים בין גנץ, לפיד, אייזנקוט ויאיר גולן. אבל האם אי אפשר לבנות על המכנה המשותף, חזית פוליטית? האם מה שמובן לראשי המפלגות הערביות, אינו מובן להם? האם הפעילות הפוליטית לא נועדה להיות תחליף למהומות והפגנות ברחוב ולא טפיל המנסה להיבנות מהן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. האם אתה עדיין ציוני? אם כן, כיצד יכולה לכבות בך אהבת המולדת גם אם שינתה פניה? איך לא תמשיך לשיר לה עד שתפקח את עיניה? אם לא, איך אפשר לאבד מרכיב כל כך מרכזי בזהות? או שמעולם המרכיב הציוני לא היה מרכזי בזהות שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מערבב שני מושגים שאינם זהים. א. הציונות עניינה בצורך של העם היהודי בבית לאומי. ברגע זה אני מניח שהציונות שלי נמצאת בנקודת שפל. אני בודאי איני אנטי-ציוני, אבל יש לי ספקות עמוקים בנוגע לציונות. אני חושב שכתבתי כאן כבר לפני שנים מספר, שמדינת ישראל היא המדינה האנטישמית ביותר בתבל. הכרה כזו בודאי מעוררת ספקות ביסודות הציונות. ב. אהבת מולדת היא משהו נפרד. אדם יכול לאהוב את מולדתו בלי קשר לאידאולוגיות אתנוצנטריות.בודאות, בעבר היתה בי מידה גדולה של אהבת המולדת. וכעת, כבר הודיתי שהיא דעכה (וזו הסיבה לכך שעמתתי את אהבת המולדת אצל אלו במחנה הדת"לי שהעדיפו את המדינה אפילו על פני בתיהם ונחלותיהם, לבין העדרה אצלי ברגע זה). ג. אני בשום אופן לא מסכים עם קביעתך שויתרתי על אהבת המולדת בגלל שהיא שנתה את פניה. אני מכיר ביטויים בכיוון הזה במחנה שלנו, אבל זו ממש אינה החוייה שלי. כפי שכתבתי במפורש, החוויה שלי היא שקשה מאד לאהוב מישהו שכל כך לא אוהב אותך. החוייה שלי היא שלהיות אוהב מולדת ברגע זה, משול ליהודי בגרמניה בשנות ה-30, המתעקש על אהבתו למולדת הגרמנית. ד. כמובן שבכל תנועה פוליטית ועממית ישנם קיצונים. המדיה נוטה להעצים את המסרים שלהם ולהתעלם מדעותיהם של אנשים מתונים יותר. איני חושב שדברי השטנה למפגיני קפלן וכאלו, מוסכמים על רוב תומכי הימין. וברגע זה גם אנשי ימין רבים מתנגדים להסתה הזו. הבעיה היא שבקרב הרוב השקט של תומכי הימין, איני חש גינוי וסלידה מדברי הבלע הללו. ה. תמיד חשבתי שהצד הזוועתי בפרשת עלילת הדם של ילדי תימן לא היה שהיה מיעוט קטן של קיצוניים שהפיצו את העלילה הזו, אלא שכמעט כל המזרחיים וכל הפוליטיקאים מכל המחנות, הגיבו לעלילת הדם כנגד מייסדי המדינה, במה שאני מפרש כהסכמה בשתיקה. ו. הדמוקרטיה אינה מנוגדת לשינויים הנובעים מדמוגרפיה פנימית. היא רק מעכבת אותם. לו הצטיינו יריב לוין ותומכיו בסבלנות, הם היו מקבלים כל מה שהם רוצים, בדרך שהורו להם גדעון סער ואיילת שקד. הדחיפות והנחישות שלהם לדחוף אצבע לארובות עיניה של ישראל הליברלית-דמוקרטית אינה יכולה להיות מוסברת בכל טיעוני הסרק שלהם. היא מוסברת בעיקר ע"י הפתולוגיה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי עכשיו את "קץ שלטון האחוסלים" (מופיע בפרויקט בן יהודה). והוא חידד לי כמה תובנות. אני מקווה שזה יצא קוהרנטי. השתדלתי לקצר. יכולתי להוסיף עוד תלי מלים של הסברים ודוגמאות בכל פסקה, ואני מקווה שעוד אעשה זאת בהמשך הדיון. שלשה צירים של אידאולוגיות/ערכים מסומנים בראשי התיבות אחוס"ל: הציר האמוני (אתאיסט- חילוני- מסורתי- דתי- חרדי) הציר הכלכלי חברתי (ליברטריאן - קפיטליסט- סוציאליסט - קומוניסט) הציר הלאומי (גלובליסט- ליברל- לאומן- פשיסט) וכן מסומנות שתי זהויות: העדה הוותק קימרלינג מזהה ששה שבטים בקרב היהודים בישראל: שניים מסומנים על פי הזהות העדתית (רוסים ואתיופים) שניים מסומנים על ציר האידאולוגיה האמונית (החרדים והד"ל) אחד על פי עדה ואמונה (מזרחיים מסורתיים) ואחד- שבט האחוסלים- המזוהה בעשורים הראשונים של המדינה עם עדה, ותק ואידאולוגיה חילונית ציונית (קימרלינג מודה שהסמך מיותרת כבר בזמנו, אדרבא בימינו אנו), אבל כבר בזמנו של קימרלינג הוא מזוהה יותר במעמדו החברתי (המעמד הבינוני הסוציולוגי) כאשר אני מריץ קדימה לזמננו, השבטים החרדי, המזרחי מסורתי הרוסי והד"ל עדיין מזוהים היטב, גם בדפוסי ההצבעה. האחוסלים מתאימים ברובם למה שנקרא היום המחנה הליברלי. אלה שמרגישים שגנבו להם את המדינה. אבל אין מפלגה אחת שמזוהה איתם. חלקם הגדול נדד בין יש עתיד לכחול לבן ברובם עדיין אשכנזים, אם כי מזרחיים מהמעמד הבינוני התרבו בקרבם. ברובם חילונים, אם כי גם דתיים לייט יש היום בקרבם. ותיקים, כבר לא סוציאליסטים, ועכשיו אני רואה שגם פחות לאומיים. בעיקר אלו עדיין אנשי המעמד הבינוני. מאז 2006 השבט הזה מפסיד בבחירות לברית הפוליטית בין השבטים המזרחי, החרדי והד"ל. המאבק על דמותה של המדינה מתחולל מאז הקמתה. הוא מתחולל על שלשת הצירים האידאולוגיים. על הציר האידאולוגי החברתי כלכלי (בין סוציאליזם לקפיטליזם) התחוללו הקרבות החד צדדיים ביותר, ולכן המאבק הזה חדל להיות עצים מזמן. בשנות השמונים פונתה גופתה של חברת העובדים משדה הקרב ומאז נרשמה רגיעה כאשר המחט נשארת באותה סביבה על הסקאלה. הדיבורים אולי הופכים ליותר ויותר קפיטליסטים, אבל ההתנהגות של הממשלה לא הפכה ליותר קפיטליסטית באופן משמעותי בעשורים האחרונים. על הציר האידאולוגי האמוני (בין חילוניות לדתיות, עד כמה יהודית תהיה המדינה) ממשיכים כל השנים להתחולל קרבות עצימים. הגזרה הזו תמיד חמה. הציר האידיאולוגי הלאומי בין גלובליזם לפאשיזם היה על אש בינונית רוב השנים, כי גבולות הגזרה של המאבק היו תחומים היטב. אבל מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית נפרצו גבולות הגזרה וזה הפך להיות שדה הקרב המרכזי והעצים ביותר. לכאורה קיימת זהות בין ערכים חילוניים וליברליים, ובין ערכים דתיים ושמרניים, אבל לדעתי הזהות הזו מתקיימת רק בקבוצות הקיצוניות: החרד"לים שהם חרדים ולאומנים קיצוניים ומולם בתמונת מראה ה"שמאלנים" הקיצוניים שהם אנטי דתיים וגלובליסטים. קימרלינג חיזק מאוד את דעתי שההכרח של המחנה הוא לפצל את השבט הגדול יותר - זה של המסורתיים- ולכרות ברית עם חלקו המתון על מנת להשתתף בשלטון דרך קבע. סביבי אני רואה לא מעט מזרחיים שאמנם שומרים על המסורת אבל גם מרגישים שייכים למעמד הביניים. אולי הצביעו ליכוד בעבר אבל בא להם להקיא מהליכוד הפופוליסטי דהיום. הם פוסחים על שני הסעפים- אולי לא מוכנים עדיין להצטרף לשבט הלבן אבל כבר לא מרגישים שייכים לגלגול הנוכחי הפריפריאלי של השבט המזרחי-מסורתי. הם מהווים חלק לא מבוטל מ"המרכז". כנראה הצביעו לגנץ כשנפרד מלפיד, ובסקרים עכשיו ודאי חלקם הגדול תומך בבנט ו/או איזנקוט. 2-3 מנדטים מתנדנדים הם המנדטים שקריטי לחזר אחריהם. הם אלו המכריעים את הבחירות. אבל לא לחזר אחריהם רק לקראת הבחירות אלא כל הזמן, למען ברית יציבה. נראה לי שנתניהו הפנים היטב את המסר של קימרלינג, הספר יצא בזמן פסק הזמן שלו מהפוליטיקה אחרי כישלונו ב 1999. הטריז שהוא הצליח לתקוע בין האחוסלים והמסורתיים אחרי שחזר הוא יסוד ההצלחה שלו מאז. שים לב כיצד הליכוד הפך מאז לאויבים עם התג "שמאלני" את האשכנזים החילונים הליברליים, ימניים ככל שיהיו. המאבק העצים ביותר כעת הוא גם בעיני המאבק החשוב ביותר. זה שעבורו אתה מוכן להקריב גזרות אחרות. אני חושב שהמשיחיים הם שוב (במהלך מארק טוויני של ההיסטוריה) הסכנה הגדולה ביותר למדינת ישראל ולעם היהודי. ואני לא אומר את זה מהיום. כדי לשבור את מה שאתה מכנה ברית ארבע הפינות המחנה הליברלי אינו יכול לשתף פעולה עם המשיחיים. הם היריב המר שחייבים למגר. אני לא אומר לשתף פעולה עם החרדים, אבל לדעתי הקרבות נגדם הם לא בעדיפות העליונה. לדעתי חובתו של המחנה הליברלי לשתף פעולה עם הגוונים המתונים בקשת המזרחית-מסורתית. אלו שמחזיקים גם בערכי המסורת היהודית וגם בערכי הליברליות המערבית. לא לנסות להמיר או להלחם בשונאי בג"ץ והיוע"משית, אלא לחבק את אלו שסולדים מהאגף הפופוליסטי בליכוד אבל הצביעו לו בכל זאת כי סלדו יותר, לדוגמה, מהמסרים האנטי דתיים במחנה הליברלי. יש למחנה הליברלי ערכים ומסרים שמקובלים על רוב אדיר בציבור, אבל הרוב הזה אינו משתקף בהפגנות נגד הממשלה, כי ערכים ומסרים אחרים מדירים מהן קבוצות ענקיות. ראה את המונוכרומטיות של המפגינים נגד הממשלה. הרי 70% מהציבור תומכים במסר של שוויון בנטל, ורוב תומכים בעסקת חטופים מלאה. גם למחאה נגד ההפיכה המשטרית היה רוב בציבור. אז למה בכל ההפגנות יש רק נציגים של השבט הלבן? איפה כל השאר שגם מזדהים עם המסרים הראשיים? כי הקפלניסטים עושים הכל כדי למחות בשם שבט אחד בלבד. כי שום לקח לא נלמד מהגולים העצמיים שהכניסו דודו טופז, תיקי דיין, עודד קוטלר ויאיר גרבוז, כל אחד בזמנו. כי שלטי "די לכיבוש" בהפגנות מנכסים אותן למיעוט ולא לרוב. מעשית- בלי לנצח באשכולות 6-7 (קרי פתח תקווה וראשון לציון) אי אפשר לנצח בבחירות. כדי לזכות ולהשאר בשלטון צריך לעשות ההיפך מדעתך. לא מלחמה אלא התפשרות ושיתוף פעולה. המסרים הליברליים אינם יכולים להיות אנטי דתיים ובכך להדיר מסורתיים מן המחנה. כדי לא להשאר עם תיאוקרטיה פשיסטית הולכת ומתגברת הליברלים חייבים להתפשר עם הדת והמסורת ולא להלחם בהן. המחנה החילוני ליברלי חייב להפנים שאסור שהשמאלנים האמיתיים יהיו הפנים שלו, כי הם מיעוט קטן שמייצר סלידה אוטומטית מכל המחנה. המסרים הליברליים אינם יכולים להיות אמפתיים לפלסטינים כי כך הם מדירים ימניים ליברליים. כן, יש כזה דבר. קח את יוסי כהן לדוגמה- הוא לא חילוני. בוגר בני עקיבא וישיבה שחזר בשאלה אבל נותר מסורתי. הוא מאוד בעד שוויון בנטל, אבל לא תוכל לשתף איתו פעולה אם המסרים שלך יהיו אנטי דתיים. כיוון שהמאבק החשוב והעצים ביותר על דמותה של המדינה הוא כרגע לא יהודית או דמוקרטית, אלא פשיסטית או ליברלית, אני חושב שצריך לגייס את כל הכוחות למאבק הזה על מנת להשיב את גבולות הגזרה של השיח הציוני למקומם. שאלות, מענות, טענות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענות ולא מענות אלא הערת אזהרה קטנה לגבי יוסי כהן שלדעתי (ולא רק) הולך ונבנה בתור כדור נוגד בחילה עבור מצביעי ליכוד לשעבר שאינם מרוצים מהאלטרנטיבות, ולאחר הבחירות ישתף פעולה עם הליכוד ובהחלט ייתכן שאפילו יצטרף אליו. עוד כשהיה ראש המוסד הראה במעשיו שהאתיקה הנתניהוהית-ליכודית בענייני "מתנות" משועי עולם תפורה לפי מידתו, וגם ההנמקה לפיה זה היה בהתאם לחוו"ד שקיבל מהיועץ המשפטי של המוסד מזכירה מאד את טענותיו של מנהיגנו הדגול. פרט פיקנטי: כמו נתניהו בתחילת דרכו, גם מר כהן סוחב איתו דבשת בענייני אישות. מכה קלה בכנף. לעצם השאלה מה הדרך האופטימלית להציל את המדינה אין לי מה להגיד. למעשה יש לי ספקות רציניים אם מדינה בה הקואליציה של היום צפויה לקבל לפחות 50 מנדטים היא בת הצלה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוועדה מאשרת היום שאותו יוסי כהן גנב עם נתניהו סוסים וצוללות כבר לפני יותר מעשור. איש כזה צריך להיות בכלא, לא בדרך לפוליטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקנות שהוועדה הוציאה אתמול צריכות להיות כותרת ראשית על עמוד שלם בצבע אדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הקשור לכנופיית נתניהו הדיו האדומה נגמרה מזמן. החדשות בתחום נכתבות בדיו מרגלים שמתפוגגת לאחר כיום וחצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו יודעים באיזה דיו אדומה נכתבות הפעולות של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יסמין לוי בהארץ מגבה את התחושה שלי שהערוצים לא נתנו את הבמה למסקנות הביניים המטלטלות של הועדה. נראה לי מקרה נוסף של ממותה במיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר מצטער שנתתי אותו בתור דוגמה, אבל אני מדבר על המיצוב שהוא עשה לעצמו. הוא אמר בפה מלא שהמפלגה שמתאימה לו היא הליכוד, אבל באותה נשימה הוא מבהיר שזה צריך להיות הליכוד בלי הח''כים הפופוליסטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תצטער, בסך הכל כתבתי הערת שוליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שאלות/טענות/מענות יש לי בלי סוף. אבל אני מסכים אתך בנקודה מרכזית אחת: הציר המרכזי של מלחמת האזרחים הוא הציר ליברלי-פאשיסטי. זה שאפילו אריק מתאר את חוג השלטון הישראלי (נתניהו-לוין-סמוט-בנגביר) כפאשיסטי מראה שהמצב באמת רע. ב. אני במצב קצת מוזר בו אני צריך לבקש את התיחסותך. אני לא מסכים עם חלק גדול מן ההערות וההארות שלך. בתגובותי כתבתי במה אני חולק. לפעמים, אתה לא כל כך מתיחס להשגות ורק חוזר על עמדתך ללא שינוי. זה יוצר דיון לא טוב, ללא מספיק דיאלוג ("דיאלוג הוא בדיוק כמו מונולוג, רק שבמונולוג אדם אחד מדבר עם עצמו ובדיאלוג שני אנשים מדברים עם עצמם". המורה לאנגלית, במערכון של שייקה אופיר). לכן בתגובה זו אחזור בתור התחלה, רק על שתי השגות שכבר העליתי בעבר. ג. "המחנה הליברלי. אלה שמרגישים שגנבו להם את המדינה" - התאור הזה כל כך רחוק מהמציאות עד שהוא מעמיד את כל ההמשך על בלימה. אייל ברקוביץ זה ליברלי? בחייך (פאשיסט לא פחות מישראל כ"ץ). גם החלק השני הוא תיאור חלקי שאסור לבנות עליו תיזות. ראשית, בגוף ראשון, ביוגרפית איני שייך כלל לדור המדינה ואף אחד לא לקח ממני שום דבר. ויש עוד רבים כמוני. שנית, הדיבור הזה של "לקחו לנו את המדינה" קיים במחאה. אבל בהיותי בן גילם של אנשי דור המדינה, אני יכול לשוחח איתם בהבנה רבה מאד. הרבה פעמים, בשיחה עם אנשי "לקחו לי", אתה מבין מהר מאד שמאחורי הביטוי הזה ומאחרי המחאה נגד המהפיכה המשפטית מסתתר משהו אחר לגמרי. האנשים האלו אומרים שהם כבר בגיל כזה שאינם יכולים לברוח מכאן. הם מושקעים כאן. הרכוש והפנסיה שלהם כאן ואלטרנטיבת ההגירה עבורם משמעותה חיים של פליטים ונזקקים חסרי כל. אני עצמי, חסיד קטן מאד של המערכת המשפטית כאן, אבל עדיין מקווה שהיא תגן באופן כלשהו על הזכויות שצברנו כאן ותמנע את הלאמתם לצרכי ההתנחלות או ההתחרדות. ד. "לשתף פעולה עם הגוונים המתונים בקשת המזרחית-מסורתית" - גם נקודה זו כמו קודמתה אינה קרדינלית בויכוח בינינו. יש לי המון מה להגיד על הפרשנות שלך לקימרלינג ולאחוסלים. אך לכך יקצר המצע בתגובה זו. אסתפק ברמיזא כי המציאות משתנה אצלנו במהירות ובמובנים רבים קימרלינג הוא כבר אנכרוניסטי. אם נתמקד בעניין עצמו, אני חושב שיש לך איזושהי אידיאה-פיקס בעניין המסורתיים שמתבטאת גם בהגדרה שלך של הקבוצה הזו. המסורתיים שלך הם סוג מסויים של מזרחים מצביעי ש"ס, שלא לובשים ציצית. מצביעי בנט אינם מסורתיים? יש במחננו גם שומרי תרי"ג. ורבים מאד מאלו שכינית "שמאלנים אמיתיים" הם גם מסורתיים (בורג ה"צעיר" למשל). מאי נפקא מינא מסורתיים? מלבד העובדה שכחילוני אני מרגיש מגוחך לעסוק ברזולוציות של דתיות, מבחינה פוליטית של ניצחון על ברית ארבעת הפינות, קבוצת המסורתיים שלך היא קבוצה ריקה. במקומה אני מציע את קבוצת הא-פוליטיים. אותה קבוצה של חולות נודדים שאינם משתייכים לאחד משני המחנות האידיאולוגיים וכאן יש הרבה יותר מ2-3 מנדטים. וכן, רובם ככולם תוכל לתאר כמסורתיים. ודוק, העניין של לזכות בקולם של הא-פוליטיים הרבה יותר מורכב ורב פנים מאשר זכייה בקולות המסורתיים (שאליבא דאריק, כל מה שנדרש זה ל"הצניע" חלקים מן הדת שלנו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער שלא התייחסתי להשגותיך. להתייחס אליהן ברצינות ידרוש ממני יותר משאבים ממה שאני מסוגל לגייס כעת. אני קורא בתשומת לב את מה שאתה כותב, ורוצה להגיב, אבל רוחב היריעה שאני צריך לפתוח כדי להגיב כראוי הוא מעבר ליכולותי כרגע. נסתפק בינתיים בזה שאנחנו מסכימים מהו המאבק המרכזי, ובקווים גסים מאוד בין מי למי הוא מתנהל. אני מסכים שהמציאות משתנה במהירות, ויש דברים שקימרלינג כתב שהם כבר אנכרוניסטים. לעניין המסורתיים- זו הקבוצה הגדולה ביותר בקרב היהודים בישראל. 40% אומרת הלמ"ס (על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה). לא ניתן לשייך אותם למפלגה בודדת. כשאתה מדבר על ה"א פוליטיים" מה שמפריע לי הוא שאתה כאילו מפשיט אותם מהערכים שהם מחזיקים בהם. הרי יש להם ערכים, והם מנסים לבטא אותם בהצבעה שלהם. אבל בוא נוותר על ההגדרות ונשאר עם העקרונות המעשיים: אני מחפש לשכנע שהמסרים השמאלניים (די לכיבוש) והאנטי דתיים (מנשקי קמעות) מדירים קבוצה עצומה מהגוש הליברלי, למרות שהם מסכימים עם כמה מהמסרים המרכזיים של המחאות נגד הממשלה. תסכים איתי שהמגוון של המשתתפים במחאות היה יכול להיות גדול דרסטית אילו הן היו מתמקדות במסרים שבקונצנזוס הציוני ומוותרות על מסרים אנטי דתיים ודאגה לגורל הפלסטינים? כלומר שאם הפנים של הגוש הליברלי לא היו דווקא אלו של המיעוט (גם בתוכו) האתאיסטי והגלובליסטי (שמאמץ את ערכי המערב על קרבם וכרעיהם) הוא היה זוכה לתמיכה לא מסוייגת בקרב ציבור גדול בהרבה? כשאתה שואל מצביעים לקואליציה בבחירות האחרונות אם הם מרוצים מהמצב הקיים - אם הם עונים לך "כן", אפשר לסיים את השיחה. אבל חלק גדול מהם יגיד לך "לא". איתם צריך לדבר. עם מצביעי קואליציה לשעבר, לא עם מצביעי אופוזיציה שהם כבר במחנה שלך. ואיתם צריך להקים ברית שתחזיק מעבר למערכת בחירות אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK, באופן קצת מפתיע, אני חושב, תשובתי תהיה קצת דומה לשלך. אני פשוט תחת ההשפעה של קריאת כתבת הארץ על דוד זיני. הדברים ממלאים את ליבי בייאוש. ידעתי שראש השב"כ המיועד מגיע ממשפחה כהניסטית. אבל מן הכתבה עולה שמדובר בדבר עוד יותר גרוע: האנשים האלו הם סיקריקים ואדם כזה עומד להתמנות לראש השב"כ. יותר מזה, כנראה שבלחץ משפחת נתניהו והלובי המתנחל, איש כזה הגיע לדרגת אלוף ויושב במטכ"ל צה"ל. יותר ויותר עולה בלב המחשבה, גם לנוכח אזלת היד וחוסר היכולת של הייצוג הפוליטי של הגוש הליברלי בישראל (המונה לכל היותר 25% מן הציבור היהודי) שהרכבת כבר נעה והדבר הנכון לעשות הוא לא מחאה אלא קידום ההגירה מרצון של השבט הליברלי בטרם יהיה מאוחר מדי. אני יודע שאובייקטיבית זה אינו המצב, אבל חוסר היכולת להקים מרכז פוליטי ליברלי אחוד, מעורר פסימיזם. לנוכח חוסר הרצון להתקיים של הגוש הפוליטי הזה, השאלה של זהות בעלי הברית הפוטנציאליים, אם מדובר במסורתיים או בא-פוליטיים היא משנית. ועוד מילה על הא-פוליטיים. מה שמגדיר את הקבוצה הזו הוא שהיא אינה מונחית ערכים. הכיוון שם יותר פרגמאטי ואופורטוניסטי. אני לא חושב שהם תומכים בערכים ליבראליים. המינוח הנכון הוא הסכמה בשתיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה להבין את חומרת הדברים אני מציע את הראיון בהארץ עם יאיר ליטמן נהוראי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל מה שנהוראי אומר זה בדיוק מה שאני טוען, אחת לאחת. ''אנחנו חייבים להבין שאנחנו מגזר ולדרוש שוויון זכויות. לנצל את הפוליטיקה הסקטוריאלית לטובתנו. כמו החרדים.''. אני לא מציע מלחמה בדת. אני מציע התנגדות לא אלימה כדי שהמגזר שלנו יוכל לחיות לפי ערכיו. אם לחרדים מותר לומר ''נמות ולא נתגייס'', גם לנו מותר לומר ''נמות ולא נתגייס לצבא של בנגביר, סמוטריץ ודוד זיני''. והזמן לומר זאת, זה עכשיו. רגע לפני שהצבא הזה קם. וזה גם הזמן לומר שאם ישונה חוק הגיוס, נפסיק להתגייס. אם האופוזיציה היתה מספיק אמיצה לומר זאת, כל הדיון על חוק ההשתמטות היה חדל וצונח לתהום השכחה , ביחד עם אדלשטיין, ביסמוט ודומיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד דבר. מי שבעצם פועל לפי שיטתך הוא נתניהו. ההבדל בין הסיקריקים לבין סמוטריץ וסטרוק, הוא שהם אינם נוכלים וגונבי דעת. הם אומרים את תוכניתם בגלוי. אני מבין שערכיהם אינם הערכים שלך וגם לא של כל הדתיים, אבל לשיטתו נתניהו אומר: החילונים רוצים להכניס אותי לכלא ולכן אין לי ברירה אלא לכרות ברית עם סמוטריץ ובנגביר ולהתחשב בערכים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת סיקריקים - כן, ההיסטוריה מתחרזת. ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר הצליחו לחולל שינויים מרחיקי לכת עוד מעמדה אופוזיציונית. לצערי הימין החילוני לא הבין את משמעות הברית שלו עם המשיחיים. ראה את הפתיל שלי עם דב עוד מ 2007. אבל המסקנה שלי הפוכה משלך- אולי דווקא עכשיו, כשהם בשיא כוחם האלקטורלי והם מרגישים בטוחים להצהיר את האידאולוגיה שלהם בגלוי (סטרוק) זו דווקא ההזדמנות להראות לציבור את הסכנה הגלומה בהם לעתיד המדינה. אחרי שהם מובילים את מדיניות הממשלה בעניין התמשכות הלחימה על חשבון החטופים, שמייצרת חיכוך כבד עם הערכים של רוב הציבור1, זו ההזדמנות להחזיר את האידאולוגיה שלהם לשוליים. ראה את הירידה של סמוטריץ' בסקרים. לדעתי בן גביר מצליח יחסית לשמור על כוחו רק כי הוא מצליח להסיט את הדיון מהערכים המשיחיים אל הלאומניים. אבל אני לא רואה הבדל בין סטרוק לסון הר מלך. ______ 1 האירוניה היא שדווקא בסוגיית החטופים אני לא מסכים עם המחאה, אבל זה הקרדום הטוב ביותר לחפור בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שליחת התנגדות לועדת גרוניס, בעניין זיני: https://no-zini.base44.app/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה עם מינוי אדם ששואף להחזיר את המלוכה לישראל בתור מגן הדמוקרטיה? ומה הבעיה עם מינוי מי שהרג תינוקות ה"עמלקים" הוא מצווה בשבילו על המוסד עם המון אפשרויות לעשות את זה? סתם חמוצים. כרגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אם הבנתי נכון, אז אתה טוען שהמאבק המרכזי בישראל הוא בין ליברליזם לפשיזם. וכדי לנצח במאבק המאסף הזה הרי שעל המחנה הליברלי לכרות ברית עם הזרם המתון של ה׳מזרחיים-מסורתיים׳, וזאת על ידי הימנעות ממסרים אנטי-דתיים ופרו-פלסטיניים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה בפועל. לדעתי יש רק סכנה קיומית ממשית אחת למדינת ישראל, והיא מצד החרד''לים. כדי להציל את המדינה חיבת להתקיים ברית פוליטית שמדירה אותם מהקואליציה ומחזירה אותם לשוליים אליהן הם שייכים. אני מאמין שהקואליציה הנוכחית תפסיד בבחירות הקרובות, אבל אסור שהקואליציה הבאה תחזור על המשגים של ממשלת השינוי. חייבת לקום ברית ציונית אלטרנטיבית לברית הנוכחית שתחזיר את גבולות הלגיטימיות למקומם הקודם ותכריז באופן ברור שהמשיחיים הכהניסטים הם מחוץ לגבול. ברית כזו חייבת להיות עם השבט המזרחי-מסורתי, כשהיא מוציאה את הטריז שנתניהו תקע בין החילוניים למסורתיים ותוקעת אותו מחדש ''ימינה'' משם, בתוך השבט המסורתי- מאמצת את הצד המתון ומדירה את הצד הקיצוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם החרדים הם סכנה קיומית1. אם הקואליציה הבאה לא תסדיר לדורות את מעמדם והצטרפותם לנטל הבטחון - וחשוב מזה, לשוק העבודה והורדת גיל הפטור ל-18 - אפשר לארוז פה את הפקלאות ולחפש מקום אחר. אין היתכנות כלכלית\חברתית לשום סידור אחר. 1 נאמר כאן כבר יותר מעשור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי דווקא להפך: להגיד לשוטרים שהקואליציה הבאה תשים מישהו נורמלי יותר במשרד. להגיד את זה לקצינים. להגיד את זה לכל מי שפוגשים. לנהל רשימות שחורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויאיר גולן כבר אמרבדיוק את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים הם נטל מתמשך. העובדה היא שהצלחנו לסחוב אותם על הגב ולצמוח. זה עלול להיות איום קיומי בעוד 10-20 שנה, אבל לדעתי זה מסוג המערכות שמתקנות את עצמן ולא נכנסות לסחרור. כשהעומס גדול מדי ננקטים צעדים להקטין אותו. לדעתי לא סכנה אמיתית לקיום המדינה. החרד"לים, לעומתם, הם קבוצה אידאולוגית מאוד ורדיקלית מאוד שפועלת לשינוי המדינה מבפנים. כבר עכשיו שלשה מ 12 השופטים בעליון שייכים לציונות הדתית, ואת חברי הכנסת מהציונות הדתית מניתי. כבר היום המשיחיים מכוונים את פעולות הממשלה באופן שעלול להיות הרסני ליחסי החוץ ולכלכלה שלנו. המינוי של האלוף זיני הוא עוד לבנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתימטיקה יותר חזקה מכל ההשערות האלה. האיום הקיומי הוא כבר היום (לשיטתי הם חלק ממה שאיפשר גם את ההפיכה המשטרית ואת מחדל ה-7 באוקטובר, אז על אחת כמה וכמה). הנטל הכלכלי הוא כבר עשרות מיליארדים בדנה, וזה מסוג הדברים שאתה רק בדיליי של האקספוננט - עכשיו 50% מתלמידי כיתה א' בירושלים הם חרדים, אבל זה אומר שבעוד עשור אלה 50% של אזרחים לא עובדים. ממש עכשיו זה אולי ההזדמנות האחרונה להזיז את הכיוון של הוקטור הזה. בעוד עשור כשהם יהיו 25 מנדטים ולא 18, זה כבר יהיה חסר סיכוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים לא מעוניינים לשנות את המדינה, הם רק רוצים שהמדינה לא תשנה אותם. המשיחיים בדיוק ההיפך- יש להם חזון לדמותה של המדינה. כולנו מבחינתם פיונים בתכנית האלוהית שהם השליחים לקידומה על פני אדמות. השינויים שהם הצליחו כבר לחולל בדרכה של המדינה עוד מעמדה אופוזיציונית, החל בפעולות היחיד של ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר, הרי הם אדירים. בעשורים האחרונים הם משתלטים על עוד ועוד מוקדי כח מבפנים, וכעת בשיא כוחם האלקטורלי, ועם ראש ממשלה שיש לו דברים אחרים על הראש, הם משפיעים על דרכה של המדינה יותר מתמיד. כדי להבין את היעדים לעומקם אל תסתכל על בן גביר, שמשחק את המשחק הפוליטי כדי לצבור תומכים שבכלל לא קולטים את הכיוון. תסתכל על סטרוק שאומרת את הדברים ללא כחל ושרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שעדיין קיים כאן בעמק - היום 2025 - השבט הזה, השבט ה׳מזרחי-מסורתי׳. אם אנחנו מדברים על אותם אנשים שהם מסורתיים כי הם מזרחיים. כמדומני שזה דור שחצה את גיל ה+80. אני כן יכול להעיד מנקודת מבט של בני גילי (שנות ה-70) שזוכרים את דור ׳המזרחיים-מסורתיים׳ כדמויות צבעונית בסאלח שבתי. אדם בין שהוא מסורתי ובין שהוא מזרחי יכול להנשא למזרחי/ת מסורתי/ת או אשכנזי/ת מסורתי/ת. פועל יוצא שהדור הבא לאחר השבט המזרחי-מסורתי, דורנו, הוא לא בהכרח מסורתי ולא בהכרח מזרחי/אשכנזי. בני ה+20, הדור הבא, הם לא אשכנזים ולא מזרחיים, והם לא ׳מסורתיים׳, הם ׳דתיים׳ בדרכם גם אם הם נוסעים בשבת ועושים קעקועים ואומרים לך ׳אחי׳ או ׳אח שלי׳. מכאן אני מטיל ספק בניסיון לפנות שבט הלא קיים הזה, וגם אם הוא שומע, הוא לא יקשיב. ואם אתה פונה לבני דורי, הם כבר החליטו מה להצביע. מי שהצביע לאב״ג כבר לא יזוז יותר שמאלה ; החרדי ימשיך להצביע לרבותיו על רקע מלחמת עולם התורה ; הליכודיניקים/ביביסטים שכבר עברו עם ביבי כמה וכמה מערכות בחירות, לא הם שישנו את דעתם ; מי שהצביע למרץ או לעבודה - ליברלים - אין שום סיבה שהוא יערוק צד לאזור הקואליציה, אלא אם כן הוא הולך לנקום בערבים בקלפי; מי שהצביע יש עתיד, הוא האחרון שיערוק לצד ׳הפשיסטי׳ וסביר להניח שהוא יצביע לליברמן או לליברלים שהיא הבחירה הנכונה מלכתחילה עבור מי שמבקש להתייחס לקבוצה הליברלית ולא הליברמנית. אפשר להניח שלפיד וגנץ בסכנה והם חייבים להתאחד עם בנט או עם ליברמן כדי לא לאבד מנדטים שגם ככה קשה לשמור אותם במציאות הישראלית הלא הכי יציבה. אני חושב שרק הסקרים שיהיו צמודים למועד הבחירות יתנו תמונה יותר נכונה על המציאות הפוליטית. ״אני מאמין שהקואליציה הנוכחית תפסיד בבחירות הקרובות״ > מה היא מפת המנדטים הבאה לשיטתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות: - לשוויצרי העני יש רשת ביטחון סוציאלית שהמטרה שלה זה העמדתו על הרגליים, הכשרתו והכנסתו לשוק העבודה. - לישראלי העני יש רשתות פוליטיות וחברתיות מסועפות ובמימון ממשלתי שכל מטרתן זה לתקוע את העני ואת ילדיו כמה שיותר עמוק במסלול של חינוך לבורות, חינוך לעוני, פרופוגנדה של המגזר במסגרת הלימודים וטיפוח הנאמנות להנהגת המגזר. הנהגה שהאינטרס שלה הוא להשאיר את העני ואת ילדיו בתחתית, כדי להמשיך לגרוף את הקול שלו בקלפי (ואת הכסף/כוח/כאבוד לכיס האישי של חברי ההנהגה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שהבאת מויקי מציב בראש הרשימה מדינות בהן השונות האתנית קטנה. ניסיתי לחפש רשימה דומה ממוינת לפי השונות הגנטית וגם שוחחתי קצת עם דיפסיק על הנושא, אבל לא ממש הגעתי לתוצאה משביעת רצון. הנה הסיכום של דיפסיק (פתק לעצמי: למצוא שם סביר לדבר הזה. "חולה עמוק" לא נשמע טוב. הממ. גרון עמוק?) שבדק כמה עשרות מקורות: While the search results do not directly address the correlation between ethnic/genetic homogeneity and economic mobility, they suggest that factors like immigration, discrimination, and inequality of opportunity play significant roles in shaping mobility. Ethnically diverse societies may face challenges in achieving high mobility due to barriers faced by minority groups, but targeted policies can mitigate these effects. Further research would be needed to explore the direct relationship between ethnic/genetic homogeneity and economic mobility. כצפוי, (לצערי. בעלי עודף זמן פנוי יכולים להציץ בפתיל שנפתח בערך ב-תגובה 368021) תפוח האדמה הלוהט הזה עוד לא התקרר מספיק, אבל אין לי ספק שבעזרת הדורות הבאים של בינה מ. נדע קצת יותר. למרות הניק הזמני שנטלתי ברצוני להבהיר: 1. אני לא טוען שאני יודע את התשובה. 2. גם אם יש מתאם ייתכן שהגנטיקה אינה הגורם הישיר אלא מתווך (למשל: הסתגרות חברתית בקבוצות קטנות בהתאם לארץ המקור וכד'). האפשרות הזאת מדגימה גם משהו שאמרתי באותו פתיל (או במקום אחר, הפתיל ארוך מדי כדי שאבדוק ועדיין אי אפשר לשאול את דיפסיק...) לגבי הטעם בעריכת מחקרים כאלה. זה יכול להיות נימוק נוסף לאלה שכבר קיימים לעידוד אוכלוסיות שונות ל"התערבב" זו בזו במקום להסתגר בסביבה הטבעית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? קנדה, הולנד, בלגיה ואוסטרליה נמצאות הרבה לפני מצרים, גואטמלה, פקיסטן ותוניס. אני לא בטוח שיש קשר בין שונות אתנית למוביליות חברתית. ז״א, אולי יש קשר במדינות מסויימות בהן קבוצות אתניות מסויימות סובלות ספציפיות מחוסר מוביליות מובהק, כמו הקאסטות הנמוכות בהודו, הצוענים באירופה או הבדואים בישראל, אבל זה נראה לי דיון אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אני לא יודע אם יש מתאם, אבל גם אם יש ודאי שהוא לא מושלם, כך שאלמנטים תרבותיים ופוליטיים וגם רמה כלכלית כללית (מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן משאבים גדולים יותר לטובת צמצום הפערים) ודאי תורמים חלק נכבד. כפי שאומר דיפסיק: דרושים מחקרים נוספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן משאבים גדולים יותר לטובת צמצום הפערים'' - למיטב הבנתי זה הפוך, מדינות הופכות לעשירות בזכות צמצום הפערים. ההשקעה הדרושה לצמצום פערים היא לא מוחלטת אלא יחסית לעושר של המדינה (רוב ההשקעה היא משכורות של עובדים מקומיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מן הסתם הדדי. שילוב מועיל כלכלית, וכלכלה טובה מאפשרת להשקיע יותר בחינוך טוב לכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סינתזה (כולם צודקים): מדינות נהיות עשירות יותר מכל מיני סיבות. סיבה אחת היא הון אנושי (והשקעה בו). זה לא סותר את זה שיש גם אפשרויות אחרות. לדוגמה: גם שוויץ וגם ערב הסעודית הן מדינות עשירות, אבל הן עשירות מסיבות שונות (ועשירות במדדים שונים. אם מסתכלים רק על GDP, ערב הסעודית מרשימה. אם מסתכלים על GDP per capita, אז פחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהערה כללית לגבי המחקר בקישור - הם השתמשו בכותרת ״מוביליות חברתית״, אבל בהתייחס למתדולוגיה המפורטת, אולי המדד הוא בעצם עד כמה מדינה כלשהי היא מדינת רווחה? שזה אולי קצת דומה אבל לאו דווקא זהה. לא יודע, סתם מעלה כתהייה. לדעתי במדינות עניות, בד״כ, רוב התושבים (למעט שכבה מצומצמת של פוליטיקאים ומאפיונרים) עובדים בעבודות צווארון כחול והבדלי השכר ורמת החיים בין התושבים הם לא מאד גדולים. בעצם, הכלכלה של המדינה היא די חדגונית, ולא ממש מהווה פלטפורמה ראויה למוביליות כזו או אחרת, ככה שגם אם קיימת הומוגניות אתנית, זה לא משנה בהרבה. במדינות שהן יחסית עשירות וגם יחסית הומוגניות, כנראה שיש לעשירים יותר נכונות לחלוק את עושרם (מס הכנסה פרוגרסיבי בשיעור גבוה, תשלום משכורות הוגנות לעובדים), כדי שכלל התושבים (שדומים להם במראה, בתרבות, בערכים) יוכלו ליהנות משירותי בריאות, חינוך וכו ברמה גבוהה. יכול להיות שכתוצר לוואי יזכו גם העשירים לחיות במדינה מתוקתקת יותר, בטוחה יותר וכו, ככה שזה לא חייב לנבוע בהכרח מאלטרואיזם טהור. לעומת זאת, במדינות עשירות ופחות הומוגניות (לדוגמא ארה״ב), כנראה שלעשירים יש פחות נכונות לחלוק את עושרם עם כלל התושבים (שנתפסים בעיניהם כפחות דומים להם בממוצע). עם זאת, עדיין מדובר במדינה עשירה עם כלכלה מאד מפותחת, ככה שמידה מסויימת של מוביליות בכל זאת קיימת. כמובן, שהדברים נקבעים בתהליכים תרבותיים ופוליטיים שמתרחשים במדינות שונות לאורך תקופות זמן ארוכות, ובד״כ לא כאיזשהי גחמה רגעית לכיוון כזה או אחר, ככה שמדינות שנעשות קצת פחות הומוגניות בעקבות זרם הגירה, יכולות עדיין להחזיק בתרבות ותשתית כלכלית שמאפשרים יותר מוביליות. בכל אופן, אני נוטה לחשוב שפרמטר ההומגניות האתנית כן משחק תפקיד משמעותי במשוואה, אבל יהיה מעניין להיתקל באיזשהו מחקר מבוסס בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כהערה כללית לגבי המחקר בקישור..." אתה מתכוון לקישור מויקיפדיה כאן? לא נכנסתי לפרטים, בהחלט יכול להיות שאתה צודק (מה שמגדיל את אי ההבנה שלי בקשר למקום הגבוה בו ארה"ב נמצאת). "בעצם, הכלכלה של המדינה היא די חדגונית, ולא ממש מהווה פלטפורמה ראויה למוביליות כזו או אחרת" - אני לא חושב שזה נכון, למיטב הבנתי יש כלכלות שהצליחו לצמוח מכלכלות עניות לעשירות בעזרת השקעה במוביליות חברתית (קוריאה, סינגפור, ישראל) גם בלי יותר מידי משאבים. "במדינות שהן יחסית עשירות וגם יחסית הומוגניות, כנראה שיש לעשירים יותר נכונות לחלוק את עושרם..." אולי (מן הסתם זה גם פקטור של דת וערכים) אבל זה נתינה לצדקה ולא השקעה במוביליות חברתית. "...במדינות עשירות ופחות הומוגניות..." אני לא חושב שההומוגניות לשמה בהכרח משחקת במשחק הזה. ז"א, במדינה שיש בה ערכים של בידול אתני, בוודאי שאנשים במחזיקים בערכים האלה לא ירצו להשקיע במוביליות חברתית של אנשים מאתנוס שונה (למשל, הודו). במדינה בה עולם הערכים הוא של קואליציה של קהילות/שבטים/שטעטלים שמזחקות משחק סכום אפס ביניהם אנשים ירצו להשקיע בשבט שלהם לפני שבטים אחרים (נראה לי שעל זה מדבר אביב בקשר לישראל). במילים אחרות, זה נכון בתלות בעולם הערכים הנהוג במדינה עליה אנחנו מדברים. אני חושב שאי ההשקעה של האמריקאים במוביליות חברתית נובע מסיבות אחרות (שילוב של עולם ערכים אינדיבידואליסטי בו אדם לאדם זאת וכל המשחקים הם משחקי סכום אפס ועולם ערכים דתי בו אלוהים גומל לצדיקים במהלך חייהם בעזרת מזומנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה הקישור שהתכוונתי אליו. דיברתי על מדינות עניות בד״כ. יכול להיות שקוריאה, סינגפור וישראל הן דוגמאות למדינות שהיו עניות והצליחו להפוך לעשירות באמצעות השקעה במוביליות חברתית. לא ניסיתי לטעון שמקרים כאלה לא קיימים, אלא שבמצב נתון בו מדינה היא ענייה, אז כנראה שאין בנמצא יותר מדי אופציות תעסוקתיות שיאפשרו מוביליות (לא נראה לי שבניקרגוואה או וייטנאם יש הרבה חברות הייטק). כשדיברתי על נכונות של עשירים לחלוק את עושרם לא כיוונתי לנתינה לצדקה, אלא לבעיקר עד כמה מדיניות ממשלתית שנוטה שמאלה מבחינה כלכלית (מיסוי גבוה בעבור תשתיות ושירותים ציבוריים ברמה גבוהה יותר) תצליח להיות דומיננטית ומקובלת על חלקים מספיק גדולים בציבור (או על חלקים קטנים ומשפיעים - עשירים). לגבי הנקודה הרביעית - תוספות מעניינות. יכול להיות שאתה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשירים שתורמים למשל מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת משפיעים - יש לקוות - על מוביליות חברתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי יותר סקאלאבילי - בישראל שכר הלימוד באוניברסיטאות מובילות נמוך להפתיע (כרבע) מהמקבילות בארה"ב למשל. זה נראה לי הרבה יותר משפיע מכמה עשירים שישפיעו על 2 אחוז מהסטודנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול אתה צודק אבל סטודנטים רבים בארה"ב מקבלים מלגות שחלק לא מבוטל מהן ממומן ע"י אגודות של ידידי אוניברסיטאות (שרובם בוגרי אותן אוניברסיטאות) כך שמדובר על הרבה יותר משני אחוז מסטודנטים. גם סבסוד ממלכתי של ההשכלה הגבוהה תלוי ברמה הכלכלית של המדינה, כך שהעשירים תורמים גם לזה דרך המיסים שהם משלמים, לפחות באותן מדינות בהן הם משלמים מיסים גבוהים, הסקנדינביות למשל. בארה"ב זה יכול להתבטא בהלוואות נוחות (יחסית, אני מכיר את הטענות נגד אבל רובן לא ממש שייך ל STEM שהוא החלק המעניין לצורך פתיל זה) ואם יש נשיא חביב לפעמים הן הופכות למתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרושם הכללי שקיבלתי מארה''ב, גם משיחות עם אנשים, שהרוב הגדול של הסטודנטים לא מקבל מלגות ובעקרון מי שרוצה ללמוד תואר ראשון מאוניברסיטה טובה צריך להוציא לפחות מאה אלף דולר, לפעמים מאה וחמישים. מן הידועות שחלק מהם עושים זאת על ידי הלוואות ארוכות טווח, שלוקח להם עשורים להחזיר. וחלק משמעותי אחר מהם עושים זאת עם כסף מהבית, שזה הכי אנטי-מוביליות. אגב, למי שיש כסף כזה גם ללימודי תיכון ויסודי, יש בתי ספר פרטיים שיתנו תמורה טובה עבור כסף טוב. כשהייתי ברילוקיישן והיו לי הרבה שיחות עם ישראלים על מחירים, תמיד כולם מדגישים כמה זול לקנות שם רכב ולתדלק אותו (שזה נכון). אבל הטיעון הנגדי היה שחינוך טוב עולה כמעט כמו דירה (של אז) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שרבים מהקוראים מכירים, אבל בכל זאת זו קריאה מעניינת. Illusory truth effect הוא הנטיה להאמין באמיתות מידע כוזב לאחר חשיפות חוזרות ונשנות למידע. האפקט מתקיים גם במקרים בהם הנבדק מודע מלכתחילה לכך שהמידע כוזב, או מודע לכך שהמקור מפוקפק. מאמר ב psychology today כולל המלצות להתמודדות עם התופעה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי (הה) שזה מה שכהנמן וטברסקי(?) כינו "ניראות", ומה שפוליטיקאים אופורטוניסטים יודעים מזמן: חזור על דבר השקר לעתים קרובות מספיק, והוא יהפוך להיות האמת. את העצה "A good way to survive in a “post-truth world,” say researchers, is to become your own fact checker" די קשה ליישם, ומה שיותר מטריד הוא שגם הגב. בינה לא בהכרח תעזור, לפחות בעתיד הקרוב, בו היא צפויה לסבול מאותם כשלים מאחר שהאימון שלה נעשה ע"י בני אדם. יהיה מעניין לראות איך ומתי היא תצליח להשתחרר מהכבלים האלה, אולי יהיה איזה מיזם אוניברסלי שיגיד לגב' בינה (ליתר דיוק: לקונסורציום של התוכנות המובילות) משהו בנוסח "עברי בבקשה על כל הקלט שהצגנו בפנייך וכל מה שלמדת מאז, בני מכל המידע תמונת עולם עם מינימום סתירות פנימיות, והעניקי ל"עובדות" חדשות ערך אמת לפי מידת התאמתן לאותה תמונה, והשתמשי בערך הזה גם כדי לשקלל את עדכון הפרמטרים שלך בקשר לאותן "עובדות". האם כך תצליח האנושות להתגבר בהדרגה על סינדרום ה-GIGO או שסיכויי ההצלחה הם כמו אלה של הברון מיכנהאוזן שמושך בשערות ראשו כדי להחלץ מהביצה? כרגיל, אין לי מושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני משער שמודלים עתידיים יהיו חייבים להתאמן באופן דומה למה שתארת לאור הכמות הגדולה אקספוננציאלית של גארבג'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי בינה מלאכותית לא סובלת מאותו כשל של חזרתיות על שקרים. ליתר דיוק, ברור שמודל pretrained על next token prediction ישלים את הפרומט "מתוך המוח בני אדם משתמשים" עם ההמשך "ב 10%". אבל המודל "יודע" שזה מיתוס וכל מודל instruction tuned מודרני יסביר לך זאת עם כל פרומט שהוא. זה נכון גם ב inference time, ולמודלים שמחפשים ברשת. למשל בדקתי את זה עם gpt4o על שקר ה border czar עם קמילה הריס שהופץ פה באתר. כל זה בהנחת קיומו של מקור אמין המתאר את העובדות הנכונות. בעיות הלוסינציה הן הרבה יותר טיפוסיות במקרים ש*אין* מידע סותר ו/או יש מעט מדי דוגמאות רלבנטיות לשני הכיוונים. כדוגמא, בדקתי עם gpt4o את עניין הציטוט "הכי טוב שהערבים ישלטו פה" של הרב לנדו (אין מקור לכך, זה פייק כמעט בודאות). gpt4o טען שכן נאמר. חזרה למאמר - בהקשר של עצות התחברתי יותר ל truth sandwich ו prebunking |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |