מהו לדעתך הגורם העיקרי להצלחה בחיים? 1577
גנטיקה 29 8%
היוולדות למעמד החברתי הנכון 82 21%
חינוך 50 13%
כוח רצון, השקעה והתמדה 143 37%
מזל 54 14%
תזמון מוצלח בהנפקת האתר 27 7%

385 הצבעות עד כה
פרסום תגובה לסקר

הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הצבעתי ראשונה! 164407
האם זה אומר שזה שהצביע שניה אחריי צדק, והתשובה הנכונה היא "מזל"?
164408
If social classes weren't paramount, my dear boy, why, we wouldn't have social classes to begin with.

(נא לדמיין את המשפט הנ"ל, נאמר בטון מתנשא על ידי אציל בריטי.)
הא! 164409
כאילו שאני הולך לגלות לכם.
לא מספרים את זה ככה. 164437
אמור

יש שני עקרונות עיקריים להצלחה בחיים:
1) אל תגלה לכולם את כל מה שאתה יודע.
לא מספרים את זה ככה. 164543
משונה — בדיוק לאחרונה ראיתי את החידוד הזה בהודעת יציאה של אדם מסויים ב-IRC.

האמנם צירוף מקרים?
אין לי אחות ב-IRC. 164573
צירוף מקרים סביר. זו בדיחה עם זקן ארוך למדי.
בהחלט מזל. 164416
עם המזל הנכון, כל אדם יכול להשיג את מה שנתפס בעיניו כהצלחה בחיים.
בכלל, עם המזל הנכון אפשר לקבל כל אחת מהאופציות שניתנו בסקר הנ"ל. (-;

כל השאר אינם בדיוק קשורים להצלחה בחיים.
אני (הגורם להצלחה) 164427
הכל תלוי בך עצמך.
אם אתה חושב שהצלחת- אכן הצלחת.

ידוע הסיפור על ר' זושא מאניפולי, שהיה כל ימיו בעל חוליים וייסורים.
באו אליו שני חסידים בהוראת המגיד ממזריטש ובקשו לדעת כיצד יכול אדם "לברך על הרעה, כשם שהוא מברך על הטובה"?
ענה להם ר' זושא: "עליכם לפנות לאדם אחר ולא אלי, בי מעולם לא פגעה הרעה".
אני (הגורם להצלחה) 166160
i find your story very funny and interesting
אם אפשר להחמיא- 164434
רעיון מבריק לסקר, שיכול לעורר דיון פילוסופי אמיתי על מהות הישגיות האדם ושורשיה.
המשיכו בסקרים מסוג זה!
אם אפשר להחמיא- 164443
אני דווקא מחזיקה ברושם הפוך. בניגוד לסקרים אחרים שעניינם העדפות אישיות, נושא הסקר הזה נבדק אמפירית, וכל סוציולוג מתחיל יכול לתת את התשובה. אותי אישית הסקר מעציב - עצם קיומו מראה עד כמה אמיתות אמפיריות בסוציולוגיה לא נתפסות כאמיתות בעיני החברה, או לחילופין עד כמה אנשים לא נחשפים לידע סוציולוגי.
אם אפשר להחמיא- 164450
דווקא יש משפט סוציולוגי שהוטמע עמוק בחברה ורלוונטי לסקר:
בחיים צריך לדעת לעשות לפחות אחד משני הדברים הבאים:
1) לצאת מהחור הנכון
2) להיכנס לחור הנכון

לא יודע איך מטים את המשפט בצורה נקבית.
אם את יודעת את התשובה, אולי תגלי לכולנו? 164452
אם אפשר להחמיא- 164462
או לחלופין, הסקר בא לבדוק עד כמה אמיתות אמפיריות בסוציולוגיה נתפסות ככאלה בעיני הציבור.
אם אפשר להחמיא- 164465
מהי הנוסחה הסוציולוגית?
E=MC^2 164470
שיטת מצליח 164471
אולי צריך היה להתחיל בקדם-סקר: מהי בעיניך "הצלחה בחיים". איך מגדירים את המושג הזה במדע הסוציולוגיה? (ובהעדר הגדרה, איך אפשר לבחון בצורה אמפירית מה הגורמים לה?)
של מצליח יעל? 164483
של כל עם ישראל?
שלי! 164669
שחץ אקדמי 164484
שחצנות אקדמית שאינה במקומה. "כל סוציולוג מתחיל" ?? זה מגוחך. זה נושא ששנוי במחלוקת חריפה

תגידי גנטיקה, יקפוץ השמאל שמאמין בהשפעות הסביבה.
תגידי היוולדות למעמד החברתי הנכון, יקפוץ חלק מהימין שמאמין בספר "עקומת הפעמון"
תגידי חינוך, יאמרו לך שהיכולת לשרוד ולהצליח במערכת החינוך עצמה תלויה במעמד חברתי או בתכונות גנטיות
תגידי כוח רצון, יאמרו לך שכוח רצון זה לא משהו אוטונומי. מתחנכים לזה או נולדים עם זה גנטית.
תגידי מזל, יאמרו לך שהוכח שארבעת הגורמים הקודמים יותר רלוונטיים ממזל.
תגידי תזמון מוצלח בהנפקת האתר, יאמרו לך שזו תשובה סטירית ואפילו כותבי הסקר לא התכוונו ברצינות
אפשר לשאול 164523
מה האמיתות הסוציולוגיות והידע האמפירי בשאלה הזאת?
כולם מדברים על גודווין 164686
בשלבים מסוימים של התגובות.
ואני תמיד מגיעה למרטון.
אם אפשר להחמיא- 164708
בתור סוציולוגית לא-כל-כך מתחילה (אוי, לא! יש משהו שפספסתי, אם כל סוציולוג מתחיל יודע), לי דווקא קשה לתת תשובה חד משמעית לסקר. מהיכן שאני רואה את העולם, מעמד וריבוד חברתי הם גורמים חשובים. חברים שלי שלומדים חינוך (אולי את ביניהם?) חושבים שחינוך הוא גורם חשוב. ואולי יש גנטיקאים בקהל שיש להם מה להגיד על "הצלחה בחיים" ותרומת הכרומוזומים להשגתה.

זו בהחלט לא שאלה סוציולוגית מונוליתית.

ויותר מזה (בפאראפרזה), כל חוקר-מדעי-החברה מתחיל יודע שאי אפשר לתת תשובה חד ערכית על שאלה כמו "מה גורם להצלחה בחיים", כשאין לנו פרמטרים אופרציונליים חד משמעיים ל"הצלחה בחיים" מהי.
''והמשכיל בעת ההיא ידום...'' 164766
פרשנות לסקר 164773
כידוע, סקרים באייל, הם חסרי משמעות סטטיסטית, ואפשר שהם גם חסרי משמעות סוציולוגית.

עם זאת, מאחורי הסקר הזה עומדת שאלה שנחקרת במשך שנים ע"י סוציולוגים אמריקניים, הנוגעת ל"מיתוס השיוויון האמריקני" והתפיסה שעל האדם לקחת את גורלו בידיו. כמיטב מסורת האייל השאלה כאן נוסחה כפי שנוסחה ופוצלה לכמה שאלות משנה, אך בעיקרו של דבר הלוז שלה הוא זה: האם אתה מאמין שהתקדמותך בחיים (הצלחתך) היא תוצאה של השגיות אישית או של רקע משפחתי (מעמד, גנטיקה וכו').

החברה האמריקנית יצרה אתוס שהשינוי הוא תו ההכר שלו. באמריקה אדם שאינו מוכן לעבור שינוי ולהתקדם בחייו האישיים נתפס כלא מועיל לחברה. במילים אחרות, הניעות החברתית נתפסת באמריקה לא כאפשרות בלבד, אלא כמעט כחובה. מיתוס השיוויון האמריקני מניח שהשיוויון אינו רק אפשרות תיאורטית בטבעו של האדם אלא שהוא מעשה של יום יום בחברה האמריקנית, שכל אדם הוא האדריכל של גורלו.

לדוגמה, מחקר השוואתי משנת 1990 מראה ש-‏44% מהאמריקנים מאמינים שהתקדמותם בחברה תלויה אך ורק בהשגיות אישית בלא תלות ברקע משפחתי, באירופה מאמינים בכך באחוזים פחותים בהרבה: %24 מתושבי בריטניה, %22 מהצרפתים, %29 מהגרמנים ו-%20 מהשבדים.

בסקר האייל התשובה שמייצגת באופן מובהק את האמונה בהישגיות אישית היא הרביעית (כוח רצון השקעה והתמדה), כל היתר בלתי תלויות למעשה בבחירה אישית עצמאית (וכפי שהעירה ברקת, גם חינוך הוא במידה רבה תלוי מעמד חברתי).

עד כה 37% מקוראי האייל בחרו בתשובה הרביעית והיא המובילה כרגע. אחוז זה שואף למגמה בתפיסה העצמית האמריקנית יותר מאשר לזו האירופית (אך כאמור, סקרי האייל חסרי משמעות סטטיסטית).
פרשנות לסקר 164776
האם נעשו מחקרים כדי לבדוק את הסיבות בפועל?
פרשנות לסקר 164777
הסיבות בפועל למה? בבקשה, הבהר טוב יותר למה כוונתך?
פרשנות לסקר 164783
הסיבות בפועל להצלחה בחיים שעליהם נשאלו הגולשים כאן והאנשים בסקרים שהבאת.
פרשנות לסקר 164785
צר לי, אך עדיין איני מצליח לרדת לסוף דעתך. נסה אולי להבהיר מה הפרובלמטיקה שמעניינת אותך, או אם אתה יכול הדגם למה אתה מתכוון, אם אבין אותך אשתדל להשיב.
פרשנות לסקר 164787
הבאת נתונים לגבי סקרים המראים את דעותיהם של אנשים בקשר להיתקדמות בחברה. שאלתי היא (והיא מופנית לכל אחד שיודע) האם נעשו מחקרים הבודקים את הסיבות בפועל ולא מתבססים רק על דעות של אנשים?
פרשנות לסקר 164888
איך אפשר לבדוק דבר כזה? אתה יכול, במקרה הטוב, לבחון קורלציה. אבל גם אז - איך תמדוד נחישות ומאמץ?
פרשנות לסקר 164937
1. הסיבות בפועל נמדדות לרוב במודל רגרסיה/ANCOVA, לא במודל קורלטיבי.
2. נחישות ומאמץ - http://www.nces.ed.gov/surveys/nels88/pdf/01_BY_Stud...
חלקים 7 ו-‏8 של הסקר.
פרשנות לסקר 164943
חלקים 7 ו-‏8 מיותרים. צריך הרבה נחישות ומאמץ כדי לענות על סקר שרק בעמוד התשיעי שלו מגיעים למילוי "תאריך לידה".
פרשנות לסקר 164966
עבר זמן רב מאז שיעורי הסטטיסטיקה שלי, אבל גם מדד הרגרסיה, בסופו של דבר, הוא מדד מסוים לקורלציה בין משתנים, הלא כן? הרגרסיה, הרי, מודדת קשר חיובי או שלילי, חזק או חלש. הלא כן?

איך, בדיוק, זה מודד נחישות ומאמץ? לפי מספר הפעמים שהילד החסיר? זה שהוריו של ילד קפדניים לא הופך אותו לנחוש ומתאמץ. זה שהוא מאחר? זה שהוריו של ילד מאחרים להביא אותו לביה"ס, או שהילד גר רחוק, לא אומר שהוא לא נחוש ומתאמץ. כמות השעות שהוא משקיע בהכנת שיעורים? אולי זה קל לו, והוא גומר תוך שעה? אולי ההורים כופים על ילד עצלן לשבת מול הספרים במשך 5 שעות ביום, אבל הוא מאוד לא נחוש?
ולכל זה נוסף הפרט הטורדני הזה של כל סקר - מדובר בעדות עצמית, ולא במשהו שאפשר למדוד באופן חיצוני (כמו, נגיד, ציונים).
פרשנות לסקר 165073
אין לי כח להיכנס להסבר ארוך על NELS. בקצרה -
- כן, המשתנים האלה ואחרים מודדים נחישות ומאמץ. הבט גם בשאר חלקי הסקר.
- לא, זו לא עדות עצמית - את הסקר ממלאים גם ההורים והמורים, ולנתונים האלה מצרפים את ציוני המבחנים של הילד.
- לאייל האלמוני: לא, זה לא סקר כמו אלה שאתה עונה עליהם בטלפון או ממלא ברבע שעה, זה חלק מתכנית פדרלית העוקבת אחרי קבוצת ילדים מגיל 14 (1988) ועד היום (הסקר האחרון לאותה קבוצה נערך בשנת 2000, וכנראה יהיה עוד אחד). הילדים עברו הכשרות לפני מילוי הסקר.
פרשנות לסקר 165074
אה, ושכחתי - לא, רגרסיה היא לא קורלציה, ואין לקרוא מקדמי רגרסיה כקורלציות. הרבה מבחנים סטטיסטיים מודדים ''קשר חיובי או שלילי, חזק או חלש'' וזה לא הופך אותה לקורלציות.
פרשנות לסקר 165082
אני אמרתי ''קורלציה'' במובן הקולוקיאלי של המילה - כלומר, כקשר, חיובי או שלילי, חזק או חלש, בין שני משתנים. אם זה מתנגש עם הגדרה טכנית כלשהי בתחום הסטטיסטיקה, זה לא משנה את העובדה שזה מה שבודקים.

ומכיוון שלך לא היה כוח להכנס לזה, לי אין כוח לנסות ולהבין בעצמי, ואני עדיין לא רואה איך הנתונים הללו יכולים להצביע על ''נחישות'' או ''מאמץ''.
פרשנות לסקר 165090
הסקר פשוט ארוך מאוד, ואין לי כח להתחיל להצביע שאלה-שאלה על התרומה שלה לבניית משתנים של נחישות ומאמץ.
האם אתה באמת לא רואה איך אפשר לדרג דרך סקר "נחישות" ו"מאמץ"?
פרשנות לסקר 165108
אני אשמח אם תסבירי לי את תרומתן של שלוש מהשאלות למדידת המושגים הללו. אני באמת לא רואה איך הסקר הזה מודד אותם.
פרשנות לסקר 165142
45, 46, 47, 49, 52, 65
45-49: כמה רחוק אתה חושב שתגיע במערכת החינוך. המשתנה "ציפיות" קשור לנחישות/כח רצון.
52: ציפיות לתעסוקה בבגרות. כנ"ל.
65: אלגברה חיונית לחלק גדול מהתכניות בהשכלה הגבוהה, אבל לא מחוייבת בתיכון.
פרשנות לסקר 165229
איך שאיפות גבוהות (כפי שהאדם מצהיר אודות עצמו) קשורות לנחישות שלו להשיג את השאיפות הללו? לי בכיתה ח' היו שאיפות מפה עד הודעה חדשה להיות סופר מפורסם. נחישות למימושן? גניכט.

מי שבוחר אלגברה עשוי להיות סתם מישהו עם נטיות ריאליות יותר. גם מתמטיקה 5 יחידות אינה מחוייבת בתיכון. אז מה, כל מי שלומד יותר מ-‏3 יחידות מתמטיקה הוא בעל "נחישות/כח רצון"?
פרשנות לסקר 165270
בנוגע לאלגברה: ההשוואה לא במקומה. 3 יחידות במתמטיקה בארץ עדיין מאפשרות לימודים גבוהים, אבל מי שלא לקח אלגברה בתיכון כאן, לא יוכל להתקבל לקולג' נורמלי.
פרשנות לסקר 165296
אז המשתנה הזה סתם מצביע על הפולניות של האמא של הילד, ולא שום דבר מעבר לזה.
חוץ מזה, האם כל מי שהולך לקולג' יכול להחשב "נחוש" ו"מתאמץ"?
פרשנות לסקר 165364
כן. לא?
לטביה זה כאן. 165409
לא!
חלק נכבד ממסלולי הלימוד מאפשרים הוצאת תואר בלי שום מאמץ מיוחד (שכר לימוד הוא החלק הקשה).
לטביה זה כאן. 165436
תלוי איך מגדירים ''מאמץ''. לימוד לתואר מצריך מידה מסוימת של שקדנות, עמידה בחובות והתמדה. אפילו אם התואר קל מאוד, ואפילו אם ההורים משלמים אותו. עובדה, יש הרבה אנשים שמתחילים תואר ולא מסיימים.
פרשנות לסקר 165467
רגרסיה היא כלי לניבוי ערך של משתנה אחד על פי ערך של משתנה אחר (הם נקראים תלוי ובלתי תלוי, אבל זה לא אומר שיש קשר סיבתי ביניהם).
לשם כך ובגלל זה בכל רגרסיה יש מקדם מתאם (correlation coefficient), שאומר בגדול כמה טוב יהיה הניבוי שנפיק באמצעות מקדמי הרגרסיה (a ו b ברגרסיה ליניארית). מקדמי הרגרסיה לא מעידים דבר וחצי דבר על עוצמת הקשר בין המשתנים או על טיב הניבוי. מקדם הקורלציה כן. ושוב, חשוב חשוב חשוב להדגיש שגם אם יש מתאם מושלם זה לא מעיד על קשר סיבתי בין המשתנים. קשר סיבתי ניתן להראות רק באמצעות ניסוי מבוקר עם קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, וגם עם זה אפשר הרבה פעמים להתווכח.
פרשנות לסקר 165633
(אני מניח שנגה יודעת (ומלמדת) את מה שכתבת).
מכיוון שאתה עושה אבחנה עקרונית כל-כך בין מקדם הרגרסיה למקדם הקורלציה, צריך להעיר שאחרי השוואת יחידות המדידה (כלומר, נירמול בסטיות התקן), הם *שווים* זה לזה.

(הוכחה: בעצמי כתבתי את זה בתגובה 165250).
יחי הקלוויניזם 164782
ולכן לדעתי 37% ממצביעי הסקר משתייכים בהחלט למעמד חברתי מסויים (שמסוגל להאמין או שהיה רוצה להאמין שבעצם הם בסדר, ומי שיש לו חיים דפוקים - זה רק בגללו).
יחי הקלוויניזם 164890
יכול להיות, בוא נשאל.

אז ככה:

השאלה היא לאלו שענו "כוח רצון, השקעה והתמדה".

מה הוא לדעתכם המעמד החברתי ממנו אתם באים (ואליו הלכתם), עד איזה גיל קיבלתם תמיכה כספית משמעותית מבני המשפחה שלכם (הורים), האם קיבלתם אי פעם עזרה מההורים במימון שכר דירה או קניית בית ומהיכן היה לכם כסף לממן את לימודי התואר שלכם (בהנחה סבירה שאתם איילים שעברו בשערי האקדמיה)?
תשובה לסקר החדש 164891
כשעניתי כוח רצון וכו' התכוונתי לזה של הורי. בכוח רצונם, השקעתם והתמדתם זכיתי בלימודים, עבודה טובה, ומימון כל הוצאותי עד גיל 88.
צב''ר 164904
יחי הקלוויניזם 164907
אני עניתי כך, ולשאלותיך:
אני בא ממעמד "קיבוצניק" והולך למעמד "בורגני". (טפו)
מאז גיל 22 (סוף שרות חובה) לא קיבלתי שום סיוע כספי מהורי או מהקיבוץ.
לא קבלתי שום עזרה במימון לימודים, שכר דירה או קניית בית מהורי או מהקיבוץ.
מימנתי את לימודי בעבודות אבטחה שונות ומשונות וכן בעזרת מלגות של מדור הסיוע. (מותנות במצב כלכלי רע ובציונים טובים)

מי שרוצה לטעון שהגעתי לאן שהגעתי בזכות מזלי הטוב, שיטען.
יחי הקלוויניזם 164920
מזלך שגדלת בקיבוץ לפני שהתנועה התמוטטה...
יחי הקלוויניזם 164922
הצלחת לממן לימודים, לממן שכר דירה, לממן מחיה (אוכל, חשמל וכו'), לעבוד קשה, ללמוד ולהוציא ציונים מספיק גבוהים בשביל לקבל מילגות על בסיס ציונים טובים?

אם כן, אכן אין לכך שום קשר למזל ומגיע לך כל הפירות שאתה מקבל על המאמץ.
יחי הקלוויניזם 164949
במלה אחת, כן.
אחרי הצבא עבדתי שנה כדי שיהיה לי מספיק כסף להתחיל. בשנה א' כמעט שלא עבדתי, בשנה ב' עבדתי חלקית מאוד (כ10 שעות בשבוע) ובשנה ג' כבר עבדתי כ20 שעות בשבוע. כמובן שבכל חופשות הקיץ עבדתי.
במשך שנתיים חייתי במעונות הסטודנטים של גבעת רם, (חסך לי חשמל, מים, ארנונה ותחבורה) אכלתי פעמיים במסעדה, (פעם סבא הזמין ופעם זכיתי בהתערבות) כשהייתי יוצא לבלות במרכז העיר (וזה לא קרה הרבה) הייתי יוצא באוטובוס וחוזר ברגל כדי לחסוך מונית. (אם היינו יוצאים 3-4 היינו לוקחים מונית, אבל לבד אף פעם)
הצלחתי להשיג מלגות סיוע - לא מלגות הצטיינות. זה דרש ציונים טובים, אבל לא להיות בעשירון העליון.
סחתיין 164970
יחי הנרקיסיזם 165892
לאחר שהגענו לקו הזינוק, אכן השקעה, התמדה וכו' תעזור לנו בחיים. אבל בעוד שאנחנו מסתכלים אחורה ונותנים לעצמנו צ'פחות על השכם, יש אנשים שבכלל לא מצליחים להגיע לקו הזינוק. זה נחמד לחשוב שהגענו לאן שהגענו בגלל מה שאנחנו, אבל במציאות זה בד"כ לא כ"כ נכון. להצליח לממן את הלימודים לבד זה נחמד, אבל זה בלתי אפשרי כשצריך להביא כסף הביתה לאמא בשביל לשלם חשבון חשמל ושכר דירה. וזה מתחיל בגיל הרבה יותר צעיר, כמו המשפחה שהראו אתמול בערוץ 1 שנאלצת להשאיר את הילד בגן עוד שנה בגלל שפשוט אין להם כסף בשביל לקנות לו ילקוט.
יש הרבה מאוד אנשים כאלה, אבל עבורנו הם כבר הפכו להיות אנשי הצל. לא נעים לנו לדבר עליהם, לראות אותם או לחשוב עליהם. להצלחה תמיד יש יותר רייטינג.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165931
תזכיר לי, זה היה במקרה הילד העשירי במשפחה ?
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165935
ברוכות בלי מרכאות כפולות.
בעולם הדפוק שלנו, לא רווחי ''לייצר'' ילדים, נישואין הן לא יותר מהתקשרות עיסקית, וכשאבא מתקלקל אז זורקים אותו לבית אבות.

במשפחות אחרות מדברים יותר על אהבה ואושר ופחות על כסף..
מהות האושר 165936
אושר זה להישאר עוד שנה בגן חובה.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165940
לעומת זאת, במדינה המושלמת שלנו שלפני קיצוץ הקיצבאות, לכל אחד יש זכות לקבל אלפים של שקלים על כמה ילדים שהוא רוצה.

רק העבדים של המעמד הבינוני, יביאו לעולם שניים או שלושה ילדים בלבד, בכדי לאפשר להם איכות חיים גבוהה.

אבל העבדים של המעמד הבינוני יצטרכו לממן את *כל* הילדים של כל המשפחות שלא עושות חישובים כאלה,
מחמת קיומם של אותם עבדים.

ואל לעבדים אלה להתלונן, תפקידם הוא לעבוד בפרך ולממן את האחרים.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165958
אף אחד לא דיבר פה על הקצבאות, שגם אני תומך בקיצוץ שלהם (אם כי לא באופן שהוא מתבצע, שדוחף משפחות אל רעב ועבדות של ממש).
משפחות של המעמד הבינוני של פעם היו מביאות שניים-שלושה ילדים. לידיעתך, המגמה היום היא להביא ילד בודד ובגיל יחסית מבוגר (כי צריך קודם לסיים אוניברסיטה, להתבסס במקום העבודה, לקנות בית במשכנתא נוחה וכו').
זוגות רבים בני המעמד הבינוני באירופה וארה''ב בוחרים לא להביא ילדים בכלל, בגלל שיקולים כלכליים וע''מ שלא לפגוע בהישגיות שלהם.
(אני לא זוכר את הפרטים המדוייקים, אבל בספרד חוששים מתופעה זו והממשלה מתייחסת לכך כאל סכנה לאומית).
האינטרס של מדינת ישראל הוא שהאוכלוסיה תגדל.
אינטרס שהאוכלוסיה תגדל ? 165981
בחלקים גדולים של אירופה יש באמת סכנה לאומית, הנובעת מאחוז גידול שלילי (פחות משני ילדים לזוג בממוצע) במדינות רבות.

בישראל לעומת זאת, קיים אחוז גידול חיובי באוכלוסיה.

ואיזה אינטרס בדיוק יש למדינת ישראל שהאוכלוסיה תגדל ?
האינטרס היחיד שאני רואה הוא שימור או הגדלה של הרוב היהודי במדינה, ומאחר שהאחוז של המשפחות "ברוכות" הילדים הלא יהודיות עולה בהרבה על חלקן באוכלוסיה הכללית, אין שום צורך לעזור לתופעה זו, אלא להפך.

ודרך אגב, דווקא את הקצבאות למשפחות עד שלושה ילדים יש לדעתי להגדיל.
הדמוגרפיה עדיין באופנה 166000
השיקול הדמוגרפי הוא בהחלט שיקול חשוב. לא רק ביחס בין אזרחים יהודים לערבים, אלא גם ביחס בין ישראל לשכנותיה. עידן המלחמות עדיין לא תם, לצערנו.
אני רואה בגידול האוכלוסיה דבר חיוני להתפתחותה של ארצנו.
חבל שה''עיגולדים'' לא חושבים כך גם.
הדמוגרפיה עדיין באופנה 166370
בתור "עיגולד", אני יכול לאמר לך שגם אם אני חושב שגידול אוכלוסיה הוא דבר חיובי, אין שום סיכוי שאני יוליד ילד למען התפתחותה של ארצנו. אם טובת המדינה אכן נכנסת למערכת השיקולים שלך בהקשר הזה, אז אתה בהחלט אזרח טוב יותר (ואבא רע יותר) מרוב האנשים שאני מכיר. דרך אגב, קראת את הספר "אמא יקרה" של יהונתן גפן?

אם המדינה רואה עדיפות לאומית בהגדלת מספר הילדים של משפחות מהמעמד הבינוני, יש דרכים לעשות זאת (למשל, לחזור לשיטה שקצבאות ילדים הן בצורת זיכוי ממס הכנסה).
זה לא "אישה יקרה"? 173551
זה כן. 173675
הוא בטח התבלבל כי יהונתן גפן כתב על אמא שלו.
כדאי לך לקרוא את הכתבה הזו 166391
דווקא בגלל שעידן המלחמות עדיין לא תם, כדאי לנו מאוד שהתשתיות לא יקרסו.

על הסכנות שבאובדן הרוב היהודי אין צורך להרחיב.
שובו של הסטרייט. 166499
הגידול באוכלוסיה הוא דבר חיוני להתפתחות של ארצנו, בדיוק כמו שגיוס עובדים מסיבי הוא חיוני לחברה עם צמיחה שלילית, עם הפסדים כספיים לטווח קצר+ארוך ועם בעיות חמורות של בטלה סמויה (או לא סמויה).

אנחנו לא קנדה. אין לנו מחסור בידיים עובדות שמסכן את הצמיחה הכלכלית האיתנה שלנו. המצב הוא בדיוק הפוך - יש לנו פה יותר מדי ילדים ופחות מדי כלכלה.

חבל שה-"סטרייטים" לא רואים איך תרבות מלחמות הדמוגרפיה מזיקה למדינת ישראל.
שובו של הסטרייט. 166506
אני שמח לחזור בזמן האחרון לכל תגובה שלך כמעט, אבל אני מבקש להניח לי. נפרדנו מתוך הסכמה הדדית שלא להמשיך?
''סטרייטים'' הפך למושג בעיני. 166507
הכוונה היא לא ספציפית אליך אלא אל סט טיעונים מסוים. הסט שהופך אותנו מבני אדם לחיילים ממושמעים בצבאות הזרע. אבל אם זה באמת מפריע, אני מתנצל. אניח לסטרייטים באשר הם ואתה יכול לחזור לשם השני שלך. מהיום אשתמש במינוח הומוס-דמוגרפוס.
''סטרייטים'' הפך למושג בעיני. 166509
גודווין מורחב! ניצחתי!
''סטרייטים'' הפך למושג בעיני. 166546
:-)
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165960
תשיעי, למעשה. ראוי לציין שמדובר היה בילדים שהולכים ללמוד בבתי ספר של ש''ס, ולמיטב זכרוני לא דובר על ילקוט אלא על ספרים.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 165995
נו ו..?
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166051
כלום. שאלו אם הוא ילד עשירי, אז עניתי שהוא ילד תשיעי.
וגם חשבתי שראוי לציין לאיזה בית ספר הוא הולך, כדי שהקוראים חס וחלילה לא יחשבו שהוא מפסיד חומר חשוב בכך שהוא נשאר בגן עוד שנה.
אבל גם כדי שלא יחשבו שזה הכל אשמת ממשלת ישראל המרושעת. זה גם אשמת בתי הספר המרושעים של ש''ס, שדורשים מתלמידיהם לקנות ספרים חדשים במקום להציע להם את הספרים המשומשים לשאילה.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166057
דווקא בקטע הזה בתי הספר שלנו יכולים ללמוד הרבה מאוד מבתי הספר של ש''ס ''הרשעים''.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166137
אם הוא היה הילד העשירי במשפחה כבר היה לו תיק מהאחים הגדולים שלו...
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166153
אולי האחים הגדולים עוד משתמשים בתיקים שלהם.
אבל הסיפור כולו, על השארת ילד בגן בגלל תיק, נשמע לי לא אמין.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166202
כן, וכבר הבהרתי שלא היה מדובר בילקוט, אלא בספרים.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166208
אמרת ''למיטב זכרוני''...
למיטב זכרוני אני, אכן היה מדובר בילקוט.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166222
אם נאמר ילקוט, זה נאמר על לשון קל וחומר - "אפילו כסף לילקוט אין לנו, [אז איך נשלם על כל הספרים האלו?]".
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166228
אבל לגבי ספרים ניצה צודקת- אפשר להעביר לו את ספרי הילד-שנה-אחת-מעליו.. אלא אם הנ''ל נשאר כיתה. ואז הם יכולים לשבת ביחד ולהשתתף באותם ספרים. וגם להתחלק בנשיאת הילקוט בדרך אל, ומ-.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166229
אגב, אתם מוכנים להסביר את זה לגילית בדיון 1275
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166622
אין מצב במדינת ישראל בו לאח הקטן יהיו את כל הספרים מאחיו הגדול. הספרים משתנים כל שנה, מהדורות מתחלפות בהתאם לשר החינוך, חוברות מתקשקשות וכולי.
הורים לעשרה תלמידים יקנו ספרים לעשרה ילדים. חלק מהספרים אולי יעברו, אבל בכל מקרה ההוצאה שלהם תהיה גדולה משל הורים לתשעה ילדים.

אפשר, כמובן, להפעיל את תכנית השאלת ספרי לימוד, שכבר קיימת ורק מחכה למנהלים שישתמשו בה. אבל זו בירוקרטיה מסובכת, כמובן שיותר הגיוני שהורים יתאפקו ולא יעשו את הילד העשירי.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166625
ההוצאה שלהם תהיה גדולה יותר, אבל כך גם סה''כ הקצבה. השאלה היא (וירדן שאל אותה בזמנו) עד כמה מכסה הקצבה את ההוצאות על הילד.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166657
הקצבאות לילדים שנולדו אחרי 1.7.2003 נקבעו על 144 ש"ח לילד. אין ספק שהסכום הזה רחוק מלכסות הוצאות מסוג כלשהו (ולא חשוב כמה ילקוטים אפשר להעביר מילד לילד).
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166658
בזמנו דיברנו על הקיצבאות שהיו נהוגות לפני הרפורמה, שהלכו לפי תפוקה שולית עולה, והיו כמובן גבוהות הרבה יותר.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166659
1.6.2003
אל תזלזל בהבדל. בשביל כמה אלפי ילדים במדינה זה קריטי
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166231
ואם הם מכרו את הספר של הילד משנה מעליו (לצורך קניית אוכל)? ואם מדובר בספר שצריך במספר כיתות, כמו התנ"ך?
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166233
טוב, יאללה, תשאירו אותו בגן.
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166234
אני עוד לא הבנתי איך אפשר (חוקית).
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166402
מכיר את ארגון "הכח לתת"? שמקבלים תרומות של ספרים וצעצועים? כמוהו אני מניחה שיש עוד ובנוסף, אני אישית תרמתי קרוב ל 15 שקי בגדים לויצ"ו. מה שבמצב טוב ילבש ומה שבמצב פחות טוב ינתן למיחזור טקסטיל והכסף מוקדש למשפחות נזקקות.
(לא קראתי את כל הפתיל אלא רק את התהיה שלך).
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166460
טוב שהזכרת לי. יש לי כבר כמה חודשים כ8 שקיות מלאות בגדים, חלקם אף לא נלבשו (Gap וכאלה). עכשיו כשאני חושב על זה, אולי אפתח רשת ביגוד "אופנות שעוד יחזרו", כחלק מגל הרטרו שפשה כאן לפני איזה 10 שנים ולא עוזב. כל זה מזכיר לי שסיינפלד אמר שאפשר להסתכל על בגדיו של גבר ולדעת מה היתה שנת השיא של חייו.
בקריאה חוזרת של התגובה והערכת חשיבותה לשיח הציבורי, אין ספק שאני עייף. ל"ט.
סיינפלד צדק! 166563
זה אמיתי וLOL בהחלט
משפחות ''ברוכות'' ילדים 166245
יש הרבה ספרים שאי אפשר להעביר (מיני חוברות עבודה, שנפוצות מאוד בכיתות הנמוכות), וספרים שמשתנים משנה לשנה (מהדורה 2.0001, ששונה ממהדורה 2 בכך שהוספנו פסיק בפסקת זכויות היוצרים, ושינינו את סדר הפרקים כדי לבלבל אתכם), ובתי הספר מחייבים את ההורים לקנות רק את המהדורה החדשה.

אבל אין לי מושג איזה ספרים צריך בשביל בתי ספר של אל המעיין, אז אני לא יודע.
בוקר טוב עולם 166210
יש אנשים שאפילו אין להם מחשב בבית, היית מאמינה?
יש במדינה אפילו כאלה שאין להם בית.
אבל אם זה לא אמין לגבייך, כנראה שזה לא קיים..
סה"כ האושר מתחיל מבפנים, לא?
בוקר טוב עולם 166215
שאין מחשב- אני מאמינה.
שאין בית- כנ''ל.
שנשארים בגן בגלל ילקוט- לא.

האושר זה עניין אחר, בוא לא ניכנס לזה פה. רק אומר שאתה נובח בנקודה הזאת על העץ הלא נכון.
על מה אתם מדברים? 166217
אין במדינת ישראל חוק חינוך חובה חינם? איך אפשר להשאיר ילד בגן (שלא עקב סיבות חינוכיות)? זה הרי מנוגד לחוק.
על מה אתם מדברים? 166242
מי שנולדו בסביבות התאריך הקובע, אפשר להשאיר אותם עוד שנה בגן חובה. ההורים הם המחליטים.
על מה אתם מדברים? 166251
עד כמה שידוע לי, מי שנולד בכסלו חייב להירשם לכתה א' (זה גם מה שכתוב ב http://www.qiryatbialik.muni.il/iesody/rishum.html), בכל מקרה, האם זה המקרה המדובר?
על מה אתם מדברים? 166255
עד כמה שידוע לי, השארת ילדים "על הגבול" שנה נוספת בגן חובה היא דבר נפוץ (מתישהו זה כנראה היה אופנתי+כתבה-ב"הארץ" אפילו), אבל כרגע אפילו לינק אין לי :-)

אם זה לא המקרה, אז זה כבר למאמר של איזי על הזכות להורות.
יחי הנרקיסיזם 165937
תמיד הם יכולים ללכת לנסות את מזלם ב''מיליונר''.
יחי הקלוויניזם 164929
שלוש הערות קטנות:
1. אפילו כיום, החינוך הקיבוצי (החינוך בבית+חינוך פורמאלי+חינוך בלתי פורמאלי) מתחרה באיכויותיו בחינוך שניתן באיזורים יוקרתיים ביותר. כמה מאסטרנטים יוצאי קיבוץ יש בפקולטה שלך? מה האחוז, בהשוואה לאחוז הקיבוצניקים מכלל האוכלוסיה? כמה מעמיתיך המאסטרנטים הגיעו מק"ש, טבריה, עפולה, בית שאן, צפת...? כמה מעמק הירדן-החולה-יזרעאל? להזכירך, מספר התושבים בערים הרשומות עולה על מספר התושבים בקיבוצים סביבם.
2. כפי שנרשם כבר בתגובות אחרות, ציונים גבוהים (כמו אלה שזיכו אותך במלגות) אינם רק פונקציה של השקעה, אלא גם פונקציה של אינטליגנציה, שהיא עצמה קשורה במידה לא מבוטלת לגנטיקה.
3. עד כמה אתה רואה את עצמך כמקרה מייצג?
יחי הקלוויניזם 164947
1. אין לי מושג לגבי אחוז הקיבוצניקים (כולל לשעבר) בפקולטות השונות, מהאנשים שלומדים איתי לתואר שני בפיזיקה ושאני מכיר אין אף קיבוצניק. (זה בפרוש לא מדגם מיצג)
מבני הכיתה שלי, פחות מחצי סיימו בי"ס עם בגרות מלאה ותואר אקדמאי יש לכ40 אחוז מביניהם. המחזור שלי נחשב למוצלח יחסית, אבל עדיין זה לא מדגם מייצג.
2. ציונים גבוהים (בביה"ס ובאקדמיה) הם בעיקר פונקציה של השקעה. יתכן שמי שיותר אינטליגנט צריך להשקיע פחות ממי שפחות אינטליגנט, אבל עדיין, גם האנשים המבריקים ביותר שהכרתי באוניברסיטה, היו "חורשים" ימים שלמים כדי להשיג ציונים גבוהים בבחינות.
3. אני לא מייצג כלום. אני מאמין, שמי שרוצה מספיק, יכול להשיג השכלה אקמאית בלי שום קשר לחינוך שקיבל בעבר, לעומק הכיס של הוריו, למזל שלו ולמעט מקרים חריגים, גם בלי קשר לגנים שלו.

וסתם הערה, אני לא בטוח שהשכלה אקדמית היא מדד טוב (ובטח לא מדד יחיד) או תנאי להצלחה בחיים.
פרשנות לסקר 164786
האם עובדות אלה מסבירות את שוויון הנפש היחסי השורר באיל כלפי תכניותיו הכלכליות של ביבי ("ישראל תהיה אמריקה וימותו כל הלא מתאימים שמפריעים") נתניהו?
פרשנות לסקר 164816
אני מתנגד לתוכנית בנחרות אלא שהעליה המרשימה בשכר הנטו שלי קצת מוציאה לי את המוטיבציה לצאת נגדה באופן פעיל (לא שאני עושה איזשהו דבר פעיל בנושאים האלו, מקסימום מצטרף לרשימת תפוצה של אירגון חברתי או מוסיף איזה לינק רלוונטי באתר של פופק).
פרשנות לסקר 165023
ואולי נחרותיו של פופק הן שיעשו משהו לשר האוצר.
נפל לי צ' 165025
אבל נולדה בדיחה 165027
(טוב, לא משהו)
פרשנות לסקר 164889
אני הצבעתי לאופציה אחרת (חינוך), ובכל זאת אני תומך בתוכנית הכלכלית.
פרשנות לסקר 165024
האופציה שהצבעת אמנם היא לא אופציית הרוב, אבל היא לא בדיוק זו שסותרת אותה.
פרשנות לסקר 164829
אפשר לקבל מראה מקום למחקר?
ועוד דבר: פילוח הכותבים באייל יכול היה לנבא שהתפיסה הקפיטליסטית האמריקאית תנצח.
פרשנות לסקר 164835
המחקר הזה, ונתונים ממחקרים דומים נוספים מצוטטים בספר:
Lipset, Seymour Martin. American Exceptionalism: A Double-Edged Sword. New York: Norton, 1997
המחקר המסויים הזה מפורט בעמודים 81-2 בספר.
דווקא מעניין. 165190
הניחוש שלי לגבי איזו תשובה תוביל בסקר אכן היה שזו תהיה התשובה הזו, ונראה לי שזה מלמד משהו על פרופיל גולשי האייל. הנישה המתאימה, נראה לי, היא ''תומכי קפיטליזם, אנשי הייטק, מצביעי שינוי''. היא בפירוש מתאימה לאתוס האמריקני, ובפירוש נישה המיוצגת היטב באייל, לדעתי מעבר לייצוג שלה באוכלוסיה.
תומכי קפיטליזם, אנשי הייטק, מצביעי שינוי 165197
ולא מתרגשים מהתכנית הכלכלית.
דווקא מעניין. 165201
אני תומך בקפיטליזם (אבל לא דורסני), איש הייטק (נגיד), וממצביעי שינוי (אבל לא מרוצה במיוחד ונוטה לערוק). בכל זאת הצבעתי ל-''היוולדות למעמד החברתי הנכון''. כנראה שלהיותי סטודנט עני וממורמר (על אלה שהוריהם מממנים להם את שכר הלימוד) יש קשר לעניין.
לפי מה שאתה מתאר,. 165392
העריקה משינוי בדרך.
אם אפשר להחמיא- 164735
ומהי התשובה אותה יכול לתת כל סוציולוג מתחיל?
מזל מול מוטיבציה 164480
שיר שקראתי שעוסק בדיוק בנושא הסקר.
אם רוצים לראות כולל ההדגשות - כאן: http://stage.co.il/Stories/207375#story

שש-בש מאת ניט סאן

ערב קיצי. אני ואבי יושבים בכיסאות הפלסטיק הירוקים
שבמרפסת ביתי, כלומר בית הוריי. סיגריה בידי. סיגריה
בידו. שני בקבוקי בירה מונחים על שולחן הפלסטיק.
מספר עיתונים. עט. לוח שש-בש. אני משחק בחיילים
הלבנים. אבי בשחורים. יש לך מזל הוא אומר לאחר
הניצחון השלישי שלי. הרבה מזל.
זה שש-בש, אני אומר. בתקופת הצבא הייתי מרוויח
פחיות קולה על ימין ועל שמאל. היו לילות יפים.
כן, הייתה לך אחת, הוא אומר, תזכיר לי איך קראו לה.
נתת לה לנהוג ברכב שלי. לא שיחקתי איתה, אני אומר,
אבל כן, היא הייתה. מה היה לך אז, מאזדה?
מיצובישי, הוא אומר. קודמתי בעבודה, הוא אומר.
באמת? אני מראה עניין. יופי. באמת יופי. נשחק עוד
אחד? תסדר, הוא אומר, היה לי יום עמוס במשרד. רצתי
מפגישה לפגישה. לא הכנסתי שום דבר לפה.
רוצה לשתות, אני שואל. שלישי הבא אני בפרנקפורט,
הוא אומר. גרמניה, אני אומר. יכולתי לטוס היום,
אני אומר. התעוררתי מאוחר. פספסתי. חמש שיחות שלא
נענו. טיוואן. סיפרתי לך פעם על העבודה הזאת.
כסף טוב. חבל. צריך להגביר את צלצול הטלפון. אני ישן
חזק. המדחס במזגן הלך. חום נוראי. חופרים בחוץ. צינור
ביוב. סגרתי את כל החלונות. קמתי בחמש בערב. הכלב
חירבן לי מול הפרצוף. התעוררתי מהסרחון. רוצה
לשתות? שן בבית, הוא אומר. החדר למעלה פנוי,
הוא אומר. אולי זה גז, אני אומר. אני אבדוק את זה מחר,
אני אומר ומגרד בצווארי ואז בברכי ובידי השמאלית.
הוא אומר את שמי. הוא אומר קח את עצמך בידיים. הוא
אומר קבל החלטה, תהיה החלטי. הוא אומר סגרתי חוזה
היום. הוא אומר צריך לסגור דברים ויש לך ראש.
אני מנער את הקוביות. אני נושף לתוך החור שנפער
באגרוף ידי. הוא אומר שחק. הוא אומר הגיע הזמן לשחק
כבר חצות. הוא אומר עוד מספר דברים על לחם ועל
רווחים וניצול יכולות וזמן וטעויות שנעשו מצדו וטעויות
שנעשו מצדי. הוא אומר משהו שלא קשור לעניין עצמו
ולבטח לא קשור למזל ואני זורק ומביט באיש הזה. תוהה
לגבי חוסר האונים שלו וחושב לשים את ידי הפתוחה על
ברכו ולומר לו את הדבר הזה שנעלם ממחשבתי כל-כך
הרבה זמן ונעלם שוב כשאני מסתכל ומחייך אל הקוביות.
ממשיך את החיוך בהתנצלות אליו ומבצע את המהלך
הראשון. הברור מאליו.
רב גורמים 164502
הצבעתי "חינוך" - אבל זה בעיקר בגלל שבעיני, הגורם הזה קשור מאוד להיוולדות למעמד החברתי הנכון‏1, ואילו הערכים "התמדה ושות"' קשורים לשני אלה (או בעצם, הם תוכן החינוך שעליו מדובר).

בספר שהתחלתי לקרוא (תור היהלום), יש אב מהמעמד הבינוני שמודאג לגבי עתידה של בתו. הספר לא מולי כרגע (אצטט ממנו בערב), אבל האב מקווה להנחיל לבתו את אותה "תחושה" של המעמדות הגבוהים, שמאפשרת להם גישה של התנהלות חופשית, מובנת מאליה, בעולם. אם הבנתי נכון, הוא מתכוון לתחושה של "אני יכול ומגיע לי", תחושה שנקייה מרגשי נחיתות. במיטבה, הגישה הזו מאפשרת הישגים של ממש. במירעה, אם היא משולבת באגואיזם וחוסר אמפתיה, היא מתכון לניצול אחרים ולשחיתות.

1 גם זה סוג של גנטיקה, לא?
רב גורמים 164516
וכדי שיהיו את הגנים הנכונים צריך מזל, נכון?
רב גורמים 164528
לא, ההפך - המזל מאיר פנים כשמתמלאים כל התנאים שלעיל :-)
רב גורמים 164548
מה שבטוח הוא שבעזרת כוח רצון, השקעה והתמדה, אפשר להנפיק אתר בתזמון מוצלח..
רב גורמים 164898
הנה מצאתי ת'ספר, תור היהלום. עמ' 77 - האב (האקוורת') הוא מהנדס, שעיצב מקלות אכילה מתוחכמים.

"כעת הוא ראה את מקלות האכילה האלה בכל מקום. לאצילי ההון היה הרעיון שווה מיליארדים. להאקוורת' הוא היה שווה משכורת שבוע עבודה נוספת. בדיוק כאן נעוץ ההבדל בין המעמדות. ..

"הקמת חברה משלך והפיכתה למצליחה הן הדרך היחידה. האקוורת' חשב על כך לעיתים, אך לא עשה זאת. הוא לא היה בטוח מדוע לא. היו לו הרבה רעיונות טובים. ואז הוא שם לב לכך שביספוק מלאה באנשים בעלי רעיונות טובים, שמעולם לא הגיעו לשלב של הקמת חברה משלהם. והוא פגש כמה לורדים גדולים.. וראה שהם לא היו פקחים ממנו. ההבדל נעוץ באישיות, ולא באינטליגנציה...

"הוא לא היה יכול להפסיק לחשוב על עתידה (של בתו). איך הוא יוכל להטביע בה את העמדה הרגשית של האציל - את העוז להסתכן בחיים, להקים חברה, אולי להקים כמה חברות גם כשהמאמץ הראשון נכשל?"

זהו בערך. אחר כך הוא מגיע למסקנה שדווקא חתרנות הוא הגורם האישיותי שבתו צריכה. אבל זה כבר סיפור אחר.
אנכרוניזם? 164965
האם זה נראה לך רלבנטי, למשל גם בישראל של היום?
אנכרוניזם? 165045
זה נראה לי נכון באופן כללי. בישראל של היום ובמקומות אחרים, הרישות החברתי של בני המעמדות העליונים גם הוא גורם מסייע להתקדמות, בלשון המעטה.
משהו יפה 164512
אמרה נושנה וחביבה מייקל רייל

אמרה נושנה וחביבה אומרת:
"אם אינך רוכב על אופנים, אינך נופל ארצה",
הכוונה, כמובן, היא לכך,
שאם אתה משקיע מאמץ בעשיית דבר מה, אתה עלול לעשות טעויות.
ואם אתה נוטל על עצמך סיכונים רבים,
אתה עלול למעוד לפעמים.
אך זכור נא זאת:
אם אתה נחוש בדעתך, אתה תשיג את המטרה אשר בחרת.
ואם לעתים אתה נופל בדרך, אתה לומד מכך יותר מכל.
לכן עשה, נסה, וגלה מה שאתה מסוגל להיות.
וקח אותי עמך...
ברוחך, בלכתך בדרך,
ואז תדע שאני תמיד לצדך,
מאחל לך את הטוב ביותר".
ויש עוד אחד, אבל אני ממהרת.
Luck got nothing to do with it 164551
I go for Genetics. Good genes give you many great advantages in live: Health, Looks, I.Q, Physique, etc. which in turns lead to the other 3 attributes.
As far as luck goes there is this popular saying (I know it from Tennis but I’m sure it applies everywhere):
“The better you play…the luckier you get”.

לא הצבעתי. 164700
אין כזה דבר ''הצלחה בחיים''.
אם השאלה היתה על ''הצלחה כלכלית בחיים'', הייתי הולך על המעמד החברתי, כמובן.
החיים כקו ליניארי 164739
אני נושא עמי אמירות של חברים מנוער: "אתה לא תסתדר בחיים" ואמירות מן הסוג הנ"ל.
האם הסתדרתי בחיים, במובן שהם התכוונו אליו?
מבחינת ההגדרות היבשות, הצלחתי להסתדר קצת יותר ממה שהם חשבו.
האם הצלחתי בחיים? מבחינת ההגדרות שנראות לי כמו הגדרות המערכת - לא. לא מספיק, אולי.
האם הצלחתי בחיים לפי הערכים, הציפיות והחלומות שלי? גם כן לא. אבל אולי אפשר היה להגיד שהם היו גבוהים מדי.
העניין הוא שהציפיות שלי לגבי החיים, היו קצת מנוגדות למה שנקרא "להסתדר בחיים".
החיים עוד לא הסתיימו. אז אני לא רוצה לסכם אותם. אבל אני מבולבל, ולא יודע, אם הצלחתי בחיים, אם כשלתי בהם, ועד היום לא ברור לי, בדיוק כמו אז בגיל 17, מה אני בעצם עושה בעולם, מה התכלית לכל זה. ואם זו בכלל מטרה רצויה, "הצלחה". אולי המטרה של החיים היא תהייה. לשמור על התהייה הזאת בכל מצב.
ואולי זה שהגעתי להבנה הזאת, זו ההצלחה שלי בחיים.
אולי היא תוצר של חינוך, אולי של מעמד חברתי, ואולי של "לאיפה שזורקים אותך החיים". תשובה שחסרה במשאל, שעורכיו בטוחים כנראה מאד בליניאריות של הדבר הזה שנקרא "חיים".
הצלחה בחיים של מי? 164775
האם הצלחה בחיים היא מושג סובייקטיבי או אובייקטיבי?
תשובות לכולם: 164813
מצטערת, לא הייתי כאן אתמול. חשבתי שיהיה לי זמן להביא מובאה מדוייקת, אבל כבר יום רביעי ושוב לא הספקתי, ואוטוטו הולכת לעבודה, אז איאלץ להסתפק בתשובות כלליות מהזכרון.
1. "הצלחה בחיים" נמדדה פעמים רבות בסוציולוגיה. לרוב הצלחה נמדדת במונחי יוקרה מקצועית ומצב כספי. אפשרלהתווכח עכשיו שעות על איך כל אחד מאתנו רואה הצלחה באופן אחר, אבל "הצלחה" במובנה הכללי (= בשביל רוב בני-האדם) מיתרגמת ליוקרה וכסף.
2. הסיבות בפועל -
ציוני נבדקים במבחני IQ קשורים סטטיסטית לחינוך שהם חווים (בבית ובבית-הספר), שקשור סטטיסטית למעמד חברתי. התרשים הכללי בסוציולוגיה הוא
מעמד ההורים -> חינוך הילד -> IQ
מעמד ההורים -> חינוך הילד -> הצלחה בחיים <- מזל
ז"א, מעמד ההורים הוא במרכז, והוא משפיע על החינוך (סוג, כמות והצלחה) של הילד. החינוך (צריך להכניס כאן גם הון תרבותי, אבל נעזוב את זה כרגע) משפיע על ההישגים במבחני IQ (שאמורים לבדוק "גנטיקה") ועל הצלחה בחיים.
כריסטופר ג'נקס, בספרו המפורסם "אי-שוויון" מ-‏1972, הפתיע את הקהיליה האקדמית כשייחס את השארית הבלתי-מוסברת במודל הרגרסיה שלו ל"מזל". הוא פיתח טיעון לוגי מעניין, לפיו השארית (unexplained residual, לא יודעת מה המושג הסטטיסטי המקביל בעברית) היא בהכרח "מזל", מעצם היותה מה שנשאר לאחר שנבדקו כל המשתנים הבלתי-תלויים.

ומה עם כח רצון? הסטטיסטיקה מדברת נגדו. כח רצון (סטטיסטית, אל תספרו לי על הבן-דוד שעלה לגדולה מאשפתות) הוא בעצמו תוצר של מעמד חברתי.

מתנצלת על שלא עניתי קודם ועל זה שאני צריכה לרוץ. מבטיחה לענות מחר לשאלות נוספות, והיה ותעלינה.

[ד"א, איילים אלמונים באשר אתם - אין מה להקליד שוב את אותה שאלה שחמישה אנשים כבר שאלו לפניך. כל התגובות החדשות מופיעות אצלי במחשב, באמת.]
ומה עם בעל וילדים? 164819
מזל 164875
1. קצת מוגזם לקרוא למרכיב הלא-מוסבר "מזל"; סביר יותר שהמודל הנכון פשוט אינו ליניארי (ומכאן השגיאה).

2. לאן נעלמה הגנטיקה בתרשים שלך? אם המשתנה המשמעותי ביותר בהסבר "הצלחה בחיים" של אדם הוא ה"הצלחה בחיים" של הוריו - איך מפרידים בין גנטיקה לבין המעמד החברתי שלתוכו הוא נולד? (אחרי הכל, גם הצלחת ההורים בחיים תלויה בגנטיקה שלהם).
מזל 164878
2. מסתכלים על ילדים מאומצים.
מזל 164887
- ומניחים שאין הבדל בין ילד מאומץ לילד לא מאומץ (לדוגמא: האם למשתנה "אלטרואיזם" יש אותה התפלגות בקרב הורים מאמצים, כמו בשאר האוכלוסיה? האם התפלגות מספר הילדים במשפחה דומה? האם התפלגות המצב הסוציו-אקונומי דומה?)

בדומה: מסתכלים על זוגות תאומים שהופרדו בינקותם - ומניחים שאין הבדל בין אילו לבין ילדים שגדלו בחיק משפחתם הטבעית.
מזל 164897
לשאלתך לגבי אלטרואיזם: אני חושב שהתשובה חיובית. רוב ההורים המאמצים לא עושים זאת מתוך אלטרואיזם אלא מתוך אגואיזם טהור, בדיוק כמו הורים טבעיים (המדגם שאני מדבר עליו גדול בהרבה מזה של האיילת מארץ ישראל).

את שאר המשתנים קל לבודד.
תשובות לכולם: 164923
ההנחה שכאשר טוענים טענות כלליות על האוכלוסיה, צריך למדוד הצלחה במונחים כלכליים (נניח במונחים של שכר עבודה) היא באמת סבירה.

עם זאת, נראה לי שאנשים שעונים "כוח רצון, השקעה והתמדה" מתכוונים שבעזרת הגורמים האלה, בן אדם יכול להתגבר גם על מעמד חברתי נמוך, ולהצליח כלכלית. ברור שסטטיסטית, לרוב האנשים אין כוח רצון יוצא דופן, ולכן, סטטיסטית, לא נראה את התופעה הזו.

המשפט "כוח רצון הוא בעצמו תולדה של מעמד חברתי" הוא מקומם. לבני אדם בכל זאת יש כמה תכונות אישיות שאינן תוצאה של המעמד החברתי שלהם. האם היית דוחה מהאוניברסיטה סטודנט שבא ממעמד חברתי נמוך, בגלל שיש לו כוח רצון נמוך? (נכון, רק סטטיסטית, אבל כל מבחני הקבלה לאוניברסיטה נכונים רק סטטיסטית).
תשובות לכולם: 164935
סוציולוגים טוענים שנתונים סוציולוגיים יספרו לי עליך הרבה גם בלי מבחן אישיות. "כח רצון, השקעה והתמדה" נבדקו שוב ושוב ע"י אין-ספור חוקרים, והם כולם תלויים במעמד סוציו-אקונומי.
"האם היית דוחה מהאוניברסיטה סטודנט שבא ממעמד חברתי נמוך, בגלל שיש לו כוח רצון נמוך?" - לא רלוונטי לדיון. הרעיון הוא שפרט שלא רצה, לא השקיע ולא התמיד, לא יסיים את ביה"ס התיכון, וגם לא יגיע לאוניברסיטה. בעוד שהגישה של שנות השישים טענה ש"לעניים יש פשוט אופי דפוק", הסוציולוגיה המודרנית מייחסת את התכונות הנ"ל למעמד סוציו-אקונומי. לחילופין, אתה יכול להאמין שלעניים באמת יש אופי דפוק (או לשחורים בארה"ב, או למזרחיים בארץ, וכיו"ב).
טוענים שנתונים סוציולוגיים יספרו לי *עליך* 164938
אם הסוציולוגים טוענים שהם יכולים להסיק מסקנות על אדם בודד, למרות שהמסקנות שלהם הן סטטיסטיות ומדברות על קבוצות, אז הם טוענים טענה לא מוצלחת במיוחד. מעצם טבעה של הסוציולוגיה, כל אמירה על אדם בודד, תהיה בעלת נכונות הסתברותית בלבד (קריא: יש סבירות, לא תמיד נמוכה, שהסוציולוג יפספס **לחלוטין** את האדם עליו הוא מדבר).
טוענים שנתונים סוציולוגיים יספרו לי *עליך* 164941
כמובן; האדם הבודד לא מעניין את הסוציולוג. השפה בה השתמשתי היתה פיגורטיבית.
תשובות לכולם: 164940
אם אני מבין נכון את דברייך אז בשנות השישים טענו שיש לעניים אופי דפוק, והסוציולוגיה המודרנית הוכיחה את זה.
לעניים אופי דפוק? 164948
יש מאמרים בסוציולוגיה של פשיעה, משנות החמישים המאוחרות, בהן מנתחים מדוע הפשיעה רווחת במעמדות הנמוכים, אחד המאמרים, של מילר, מייחס זאת למה שהוא מכנה "ערכי המעמד הנמוך", ובקטגוריה זו הוא כולל נהייה אחרי התרגשויות (מין, סכנה, כסף קל), דרישה לסיפוקים מיידיים, הסתבכות בצרות וכיו"ב.

למותר לציין שהוא קיבל את ה"תכונות" האלה כאכסיומות ולא חשב מדוע זה כך.

ואגב, הערת ביניים: סוציולוגיה כמותית, מסורתית, באמת לא הסתכלה על יחידים. אבל במחקרים איכותניים זה מאוד שונה, וכבר ראיתי מחקרים בסוציולוגיה של המשפט שמתרכזים ב-case study אחד ולומדים אותו לעומק.
סוציולוגיה פרטנית 164959
זה עוד כלום. אני ראיתי מחקרים בפוסט-סוציולוגיה שמתרכזים בנוירון אחד ולומדים אותו לעומק.
לעניים אופי דפוק? 164971
את העלית את הנושא, אז זה אשמתך:

מה שווה מחקר כזה, אם הוא אינו מגובה במחקר כמותני? איזה מידע הוא נותן לי שמהווה יותר מאשר ביוגרפיה מפורטת של אדם בודד אחד? אלו אמירות אוניברסליות הוא נותן לי?
מחקרים כאלה, לעניות דעתי‏1, יכולים לשמש מקור השראה למחקרים כמותניים, שיתנו לנו אמירות כלליות יותר אודות בני אדם.

1 מי זה היה שסיפר על התלמיד ששאל את המרצה שלו אותו על משהו "לעניות דעתו" של המרצה?
לעניים אופי דפוק? 165914
כן, גם אני לא מתלהבת ממחקרים כאלה. לא אמרתי שזה נפלא, רק אמרתי שראיתי כאלה.

כמובן שאלה שתי אבחנות שונות לחלוטין: בין מחקר כמותי למחקר איכותני, ובין מחקר שבבסיסו case study אחד ומחקר שבבסיסו מקרים רבים.
לעניים אופי דפוק? 164975
אפשר לכתוב, להתפלפל, להתחבט ולדבר המון על בנאדם מסוים, אבל מה בדיוק הופך את זה למחקר סוציולוגי?
תשובות לכולם: 164961
בדיוק קראתי לאחרונה ספר מעניין בשם "גנום" (מומלץ בחום לכולם), מאת מאט רידלי. מאוד הופתעתי לקרוא את השורות הבאות (עמ' 111 במהדורה העברית):
"התוצאה המדהימה ביותר היא המתאם בין ציוניהם של ילדים מאומצים שגדלו ביחד:אפס. להשתייכות לאותה המשפחה אין שום השפעה מורגשת על מנת המשכל".
זה די מוזר שאת זורקת נתונים מסוג אחד ובספר רציני אפשר לקרוא נתונים מסוג אחר. זה מצדיק את הזלזול שבו מתייחסים אנשי מדעי הטבע למדעי החברה.
תשובות לכולם: 164973
היי, הלו, אני מבקש - "לסוציולוגיה". לא הוגן להבאיש את שם כולנו בגלל קומץ של 95 אחוז.
מוזר 164986
למרות שאני מאמין שלגנטיקה השפעה גדולה על ה"הצלחה בחיים", מתאם אפס נראה לי קצת מופרז. אתה יכול להרחיב לגבי רצינותו של הספר? (אני לא שואל את זה בציניות)
מוזר 165005
אני מכיר כל כך הרבה משפחות שבהן יש ילד אחד עם ציונים גבוהים מאוד וילד אחד עם ציונים נמוכים, עד שאני תוהה אם יהיה מתאם בין אחים אמיתיים...
אולי צריך לבדוק את היחס בין ילדים מאומצים לילדים ביולוגיים בהשוואה לאחים ביולוגיים, לפי מיקומם בסדר הכרונולוגי (כלומר, נגיד - הבכור בד''כ מצליח יותר מהילד השני, והילד השלישי יותר טוב מהשני ופחות טוב מהבכור).
מוזר 168593
הדפוס של הצלחת הילד לפי מקומו הכרונולוגי משתנה אף הוא לפי מצבם הסוציו-אקונומי, ובעיקר לפי רמת ההשכלה של ההורים.
הדפוס שציינת (הבכור בד''כ מצליח יותר מהילד השני, והילד השלישי יותר טוב מהשני ופחות טוב מהבכור) מתאים למשפחות של הורים משכילים, והוא מוסבר בזמן ובאנרגיות המושקעים יותר בבכור, פחות בשלישי, ועוד פחות בסנדוויץ.
במשפחות בהם רמת ההשכלה של הילדים עולה (גם יחסית, ובוודאי שאבסולוטית) על זאת של הוריהם, מוכר גם הדפוס שבו רמת ההצלחה (הלימודית) עולה ככל שהילד צעיר יותר. הדבר מוסבר בכך שהילדים הצעירים זוכים לתמיכה (מסוימת) מאחיהם הבוגרים (במסגרת המגבלות), תמיכה שאותם אחים בוגרים לא יכלו לקבל מההורים.
אפס סטטיסטי 165106
כנראה שהכוונה היא שבמחקר (מסוים) התוצאות לא שללו באופן מובהק את ההנחה שמקדם המתאם הוא אפס (לשם כך, המתאם שהתקבל צריך להיות קרוב לאפס - אבל לאו דווקא שווה לאפס; עד כמה קרוב? תלוי בגודל המדגם).
אפס סטטיסטי 165131
זה כבר נשמע יותר הגיוני.
עדיין, חוסר תלות של מנת המשכל בסביבה, אלא אם מדובר בילדים רכים במיוחד, נראה לי משונה, אך קטונתי.

......

ועתה הסתכלתי בהמשך הפתיל וקראתי שוב את מאמרה של נגה (דיון 1090) ואני חוזר בי. לא קטונתי!
אגב, פסיכולוג העובד עמי ועורך מבחני אינטיליגנציה, סיפר לי שהמבחן מכיל 12 חלקים הבודקים כישורים שונים. מתברר שדווקא זה הבודק את אוצר המילים, חוזה את התוצאה הכללית בדרגת אמינות גבוהה, למרות שאין לו שיקלול גבוה באופן משמעותי מ11 האחרים. מסקנה: במקום ללכת לביה"ס, ללמוד את המילון בע"פ. זה רק עניין של זמן עד שהIQ יצוץ ומכאן הדרך להצלחה בחיים סלולה!
מוזר 165144
גם לי הנתון הזה גרם להשתאות.
על פי הכריכה האחורית של הספר, המחבר מאט רידלי נראה דמות רצינית, כתב המדע הפופולארי של האוקונומיסט והדיילי טלגרף.

עשיתי חיפוש באינטרנט אחר סנדרה סקאר, שהיא החוקרת שהוא מצטט. היא אחת הפסיכולוגיות הבכירות באמריקה, הייתה נשיאת איגוד הפסיכולוגים באמריקה, פרופסור בהרווארד, ולאחרונה פרשה מהקריירה האקדמית לחיי פנסיה נינוחים בהוואי, אם זה מעניין מישהו.

כאן מתואר המחקר הרלוונטי, וגם מובאת ביקורת עליו:
מתברר שסביב כל הנושא של תורשת אינטליגנציה יש תיאוריות, חלקן על סף תיאוריות קונספירציה, של הליברלים ושל השמרנים באמריקה, והכול מתקשר בסוף לרמת העזרה שצריך להעניק לשחורים. מאוד פוליטי.

אתר שמרני אחד מצטט בפירוט רב מחקר דומה של סקאר, וכמובן מצרף את כל ההקשרים הפוליטיים והגזעניים - http://www.amren.com/943issue/943issue.html

סקאר עצמה מתנגדת בתוקף לשימוש פוליטי בממצאיה.
מוזר 165153
תודה.
אכן, אחת הבעיות העיקריות של תחום זה הינה האידאולוגיות המושפעות מתוצאותיו וכן אלו המניעות את חלק מן העוסקים בו וגורמות להם לעוות את תוצאותיו אף מבלי דעת. נדמה לי, ואולי נגה תתקן אותי, שכיום הגזענים הם בצד של מושפעי התוצאות והליברלים/שיוויונאים בצד של המשפיעים על התוצאות.

ותהיה מוסרית:
אני תוהה מה הייתי אני עושה במקום החוקרים הנ"ל. נראה לי שהייתי מעדיף כאן את האמת על פני הנזק בטווח הקצר שהיא יכולה לגרום. לא שהאמת היא מעל הכל. לגמרי לא, אלא ש...בעצם, איזה נזק נגרם בפועל מפירסום תוצאות אלו?
גנום 165078
קרא את המאמר שכתבתי בנושא.
גנום 165081
נגה בטח מצטנעת, אבל הנה עמוד המאמרים שלה: http://www.haayal.co.il/author.php3?id=121 . המאמר נמצא שם.
גנום 165123
קראתי, ותמהוני גדל. אפשר לעשות אלפי מחקרים על נושא אחד, ועדיין לטעון דבר והיפוכו.
גנום 165137
וזה בדיוק היה נושא המאמר.
תשובות לכולם: 164968
אה, רציתי לשאול - אם מחזיקים את המעמד קבוע, האם החינוך עדיין משפיע על "הצלחה בחיים"? אם כן, אז הטענה שלך נראית, על פניה, שגויה - מעמד משפיע באופן עקיף, אבל הורים ממעמד נמוך שידאגו לצאצאיהם לחינוך טוב, יכולים להוציא אותו למעמד גבוה יותר. האמריקאים, לפיכך, צודקים: מאמץ ונחישות מספיקים כדי להוציא (את הדור הבא) ממעגל העוני.

ואפשר לשאול גם הפוך: אם מחזיקים את החינוך קבוע, האם המעמד עדיין משפיע על הצלחה בחיים? אם לא - אז לא. גמרנו.
תשובות לכולם: 165079
1: כן, אבל זה לא סותר את הטענה - אין בעיה לטעון שבקרב מעמד X, שנות לימוד מתכתבות עם הצלחה בחיים.
2: ועוד איך! וזו בדיוק הנקודה.
תשובות לכולם: 165085
1. אין בעיה, אבל אז אנחנו צריכים לשאול איזה אחוז מההסבר הוא של המעמד ואיזה של החינוך.
2. לא הבנתי איך. את טענת שאנשים ממעמד גבוה מקבלים חינוך טוב יותר, וזה גורם להצלחה בחיים. אני שאלתי - נניח שאדם ממעמד נמוך מקבל גם הוא, במקרה, חינוך מצויין - האם גם הוא יצליח בחיים כמו בן המעמד הגבוה? אם כן, הרי שלמעמד אין השפעה. מתיאור המודל שלך (מעמד מוביל לחינוך שמוביל להצלחה), נראה כי למעמד אין השפעה ישירה על ההצלחה, ולכן אם יש חינוך טוב, שאינו תוצר של מעמד, הוא צריך להביא לאותה מידה של הצלחה בחיים.
תשובות לכולם: 165088
2. כן, אבל:
כל מי שקיבל חינוך טוב יצליח, אבל הקבוצה של "מי שקיבל חינוך טוב" כוללת אחוז גבוה מבני המעמדות הגבוהים, אחוז בינוני מבני המעמד הבינוני, ואחוז קטן מבני המעמד הנמוך. כתוצאה מכך, גם אם תיקח "חינוך" החוצה מהמשוואה, תגלה שמעמד מתכתב עם הצלחה בחיים. חינוך הוא המשתנה המתווך, אבל הוא רק מתווך.

אפשר לענות על שאלת הסקר ב"חינוך" וזו תהיה תשובה פחות-או-יותר נכונה. אבל מה משפיע על רכישת חינוך שיביא להצלחה בחיים? כאן נכנסות שאר התשובות (מעמד, גנטיקה, מזל, נחישות וכיו"ב).
תשובות לכולם: 165107
בהרבה ארצות, הקבוצה של מי שקיבל חינוך טוב כוללת גם אחוז גבוה מבני מהגרים מסין או הודו, שהם מהמעמד הנמוך, אך מצטיינים בעיקר בנחישות וכוח רצון.

כמובן שאפשר להגדיר מושג כגון ''הון נחישותי'' ולכן להגדיר מלאכותית שכל מי שיש לו נחישות וכוח רצון הוא עשיר. אם עושים זאת, אז הטענה שלעניים אין את התכונות האלה הופכת לאקסיומה.
תשובות לכולם: 165112
גם הקורס בשיטות מחקר כבר פרח ברובו מזכרוני, אבל דומני כי לקרוא לחינוך "משתנה מתווך" זה לא ממש נכון. החינוך *מושפע* ע"י המעמד, זה כן, אבל הוא לא נקבע בלעדית על פיו - עובדה שאת מסכימה שגם אנשים (מעטים) מהמעמד הנמוך מגיעים לרמת חינוך גבוהה. המעמד, אם כן, הוא משתנה עקיף - אבל תמיד יהיו משתנים עקיפים, משום שאף גורם אינו "ראשוני": כל דבר מושפע מדברים אחרים.
העובדה היא שמהתאור שלך, המשתנה המשפיע ביותר הוא רמת החינוך, ו*כיום* רמת החינוך מושפעת מהמעמד. למה זה חשוב להבדיל בין השניים? משום שמתיאור שלך, אפשר להגיע למסקנה שיש איזושהי בעיה מהותית בשיטה הכלכלית המאפשרת מעמדות, ושאין מה לעשות חוץ מלהחריב אותה כליל. לעומת זאת, מהתיאור כפי שאני מציג אותו, אפשר לראות בקלות שאם אנחנו רוצים להגדיל את ה"טוב" (=הצלחה בחיים של כמה שיותר אנשים), צריך לדאוג לספק חינוך טוב גם לאנשי המעמדות הנמוכים יותר.
תשובות לכולם: 165146
1. ההגדרות שלך לא נכונות. אין לי כח. קרא לעוזי.
2. כמובן שחינוך לא "נקבע בלעדית" ע"י מעמד. מעולם לא פגשתי משתנה שנקבע בלעדית ע"י משתנה אחר.
3. "כיום" - מאז ומעולם, גם טרם הקפיטליזם. לא כתבתי בדיון הנוכחי שום דבר נגד הקפיטליזם או בעד החרבה כליל של משהו.
4. "צריך לדאוג לספק חינוך טוב גם לאנשי המעמדות הנמוכים יותר" - סוף סוף, *ה*תשובה. איך לא חשבו על זה קודם? פשוט נספק חינוך יותר טוב לבני המעמדות הנמוכים, ונפתרה הבעיה. (מתנצלת על הציניות, אבל - אממ - מזה הכל התחיל, אתה יודע, חוק חינוך חובה חינם, אמצע המאה ה-‏19 באירופה ובארה"ב, הוראס מאן... איפה אתה היית?)
3 165199
בסדר, אבל למה צריך תמיד להחריב את כליל?
תשובות לכולם: 165230
1. עוזי!
2. מינו של אדם נקבע בלעדית ע"י משתנה הדמה "קיומו של כרומוזום Y". לדוגמא.
3. אז זהו, שלא. מכיוון שאת התחלת עם העצלנות, אני אזרוק עליך את Hierarchy in the Forest ל-Boehm.
4. אני לא הייתי בתכנון של סבתא רבא שלי, בערך. לא דיברתי על מה התשובה או מה לא התשובה. מה שאמרתי הוא שהמצב שאת מציגה אינו שונה באופן מהותי מהתשובה "גנטיקה": מצב תקוע, מעגלי, בלתי ניתן לשינוי. הממצאים, לפיכך, אולי מריחים מסוציאליזם (מעמדות), אבל משרתים בעיקר את השמרנים שרוצים להשאיר דברים כפי שהם. השאלה ששאלתי היא אם אכן המצב חסר תקנה. כמו שנרמז בספר שב-‏3, התשובה היא, כנראה, לא.
תשובות לכולם: 165250
1. 1. אני לא בקיא בהגדרות הקשורות ל"שיטות מחקר" (וממילא אני חושד שהן קצת תלויות בזווית התאורה ובטמפרטורת החדר, וזה לא סוג ההגדרות החביב עלי).

כפיצוי (תגובה 165082), אני רוצה להעיר שמקדם המתאם ברגרסיה עם משתנה מסביר אחד שווה (אחרי נירמול בסטיות התקן) למקדם המתאם; ושברגרסיה של כמה משתנים זה כבר לא נכון, אלא אם המשתנים המסבירים בלתי מתואמים.
תשובות לכולם: 165252
2. אני לא חושב שזה נכון. אם אינני טועה, מינו של אדם נקבע ע"י גן ספציפי בכרומוזום Y וגם את ביטויו ניתן למנוע. תיתכן אישה עם כרומוזום Y.
תשובות לכולם: 165272
2. במדה"ח.
3-4. לא מכירה, אבל עכשיו הסתקרנתי. אפשר הסבר קצר?
תשובות לכולם: 165273
2. אסור במדה"ח לדבר על כרומוזומים? למרות שהם שם?
תשובות לכולם: 165298
2. אדם שינותק מכל גירוי חברתי לתקופה ארוכה ישתגע. (פסיכולוגיה זה מדה"ח, נכון?)
3. הספר הזה עוסק בעובדה קטנה ומציקה בקשר לפרה-היסטוריה האנושית, כמו גם אנתרופולוגיה של ימינו אנו: קבוצות פרימיטיביות, מתחת לרמת השבט (כלומר, כאלו שמונות כמה עשרות עד כמה מאות של אנשים, שנודדות, ושאינן עוסקות בחקלאות מעבר לחקלאות גינה קצרת טווח) מקיימות מערכת פוליטית אגליטרית: במקרים רבים אין שליט על הקבוצה, וגם כשיש הוא לא ממש שולט, אלא יותר מתאם, אין ריבוד חברתי בכלל (בין הגברים, נשים לא נחשבות ברוב החברות הללו, כמובן), ואין היררכיה פרט להיררכיה פונקציונלית בזמן מלחמה (כאשר הקבוצות הללו פעמים רבות דואגים לנטרל כל סמכות של מנהיגי-מלחמה בזמן שלום). הקבוצות מפעילות מגוון מנגנונים שמטרתם *למנוע* עליה של שאפתנים - החל מביקורת פומבית ולעג, עבור בהתעלמות, וכלה ברצח - וכל התנהגות שעשויה לרמוז על שאיפות פוליטיות (המנעות מחלוקת מזון, נתינת פקודות לאחרים, אלימות כלפי פרטים אחרים בקבוצה) גוררת ענישה.
כיום הקבוצות הללו מהוות שבריר של אחוז מכלל האוכלוסיה האנושית, וקל לפסול אותן כמקריות בלתי רלוונטית. אבל כל העדויות הארכיאולוגיות מצביעות על כך שבמהלך רוב ה(פרה)היסטוריה האנושית, בערך עד לפני 15,000 שנה, רוב רובה של האנושות פעל במערכות פוליטיות כאלו.
מערכות דספוטיות עם ריבוד חברתי, על כן, הן המצאה של ה"זמן האחרון" מבחינה אבולוציונית, והן תוצאה של התיישבות קבע ויצירת כלכלה המבוססת על חקלאות נרחבת ושיתוף פעולה בין קבוצות גדולות מאוד של אנשים.

כל זה, כאמור, בא להראות שהמודל "מעמד חברתי -> חינוך -> הצלחה בחיים" לא יכול היה להיות "תמיד", אלא רק במערכות מרובדות, שמהוות, מה לעשות, חלק קטן מההיסטוריה האנושית. זה גם מראה שאי אפשר לטעון טענות לגבי האוניברסליות של הריבוד אצל בני אדם - הריבוד הוא תוצאה של תנאים חיצוניים, ולא משהו אלמנטרי ובלתי ניתן לשינוי אצל בני אדם.

ברצוני להודות לך על שגרמת לי לכתוב את התגובה הזו וחסכת לי לערוך עבודה סמינריונית לי לכדי מאמר, שזה מה שהתכוונתי לעשות עד עכשיו.
מה זה משנה 165358
אם הבנתי נכון את דבריך, לגבי יכולת "הסרת הריבוד" מהחברה האנושית, אין זה משנה כיום אם ריבוד זה "פנימי" לכל אדם, או נובע מתנאים חיצוניים. התנאים החיצוניים הם כאלה שלא מאפשרים חזרה לאותו עידן מופלא של צייד-לקט (אלא אם אתה מדבר על WWIII)

אני גם לא בטוח, שלאחר אלפי שנות התניה חברתית, האנשים לא שונו מהותית בהיבט זה, כמו גם בהיבטים אחרים. למשל, ברובד פחות עמוק, אם יחזירו אותך 1000 שנה אחורה, תתחיל לעסוק באלכימיה ?
מה זה משנה 165417
ודאי שזה משנה. באותה עבודת סמינר אני טוען שהדמוקרטיה המודרנית היא סוג של צעד לכיוון אותו מנגנון אגליטרי.

אני לא חושב ש''אלפי שנים של התנייה חברתית'' הן בעלות חשיבות. זה משום שאף אדם לא קיים אלפי שנים. גנים, לעומת זאת, דווקא כן.
מה זה משנה 165427
לא נראה לי סביר ש''ריבוד חברתי'' הינו משהו גנטי, ולכן אין עניין לגנטיקה כאן. זהו תוצר של התניה חברתית בת אלפי שנים, ומדבר כזה לא משתחררים בקלות (אם בכלל).
גם לא נראה לי שדמוקרטיה הינה צעד למנגנון אגליטרי כזה, ההיררכיה בדמוקרטיה אינה פחותה מדיקטטורה. אפשר דווקא לטעון שעם גידול האוכלוסיה, כמות הניהול (לאורך ולרוחב) הנדרשת גדלה (ללא קשר לצורת השלטון).
אני לא מכיר את עבודתך, ועל מה היא מתבססת. די לי לראות את ההתנהגות האמריקאית בבואם לרשויות, כדי לראות שבדמוקרטיה הגדולה בעולם, הדרך להסרת הריבוד עוד ארוכה (המשיח יגיע קודם).
מה זה משנה 165522
ודאי שריבוד חברתי הוא תוצאה של גנטיקה. אחרת, איך תסביר את העובדה שיש חיות עם ריבוד חברתי מורכב (שימפנזים), כאלו עם ריבוד פשוט (גורילות - יש אלפא אחד, וכל השאר באותה רמה מתחתיו), וכאלו בלי ריבוד בכלל (מקוק קטום-זנב), וכל זה רק בקרב הפרימאטים?
זה עוד לפני שנדבר על זה שלא התייחסת לעובדה שאדם פשוט לא קיים אלפי שנים, כמו שציינתי, ולכן "התנייה חברתית של אלפי שנים" לא יכולה להשפיע עליו.

חברה אגליטרית אינה קשורה לניהול או לא ניהול. אגליטריזם אין משמעותו אנארכיזם, אלא פשוט זאת שה"נשלטים" הם גם, במידה מסוימת, השולטים. המצב הזה קיים בדמוקרטיה במידת מה.

מהי ההתנהגות האמריקאית בבואם לרשויות?

(ואגב, הגיע הזמן להפסיק עם העסק הזה של "הדמוקרטיה הגדולה בעולם" - ארה"ב היא כמעט יחודית בהיותה דמוקרטיה נשיאותית ששורדת לאורך זמן, לעומת המודל המקובל יותר של הדמוקרטיה הפרלמנטרית).
מה זה משנה 165523
לא הבנתי. איך "ודאי שריבוד חברתי הוא תוצאה של גנטיקה" מסתדר עם תגובה 165298 שלך?
מה זה משנה 165964
גנוטיפ ופנוטיפ. תנאים חיצוניים שונים מביאים לביטוי שונה של אותם הגנים.
מה זה משנה 165979
כרגיל, אני לא מצליח להבין למה להכניס גנטיקה וקופים לנושא. אפשר להסביר אותו באותה יעילות בלי זה.
מה זה משנה 165991
הכל אפשר. אבל אני אוהב ככה.
מה זה משנה 165997
אה.
מה זה משנה 166180
תגובתך זו, העלתה בי את זכרו של האפיפיור צלסיוס ה-‏38, אשר רופאו האישי גרס כי רק סקס עם אשה צעירה ישיב לו את כוחות החיים וירפאו ממחלתו האנושה.
לאחר היסוס מובן, בשרו הקרדינלים לאב הקדוש את דברי הרופא, ובעקבות הפצרות מרובות הוא גם נעתר לשתף פעולה, אלא שהיו לו תנאים:
על העלמה להיות עיוורת, אילמת, ובעלת חזה גדול.
עיוורת אנו מבינים, אמרו הקרדינלים, שלא תזהה עם מי... אילמת גם מובן, שאם בכל זאת תזהה, שלא תרוץ לרכל, אבל מדוע חזה גדול הוד קדושתך?
אני אוהב ככה.
מה זה משנה 165549
התנייה חברתית של אלפי שנים משפיעה על האדם ע"י תהליך הסוציאליזציה שהוא עובר ויציקת התרבות האנושית בו. אף אחד לא טען שהאדם נולד עם ההתנייה החברתית המדוברת.

קח את האציל שבאצילים, עם כל הגנטיקה והדם הכחול שלו וגדל אותו בסביבה שלא מעניקה לו שום דבר מאותה התנייה חברתית וראה כיצד הוא לא מגיע לרובד החברתי שלדעתך הוא שייך אליו, למרות ההרכב הגנטי המשובך שיש לו כביכול.

מדה"ח מדברים על גנטיקה בצורה מעורפלת מן הראוי. האם אתה יכול להצביע על ההבדלים הגנטיים בין הרבדים החברתיים השונים?

האם אתה יכול להראות שריבוד חברתי הוא "בודאי" תוצאה של הבדלים גנטיים בין בני אדם? דוגמאות מעולם החי לא עוזרת לנו לדעת את התשובה בספקנות שכזו, משום שהממיקה לא ממלאת תפקיד מרכזי אצל החיות, כמו שהיא ממלאת תפקיד מרכזי בחיי בני האדם.
''קח את האציל שבאצילים...'' 165587
לא קראת את טרזן? :-)
:-) 165592
אכן. מצד שני, קראתי גם על באבלס - הקוף העשיר של מייקל ג'קסון, שחי טוב יותר מרובנו. כנראה שההרכב הגנטי שלו משובח יותר מזה של רוב האנשים בעולם.
כן, אך האם הוא הצליח בחיים? 165598
(-;
הקוף או מייקל ג'קסון? 165619
מה זה משנה 165965
הובנתי לא נכון - לא אמרתי שהמעמד החברתי של אדם X מתאים לו כי "זה בגנים שלו", אלא שמערכת החברתית של יצורים ממין X היא בעלת ריבוד מסוג Y, משום שבאופן גנטי הם מותנים ליצירת ריבוד חברתי שכזה.
לא טענתי שיש גנים של דם כחול וגנים של צווארון כחול.
מה זה משנה 165966
ובמחשבה נוספת, אני די נעלב מזה שזה מה שחשבת שאמרתי.
withdrawn 165977
לא צריך להעלב בגלל שאני טעיתי או לא הבנתי. סליחה.
עכשיו אני מבין למה התכוונת.

___________
אני precision processor, עלק.
הדמוקרטיה הגדולה בעולה היא... 165604
הודו
מה זה משנה 165614
חיכיתי וחיכיתי לכניסת הבונובואים בתגובתך, ואני מוכרח לציין שהתאכזבתי עקב אי הופעתם...
וברצינות: זה שקבוצת קופים אחת שונה מהאחרת בהיררכיה החברתית שהם מייצרים עדיין אינו אומר לי דבר על כך שריבוד הוא דחף גנטי בגזעים מסויימים. ייתכן וחברות פרימטים ללא ריבוד, או עם ריבוד פשוט, הן קטנות במספר, או חיות באיזורי שפע שלא מצריכים פיקוח על משאבים ואת הכוונתו המעוררת השראה של האלפא. כמו כן העיר כאן יהונתן על קונפליקט לכאורה עם תגובה קודמת שלך, בה טענת שגם האנושות לא "נולדה" ככה.
מצב שבו כל נשלט הוא גם קצת שולט, בחברה שמספר הפרטים בה הוא לא כשל בניין משותף בבנימינה נראה לי קצת בעייתי, ובדרך לאנרכיה. יש לך דוגמאות "אגליטריות" יציבות חוץ מאותם שבטים?

לגבי ההתנהגות של האזרחים בדמוקרטיה הגדולה בעולם (טוב, נו, השניה בגודלה - אבל אל תגלו לבוש, הוא עוד יפלוש להודו):
האזרח רוחש כבוד עמוק לרשויות, לנוהלים מסודרים ולחוק וצייתן בצורה עיוורת כמעט לסמכות.
(הכנס כאן אנקדוטות למקרים הפוכים שראית בטלוויזיה או בקולנוע).
מה זה משנה 165684
אני מניח שרחישת הכבוד לרשויות, לנהלים ולחוקים והצייתנות (הכמעט עיוורת) לסמכות מצד אזרחי ארה''ב מסבירים למה כשני מליון מהם יושבים בכלא.
מה זה משנה 165687
לא, זה לא מסביר. אולי ההיפך - בגלל הנוקשות של השלטון, המתבטאת בחוסר סלחנות למעידות, והעובדה שרבים בכלא, היא מהגורמים לרחישת כבוד.
אני לא סוציולוג, ולא אתיימר לתת הסברים. אני מתרשם מהתנסויותי במדינה זו. יש לחברה זו שוליים רחבים, אבל הרוב המכריע נוהג באופן שתיארתי, ולא בצורה הקרובה יותר ל''אגליטריזם'' המוכרת מארץ הקודש.
מה זה משנה 165969
הבונובו לא נכנסים לכל תגובה. יש גם פרימאטים אחרים, והשימפנזים לא פחות קרובים מהם אלינו. הבונובו פשוט חמודים יותר, אז אני מזכיר אותם לעיתים קרובות. (:

הפרימאטים שציינתי נחקרו הן בטבע והן בשבי, הן בקבוצות גדולות והן בקבוצות קטנות. כפי שאמרתי בתגובה קודמת, הפנוטיפ משתנה עם שינוי התנאים - ואכן, גם בקרב שימפנזים, למשל, תנאים שונים (קבוצה של נקבות שהוחזקה בשבי בלי שום זכר) יצרו פנוטיפ שונה (היררכיה נקבית, וכשהוכנס זכר גם שליטה של הנקבות על הזכר - דבר שלא יעלה על הדעת בתנאים נורמליים).
האנושות באמת לא נולדה ככה - היא יצרה את התנאים החדשים שהביאו לשינוי בהתנהגותה. בקרב פרימאטים, כשהקבוצה עוברת גודל מסוים ("כשל בניין משותף בבנימינה"‏12) היא נפרדת לשתי קבוצות, כאשר לפחות בחלק מהמקרים שנחקרו, בין שתי הקבוצות שנוצרו הייתה איבה גדולה מאוד.

כל הטענה שלי היא שברגע ששונו התנאים ובני אדם מתחילים לחיות בישובי קבע גדולים - כשאין אפשרות להפרד לקבוצות נפרדות - המערכת הזו מתערערת. התנאים השתנו - ולכן ההתנהגות השתנתה. לכן, אין דוגמאות יציבות מחוץ לאותם שבטים.

כשאמרתי שהיא לא הדמוקרטיה הגדולה בעולם התכוונתי גם מבחינה נורמטיבית - הם אולי המעצמה הכי חזקה בעולם, אבל בדמוקרטיה הם לא משהו. כאמור - יש להם מודל משלהם לדמוקרטיה, שבכל מקום מחוץ לארה"ב נחל כשלון חרוץ.

1 לדעתך מספר האנשים בבניין משותף בבנימינה שונה מאשר מספר האנשים בבניינים משותפים בערים אחרות?
2 הרבה יותר מזה, אגב. מדובר פה על מאות אנשים, לעיתים אלפים.
מה זה משנה 165760
ואולי הריבוד הוא תוצאה של מבנה חברתי שהתפתח לאורך שנים, ואינו טבוע גנטית במינים השונים?

מישהו ניסה לקחת קבוצה גדולה של שימפנזים בני-יומם, להעביר אותם לג'ונגל חדש, רחוק מההורים, ולבדוק אם הם פתחו את אותם מבנים חברתיים?

(ניסוי אכזרי ומיותר, אני יודע. לא היתה פה הצעה לקיום הניסוי אלא שאלה האם בוצע בעבר ע"י ויויסקטורים חסרי מצפון).
מה זה משנה 165973
לא ידוע לי. מצד שני, אני מכיר ניסוי (לא ממש ניסוי, למעשה) שנעשה בסוג של בבונים. ניסו להקים מושבה של קופים במקום שכונה "monkey hill". זרקו לשם כמה בבונים, ביחס נוראי של זכרים לנקבות (משהו כמו שש נקבות על כמה עשרות זכרים). מה שקרה שם הוא פרץ אדיר של אלימות בלתי נשלטת, עם לא מעט זכרים (ונקבות!) שנהרגו.
מה קרה? מסתבר שהבבונים הללו, בדרך כלל, מכבדים את ה"בעלות" של זכרים אחרים על הנקבות שלהם. במקרה הזה, לעומת זאת, כל הזכרים שוחררו בבת אחת לתוך המתחם, והנקבות היו "fair game" עבור כולם. אם היו משחררים את הזכרים אחד אחד, ומוסיפים עוד כמה נקבות פנימה, הסדר החברתי היה נשמר בלי בעיה.
זה אולי נראה כמו תטל"א, אבל זה המקסימום שאני יכול לתת לך: כשהתנאים לא אפשרו לקבוצה הזו לקיים את המערכת החברתית הנורמלית שלהם, התוצאה לא הייתה יפה במיוחד.

הנה עוד משהו שעשוי להיות תטל"א: מושבת השימפנזים בארנהם התחילה עם נקבות בלבד. הנקבות הללו, שבד"כ לא יוצרות שום היררכיה ביניהן, הגיעו עד מהרה למערכת ההיררכית המורכבת שיש בד"כ בקרב זכרים. כאשר הכניסו זכר זר פנימה, הנקבות רדפו אותו ואיימו עליו, והמסכן הותקף על-ידן שוב ושוב. החוקרים הוציאו את הזכר, וניסו להכניס זכר אחר. הפעם, בלי ידיעת החוקרים, היה מדובר בזכר שנקבת ה"אלפא" במקום הכירה. היא הגנה עליו, והתייחסה אליו כאל כפופה אליו. תוך זמן קצר הוא הפך לזכר האלפא ששלט על כל הנקבות, וניתן היה להכניס זכרים נוספים לתוך הקבוצה (לאט לאט ובזהירות). במשך תקופה ארוכה הזכר הזה נותר השליט, למרות שזכרים חזקים ממנו נכנסו פנימה - וזאת רק משום שהנקבות דאגו לתמוך בו בכל מאבקיו. למיטב ידיעתי ההיררכיה הפנימית בין הנקבות נעלמה עד מהרה, אך הן המשיכו לפעול ביחד נגד זכרים שניסו להפיל את הזכר החביב עליהן.
מה זה משנה 166281
לפי נתונים שפורסמו אתמול בידיעות, בתל אביב יש בערך 18 אלף נשים יותר מגברים. ברמלה יש 1700 גברים יותר מנשים. אני שואלת את עצמי מה זה אומר לגבי רמת האלימות :-)
מה זה משנה 166289
לא כלום. נא לא להשליך מהתנהגות של בבונים להתנהגות של בני אדם. גם השלכת הבבונים עצמם על בני אדם אינה מומלצת.
זהירות הגורילה 166291
עמד הגורילה בכלא
גורילה צעיר וחזק
וכל הנשים שבפלך
חמדו את גופו המוצק
ברטט הביטו הן פנימה
ישר על אותו הדבר
שעל פי מצוותיה של אמא
את שמו לא אוכל כאן לומר
זהירות הגורי הי הי הי לה.
אגב, 166308
אותו הדבר שאת שמו לא תוכל לומר הוא קטן ובלתי מרשים לחלוטין אצל הגורילה (כיאה לצורת החיים בהרמון, אין לזכר שום צורך באותו הדבר גדול).
מה זה משנה 176044
כל מה שאתה אומר מזכיר לי כל מיני התנסויות חברתיות מתקופת הצבא.

יש לי הרגשה שהרבה עניין אפשר יהיה להפיק ממחקרים על התנהגויות חברתית בבסיסי צה"ל סגורים בעלי יחס גברים/נשים ותבניות תחלופת כ"א שונות.
תשובות לכולם: 165367
תודה על ההסבר. להבא אסתייג ואגביל את עצמי ל-‏800 השנים האחרונות (תחילת ההשכלה הגבוהה באירופה).
תשובות לכולם: 165789
זה נשמע ממש מעניין.

האם זה אומר שאין בחברות האלו אליטות? איך המוכשרים מתבלטים (למשל כדי למשוך את בני המין האחר)?
תשובות לכולם: 165974
בחברות הללו, בד''כ, יש ''חלוקה שיוויונית'' של הנשים. גברים מוצלחים - ציידים טובים, דייגים טובים, לוחמים טובים וכיו''ב, זוכים לכבוד משאר הקבוצה (ואני מניח שזה מסייע להם בהשגת הנשים הטובות ביותר), אבל אין להם מעמד כלשהו, וממילא הם לא יכולים להעביר את הכבוד שהקבוצה רוחשת להם, לילדיהם. הם גם לא יכולים לתת פקודות או לקבוע משהו לקבוצה מבלי לקבל את הסכמתה.
תשובות לכולם: 166087
כלומר יש אליטה (הטובים משיגים את הטובות ולהיפך), אבל אין לה זכות לכפות את רצונותיה על האחרים. הבנתי נכון?

מצד שני, בחברה שבה לא מקובל לתת פקודות, מן הסתם אין נותני פקודות. האם זה אומר שאין מעמדות? האם זה אומר שחלוקת הכוח היא שוויונית?
אני חושב שלא. ברגע שרוחשים למישהי כבוד, גם מקשיבים לה יותר, ואז יש לה יותר כוח. לי זה קצת מזכיר קיבוץ.

ואם כבר קיבוץ, איך מתקבלות ההחלטות הקבוצתיות? נראה שזה צריך להיות בקונסנזוס, בתהליך של שכנוע הדדי. האמנם?
תשובות לכולם: 166117
מה אליטה? נשים בוחרות את בעליהן. הנשים המוצלחות ביותר בוחרות בגברים הטובים ביותר. זה הופך אותם לאליטה?
לאותם המוצלחים לא רק שאסור לכפות את רצונם על אחרים - הם גם לא יכולים "לצבור נכסים" (כי אין), והם מחוייבים, על פי רוב, להתחלק בבשר שהם צדים (כמו כל שאל חברי השבט).

זה שיש אנשים שמקשיבים להם יותר, לא אומר שהם שולטים. ברגע שהם יפגינו משהו שהוא מעבר לסתם השפעה כריזמטית (למשל - יפגעו במישהו כי הוא לא השתכנע) - ידאגו להבהיר להם את מקומם.

כן, דיון (בין הגברים הבוגרים), והגעה לקונצנזוס. לפעמים ה"מנהיג" (אם יש כזה) מסייע בגיבוש הקונצנזוס, אבל הוא אינו קובע אותו, אלא רק מכוון את הקבוצה לכיוון מה שמסתמן כבסיס להסכמה.

יהיה הרבה יותר קל אם פשוט תקרא את הספר, במקום שאני אספר לך אותו לאט לאט.
ובכל זאת, 165194
האם יש גם השפעה ישירה של המעמד, *מעבר* להשפעה דרך החינוך? לפי דברייך הקודמים, הבנתי שסיכוייו של בן מעמד גבוה שקיבל חינוך מצוין להצליח הם גבוהים מסיכוייו של בן מעמד נמוך שקיבל חינוך מצוין (מסיבות שונות). זה נראה סביר, ואם זה כך הרי שהמעמד משפיע לא רק באופן עקיף אלא גם ישירות, והשפעתו חשובה מהשפעת החינוך. השאלה היא האם זה כך, ובאיזו מידה?
ובכל זאת, 165275
1. האם זה כך? כן (בעיקר בזכות קשרים וגב כלכלי איתן).
2. באיזו מידה? התשובה הכנה היא "לא יודעת". מה נראה לך?
תשובות לכולם: 165947
והנה בדיוק דוח של מכון אדוה בענין זה ממש:

מוביליות חברתית 165192
מעניין מה שאת אומרת. כלומר, בתוך אמריקה, מראה לנו הסוציולוגיה באופן חד וחלק שהמרקסיסטים צודקים, ושהמוביליות החברתית המעטה שקיימת בעולם המערבי היא, אם בכלל, תוצאה של מזל ולא של "כוח רצון", "עבודה קשה", "אינטליגנציה" או אפילו "כישורים חברתיים".
האם נערכו מחקרים כלשהם על הגורמים ל"הצלחה בחיים" במדינות קומוניסטיות?
מוביליות חברתית 165261
כן. התברר שהדבר שהכי עוזר להצלחה בחיים שם, זה הגירה למדינה קפיטליסטית.
מוביליות חברתית 165274
אין "באופן חד וחלק", יש "באופן סטטיסטי" - ז"א, קיימים יוצאי דופן לכאן ולכאן, כמו בכל סטטיסטיקה.
למשתנים שציינת יש משקל בתוך כל מעמד - בין עשרה תלמידים המגיעים מאותו רקע מעמדי, יצליחו יותר אלו המפגינים נחישות / אינטליגנציה / כח רצון וכיו"ב.
בנוגע למדינות קומוניסטיות, חוששתני שכל המודלים הקומוניסטים במאה הנוכחית הסתיימו כדיקטטורות פאשיסטיות, בהן (ניחוש שלי) "הצלחה בחיים" נקבעה ע"י קשרים, בעיקר. אין לי שום מידע אמיתי בנושא. במדינות בעלות נטיות סוציאליסטיות פערי המעמדות קטנים יותר, והשפעתם על הצלחה בחיים קטנה יותר.
מוביליות חברתית 165299
האם אין חפיפה בין הקבוצות? האם האדם הכי פחות מוצלח ממעמד גבוה יצליח בחייו יותר מהאדם הכי מוצלח ממעמד נמוך? כי אם יש חפיפה, אני עדיין לא מבין לפי מה קבעת שמעמד הוא *ה*גורם הכי משפיע.
מוביליות חברתית 165366
אם כוונתך היא למעמד *ה*גבוה (בערך 2% מהאוכלוסיה האמריקאית) או למה שמכונה כאן "המעמד הבינוני-גבוה" (בערך 8% מהחברה האמריקאית), אז כן, האדם הכי פחות מוצלח ממעמד גבוה יצליח בחייו יותר מהאדם הכי מוצלח ממעמד נמוך. מדובר, בקיצור, על אנשים עם כל-כך הרבה כסף, שהם עוד יכולים להגיע להיות נשיא ארה"ב למרות חוסר מוצלחותם.
מוביליות חברתית 165513
אבל יש גם כאלה שיש להם כל כך הרבה כסף, שגורם לאיבוד עניין בחיים ולחוסר הערכה של מה שיש להם,
ומתדרדרים למקומות מאוד אפלים.

למשל, האחיינית של הנשיא בוש (הבת של ג'ב), שנדמה לי שאפילו ישבה איזה יום בכלא.
לא נראה לי שאפשר להגיד עליה שהיא מוצלחת, והיא בהחלט מהמעמד ה(ממש) גבוה.
165518
אם אני זוכרת נכון, זה היה בגלל שהיא שתתה אלכוהול מתחת לגיל 21. לא בדיוק מה שמגדיר אדם כ"מוצלח" או כ"כשלון שמגיע למחוזות אפלים".

_________
העלמה עפרונית, לא בטוחה שהיא זוכרת נכון, אבל חושבת שכן.
לא, את לא זוכרת נכון 165537
אלה היו הבנות של הנשיא ג'ורג' בוש, ולא נכנסים לכלא על שתיית אלכוהול בלבד (לפחות לא בנות משפחת בוש).

הבת של ג'ב נעצרה על שימוש בסמים קשים וזיוף מרשמים
ונכנסה לכלא רק אחרי שקיבלה מספר אזהרות מבית המשפט והפרה את תנאי השחרור.

הצלחה זה מין דבר... 164928
בזמנים מסוימים בחיי אדם, מבינים שיש משהו "נכון" בקלישאות, טרואיזמים ומשפטים טריביאליים או בנליים. למעשה, ישנם רגעים, אולי כמו הסקר הזה, שמתעורר דווקא צורך מיוחד לחזור ולהזכיר את האמיתות הנדושות הללו.

להסתכל על "הצלחה" דרך קריטריון מדיד כלשהו, למשל כלכלי כמו שנגה הציעה, משמעו הסתכלות מעט מעוותת. קריטריונים "מדידים" נוספים הם קרירה (כמה גבוה בסולם המקצועי הגענו), משפחה (כמה ילדים הבאנו וכמה הם "הצליחו"), אמנותי (כמה התפרסמנו או פירסמנו) וכו'.

אפשר לדרוש שבעצם הקריטריונים הללו אינם אלא הסולם עליו אנחנו מטפסים רק כדי להבין בנקודה מסוימת שהוא רק עזר, תוסף או אבן ריחיים שאיננה מגדירה מהי באמת אותה "הצלחה".

האם אפשר להסתכל על "הצלחה בחיים" כאותו מצב בו אנחנו מרגישים פחות או יותר רגועים ונינוחים עם חיינו?

אין זה אומר שויתרנו על השאיפות, על המאבקים המקצועיים או החברתיים, על המסה ומעש היומיומיים. אלא שמסגרת החיים בה אנו רואים את עצמינו, היא מסגרת שאנחנו לא "נלחמים" בה. אין הכוונה לניו-אייג'יות (אם כי יש בזה סממנים חריפים כאלה), כי אני לא בטוח עד כמה ניתן "להתאמן" להביא עצמנו למצב כזה.

לכן, אולי הגורם החשוב ביותר ל"הצלחה" כזו, הוא האלמנט הגנטי. אותו גורם המאפשר לאדם להיות רגוע ולא עצבן, להיות נעים סבר ולא רטנן, להיות חברותי ולא מיזנטרופ (למרות שאין זה מן הנמנע שאדם כזה גם ירגיש שהוא חי חיים נוחים). יכול להיות שגם לחינוך (במיודח בגיל הרך) יש משהו שתורם לצורה בה אנחנו לומדים לפתח בקרבנו רגשות. זאת משום שאפשר אולי לטעון שהרבה מהרגשות שלנו אינם אלא דפוסי תגובה נרכשים של הגוף לסביבה.

כמובן שניתן ללמוד שיטות להסתכלות "מפויסת" או "לא עימותית" על החיים, אם כי אני לא יודע עד כמה הלימוד הזה יכול להיות מופנם באותה מידה "ביולוגית".

כך שגם אדם בעל פיגור שכלי יכול לענות על הקריטריון של "הצלחה" ללא קושי. הוא לא חייב להיות עשיר או אמן גדול, רק אדם שהגנים(?) שלו לא דוחפים אותו לתגובות רגשיות קצוניות כלפי העולם והחברה בה הוא נמצא.

כמובן שהצלחה איננה שוות ערך לאושר. לפעמים "הצלחה" היא המידה בה אנחנו מסוגלים להנות מיסורינו בנוחיות.
הצלחה זה מין דבר... 165015
כלומר, נוטלי פרוזאק מצליחים יותר?

בלבלת את המושגים "הצלחה" ו"אושר" לכדי חביתה.
הצלחה זה מין דבר... 165016
וגם - יצרת זהות בין ''אושר'' לבין ''שלוות נפש'' (לדעתי הם דומים, אבל יש הרבה אנשים שיטענו ההפך, שבשבילם האושר קשור בריגושים חריפים).
הצלחה זה מין דבר... 165049
לפי מה שכתבתי, שלוות נפש לא סותרת ריגושים חריפים. שלוות נפש במקרה הזה היא היכולת "לקבל", פחות או יותר, את מה שקורה לך. כמו כן, "הצלחה" לפי מה שכתבתי נהפכת לדבר מה יותר אינדיבידואלי, בעוד שהצלחה מכומתת באה רק על רקע של "מפסידים". כשאומרים "להצליח בחיים" מייד קופצים לראש כסף, מעמד חברתי וכיוב', אבל הצלחה ממשית באה כשאת *מרגישה*, נניח פחות מרירות או כעס או כל דבר שלילי כזה. נראה לי שהיכולת הזו "לעמוד מול העולם" קשורה יותר בגנטיקה וחינוך בגיל הרך.

אשר לפרוזק, זהו תוסף מלאכותי אנלוגי אולי לירושה כבדה, כשמכמתים הצלחה. הרי לא תאמרי על יורש העצר שהוא "מצליח" רק בגלל הירושה. השאלה היא לא רק מה אנחנו נאמר עליו (נניח שהוא אתלט גדול), אלא איך הוא יתפוס ויתייחס לעצמו. זאת ההצלחה.
הצלחה זה מין דבר... 165052
לא ברורה לי ההפרדה הזו - לפיה אתה טוען שהצלחה היא דבר שתלוי במה שהאדם עצמו *חש* לגבי מידת ההצלחה שלו (טוב, קצת מעגלי).
האם זה אומר, שאתלט בינוני יכול להרגיש מצליח, ועקב כך להיחשב מצליח?

שוב, אתה מתכוון כנראה לתחושת אושר ושלמות פנימית. לא להצלחה, שנמדדת, מה לעשות, גם בדירוגים ובקריטריונים אובייקטיביים. באתלטיקה היא נמדדת אף באלפיות השנייה.
הצלחה זה מין דבר... 166360
אבל, כדי שתוכלי לנצל את היותך במעמד נכון, להשקיע מאמץ ולהתמיד, להיות בעלת כוח רצון, להיות מסוגלת להיתחנך - דרושה תשתית גנטית, לא?

ואם התשובה על כל, או חלק מהשאלות למעלה הוא שלילית (ואפילו אם הן חיוביות), עדיין את יכולה "להצליח" בזה שאופייך (הגנטי?) יאפשר לך שלא להיות "ממורמרת".
הצלחה זה מין דבר... 166388
סבי היה אומר שתשתית גנטית זה אלמנטרי.
הצלחה זה מין דבר... 166536
למשפטך האחרון לא ''להצליח'' - אלא להיות מרוצה, או מאושרת. כלומר, עדיין אנחנו חלוקים לגבי השימוש במונחים.
נראה שהנוסחה להצלחה בחיים היא 164932
7% גנטיקה + 22% מעמד + 16% חינוך + 37% השקעה + 14% מזל + 4% נטיה לשטותיות

כלומר, גם ללא נטיה לשטותיות, מזל וגנים משובחים, יש סיכוי של 75% להצליח בחיים, כפי שמבינים זאת מצביעי האייל, נזר הבריאה, המוצלחים שיש להם זמן בשפע, אינטרנט קולח ושפה קולחת לא פחות.
165102
לא ולא ולא ולא.

לא אף אחת המאפשרויות.

התשובה הנכונה היא קסם אישי וביטחון עצמי. זהו.
סוד ההצלחה 165141
את סוכנת ביטוח?
ססקר 165191
היום גיליתי לחרדתי שכניראה בגלל טעות בממשק הברייל הצבעתי כל פעם תשובה אחת למעלה ממה שרציתי בכל הסקרים של האייל מה ההיה?
ססקר ססמולני 165200
תגובה 165190
רק השתמשתי בפליטת המקלדת שלך כדי לעקוץ את רודי
עם כל הכבוד: 165355
בסופו של דבר: מעמד חברתי הוא הקובע!

_______

פוליטי - http://polity.up.co.il
עם כל הכבוד: 165356
כן. נגה כבר אמרה את זה: תגובה 164813
עם כל הכבוד: 165412
נכון. אבל קישור לפוליטי (כל מה שבוער!!!) היא לא הוסיפה.
אתגר לאיילים 165469
מפאת חוסר זמן אני לא מביא מובאית, אבל חפשו ברשת.
מחקר חדש ומרתק (אם כי מטריד) בדק מבני אישיות של הרבה מנהלים בכירים בעולם, ומצא כי אחוז הסוציופטים (לפי ההגדרה בDSM או איך שקוראים לזה) בקרבם גבוה בהרבה מאשר בשאר האוכלוסיה. מדובר באנשים מצליחים. ההסבר (הבעייתי, מכיוון שהוא מרמז על סיבה ותוצאה בלי ניסוי) הוא שתכונות האופי הסוציופטיות (חוסר רגישות קיצוני לרגשות של אנשים אחרים, דורסנות, חוסר רחמים ונחישות תוך התרכזות במטרותיהם וברווחתם בלבד) בצירוף אופן תגמול והערכת המנהלים הבכירים בכלכלה הקפיטליסטית מעניק לסוציופטים ייתרון כמנהלים.
לי אישית קפצו מיד לראש ילדים "בני טובים" שחונכו על ידי אנשים מצליחים בחברה מצליחנית שיצאו להרוג נהג מונית, ובחופשה הראשונה מהכלא יצאו לשדוד. האם ייתכן שמחונך דור של סוציופטים?
אתגר לאיילים 165470
קפיצה טיפוסית מסוציולוגיה להגזמות. במקרה הרע מחונך דור עם מקרים שוליים וספוראדים של סוציופטים, ולא ''דור של סוציופטים''. סוציופטיות היא לא דבר נפוץ, גם לא עפ''י המחקר עליו דיברת.
אתגר לאיילים 165472
אבל אולי היה מקום להוסיף עוד אפשרות בסקר...
אתגר לאיילים 165474
האפשרות ההומוריסטית כבר תפוסה.
אתגר לאיילים 165486
אפשר לחנך להפרעה נפשית?
ואם מצאנו מאפיינים התנהגותיים שהתגבשו באמצעות חינוך, האם הם הפרעה נפשית?
תלמידה בהפרעה 165490
לא שאני מסכים עם מה שאמר פילפילון‏1, אבל למה לדעתך אי אפשר לחנך להפרעה נפשית (או שהפרעה נפשית תהיה תוצאה של חינוך מסוג מסוים)?

_______
1 מאז המקרה שבו פיל, מאיזו בדיחת קרש, דרך לי על הפודינג במקרר, אני נוטה לא להסכים עם מחודקים.
תלמידה בהפרעה 165496
אני מניח שהפרעות נפשיות קשורות במקרים רבים בחינוך מסוג מסוים. אבל זה לא אותו דבר כמו לחנך להפרעה נפשית. אנחנו לא יודעים לחזות את התפתחותן של הפרעות נפשיות, וממילא לא לתכנן אותן.

שאלה מעניינת יותר היא כיצד אנחנו מתייחסים למאפיינים התנהגותיים שגובשו בהתייחס לנורמה סוציופטית. המאפיינים שמנה פילפלון להתנהגות כזאת (חוסר רגישות קיצוני לרגשות של אנשים אחרים, דורסנות, חוסר רחמים ונחישות תוך התרכזות במטרותיהם וברווחתם בלבד) קיימים בכמה משפחות שאני מכיר. במידה וילדיהם מאמצים את דרכי-ההתנהגות המקובלות בסביבתם הקרובה, האם נגדיר אותם כסובלים מהפרעה נפשית (בהתייחס לנורמה חברתית כללית) או כנורמליים (בהתייחס לנורמה בבית הגידול שלהם)? האם אנחנו מגדירים "הפרעה נפשית" כבעיה פנימית ומהותית, או רק כסטייה מהנורמה?
תלמידה בהפרעה 165638
ובואו נניח שאי אפשר לחנך להתנהגות סוציופטית, ובתור הפרעה נפשית, היא מולדת. עדיין, המחקר טוען שמקרי גבול ( BORDERLINE ) יתוגמלו על התנהגות סוציופטית, ומספיק שהם לא ייענשו עליה. בנוסף, גם אם ישנה מכסת סוציופטים קבועה ולא ניתן לחנך להפרעה כזאת (למרות שבטח אפשר לחנך לכל התנהגות), הסוציופטים מנותבים על ידי המבנה החברתי והמנגנונים העסקיים (בייחוד התאגידיים) לעמדות מפתח, כי יש להם יתרון על פני אנשים רגילים.
נתונים פה. 165640
אמרת שהאחוז של "סוציופטים גבוליים" גבוה יותר בקרב האנשים בעמדות מפתח, בעולם העסקים הקפיסטליסטי. זה עדיין לא אומר שהם מהווים יותר מתופעה שולית, אלא אם באמת מדובר באחוז גבוהה ולא מבוטל.

במילים אחרות: מה המספרים?
סליחה על השגיאים 165645
סליחה על השגיאים 165646
יותר מחמישה אחוז, שזה האחוז בכלל האוכלוסיה.
ניתן להריץ חיפוש בגוגל לפי שמות החוקרים שמופיעים במאמר הבא:
כפי שניתן לראות לפי תאריך המאמר, מדובר במחקר חדש דנדש.
לינק למאמר 165647
המאמר הזה התפרסם ב FINANCIAL TIMES ב 1 ביולי השנה. כניסה לארכיב העיתון כרוכה ברישום, אבל ניתן להריץ חיפוש באתר העיתון ולוודא שהמאמר אכן הופיע שם. אולי מישהו שעובד בעיתון יכול להניח ידו על המאמר המקורי.
תודה על הנסיונות. 165650
גם אני אנסה לחפש קצת מחר.
לילה טוב. (לילה?! איי מאסט בי ג'וקינג).
אההמ...
בוקר טוב!
דובי? 165669
פיל! 165727
לדעתי והבנתי - להד''ם. 165736
איפה ראית במאמר איזכור למחקר שטוען את הטענה הזאת?

בהתחלה יש איזכור לאיזה סקר שמתאר מה חושב הציבור הבריטי על CEOs (רק טובות, שבחים ונצורות). ממש אוהבים אותם הבריטים :-)

אחר כך, כל מה שקראתי שם זה על שישה פרופסורים שהעלו, באיזו קבוצת דיון שהם הקימו לעצמם (השולחן העגול, קראו לזה השובבים) את נושא השכר של CEOs. מוזכרת שם גם דעתם האישית לגבי התדרדרותם הערכית של ה-CEOs.

מדובר שם על "the professors' apparent perception that chief executives have turned into
beings they no longer recognise...", ולא על מחקר.

אחר כך מוזכר שם מחקר שנותן את הנתון של 5% סוציופאטים באוכלוסיה הרגילה, אבל אין למחקר הזה (עפ"י הכתוב במאמר, שום קשר לטענה לגבי ה-CEOs).

לאחר נתון זה (באותה פיסקה) מובא שמה ותוארה של איזו פרופסורית (כנראה גם מאותו שולחן עגול, אבל לא בטוח) ש*טוענת* (ולא מציגה מסקנה של מחקר) שההתנהגות של CEOs לאחרונה *מרמזת* לכך שאחוז הסוציופאטים בקרבם גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הרגילה.

אחר כך המאמר לובש פנים חמורות סבר, מדבר על כמה זה חמור (להוסיף ציקצוקי לשון כאן), מביא הגדרה מילונית לסוציופטיות, מביא את דעתם של הפרופסורים המכובדים ש-CEOs מקבלים יותר מדי כסף ומוסיף ציטוט של מישהו ששואל משהו בסיגנון "האם אין להם בושה? (כנראה שלא)".

בהמשך המאמר יש כמה נקודות לאיזון והגעה לנושא האמיתי (מצוין שמי שבאמת עובד באופן קבוע עם CEOs חושב שהטענות למעלה הן שטותיות). אז עולות שאלות, ששואלות מה השתבש ומדוע הציבור תופש ככה את דמותם של ה-CEOs.

התשובה לשאלה, מפיהם של אבירי האקדמיה מלמעלה היא - "שכר גבוה מדי שיצא מכלל שליטה". לאחר מכן יש פירוט הסיבות לכך ומסקנות (יש להוריד את שכרם ואסור לסמוך עליהם שהם יעשו זאת בעצמם).

בקיצור, הנושא במאמר הוא בכלל לא סוציופטיות של מנהלים בכירים (אלא רמת השכר המוגזמת של אלה). אין שם שום איזכור למחקר שטוען שאחוז הסוציופטים בקרבם גבוה מבאוכלוסיה הרגילה.

בכלל, כלל אצבע פשוט אומר - לא כל דעה אישית של פרופסור זה מחקר ולא כל דעה של סוציולוג זה סוציולוגיה.
עוד כלל אצבע פשוט: 165743
לא כל אביב מבשר את בוא הסנונית.
זה בר תיקון. 165787
מדגם העשן ללא אש 165755
התשובה הלא מחקרית, או האמפירית שאינה מתבססת על קריטריונים סוציולוגיים וסטטיסטיים ברורים ממקצועות שלא למדתי, אך על נסיון חיים מסויים אומרת, שעפ"י מה שנראה בחיים, מספרם של סוציופטים בעמדות מפתח (או בעברית חוץ אילית: בוסים מניאקים) אולי אינו באחוזים יחסיים על מספרם בקרב כלל האוכלוסיה (למרות שגם הסטיגמה "סוציומטים מסתדרים" יונקת כנראה מאיזה מקום מציאותי) נראה גבוה, ובעברית פשוטה: דווקא כאן הדעות של הפסיכולוגים די משקפות את החיים.
מדגם העשן ללא אש 165761
רוצה לומר: הדעות של הפסיכולוגים דומות להתרשמויות הרגשיות והלא-מבוססות של אנשים המעידים על עצמם כבעלי "נסיון חיים," וזה לא אומר הרבה על הפסיכולוגיה. לא שום דבר טוב, על כל פנים.
מדגם העשן ללא אש 165764
הנה זה בא, מה שגורם לאייל להיות מעצבן לפעמים.
1. אתה מניח שהאנשים המעידים על עצמם כבעלי "נסיון חיים" כל מה שיש להם הוא התרשמויות רגשיות ולא-מבוססות. שלא כמו אלה שאינם בעלי נסיון חיים, אך המתודות שלמדו מאפשרות להם לקבוע בדיוק מה נכון לגבי אלה שלמדו משהו גם ממקורות אחרים.
2. והאם דעות של פסיכולוגים אשר יהיו מנוגדות להתרשמותו של "החומר האנושי" יגידו, לפי דבריך, משהו טוב יותר על הפסיכולוגים?
מדגם העשן ללא אש 165768
1. אתה זה שהתמשת במונח הטעון "בוסים מנייאקים."
2. אם יהיה להם משהו משמעותי להוסיף מעבר להתרשמויותיהם הפשוטות של בעלי נסיון החיים, אז זה יאמר משהו טוב יותר עליהם.
מדגם העשן ללא אש 165772
1. כן. אמרתי "בוסים מניאקים". כמה בדיוק זה מוריד לי בשיטת הניקוד האיילית? אגב, שמתי את המונח בסוגריים וכוונתי היתה שלפעמים מונחים שמצמיחה המציאות הלא אקדמאית תואמים הגדרות אקדמאיות, בלי לטעון להכללה על כל המקרים.
2. מה למשל? איזה חוק סטטיסטי שיכמת את התחושה האמיתית לכדי כך וכך.5 אחוזים?
מדגם העשן ללא אש 165776
1. לא יודע מה זו שיטת הניקוד האיילית. לא מספרים לי דברים כאלה.
2. "התחושה האמיתית." אתה מתכוון לתחושה שהיא אמיתית כמו התחושה ש"הבחור הזה חשוד," או ש"הייתי בדיון הזה כבר?" לא, לא ממש. הייתי מצפה שהם יואילו בטובם להראות שאכן יש כמות גדולה יותר של, לצורך העניין, סוציופתים ו\\או פסיכופתים בקרב ההנהלה הבכירה, ויותר מזה, את הסיבות והמסקנות לכך.

אבל, אתה יודע, אם תחושות הבטן שלך מספקות אותך, תהיה לי בריא.
מדגם העשן ללא אש 165778
1. שיטת הניקוד האיילית היא השיטה, שכמו שוטר תנועה בודקת אותך כל הזמן מתי אתה עובר על חוקי התנועה הלשוניים, הניסוחיים והנושאיים הבלתי כתובים שזר כי ייכנס לאייל ולא יכירם, ימצא את עצמו מסתבך באיזושהי אש קרה צורבת מאד. אחד מאותם שוטרי תנועה הוא זה שמחפש את ההזדמנות לצרוח "גודווין" ואוי למי שיפול לידיו. שוטר תנועה אחר צורח "ביטוי טעון".
2. כשתיפול על פסיכופתיים וסוציופטים אמיתיים, אני מקווה שתדע להתעלם מתחושת הבטן שלך ולקבוע על פי ראשך הלוגי, שהם אינם כאלה וכך להדוף את סכנתם מעליך.
מדגם העשן ללא אש 165781
אני מבין שאתה מצטרף לאיילת בא''י בכל נושא הדיכוטומיה הזו בין ה''רגש'' ה''אמיתי'' לבין הרציונליות המוקצה והמסוכנת. תהיה לי בריא.
מדגם העשן ללא אש 165783
לא ולא. את הדיכוטומיה אתה עושה, כשאתה קורא להתעלם או לייחס חשיבות מעטה בלבד לגורמים כמו תחושות בתור פרמטר, כשאני אומר שיש להגיע לאיזון של ''גם וגם''. אבל לא נורא. תאחל לי עוד פעם אחת שאהיה בריא, על פי חוק הגלידה זה אולי מה שיבטיח לי בריאות לאורך ימים.
מדגם העשן ללא אש 165786
כשמדובר בפסיכולוגים, אז כן. אני מצפה שאם כבר מעלים אותם כפסיכולוגים לדיון, אז שיהיה להם מה להגיד מעבר לתחושות בטן. אתה, משום מה, חושב שזה בסדר שהם ישימו את כל המשקל האקדמי שלהם מאחורי תחושות בטן, כדי לתת להם יתר חשיבות. אני, לעומת זאת, חושב שתחושות הבטן שלהם לא טובות יותר מאלה שלי או שלך, ובפרט אין להן מקום במאמר אקדמי.
מדגם העשן ללא אש 165796
היכן בדיוק אמרתי משהו שניסוחו אקויוולנטי לאמירה: "אני חושב שזה בסדר שהם ישימו את כל המשקל האקדמי שלהם מאחורי תחושות בטן, כדי לתת להם יותר חשיבות"?
וביקשתי עוד איחול בריאות.
מדגם העשן ללא אש 165798
1.א. או, ושכחתי להוסיף את המפחיד מכולם, שוטר התנועה המנפנף עליך בשלט ה"קלטי!".‏1 אימת כל נהגי האיל.

1 לאחרונה, לאור הודעת מערכת המבשרת רשמית כי קלטי לא ישוב בקרוב, פחתו אמנם הופעות שוטרי התנועה הנ"ל, אך אין לי ספק שצילו של קלטי עוד ישוב ויאיים על כותבי התגובות התמימים, זמן רב לאחר שתישכח הודעת המערכת בדבר הסתלקותו.
פשוט מאד: הכוח משחית 165767
מדגם העשן ללא אש 165785
לא אמרתי (משום שאני באמת לא יודע) אם אחוז המניאקים בקרבם גבוה או נמוך יותר מבשאר האוכלוסיה. רק רציתי לציין שמה שהיה כתוב בתגובה 165469 לגבי מחקר שאומר כך וכך, היה פשוט לא נכון (עפ"י המאמר שאליו קיבלנו קישור).
דעתך והבנתך זה לא קצת גדול מדי? 165774
לעומת דעתם של חוקרים מכובדים ברחבי העולם?
דעתך והבנתך זה לא קצת גדול מדי? 165777
חוקר יכול להיות מכובד עד כמה שהוא רוצה, תחושות הבטן שלו לגבי עניין שבו לא ביצע שום מחקר רציני, או בו המחקר לא נתן תוצאות משמעותיות, הן רלוונטיות בערך כמו תחושות הבטן של מר ישראלי, או שלי, למעשה. אם כי, אי אפשר לסמוך על הבטן שלי. אוכלת כל יושביה, יש אומרים.
דעתך והבנתך זה לא קצת גדול מדי? 165788
דעתי והבנתי התיחסו אל (אי) קיומו של המחקר המדובר ולא לשום דבר אחר. אני לא מבין מה בדיוק רצית להגיד.
דעתך והבנתך זה לא קצת גדול מדי? 165802
יש את כותרת המאמר (בלינק שניתן), שמות החוקרים ומיקומם. אני לא יודעת מהי הסיבה לכך שהמאמר לא נמצא ברשת, אך אתה מוזמן להמשיך ולעקוב עד שיתפרסם.
עדיין אני לא מבין (איטי שכזה). 165986
איזה מאמר?
בכל מקרה, מאמר ומחקר זה לא אותו הדבר.
דו''ח דובי 165983
אוקיי, המאמר ב-FT זהה ללינק שהבאת (חוץ מהכותרת). במאמר עצמו אין, כאמור, יותר מדי, אבל מה שמצאתי הוא זה:

מי שטענה את הטענה היא Margarethe Wiersema ) http://web.gsm.uci.edu/~wiersema/ ). בסוף המאמר יש לינק לכאן: http://www.aomonline.org/ , ומכאן אפשר להגיע בקלות לכאן: http://myaom.pace.edu/octane8admin/websites/Professi... - שזה הדיון שממנו לקוח הציטוט במאמר שהבאת.

מסקירה מהירה של הטקסט הארוך הזה (מילת חיפוש: sociopath), מצאתי את הציטוט הבא מפי אותה ווירסמה, שהוא, דומני, היחיד שעוסק במה שנכתב באותו מאמר:

PROF. WIERSEMA: I believe the difference Prof. Hambrick notes between previous CEOs and today’s group reflects what has happened to the CEO in terms of publicity and visibility. The superstar status that today’s CEOs increasingly enjoy is very much a market phenomenon; the intense focus today on raising stock prices leads investors to identify the company with the CEO and makes the CEO’s relationship with the Street an increasingly important determinant of company valuation. I think this state of affairs has led to a different kind of CEO, who may be inclined to different types of behavior than we’ve encountered before. I would guess that the kinds of egregious CEO behavior we have seen lately suggests that this group has a share of sociopaths that exceeds the five-percent prevalence one might find in the society at large.

לא ממש מחקר רציני. ניחוש, לכל היותר.

you owe the oracle a "find" utility for paper books.
אתגר לאיילים 165515
ובהקשר, אם יותר לי להמליץ על הסדרה "the office". קומדיה על מנהל משרד סוציופט, המשוחק באופן נפלא ע"י השחקן הבריטי ריקי ג'רוייס.
הקדוש ברוך הוא 165825
זו התשובה שלי.
הקדוש ברוך הוא 165971
מה היתה השאלה?
השאלה היתה 166664
"מה לדעתך הגורם העיקרי להצלחה בחיים?".
166606
מערכת חינוך ''טובה'' תכין אותך להצלחה בחיים ע''פ הגדרותיה של מערכת זו .......
במחשבה שניה זה קצת פאשיסטי, אז אולי בכל-זאת כדאי להסתמך על המזל...
יתר הצלחה 180841
היום עברתי את מבחן האיי.קיו הזה:
וגיליתי שיש לי איי.קיו 126. רק 4 נקודות פחות מדרישת הסף של מועדון המנזה המהולל. לא ייתכן שאני כזה גאון! אני פונה אל האיילים המבריקים באשר הם, שירגיעו אותי ויאמרו לי שזה ציון נורמלי לאדם אינטליגנטי. או לחלופין, שאפילו האצבע הקטנה שלהם קיבלה יותר נקודות ממני.
המבחן מבוסס על Deviation 15, אם זה עוזר.
יתר הצלחה 180848
כל זמן שאין לך 718 בפסיכומטרי אתה יכול להרגע. לא נוכל לזהות אותך.
יתר הצלחה 180862
138, בלי להתאמץ יותר מדי (גמרתי את המבחן תוך 25 דקות, כולל צפייה בטריילר של קיל ביל ואמצע וחצי שיחת איציק). אני לא הייתי סומך על מבחן אייקיו שלא יודע לאיית your.
יתר הצלחה 180867
אני גם לא הייתי סומך על מבחן אייקיו שיודע לאיית your (גם אם הוא יודע להכין קפה).
יתר הצלחה 180893
התחרותיות הזו תהרוג אותי. בסוף אמצא את עצמי מכין קפה לדובי.
יתר הצלחה 180895
התחרותיות הזו תהרוג אותי עוד יותר.
יתר הצלחה 181026
כפית גדושה של קפה, רבע מהכוס חלב, כפית אחת סוכר. תודה.
יתר הצלחה 180908
אותו ציון ותוך כדי עבודה.
לא הייתי סומך על המבחן הזה.
יתר הצלחה 180971
לי לקח שש דקות. אבל קיבלתי רק 123
ההצלחה לפי הדרך שלי 364076
נכון אני רק ילד בן 12 אבל אני למדתי הרבה דברים על החיים עד כה. ההצלחה הורסת את הנפש במידה מסויימת שמגיעים לרמות גבוהות של פוצנציאל. אני יספר לכם את הסיפר שלי: כבר מגיל 3 ההורים שלי לא הפסיקו לקחת אותי לחו"ל ולטפל בי כול החיים שלי עד גיל 10 רק קראתי ספריים על החלל והעולם וחשבון וידע כללי.מי שהייתי קטן הסתכלתי על תמונות של חיזריים והופעתי הפחד גרם לי להיכנס לראש הראלי הזה ופשוט לא הפסקתי לחקור דברים לעומק הגעתי לשיא הדברים שיכולים להפחיד ילד קטן וסקרן
הגעתי לכיתה א קיבלתי כול מבחן א כיתה ג ירדתי בלימדוים מרוב עומס של מאבק פסיכולוגי נגד עצמי והפחדים. אני משחק טניס הייתי מדורג 36 בארץ תוך שנה היום כמה אני 150. אז מה שאני רוצה וצה להגיד מעניין לא מעניין אני בעל דמיון פרוע כול אחד שיחשוב מה שהוא רוצה ילדים אחרים התישו אותי צחקו עלי והרביצו לי וגרמו לפחדים והרגשות רעים ופגעו לי ביכולות ועד היום יש לי חלומות. ועכשיו אני חוזר לעצמי טוב יותר כדי תמיד ללכת עם מישהוא. מה שקבוע זה לא הבית ולא המזל ולא הגנטיקה מה שחשוב זה רק החינוך היחס למקצוע שלך ההתמדה והרצון שתמדי יכול להרחיב לך את האופק. מה שלא קובע זה בטח לא ההורים שלך זה רק מי שמלוואה אותך לאורך כול הדרך מי שגורם לך למצואו כוח פנימי מי שמחזיק אותך. מה שגורם לך לכוח רצות ואיךף אתה גורם לעצמך להיות בן אדם עם איכות חיים גבוהה ואמונה חזקה.תמיד אבל הכי חשוב זה הבריאות מי שחושב שהוא לא יכול שיקח את הזמן שלא ודברים לא באים בבום בא הכול לאט לאט גם בלימודים עם תעבוד 5 שעות ביום שאתה רגיל לשעה זה לא יתן כמעט כלום כי המוח לא יפנים את זה. זה מוכח המוח מישתנה העצבים שלו משתנים במשך הזמן אנשים רואים את זה באוניברסיטות בבן גוריון וכול מיני מקומות. יכול להיות בן אדם על כיסא גלגלים והיה יותר מאושר מביל גיץ!. מה שקובע לך את החיים זה מי מלווא אותך כוח הרצון שלך איכות החיים שאתה קובע לך המשמעת והחינוך קצת מזל והרבה הרבה חוכמה יכול להיות בן אדם עם כישרון אבל שלהראש לא טוב שום דבר לא יעבוד. שלא הולך לא צריך להישבר פשוט צריך להוריד הילוך והרגיע ואז לחזור יותר טוב. ולקחת שירים ולהשימע לך אותם בראש למצב רוח לקחת משפטים להפנים אותם . ולאסוף חברה טובה של אנשים שאפתנים ועם לב של זהב. והכי חשבו לא לוותר וגם עם לא מצליחים כמו שרצינו העיקר עשיתי משהוא יש לי מוח אני לא אפס ללכת בפרופורציות בהיגיון שאתה מרגיש רע תחשוב על משהוא טוב שתידע להעריך את הטוב ולא להיות כבד להסתכל על משהוא תמיד רק על החיובי חצי הכוס המלאה לעשות מדיטציה ועוד להירגע ולהתרכז. ולפעמיים גם לבין שאתה רק בן אדם ולא מכונה הכי חשוב מהכול זה הבריאות והנפש! אז לכו צאו לרחובות ותנסו להינות מהחיים כי שתהיו בני שמונים תמיד תיבכו על מה שלא עשיתים אז הזמן שלכם זה עכשיו נכון שאולי בילבלתי לכם תסכל אבל ככה אני מאמין תודה

גל!
ההצלחה לפי הדרך שלי 364078
תודה, למדתי מהסיפור שלך ומהתובנות שלך כמה דברים חשובים.
ההצלחה לפי הדרך שלי 364080
תודה, למדתי מהתודה שלך לסיפור ולתובנוט שלו כמה דברים חשוביס
ההצלחה לפי הדרך שלי 364081
שתוק, גולם (גם את זה למדתי).
ההצלחה לפי הדרך שלי 364082
תבקשי שיחזירו לך ת'כסף
ההצלחה לפי הדרך שלי 364103
אני מאחלת לך למצוא הרבה אנשים טובים עם לב זהב, ובטוחה שגם להם יהיה שווה ללוות אותך. בהצלחה!

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה לסקר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים