ונשאר בפרסומות 299
על פרסומות מוזרות ועל סרט אחד מוזר עוד יותר.

בכל תקופה מתקופות השנה אפשר למצוא על מסכינו פרסומות מוזרות, אך נדמה כי בימינו, המתקפה קשה יותר מבימים כסדרם. סרטונים הזויים וחסרי פשר מציפים את מקבצי הפרסומות מכל עבר.

ללא ספק הפרסומת המוזרה ביותר היא זו של חברת "יס". האם מציגים בפנינו מגוון של ערוצים? סרטים? תוכניות? משהו?! לא. חברת יס, טלוויזיה בלווין, מציעה לנו... זקן חרמן ופריחה בלונדינית? בסרטון ארוך למדי, במושגים של פרסומות, אנו צופים בפריחה מקפצת, מענטזת ומחייכת, בעוד הזקן המקומט יושב, ממשש, ו- כן, גם הוא - מחייך. לווין? טלוויזיה? צלחות? שום כלום? לא בפרסומת של יס. יס מציעה לנו "ללכת עד הסוף" עם הבחירה שלנו. הבחירה שלנו, כפי הנראה, היא להיות סוטים זקנים או פריחות בלונדיניות. תודה, אתם מוזמנים לקדוח בבית הסמוך.

גם הפרסומת של חברת אזורים לא ממש ברורה - כמו שילדים תמיד חמודים, כך אתם יכולים לסמוך על חברת אזורים? האם יצא לנו, במקרה, לראות איזה בניין שהם בנו, אולי, במהלך הפרסומת? קיר? לבנה? הטרנד, כפי הנראה, הוא לעסוק בכל דבר מלבד המוצר המשווק. אולי אפשר ללמוד מכך משהו על איכות המוצר, אולי לא. יותר מכך, כנראה, אפשר ללמוד על אהבתם של הפרסומאים לטיסות לחו"ל. הפרסומות הללו לא נראות כאילו צולמו בארץ.

אבל לא חייבים ללכת לכיוון ההפקה היקרה כדי ליצור פרסומות ביזאריות. סנפרוסט, לדוגמא, מפילה עלינו מדי מקבץ פרסומת קצרצרה, בה נער ג'ינג'י לתפארת מבשר להוריו (במה שנראה כבדיחה על יציאה מהארון) כי הוא (שימו לב!) אוהב בשר. ההורים, בשבריר שנייה, מביעים את מורת רוחם. הפרסומת מיד עוברת לספר לנו כי סנפרוסט מוכנים למכור לנו, המיעוט הנרדף של הקרניבורים, שקיות שכוללות, בין מיני ירקות קפואים, גם חתיכות בשר. נו, שויין, אבל בשביל זה לצאת מהארון?

ואם כבר הפקות זולות, מה נגיד על הפרומו של השעשועון החדש "הפיתוי"? שלוש פעמים כבר ראיתי את הפרומו החדש, ובינתיים, אני יודע רק פרט אחד על השעשועון - עולה יותר להשתתף בו מאשר בשני השעשועונים המובילים, בהם מעוניינים יוצריו להתחרות. כן, כן - פרסומת שלמה שכל עניינה לספר לנו (בגאווה!) שכדי להשתתף ב"הפיתוי", צריך לשלם תשעה שקלים. כל זאת, אחרי שהדרישה המגוחכת של מיליונר והכספת לשלם 8 שקלים כדי לזכות בסיכוי להשתתף בתוכנית, העלתה כבר את חמתם של צופים לא מעטים (ובמקרה של הכספת, אפילו הביאה לתביעה).

אבל לא משנה כמה ישקיעו הפרסומאים בנסיונותיהם לשבור שיאים של מוזרות, איש לא יצליח להגיע לגבהים של סרט התדמית ששידר היום ערוץ 2 במשך כשעתיים. מדובר, כמובן, על סרטה של גליה אלבין - "להתחיל מחדש".



לגליה אלבין היה חלום - להיות שחקנית. כל מה שצריך כדי להגשים חלומות, כולנו יודעים, זה קצת כסף. טוב, הרבה כסף. וגם כמה קשרים. אספה לה אשת העסקים, בעזרת חברת ההפקות שלה, אלמדיה, צוות שחקנים, הביאה את גלילה רון־פדר כתסריטאית, ארגנה במאי, ואת כל הצוות הנדרש. כל מה שצריך כדי לעשות סרט. כך הגשימה אלבין חלום, ואנחנו, הצופים, צריכים לסבול.

בטור שלה בידיעות, כתבה היום גפי אמיר על הקרנת הסרט בסינמטק. הקרנה דומה מוצגת גם בסרט עצמו, אך אמיר מספרת כי במציאות, האולם היה, איך לומר, קצת פחות ממלא. מסתבר כי למרות נסיונות נואשים מצידה של אלבין למלא את האולם (כרטיסים חינם לכל מי ששמה גליה, ואחר כך כרטיסים חינם לכל מי ששמה "גל, גלי וכו"'), ההמונים פשוט סרבו לבוא לסרט התדמית של אלבין.

אבל זה לא הפריע לערוץ 2 להלאות את צופיו בשעתיים רצופות של העינוי האלביני - בצילומים נקיים, שלקוחים הישר מהרפרטואר הפרסומאי המיושן ביותר, עם עימוד שחקנים מעולם אופרות הסבון, ועם נסיונות נואשים של הבמאי לצאת עם מוצר סביר, למרות השוט שהונף, כנראה, מעל ראשו בכל עת. בחלק לא קטן מהסצינות בהן מופיעה אלבין, בידד הבמאי את אלבין משאר השחקנים - היא מופיעה בשוטים משלה, וכל עוד אפשר, לא יהיה שוט משולב שלה ושל שחקן אחר. את הפרשנות לעובדה המוזרה הזאת, אני אשאיר לכם.

בסצינות בהן לא מופיעה אלבין עצמה, למעשה, אפשר לראות זיק של סיכוי לסרט סביר. אלבין הרי אספה סביבה צוות שחקנים מקצועי. אבל אפילו הקסם של ניר לוי לא מצליח להחזיק סביבו את הסרט הדלוח, על תסריטו המשעמם, והדיאלוגים המשמימים במקרה הטוב, והמגוחכים במקרה הרע.

בעיה מוכרת של סרטים ישראליים הן השתיקות. כל סרט ישראלי כולל בתוכו שתיקות ארוכות ודרמטיות. זה עובד פעם אחת, אבל כשזה נעשה תחביב של היוצר הישראלי, זה נמאס. בסרטה של אלבין, לעומת זאת, אין אף שתיקה. וחבל. אולי היה עדיף לו היו שותקים שם מדי פעם. היו חוסכים לנו ולהם מעט סבל.

אלבין שילבה במהלך הסרט את המוטואים שלה - קלישאות אחת אחת, ובראשן, האמירה שנשמעה פעמיים(!) ברצף - "מי שמפסיק לקוות - מפסיק לחלום, ומי שמפסיק לחלום - מפסיק לחיות". כשאדם כגליה אלבין מרים סרט שכזה, ניתן לצפות לכמויות ניכרות של הומור עצמי, להמון ביקורת עצמית על העובדה שאדם מככב בסרט שכזה אך ורק משום שהוא יכול להרשות זאת לעצמו. אבל אלבין רחוקה מרחק עצום מכל הומור שכזה. אין סצינה אחת בסרט שלא נועדה להלל את גליה אלבין, אשת עסקים וסופר־וומן פארט־טיים. אה, סליחה, את דנה רובין, כמובן, לא את גליה אלבין (שבביתה שבכפר שמריהו צולם הסרט, אבל מה זה משנה?).

בכל זאת, נדמה שגלילה רון־פדר, התסריטאית, הצליחה להשחיל פנימה, אל תוך התסריט, איזו שורה אחת של ביקורת. מכיוון שהסרט מספר (כמה מקורי) על הפקה של סרט דומה (רק ששם, בסרט הפנימי, אשת העסקים לא יזמה את הסרט, אלא התבקשה לשחק בו), הרי שהשורה שהושמה בפי בתה הוירטואלית של אלבין, על כי התסריט "לא ממש טוב", יכולה להתפרש כהתמרדות זוטא של התסריטאית המכובדת. אולי היה לה קשה לוותר לגמרי על האינטגריטי שלה כיוצרת, ואת ההומור העצמי שאלבין לא אפשרה, היא לקחה על עצמה.

נותרה, אם כן, שאלה אחת מורכבת - למה, בעצם, מצאו אנשי ערוץ 2 לנכון לשדר את התועבה הנ"ל? הרי גם המפרסמים, כפי הנראה, לא ציפו לרייטינג גבוה. שלושה מקבצי פרסומות קצרים מהרגיל במהלך שעתיים? לא הייתה פה התלהבות גדולה. גם ההצלחה האדירה בסינמטק הייתה צריכה לנבא רעות לקברניטי הערוץ. האם גם כאן חבילה נאה של שטרות פתרה את הבעיה? או שמא במקרה זה היה מספיק לנצל מעט קשרים, גם בלי שמזומנים יאלצו לעבור מחשבון בנק אחד למשנהו?

מה עשינו שזכינו לפרסומת הארוכה עד אין קץ הזו ל"גליה אלבין, האישה ופועלה"? בין הפותרים נכונה יוגרלו תשעה שקלים לשם השתתפות בשעשועון "הפיתוי".



טוב, ידידי, אני נוטש אתכם. בשבוע הקרוב אני אשהה בחו"ל, ואת מקומי יתפוס העורך לשעת חרום, טל כהן. שבוע לאחר חזרתי שוב אנטוש את משמרתי ואפקידה בידי טל, כמו גם בידיו הנאמנות של עורך מגזין האגודה למד"ב ופנטזיה, ניר יניב, שהסכים לסייע בעת העדרותי. כמובן שאפשר להמשיך לשלוח מאמרים ושאלות לכתובת הדואר של העורך, ומחליפי ידאגו לטפל בכל פניותיכם.

היו שלום, וקריאה מהנה.
קישורים
האגודה למד"ב ופנטזיה
טיסות לחו"ל - מאמרו של אילן ירוחם ב"מגזין במה"
הדואר של העורך
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

החמצת את העיקר 9079
האירוע הטלוויזיוני היחידי דהיום שראוי לציון ניתן היה לגילוי מקריאה של לוח המשדרים – לא היה כל צורך להדליק את המכשיר.

או במילים אחרות, לא שדרו את "של מי השורה הזאת". גזל! שוד ושבר!
החמצת את העיקר 9090
האם התכנית המשובחת הזו הורדה בשל פליטות הפה של שלמה בראבא בתכנית האחרונה?
("יש כמה דברים שאסור לנו להגיד בתכנית הזאת: זין בעין, די לכיבוש...)
וסליחה למי שעינו לא יכולה לסבול את השפה.
החמצת את העיקר 9092
בערוץ 3 משודרת הגרסה האמרקאית של התוכנית הזו. היא עדיפה בהרבה על זו הישראלית. המשתתפים יותר מנוסים באלתורים (במיוחד ריאן סטיילס ששיחק גם בגרסה הבריטית של התוכנית לפני כמה שנים טובות), הם פחות מנופחים (אם אין להם משהו מצחיק להגיד הם שותקים בניגוד לגרסה הישראלית שבה כשאין משהו מצחיק להגיד אומרים משהו לא מצחיק בקול שמנסה להיות למצחיק) והמנחה לא מנסה להאפיל על המשתתפים.
מוזר שבשטף המקוריות אף אחד לא חשב לוותר על ה hoedown (שהתחיל בתור בדיחה של הבריטים על האמריקאים והמשיך בתור בדיחה של האמריקאים על עצמם) או לפחות להפוך אותו ל hoera או משהו כזה.
החמצת את העיקר 9099
אשמח אם תסביר לקוראים נטולי הכבלים מהו אותו hoedown.
החמצת את העיקר 9101
הקטע הזה קיים גם בתוכנית שבערוץ 2. שלושה מהמשתתפים והמנחה מקבלים נושא מהקהל וכל אחד מהם בתורו מנסה לשיר קטע משעשע על אותו נושא. המנגינה של אותו שיר היא אותה מנגינה בכל תוכנית (ובכל אחת מהגרסאות) והיא אמורה להיות מנגינת קנטרי טיפשית. בגרסה הבריטית, השחקנים היו מנסים לשיר במבטא אמריקאי דרומי לחקות עמידת קאובוי מאצ'ואיסטית ולנסות להראות כמו אמריקאי מטומטם. בגרסה האמריקאית, המשתתפים אוהבים לעקוץ אחד את השני (ובעיקר את המנחה) אבל הם כמובן ויתרו על הצגת האמריקאי המטומטם (לפחות ברוב המקרים). אפשר היה לעשות מזה מטעמים בגרסה ישראלית אבל משום מה העדיפו להיצמד למקור ולא להיות מקוריים.
של מי התגובה הזאת בכלל? 9178
I beg to differ.
את הגרסה הבריטית לא ראיתי, לצערי.
צפיתי אי אלו פעמים בגרסה האמריקאית, שמץ חיוך על השפתיים, אבל בסופו של דבר זה לא היה שווה את הזמן, והפסקתי. חששתי, לפני תחילת התוכנית הישראלית - האם אפשר למצוא בארץ ארבעה אנשים שנונים מספיק?
בינתיים, אני מתגלגל מצחוק. יצוינו לטובה אלון (שכחתי את שם המשפחה - זה מהפרסומות לאיזה בנק) ותומר שרון. יהיה זה פזיז לטעון שאוביקטיבית (?) הם שנונים יותר מעמיתיהם האמריקאים, אבל עומד להם היתרון של הישראליות - בכל זאת, את החומרים לבדיחות שלהם אנחנו מכירים יותר טוב. מה גם שבאלתור אנחנו נחשבים לבעלי יתרון יחסי.
מי שמעצבן אותי קצת הוא דווקא שלמה בראבא. הוא מאוד מתאמץ, לא ממש מצחיק, ויש לי לפעמים תחושה שהוא מקנא משהו בצעירים שמולו.
באשר ל-Hoedown: חן חן על האינפורמציה המעניינת על גלגולו של המשחק. באמת טיפשי קצת להתעקש על אותה מנגינה אמריקאית. אבל ממילא, לחקות מבטא טקסני, כשלעצמו, זה לא יותר מלהגיד משהו לא (בהכרח) מצחיק בקול מצחיק, כמו שאתה ניסחת. מעבר לזה, הכל נעוץ במילים הספציפיות.
של מי התגובה הזאת בכלל? 9215
יש כמה סגנונות מוזיקליים שמאפיינים את האנשים שחיים במדינה. החל מהורה ועד למוזיקה חסידית (בדרך אפשר להוסיף, מזרחי, שירי תנועות נוער או שירי פסטיבלים וקדם אירווזיונים). למשחק שמבוסס על הדבקת סטריאוטיפ לסגנון מוזיקלי ולסיפור מאלתר, יש פוטנציאל עצום ולדעתי חבל שהוא לא מנוצל.
אני לא חושב שהשחקנים האמריקניים שנונים ויתר מהישראליים, הם פשוט יותר זורמים. הדוגמה הטובה ביותר היא המשחקים שבהם כמה שחקנים אמורים לאלתר שיחה בנושא מסוים תחת מגבלות מסוימות (כל משפט צריך להתחיל באות הבאה ב א''ב או כל משפט צריך להיות שם של שיר). האמריקאניים יעדיפו ''להיפסל'' ולוותר על תורם מאשר לתת אלתור שאינו קשור לשיחה או שאינו שומר על רצף ה''שיחה''. השחקנים הישראליים יתחילו שיחה חדשה כל שני משפטים ובלבד שלא יצטרכו להישאר במצב שאין להם מה להגיד.
וכמובן המנחה שלמה בראבא שבאמת מגזים.
החמצת את העיקר 9381
לא להסחף זה לא כזה טוב
גליה אלבין 9082
לפני כמה זמן, במסגרת שיחה, מצאתי את עצמי מנסה לאתר את גיבורי התרבות שלי. לא היתה לי שום בעיה למצוא אנשים רבים שחיים כיום ופועלים בחברה הישראלית שיכולי להחשיב כגיבורי תרבות.
מה שכן היה בעייתי זה למצוא גיבורות - נשים שאני יכולה להחשיב כגיבורות תרבות (משפיעות, פורצות דרך, אבנגרדיות). היה לי מאד קשה למצוא נשים שעונות להגדרה הזו, ונאלצתי להסתפק בשולמית אלוני. שותפי לשיחה ציינו גם את אורלי קסטל בלום ואת תמר גוז'נסקי. אני מניחה שניתן למצוא עוד כמה נשים בולטות, אך לא זו הנקודה. הנקודה היא המיעוט היחסי של גיבורות תרבות לעומת גיבורי תרבות בעולם ישראלי חופשי (חילוני), שנת 2000.
אני מניחה שאם השיחה היתה מתקיימת עם אנשים משכבה סוציו אקונומית קצת שונה (ובאמת באמת שאין כאן שום כוונה להתנשא), בין גיבורות התרבות היו מוזכרות גליה אלבין, יחד עם חברותיה (גם במציאות וגם לתדמית) ג'ודי ניר מוזס שלום ופנינה רוזנבלום.
שלושתן נשים שמוצאות את מקומן שוב ושוב מעל מסכי הטלויזיה שלנו או בין דפי עיתוני סוף השבוע ותמיד מצליחות להרגיז אותי.
במיוחד תוכלו למצוא ראיונות מעמיקים איתן, על לפחות שישה עמודי כרומו ועם שלל תמונות מחמיאות בעיתוני הנשים, ולא במקרה.
שלושתן מייצגות את האידיאל של עיתוני הנשים ושל קוראיהן: נשות קריירה שנחשבות ככאלה ש"עשו את זה בעצמן", מרוויחות הרבה כסף, מגדלות ילדים ומקפידות על מניקור-פדיקור והופעה מטופחת.
אבל המודל שהן מציגות הוא גם של נשיות סופר שיטחית, של בלונדיניות טיפשות (במיקרה של רוזנבלום), או סתם ג'ינג'יות לא חכמות במיוחד (במקרה של אלבין ומוזס). הספר של גליה אלבין הוא אחד הספרים השיטחיים, משעממים וטיפשיים שנתקלתי בהם בזמן האחרון (למרות שאני חייבת להודות שדניאל סטיל היא לא בדיוק הסופרת המועדפת עליי וגם ספרי רם אורן לא נמצאים ברשימת הקריאה שלי, כך שאני לא ממש דוגמה מייצגת). התוכנית של ג'ודי ניר מוזס שלום (איזה שם ארוך...) מתרכזת בעושי ניסים, מעלים באוב וקוראים בכבשים (נושאים שללא ספק הם טיפה פחות חשובים מהשלום עם סוריה למשל), שלא לדבר על פנינה רוזנבלום (ואני באמת לא מתכוונת לדבר על פנינה רוזנבלום).
אני לא באמת חושדת באיזושהי קנוניה חברתית מתוחכמת שמנוהלת באמצעות עיתוני הנשים, אבל האם המודל הזה לא נוח מאד לכל אלה שלא מקבלים או מקבלות את השינוי במעמד האישה?
המודל ל"אישה המוצלחת" היא לא אקדמאית, לא אשת תרבות או סופרת, אפילו לא פוליטיקאית, אלא אשתו של, בתו של, או אחת שעיסוקה העיקרי הוא קרמי טיפוח לעור הפנים.

הסרט של גליה אלבין שהוקרן היום הוא עוד נדבך מפואר למפעל חייה הדגול. אני לא רוצה סתם להכפיש את מה שנקרא "עמישראל", אבל יש לי הרגשה שגליה אלבין תוכל בהחלט להתגאות בנתוני הרייטינג של הסרט. כמו כמעט שני המנדטים שקיבלה פנינה רוזנבלום }נכון, היא לא עברה את אחוז החסימה, אבל תחשבו על זה שאלפי אנשים באמת שמו פנינה רוזנבלום בקלפי (נו טוב, גם היו אנשים שהצביעו לביבי פעם שניה...){. כמו האנשים שצפו בתוכניתה של ג'ודי ניר מוזס. כמו אלפי המינויים שיש לעיתון "לאישה".
חבל מאד שאין בארץ הרבה נשים במרכז העשייה או המחשבה ועוד יותר חבל ששלושת הנשים האלה מייצגות בעיני רבים דוגמה לעשייה נשית חיובית.
הערה 9085
ראשית דרכה של גליה אלבין (''אישה שעשתה זאת בעצמה'') - בנישואיה למיקי אלבין, שהתאבד כשהיה עצור. אז ''יצאה לאור''.
הערה 9148
אותו הדבר עם ג'ודי שלום-ניר-מוזס, שנולדה לתוך אימפריית מוזס. גורם לך לחשוב על מהותו של ה''שינוי במעמד האישה'' שנועה מדברת עליו...
גליה אלבין - נכון ! 9665
אוי אוי אוי !
כל כך מדויק !
הוצאת לי ממש את המילים מהפה !
ניסוח מושלם של תמונה קודרת !
ואני עוד אומר את זה מנקודת מבטו של גבר
(עד כמה שבן 17 נחשב לגבר)...
Yes 9091
הפרסומות של "יס" שביים יריב גבר נקטלו כאן על סעיף מוזרות בטענה שהם מראים איזה חרמן זקן ובחיקו שיקסע בלונדינית צבועה במקום להראות צלחות לוויין וממירים. לדעתי דווקא מדובר בפרסומות מהיותר מוצלחות, יפות ואיכותיות שנעשו במקומותינו בזמן האחרון. אולי הן לא מספיק מכירתיות לטעמו של מישהו, אבל הן משפריצות איכות לכל הכיוונים וזה חלק חשוב בתדמית שחברת "יס" חייבת לבנות לעצמה כדי לחדור לשוק. בפרסומות האלה אמנם אין הצגה השוואתית של יתרונות המוצר של "יס" אל מול המתחרים, אבל יש בו ניחוחות מפליני ומקוראסאווה, נופים מרהיבים שגורמים לטלויזיית סוני 29 אינץ' שלי להיראות מה-זה קטנה, ופסקול הולם. גם הסאבטקסט הוא ברור: מי שרוצה חוויה של קולנוע אצלו בסלון, שיעבור אלינו. לאור העובדה ש"יס" אכן מספקת כיום עוד כמה ערוצי סרטים בנוסף לערוץ הסרטים הידוע לשמצה של הכבלים ושהאיכות הטכנית של השידור הדיגיטלי שלהם מהווה קפיצת מדרגה משמעותית אל מול איכות התמונה הירודה שמספקים היום הכבלים, אני סבור שאין כאן החמצה ושהפרסומות של "יס" מעבירות את המסר שלשמו הן נוצרו בצורה אלגנטית ואפקטיבית כאחד.
Yes 9093
הטענה הגדולה של ענף הפרסום כששואלים על זכות קיומו היא: "לתת לאנשים את האפשרות לבחור". ההנחה היא שהבחירה תהיה על-סמך היכרות עם הפרטים; כך יכול אדם אינטיליגנטי לבחור.

אולם בפועל, ענף הפרסום עוסק ב"בניית תדמית". זו בדיוק הנקודה הכואבת: אנשים קונים דברים לא על-סמך איכות מוצר, אלא על סמך תדמית החברה. לצורך יצירת תדמית, הפרסומות של יס מצויינות.

כלומר, אנשים יתחברו ל"יס" בשל הפרסומות (בעיקר זו עם הצפרדעים) – הפרסומאי עשה את שלו. אבל הרבה כבוד לקהל אין כאן. תבחרו ב"יס" כי אתם מטומטמים: "תדמית" מספיקה לכם, איכות מוצר? למה לבלבל לכם את הראש בפרטים האלה. יש לנו תדמית מצויינת, ואנחנו יודעים מה טוב בשבילכם.
Yes 9095
זה לגיטימי למשוך קונים ע''י תדמית וסוגים אחרים של דאווין. הכבלים עושים משהו דומה בפרסומות שלהם (מליוני אנשים בכל העולם מחוברים לכבלים, למה לא גם אתה...). אם השירות שהלוויין נותן (איכות שידורים, מגוון ערוצים ומחיר) באמת טובים יותר אז אנשים שיתחברו בגלל התדמית יישארו מחוברים אחרת הם פשוט יתנתקו. אנשים אולי סקרנים ומתפתים בקלות אבל הם לא באמת מטומטמים.
דרך אגב לפי מה שהבנתי, הקמפיין הזה לא כל כך מצליח להביא אנשים לעזוב את הכבלים ולהתחבר ללוין.
Yes 9098
אוי כמה שאתה טועה: אנשים כן מטומטמים. אנשים גם עובדים "מכח האינרציה"; מרגע שהתחברו, ההחלטה להתנתק תהיה קשה יותר. בגלל אותה סיבה בדיוק, אגב, מעט מאד אנשים עברו בינתיים ללווין: עצלות להתנתק מהכבלים.
Yes 9106
תדמית היא אכן הכח המניע את עולם המפרסמים.
לדעתי, יש משהו מוזר בסיסמה שבחרה חברת הלווין לקמפיין שלה: "ללכת עד הסוף עם הבחירה שלך". האם הלווין לא מנסה להניע אנשים להתנתק מבחירתם הקודמת (הכבלים) לטובת אהבה חדשה?
נכון לעכשיו "יס" מחכה לאישור חוקי להשתמש בתשתית רשת הכבלים לחיבור משתמשיה. כל עוד אין להם את האישור הזה "יס" צריכה לקדוח ולהוציא זמן וכסף רב. בנוסף למחיר הכספי יש את המחיר התדמיתי- "יס" מאחרת בחיבור לקוחותיה בשבועות, הקידוחים דוחים לקוחות פוטנציאליים והתקשורת חוגגת.
טענתי היא שכרגע שווה לחברה להפסיד מספר לקוחות לטובת התדמית ולכן האי יצאה בקמפיין פרסומי זה.

מצד שני, רוב האנשים לא מבינים בכלל את הקשר בין הפרסומת ללווין ולא מנסים לחפש אחד. הילד שמטפל בצפרדע זה חמוד...
Yes 9111
להלן הפרשנות שלי לסיסמה "ללכת עד הסוף עם הבחירה שלך".

כל מוצר חדש נרכש קודם כל ע"י קבוצת האנשים המכונה early adopters, דהיינו אלה שמאמצים כל דבר חדש בעיקר משום היותו חדש. במקרה של טלוויזיה בלווין, מדובר בראש ובראשונה במכורים לטלוויזיה שמוכנים להיות בין הראשונים שייחשפו לתמונה באיכות חדשה, לערוצים חדשים, ומן הסתם יחד עם זה גם יסבלו קצת מהקשיים הטכניים ומהתקלות שמאפיינות שירות שעוד לא הבשיל מסחרית. עד כאן לא אמרתי שום דבר שלא כתוב בספרי שיווק מלפני עשרים שנה.

אבל במקרה של הלווין יש פה קאטץ', מון פיס. לחלק מהאנשים לא כל כך נעים להודות (ולו לעצמם) שהם בטטות כורסה. בניגוד לתחביבים "חיוביים", להיות מכור לטלוויזיה זו לא גאווה גדולה, ואצל אנשים רבים שמעתי את התגובה המסוייגת "אבל כבר היום יש לנו מספיק ערוצים בכבלים". לאנשים האלה בדיוק משדרת חברת "יס" את הסיסמה "ללכת עד הסוף", או במלים אחרות, "כן ידידי, יש לך היום הרבה ערוצים, אבל אצלנו יהיו לך אפילו יותר, ואתה הרי בין כה וכה אוהב לרבוץ שעות מול הטלוויזיה (להלן "הבחירה שלך"). תן לעצמך ללכת עד הסוף עם זה ואל תתפשר על מה שיש לך היום."

לסיכום, מדובר בסיסמה שפונה למגזר מוגדר היטב של האנשים שהם על גבול ה-early adopters אך צריכים עוד קצת חיזוק ועידוד כדי להטריח את עצמם בבלגן המסוים הכרוך בהתחברות ללווין. לכל האחרים, הסיסמה אכן עלולה להישמע בלתי הגיונית ואף אווילית בעליל.
Yes 9137
כפי שכבר הוזכר, אין בפרסומת שום איזכור של איכות תמונה, או מבחר ערוצים. אם לקבל את התאוריה שלך, אז בעצם יס באים ל-early adopters ואומרים: תשמעו, בחרתם לרצות את הכי חדש? הכי חם? זה שאין לאף אחד? אז תקנו לויין. נקודה. (אולי להוסיף: גם אם הוא על הפנים מכמה בחינות, כמו הזקן בסרט).

מה קיבלנו? ניסיון לשכנע אדם לעבור ע"י ניצול חולשה לכל דבר.

ועוד משהו. אני מתפלא שאף אחד לא הזכיר את משפט המפתח בפרסומת של "הפיתוי": "תרשה לעצמך". בכל צפיה ללא התרכזות (כלומר כל צפיה בפרסומת אחרי הפעם השלישית), משפט זה יעלם בין המשפט הקודם לעוקב. לפי מה שאני שמעתי, דברים שבאים במהירות שהמודע לא יכול לקלוט, אבל התת מודע כן, ועוד מספר פעמים כה רב, הם מסרים מוסווים. מה אתם אומרים?
Yes 9163
YESבכלל איכזבה אותי עם מצע הערוצים שלה שתכלס כוללים את ערוצי הכבלים וערוץ הסרטים המחורבן הולמרק .
מבחינתי ערוצים אחרים הכוונה היא לאלה מארה"ב או קנדה או בקיצור ערוצי בידור שונים ממה שיש לנו פה.
בכלל הבעיה העיקרית היא שבגלל התמורה שמצעים מהלווין הרבה אנשים שרוצים להתנתק מהכבלים בעיקר בגלל ההגבלות והשרות המחורבן של תבל במקרה שלי לא רואים בYES אופציה רצינית אולי פשוט צריך לקנות לווין לבד.
בקשר לערוץ 2 לעניות דעתי זה ערוץ הזבל העיקרי שיש בטלביזיה למזלי אני כבר לא רואה מבחירה את הערוץ המדובר חוץ מהפעמים שבהם שודרו :אוז,סאותפארק,וקיציס.
אם נסטה לגמרי מנושא הכתבה ערוץ נמדד גם במורשת שלו ולערוץ 2 אפשר לספור על יד אחת את אותם תוכניות וגם הם לא שרדו אחרי שידורי הניסיון.
מהומה רבה על מאומה 9096
אינני מבינה על מה ולמה המהומה,
מישהו כבר אמר שאין חדש תחת השמש, לפחות מאז שעורי החברה, או פעילויות תנועת הנוער, (הצוללת) .
מאז ומתמיד, מוכרים לנו מכונית בפריסום של דוגמנית, מבטיחים לנו לזיין כל לילה אם נקנה את המכונית, אז מה, אנחנו באמת חושבים ככה שאנחנו קונים את המכונית, אני משערת שלא, או אולי בעצם כן...
וערוץ 2 וסרט התדמית של גליה אלבין(שאגב היה באמת גרוע, באמת באמת, ניתן לומר שגליה הרסה כל חלקה טובה בסרט..) אבל מה חדש? מה שונה בין הסרט הזה לרמת אביב ג, החוף הדרומי, וכסף קטלני, סידרות דפוקות דוט קום, כן, וגם דודו טופז, ו/או רפי רשף וקובי ואברי, כל תוכנית ורדידותה היא, העלבת האינטליגנציה, אבל נחשו מה ? העם אוהב את זה, ואני משערת ( אף על פי שלא ראיתי נתוני רייטינג, שלכל תוכנית באשר היא יש רייטינג מכובד,)
אז מה , זה לא לטעמכם האנין, יופי גם לא לשלי, אז למה ראיתם, בשביל מה יש כבלים, לכו לראות ערוץ 8, צאו לסרט בקולנוע, או אולי בסנימטק יותר מתאים לכם, אולי בעצם תקראו ספר.
יש פה די הרבה אנשים בארץ הזאת, ואני יותר ממכבדת אותם, זה מה שעושה להם טוב, לראות את הזוהר, ואל תתחילו לקבוע, מה יותר זוהר, אל תתנשאו, זה לא בריא , אולי עוד מעט יהיו בחירות ...
9097
"לכל אחד מאיתנו יש טעם משלו, העדפות משלו ותשוקות משלו."
מתוך מודעת פרסומת של חברת "יס" על השער האחורי של מוסף "מעריב". אותו זקן חרמן המביט בפרחה המענטזת הוא אינו אלא אותו זקן מסכן וערירי מ"הפרסומת לזקנים בודדים" של אברהם בורג, הלא הוא מנהל הקרקס הגדול בארץ. ההבדל הוא שאותו קשיש התחבר לטלוויזיה בלווין שסיפקה את טעמו ותשוקותיו, במקרה זה, ערוץ הפלייבוי. כלומר, כמו מפרסמים ואנשי מדיה רבים בימינו חברת יס יורדת אל המכנה המשותף הנמוך ביותר.

חברת אזורים, לעומת זאת, התקשתה כנראה למצוא יתרונות לבתים שהיא בונה לעומת בתיהן של חברות אחרות, ולכן, מחוסר עובדות הפועלות לטובתה, פנתה חברת אזורים אל הצד הרגשי שבנו, ובו היא מספרת לנו שהדירות שהיא מוכרת לנו הן בטוחות למגורי אנוש, כלומר- אינן ממוקמות קרוב מדי לשער פטמה או לישוב היהודי בחברון ואינן עשויות מאותם חומרי גלם מהם היה עשוי גשר המכביה.

סנפרוסט, יצאה בהנחה שקהל היעד שלה (להלן, נשים בעלות משפחה) יזהה אותה כיצרנית אוכל צמחוני. הפרסומת המקורית ממוקמת באמירים, שהוא ישוב צמחוני-טבעוני, ולכן האב נחרד (תוך כדי הפגנת משחק גרוע במיוחד של כל בני הבית) כאשר בנו יוצא מהארון (או מהמקרר) בהכרזה על אהבתו לבשר.

ובאשר ל"הפיתוי": כנראה ההבדל המהותי היחיד בין שעשועון זה לבין מתחריו המשובחים הוא אותו שקל בודד. טלעד הסתכלה בטבלת הרייטינג, עשתה 2+2 (או מיליון ועוד מיליון) והביאה חיקוי חדש.
לא אתפלא אם בקרוב יגיע גם "השורדים" לארץ הקודש (אם כי בגירסא משופרת- תיירים ישראלים צריכים לגנוב כמה שיותר מגבות וברזים).

וגליה אלבין? כבר ציינת במאמרך שהסרט היה לא יותר מקמפיין פרסום (או שמא בחירות?) לגברת אלבין. הסרט מקביל בתוכנו וברמת העניין שלו לציבור להצעת הנישואין של אותו בחור על מסך הקולנוע.

האם פתרתי נכונה?
הקשר בין חמי לגליה אלבין 9127
כבר ביום שישי כתב ארן ליביו בעיתון "כלהזמן" על הזוועה העומדת לשידור. מזל שעיריית ירושלים אירגנה מופע חינם של חמי רודנר וחסכה ממני את הסיוט.

הממ...
עכשיו שאני חושב על זה, איך זה שלבירת הנוער יש תקציב לאביב גפן, חמי רודנר, עברי לידר, זהבה בן ושרית חדד (הם לא הופיעו יחד!) השרוף ודנה ברגר, וכל מה שהיה ביום העצמאות זה להקת "עדן".
לי זה נראה מוזר.
ואם מתעסקים בכלכלה, למה לעזעל יש כסף למופעים ולא למחלקת הרווחה? למה אין כסף לעזור לנוער של הכיכר? למה אין כסף בשביל שני ילדים מוזנחים שצריכים לגנוב כדורי פלאפל בשביל לשרוד? למה אין כסף לצבוע מחדש תכבישים כדי שאנשים יפסיקו למצוא את מותם בכביש? למה אין כסף לנקות העיר?
כסף לרווחה ולא מופעים! אולמרט הביתה!

לוינסון
מה הקשר ? 9135
תראה, יש בדברים שלך הגיון מסויים, בראיה של סדר עדיפויות, אבל אני גם חושבת שאסור להסחף,
יש תקציב לתרבות ויש תקציב, לרווחה, ולא המופע רוק אחד או שניים הוא זה שאשם שהילדים נאלצים לגנוב כדורי פלאפל, זה מתחיל מהרבה יותר מלמעלה, מתקציב המדינה, ממה הולך להתנחלויות ומה לחינוך ולרווחה.
אני דווקא חושבת שחבל שלא משקיעים במדינה הזאת יותר בתרבות לעם, בתרבות עממית,
למה לא מוזילים את כרטיסי הקולנוע, למה כרטיס עולה כ30 ש"ח, מה בסה"כ ביקשתי, לראות סרט, לנדוד לעולמות רחוקים, ולמה ספר, עולה היום כשמונים שקל, האם זה הגיוני למישהו,
אני בעד תרבות לעם, שיהיה איזה בית תרבות שמגיש תרבות באהבה, כן כן, אפילו בחינם, מה יש.
אולי העם שלנו יהיה יותר תרבותי, ולא ירוץ בערב, לטלוויזיה לראות גליה אלבין.
תרבות זה חשוב, מאוד חשוב, הורידו את התרבות לעם ( ובבקשה, אל תנסו בכלל להשוות לי את זה לעוני, אין קשר, נקודה)
רבותי, ספרים בזול! 9176
נילי,
רק לעניין מחירי הספרים: את יכולה להפסיק לפרנס את אדון סטימצקי. היום אפשר סוף סוף לקנות ספרים בזול יחסית במספר אתרים ברשת. לא צריך לחכות לשבוע הספר, באופן ממוצע המחירים ברשת זולים לפחות ב-%25 ולעתים אף יותר מכך.

קריאה נעימה,
ג. שמעון
זיקנה ומיניות 9144
אומנם בשולי הסיפור אבל לא יכולתי להתעלם: מדוע איש קשיש שנמשך לבחורה צעירה הוא סוטה? מה הסטיה כאן? להמשך מינית?? להמשך למישהי שצעירה ממך?? ומאיזה גיל משיכה לנשים הופכת פתאום לסטיה: כלומר אתה בן 18 ונמשך לנשים זה אחלה, ככה גם בגיל עשרים שלושים ואז מה? פתאום בגיל שישים נניח אם אתה נמשך לנשים אז אתה סוטה וחרמן זקן שראוי לכל גנאי??

ואגב, כנראה זה העניין בפרסומת הזו. פשוט מראים לנו משהו שבולט לנו לעין. ועובדה שכל המגיבים כאן מכירים את הפרסומת וטרחו לצפות בה מתחילתה ועד סופה, וכנראה גם להטריח מספר תאי מוח בשאלה מה יש לנו כאן.
מה שכנראה לא היה קורה אם היו מראים לנו צילומים של צלחות לווין או איך שירטוטים של איך בדיוק השידור עובר בלווין לעומת השידור בערוצים.
זיקנה ומיניות 9227
בן כמה החבר שלך אמרת ? :)
זיקנה ומיניות 9230
לא, אין לי שום אינטרס אישי בנושא...

סתם צרם לי לעין.
יום אחד הרי כולנו (רובנו) נהיה שם
לא?
זיקנה ומיניות 9244
ואז ממילא לא יהיה איכפת לנו מה הצעירים חסרי התרבות האלה חושבים, כי לנו הרי היה כבוד למבוגרים כשהיינו בגילם...
הזקן והיס 9252
הבעיה היא לא במיניות של הקשיש. הבעיה היא במיניות של הצעירה. הקורא מוצא עצמו תוהה (אם גם נבוך על הסטריאוטיפ), מה היא מוצאת בו? ויש לפרסומת תשובה. הכל שם (בגרסת העיתון, שיש לפני - לא ראיתי בטלוויזיה) זועק שהקשיש הוא עשיר - לבוש בחליפה מהודרת, על ספה ממוסגרת עץ בעיצוב מרכז-אירופי קלאסי, פסל דמוי קלאסי (או שמא תמונה במסגרת זהב, זה מטושטש) מאחור, שלוש טבעות זהב וחיוך משופם של עומר שריף. באשר לבחורה, השמלה הצבעונית-חושפנית וסנדלי הפרחים הקיטשיים עשויים לרמז, חלילה, שאולי היא נערת ליווי יוקרתית לפינוק מושלם בביתך. אם לא, לכל הפחות צעירה המוכנה להעניק חיבה, וקצת יותר, ל"תומך נדיב"; או אולי (אם קולטים בחיוכה משהו פחות תמים) פאם פאטאל הלוטשת עין לירושה.
כל זה, כמובן, הוא הבעיה מבחינת הסטריאוטיפ - הזקן הוא מיני אבל מיניותו תלויה בכספו בלבד, ולכל העניין נופך מאוד לא נעים.

כמובן שמלכדתי את עצמי. יצאתי נגד פרסומת המחזקת את הסטריאוטיפ, והניתוח שלי התבסס כולו על אותו הסטריאוטיפ. והרי אפשר לנתח את הסיטואציה אחרת: זה בכלל בבית של הבחורה. היא העשירה, הספה והפסל/תמונה הן שלה, טעמה בביגוד הוא "שיק זול" אירוני ומודע לעצמו (בהתאם לספה הקיטשית!). היא באמת אוהבת את הזקן, נמשכת לנסיון חייו ולקסמו הפנימי, ואף קנתה לו במתנה חליפה יוקרתית. אולי בכלל הוא קשיש-ליווי לפינוק מושלם בביתeך?

אבל כמובן, יש גבול למידת התחכום שאפשר לצפות מהצופה. אם רוצים להראות מיניות לגיטימית של קשישים, אפשר פשוט להראות זוג קשישים "מהישוב" מתנשקים. היה נדמה לי שראיתי דבר כזה אתמול בפרסומת בערוץ 2. הפלא ופלא, היתה זו הפרסומת ל"אזורים", אותה קטל (מסיבות אחרות) כותב הרשימה.

אגב, חשבתי שזה רק הראש הכחול שלי, אבל כמה כותבים בעיתונות שהתייחסו לפרסומת חשבו כמוני, אז אני מעיז: הסיטואציה עם הזקן היא יותר מסתם מין-בפרסום שגרתי - היא דווקא רומזת למוצר עצמו. ההבדל המובהק בין "יס" לכבלים הוא, כידוע, ערוצי הפורנו.
ובכן, גבר חרמן, אמנם אינך עשיר כמו אותו זקן, אבל תמורת כספך הצנוע תוכל בכל זאת לקבל תחליף כלשהו לאהבה בשר ודם.
הזקן והיס 9259
דבריך האירו לי נקודה חשובה: אני יצאתי נגד מי שכינה את הקשיש חרמן וסוטה, אבל עצם מקור החטא הוא (איך לא) בפרסומת עצמה, שכאן די ברור ממנה שקשישים יכולים להשיג מין רק אם מצבם הכלכלי שפיר ומעלה .
מצד שני: הפרסומת "מתכתבת" עם אותו סטריאוטיפ כי היא מנסה להגיד: זה לא מה שאתם חושבים יה מלוכלכים, זה לא שרותי מין או משהו מוקצה אחר: לה טוב איתו ולו טוב איתה והם מצפצפים על כל העולם. מה רע?
וכאן החיבור המרומז לערוץ הכחול: גם אם זה לא מקובל, אם נדמה לך שאמא שלך תתפלץ מהרעיון: לך עם מה שעושה לך טוב.

טוב, כמה כבר אפשר להתפלסף על פרסומת אחת. איפה אמרת שמזימנים קשישי ליווי?
אל תגיד נגיד 9263
ואולי הם פשוט סבא ונכדה, שיושבים בסבבה על הספה ורואים יחד "היפים והאמיצים", וזו הבחירה שלהם?..
איזו פרסומת לא בא לי לראות היום 9287
אם בפרסומות עסקינן (ובהחלט הגיע הזמן לכך), הייתי רוצה להסב את תשומת לב הקוראים לאחת מיצירות המופת החדשות של העולם ההזוי הזה. פרסומת תמימה לכאורה, שרובצת לה על עכוזיהם הרחבים של אוטובוסי דן ומתחזה ללא יותר מעוד פרסומת נחמדה, בעוד תוכנה שחור משחור עשן האוטובוסים שהלואי שיכסה אותה סופית מעינינו: הלא היא הפרסומת המחליאה של רשת המתקראת "הוניגמן", בה מוצגים דרדקים בגיל בי"ס יסודי מינוס, לבושים במיטב מחלצותיה של הרשת כאשר מעליהם מתנוססת הסיסמה: "מה בא לי ללבוש היום לביה"ס".
דווקא בגלל שאין בפרסומת הזו, כמו ברוב אחיותיה הצולעות, איזשהו מסר שוביניסטי (כמו אצל יס) או אליטיזם בוטה ומסריח (כמו בפרסומת לרמת-אביב ג' החדשה) או איזושהי גזענות או צביעות בולטת אחרת (ואיך אפשר שלא להיזכר בבחילה בסדרת הפרסומות של פלאפון), דווקא בגלל זה היא נראית לי דוחה כפל-כפליים. שהרי פרסומות שעונות להגדרות דלעיל לפחות מציגות עצמן באור מגוחך כך שאנשים ביקורתיים, ולו במעט, דוחים על הסף את הפרסומות הללו ומה שהן מייצגות ואילו פרסומת כזו נחזית להיות מוצר תמים ומועיל.
נראה לי שבמדינה שמעל ששית מילדיה חיים מתחת לקו-העוני הגיע הזמן להפסיק לצקצק בשפתיים בצדקנות פעם בשנה, כשבטלוויזיה מספרים על עוד כך וכך ילדים שיש להם רק לחם וחמאה לאכול, והגיע הזמן להוקיע, 365 ימים בשנה, פרסום שפונה לילדים. אחת ולתמיד - ילדים הם לא קהל פרסום לגיטימי. נקודה.
איזו פרסומת לא בא לי לראות היום 9291
ומה על ילדים כ"כלי" למכור בעזרתו?
איזו פרסומת לא בא לי לראות היום 9293
I believe that exactly what Assaf ment.
It's obvious that the marketers don't
accept the kids to come into their
stores and buy.
They want them to come home
and ask their parents to buy the
product they saw on the commercial.
Now the parent should face his kid and
explain why he can't afford to buy him
what he *wants* to wear today.

פרוס לי פרסומת 9296
עם כל הכבוד - שטויות.

ילדים הנם *בהחלט* קהל יעד לגיטימי לפרסומות. אין שום סיבה (ודאי שלא היות ילדים אחדים בעלי אמצעים ואחרים לא) שלא לפרסם לילדים (אני *לא* כולל כאן שימוש בילדים בפרסומות - זה עניין אחר, אם כי אני לא רואה סיבה הגיונית לא לעשות זאת). לפי אותו הגיון תוכל לאסור על פרסום למבוגרים (ודאי יש גם כאלה שאין פרוסת החמאה בפיהם). השלב הבא הוא איסור מכירת מוצרי איכות, ודאי, ולבסוף נמצא כולנו את עצמנו מלחכים עשב.

לא ולא. זכותם של ילדים להיות צרכנים, זכותם לקבל מוצרים המותאמים להם במיוחד, וזכותם של הוריהם להשקיע ככל שירצו בכך.

או שאולי נתחיל לפוצץ גם ילקוטים, ולא רק מכוניות יוקרה?
תיקון 9297
רציתי לאמר שלא הובנתי, אבל לפי התשובה של ניר - לא בהכרח.
התכוונתי, כמובן, לשימוש בילדים כדי למכור - פלאפונים, למשל.. (או ביטוח-חיים)
פרוס לי פרסומת 9299
Maybe you want your children to be
educated and controlled by marketers
that creates shallowed commercials.
I don't want my kids to grow up
believing that it makes any different
what they wear/eat/smoke!?!/see on
television. The commercials when
targeted to children gives them the
wrong ideals and ambitions.
And unfortunatly with the current
brain wash made by the marketers its
almost impossible to avoid them !
פרוס לי פרסומת 9303
1. תן לי לספר לך משהו: ילדים מושפעים מפרסומות בדיוק, אבל *בדיוק* כמו מבוגרים. הכוונה כאן היא כמובן לא להדגיש את חוסנם של הילדים להשפעה, אלא את רגישותם של המבוגרים. למרבה הזוועה, מסתבר כי המבוגרים מסוגלים למדה לא מבוטלת של אי-רציונאליות בבואם לרכוש מוצרי צריכה, אם לילדיהם ואם לעצמם.
2. אם אתה נותן לטלויזיה לחנך את ילדיך - אני מאחל לך כל טוב. אצלי בבית אין טלויזיה (טוב, יש אחת - היא משמשת ככוננית לעציץ, ויכול להיות שהיא מקולקלת - לא חיברתי אותה לחשמל כבר שנים). גם ילדים אין, אגב. לו היו לי, אני מניח כי הייתי מנסה לחנכם בעצמי - ודאי שלא באמצעות הקופסא.
3. איך, בדיוק, אתה הולך לבודד את ילדיך מפרסומות? אתה ודאי מפחית בערכם אם לדעתך רק פרסומות המיועדות *להם* מעבירות להם מסרים ושאיפות לא נכונות (אגב - אני חייב להודות כאן שהשאיפות לבורגר ראנץ', למכונית GTI זו או אחרת, לסכין גילוח נורמלי ולגבינה צהובה - כולן לגיטימיות בעיני. מצטער, כזה הוא אפיי הרדוד)
4. בקיצור - אם תרצה כי ילדיך יקבלו חינוך "נכון", עשה זאת בעצמך.
5. ועוד, כהערת אגב - פרסומות יכולות לשמש כלי מצוין ללימוד ילדים לא להאמין לכל מה שאומרים להם.
פרוס לי פרסומת 9304
1) Children are more naive than adults
thats a fact. That's the basis for my
belief that commercials should not
be targeted for children.
2) I don't watch T.V , and I hope to
spare this *pleasure* for my kids when
I'll have some as much as I could
although I know it won't be easy.
The problem is that commercials are
not only on T.V
3) I'll give my children the best
education that I can . my sorrow is that
despite my hard work they will still
grow in a society that looks up for
models and its main goal is to earn as
much money as you can , so you could
buy more nonsense that you don't
need. The symbol for this rotten society
(although I don't think its the only
cause) is the commercials that our
mins are fed with !
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9318
יפה אמרת - אכן מבוגרים מושפעים מפרסומות ונזקיהן בדיוק כמו ילדים, אם לא יותר. כאן בדיוק קבור הכלב. אסביר כוונתי בעזרת דוגמא שלטעמי קרובה מאוד לעניין: החוק הפלילי בישראל אינו מתיר קיום יחסי מין עם נערים/ות מתחת לגיל 16. קוראים לזה בעילה אסורה בהסכמה. יחסי מין עם אדם שגילו פחות מ-‏14 מוגדרים אונס, גם אם ניתנה הסכמה. שורש ההבדל הוא ההנחה הבסיסית שילדים/ות מתחת לגיל 14 לא אמורים לקיים יחסי-מין בכלל, וזה טאבו חמור. כל העובר עליו יואשם בעבירה מהחמורות שבספר. לעומת זאת, נערים/ות בין הגילאים 14 ו-‏16 מוחזקים כבוגרים מעט יותר, ויחסי מין עמם אמנם אינם מותרים, אך נחשבים לעבירה מינורית, שבד"כ לא תגרור שכנות (לפחות לא ארוכת-טווח) לצדיק מפקיעין.
מאחר ולא מדובר (בעבירת בעילה אסורה בהסכמה) בפגיעה שנחשבת חמורה מאוד, מבחינה נפשית (וודאי לא גופנית, שהרי אין אלימות) מניחים שאם נער/ה עברו את גיל 16 - הם יכולים לקיים יחסי מין בל שתיגרם להם פגיעה נפשית כלל. זוהי, כמובן, פיקציה, שהרי בני-נוער רבים נשארים פגיעים מאוד גם אחרי גיל 16, ולעתים גם אחרי 18, ועלול להיגרם להם נזק נפשי חמור מאוד בעקבות קיום יחסי-מין. אלא מאי? שהחוק חייב להניח איזשהו גיל גבולי, מעליו יותרו יחסי-מין, ולו יה זה גיל טכני ופיקטיבי (כמו ההנחה שבן 18 מבוגר מספיק להצביע בבחירות או להתגייס). כך גם בענייננו - אמנם גם מבוגרים רבים פגיעים בדיוק כמו ילדיהם לאימת הפרסומות, אבל בחברה שמחזיקה מבני 18 לוחמים בפוטנציה - אין אפשרות להגביל גישת מבוגרים לפרסומות. לעומת זאת, כשמגיעים לילדים, כמו מפני יחסי-מין (ואפילו "בהסכמה"), מן הראוי להגן עליהם גם ממפלץ זה.
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9327
נאה דרשת, אלא שהשוואת פרסומת לאונס (או ליחסי מין "סתם") כמוה כהשוואת רוכלות בשוק לתקיפה בנסיבות מחמירות. פרסומת אינה, ולא יכולה להיות, פגיעה. אני לא אוהב פרסומות - לא את אלה שקולטת אזני ברדיו מפעם לפעם, לא את אלה המוקרנות בבתי הקולנוע, ואף לא את אלה המשודרות בטלויזיה (שאותן איני רואה בדרך כלל). יש לי את זכות הבחירה - אני יכול, אם אני רוצה, להתעלם מפרסומת ו/או להגיע למצב בו היא אינה מגיעה אלי כלל. אבל *יש לי בחירה*, ואני מממש אותה. גם אתה מוזמן, וגם כל שאר מקטרי הפרסומות שבכאן.
אם מישהו כאן חושב ברצינות כי יש בכוחה של פרסומת לפגוע בו, אולי ייטיב אם ישים עצמו במוסד סגור. שם לא יהיו פרסומות רעות שיפגעו בו, וגם לא אנשים רעים - רק מטפלים נחמדים וחדרים מבודדים ומרופדים - שלא יפגע חס וחלילה.
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9330
The issue here is not us.I can *protect*
myself from the commercials , and as
you said I can easily avoid them.
My concern is about the children who
can't...
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9333
ואם יאסרו על פירסום לילדים, מה אז? תרצה גם למנוע תכניות טלוויזיה לילדים, כמו פוקימון, למשל? הרי כל מהותה של תכנית הטלוויזיה הזו היא למכור, למכור, למכור. וזה לא עניין חדש, גם. לפני הפוקימון היו הפאוור ריינג'רז, לפניהם צבי הנינג'ה, עוד אחורה סרטי מלחמת הכוכבים, וכ"ו. וודי אלן סיפר ב"ימי הרדיו" על טבעת שגיבור הסרט היה *חייב* להשיג בתור ילד, מאחר והיא הופיעה בתכנית-מתח ברדיו.

ילדים תמיד יחשבו שהם צריכים שיהיה להם הכל, אחרת חייהם לא יהיו חיים. חלק מתהליך ההתבגרות הוא האכזבה ולמידה איך להתמודד איתה, לא?
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9431
אכן, בהשוואת הפרסומת למעשה-אונס או לבעילת קטין יש משום הקצנה מסוימת, אם כי לא מוגזמת במידה רבה. ייתכן שיהיה לך קל יותר להתקרב לעמדתי לו אציג זאת כך: ההגיון שבאיסור פרסומת מונחית-ילדים דומה לאיסור מכירת אלכוהול וסיגריות לקטינים. גם כאן הנזק לרוב אינו מיידי, כמו באונס, אולם הנזק העקיף והמצטבר מדהים בגודלו.
שורש אי-ההסכמה בינינו נעוץ, ככל הנראה, בראייתך הגורסת כאילו בפרסומת אין ולא יכולה להיות פגיעה. זוהי טעות, ולראייה - הערותיהם המחכימות של אלכסנדר מאן ונטלי, בדיוק מתחתנו. הפרסומות, בניגוד לשנהוג לחשוב, אינן רק משקפות את העולם ואת דעת-הקהל - הן גם יוצרות אותה. בימינו העצובים נרשמת צריכה מוגברת של תוכניות-טלוויזיה, פרסומות, ותכניות טלוויזיה שחלקן פרסומות. בין אם תרצה בכך ובין אם לאו - הטלוויזיה היא המדיום שהשפעתו היא המרובה ביותר על דעת-הקהל, וכתוצאה מכך (בגלל היותו של המשטר נבחר-העם) - על צורת השלטון ובין השאר על ספר החוקים הכתוב וגם זה הלא-כתוב שאני ואתה נאלצים לציית לו, בין אם אנו שותפים ל"הנאה" מהמסך הקטן ובין אם לאו. אינך יכול לעצום את עיניך למול ההשפעה האדירה שנודעת למדיום הזה על תרבות ההמונים, אלא אם בכוונתך לעקור לאי בודד בזמן הקרוב.
גם לא חייבים להסתגר בחדרי-חדרים או לחפש משמעויות בשמיים - אפשר וצריך לחוקק חוק פשוט והומני שיקבע שאסור להפנות פרסומות לילדים. לא חייבים גם להשליך את המפרסם והקופירייטר לכלא (אם כי אני חייב להודות שאפשרות זו אינה נטולת-קסם בעבורי), אפשר סתם לדפוק להם קנס מכובד, שיעשיר את קופת המדינה וימנע מהם לעבור על החוק.
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9433
ואיך תגדיר "פרסומת המופנה לילדים"? כל פרסומת שמוצגים בה ילדים? כל פרסומת שמופיעה בה המילה "אמא"? מה? מי קובע?
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9446
אכן, שאלה נכבדה. להלן הצעתי להגדרת האיסורים בחוק:
מטבע הדברים, לא ניתן לתת הגדרות חד-משמעיות בחוק-גופו לפרטים ספציפיים שיאסרו פרסומת זו או אחרת. לפיכך, יש לתת בחוק הגדרה כללית אחת, שתחת עינם הפקוחה של מומחים תנסה להגדיר את תחומי הלגיטימי והבלתי-לגיטימי. כלומר: הוראת החוק תורה כי פרסומת המופנית לילדים אסורה. פרסומת לילדים תוגדר כפרסומת למוצר אשר מיועד (בלעדית או לא) לשימושם של ילדים, כאשר מן הפרסומת עולה בעליל שהיא פונה לקהל יעד של ילדים, אם ע"י שימוש בדמויות מתכניות ילדים, אם ע"י שימוש בדרכים אחרות.
את המיון הכללי, תוך ניפוי הפרסומות העברייניות, תערוך ועדת מומחים שתכלול אנשי-פרסום, אנשי-תקשורת, אנשי-חינוך ונציגי גופים דוגמת המועצה לשלום הילד. החלטות הועדה יהיו מחייבות במובן זה שפרסומת שתיפסל על-ידם תהא פסולה לשידור, והביקורת על החלטות הועדה תימסר לבית-המשפט, שיצטרך להחליט האם החלטת הועדה סבירה אם לאו.
הסדר דומה נהוג, למשל, במועצה לביקורת סרטים ומחזות, שתפקידה לקבוע סיווג גילאים לצפייה בסרטים. ברוב-רובם המכריע של המקרים אין כל בעיה עם החלטות המועצה, וכשיש - בית המשפט מכריע בעניין. מפרסם שימרה את פי הועדה (או ביהמ"ש) ויפרסם פרסומת אסורה - ייקנס. רעיונות נוספים או שיפורים לרעיון זה יתקבלו בברכה.
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9452
לפני שבועות ספורים, ימי טרום בי"ס, היו בחנויות השונות מוצרים רבים שמיועדים לילדים - תיקים עם דמויות פוקימון, יומנים עם תמונות של היי פייב או עפרונות עם הקדשה של מיכל ינאי. כל אלו, כמובן, מטרתם היא לגרוף כסף על חשבון ההורים המסכנים שיאלצו לשמוע את יללותיו של ילדם הקט על כי "לכל שאר הילדים כבר יש". האם גם מוצרים כאלו יש לאסור? הרי לא היה להם פרסום. הפרסום הוא אוטומאטי - ההורים לוקחים את הילד לקנות לו ילקוט, הילד רואה פוקימון, וישר זועק עד השמיים "גם אני רוצה!".
מה נעשה?
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9473
השאלה הנשאלת בהערתך, כמו גם בחלק מהערותיו של ניר יניב, עוסקת במחוזות אחרים של קלקול-הנפש שהמיט עלינו הסדר הקפיטלסטי ומחייביו. היא אינה עוסקת בפרסומות, אלא במוצרי-צריכה.
ראוי, אם כן, להפריד בין הדברים: ביחס לפרסומות, בהיותן תקיפה ברוטלית וערמומית על מוחותיהם של ילדים צעירים, רצוי וצריך להפעיל איסור גורף, כמעין אמצעי-חירום אם תרצה.
ביחס לתרבות-הצריכה, כמובן לא יעלה על הדעת להתמודד עמה באמצעות איסורים, שהרי לא ניתן להיכנס לתוך רשימת הקניות של האזרחים, אולם ראוי בהחלט להילחם בה עד חורמה באמצעות חינוך, חינוך ועוד הרבה חינוך.
כדאי, בהזדמנות זו, להעיר את תשומת-הלב לכינוי המזויף "תרבות-צריכה", המרמז כאילו יש דבר תרבותי בפרופוגנדה כמו-פשיסטית הגורמת להמונים לתת את דם-ליבם בעבור חפצים שאינם דרושים להם כלל, והכל כדי להעשיר קבוצה מאוד מצומצמת באוכלוסיה. תרבות יש כאן בערך כמו בפוקימון או בהיי-פייב.
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9436
לפי אותו הגיון תוכל לאסור עיתוני נוער, מגזיני אפנה (שאין הגבלת גיל על רכישתם), ורובו של ערוץ הילדים.
קל מאד לדרוש איסור דבר זה או אחר. אלא (וכאן ההבדל האמיתי בגישותינו) שיש לשאוף דוקא לחופש מקסימלי - לפרט כמו גם לחברות, לסוחרים ולמפרסמים. איסור על פרסום לילדים יכול רק להזיק. את המסרים הלא-חינוכיים (נו, באמת) הילדים יקבלו בכל מקרה. הרי זה כאילו היית מנסה לכבות שריפה בגורד שחקים בעזרת דלי ספונג'ה.
תגובתך (ותגובות אחרות כאן) מראות על רצון "לחנך את העם". דבר זה, אם הנו אפשרי, יהוא אך ורק על דרך החיוב - ודאי שלא על דרך השלילה (הדוגמא הבולטת ביותר: חוק היובש בארה"ב).
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9445
אמרת בתגובה אחת הרבה מאוד דברים. לדוגמא, עניין השאיפה לחופש מקסימלי, והשאלה האם חופש הפרט עולה בקנה אחד עם חופש לחברות, יכולים לפרנס לא רק ויכוחים שלמים כמו שלנו, אלא גם סימפוזיונים מדעיים לאינסוף.
הייתי רוצה להתמקד בעניין בו נפתח הויכוח. כמובן אין ברצוני לאסור עיתוני אפנה או את ערוץ הילדים, למרות שתכנם משול בעיני לזבל אורגני, והסליחה עם הפרות.
אל נא ניגרר לסיסמאות - אינני רוצה "לחנך את העם", אני רוצה, בפשטות, להגן על קטינים, שהם קבוצת אוכלוסיה הזכאית להגנה. אין כל קשר ל"חוקי היובש" האמריקניים המטופשים - אנו מדברים על קטינים. תסכים איתי שיש הגיון ב"יובש" לקטינים, כמו גם במניעת מכירת סמים לקטינים, כמו גם בהגנתם מפני פונוגרפיה.
תסכים איתי שהאיסורים הפליליים על קיום יחסי-מין עם קטינים אינם "פגיעה בחופש" ועל כל פנים, אם תמצי לדקדק עמי כחוט השערה, הריהם פגיעה לגיטימית בחופש, הנעשית למען מטרה ראויה. אמנם, כפי שכבר הסכמתי, אין פגיעתן של הפרסומות (לפחות לא בטווח המיידי) רעה כזו של אנס, אולם חשוב להבהיר - יש מקום להגבלת החופש כשמדובר בקטינים. בוא נחדד את הויכוח: האם אתה מסכים לנקודה זו והויכוח שלנו הוא על השאלה האם פרסומות מהוות פגיעה - או שמא אינך מסכים להגבלת החופש בשום פנים ואופן?
ושאלה נוספת: האם שמעת במקרה על פסיקתו האחרונה והמטומטמת של ביהמ"ש העליון האמריקני בעניין קידוד ערוצי הפורנוגרפיה מפני ילדים? אם כן - מה דעתך?
אפוצץ לך (גם) פרסומת 9453
שני דברים: א. אני לא שמעתי על פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב. מה היא קבעה?

ב. הפרסומות אינן פוגעות בילדים. הן פוגעות, לכל היותר, בארנק של ההורים. ילד שאין לו משהו שיש "לכל האחרים" (או למלך/ת הכיתה, לצורך העניין), לא יתעניין בפרסומות - הוא ירצה את זה בכל מקרה, ואם להוריו אין כסף, הוא ירגיש פגוע בכל מקרה. אם אתה רוצה למנוע פגיעה בילדים, תאלץ להחזיר את התלבושת האחידה, לאסור תכשיטים בתחומי ביה"ס, לספק מחברות ויומנים "שיוויוניים" פשוטים, ולאסור כל מחברת או יומן אחר, לקבוע תקן אחד קבוע לילקוטים - למעשה, תאלץ למנוע ממי שיש לו לגרום לאיזושהי קנאה בקרב מי שאין לו. באותה הזדמנות, אני ממליץ לעקור עיניים של ילדים, כדי שמכוערים לא יקנאו ביפים, לפטם את כולם עד נקודת הפקיעה, כדי ששמנים לא יקנאו ברזים, ואם אפשר גם לסתום להם את הפה. זה לא בשביל למנוע קנאה, זה סתם כי הצרחות שלהם מפריעות לי לישון.
עוד פסיקה ליברלית 9474
אם כבר בחופש עסקינן, הרי פסיקתו המדוברת של ביהמ"ש העליון האמריקני ממחישה בדיוק עד לאיזה אבסורד ניתן להגיע כשעומדים על כבודן של מילים יותר מאשר על כבודם של אנשים.
לפני מספר שבועות הזדעזעתי לשמוע כי ביהמ"ש העליון האמריקני הוסיף נדבך לאוסף פסיקותיו המדהימות וקבע כי אין לחייב את ערוצי הטלוויזיה המשדרים פורנוגרפיה בארה"ב לקדד את שידוריהם (בשעות היום!) מפני גישת ילדים. ומה טעם הפסיקה מאירת-העיניים? כי חיוב חברות הטלוויזיה לנהוג כנ"ל מהווה פגיעה בחופש-הביטוי שלהן!
הבנתם את זה, לבנטינים קרתניים שכמותכם? צאו ולמדו ליברליזם כהלכתו מהו!
נראה לי שפסיקה זו ממחישה טוב יותר מכל דוגמא תיאורטית שיכלתי לתת כמה מסוכן להיתלות במילים כמו "חופש" ולשכוח את כל השאר. שים לבך למידת העיוות: "חופש הביטוי", כביכול, של תאגיד דוחה מפניו את ההגנה על נפשם של מיליוני פעוטות.

אשר לחלק השני של הערתך, חלק מהתשובה נמצאת בתגובתי האחרונה לדבריך (למעלה). כפי שאמרתי: אני ריאלי לחלוטין ואין לי כל אשליה שניתן לחסל את הפנינג ההתחזרות ההמוני המכונה "תרבות-הצריכה" באבחת לשון, מקלדת או חרב. לפיכך אין מקום, לדעתי, להגביל את המגיפה באמצעות איסורים ותקנות אלא ע"י חינוך. מפאת הזמנים הדחוקים בהם אנו נתונים גם אין טעם לדבר היום בפני תינוקות של בית רבן על ערכים מיושנים כגון צניעות, אחווה, השתתפות בצרה, קהילתיות וכיו"ב, כפי שגם אין טעם להרצות בפניהם על יתרונותיהם של ספרים עבשים על פני פוקימונים למיניהם. לפיכך, כל נסיון להשיב את התלבושת האחידה ייתקל בזעקות-קרב פוקימוניות שביסודן לאו דווקא הגיון בריא ומחשבה יוצרת. זה פשוט לא "אין".
לכן לא הייתי מתחיל דווקא עם תלבושת אחידה. הגיוני יותר להתחיל מאיפה שקילקלנו בהתחלה, לא מן הסוף. וכמה אנחנו מתקרבים לסוף - לא רק אלוהים יודע.
עוד פסיקה ליברלית 9487
לאחרונה, כידוע לקוראי הנאמנים, שהיתי זמן מה בגרמניה. גרמניה ארץ מעניינת - בחוצות העיר, על שלטי רחוב הנראים לעיני כל, הופיעו לפחות שתי פרסומות שכללו ערום מלא, אחת מהן - גם נשי וגם גברי. לא ממש יצא לי לבדוק את ערוצי הטלוויזיה הגרמניים, אך מהזכרון הקולקטיבי שלנו, בטוחני כי כולנו זוכרים את ההמולה הגדולה שסבבה את סרטי הפורנוגרפיה ששודרו בערוצים הגרמניים (אגב, הפרסומת שכללה ערום גברי ונשי גם יחד, הייתה של ערוץ RTL2). הזנות הינה מוסדרת בגרמניה, ואינה מנוגדת לחוק.
והרי התוצאות - כמות האלימות נגד נשים - בין הנמוכות בעולם, כמות מקרי האונס - בין הנמוכות בעולם. אפקטים בעייתיים - ריבוי אמהות צעירות (עקב מתירנות מינית כללית בחברה הגרמנית).

נו, אז אולי הבעיה היא לא בהחלטה של ביהמ"ש העליון, אלא בפוריטניות ההרסנית של החברה האמריקאית (וגם הישראלית)? אולי הבעיה היא לא בסרטים הפורנוגרפיים, אלא בכך שעשינו מסקס כזה עניין גדול ומלוכלך, שילדים צריכים להתגנב ולראות סרטים פורנוגרפיים כדי ללמוד על מין - ועל כן מקבלים מיני רעיונות חולניים, או לפחות לא בריאים, בנושא? בקרב בני דודינו קופי האדם, אין לנקבה כל בעיה להזדווג כאשר צאצאיה בסביבתה. למה אצלנו זו כזו בעיה? מי, בעצם, החליט שחייבים למדר כל מי שצעיר מגיל זה וזה מכל מגע עם מין - ויותר חשוב - למה?
עוד פסיקה ליברלית 9498
לא. הבעיה היא לא בפוריטניות מוגזמת של החברה. אין שום פוריטניות ברצון שילדיך לא ייחשפו לסרטים פורנוגרפיים. אין לי צל של ספק שסרטים פורנוגרפיים אינם חומר צפיה ראוי לילדים. עם כל הכבוד, לא נראה לי שראוי לקחת דוגמה בעניין זה מבני-דודינו הקופים. הם גם מקיימים יחסי-מין עם הוריהם וחובטים קוף ברעהו עד זוב-דם כצורת הכרעה מקובלת לסכסוכים אזרחיים.
עם זאת, אין "למדר" ילדים, ולו גם צעירים, מנושא המין ואינני תומך בסיפורי חסידה למיניהם. אולם ליברלי ככל שאחפוץ להיות - עדיין אני לא מצליח לזהות שמץ ליברליות במתן הרשאה לילדים לצפות בפורנוגרפיה, מקסימום סטיה חולנית ואיסור פלילי חמור.
גם אם אתה-עצמך הגעת לדרגת נאורות כה גבוהה ומדהימה עד כדי כך שלא תוטרד כמלוא הנימה אם ילדיך יבלו את זמנם בצפיה בסרט פורנוגרפי להנאתם (?!), עדיין אינך יכול לכפור בזכותם של חשוכים כמותי, שלא זכו להארה דומה ואינם מוכנים לאפשר לילדיהם את התענוג לעשות כן. כל נסיון לכפור בזכות זאת יעמיד אותך בעמדה של אדם המנסה לכפות את עמדותיו על השאר, וככזה - לא בדיוק ליברל קלאסי, הלא כן?
עוד פסיקה ליברלית 9513
ארה"ב סובלת מפוריטניות בצורה ברורה. העובדה שילדים מרגישים רצון כלשהו לראות סרטים פורנוגרפיים, מצביעה על כך שהם לא נחשפים למין נורמאלי בשום מקום. אני לא חושב שסרט שמראה אישה חצי עירומה צריך להיות מוגבל לגיל 13 ומעלה. מה כל כך נורא בחזה של אישה? סרט שמראה מה שזכה לכינוי "full frontal nudity" כבר מוגבל לגיל 16 או אפילו 18. על שום מה ולמה? בני האדם התחילו ללבוש בגדים כי זה נוח וחם, לא כי הם צריכים להסתיר את מבושיהם. בסרט "טרזן" של דיסני, מסתובב טרזן, שגודל על ידי חיות פרא, להזכירך, כשלגופו יש מעין פיסת בד או עור שמכסה בדיוק את "האזור האסור". איך הוא ידע שהוא צריך לכסות על זה? הוא לא. אבל שילדים יראו את הבולבול של דמות מצויירת?!
דבר דומה היה גם עם הסרט "מי הפליל את רוג'ר רביט". כשיצאה גרסת ה-DVD, התפשטה השמועה כי יש סצינה בה ניתן להביט אל בין רגליה של ג'סיקה רביט, ואללי - אין לה תחתונים! אז אם זו בדיחה קטנה של האנימטורים או פשוט עצלנות מצידם (זה לא כאילו הם ציירו שם משהו - פשוט יש שם שחור), האם יש כאן מקום להמולה הרבה שקמה בעקבות הדבר?
אז כך קורה הדבר שילדים שומעים על סקס, אבל אף אחד לא מוכן להראות להם מה זה ולהבהיר להם שלא מדובר במשהו "מלוכלך ואסור", אלא פשוט במשהו שהם עדיין לא הגיעו לגיל המתאים כדי לנסותו. ילדים הם ילדים - וכשאומרים להם שמשהו אסור, הם יעשו בכוונה. אז חלקם מנסים להגניב מבטים בסרטים פורנוגרפיים, וחלקם הולכים ומכריחים ילד מהכיתה לרדת להם.

אני גם לא אוהב מה שאמרת לגבי ידידינו קופי האדם. דווקא הקוף המיני ביותר, הבונובו, שמשתמש במין לכל דבר (למנוע סכסוכים, להשיג חברים חדשים) ובכל אופן (זכר-נקבה, נקבה-נקבה, זכר-זכר וגם אורגיות שלמות) הוא המין השקט והעדין ביותר. אצלם מין הוא לא דבר שצריך "להשיג" - פשוט יש אותו שם, אז אף אחד לא מתלהב יותר מידי. נראה לי שזה מודל טוב יותר עבורנו מאשר כל מודל אחר.

חבל גדול מנערותי העברתי מתוך אמונה כנה שיש משהו כמעט קדוש במוסד הבתולין, ושסקס חייב להיות מתוך אהבה בלבד, כי אחרת הוא דבר מלוכלך. כאילו הטוהר שבאהבה מנקה את הזוהמה שבסקס. היום כבר זנחתי את הפרדיגמה הזו. ככל שהחברה תהיה מתירנית יותר, כך היא תרוויח יותר. וגם ילדים לא ירצו ללכת לחפש סרטי פורנו. לא יותר משילדים מתגנבים כדי לראות סרטים על איך חתולים מזדווגים.

אגב, אינך יכול לכפור בזכותם של חרדים לחנך את ילדיהם שאסור לנהוג בשבת. האם מכאן נסיק שצריך לאסור על הנהיגה בשבת כדי שלא לכפות את עמדותיך על השאר? אתה מוזמן שלא לקבל לביתך את ערוצי הלווין הכחולים ולאסור על ילדיך לצפות בסרטים ארוטיים. אתה יכול גם למנוע מהם להתחבר על ילדים שהוריהם אינם מונעים זאת מהם (שים לב - אינם מונעים. אינני טוען כי צריך לבלות ערבי משפחה בצפייה משופתחת ב"לינדה הפותחת").
המדינה לא יכולה להיות אחראית לחינוך ילדיך. היא יכולה *ללמד* אותם, אבל כל דבר מעבר לכך יחשב ככפיה. אתה מוזמן לחנך את ילדיך לאיזה ערכים שתרצה. למנוע ממני לעשות כן - זו כפייה.

השאלה בפניה עמד ביהמ"ש העליון, אני מניח, היא היכן מציבים את הגבול. זכור לי כי קראתי לפני מספר חודשים על פסיקה אחרת בארה"ב, של בית משפט נמוך יותר, שנאלץ לפרט בפסק דינו בדיוק כמה סנטימטרים מסביב לפיטמה צריכים להיות מכוסים, ואיזה חלק מהאחוריים צריך להיות מוסתר כדי שלא יעברו על חוק כלשהו שם. זה מגוחך (אם כי אני אשמח להיות הפקח שיבוא לבדוק זאת). בית המשפט, אם כן, החליט (נכונה, לדעתי) שלא צריך להיות "גבול". אתה לא יכול להבדיל בימינו בין יצירת אמנות לבין סרט פורנוגרפי, אלא אם אתה קובע פרמטרים פונקציונליים בלתי הוגנים (אם זה נמכר בחדר האחורי של חנויות וידאו - זה פורנו, ואם זה מוצג במוזיאון - זה אמנות) שכבר נעשים פחות ופחות רלוונטיים בימינו.
הכל מותר והרשות נתונה. החינוך צריך להיות בידי ההורים, ולא להיות מופקד בידי ערוצי הטלוויזיה.
עוד פסיקה ליברלית 9632
אינני מסכים עם טיעוניך, ונדמה לי שגם אתה לא יכול לעמוד מאחוריהם במאת האחוזים. מסקנתך, לפיה לא ניתן לקבוע גבול הגיוני לעיסוק במין אצל ילדים ולפיכך כדאי לוותר על הגבול לחלוטין היא, עם כל הכבוד, אבסורדית. אסביר דבריי:
אתה טוען, ראשית, כי העובדה שילדים מרגישים צורך לצפות בסרטים פורנוגרפיים כיון שאינם נחשפים למין "נורמלי" בשום מקום. מה זה "מין נורמלי" לטעמך? האם היית מניח לילדיך לצפות בך ובזוגתך מקיימים יחסי-מין, כנים ואוהבים ככל שיהיו? סביר להניח שלא. למה בעצם? הרי לשיטתך אין כל סיבה להסתיר מהם הזדווגות "טהורה" ו"תמימה" כל-כך. ילדים אינם אמורים לצפות באקטים מיניים. נקודה.
אשר להערתך בדבר הגבלת סרט שמראה אשה בחצי עירום - אתה יודע יפה שלא לזה כוונתי. סרט שכזה אינו פורנוגרפי אלא לכל היותר אירוטי ולא על שכמותו אני מדבר.
בפני ביהמ"ש העליון האמריקני עמדה שאלה פשוטה מאוד - האם לחייב את חברות הטלוויזיה לקדד שידורי פורנוגרפיה (לא אירוטיקה, פורנוגרפיה!) מפני ילדים והוא ענה עליה גם כן בשיא הפשטות - לא. "חופש הביטוי" של תאגידי הטלוויזיה חשוב יותר. משקלו מכריע יותר. לא יעזור מאיזה כיוון תציג את זה - זה פשוט רשיון לחברות הטלוויזיה להרעיל את נפשם של ילדים בחומר שהם פשוט קטנים מדי להתמודד עמו. לא פחות ולא יותר.
דווקא הערתך לגבי החרדים והנהיגה בשבת ממחישה יותר מכל את צדקת עמדתי, אם כי לא כמו שאתה מציג אותה - אכן, אין לאסור על כלל האוכלוסיה לנהוג בשבת כדי לקיים את זכותם של החרדים לחנך את ילדיהם לא לנהוג בשבת, אולם יש ויש מקום לאסור (כמו שהמצב כיום) על נהיגה בשכונות חרדיות בשבת. זכותם של החרדים להגנה על אורח חייהם במקומותיהם הינה זכות חשובה, ולדעתי לא ניתן לקרוא לה "הגבלת חופש התנועה" של חילונים. בדיוק כך זכאים ילדים להגנה על נפשם מפני פורנוגרפיה ולא ניתן לקרוא לזה "הגבלת חופש הביטוי" של תאגידי הטלויזיה רודפי-הבצע.
עוד פסיקה ליברלית 9673
הדיון הזה העלה בי את השאלה המעניינת, והלא ממש קשורה, הבאה:

אם יתברר כי אדם תחת השפעת סמים קלים (חשיש, מריחואנה וכו') הינו קל יותר להשפעה, מבחינה זו שפרסומות עובדות עליו טוב יותר – כשיחזור לחושיו, ירצה לקנות יותר – אזי, האם "תאגידי הטלוויזיה" (ושאר שליטי המדיה) יהפכו לתומכים הגדולים ביותר של ליגליזציה?

יש לי הרגשה עצובה שאני יודע את התשובה.
אולי מעז יצא עשן מתוק? 9741
למה הרגשה עצובה? אולי עלית כאן על משהו.

מנסיוני ומנסיון חברים, אני יודע שאדם מסטול, או אם תרצה: תחת השפעת סמים קלים, מגיב לפחות בסובלנות רבה יותר לפרסומות ולערוץ הקניות, אם לא בהכרח קונה את השטויות שבהן.
אולי כדאי ללכת על מחקר כזה ולראות מה יצא. מי יודע - אולי תאגידי הטלוויזיה, אויבי התרבות, יתגלו כספונסרים טובים ללגליזציה, ולפחות יצא מהם קצת ח'יר, לשם שינוי.
יש איזה מדען נמרץ בסביבה ששומע?
מדוע הבלונדיניות עירומות? 9730
מר דרעי הנכבד,

ברצוני להזכירך, ולו בתור ירושלמי לשעבר, כי היו אלו החרדים אשר דאגו לשרוף תחנות אוטובוסים של חברת 'פוסטר מדיה', היות ותחנות אלו מעוטרות היו בפירסומות של... נשים לבושות. שער נא בנפשך כיצד היו מגיבים הללו באם היו מגלים שדי אשה ושאר מריעין בישין...

במסגרת ערכי היהדות וערכי המערב היהודו-קלוויניסטי-פוריטני נחשב העירום לבעיה רצינית של ממש, מן הסתם כתוצאה מהשפעתו המתמשכת של ספר הספרים בתת-המודע הקולקטיבי של שתי קבוצות הנדסת-ערכים אלו, הרואה בעירום ובערווה את אם כל חטאת.

צא וראה כי התרבויות הגרמניות והסקנדינביות אינן יוצרות בעייתיות מנושא זה, וזאת מסיבות שונות השמורות עימן, אשר היריעה תקצר בשלב זה מלפרטן.

בברכה

א. מאן
מדוע הבלונדיניות עירומות? 9742
שתי הערות לדבריך:
ראשית, ראוי לדעתי להפריד בין ערכי היהדות לבין ערכי המערב הנוצרי בהקשר זה, למרות הפיתוי הרב להכניס תחת כפיפה אחת את התרבות היהודית ואת התרבות הנוצרית, שאכן קוי-דמיון רבים מחברים ביניהן. דווקא ספר הספרים, אוי לאותה בושה, מכיל בתוכו תיאורים אירוטיים רבים, ובודאי קטעים ספרותיים יוצאים מן בכלל בשבחי העירום הנשי. חלקים רבים של ספר שיר השירים, למשל, יעלו סומק עז בלחייו של כל מתבגר חרדי, לו יוצגו לו מחוץ להקשרם, בשינויים קלים. סבורתני שדווקא את התנ"ך קשה להאשים בפוריטניות, ביחס לזמן כתיבתו. ושוב - נחוץ לעשות את ההשוואה עליה עמדתי בויכוחי עם דובי, בין עירום ואירוטיקה לבין פורנוגרפיה. אינני סבור שיש דבר רע, גס או מזוהם בעירום או באירוטיקה וודאי שלא היית מוצא אותי מצנזר ביקורי כיתות בי"ס יסודי במוזיאונים המציגים תמונות הכוללות מוטיבים כנ"ל. לעומת זאת פורנוגרפיה היא אחותה החורגת, הצולעת, המרשעת וכל מה שתרצה של האירוטיקה ובתור שכזו אינה מכילה אלמנטים אמנותיים אלא פונה ליצר בסיסי מאוד, הקיים אצל רובנו, שעדיף שלא יבוא לידי ביטוי לפני גיל העשרה המאוחר.

אשר לשוני ולייחוד מבחינה זו אצל התרבויות הגרמאניות, הייתי שמח לו היית נותן לי מעט סימוכין לדבריך, שכן ככל שידיעתי מגעת, שותפה גם גרמניה ל"חגיגת" המוסר הקלוויניסטי, ואם זכרוני אינו מטעני (אם כן - ראה תגובתי למעלה לטל כהן, זו כנראה הסיבה) - הרי היא מולדתו של קלווין. יתר על כן, אני מרשה לעצמי אף להרחיק ולטעון, שיש בסיס מסוים לטענה שהתנהגות החרדים הנזכרים בתגובתך (כמובן - כולם ממוצא אירופי) מושפעת דווקא מהפנמה של אותו מוסר נוצרי-פוריטני שרווח בקרב שכניהם, ולאו דווקא ממקורות עמנו.
מדוע הבלונדיניות עירומות? 9778
מר דרעי היקר,

חן חן על תשובתך המאלפת והמנומקת היטב. היטבת לתאר את הקשר הבעייתי בין האירוטיקה לפורנוגראפיה, אך מעבר לעובדה כי קלווין הינו ממוצא שווייצרי, יש לשים לב בכל זאת לנקודות הבאות:

- עמי המערב הקלאסיים, דהיינו האמפריה הבריטית על כל שלוחותיה, ארה"ב ואף הולנד קיבלו על עצמם באופן אמונתי-תרבותי את ערכיו הכלליים של התנ"ך, במעין קומבינציה יהודו-קלוויניסטית-פוריטנית. אגב, יש לשים לב לתופעה כי במדינות אלו מעודו לא נרדף אף יהודי רדיפה של ממש, ולא בכדי.

- במסגרת ערכי-על אלו אימצו עמים מערביים אלו - ממש כשכניהם
היהודים - את ההדחקה והבושה העמוקה מתופעת העירום בכלל, כולל התופעה המכונה בספר הספרים בקודקס הכללי 'ערווה' בפרט.

- העמים הגרמאניים והסקנדינביים, אשר מקורותיהם במצויים בסבכי יערות צפון אירופה, הושפעו והאמינו באלים פנתאיסטים-היידניים, ובפנתיאון הצפון אירופאי תופעת העירום והערווה הינה תופעה היידנית מקובלת למדי, ללא כל מעכובים אלו או אחרים.
שים נא לב לכך כי הגרמנים והסקנדינבים מבלים עד ימינו אנו בצוותא בעירום מלא בסאונות אלו או אחרות, ללא כל הפרדה בין נשים וגברים, דבר אשר התייר הישראלי - המוחצן והבטוח בעצמו - מתפלץ אף ממנה.
העירום בתרבויות אלו נושא בחובו את רעיון 'יופי הקירבה לטבע' ולכן מוגדר הוא בקווים אסתטיים כלליים. הפיתוי והאיסור הקיימים לדוגמא בתרבויות הקתוליות אינם קיים אף הם, לא כל שכן צווי האיסורים התנ"כיים, המבוססים בחלקם על הטלת מום (ברית מילה), ובטבואיזציה גורפת של מושגי העירום והעריה.

- שיר השירים אינו עוסק בעירום של ממש כתופעה אסתטית-תרבותית כפי שהדבר מקובל ונפוץ בתרבויות הגרמאניות-סקנדינביות, אלא במעין סיפור חושני לירי, אשר במסגרתו הדמויות השונות אינן מתהלכות להן עירומות בטבע הפנתיאיסטי.

משמעו של דבר הינו שהחרדים האשכנזים דומים בהחלט לאנשי 'הרוב המוסרי' בארה"ב בנקודות אלו, בעוד שאנשי הכמורה הלותרנית אדישים למדי כלפי העניין, וזאת למרות 'אשכנזיותן' של כל הדמויות המאוזכרות בתגובה זו.

בברכה

א. מאן
מדוע הבלונדיניות עירומות? 9951
אכן, עלי להודות כי אני מוצא טעם רב בניתוחך, ולמרות שאינני מסכים להשגותיך בעניין מגילת שיר השירים, נראה כי יש יסוד איתן לדבריך (ולא רק בנושא מוצאו של קלווין...), אם גם לא ניתן לאמר כי הם נקיים מהכללות ו''עיגולי-פינות''. אך זה, קרוב לודאי, מאפיין כל ניתוח היסטורי-תרבותי ועלי לציין כי זה שלך מעניין במיוחד.
מדוע הבלונדיניות עירומות? 10283
ברשותך, אטפל לפרט קטן מדבריך - "גיל העשרה המאוחר". כידוע לך, גיל המצוות ביהדות הוא 13 לבנים, 12 לבנות. אחת המצוות בהן חייב בר המצווה היא, כמובן, מצוות פרו ורבו. כן, כבר בגיל 13.
רומיאו ויוליה היו בעצמם בני 12, במקור, ולא כפי שהם מוצגים בימינו.

המיניות האנושית מתפתחת באיזור הגיל הזה - 12-13. בגיל הזה ילדים מתחילים לפתח סקרנות בסיסית באשר למין. ונחש מה? אין להם לאן ללכת. ההורים שלהם בקושי ידברו איתם על זה, וגם אם כן, הם יקבלו הסבר טכני או מעורפל מידי, והם יצאו כלעומת שבאו.
האם אני חושב שהורים צריכים לקיים יחסי מין לצד ילדיהם?
אני לא חושב שזה צריך להפריע להם. אני לא מדבר על להושיב את הילד על כסא בפינת החדר ולהכריח אותו להביט בך ובבחירת ליבך, אבל אני לא מוצא סיבה לנעול את הדלת. (יצויין כי יתכן שאהובתי לעתיד לא תסכים עימי בנקודות אלו, ולכן אין לזקוף כל דבר מדברי לחובתי בעתיד)
אני חושב שהמצב הנוכחי הוא שגוי ומעוות, והוא זה שיוצר את הדרישה הגבוהה לפורנוגרפיה. אין לי מושג כמה רחוק אני מהמציאות כשאני אומר שנדמה לי שמספר פשעי המין ירד בצורה דרסטית כשמין לא יחשב בעיני רבים כחטא בכל מקרה...
מדוע הבלונדיניות עירומות? 10710
אכן, בימים עברו רווחו מנהגים רבים שכיום אינם מתקבלים על הדעת. הייתי רוצה לחשוב שיחסי מין בין (או בשיתוף) קטינים בשנות העשרה המוקדמות הוא אחד מהם.
עם זאת, ישנה מדינה, שתרבותה קרובה ללבי, שעם כל נאורותה בעניינים אחרים, נהג בה, לפחות עד מחצית המאה ה-‏20, מנהג שבעיני מגונה ופסול הוא עד מאוד: נישואי-ילדים בשנות העשרה המוקדמות. הייתי רוצה להפנותך בעניין זה לספרו (The story of my experimnets with truth) של גדול מנהיגי מדינה זו בעת החדשה, הלוא הוא מהטמה גאנדי, ולביקורתו הנוקבת על מנהג זה ועל כל החוליים שהוא נושא בחובו. מעבר לעובדה שלמהטמה נסיון אישי כואב בעניין, הוא אדם עם יכולת יוצאת-דופן לבקר ולהביע דעתו באופן אובייקטיבי וסלחני ככל שראיתי עד כה אצל אדם כלשהו. וגם הוא אינו חושך שבטו ממנהג פסול זה.
יחד עם זאת, אני סבור שראוי, מומלץ ונכון להסביר לילדים כבר מגיל קטן אודות מין ויחסים מיניים, על כל צורותיהם. אבל ביחד עם הסבר מלומד, שיכול שיקהה את העוקץ כדבריך, ראוי להסביר לילדים שזה פשוט לא עסק בשבילם, ולנסות ולצמצם את ההמחשה הויזואלית שבהסבר לאיורים נייטראליים, ולחסוך מהם את עוצמת הריגוש הנלוית לעניין, על כל הכרוך בזה. את זה הם פשוט לא יכולים להבין, כי אין להם את זה. לדעתי, ילד שיהיה עד לסערת-הרגש הכרוכה במין מול עיניו, יגיב במקרה הטוב בתדהמה, ובמקרה הרע בפחד איום שעשוי להוביל רק להיפך משנתכוונת - לרתיעה ולאנטגוניזם.
מדוע הבלונדיניות עירומות? 10717
ילד שפותח את דלת חדרם של הוריו ו''תופס אותם על חם'' עשוי בהחלט לחטוף טראומה, בעיקר משום שכל החיים שלו הוא ספג מהסביבה שערום זה רע (תראה לילד תמונה של קוף עם זקפה, ותראה איך הוא יתחיל לצחקק כאילו הוא עצמו קופיף). ילד שגדל באווירה חופשית לחלוטין, כשהוא מורגל מגיל מאוד צעיר שהוריו מקיימים יחסי מין, והדבר הוסבר לו עד תום (וכמובן, הובהר שהדבר חייב להיות בהסכמה, ורק בין מבוגרים), לדעתי, לא יראה בכך כל בעיה.
באשר לנישואי ילדים - הבעיה היחידה כאן היא שהנישואים הללו נכפו על הילדים, ולא נעשו מתוך בחירה - לכן פגיעתם קשה כל-כך. אני מפנה אותך שוב לגיל הבגרות המינית (ובתרבויות ותיקות יותר משלנו - גם הנפשית), עליו דיברתי בתגובה למעלה.
מדוע הבלונדיניות עירומות? 11063
קשה לי להסכים עם דבריך, במיוחד לאור העובדה שיחסי-מין אינם אך ורק פעולה טכנית של משגל בין אנשים, אלא יש להם גם ערך מוסף של רגש מתפרץ שלדעתי יכול להבהיל גם ילד שלומד ביסודיות אודות ה"מכניקה" אבל לא מבין מניין מגיע הרגש.
ומאידך, עלי להודות כי אמנם ייתכן כי בעולם אחר לגמרי, שבו הטוב מזמן ניצח את הרע, ייתכן כי סיטואציה שנראית מפחידה כיום, יכלה לתפוס גוון שונה, אולי אפילו משעשע. אבל בעולם כזה אולי גם לא היו שנאה, אלימות וכל אחד כפי יכלתו ולכל אחד לפי צרכיו וגו'.
אני בהחלט מסכים איתך שעולם כזה היה רצוי יותר.
רק הערה אחרונה לעניין נישואי-הילדים: טעות בידך. הנישואים הללו לא נעשו תוך כפיה על הילדים, אם כי מטבע הדברים הרעיון לא היה שלהם. גנדי עצמו, עם כל גינויו למנהג זה, מכביר דברים על ההתרגשות והשמחה שאחזוהו לפני ובעת נישואיו, וגם על תשוקתו המינית המופרזת (לפחות לטעמו) שמילאה את עולמו עוד בגיל 13!
שורש העניין הוא בדיוק מה שעומד בלב טיעוניי: "הסכמה" של ילד אינה בדיוק הסכמה. מי שלא יכול לעכל את התנאים, האופציות וכד' - הסכמתו נפגמת מן היסוד (בדומה לקבלת הסכמה ליחסי מין ממפגר או מחולה נפש).
דמגוגיה? אצלך? 9540
אני לא מצליח לראות קשר של סיבה ותוצאה בין המתירנות המינית בגרמניה ובין מה שכתבת אחרי "והרי התוצאות".

אולי האלימות נגד נשים נמוכה עקב חינוך מוגבר? אולי כמות האונסים נמוכה עקב עונשים חמורים במיוחד?

אנא הסבר מדוע קבעת את שקבעת.

גלעד
דמגוגיה? אצלך? 9551
אנשים נוהגים לקשר בין אלימות נגד נשים לפורנוגרפיה. כשאמרתי ''והרי התוצאות'' הייתה מידה מסויימת של ציניות בדברים - פורנוגרפיה לא גורמת לעליית האלימות, ואולי אפילו מביאה לירידה. הוכחות אין לי, רק השערות, כמובן.
הכוח הלבן 9361
התופעה הבולטת והצורמת (לטעמי) בעולם הפירסומות הישראלי הינה ריבוי הדוגמנים/יות בעלי הבלורית והחזות הבלונדינית-אשכנזית.

עלעול קצר בפירסומות בעיתונים וירחונים ישראלים שונים כמוהו כביקור צפונית לקו רוחב 52, ביקור נטול כל אלמנטים אוריינטלים למיניהם, אלא אם כן אלמנטים אלו 'אקזוטים' דיים, כגון ערבי עם שמלה וכאפיה, בחורה ממוצא תימני בלבוש מסורתי בליל כלולותיה וכ'.
רוב אוכלוסיית היהודים בני עדות המזרח יוצאת רע מאוד מהשתקפות שרירותית זו בעולם הפירסומת הישראלי - היא פשוט כמעט ואינה קיימת. לעניות דעתי המדובר בתופעה, אשר בהחלט נותנת השלכותיה בנפשם הצעירה של אנשים צעירים בעלי חזות מזרחית, הנאלצים להביט מדי יום ביומו בשלל בלונדיניים 'מאושרים', הבוקעים להם מפירסומות הטלביזיה והחוצות.

לשם האנקדוטה אציין כי מכר גרמני אשר ביקר לא מכבר בארץ רשם לפניו, כי פירסומת החוצות בישראל מגלמת מעין 'חלום-אירופאי-צפוני', אשר הקשר בינו לבין המציאות הסביבתית הינו נסיבתי גרידא.

אגב אורחא - הכותרת המלבבת אותה בחרתי לי לתגובתי זו לקוחה לאו דווקא מחוגי הימין הקיצוני השונים באירופה ובאמריקה, כי אם ממסע פירסום שערכה 'תנובה' לפני שנים, אשר בו מופיע ילד בלונדיני השותה ו'מתחזק' מחלב לבן... שום דבר נגד החלב - אך מדוע חייב הילד להיות ילד בלונדיני עם שיער חלק וארוך?

בברכה

א. מאן
הכוח הלבן 9383
אתה צודק, יש טעם רב בדבריך.
אכן, הדומיננטיות הרבה של הלבנים הבהירים בפרסומות היא עדיין חזקה מאוד.
וכאמור רחוקה מלייצג באמת את התפלגות האוכלוסין במדינה.
אבל, אנחנו לא לבד בעסק..בברזיל למשל, שם כמובן שרוב האוכלוסיה אינה צפון אירופית וסקנדינבית, רוב הדוגמנים הינם בהירי עור ושיער.
אני לא חושבת שהסיבה היא איזהשהו סוג של גזענות למרבה הפלא. לא.
כשמפרסם מציג מוצר, הוא מראה את יתרונותיו. השימוש והפונקציות שלו, מוצגות על ידי אדם,
שהמפרסם מצא (על ידי סקרי שיווק שונים) שמייצג את מושא עיניו של קהלו.
מאוד עצוב, אבל, רוב הנוער עדיין רואה את מושאי היופי שלו בצורה המשתקפת בטלויזיה.
בכל הקשור לאמות המידה הנשיות, המצב בכלל נורא.
למשל תופעת האנרוקסיה והדיאטות למיניהן באמת רווחות בקרב נערות מאוד צעירות, לא מפני שהן חושבות אפילו שמראן אינו מצודד, אלא שכדי להרגיש שלמות, שבייחוד בגיל הנעורים מתקשרת חזק להחצנה, צריך לחתור אליה,לפי הלך מחשבתן.
נכון המצב עוד לא מושלם, אבל
יש מספר רב של רול מודלס המפציעות תדיר בערוץ 22, כסנדי בר, מירב מיכאלי,גלית גיאת ועוד, שמתקשרות חזק עם היופי האוריינטלי, וכאמור עבודה לא חסרה להן.
ביצה ותרנגולת 9420
אידיאלים תרבותיים ודמויות נורמטיביות בפרסומות מחזקים אלה את אלה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים