כיצד ישפיעו התרופות החדשות נגד סרטן על כלכלת המערב? 3704
במאמר שהתפרסם אתמול (ו') ב-TheMarker, סוקרת רוני לינדר־גנץ את ההשלכות הכלכליות של התפתחויות חדשות בריפוי מחלת הסרטן.

הרקע למאמר הוא מחקר חדש שהוצג השבוע בוועידה השנתית של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית, המתאר פריצת דרך בטיפול במלנומה. שילוב התרופות החדש שהודגם במחקר צפוי, לדברי החוקרים, להיות יעיל גם נגד סוגי סרטן אחרים, ועשוי להפוך את מחלת הסרטן למחלה כרונית שניתן לחיות איתה שנים רבות.

העלות של טיפול בתרופות ממין זה מוערכת בלמעלה מחצי מיליון שקל לחולה. עלות ייצור התרופות מהווה רק חלק קטן מסכום זה, ואילו שאר הסכום נגזר מהפטנטים המגינים עליהן ומעלויות הפיתוח והשיווק. כיצד יתמודדו ממשלות עם האתגר הכלכלי שמציבה התגלית החדשה? לינדר־גנץ מצביעה על שלוש דרכים אפשריות.

הדרך הראשונה היא "הלאמה של חברות התרופות הרלוונטיות, תוך פיצוי ראוי לבעלי המניות, ומעבר לייצור ממשלתי של התרופות". דרך זו מתוארת כ"תסריט קיצון שקשה להעלות על הדעת מבחינה תרבותית, משפטית וכלכלית".

הדרך השניה היא התאגדות של מספר מדינות למעין מרד צרכנים נגד המחירים הגבוהים שדורשות חברות התרופות. החיסרון בדרך זו הוא שאותן מדינות "ייאלצו להסביר לאזרחיהן שיש גבול לסכומים שמדינה יכולה להשקיע עבור בריאותו של אדם בודד – וזה לא יהיה קל".

בדרך השלישית, מדינות יקנו לאזרחיהן אך ורק את התרופות היקרות, וינטשו תרופות אשר "רק" משפרות איכות חיים, או אחראיות לרפואה מונעת. אולם "גם פתרון כזה מעורר שאלות אתיות קשות. בשורה התחתונה, אין אף פתרון אולטימטיבי לתמחור החזירי הזה, והנפגעים הראשונים יהיו החולים."
קישורים
התרופה לסרטן שתעלה חצי מיליון שקל - וכיצד היא תשפיע על כלכלות המערב - TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

״תמחור חזירי״ 656508
האם התמחור של התרופות הוא אכן ״חזירי״ או שהוא משקף עלויות פיתוח שנמשך שנים רבות וכולל עמידה ברגולציות, מבדקי בטיחות מחמירים וניסויים שנמשכים זמן וכן את עלויות הפיתוח של התרופות שלא נמצאו יעילות או שנמצאו לא בטוחות לשימוש וההשקעה בהן ירדה לטמיון?
לי אין קשר לחברות תרופות, אבל ממה שידוע לי עלויות הפיתוח הן מאוד גבוהות, סיכויי ההצלחה של תרופה חדשה הם לא גבוהים ומשך חיי הפטנט הוא לא מאוד ארוך כך שאולי עלות התרופות היא תוצאה של תנאי המחקר והפיתוח של תרופות חדשות ולא חזירות של היצרנים. למישהו יש נתונים?
״תמחור חזירי״ 656509
לפי מה שאפשר להבין מהידיעה (אבל זה כלל לא ברור) מדובר על פיתוח שיכול לעזור בכמה סוגי סרטן שונים ונפוצים יחסית. לכן עלות הפיתוח יכולה להתפזר על מספר רב יחסית של לקוחות. האם זה נכון?
״תמחור חזירי״ 656878
חזירי, חזירי. חברות התרופות מוציאות *הרבה* יותר על פרסום מאשר על מחקר. למשל, Pfizer מוציאה 6.6 מיליארד דולר בשנה על מחקר ופיתוח, לעומת 11.4 מיליארד דולר על פרסום ושיווק. הרווח השנתי: 22 מיליארד דולר, עם שולי רווח של 43%.

ראה את הטבלה במאמר הזה של ה-BBC, המפרט נתונים מסוג זה לגבי חברות התרופות הגדולות. כמעט אצל כולן, הוצאות הפרסום גדולות משמעותית מהוצאות המחקר והפיתוח, ושולי הרווח גבוהים מאוד (אם כי אלו של Pfizer באמת קיצוניים).

כמו כן, המחקר לעיתים קרובות מבוצע בשיתוף אוניברסיטאות שונות, כלומר נהנה ממימון ממשלתי/ציבורי של מדינות רבות ושונות בעולם.
״תמחור חזירי״ 660437
לחיב בחוק את חברות ש 70 אחוז מתקציבם יופנה לפיתוח.
שאלה 656512
אם מדי שנה מתגלים בישראל כ-‏26,000‏1 חולי סרטן חדשים אבל פחות מחצי מהם מתים ממנו‏2, והמדינה תתן לכל אחד מהם תרופה בעלות של חצי מליון שקל, אז מדובר על תוספת של כ-‏8,000,000,000 שקל לתקציב המדינה. אם תקציב המדינה הוא 389,362,687,000 שקל‏2, מדובר על תוספת של פחות מ-‏2% לתקציב המדינה. התקציב הזה כולל תרופות וטיפולים שכבר קיימים לחולי סרטן - במידה והתרופות ירפאו את כולם נחסוך את הסעיף הזה בתקציב ונשחרר עוד כמה עובדים שיעזרו להגדיל את תקציב המדינה (לא רק החולים שאמורים היו למות, אלא גם המטפלים שלהם ובני משפחתם שסמוכים למיטתם ושיתאבלו עליהם אחרי מותם). האם המחיר של התרופה באמת ישפיע על כלכלת המדינה?

1 מקור.
2 מקור
3 מקור
שאלה 656533
אם חברת התרופות יודעת שבכל מקרה הברון יממן ללא הגבלה, למה שלא תכפיל את המחיר?
שאלה 656569
לא בכל מקרה. כמו כל סוחר חברת התרופות צריכה למצוא את המחיר האופטימלי מבחינתה.

אם הברון מוכן לשלם 10 מליון ש"ח למנוע מוות של אדם אחד מ"טרור", למה שלא ישלם חצי מליון למנוע מוות של אדם אחד מ"סרטן"? האם הדם של ילד חולה סרטן סמוק פחות מהדם של ילד נפגע טרור?
שאלה 656583
היא הנותנת: אם הוא מוכן לשלם 10 מליון למנוע מוות מ"טרור", למה שלא ישלם 10 מליון למנוע מוות מ"סרטן", ולמה שחברת התרופות לא תדרוש את זה?
שאלה 656585
על ביטוחי חטיפות משלמים פרמיות גבוהות. מדובר על מבטחים פרטיים שמבטחים לקוחות אמידים.

בהנחה שמי שאמור לשלם את הכסף הוא בעיקר מבטחים (ציבוריים או פרטיים) הרי שיש כאן חציצה גדולה יותר בין מי שקרוב משפחתו עומד למות לבין מי שצריך לשלם את הכסף בפועל (ומודע היטב לדילמת הקרונית הנוצרת מחלוקת הכסף).
שאלה 656592
אני לא מבין את השאלה שלך.

נגיד שאתה קונה עגבניות אצל הירקן השכונתי שלך, הוא לוקח 10 שקל לקילו, העגבניות שלו טריות ונקיות ואתה מרוצה. פתאום קם לידו מתחרה שמוכר עגבניות בחצי שקל לקילו והעגבניות שלו נראות טריות יותר ונקיות יותר מהירקן השכונתי. אני יכול לחשוב על הרבה שאלות למה לא לקנות אצל הירקן החדש. אני יכול לחשוב על הרבה שאלות שכדאי לשאול לפני שאתה מתחיל לקנות אצל הירקן החדש. "למה שהוא לא ידרוש יותר כסף" היא לא אחת מהן. אם וכשהוא ידרוש יותר כסף תוכל לחזור לירקן השכונתי שלך.
שאלה 656593
בתסריט האמור אתה מאוד רוצה לקנות עגבניות ויש ומכל הירקנים, רק לאחד יש עגבניות שמתאימות למתכון שלך.

ככה מתאימים כל אילוץ לתנאי השוק.
שאלה 656594
אם זה לא היה ברור:
אתה --> המדינה.
עגבניות --> הצלת חיים.
אז יש הרבה ירקנים שמוכרים הרבה סוגי עגבניות שמתאימות למתכון שלך.
שאלה 656598
אם יש לך מחלה שהתרופה היחידה לה היא אותה עגבניה(1), ואם רק אותו ירקן מוכר את אותה עגבניה(2), יש לו יכולת לקבוע מחיר.

(1) - זוהי ההנחה שבבסיס הכתבה. אני מניח שיש כאן קצת הגזמה.

(2) - ליצרן יש פטנט על טכניקה מסויימת ולכן בשנים הקרובות יש לו בלעדיות על הפצתה של התרופה.

לא מדובר באופן כללי על הצלת חיים.
שאלה 656599
אבל, כאמור, אתה כאן זה המדינה - אין לך ''מחלה'' יש לאזרחים שלך מחלות וסיבות מוות נוספות שאינן מחלות (רעב, צמא, טרור, מלחמות, תאונות דרכים, שריפות, פשע...) ואתה, המדינה, צריך להחליט כמה אתה מוציא ועל מה. ברור שכשחברות התרופות מגיעות למצב של מקח וממכר ישיר עם החולה, יש להם כח מיקוח כמעט אין סופי - אבל זה לא חדש ולא יחודי לסרטן (או לתרופות). אם מחר תפרק את מכבי האש ואנשים יקימו חברות פרטיות לכיבוי שריפות, ברגע שתהיה לך שריפה בבית הם יוכלו לדרוש כל מחיר שירצו תמורת כיבויה.
קרטל נגד מונופול 656600
אבל הירקן מעוניין למכור את העגבניות שלו, רצוי יותר מאחת... ברור שמחיר התרופה יקבע במידה זאת או אחרת את הכמות שתימכר, ולו רק דרך כך שמדינות לא עשירות לא תוכלנה לכלול אותה בסל הבריאות שלהן.

המתח שבין הלחץ הציבורי לרכישת תרופות מצילות חיים לבין האילוצים הכלכליים הוא לא משהו חדש (כל מי שמחכה לבדיקת MRI, או עובר בדיקה מיננת במקומה, בכיר את הבעיה טוב מאד). אני לא חושב שרעיונות כמו הלאמה או שדידת הפטנט יביאו תועלת לציבור לטווח בינוני וארוך, גם אם לא נכנסים לשאלות מוסריות. מה שכן אפשר לעשות, הוא לנסות להזיז את נקודת שיווי המשקל למקום בו רווחי היצרניות יהיו יותר קטנים במידת מה, אבל לא עד כדי כך שהן תחשושנה מהשקעות בפיתוח תרופות חדשות. את זה ניתן יהיה להשיג ע"י גיבוש עמדה משותפת של ארגוני מדינות (למשל OECD) לגבי מחירים ותנאים.

כמעט כמו גודזילה נגד ארבעת המופלאים.
שאלה 656615
עכשיו הבנתי, ואני מסכים לעיקרון. המחיר נראה לי קצת גבוה.
אני מנחש שהגעת ל-‏10 מליון ש"ח/מניעת מוות מטרור על ידי חישוב כלשהו, תרצה לפרט?
שאלה 656618
זה הערכה גסה על סף המציצה מהאצבע.

אם באינתיפאדה השניה נרצחו כ-‏1,000 ישראלים והעלות של חומת מגן וחומת ההפרדה היתה כ-‏10 מליארד שקל, אז זה סדר הגודל שיוצא לי.
שאלה 657005
חומת מגן וההפרדה לאו באו למנוע את ה-‏1000 שנרצחו, אלא את המספר הלא ידוע והלא חסום של נרצחים עתידיים.
שאלה 657016
נקודה מצוינת. אם זכרוני אינו מטעני, בחודש שקדם לחומת מגן לבדו, היו 130 הרוגים בפיגועים.
שאלה 657035
ולכן מספר המתים מטרור כמו ההוצאות על הגנה מטרור התאפסו מאז?
שאלה 657039
לא, אבל אני לא רואה את הקשר בין ה-‏1000 ל-‏10 מיליארד.
שאלה 657042
כ''הערכה גסה על סף המציצה מהאצבע'' אני חושב שלקחת את מספר ההרוגים לגרמו לנו להוציא הוצאה מסויימת ולחלק בהוצאה נותן סדר גודל טוב מספיק להוצאה פר הרוג.
שאלה 658173
אז ישראל מוכנה להוציא סדר גודל של אינסוף על מניעת כל מת מאבולה. (עשו איזה תרגיל בבית חולים, נדמה לי, בטח עלה כמה מאות שקלים.)
שאלה 658174
אתה רציני?
שאלה 658695
ברור שלא, אני מנסה להביא לאבסורד את כלל האצבע שלך.
שאלה 658696
לא הצלחת לשכנע אותי שהוא לא נכון (כהערכה של סדר גודל). ברור שכשמדובר על מספרים קטנים צריך להכניס את ההסתברות שהמאורע יקרה, אבל כשיש לנו מספרים גדולים זה לא ישנה את התוצאה בהרבה.
שאלה 657007
חרמפפף, בערך.
שאלה 656623
קורבן הטרור הממוצע הוא בן 30 וקורבן הסרטן הממוצע הוא בן 70.
שאלה 656626
למיטב ידיעתי רוב ההמתים מסרטן מתים הרבה לפני שהם מגיעים ל-‏70. זה גם מה שאומרת הסטיטסטיקה. ברור שאף מדינה לא תוציא חצי מליון שקל על תרופה לחולה סרטן סופני שעבר את גיל 75 - לכן, אם אתה צודק (ואתה לא) זה רק על אחת כמה וכמה, הרי כל חולה מבוגר רק מוזיל את העלות.
שאלה 656628
לפי הקישור שפרסמת, בשנים 2009-2011 מתוך 30,591 מקרי מוות מסרטן, 14,887 (כמעט חצי) ארעו מעל גיל 75 ו-‏21,674 ארעו מעל גיל 65 (מעל לשני שליש). די ברור שרוב מקרי המוות מסרטן קורים מעל גיל 70.
שאלה 656634
אולי כדאי להזכיר שמי שמת מסרטן בגיל 70, ייתכן מאד שלקה בסרטן בגיל 60‏1, ומאחר ואנחנו מדברים על מחיר הטיפול, זה הגיל שצריך לקחת בחשבון.

1 וזה עוד לפני שנדבר על אנשים ש'נרפאו' מסרטן בגילאים עוד יותר צעירים והסרטן 'חזר' בגיל מתקדם. למרבה הצער זה קורה לא מעט.
שאלה 656648
צודק, כנראה שהסתכלתי על העמודה הלא נכונה.

אני עדיין לא משוכנע שגיל המוות הממוצע (ועל אחת כמה וכמה גיל הזיהוי הממוצע) מסרטן הוא 70 - בכל מקרה, כאמור זה לא ממש משנה את השאלה.
שאלה 656680
על גיל הזיהוי הממוצע אין לי שום מידע. את גיל הפטירה הממוצע מסרטן ניתן להעריך.
אם נניח שבכל קבוצת גיל כל המתים מסרטן מתים באמצע (למשל 45-64 מתים בגיל 55) ושהקבוצה האחרונה מתה כולה בגיל 80 (תוחלת החיים בישראל) אז נקבל גיל פטירה מסרטן ממוצע של 69.5 בערך. אני מניח שבפועל הגיל גבוה יותר כי יותר אנשים מתים ככל שהגיל עולה וגיל הפטירה הממוצע בכל קבוצת גיל יותר גבוה מגיל האמצע של הקבוצה.
שאלה 656733
בדקתי שוב את הסטטיסטיקה והמת הממוצע מסרטן הוא בן 70 ואילו המת הממוצע מטרור הוא בן 30 בערך.

לא הבנתי את שאר המשפט.
שאלה 656756
כתבתי שלוש משפטים - שלושתם נראים לי מובנים (אבל זה לא חוכמה, אני כתבתי אותם ואני יודע למה התכוונתי). איזה מהם צריך ניסוח מחדש?
שאלה 656776
אפרט:

> למיטב ידיעתי רוב ההמתים מסרטן מתים הרבה לפני שהם מגיעים ל-‏70.

זה פשוט לא נכון, כאמור.

> זה גם מה שאומרת הסטיטסטיקה.

כנ"ל

> ברור שאף מדינה לא תוציא חצי מליון שקל על תרופה לחולה סרטן סופני שעבר את גיל 75

את זה אני לא מבין מאיפה הבאת, בוודאי שמדינות עושות כך, אולי כדאי שתסתובב קצת במחלקות האונקולוגיות והקרדיולוגיות ותראה מי מטופל שם ואיך.

> - לכן, אם אתה צודק (ואתה לא) זה רק על אחת כמה וכמה, הרי כל חולה מבוגר רק מוזיל את העלות.

הנקודה המקורית היתה שהמדינה מוכנה להוציא X על מניעת מוות מטרור והרבה פחות על מניעת מוות מסרטן משום שחיי בן 30 "שווים" כלכלית הרבה יותר מאלו של בן 70. לא יודע איך המשפט האחרון שלך אמור לסתור את זה.

שאלה 656785
" בוודאי שמדינות עושות כך, אולי כדאי שתסתובב קצת במחלקות האונקולוגיות והקרדיולוגיות ותראה מי מטופל שם ואיך." אתה טוען שהיום המדינה מוציאה חצי מליון שקל על תרופות לחולי סרטן בני 75?

אם כך, אז הנקודה של העלות התקציבית ברורה לי עוד פחות. הרי אם היום אנחנו מוציאים על חולה חצי מליון שקל (והוא לא מבריא) ומחר נוציא על החולה חצי מליון שקל (והוא כן יבריא) אז, נחזור על השאלה שלי: "האם המחיר של התרופה באמת ישפיע על כלכלת המדינה?"

"הנקודה המקורית היתה שהמדינה מוכנה להוציא X על מניעת מוות מטרור והרבה פחות על מניעת מוות מסרטן משום שחיי בן 30 "שווים" כלכלית הרבה יותר מאלו של בן 70. לא יודע איך המשפט האחרון שלך אמור לסתור את זה" לא ניסיתי לסתור כלום, ואני מקבל את ההנחה שלך. אני אנסח מחדש את מה שרציתי להגיד. אם חולה בן שלושים שווה הרבה יותר מחולה בן 70, אז תתן את התרופה היקרה (בהנחה שהיא באמת יקרה, אחרי מה שכתבת אני כבר לא בטוח) רק לחולים שצעירים מ-‏35 (נגיד) ולשאר תתן את הטיפול הקיים היום. אם לפני זה זה היה אמור לעלות פחות מ-‏2% מתקציב המדינה, עכשיו, בהתחשב בעובדה שמדובר בפחות מחצי מהחולים זה יעלה פחות מאחוז מתקציב המדינה. לכן - אם אנחנו מוכנים להוציא 10 מליון על מנת להציל אדם מטרור למה שלא נוציא חצי מליון על הצלת אדם (אחר) מסרטן?
שאלה 656787
1. גוגל הוא ידידך:

2. אם השיקול הכלכלי הוא היחיד, אני מסכים שאפשר להנדס פתרון בו רק מי שתוחלת הערך הכלכלי העתידי שלו עולה על תוחלת הטיפול זוכה לו. אבל כמו שאחרים ציינו, אפשר לחשוב על פתרונות אחרים, כמו לסרב לשלם לחברות התרופות את המחירים שהן דורשות.
שאלה 656793
1. עלויות הרפואה בארה"ב שונות מאד מאלה שבשאר העולם (כולל ישראל).

2. לפני זה אני עדיין מנסה להעריך את הבעיה אותה אנחנו רוצים לפתור.
שאלה 657068
2. ממה שהבנתי, יש מצב שהטיפול הזה מתמשך הרבה שנים. במקרה הזה, הטיפול בבן שלושים גם יעלה יותר מהטיפול בבן 70 (שמה לעשות, חוץ מסרטן יש עוד כמה סיבות שלא יחיה לנצח).
שאלה 656652
אם מחיר הקמת גדר ההפרדה הוא 10 מיליארד שקלים, ככל שעובר הזמן, עולה מספר האנשים שלא-מתו בזכות הגדר. ומחירה פר בן אדם - יורד.
מחיר התרופות מסרטן פר בן אדם נשאר קבוע.
שאלה 656654
כמדומני שעלות האחזקה של מכשול ההפרדה (גדר זה מטעה כי רק כ-‏5% מהתוואי הוא גדר) היא כמליארד ש"ח לשנה.
שאלה 656657
מה הכוונה "אחזקה"?
שמירה? תחזוק המקומות הקרועים בגדר? בדיקה ובחינה שלא מנקבים חורים בחומה ותיקון החורים בחומה, במידה ויש כאלה?
שאלה 656658
יש גדרות פסיביות, אלקטרוניות, דרכי עפר וטישטוש, כבישי אספלט, שערים ומעברים, צמחיה ובע''ח וכו'. זה החישוב של משרד הביטחון.
שאלה 656659
ניחוש שלי,מכיוון שמ.הבטחון מרים את ההוצאות של כל דבר לאבסורד, הסכום כולל כל דבר שנמצא באיזור של הגדר,והיה נמצא שם גם אם לא הייתה גדר- שכר לחיילים (שאין לו קשר ישיר לגדר),כלי רכב (שגם כך משמשים לסיור),החזקת הבסיסים של החיילים (ששומרים על הגדר) וכו'..

מז"א צמחיה ובע"ח?!
שאלה 656662
אני מנחש שצריך לנכש, לרסס, לגזום, לטעת, לקצור, לחסום מחילות ולשלח קינים, ועוד. הכסף הוא כסף והעלות מכוסה מתקציב המדינה.
שאלה 656665
אני מאוד הופתע אם יש לכך עלות משמעותית.
שאלה 656967
הרבה מההפעלה של המחסומים/מעברים הופרט, ככה שלא מדובר בחיילים.
שאלה 657208
וואלה?
כאילו, הפרטה / מיקור חוץ עולים יותר מאשר אילו העבודה היתה נעשית ע"י חיילים?! מי היה מעלה בדעתו!
פו זה כאן? 657217
פו?
שאלה 657253
זו הייתה אמורה להיות תגובה לתגובה 656659 שם נטען "הסכום כולל כל דבר שנמצא באיזור של הגדר,והיה נמצא שם גם אם לא הייתה גדר- שכר לחיילים (שאין לו קשר ישיר לגדר),כלי רכב (שגם כך משמשים לסיור),החזקת הבסיסים של החיילים (ששומרים על הגדר)".
שאלה 656669
(כאמור בכתבה - ) מחיר התרופות הוא לא קבוע פר אדם. הוא גבוה היום בגלל ש(1)התרופה נמצאת תחת פטנט, בגלל ש(2)פיתוח התרופה עלה הרבה כסף ובגלל ש(3)הייצור של התרופה הוא גבוה.

(3) עלויות ייצור של תרופות יורדות באופן דרסטי כפונקציה של הזמן. בהנחה שהתרופות האלה ייכנסו לשוק, עלות הייצור שלהם תרד ביותר מ-‏50% תוך עשור.
(2) פיתוח התרופה כבר נעשה, והוא מאמץ חד פעמי.
(1) פטנט על תרופות הוא 20 שנה, אבל בדרך כלל רושמים את התרופה לפני שהיא יוצאת לשוק, לכן, אם לצטט מויקיפדיה: "אורך חייהן של תרופות מקוריות, לפני שמופיעות גרסאות גנריות שלהן, עומד בדרך כלל על 12-7 שנים. עם הופעת הגרסאות הגנריות, יורדים בדרך כלל גם מחירי התרופות המקוריות. קיימות חברות תרופות המתמחות בייצור תרופות גנריות".

בהנחה שהתרופות האלה באמת מועילות, והם ייכנסו לשוק, סביר להניח שהמחיר שלהם יירד בהרבה תוך עשור (וישאר מתחת להשקעה של המדינה במניעת מוות מטרור).
שאלה 656671
וזה אומר שכדאי לכולנו לחכות עם הסרטן עוד כמה שנים. למה למהר?
שאלה 656676
מישהו צריך לקנות את זה בכמויות בשביל שעלויות הייצור ירדו.

אולי כדאי לחכות עד שהתרופה לא תהיה תחת פטנט ובינתיים לתת למדינות העשירות לקנות אותה... לי יש זמן.
שאלה 657067
דוקא לא סביר שמחיר התרופות פר אדם נשאר קבוע. ברוב המוצרים שאת מכירה זה עובד הפוך - כמה שיש יותר לקוחות, מחיר המוצר יורד.
הסיבה שאת מסתובבת עם מחשב מרובה ליבות ומסך ברזולוצית-על בכיס שלך‏1 ומשלמת עליו רק 500 דולר, זה בגלל שיש עוד חמש מאות מיליון אחרים שקנו אותו גם. אם היו עוד חמש מאות כאלה, הוא היה עולה לך 50,000 דולר, במקרה הטוב.

ההוצאות של פיתוח ושיווק תרופה אינן פרופורציונליות למספר המשתמשים, כי עלות הייצור היא החלק הזניח בתמחור.

רק בחישוב קטן: מאחר וסרטן הוא בערך גורם המוות מספר אחד בעולם המערבי, נניח ש-‏10% מאזרחי ארה"ב יזדקקו לטיפול. שזה שלושים מיליון איש. שלושים מיליון כפול מאה אלף דולר‏2 זה שלושה טריליון (מיליון מיליונים, כדי לא להתבלבל עם השיטה האמריקאית). זה שלושת-אלפי מיליארדים של דולרים. נראה לך שזה איכשהוא פרופורציונלי להוצאות של חברות התרופות?
מישהו כאן כבר הראה שפייזר, מהיצרניות הגדולות ביותר, מוציאה 20 מיליארד בשנה. אז מדובר על מכפיל 100.

מה שהרבה יותר סביר, זה שכשתקציבי הפיתוח של התרופה והשיווק שלה יתחלקו על יותר אנשים, המחיר לאדם ירד פלאים, ולכן גם עם שולי רווח גבוהים אפשר יהיה להוריד את מחירי התרופות.

ברשת ב' הבוקר נטען שרק לאחרונה, עבור תרופה להפטיטיס ב' שעלתה 80,000 דולר בארץ, לחץ של הממשלה וחברות הביטוח הוריד את המחיר בחצי תוך זמן קצר.

1 בהנחה שיש לך סמארטפון.
2 עיגלתי את החצי מיליון שקל שיהיה נוח.
תשובה 660731
העניין הוא שהתרופות האלו לא מרפאות את המחלה ולא הורגות את החולים, כל חולה כזה יזדקק לטיפול במשך שארית חייו.
בשנה הראשונה יתווספו כ 8 מליארד שקלים לתקציב הבריאות, בשנה שאחריה עוד 8 מליארד וכך בכל שנה עד שמספר החולים הכרוניים יתיצב.

אם נניח שתוחלת החיים של חולה כזה היא 10 שנים אז בתוך כ 10 שנים ההוצאה הציבורית על טיפול בחולי סרטן כרוני תהיה קרובה ל 20 אחוז מתקציב המדינה.
תשובה 660745
איזה דיכאון. תודה.
תשובה 660761
יש תרופה בשביל זה.
תשובה 660771
זה משנה לגמרי את התמונה. אם זה נכון, אני ממליץ לעורכים לשנות את תוכן המאמר, בפרט להוסיף למשפט "העלות של טיפול בתרופות ממין זה מוערכת בלמעלה מחצי מיליון שקל לחולה" את המילה "לשנה".

מצד שני, תרופה שמאריכה את תוחלת החיים של חולה קשה ב- 10 שנים. וואו!
תשובה 660842
רוב התרופות לסרטן הן לא תרופות כרוניות לתקופה של 10 שנים, או שהן הורגות את הסרטן, או שהסרטן מנצח אותן אחרי זמן מה (חודש, שנה או 3) או שהן מדכאות את הסרטן אבל תופעות הלוואי מאלצות את החולה להפסיק לקחת אותן ואז הסרטן חוזר...

יש בכלל תרופות לסרטן שנהוג לקחת 5 שנים רצוף? שלא לדבר על 10?
תשובה 660863
הדיון הזה התעורר עכב סיכוי לתרופות חדשות. אף אחד לא קיבל אותן למשך 10 שנים.
תשובה 660864
יש תרופות (חדשות או ישנות) לסרטן שהיצרן טוען שאפשר וצריך לקחת אותן לנצח\10 שנים\5 שנים?
תשובה 660865
כעקרון לא מפסיקים טיפול לסרטן כרוני אם לא התגלתה עמידות.
דוגמאות קלאסיות: Imatinib [Wikipedia] (גליבק) וסרטן מסוג chronic myelogenous leukemia [Wikipedia], או Trastuzumab [Wikipedia] (הרצפטין) וסרטן שד מתאים (Her2+).
תשובה 660888
טמוקסיפן (Tamoxifen) לוקחים בדרך כלל למשך 5 שנים.
הנסיון מלמד 656519
שעלויות הטיפול ''צוללות'' מהר למדי כאשר המדובר בתרופות למחלות נפוצות
656532
וריאציה פשוטה להצעה הראשונה: במקום להלאים את החברה, אפשר להתעלם מהפטנט.
והנה הצעה רביעית: להקים חברת תרופות ממשלתית שתפתח אותן מכספי הציבור ותחלק בחינם.

(למותר לציין: שתיהן הצעות פחחחח)
לא, ברצינות 656875
למה "פחחחח"? זה בדיוק מה שהודו עושה (או לפחות תכננה לעשות, לא עקבתי). כך גם ברזיל.
לא, ברצינות 656929
אני לא חושב שחברות התרופות יתנגדו באופן עקרוני למכירה זולה לחולים הודים, ובאופן כללי למכירה לכל קונה במחיר המקסימלי שהוא היה מוכן ויכול לשלם. למעשה, זו האסטרטגיה האופטימלית. הבעיה העיקרית, להבנתי, היא זליגה אפשרית של תרופות זולות מהודו בחזרה למערב, על ידי ייבוא התרופות או ייצוא החולים. אפשר לראות בכתבה שנוברטיס עושים בדיוק את זה: מספקים תרופה בחינם ל-‏16,000 איש שלא יכולים לשלם, ובתשלום ל-‏800 חולים מבוטחים. אם הודו או ברזיל יצפצפו לגמרי על הפטנטים האמריקאים ויגרמו נזק אמיתי לחברות התרופות, אני בטוח שארה"ב תכאיב להם כמיטב יכולתה.
לא, ברצינות 656942
כבר היום יש בעיה של תרופות זולות מהמזרח. לא תרופות שנמכרו בזול וחוזרות למערב אלא תרופות מזויפות.
לא, ברצינות 656955
האם זו בעיה אמתית? לי זה נשמע כמו Fear,_uncertainty_and_doubt [Wikipedia] שמופץ ע"י בעלי עניין.
לא, ברצינות 656958
לא, ברצינות 656965
זה אמור לשכנע אותי ברצינות הבעיה, או בכך שזה FUD? הפסקתי לקרוא ב-"it’s nothing less than international health care terrorism".

זה מסוג המשפטים הדמגוגיים שפוסלים אדם לעדות. לא עושה רושם שהוא מבחין בין תרופה ללא חומר פעיל, לבין תרופה שמיוצרת ללא רישיון. מבחינתו שתיהן מזויפות באותה מידה.
לא, ברצינות 656976
לטובת שאר הקוראים, הלינק שמצאתי הוא לדברים שאמר פיטר פיטס, לשעבר בכיר ב-FDA שם היה בין השאר חבר בכוח המשימה המיוחד לתרופות מזויפות.
לא, ברצינות 656981
הכותב הוא לכאורה אדם מכובד, אבל הוא הוציא תחת מקלדתו את השטות הדמגוגית שציטטתי. מה דעתך על מה שהוא כותב? כשהוא מדבר על תרופה "מזויפת", למה הוא מתכוון?
לא, ברצינות 656983
עכשיו אתה מתקרב לאזור שיכול אולי להיות בעל סממנים מעט יותר רציניים, כאשר עברת מקביעה נחרצת שהאיש ''לא מבדיל בין תרופה אמיתית למזויפת'' (פרפרזה) לשאלה ''מהי כוונתו''.
לא, ברצינות 656989
איך ה"לא עושה רושם שהוא מבחין" המסויג שלי הפך ל"קביעה נחרצת" בפרפרזה שלך?

ועדיין לא ענית לשאלותיי הכנות...
לא, ברצינות 656990
שאלותיך אינן כנות. אין אלו שאלות אלא קביעות נחרצות בטון וולגרי ותוקפני.

הנתחתי את הנושא על השולחן, עם לינק ראשוני, עבור מי שמעונין להמשיך בדיון עניני.
לא, ברצינות 656992
בעיניי, התגובה שלי ללינק שלך קצת כעוסה ומאוכזבת. לא וולגרית, לא תוקפנית, וודאי שלא נחרצת.
אבל יכול להיות שאני סלחנית מדי לגבי עצמי. אשמח אם צד ג' יצטרף ויחווה דעתו.

השאלות שלי באמת כנות. הלינק שנתת נראה לי כל-כך גרוע בתור הוכחה לנכונות הבעיה, עד שלא היה לי ברור איזו עמדה הוא אמור לחזק.
לא, ברצינות 657030
צד ג' מצטרף...
יש בתגובה שלך משפט שצובע את תגובתך בנחרצות: "זה מסוג המשפטים הדמגוגיים שפוסלים אדם לעדות.".

להאשים אדם בדמגוגיה ולקבוע שהוא פסול לעדות, זה די נחרץ. לנסות להבין את כוונתו ולהתייחס אליו כאל מומחה רציני, זו חיה אחרת.
לא, ברצינות 657032
תודה. הדעה שלי לגבי המשפט שציטטתי אכן נחרצת. אין לי דעה נחרצת לגבי הנושא העיקרי (האם זיוף תרופות הוא בעיה מסחרית או בעיה בריאותית).

אגב, מה דעתך על המשפט שציטטתי? הוא לא נשמע לך דמגוגי ועלוב?
לא, ברצינות 657033
לא. יתכן והאינפלציה שעושים במונח "טרור" (המלה האהובה על ראש ממשלתנו בהקשר לכל דבר קטן כגדול ושמוזיל את משמעותה האמיתית) לגבי תופעות מזיקות ולעיתים מסוכנות, מוגזם.

כאשר אדם רציני המכיר את היקף הבעיה ואת השלכותיה הבריאותיות והכלכליות בוחר לכנותה כך יתכן שברצונו לעורר את המודעות ואת העשייה הנדרשת כפיקוח וחקיקה מתאימים ושיתוף פעולה בינלאומי.

הוא מדבר על הערכות של בין 200,000-300,000 בני אדם המתים מדי שנה(!) בשל התופעה שהיא כה מסוכנת - "רווחים גבוהים, סיכונים נמוכים". אלא אם מתים סיניים אינם נחשבים.

מספר כזה של מתים אינו ראוי לכינוי "טרור"? לדעתי הקשר לטרור הרבה יותר ישיר מ"טרור מדיני - תרבותי -כלכלי" הפופולאריים ולכן כמעט ואינו נגוע בדמגוגיה וודאי לא בעליבות. האיש עושה את עבודתו ומתריע על זליגת התופעה לארה"ב.
לא, ברצינות 657038
טרור הוא הרג (או גרימת נזק) במטרה להפחיד. באותה מידה תאונות דרכים אינן טרור בדרכים.

מעבר לכך, מה המקור להערכות שבהן הוא משתמש?

קראתי את Counterfeit medications [Wikipedia]. בין השאר יש שם גם הערכות שונות לגבי גודל התופעה (הודו לעומת סין). בהודו יש תעשיית תרופות משגשגת שהסטנדרטים שלה נמוכים מאלו שבעולם המערבי. נראה שבשוליה התפתחה גם תעשיית זיופים. מעבר לכך, בסין הבעיה היא שאין כמעט פיקוח על סטנדרטים. יש גם מדינות נוספות, כגון שכנתינו הדרומית מצריים.
לא, ברצינות 657040
למאמר מערכת של הני"ט עם קישור לאתר של מכון הבריאות הלאומי האמריקאי מדבר על סיכונים מעליה בכמות תרופות שמתחת לתקן, מכילות פחות חומר פעיל מהנדרש. הדוגמאות שהם מביאים מראות עד כמה תושבים באפריקה (ובריטניה) חשופים לסכנות מתרופות שהיצרנים מקטינים בכוונה את כמות החומר הפעיל בתרופות נגד מלריה או אנטיביוטיקה
לא, ברצינות 657041
בערך בוויקיפדיה העובדה הטענה לגבי אנטיביוטיקה מופיעה כדורשת מקור. הסתכלתי במאמר של ה־NIH. גם שם מדובר על מאמר מערכת. לא מצאתי את המאמרים הללו שם. יכול להיות שהוא מדבר על מאמרים שיפורסמו בעתיד והם עדיין בתהליכי ביקורת עמיתים?
לא, ברצינות 657047
לא, ברצינות 657063
יש שם מעט נתונים על אנטיביוטיקה. דוגמה להבדל בין "מזויפת" (counterfeit) לבין "לא תקנית" (substandard) אפשר למצוא במאמר הזה שבו חוקרים ניסו לדגום איכות של אנטיביוטיקה שנמכרת במקומות שונים באינדונזיה. החוקרים קנו תרופות בעיקר בבתי מרקחת אבל גם בדוכנים. חלקן באריזה מקורית וחלקן נארזו מחדש. בערך ב־18% מהם התרופה לא היתה תקנית, כלומר, לא עמדה בדרישות. המסקנה:
There was no association between low content and type of outlet, sold with or without prescription, registration type, price or packaging. Median retail prices of products carrying the same label varied up to 20 fold.

יש כאן שוק פרוע ואף אחד לא טורח לבדוק את האיכות. כמות "תקלות" כזו היא משהו שאפשר להסביר בקלות על ידי בקרת איכות ירודה. בעיקר אם אין תגמול חיובי ליצרן שמשקיע יותר בבקרת איכות קפדנית. כמובן שזה יכול להגרם גם על ידי זיופים: יצרנים שמוכרים כמויות קטנות יחסית של תרופות מזוייפות.
לא, ברצינות 657064
18% לא נראה כ"כ כ-"משהו שאפשר להסביר בקלות על ידי בקרת איכות ירודה".
לא, ברצינות 657070
זו אכן ההגדרה המילונית לטרור והשימוש בה לא היה מוצלח. עם זאת המלה עצמה נכנסה לשימוש והוצמדה למילים בהקשר שונה כ-''טרור -מדיני'' ''טרור -כלכלי'' ''טרור אקדמי-תרבותי'' שימוש בהחלט דמגוגי אבל דווקא במקרה שלו הדמגוגיה פחותה מכולן בהקשר של איום על הבריאות ובמספרים של תמותת אנשים שהוא הביא ואליהם הוא התייחס (אינני יודעת אם אלו נתוני אמת אם לאו).
לא, ברצינות 657071
בהודו גם תעשיית המים הרבה פחות טובה, ולכן מי השתייה מזוהמים. בלי לבדוק, הייתי מנחש שכמות המתים בשנה בגלל זיהומים כאלה מגמדת את המספרים שאת מציינת.
האם גם לזה תקראי ''טרור''.
לא, ברצינות 657072
אני לא אקרא למיתה מזיהומים או לדוגמאות האחרות שנתתי "טרור". בכל המקרים, כפי שאמרתי, יש דמגוגיה. נשאלתי אם השימוש שאותו מומחה עשה הוא "דמגוגי ועלוב" בהקשר הזה ציינתי שרמת הדמגוגיה היא הנמוכה מכולן.
לא התאפקתי מלהזכיר את ראש ממשלתנו שהאסוציאציה לדבריו עלתה בראשי כי הוא אחד המשתמשים במלה "טרור" כמעט בכל הקשר וזו אכן דמגוגיה וזילות המלה "טרור".
לא, ברצינות 657089
ביבי הוא פוליטיקאי נכלולי של מדינת עולם שלישי. דמגוגיה ועליבות הם לחם-חוקו, ואני לא מסוגלת להקשיב לנאום שלו מהרגע שהוא אומר ''טרור''. מי שמשתמש במילה הזו בהקשר כזה, מעמיד את עצמו באותה שורה - מבחינתי.
לא, ברצינות 657831
ח"כ באסל גטאס יעלה על משט הומניטרי לעזה, "חירות III". ""זהו משט של שלום, שמטרתו למקד תשומת לב ציבורית בינלאומית" אמר.

בתגובה אמר ח"כ שרון גל שגטאס "מתכוון לעלות על משט הטרור הבא". האם עוזרו הפנה אותו לתגובה 657038

________
שרון גל, לגבי דידי, הוא בריון מילולי נדוש
לא, ברצינות 657031
לפי הכתבה יש גם זיופים של תרופות ידועות ונפוצות שהפטנטים עליהם פגו כבר מזמן. כלומר (וזו המסקנה שלי. לא קראתי אותה במקמר, אך מסתמכת על נתוני המאמר): הסרת מגבלות הפטנטים לא תמנע את הזיופים - עדיין ישאר מתח רווחים בין תרופה שמיוצרת בתנאים נאותים ואבטחת איכות לתרופה שמראש לא מתחייבת לעמוד בסנדרטים.
לא כל כך ישפיעו 656575
כבר היום חוק בריאות ממלכתית בישראל מבטיח כיסוי עד 250,000 דולר להשתלות במקרה של סכנת חיים. כמעט כפול מהסכום הנקוב במאמר. הביטוח המשלים של הקופה מגדיל את כיסוי ההשתלות (גם מבחינת כסף, וגם מבחינת מי זכאי - לא רק סכנת חיים) וביטוח בריאות פרטי מגדיל אותו עוד יותר.

כל שנה נוספים טיפולים חדשים ותרופות חדשות והביטוחים משתכללים או מתייקרים בהתאם. אני לא חושב שדווקא טיפול חדש לסרטן במחיר בינוני (יחסית) יגרום למהפכה. מחיר הדירות (החזירי) יגרום למהפכה הרבה קודם :-)
לא כל כך ישפיעו 656577
אוי נו. להעביר את סוף החיים במסדרונות בתי החולים. למה אנשים בכלל רוצים את זה? אנשים מעריכים (ומאריכים) את החיים שלהם הרבה יותר ממה שראוי. אגו שכזה. חייתם. הייתם. עבר זמנכם. יאללה, פנו את המקום.

לשרוף את הכסף שעשינו בשנות ה-‏20 עד 40 על הנאות החיים ואז למות מרצון ובצורה מבוקרת בגיל 50. זה הרבה יותר אנושי ומהנה.

מניסיון!
לא כל כך ישפיעו 656578
איך זה קשור למה שכתבתי?
לא כל כך ישפיעו 656579
הייתי שמח לקרוא קצת על השורה התחתונה - איזה נסיון יש לך בלמות מרצון ובצורה מבוקרת בגיל 50?
לא כל כך ישפיעו 656581
נסיון אישי.
לא כל כך ישפיעו 656582
שלח קורות מתים. אנחנו מחפשים אנשים עם נסיון.
לא כל כך ישפיעו 656637
אנחנו לא מתים. רק מתחלפים.
לא כל כך ישפיעו 657011
מספר ההשתלות מוגבל על-ידי זמינות האברים להשתלה. אחרי חקיקה של לפני כמה שנים, מספר ההשתלות שיש להן כיסוי של חברות הביטוח (שלא לדבר על קופות החולים) מוגבל על ידי זמינות האברים הלגיטימיים להשתלה. אני חושב שזה נעשה בעיקר בארץ, ושהמחיר במקרה זה לא עד כדי כך גבוה. אין לי מושג כמה ישראלים עוברים השתלות "לגיטמיות" במדינות אחרות, אני מנחש שזה מספר קטן בסדר גודל או שניים ממספר החולים בסוגים רבים של סרטן.

במחקר הזה כתוב שהשתלת כליה עולה 203,000 ש"ח. כתוב שם גם משהו שיותר עוזר לקייס שלך: טיפול דיאליזה עולה 207,000 ש"ח לשנה, יש 5,500 מטופלים בישראל, ו(לא ראיתי מספר במאמר, אלא מידע אנקדוטלי) רבים ממטופלי הדיאליזה מטופלים בה שנים רבות.
לא כל כך ישפיעו 657069
כן, רק שחברות הביטוח יכולות לעמוד בו כי מעט מאד אנשים אכן מגיעים למצב שהם פודים את הפרמייה. כשזה יהיה כל מבוטח חמישי, חברות הביטוח יקרסו‏1.

1 קרה אגב בהיסטוריה במקרים של אסונות טבע או פיגועים המוניים (נדמה לי שב-‏11/9 למשל), חברות הביטוח הרלבנטיות הכריזו על פשיטת רגל כי לא יכלו לעמוד בהחזרים העצומים.
לא כל כך ישפיעו 657083
אבל חברות הביטוח יודעות את אחוז התחלואה מראש, למי יש יותר סיכוי למות וכמה יעלה טיפול לכל סוג סרטן.

בוא נעשה פרמי קצר: בישראל מתים כל שנה 10000 איש מכל סוגי הסרטן למינהם. אז אני מניח כ 20000 טיפולים בשנה (הנחה די פרועה ולדעתי גבוהה יותר ממה שיהיה. אבל נותנת לי מספר עגול..) במחיר של חצי מיליון בממוצע. סה״כ 10 מיליארד ש״ח. נניח שיש 2.5 מיליון מבוטחי בריאות (קיזזתי ילדים ומובטלים, אבל בעיקר מסיבות של מספרים עגולים) אז כל אחד צריך לשלם כ 4000 ש״ח בשנה - בערך סדר גודל של ביטוח לרכב.
אז נכון, הרבה אנשים לא ירצו לשלם סכום כזה ויסתפקו בכיסוי עלוב, אבל רבים ישלמו.
לא כל כך ישפיעו 657084
אני מסכים, אבל אתה מבין שהסכום שכתבת הוא נכון רק כשכולם משלמים.
ככל שפחות משלמים, הסכום הזה עולה (והרי כשמספר המשלמים מגיע לאחד - אנחנו יודעים מה הגבול התחתון לסכום הזה - חצי מיליון שקל).

בלי לנחש, בוא נביא נתונים: בישראל מאובחנים כל שנה 26,000 חולי סרטן חדשים.
לא כל כך ישפיעו 657090
הסכום נשמר אם אחוז החולים בקבוצה המבוטחת דומה לאחוז בקבוצה הכללית.
אני מניח שכן, למרות שידוע לי שאנשים עשירים יותר הם בד"כ בריאים יותר.

כמו כן, לגבי 26,000 חולי סרטן חדשים - לא כל סוגי הסרטן הם קטלניים. יש 26,000 חולי סרטן חדשים בשנה בארץ, אבל "רק" 10000 מתים מסרטן בשנה בארץ.
יכולות להיות הרבה סיבות מדוע מישהו מבוטח שהתגלה אצלו סרטן לא יטופל בטיפול חדש, למשל:
- הטיפול החדש פשוט איננו מרפא את כל סוגי הסרטן. הרי יש הרבה מאד סוגי סרטן והם שונים מאד זה מזה.
- אם הסרטן מתגלה בשלב מאוחר מדי, הטיפול החדש כבר לא יעזור, והרופאים לא ימליצו עליו.
- קיים טיפול זול יותר או מסוכן פחות או גם וגם (למשל כריתת הגידול).
- החולה פשוט זקן מדי והוא או המשפחה או הרופאים מעדיפים לוותר על הטיפול.
לא כל כך ישפיעו 657091
לגבי ה 10000 מתים בשנה, זה מכאן: http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-0a5...
לא כל כך ישפיעו 657085
אגב, יש סיבה שמספר המבוטחים בארץ יהיה קטן מ-‏5 מיליון? ולמה להוריד ילדים? יתירה מזאת, מן הסתם הטיפול בילדים יקר יותר בגלל שהוא יתמשך יותר זמן.
לא כל כך ישפיעו 657092
צודק, לא לקחתי בחשבון שהמפרנס(ים) במשפחה יבטחו כבר גם את ילדיהם (וקשישיהם?)
תיקון לחשבון:

יש בארץ בערך 2 מיליון משפחות, עם 4 נפשות בממוצע למשפחה, ומפרנס אחד בממוצע למשפחה.
סה"כ, 10 מיליארד חלקי 2 מיליון = 5000 ש"ח בשנה.
לא כל כך ישפיעו 657094
זה כמובן בלי הרווח של חברת הביטוח. עם הרווח זה בטח יכפיל את עצמו.
זאת תוספת פרמיה לא קטנה בכלל, ומן הסתם רוב האוכלוסיה - נניח שמונת-תשעת העשירונים הראשונים - לא יוכלו לשלם אותו.
ואז תגיע למצב שרק 10% העשירים באוכלוסיה, אפילו בהינתן המסלול הביטוחי שהצעת, יוכלו לממן לעצמם את התרופה הזאת. זה מן הסתם ייצור לחץ ציבורי עצום על הממשלה לשנות את המצב הזה - שלדעתי זה דוקא טוב, כי כבר נאמר כאן שלחץ מרוכז של מי שמייצג את רוב הלקוחות ללא ספק יכול להשפיע משמעותי על הקודת שיווי-המשקל של חברות התרופות.

במשחבה שנייה, עצם העובדה שרק 10% מהשוק הפוטנציאלי יכול לשלם על הטיפול כבר יוצר תמרוץ כלכלי משמעותי על חברת התרופות להוזיל אותו.
לא כל כך ישפיעו 657095
החישוב של הרווח הוא לא מדוייק בעיני.

חברות הביטוח ימכרו את הביטוח הזה לכמה שיותר אנשים ע"י מבצעי חודש חינם, שיווק טלפוני ויונים, לפני שמישהו אחר גונב להם את הלקוח. אם לא מספיק אנשים יקנו ביטוח ב 5000 ש"ח, הם ימכרו ב 4000 ש"ח. את הרווח הם יעשו בצד של ההוצאות. דוגמא פשוטה - לא מבטחים מעשנים או מעשנים לשעבר. דוגמא אחרת: כל מבוטח מעל גיל 50 חייב לעבור אבחון פעם בשנה. דוגמא שלישית: אתה בעצם לא זכאי לתשלום מלא בגלל סעיף קטן 1.ג.14
לא כל כך ישפיעו 657096
כל אלה הן כמובן ספקולציות, ומאחר שאני מניח שלא אתה ולא אני באמת מצויים ברזיהם של ביטוחי בריאות, לא נראה לי שיש לנו מספיק נתונים.
הגיג קטן ומרושע: בהינתן שעלות הטיפול פרופורציונלית לזמן שהמטופל מקבל אותו‏1, מאד סביר שחברת הביטוח דוקא תתרחק מהדרישה בדוגמא השנייה שלך כמו מאש.

1 נשמע מהכתבה שזה יכול להיות עשרות שנים, על פי התיאור ש"סרטן יהפוך למחלה כרונית"
quality adjusted life year 657043
רק עכשיו ראיתי את הדיון הזה, ורציתי לתרום את שני הסנט שלי.

מהמעט שאני מכיר, המחיר המקסימלי שמערכת בריאות **ציבורית** מוכנה לשלם עבור תרופה/מכשיר/טיפול רפואי נקבע בדרך כלל לפי הערך שהתרופה מייצרת. ככל שהתרופה מוסיפה יותר שנות חיים באיכות גבוהה יותר כך המפתחים שלה יוכלו לבקש, והרבה פעמים גם לקבל, מחיר גבוה יותר. כמובן שאם התרופה כבר לא מוגנת בפטנט וכו'... וכו'... המחיר יהיה נמוך יותר.

אחת הדרכים המקובלות לחשב את העניין נקראת quality adjusted life year, או בקיצור QALY.
יש הרבה ויכוחים מסביב למושג*, ובפרט במקרה של טיפול בסרטן, שיכול ליצר תועלת גבוהה מאד. ראו לדוגמה.
בביטוחים בריאותיים פרטיים העניין כבר שונה ואני עוד פחות בקיא בו.

*דוגמה משעשעת: לאיזה טיפול רפואי יש את QALY הגבוה ביותר? לרופא שאומר לחולה שלו "ידידי הצעיר, כדאי לך להפסיק לעשן". העלות זעומה, התועלת עצומה, גם אם אחוז ההצלחה נמוך מאד. מה שמעלה את השאלה, אם אפתח שיטה טובה לשכנע אנשים צעירים להפסיק לעשן, האם אוכל לקבל עליה הרבה כסף? והתשובה? במהופך.

כן, אבל תידרש להרבה שנים כדי להדגים את היעילות של הטיפול שלך, ורק המעכב אחרי הרבה אנשים, והבדיקות הרפואיות התקופתיות שלהם, לאורך אותן שנים, יעלו לך הון.
קצת אוף טופיק 658827
לא יודע מה המצב בעולם, אבל בישראל, צריך להתחיל בזה שחובת המדינה לספק את כל התרופות שזכו לאישור, לכל ההתוויות, לפי שיקול דעת רפואי. המצב הקיים היום, בו רופא רושם תרופה, שמאושרת לשימוש במדינת ישראל, ואז קופת החולים מסרבת לתת את אותה תרופה, הוא מצב מחפיר.
קצת אוף טופיק 658828
מסרבת לתת את התרופה או מסרבת לממן אותה?
קצת אוף טופיק 658861
לא מחפיר, אלא מאוד הגיוני. אם יש תרופה יקרה שמאושרת לשימוש נגד התקפי לב, מדינתנו הקטנטונת לא צריכה לספק אותה אם רופא מסוים חושב שהיא טובה נגד התקרחות. ברגע שאתה פוסע לביטוח רפואי ציבורי, המבטח חייב לשקול את טובת הציבור ולא רק את טובת החולה הבודד.
קצת אוף טופיק 659338
מדבר על תרופה X שמיועדת לסרטן Y, וכאשר היא מפסיקה לעבוד יש לעבור לתרופות אחרות, במקרה דנן, התרופה ניתנה, עלה החשד שהיא הפסיקה לעבוד, ניתנו תרופות אחרות, ולאחר שאלו גם פסקו מלעבוד, המלצת הרופא הייתה לקבל את תרופה X בשילוב עם תרופה Z מתוך תקווה ששילוב זה יהיה יעיל, הקופה סירבה לתת את תרופה X בטענה שהיא ניתנה בעבר ופסקה מלעבוד, כלומר, הרופא בקופה, שאינו מכיר את התיק לבוריו, ומעולם לא ראה את החולה, ואין לו גישה לכל תוצאות הבדיקות השונות, החליט לא לתת את התרופה, בניגוד להמלצת הרופא המטפל (פרופסור ומנהל מחלקת אונקולוגיה בבבית החולים) ולהוציא את המשפחה למאבק מיותר, על מנת לקבל תרופה ותיקה ואפילו לא יקרה במיוחד.
קצת אוף טופיק 659385
אני כמובן לא מכירה את הפרטים של המקרה שעליו אתה מדבר, ומאוד יכול להיות שקופת החולים טעתה. אני מקווה שאני לא פוגעת בעצב רגיש של חולה הקרוב ללבך, אבל כמו כן ייתכן שהקופה מתנגדת לערוך ניסויים על חשבונה. אין מחקרים המוכיחים ש-X+Z יכול להועיל, אין אפילו מחקרים שמראים שהשילוב אינו מזיק. זה לא מופרך בעיני שהקופה תאמר - סבבה, אבל תשלם בעצמך.
קצת אוף טופיק 659431
בעולם מושלם אתה צודק, העולם שלנו פחות ממושלם, והפקיד בקופת חולים, יודע ככל הנראה הרבה פחות רפואה ומעודכן הרבה פחות בחידושים רפואיים מהפרופסור במחלקה. אם הוא כזה חכם, אולי צריך להחליף את התפקידים... ומלבד זאת, ה"לשלם בעצמך" הוא לא תמיד פשוט, לפעמים מדובר בתרופות שאי אפשר לקנות בעצמך. במקרה הספיצפי אגב, השילוב ידוע כמועיל (לחלק מהחולים, חלק מהזמן וכו'), הדחייה הייתה על בסיס זה שלפני כמה חודשים התרופה X "הפסיקה לעבוד", יש לציין, שלא הקופה היא זאת שקיבלה החלטה להפסיק את התרופה מלכתחילה, כלומר אם במועד ההפסקה של X, לא היו מפסיקים אותה, אפשר היה לקחת אותה עם Z...
660324
בתגובות לכתבה בוואינט טענו הכותבים שהתוקף האמיתי של תרופות הוא שנים רבות לאחר זה המצוין על התרופה. האם מישהו יודע עובדות מסודרות על כך? האם ישנה דרך חלופית לבדוק את עמידותן? תודה.
675141
רוני לינדר גנץ בסדרת כתבות ב-TheMarker על סחרור מחירי התרופות לסרטן, והדילמות הנוראות שעומדות בפני חולים בישראל בשנים האחרונות. היא לא משאירה אף אבן לא הפוכה.

חלק ראשון
חלק שני
חלק שלישי
חלק רביעי, וכנראה לא אחרון.

נקודה מהחלק השני: כמעט מובן מאליו שבמצב הקשה שהגענו אליו אין טובים ורעים - החולים, הרופאים, קופות החולים והמדינה מתמרנים בין אילוצים בלתי אפשריים. אבל כנראה שחברות התרופות הן חוליה חזירית בשרשרת. נכון שפיתוח תרופה עולה המון כסף, והמון השקעה יורדת לטמיון על תרופות שלא מגיעות בסוף לשוק. אבל כל אלה מגולמים בהוצאות המו"פ, ומתברר שהחלק של המו"פ בהוצאות חברות התרופות הוא כ-‏18%, ואילו 50% מההוצאות שלהן מוקדש לשיווק.

נקודה מהחלק השלישי: "לעתים נדמה שהקיטרודה או כל תרופה יקרה אחרת שלא בסל קיבלו מעמד של מבחן אהבה אולטימטיבי של המשפחה אל החולה", אומרת [האונקולוגית] ליבוביץ'־עמית. "היה לנו מטופל שבשעותיו האחרונות, במקום להיפרד ממנו משפחתו היתה עסוקה בלהשיג את הכסף לתרופה, אף שנאמר להם מפורשות שהוא על ערש דווי וכדאי שפשוט יהיו לצדו. השגת התרופה מקבלת לעתים ממדים מיתיים, כמו שבנצרות חייבים לקרוא לכומר - סוג של צורך דתי, היטהרות לפני המוות. כמובן שאני לא מבקרת או שופטת, אלא רק צופה מהצד. מדובר בסיטואציות אנושיות קורעות לב."
675149
ונשאלת השאלה כמה מתוך הוצאות המו״פ ממומנות ע״י ממשלת ארה״ב. לא מעט. זה איכשהו מצטרף לנוהג לשתף ממשלות בהוצאות ובהפסדים אבל לגבי הרווחים- השוק החופשי קדוש.
675225
כמה באמת? על מה אתה מתבסס?
675370
כנגד כל הסיכויים 675372
יש שם גרף יפה (של נתונים משנת 2008) שבה הנתון של ארה"ב הוא 50% לעומת 0.7% של ישראל. כותרת הגרף: ההוצאה הממשלתית על מחקר רפואי (כחלק מההוצאה הממשלתית הכוללת למחקר ופיתוח).

באופן כללי אין שם כמעט נתונים על ארצות הברית.
675374
לחדד את מה שצפריר כתב: הגרף והמאמר עוסקים בהוצאה ממשלתית למחקר רפואי. אני מניח שזה כולל מחקר באוניברסיטאות ובבתי חולים. מה שאתה כתבת עליו, לפי הבנתי הוא הוצאה ממשלתית על מחקר ישיר של חברות התרופות. אולי העמודה שיש בגרף כוללת גם חלק כזה, אבל אנחנו לא יודעים.
676131
676165
מהדף הזה עושה רושם שכלום לא הולך לחברות התרופות.
676167
ממש לא. חברות התרופות משתמשות במחקרים של nih לפיתוחים שלהן.
676169
חששתי שעל זה אתה מדבר. על זה אין קייס. האקדמיה ומכוני המחקר במודע מפרסמים מחקרים ותוצאות לנחלת הכלל‏1, ומוסכם על כולם שכולם יכולים לעשות בזה שימוש, בכלל זה מסחרי, ואפילו שימוש לרעה (כימאים המסנתזים סמים סינתטיים). ואכן, כולם עושים בזה שימוש, לא רק חברות תרופות מרושעות. אפשר לנסות לסדר אחרת את הכלכלה העולמית ואת מקומה של האקדמיה בה, אתה מוזמן להציע הצעה מפורטת.

1 לצד המצאות שהאוניברסיטאות משכילות למסחר אותן בעצמן.
676317
אינני מתלונן על שהאקדמיה ומכוני המחקר מפרסמים מחקרים ותוצאות לנחלת הכלל. זה טוב ושימשיך. הבעיה היא אם חברות התרופות מעמיסות את המחקרים שהן לוקחות מרשות הכלל על מחיר התרופה.
הוצאות המחקר 676321
מה עם מחקרים וניסויים שחברות התרופות צריכות לעשות גם כאשר יש להן ביד תוצאות של מחקרים מהאקדמיה? נדרשת לא מעט השקעה כדי להפוך תוצאה של מחקר לתרופה.

מעבר לכך: לפעמים הרעיונות לא מתקבלים בחינם וחברות התרופות צריכות לשלם תמלוגים לממציאים מהאקדמיה.
676350
לא הבנתי למה כוונתך ב''להעמיס מחקרים על מחיר תרופה''.
676356
המילה ״להעמיס״ היא ז׳רגון חשבונאי. נכון יותר להשתמש במילה ״מתמחרות״. כיצד מסבירות חברות התרופות את התמחור הגבוה של התרופות? עלויות הפיתוח. העלויות מאד גבוהות אבל גם הרווחים מאד גבוהים ולכן חברות התרופות מואשמות ב״תמחור יתר״. מאשימים אותן שחלק מהוצאות הפיתוח לא הן שילמו.
676361
התמחור בפועל תלוי בעיקר בשוק - כמה חברות הביטוח מוכנות לשלם, כמה עולות תרופות מתחרות. נראה לי שעניין ההוצאות על מו"פ הוא red herring.
676374
די ברור שכשהחברות מדברות על הוצאות הפיתוח של תרופות הן מדברות על ההוצאות שלהן ולא על עלויות הפיתוח של כל טכנלוגיה ומחקר שתורם בעקיפין. זה בלי קשר לשאלה אם הטענה הזו נכונה ומצדיקה את המחיר.
676376
החברות מנסות להצדיק את המחיר הגבוה. מדוע כשדובר או לוביסט של חברת תרופות מדבר על עלויות פיתוח גבוהות, הוא אינו כולל גם מה שקרוי עלויות מוחצנות-שהחברה הנל׳ אינה משלמת או מקבלת השתתפות במימון און פטורים ממס וכד׳?
676377
אני לא רואה שהחברות מנסות להצדיק את המחיר הגבוה בדבר מלבד מנגנון השוק.

ואליאנט מקרה הקיצון, אבל כך כל התעשיה.
676390
בניגוד למה שאריק כתב, אתה צודק שחברות התרופות מנסות להצדיק את המחיר הגבוה בעלויות פיתוח ולא בחוקי הביקוש וההיצע. מתוך תגובת ארגון פארמה ישראל לכתבה השנייה בסדרה של לינדר גנץ: "חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות עולות כסף ולא מעט. מכשירי MRI, מאיצי חלקיקים, רובוטים ותרופות, שפיתוחם לוקח לעתים כ–20 שנה בהשקעות בסיכון גבוה של מיליארדים. במקביל, נדרשות החברות להשקיע כ–20% מהרווחים במו"פ עתידי כדי שגם בעוד 20 שנה יהיו תרופות חדשות ומתקדמות."

(ברור שקורא זהיר מראש לא צריך להתייחס ברצינות רבה מדי לטענה כזו. המחירים של כמעט כל מוצר של חברה פרטית נקבעים לפי חוקי הביקוש וההיצע, אבל משום מה הציבור הרחב נוטה לראות בזה משהו לא מוצדק, ומחפש הצדקות מתחום העלויות. ואז עיתונאים מגלים אנומליות בקשר בין עלויות למחיר, מציגים לציבור, והציבור כועס; מחאת המילקי היא דוגמה מפורסמת, אבל זה קורה המון במדורי צרכנות, עם מוצרי מזון, קוסמטיקה, אופנה, וכו' וכו' מוצרים שאין למחירם היבט מוסרי כמו עם התרופות. ואז החברות צריכות להגיב, והן יודעות את נפש בהמתן; הן לעולם, לעולם, לא יאמרו "המחיר נקבע לפי ביקוש והיצע, כך זה תמיד וזה בסדר גמור, אתם לא חייבים לקנות."‏1 בצר להן הן יתנו איזה הסבר מפותל על מכס, עודפים מקומיים וזמניים, סדרות ייצור וכאלה. מי שעמד על דעתו יגחך בצד ולא ינסה אפילו להצדיק או להפריך את ההסבר הזה, כי ברור שזה הסבר שנועד להמונים הבורים.

אבל זאת הערת צד. למחירי התרופות יש היבט מוסרי, החברות במידה מסוימת הן נאשמות בדיון הציבורי. אם הן בוחרות בהסבר עלויות הייצור, ראוי לתפוס אותן במילה ולבקר את ההסבר, כפי שאתה עושה. אז אני חוזר לביקורת שלך.)

אם התגובה המצוטטת מייצגת, לא ברור לי מה אתה רוצה. הרי אין כאן תחשיב מפורש ומפורט. הם לא אומרים כמה כסף זה כל פריט, כמה הסה"כ, כמה עולה לפתח תרופה, ומה כל הדברים שצריך כדי לפתח תרופה. הם מונים דוגמאות לדברים שהחברות מוציאות עליהם, ובאופן די טבעי לדעתי לא מונים דברים שהחברות לא מוציאות עליהם.

1 איך יאמרו כך, וכל הפרסומות שלהן מנסות לומר לנו שאנחנו כן חייבים לקנות?
676393
אני חושב שהסנטימנט של הציבור מוצדק, במידה מסוימת. אין כאן באמת שוק חופשי לגמרי - רווחי החברות נסמכים במיגה רבה על הגנות הפטנטים שהן מקבלות מהמדינות. אם מתח הרווחים שלהן חורג בהרבה מהמקובל בענפים אחרים, אולי יש מקום לצמצם את תקופת ההגנה, למשל.
676405
גם אני חושב שהסנטימנט של הציבור מוצדק על פניו בהקשר לתרופות.

בהקשר למוצרי צריכה סתם (מילקי), זה מעניין. לכאורה, כמו שאמרתי, טפשי מצד הציבור לחפש הצדקות למחיר. זו נקודת המפגש בין הביקוש להיצע לדעת החברה, והצרכן יכול פשוט לא לקנות ובכך לנסות להוריד את נקודת המפגש. זה כנראה לא יועיל בכלום במוצר המוני. הוא יכול להתאמץ קצת יותר ולנסות לקרוא בפייסבוק לעוקביו ''אל תקנו, כך נוריד את נקודת המפגש''. אבל אם הוא אומר בפייסבוק ''אל תקנו, המחיר לא מוצדק בעלויות'', ויש לו קייס משכנע-לכאורה, זה כנראה מצליח לשכנע יותר אנשים לא לקנות. זה שהחברות לא מרשות לעצמן לנפנף את הטיעון הזה, מפעיל עליהן סוג אחר של לחץ להוריד מחיר, כנראה אפקטיבי לעתים קרובות. כך שהנימוק הלא-רציונלי על פניו הופך, בסופו של חשבון ובגלל פסיכולוגיית ההמונים, לפעולה רציונלית.
676409
לפעמים ייתכן מקרה שבו יש רווח עודף, ולחץ "מוסרי" יכול להוריד את המחיר גם ללא שינוי ארוך טווח בביקוש ובהיצע. הקוטג' היה דוגמה טובה: אוליגופול, אמנם עם שחקן דומיננטי, שמכר את המוצר ברווח גדול בחסות ההגנה מייבוא. לחץ על חברה אחת הכריח אותה להוריד את מחיר המוצר ובעקבותיה הלכו האחרות. זה התאפשר מפני שהמוצר לא היה חיוני לגמרי וגם מפני שהיתה אלטרנטיבה אצל המתחרות.
676410
(אני טוען שהנימוק המוסרי היה נכון מלכתחילה ולא רק שימושי בעקיפין)
676418
בין שתי התגובות הורדת את המרכאות מ''מוסרי'', וזה לא עוזר לי להבין את כוונתך.
676738
אני מסכים אתך. בסופו של דבר העובדה המכרעת היא שיש לחברות הללו רווחי עתק. רציתי להפריך את הטענה שהמחירים הגבוהים נובעים מעלויות הפיתוח.
676743
אולי הטענה המרומזת היא שאמנם המחיר נקבע לפי היצע וביקוש, אבל עלויות גבוהות ותשואה לא מובטחת גורמות להיצע להשאר נמוך לאורך זמן. והשורדים מצפים לתשואה גבוהה על ההשקעה המסוכנת.

(למרות שסביר יותר שאתה צודק ויחצני חברות התרופות מנהלים בעצם דיון סוציאליסטי מתקדם מהסוג של ''זה רק בשביל שאתה ככה בחור נחמד - ואללה לי זה עולה יותר'')
675955
חלק חמישי
חלק שישי ואחרון

מחירי התרופות עולים בהדרגה. אין כמעט קשר בין מחירה של תרופה לבין יעילותה (כי חולים מאוד רוצים גם תרופה שתאריך את החיים בכמה חודשים בהסתברות של פחות מ־50%) ודי ברור שיש כאן ניצול ציני וחזירי של המצב ע"י חברות התרופות.

„בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות לגבש קואליציה כזו, חלקן בהובלת ארגון ה–OECD, אך עד כה הם לא צלחו ולא הגיעו לכדי פעולה של ממש. אם נחזור לעניין כוחו של הביקוש לתרופה לסרטן, נבין טוב יותר למה: לדרג הפוליטי במדינות מערביות מתקדמות קשה עד בלתי אפשרי לעמוד מול אזרחים המשוועים לתרופות היקרות.

ואולי צריך להיות עוד יותר רע לפני שיהיה טוב: אולי רק לאחר שמערכות בריאות יפשטו רגל וייצרו משברים של ממש בהוצאות הממשלתיות של מדינות, אולי רק אז יהיו מנהיגי העולם מסוגלים להתייצב מול הציבור שלהם ולהגיד: "עד כאן. לא נקנה תרופות במחירים האלה כדי להיות מסוגלים לרכוש תרופות עבור החולים של מחר".״
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675959
אני חושב שסירוב קנייה מצד המדינות יועיל, אבל לא הולך מספיק רחוק. הרי חלק מהבעיה הוא שחולים ומשפחותיהם מוכנים לפשוט רגל כדי לשלם על תרופות שהמדינות כבר היום אינן מממנות. לכאורה אם מדינות לא יקנו, זה כבר יהיה לחץ שוק שיספיק כדי להוריד את המחיר. הבעיה היא שכל עוד יהיו אנשים מעטים שיוכלו לממן את התרופות במחיר המופקע, יתקיים הלחץ על מדינות למנוע את יתרון השרידות הבוטה של העשירים.

נראה שפתרון יותר אפקטיבי הוא שהממשלות יאסרו על קניית תרופות יקרות מדי גם באופן פרטי. בעיקרון כשמנסים לאסור בחוק על פגישת ביקוש והיצע, בפרט כשהביקוש הוא כל כך אקוטי, התוצאה היא שוק שחור אולי גרוע בהרבה (ע"ע זנות וסחר בכליות‏1), אבל כאן יהיה קשה לקיים שוק שחור בלי שחברות התרופות הגדולות יהיו חלק בלתי ניתן להכחשה ממנו, ונראה לי שאפשר לסמוך על כך שהן לא תלכנה לשם. חור אפשרי בחומה הוא שיהיו מן הסתם מדינות שלא ישתתפו בחרם, וחולים יוכלו לנסוע לשם או אפילו לקנות משם את התרופות בדואר. זה חור גדול, אבל לדעתי לא ענק. אני חושב שאם רוב מדינות המערב תחרמנה, וחברות התרופות ימשיכו להפיץ רק דרך מדינות לא סימפטיות, אז מדינות המערב תוכלנה להציג את זה בצדק כשוק אפור אם לא שחור. ואז (א) יהיה להן קל יותר לעמוד בלחץ המוסרי להשוות את שרידות העניים לעשירים (כי השורדים הם לא רק עשירים, הם גם עושים משהו מפוקפק, גם אם מובן), ו-(ב) זה יגביר את הלחץ המוסרי על חברות התרופות. יהיה להן קשה יותר להציג את עצמן כחלק לגיטימי ואף מפואר של העולם המערבי.

טענת נגד אפשרית היא שלא ראוי לפגוע כך בחירות הפרט (עד מוות!) כחלק מתרגיל כוח מסחרי גם אם מטרתו היא הצלת יותר חיים. אם מישהו ירצה לטעון את זה כאן ברצינות, אפציר בו לקרוא קודם לפחות שלוש כתבות מהסדרה של לינדר-גנץ, לא כל כך חשוב אילו.

1 יכול להיות שבסופו של חשבון האיסורים עליהם מוצדקים, אבל ברור שלפחות כתוצאה נקודתית ההתגשמות שלהם בשוק שחור יוצאת גרועה בהרבה מאשר אילו הם היו מוסדרים בחוק.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675960
פיתרון מכיוון אחר הוא ביטול סלקטיבי של כמה פטנטים, בתקווה שזה ישדר את המסר הרצוי.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675983
נכון. מצד אחד זה קל יותר. מצד שני זה לא קל: מדינות צריכות, אפילו במצבים כאלה, להתנהל מול האזרחים והתאגידים בדרכים הוגנות (כלומר, לא לכוון ספציפית לחברה X) ולפי כללים שאפשר להגן עליהם. איך תנסח את הכלל כאן, בלי לשבור את כל שיטת הפטנטים?.

והאם ביטול פטנט מספיק? כמה מהר יכולות חברות מתחרות לפתח תרופות תואמות? האם חברות רבות יכולות? כי במצב של השוק היום, שאם אני מבין נכון יש בו מעט חברות תרופות ענקיות, הן יכולות בקלות להגיע להבנה שקטה של חלוקת השוק במקום תחרות.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675986
לעניין הפסקה הראשונה: להגריל, או לחכות שיהיה מקרה שיצליח לעצבן מספיק את דעת הקהל.

לעניין הפסקה האחרונה: במקרה הזה מדובר על עבירה על החוק, ונדמה לי שכמה חברות נתבעו על כך לא מזמן.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675987
עבירה על החוק - אולי, אבל די קשה להוכחה; GSK מפרסמת בז'ורנלים המדעיים שהיא עובדת על תרופה בכיוון X, והחוקרים של פפייזר משום מה מעדיפים להתמקד בכיוונים אחרים.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 683880
דוגמה לתביעה (כזכור: זה חלק מדיון שהחל בתגובה 675141 שבה יש קישור לסדרת כתבות) על עלותן המאמירה של תרופות.

„מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים האמריקאי זימנה בכירים בתרו לחקירה בשל מדיניות התמחור של תרופות גנריות למחלות עור ■ טבע עלולה להידרש להסביר את העלאת מחיר התרופה לפרקינסון אקזילט ב-‏210% בעשור האחרון״

בהמשך מציינים שתרופות גנריות למחלות עור הן מקרה שונה מתרופות רגילות (מבחינת ההשקעה הנדרשת בפיתוח). אבל ברור שיש כאן תקדים.

דרך אגב, בעניין שעלה בדיון אחר, תרו (Taro) נכתב ב־ת’.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675990
הבנה שקטה, מוסווית, בין חברות תרופות זו פרקטיקה שכבר קיימת. למשל, תשלום לחברה שלא תצא עם תרופה גנרית.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675961
לעניין ''מדינות שלא ישתתפו בחרם, וחולים יוכלו לנסוע לשם או אפילו לקנות משם את התרופות בדואר''. ראה את הפער העצום במחירי תרופות בין ארה''ב וקנדה. בעיר אחת, או מחוז במדינה בארה''ב היה ניסיון להיתארגנות ממוסדת לרכישת תרופות מקנדה אבל הממשלה נלחמה בזה, אאז''נ בשימוש בחוק על מסחר ומשלוח לא מאושר בתרופות.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675966
עוד טענת נגד אפשרית: ישבו אנשים, סיכנו את ממונם, כילו את חייהם במעבדה, הצליחו למצוא תרופה ולהוכיח את יעילותה.
מה חשוב יותר, להילחם בהם ובמטופלים העשירים שלהם? או אולי לעודד אנשים אחרים ללכת בדרכם, ולמצוא עוד תרופות - מתחרות - שיוזילו את המחיר של התרופות הקיימות? אפשר לעשות את זה דרך האקדמיה, דרך חברות ממשלתיות, דרך הטבות מס, או דרך רמיזה שמי שימצא תרופה לסרטן יתעשר.

ואם אתה כל כך רוצה להפריע לעשירים לחיות עוד כמה חודשים/שנים עם סרטן, במקום לאסור שימוש בתרופה החדשה, אתה יכול להשית עליה מס של 100%. את תקבולי המס אפשר להפנות לטיפולים קונוונציונליים או למו"פ, או לחיזוק הישוב היהודי בחברון. אני בטוחה ששר הבריאות נתניהו יצליח למצוא יעד מוצלח.

יש בשנים האחרונות קפיצה בהבנה של הסרטן. האם אנחנו רוצים לדכא את המחקר או לקדם אותו?
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675971
הבעיה היא שמחירי התרופות מאמירים ללא קשר ישיר לעלות הפיתוח. דורשים עליהן מחירים גבוהים כי אפשר.

מסים גבוהים לא יעזרו: מדובר ממילא על אנשים שלא מצליחים לממן את התרופות. לכן הקופה הציבורית תצטרך לממן אותן (בתוספת המיסים) בסופו של דבר.

מעבר לכך, לא מדובר רק על עשירים. קשה מאוד למשפחה לסרב להשקיע את הסכום הזה בסיכוי להצלת חיי יקירה.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675982
מה שצפריר אמר. ואני מוסיף: רוב הוצאות חברות התרופות הן על שיווק ולא על מו"פ. אני בטוח שלחוקרים יש מוטיבציות עצומות גם בלי חלקם ברווחים המופרזים, אם באמת הם מקבלים חלק משמעותי בהם; ושאפשר במחירים צנועים בהרבה לקיים את תשתית המחקר הנדרשת.

בינתיים, מרוב שעוד ועוד יזמים רוצים חלק בבוננזה, שוק יצרניות התרופות רק הולך ומתמזג ומצטמצם במספר השחקניות שבו.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675984
לחוקרים אולי יש, אבל לבעלי המניות אין. דומני שלכולנו יש אינטרס מאד ברור בפיתוח מהיר ככל האפשר של תרופות חדשות, ובזכות כל החזירים המייצרים והחזירים שמשלמים את ההון העתק אנחנו נהנה מתרופות חדישות וזולות בעוד כעשר שנים. אני מודה שלא קראתי שלוש או ארבע כתבות של גב' גנץ-לינדר אבל יש לי דיעה מאד חד משמעית בנדון: אם לדעתכם חברות התרופות עושקות את הציבור, קנו מניות של החברות האלה וחלקו לנזקקים את המליונים שתצברו.

גילוי נאות: יש לי קצת מניות של טבע, אבל הן לא הפכו אותי למיליונר. אם טבע היתה מוזילה את הקופקסון מטעמים הומניטריים לא הייתי קונה את הנמניות שלה (אני אלטרואיסט קטן מאד, ומעדיף לתרום את הכסף שלי בעצמי, לא דרך החברות בהן אני משקיע). השאלה אם חברות התרופות מוציאות את כספן על פיתוח או על פרסום לא שונה מאותה שאלה לגבי כל חברה שהיא, וכל עוד אף אחד לא כופה עליך לרכוש את התרופות החדשות אני לא מבין על מה המהומה.

ועוד גילוי נאות: הכרתי כמה אנשים, חלקם קרובים מאד, שפספסו בכמה שנים את התרופה שהיתה יכולה להציל את חייהם. אני לא מעוניין להצטרף לקבוצה הזאת, או לפחות לדחות את הצטרפותי אליה ככל שניתן, תודה.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675985
טבע מונעת מחברות אחרות לפתח תרופות שמשתמשות במנגנון דומה לזה של התרופות שלה.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676019
אחרי שהמנגנון העיקרי פותח, השאלה מה נחשב חיקוי ומה לא אינה שונה מהשאלה הזאת בכל תחום אחר.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676035
טענת שלא כופים על איש לרכוש את התרופות. אני אומר שמכיוון שהאלטרנטיבה היא מוות בחסות חוקי הקניין הרוחני, הטענה ''לא כופים'' לוקה בחסר.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676041
ומה היתה האלטרנטיבה אלמלא השקיעה חברת התרופות את הדרוש לפיתוח ואישור התרופה?
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675988
תגובה חלקית בינתיים: גם אם חברות התרופות עושקות את הציבור ורווחיהן מופרזים, אין בזה שום הבטחה לרווח גדול מקניית המניות שלהן; מחיר המניות כבר מבטא את ציפיות השוק לרווחים מופרזים.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676020
אבל אם תמקוט בצעדים מגבילי ריווחיות מחיר המניות האלה יירד ולחברות יהיה קשה יותר לגייס כסף. אני משער שהטענה שלך היא שהקושי הזה לא משמעותי (מכסימום הן יבזבזו פחות על פרסום) אבל אני לא יודע על מה ההנחה הזאת מתבססת.

לא כל-כך משנה, ראה תגובתי הבאה בעניין זה.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 675989
ותגובה קצת פחות חלקית:

"כל עוד אף אחד לא כופה עליך לרכוש את התרופות" - בשביל זה בין השאר שווה לקרוא את הכתבות. אף אחד לא כופה על אף אחד, אבל איכשהו יותר מדי אנשים בכל זאת פועלים ככפויים. אולי זה בגלל חולשות האנוש שלהם, אבל אלו חולשות אנוש שלדעתי צריך להתחשב בהן ולכבד אותן.

אתה טוען שרווח מקסימלי לחברות התרופות מבטיח פיתוח כמה שיותר מהיר. זה כנראה נכון טכנית. הרושם שעולה די בבירור, גם אם קשה להוכיח אותו, הוא שאפשר להוריד בהמון את הרווח, לשלם רק טיפה בעיכוב התרופות, אם בכלל, ולקבל את התרופות במחיר נסבל בלי לחכות 10 שנים.

משהו יותר מעניין: נניח שהורדת הרווח תעכב את הפיתוח ביותר ממה שנדמה לי. אני מעדיף לוותר על X שנים מחיי, כש"ככה זה" רפואית ואין מה לעשות, מאשר להכניס את כל המשפחה שלי לפשיטת רגל או לייסורי מצפון עד מותם. כל אחד יסכים איתי, איש איש וה-X שלו - המציאות היא באזור ה-X הזה עבור רבים, רבים.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676022
ממתי הרצון להמשיך את חייך במידת האפשר נכנס לקטגוריה של "חולשת אנוש"? אדם זכאי לעשות ברכושו כאוות נפשו, והדילמה בין הארכת חייו לבין רווחת בני משפחתו שיישארו אחריו היא אכן קורעת לב לפעמים. לדעתי דילמות קורעות לב וסיפורים על הרס כלכלי אינן מניע טוב לקביעת עמדות, אלא בתחומים בהם אותן דילמות הן הן לב העניין (ע"ע הימורים) או שמדובר במקרי רמאות וגניבת דעת (ע"ע רפואה משלימה).

אבל הנה מה שעלה בדעתי הבוקר, כשקראתי (שוב) על התרופה החדשה להורדת כולסטרול ולאחר שלמדתי את מחיר התרופה (לעצלנים: 1500-3000 ש"ח לחודש, תלוי בביטוח, לעומת סטטינים שמחירם בערך אפס). המחשבה הראשונה שעלתה במוחי היתה שעבור המחיר הזה אני מוכן להמשיך לסבול את תופעות הלוואי של הסטטינים שבמקרה שלי אינן חמורות מדי, והמחשבה השניה היתה שגם אם מחיר התרופה היה נמוך הרבה יותר לא הייתי ממהר להשתמש בה, כי בניגוד לסטטינים עוד אין מספיק ידע לגבי תופעות לוואי אפשריות לטווח הארוך - למי שאינו יודע, מדובר על משהו שנוטלים במשך כל החיים. המחשבה השלישית היתה שאחד מחברי הוא איש עשיר מאד שלא מסוגל ליטול סטטינים בגלל תופעות לוואי חמורות ואלה ודאי חדשות מצויינות בשבילו, אלא שהוא לא יכתוב כתבות נוגעות ללב איך הוא ומשפחתו זכו, אולי, לפתרון נאות לדילמה קורעת לב משלהם. זאת הסיבה לכך שסיפורים עצובים על משפחות שהתדרדרו לעוני בגלל מחיר התרופות אינם מדריך טוב, כפי שטענתי קודם.

המחשבה הבאה שעלתה במוחי בהקשר הזה, היא מחשבה מאד לא מוסרית שאני מתבייש בה אבל לא אחסוך אותה מכם: הוא וחבריו לדרך הם שפני ניסיון בשבילי, ובזכותם אולי אוכל להפטר מהסטטינים בעוד כעשר שנים, כשמחיר התרופה יהיה שווה לכל נפש, בלי לחשוש מהשפעותיה לטווח ארוך. הגיע הזמן שנדפוק את כל העשירים האלה!

(המחשבה האחרונה היתה: שוטה שבעולם, בעוד עשר שנים ההשפעות היחידות לטווח ארוך שיטרידו אותך קשורות לאורך החיים של שיש ישראלי מצוי. בהחלט ייתכן, אבל אם תעשיית התרופות תמשיך במלוא הקצב אולי מותר להיות אופטימי).
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676024
הבעיה היא שזה כן מגיע בסופו של דבר מהכיס הציבורי. ר' המקרה של בריטניה בסוף הכתבה החמישית. מעבר לכך, קרן דולב, שהוזכרה באחת הכתבות הראשונות בסדרה, דואגת לזכויות החולים. כלומר: אם תרופה מסויימת יעילה עבור חולה, זכותו לתבוע את מימונה מקופת החולים שלו.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676033
אולי אפשר להתערב בנעשה ע''י הגדלת תקציבי המחקר הרפואי של המוסדות האקדמאיים, שיעבירו לחברות התרופות רק מוצרים שנמצאים בשלבים המתקדמים של הפיתוח ובתמורה החברות יתחייבו למכור את התרופות במחיר עלות פלוס. ההשקעה בתמיכה באוניברסיטאות תחזור לציבור דרך הוזלת התרופות.

(אני משער שהרעיון אינו מקורי ומתנצל אם הוא הופיע באחת מאותן כתבות שלא קראתי)
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 682555
הקרן בבריטניה קרסה, ועכשיו יש כתבה בדה־מרקר שלפיה יכולת המיקוח של הממשלה דווקא השתפרה.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676557
"חולשת אנוש" היא הרצון להמשיך את חייך או חיי יקירך במידה לא ברורה, בתוחלת של חודשים מעטים, תמורת עתיד המשפחה.

סטטינים ויורשיהם היקרים הם סיפור אחר, לפחות מבחינה אחת: כוח הריפוי שלהם הוא לטווח רחוק, של בעיה שמתממשת רק בהסתברות מסוימת. הם לא מענה לאיום ישיר ומיידי כמו תרופות לסרטן. לכן הלחץ הפסיכולוגי להשתמש בהם מתון בהרבה, גם למי שנמנע מסטטינים.

"דילמות קורעות לב וסיפורים על הרס כלכלי אינן מניע טוב לקביעת עמדות, אלא בתחומים בהם אותן דילמות הן הן לב העניין (ע"ע הימורים)" - לא ברור מהפתיל עד כה שהן בדיוק לב העניין? או שאני לא מבין למה כוונתך ב"לב העניין", ואכן איני בטוח מה אמצא בערך הימורים כשאעיין בו.

רק כדי שיהיה ברור, כנראה שמחירי התרופות החדשות לסרטן, למי שצריך לממן אותן לעצמו, הן כאלו שרק עשירית הפרומיל העשירה באוכלוסיה יכולה לעמוד בה בלי להיכנס לברוך.
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 690683
התרופה החדשה מראה תוצאות חיוביות אבל מחיר המניה יורד (כנראה ציפיות האנליסטים היו לתוצאות עוד יותר טובות).
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676026
נראה לי שזה יהיה הרבה יותר קשה למצוא את ה-X הזה כשלא מדובר על שנים מחייך אלא על שנים מחיי צאצאיך...
ייהרג ובל יעבור את גבולות הסביר 676021
כיוון נוסף ששמעתי הוא פגיעה בביקוש. כלומר: חינוך הרופאים (מה שיותר קל) והציבור (יותר מסובך) להשלים עם המוות במקרים רבים יותר וכך להפחית את מספר המקרים שבהם הוא גם יוצר "הרעלה כספית".
675976
אני רואה את זה כייצוג מסוים, אולי הבוטה ביותר, של המגמה הרחבה יותר של התחזקות התאגידים על חשבון הממשלות והאזרחים (גם בתפקידם כעובדים אבל בעיקר בתפקידם כצרכנים).

אם המו"פ אינו הסיבה להאמרת מחירי התרופות (ואנחנו יודעים שהוא לא) הפתרון הפשוט הוא הפקעת הפטנטים שמנוצלים באופן חזירי.

לתאגידים אין מוסר ואין חוק. יש להם רק שורה תחתונה. הדרך היחידה לאלץ תאגיד לשנות את ההתנהגות שלו היא לשנות את התחשיבים שלו.

אילו חברת התרופות היתה יודעת שניצול חזירי שלה את השוק יגרום להפקעת הפטנט בידי הממשלה היא היתה מכניסה את זה לתחשיבים שלה ומתנהגת בהתאם. סה טו.

אבל כל עוד התאגידים קונים את הפוליטיקאים ודואגים שהחוקים יעבדו לטובתם (הארכת והרחבת תחולת פטנטים, חוקי ותקנות סחר) המצב לא ישתנה.

הכעס של הציבור הדפוק בארה"ב נגד המערכת (ובראשה התאגידים) שדופקת אותו יוצר את הצבעת המחאה לטראמפ וסנדרס. בהנחה שלא סנדרס הוא זה שיזכה במשרה, השאלה היא האם הלך הרוח שהביא לו את התמיכה החריגה הזו בקרב המצביעים יצליח לגרום איזה שינוי בפועל במדיניות של המחוקקים. התשובה הקצרה שלי היא - לא. לא עד אשר יגיעו מים עד נפש ונראה התקוממויות אלימות בקרב ה 99%. משום מה האסוציאציה שעולה בראשי היא דמותו המדושנת של דונלד אחר - סת'רלנד ב"משחקי הרעב".
האיש שהוא חלומן הגרוע של חברות התרופות 676307
מאמר בגארדיין שסוקר את פעילותו של ג'יימי לאב שנלחם בחברות התרופות הגדולות במטרה להוזיל מחיר תרופות כך שגם עניי העולם יוכלו להישתמש בהן.

בשנת 2001, בעזרת יצרן תרופות גנרי הודי - יוסוף חאמיד - ופעילים חברתיים נוספים לאב הצליח לספק למליוני חולים באפריקה קוקטייל תרופות נגד HIV. חברות התרופות הגדולות שיווקו את הוקטייל במחיר של כ- $15000 לשנה. מחיר התרופה הגנרית דולר ליום.

ב-‏2014 יצרנית התרופות השוויצרית רוש הוציאה לשוק תרופה במחיר £90,000 ל-‏14 חודשי טיפול בסרטן שד. לאחר מאבק לאב הביא את חברת התרופות ורשויות הבריאות הבריטיות להוריד את המחיר בכשני שליש אך המחיר עדיין גבוה מדי וחולים בריטיים מחוץ לגבולות אנגליה (או בארצות אחרות) לא זכאים למימון.
האיש שהוא חלומן הגרוע של חברות התרופות 676312
צדיק!

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים