שביט או חללית חייזרית? 3909
"הארץ" פרסם אתמול ריאיון עם פרופסור אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה בהרווארד (ויליד ישראל). נושא הריאיון הוא מאמר שפרסם לייב עם תלמידו שמואל ביאלי לפני כחודשיים. המאמר עסק בגוף החללי אומואמואה, שעבר סמוך לכדור הארץ בסוף 2017.

אומואמואה הוא הגוף הראשון שנצפה שהגיע מחוץ למערכת השמש, ונקבע כי הוא הראה תאוצות שמעבר להשפעת הכבידה של גופי מערכת השמש. הניתוח הראשוני של אסטרונומים היה שמדובר בכוכב שביט, שלרוב מאיץ כשהשמש גורמת לו לפלוט גז; אולם במקרה של אומואמואה לא נצפתה פליטת גז כזו.

לייב וביאלי העלו את ההשערה כי מדובר בחפץ שנבנה על ידי תרבות חייזרית למטרות מחקר בחלל: מפרשית שמש, אולי אחת מצי שנשלח לרחבי החלל, או אף חללית שנמצאת בשליטה ונשלחה במיוחד לכדור הארץ. יש לציין כי לייב הוא יועץ ראשי לפרויקט השואף לשלוח מפרשיות שמש מכדור הארץ.

מאמר שפורסם ב-TheVerge סמוך לפרסום של לייב וביאלי הציג גישה ספקנית יותר. שני אסטרונומים שמצוטטים בו טוענים כי אומואמואה יכול בכל זאת להיות שביט, אמנם שונה בהרכבו מהשביטים הנפוצים; והתצפיות שהספיקו לערוך עליו לא נתנו מספיק נתונים כדי לתמוך בהשערה מרחיקת לכת. אך נראה כי לייב כלל לא רואה בהשערת החייזרים השערה מרחיקת לכת, אלא עניין סביר לחלוטין.
קישורים
ריאיון עם אבי לייב
אומואמואה ויקיפדיה
TheVerge
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אומואמואה 703391
אני תוהה אם עשוי להיות הסבר שאינו חייזרי לתופעה. יש כאן עצם בינכוכבי ראשון (קצת הפתיע אותי), בעל צורה חריגה, עם שינוי לא מוסבר במהירות, בגודל מספיק קטן כדי לשלול דינמיקה פנימית טבעית העשויה לנפק תופעה פיסיקלית טבעית לא מוכרת.
כרגע, על סמך כל אלה, אני נותן סיכוי של 30% לכך שמדובר בגוף מלאכותי. כמובן, אם למרות בריחתו הנוכחית ממערכת השמש הוא יחזור בקרוב, אולי בליויית צי חמוש, יהיה בכך כדי לפתור את הדילמה.
אומואמואה 703392
נו טוב, זה יפתור הרבה דילמות אחרות, מסובכות הרבה יותר. כנראה אפילו את הסכסוך הישראלי פלסטיני.
אומואמואה 703395
מעניין לחזור עכשיו על הסקר מדיון 3870
"השתלטות חייזרית" קיבל הכי מעט קולות.
אומואמואה 703396
עשוי, עשוי.
קצת רקע: יש עצם שברזולוציה הכי טובה נראה בגודל של פיקסל אחד. בגלל שאסטרונומים הם מוכשרים מאד בחילוץ מידע, הם הצליחו להסיק כל מיני דברים כגון:
- מסלול ומהירות. על פי המסלול הוא הגיע מחוץ למערכת השמש אבל לא מכיוון של כוכב ספציפי. הוא היה במסלול הזה לפחות מיליוני שנים.
- צורה מאורכת (גודל של 100-1000מ בציר הארוך)
- הוא מסתחרר, בצורה מבולגנת, לא סביב ציר ראשי (יש אנימציה בויקיפדיה)
- התאוטה/תאוצה שלו דורשת רכיב נוסף מעבר לאפקט של הגרביטציה.

הנקודה המהותית היא שפשוט יש עליו מעט מאד מידע וקשה לקפוץ למסקנות. גם לייב מכיר בזה. ועכשיו עוד כמה מילים על ההשערה הטבעית וההשערה המלאכותית.

השערה טבעית: מדובר בעוד גוש סלע בחלל, יש מיליארדים כאלו במערכת השמש שלנו בכל מיני צורות ואמורה להיות כמות אסטרונומית של סלעים כאלה בתווך הבין כוכבי. לפעמים אמורים להגיע כאלו מבחוץ. זה בהחלט מעניין שהצלחנו לזהות את הראשון, אבל לא מפתיע. הרכיב הנוסף של התאוצה יכול להיות אחת מ2 תופעות טבעיות. או האצה עקב קרינת השמש, או פליטת גז (או שילוב). נכון, לא הבחינו בפליטת גז אבל לא בכל גז אפשר להבחין בקלות, קל וחומר במקרה הזה שהעצם הוא קטן חשוך ומסתחרר בצורה כזו. יש דילמה איך מסווגים אותו: אסטרואיד או שביט או משהו חדש, אבל כמובן לגושי סלע לא אכפת אם אנשים קוראים להם כוכב לכת או כוכב ננסי או נק מנצנצת. עוד תצפיות יכולות לחזק ולמקד את ההשערה הזו.

השערה מלאכותית (של לייב): מדובר במפרש שמש בגודל של 20 מײר בערך ובעובי של כמה מילמטרים. אם הוא מלאכותי זה יהיה משהו חדש באמת, עד כה לא נתקלו בעצם מלאכותי שנבנה לא על ידינו. הוא אמנם קטן, אבל אנחנו רואים אותו כי מפרש שמש הוא מאד מבריק. הוא מאיץ באופן חריג בדיוק בגלל אחת מהסיבות הטבעיות שהזכרתי - קרינת השמש. אם הוא נשלח באופן מכוון, אז הוא כנראה התקלקל כי אין סיבה שמפרש שמש יסתחרר ככה באופן מכוון וגם ינוע כל כך לאט. לא ברור מתי הוא התקלקל, לאחרונה? לפני מיליוני שנים? עוד תצפיות יכולות למקד ולחזק את ההשערה הזו.
אומואמואה 703399
גיליתי לא מזמן שכשתחזית מזג אוויר מדברת על "בין השעות 2 ל-‏3 אחה"צ, 70% סיכוי לגשם במנהטן", חלק מהאנשים מבינים את זה כ"70 אחוז סיכוי שירד גשם", חלק כ"ירד גשם 70 אחוז מהזמן", וחלק כ"ירד גשם על 70 אחוז משטחה של מנהטן". (אף תשובה לא באמת נכונה, אבל זה סיפור אחר.)

השאלה שלי היא, איך הגעת ל"30%" שלך, ומה זה בעצם אומר?
אומואמואה 703400
בעיקר תחושה, אבל אנסה לפרק את זה לאופן בו היא התקבלה.
מאחר ומדובר באירוע חד פעמי ובמספר מוגבל של גורמים מודדים, יתכן שנפלו טעויות במדידות. מאחר והתרשמתי שמדובר בגורמים מקצועיים, אתן לאפשרות שמדובר בטעות רצינית במדידות סיכוי של אחד לשלוש בלבד.
במידה והמדידות נכונות, עדיין ישנו סיכוי שמדובר בתופעה פיסיקלית לא ידועה. כפי שכתבתי, אני מתקשה להעריך אם כזו תיתכן. מצד שני, גם חייזרים או שלוחה שלהם בשכונה שלנו אמור, לפחות עפ"י הידע המצטבר, להיות נדיר מאוד וגם אותו אני מתקשה להעריך(דיון 764), אז שאני לוקח את הסיכוי לשניהם כשווה ומקבלים שהסיכוי הוא כ-‏30%. כמובן, בהינתן מידע נוסף או הסברים פיסיקליים, הסיכוי (כפי שאני תופס אותו) ישתנה בהתאם.
אומואמואה 703403
אומואמואה 703407
אוף, כמה שזה מדויק. גם הטענות מהרקע המתמטי, גם אלה מהרקע הבלשני, וגם אלה מהרקע התכנותי.

(מקור: הצוות שלי אחראי על כמה וכמה מוצרי מזג-אוויר, וגם על מוצרי שפה; ואנחנו עובדים עם כמה וכמה ספקי נתונים למזג-אוויר. אל תשאל.)
אומואמואה 703412
אם כך, אפשר הסבר לגבי הסיכוי לגשם?
אומואמואה 703414
(אוף, עניתי בטעות לעצמי במקום לך. ראה תשובה למטה. סליחה.)
אומואמואה 703413
אין תשובה שמקובלת על כולם (לפחות, מבין אלה שנועצתי בהם). הדבר הכי קרוב להסכמה הוא "זה הסיכוי שירד עליך גשם בהנתן שאתה בנקודה אקראית בשטח הגיאוגרפי הנתון (נניח מנהטן), ברגע אקראי בזמן (מתוך השעה הנתונה)". כלומר זה יכול להיות שיש 70% סיכוי לגשם על פני כל מנהטן במשך השעה, וזה גם יכול להיות גשם על 70% משטח מנהטן, בודאות, במשך כל השעה, וגם יכול להיות גשם על כל מנהטן במשך 70% מהשעה. כל האפשרויות הללו עונות על ההגדרה, כמו גם שילובים שונים שיובילו לאותה ההסתברות. (מה שלא עונה על ההגדרה, וזו בכל-זאת האינטואיציה של חלק מהאנשים: זה הסיכוי שירד גשם היכן שהוא במנהטן, למשך פרק זמן כלשהו במהלך השעה.)

שלא לדבר על זה שהנתון המספרי הוא בד"כ "משופץ". אם תבדוק, תגלה שלעולם אין "50%" בתחזיות מזג-אוויר, וגם לא 5%. הסיבה הרשמית היא שאם המודל חוזה 50%, זה לא "עוזר למשתמשים" (נו, אז לקחת מטריה או לא?), ולכן מעדיפים להזיז את הנתון כלפי מעלה (לטעון ליותר סיכוי לגשם), מה שנקרא "Wet bias [Wikipedia]". לא כל העוסקים בתחום משתמשים באותו wet bias, כלומר חלק יתקנו כל מספר בין 45% ל-‏55% כך שיוצג 55%, אחרים יתקנו מ-‏40% ל-‏60%, וכו'. חלק ירימו 5% ל-‏15%, וחלק לעולם לא יציגו ערך נמוך מ-‏20%. ההסבר האמיתי הוא כמובן שאם התחזית לא מתממשת והציבור נשאר יבש, אף אחד לא יתלונן, אבל אם התחזית לא מתממשת והציבור נרטב, יתלוננו גם יתלוננו. אם מוצג 5% סיכוי לגשם, והלקוח נרטב, הוא יתלונן בסגנון "אמרתם שממש אין סיכוי לגשם!", ולא יתחשב ב-‏19 הפעמים האחרות בהם נטען 5% והצדיק-תמים נשאר יבש.
אומואמואה 703415
תודה. האם במודלים שמשמשים את החזאים רזולצית הזמן והמרחב היא כזו ש"מנהטן בין 1 ל-‏2" היא בתוך אטום בודד ולכן אין משמעות במודל לשאלה מתי/איפה בדיוק יורד גשם בתוך מנהטן בין 1 ל-‏2?

האם יש אתרים שידוע שמפרסמים תחזית לא משופצת?
אומואמואה 703416
לא, הרזולוציה במרחב היא גבוהה בהרבה, הרזולוציה בזמן גבוהה (לא בהרבה). הפרטים המדויקים שונים בין החברות השונות.

אני מניח שיש, אבל אני לא מכיר, חברה שמפרסמת נתונים ללא bias.
אומואמואה 703421
שוב תודה.
אומואמואה 703425
שמעתי פעם על האתר הזה שמפרסם נתונים גולמיים. מה שהוא מפרסם זה רק „סה"כ משקעים״ (באנגלית: accumulated percipation, בעברית: גשם מצטבר) במקום וזמן כלשהו.
אומואמואה 703429
אגב, בערך אליו הפנית בויקיפדיה מוזכר ספרו אל נייט סילבר, אליו התייחסתי בתגובה 703390. הוא מזכיר שם, אם אני זוכר נכון, שתחזיות שבד"כ אינן סובלות מהטייה זו הן אלו הממשלתיות.
אומואמואה 703401
למה צריך צי חמוש? הגוף הוא גוף ענק; יכול להחזיק בתוכו צי.
Si vis pacem, para bellum 703432
מדובר בגוף בקוטר של 50-160 מטר. לא נראה לי שהוא מסוגל להחזיק צי בתוכו.
בכל מקרה, כדי לאותת לנו שהם רוצים בשלום חשוב שהצי יהיה חמוש (ושהם ישלטו בלטינית).
Si vis pacem, para bellum 703462
במדריך לטרמפיסט בגלקסיה מסופר על צי חללי שיוצא לכבוש ולהשמיד את כל הגזעים התבוניים בגלקסיה, סופו שנבלע ע''י כלב מפהק.
Si vis pacem, para bellum 703482
משום מה חשבתי שהגוף הרבה יותר גדול.
כל בננה מלמיליאן 703402
כל בועט קרן יודע שגוף עם ספין זז במסלול מעוקם מהצפוי.
————
כן, אני יודע שאין חיכוך בחלל... אבל אולי הוא הביא הילה של חומר אפל סביבו? מוהאהאהא
או אה או אה או אה, למה ומדוע 703409
מוהאהאהא? זו חללית אחות מהצי של אומואמואה?
או אה או אה או אה, למה ומדוע 703410
בדיוק. ככה אומרים 'אנולה גיי' בשפה שלהם.
אומואמואה 703404
זה העצם הבינכוכבי הראשון שהצלחנו להבחין בו. סביר שהיו המון שחלפו פה בשכונה בלי ששמלבנו אליהם.
על פי המהירות של העצם, כ-‏26 קילומטר בשנייה (לא בקרבת השמש, שאז הוא נע הרבה יותר מהר) לא סביר שמדובר ברכב בינכוכבי, שכן במהירות הזאת היה לוקח לו עשרות אלפי שנים להגיע לכאן מאחד הכוכבים השכנים.
אני לא יודע כלום על הפיזיולוגיה של חייזרים, אבל בהנחה שהם לא עמידים לטמפרטורות גבוהות, הייתי מצפה מכלי רכב שנע בחלל להיות בהיר או אפילו מבריק כדי למנוע התחממות מקרינה. זה מה שאנחנו עושים בדרך כלל. הגוף הזה הוא כהה וככל הנראה בולע כ-‏90% מהקרינה שפוגעת בו.
הייתי גם מצפה מטכנולוגיה חייזרית שמסוגלת לנוע בין כוכבים להיות מסוגלת לייצב את עצמה ולא להסתובב סביב ציר אקראי. אולי מדובר בגזע שאוהב כוח משיכה אלכסוני וכוח קוריוליס שונה בכל נקודה, אבל אם היה מדובר בגוף שלא מסתובב בכלל או שמסתובב סביב אחד הצירים המשניים שלו, זה היה יותר משכנע.
כרגיל, טענות יוצאות מהכלל דורשות ראיות יוצאות מהכלל, וכאלה אין כאן.
אומואמואה 703406
מסכים לחלוטין. אבל אאז''נ, אחת ההשערות היא שמדובר ברכב ש''התקלקל'', ולכן הספין המוזר, וכו'. לא מסביר את המהירות ולא את הצבע.
אומואמואה 703408
כח משיכה משתנה לאורך הספינה דוקא יכול להיות ממש כיף: כשאתה רוצה אימון כח, אתה הולך לחדר הכושר שבקצה, וכשאתה רוצה להירגע באפס גרביטציה אתה הולך לספא שבאמצע.
יתירה מזאת - אתה מחזיק את הצבים באזור הקצה ואת הג'ירפות לקראת האמצע, להקל על הלב שלהן. את הגמל והשיבוטה באזורים דומים בהתאמה (רק להיפך מהשיר).
כנ"ל לגבי האנרגיה - גזע שכבר התגבר על מסע בין כוכבי, רק ירוויח מצבירת האנרגיה הפוגעת בו וישאיר את המגנים המבריקים לציויליזציות פרימיטיביות שעוד לא פתרו את בעיית ההתחממות הזאת באופן יעיל.
עם המשפט האחרון אני מסכים לגמרי.
אומואמואה 703430
טיעון המהירות פחות תופס בעיניי מאחר ולא ידוע מתי הוא שוגר. אולי שוגרו מיליונים לרחבי היקום לפני מיליוני שנה? באשר לפיזיולוגיה, אני סבור שאוטוטו (כלומר במאה השנים הקרובות) אנחנו הולכים לוותר על מגבלות הפיסיולוגיות שלנו בדרך זו או אחרת. בקשר לצבע הכהה והסיבוב - אני מניח שזה כדי שיצא רך מכל הצדדים (:
אומואמואה 703436
למה לשגר משהו שיגיע ליעדו בעוד מיליוני שנים? מה התועלת שהתרבות המשגרת מצפה להפיק ממנו? האם התרבות מניחה שבעוד מיליון שנים המטרות שלה ישארו כפי שהיו?
אומואמואה 703441
אני יכול לחשוב על מחקר מתגלגל למען הדורות הבאים, בינה מלאכותית שמשדרת באופן רציף מידע רלוונטי (תרבויות/משאבים חדשים) לתרבות האם שתקבע בכל דור מחדש מה, אם בכלל, היא רוצה לעשות עם זה, יצורים שהתגברו על בעיית המוות ומבלים את זמנם במסע בין כוכבים במסגרת חבילות שיט מפתות כמו "גלקסיית שביל החלב הקלאסית - מיליון מערכות שמש בחצי מיליון שנה"
אומואמואה 703443
זהו חלק ממיצג אמנותי ישן מאוד. תדרי הצבע הכהה משתלבים לשיר הילולים פרוע בשפת ה-FF6347# (גוון עגבניה, וסליחה שאני מעוות את שמם).
703487
האם יש דרך לקרוא את הראיון המלא עם אבי לייב ב"הארץ" טפו טפו טפו מבלי לשלם להם?
703488
1. אם ניסית כבר לקרוא את המאמר, מחק את העיגיות הרלוונטיות.
2. חפש את המאמר בגוגל חדשות
3. לחץ על הלינק.
דעתי (הענייה) 703489
תודה. הצלחתי בעזרתך לקרוא את הראיון.
אני לא מאמין בהשערה שמדובר בגשושית מפרש שמש שנשלחה על ידי תרבות זרה משום שמעולם לא האמנתי שקיימים חייזרים, והגילוי החדש אינו מספיק חזק כדי לשנות את דעתי. אמונתי זו נשענת על אינטואיציה בלבד, כי אין לי ידע וכלים לבחנה. לעניין התנהגותו החריגה של העצם הזה, העובדה שלא יודעים מה המנגנון שגורם להתנהגות הזאת מראה רק שלא הכל אנחנו יודעים, ולא צריך ישר לקפוץ לתיאוריות כל כך מרחיקות לכת.
ויש לי עוד איזו אמונה (או חשד), והיא שגם אבי לייב לא באמת מאמין בכך, ושהוא יצא עם הפרסום הזה רק למטרות פרסום, ביודעו שבימי חיינו לא נקבל תשובה חד משמעית לשאלה הזאת, ולכן אין הוא מסתכן בהתבזות.
דעתי (הענייה) 703490
בגדול, תגובה 703404.

קשה להאמין שבכל היקום הענק הזה אין חיים אינטיליגנטים פרט לאנושות (או, לפחות, לחלק ממנה). נראה לי שהשאלה האמיתית היא מהו המרחק בינינו לשכנים הקרובים ביותר שלנו. לא נדרש הרבה, במונחים קוסמים, כדי להפוך את הגילוי ההדדי לבלתי סביר בעליל.
היקום הענק הזה התרחב 703521
לפי הערכה חדשה, יש ביקום פי 10 יותר גלקסיות ממה שחשבו. 2 טריליון כאלה.
היקום הענק הזה התרחב 703522
מתחיל להיות כאן צפוף.
היקום הענק הזה התרחב 703527
נו, אבל הן יותר קטנות. לא נראה שזה משנה את מספר מערכות השמש ומכאן את הסיכוי לגזעים אינטליגנטיים‏1.

1 אלא אם זה משנה את תיאורית הכחדת הגמא במרכזי גלקסיות גדולות.
דעתי (הענייה) 703523
אני מצליח לא להאמין ללא כל קושי, אבל להסביר מדוע איני יכול.
דעתי (הענייה) 703528
מצד אחד n=1 נשמע לא סביר סטטיסטית. מצד שני מי אמר שסטטיסטיקה זה מה שקובע.
מצד שלישי- אתה צודק, המרחקים הופכים את השאלה לקצת פחות מעניינת.
703551
ובינתיים, עוד צלצולים סביב תופעה אסטרונומית לא ברורה שאולי היא מעשה חייזרים אבל כנראה‏1 לא - אותות רדיו חוזרים. נחשו מי שיער בגלוי שאלו חייזרים?

1לא דעה מושכלת שלי.
709227
עצם שני שהגיע מהתווך הבינכוכבי: http://m.esa.int/Our_Activities/Space_Safety/Interst...

והתגלה ממש לאחרונה.
709229
האיור החביב בקישור שהבאת מראה את עב"מ נע על אותו המישור כמו מישור המילקה, וכנראה שגם באותו הכיוון.

במידה(!) והאיור מדויק, מה ההסתברות שזה מקרי והעצם אינו קשור למערכת השמש?
709232
אני לא מבין את השאלה..
הסברה היא שזה עצם שמקורו מחוץ למערכת השמש וזה לאור המסלול והמהירות שלו. האם אתה שואל מה ההסתברות שהסברה שגויה ומקורו כן במערכת השמש?

אם זו השאלה: לא גבוהה במיוחד. היו כמה תצפיות והאקצנטריות של המסלול שלו היא באיזור 3. האקצנטריות של אומואהאומה היתה 1.08 (כל מספר גדול מ 1 הוא במסלול שמגיע מחוץ למערכת השמש ועוזב אותה).

יש סיכוי שהיתה טעות גדולה בתצפיות שהיו עד עכשיו, אבל העצם מתקרב אלינו, אז יהיו בחודש הקרוב עוד תצפיות ונוכל להיות יותר בטוחים.
709233
האם הוא נמצא בערך על אותו מישור של כוכבי הלכת כמו שהשרטוט רומז? או שזה סתם מבט על?
709236
מצאתי את האנימציה הזו: https://www.jpl.nasa.gov/news/news.php?release=2019-1...
כנראה סתם מבט על.
709238
אנימציה יפה, תודה!
709297
מזל טוב. יש לו שם: שביט בוריסוב. וגם דף ויקי לא רע בכלל: https://en.m.wikipedia.org/wiki/C/2019_Q4_(Borisov)
711119
חדשות מסעירות.. טלסקופ האבל כבר צילם אותו. בניגוד לאומואמואה הוא נראה כמו שביט רגיל מאד, כולל הזנב. הכל רגיל למעט המסלול (וכבר אין ספק לגבי המסלול, היו המון תצפיות).
711143
כלומר החייזרים לומדים מטעויות והצליחו להסוות אותו טוב יותר. מפחיד.
711173
אולי זה לא זנב שביט, פשוט החייזר שמח לראות אותנו.
וגם הוא התפרק.. 716079
לחלק הראשון קוראים בורי ולחלק השני סוב.https://www.sciencealert.com/interstellar-comet-2i-bo...
וגם הוא התפרק.. 716084
א. לא התפרק ולא נעליים, פשוט רכב הפלישה התנתק מחללית האם. אולי זה יחסל (גם) את הקורונה.
ב. לפי הכתבה זה קורה לפעמים לשביטים בנקודה הכי קרובה לשמש. האם זה קורה גם למפלגות שהתקרבו מדי לשמש העמים? טגב, גם לפי הכתבה, הפירוק מלווה בשחרור מוגבר של גזים. גם זה מוכר.
וגם הוא התפרק.. 716088
ב. אתה רומז שהשביט אינו אלא גרעין שעועית גדול?
וגם הוא התפרק.. 716093
לשעועית הוציאו שם רע מדי שלא מגיע לה, והבאישו את ריחה ברבים.
וגם הוא התפרק.. 716130
האמת - נכון. נהגו כנראה לדלג על ההשריה לפני הבישול.
709241
לפי האנימציה הזו הוא יהיה הכי קרוב למסלול שלנו בעוד כמה חדשים ואנחנו עדיין נהיה רחוקים, יותר מרבע הקפה סביב השמש.
709249
חכה, זה לפני תיקון המסלול הבא שלו.
הם באים 709264
Yey!
709363
כשאני קורא "מישור המילקה" אני מייד חושב על מילקה [ויקיפדיה], ומרגיש כמו אהבל.
אולי זה לא היה קורה אם המתרגם של "הפוך על פיו" מדיון 2287 היה כותב "מישור המילקה". הוא העדיף "מישור האקליפטיקה". מאידך, בזכותו אני שייך לפלח האוכלוסיה הלא גדול שיודע בשלוף איך אומרים בעברית אלומיניום.
709364
>> אני שייך לפלח האוכלוסיה הלא גדול שיודע בשלוף איך אומרים בעברית אלומיניום.

גם אצלך זה בזכות התרגום הישן ל"שלושים וחמישה במאי"?
709366
שאם כבר הזכרת אותו, עולה הרבה על התרגום החדש היבשושי.
709447
לא, ישירות בזכות "הפוך על פיו". זה אפילו מככב שם כחרוז באיזה משחק מילים, בדיעבד ממש גרוע אבל כילד מאוד הצחיק אותי, וחרט לי את המילה בזיכרון.

את קסטנר החמצתי בילדותי באופן משווע, ובעצם עד עכשיו לא תיקנתי את המעוות. המפגש הראשון שלי איתו היה בגיל 15, במסגרת לימודי אנגלית קראנו עיבוד לאנגלית קלה של "אמיל והבלשים", ולא עשה עלי רושם רב. בגיל 30 בערך קראתי את "פצפונת ואנטון" בעברית, והבנתי איזה סופר נפלא הוא. אבל כל מה שעשיתי עם זה מאז היה לבקש מהחותנים שלי, כשהם נסעו פעם לאוסטריה, שיביאו לי ספר שלו בגרמנית. כבר כמה שנים עברו מאז, ואני עדיין בפרק א' (אבל קראתי את ההקדמה) של "הכיתה המעופפת".
709450
אפרופו אלומיניום בעברית, שאלה קלה יותר:
מחבואן בלועזית?
719686
אני מאד מאד אהבתי בילדותי את הסיפורים של קסטנר, ואני חושב שכך גם ילדיי. אבל הנכדים (כלומר השלשה שכבר קוראים) ממש לא מסוגלים לקרוא את הסיפורים האלה עד סופם למרות ההפצרות הרבות של הסביבה. זה נראה מאד מוזר. האם מייצרים היום ילדים אחרים?
720378
הילדים שלי, מדגמי 2009 ו-‏2013, דווקא אהבו.
אני ממליץ על icast, ספרים קוליים. זה יכול לעזור (אם אני רוצה שהם ישמעו ספר אני פשוט משמיע אותו לעצמי כאילו באקראי לידם, וזה בדרך כלל עובד לא רע).
720446
היום יש אמצעי בידור טובים יותר מספרים, בדרך כלל.

את אמיל והבלשים קראתי בתור ילד. כנראה בתרגום איכותי, לא משהו ''מותאם לילדים''. לא התפעלתי במיוחד ולא השתעממתי, אבל לא היה לי שום תמריץ לקרוא עוד מספרי קסטנר.

היום בכלל הייתי מעדיף סרטים טובים, יותר חוויה באותה כמות זמן. דור הולך ודור בא וכך גם המדיה. אין טעם לדבוק בעבר. ספרים הם מהדור שבו אמצעי המדיה היו מאוד מצומצמים.
היום יש שפע מידע ושפע חוויות כל כך גדול שצריך לברור מהשפע מה שיותר אפקטיבי.

לספרים שמור עדיין מקום מצומצם, נאמר ספרי עיון ולימוד , בהם צריך להיות מדוייק. יתכן שגם זה יוחלף במדיה עיונית דיגיטלית.
דני נוסע לים הדרומי. 720384
אני בעיקר אהבתי את 35 במאי. השאר השאירו עלי הרבה פחות רושם.
דני נוסע לים הדרומי. 720389
אני הכי אהבתי את ''פצפונת ואנטון'', במיוחד את ההערות של המספר אחרי כל פרק על הדמויות ומעשיהן. יש שם כמה אמירות מעניינות על החיים בכלל ועל אנשים בפרט שאני מוצא את עצמי מצטט גם היום.
דני נוסע לים הדרומי. 720391
ואני, כמו החברים שלי, התלהבתי יחסית דווקא מאמיל והבלשים, וגם נהניתי לראות אחרי כמה עשורים את ''ירח של נייר'' שבו נעשה שימוש מתוחכם באותו עניין של שטרות מחוררים.
דני נוסע לים הדרומי. 720393
שני הספרים, "35 במאי" ו"פצפונת ואנטון", הזדמנו יחדיו לביתי לפני כעשרים שנה. בקריאה של אדם בוגר, הראשון איבד מקסמו. אמנם יש שם כמה אלמנטים יצירתיים ומשעשעים, אבל הם טובעים בים (דרומי?) של כתיבה יומרנית, טרחנית ומתאמצת יתר על המידה. "פצפונת ואנטון" לעומתו, השתבח. בשנים שעברו מאז קראתיו כילד, שכחתי את רוב פרטי העלילה. את הדיונים דווקא זכרתי בחלקם. גם בעיני הם היו ונשארו גולת הכותרת.
דני נוסע לים הדרומי. 720399
אהבת ילדותי, הילדה מהדלת ממול היתה אחייניתו של המו''ל אחיאסף, כל ספר של קסטנר היה אצלי בשבוע בו יצא לאור.
אהבתי מאוד את כל ספריו, במיחד אהבתי את ''שירים לרפואה'' ומאוד התרשמתי מ''פביאן'' רומן למבוגרים על בחור רעב בזמן השפל הכלכלי.
דני נוסע לים הדרומי. 720404
מה זה שירים לרפואה?
לפני שנים רבות, כשלקחתי קורס בגרמנית, למדתי, בין השאר, שיר של קסטנר וגיליתי שהוא גם משורר, אבל לא ממש לילדים. השיר היה די מדכא, על זוג זקנים שיום אחד לא מצליחים להבין מה הם עושים אחד עם השני ולמה הם בכלל ביחד.
דני נוסע לים הדרומי. 720405
השיר שציינת נמצא בספר, השירים כולם ציניים ומרירים, אחד מהם הוא על הקופים שירדו מהעצים, לבשו חליפות ועניבות וטיפסו על עמודי הטלגרף.
או מהזיכרון: יום אחד נאספו התרנגולות ופה אחד החליטו, ממחר כולן תטלנה עוגות תפוחי עץ, למחרת הטילו ביצים, כי כך דרכו של העולם.
דני נוסע לים הדרומי. 720449
גם אני מאוהדי פצפונת ואנטון. הכרתי אותו הרבה אחרי שקראתי את אמיל, ולמרות שכמו הקוראים הנרגנים גם אני זיהיתי מייד את אמיל באנטון, אהבתי את אנטון אפילו יותר.
דני נוסע לים הדרומי. 720450
האם קראת בתרגום? אם כן, זה של מיכאל דק או התרגום הישן? אודה שאצלי היה חלק מהקסם נעוץ בתרגום.
דני נוסע לים הדרומי. 720476
אכן, נתקלתי בתרגום החדש והוא פשוט מחסל את הספר.
חוויה דומה, בעוצמה פחותה אמנם, היתה לי עם סיפורי רודיארד קיפלינג.
דני נוסע לים הדרומי. 720496
סיבכת אותי. לפי ויקיפדיה, את שני הספרים קראתי בתרגום הישן (אלישבע קפלן).

יש לי בעיה עם תרגומים חדשים. הנאת הקריאה שלי נפגמת מניסוחים שמעבירים לי תחושה של עילגות.
אני גם לא מתלהב מתרגומים ש"מנגישים" את הספר, במיוחד כשכבר קיים תרגום ישן מוצלח‏1. הסיבה הראשונה היא עקרונית: מי שקורא את "התפסן" באנגלית, קורא אותו באמריקאית מדוברת של שנות הארבעים. השפה היא חלק מהרקע ומההקשר. הסיבה השניה היא שאני סנוב. אני נגד האכלה בכפית. כמו אחרים כאן באייל, גם אני בילדותי התמודדתי עם מילים שלא היו מובנות לי בזמן הקריאה. זה מאד פיתח את כישורי השפה שלי. גם המסתורין שבאי-הבהירות היה לפעמים חלק מהקסם‏34. קריאת ספרים מלכתחילה דורשת מאמץ מסוים, ולא שווה להרוס ספר טוב בשביל אלה שלא מוכנים להתאמץ קצת‏2.

_____
2 הדברים לעיל נכתבו מהזווית האישית. העניין כמובן מורכב יותר. התרגומים שקראתי היו מקסימום מדור הסבים שלי, ובשפה מתחדשת שלא היתה מבוגרת מהם בהרבה. עם הזמן הפער ילך ויעמיק. עם שייקספיר אני מעדיף להתמודד בניסוח המקורי‏3, אבל קראתי שלדוברי ספרדית מאד קשה לקרוא את דון קישוט (מאותה תקופה).
3 גם כשאני קורא בתנ"ך.
4 ע"ע ההברקה של מאיר שלו ב"עשו", כשצמד תאומים חולקים זוג משקפים יחיד.
1 במוטל בין פייסי החזן, ברקוביץ' תרגם את "מאכן א לעבן" כ"עושים חיים". נפלא בעיני.
דני נוסע לים הדרומי. 720499
אחי, שלמד את כיתה י''א בבריטניה ונאלץ ללמוד שייקספיר בשפת המקור, אמר שזה היה קשה מאוד, אבל לא רק לו אלא גם לשאר בני הכיתה.
דני נוסע לים הדרומי. 720500
אני בי"א למדתי את המלך ליר בעברית. גם התרגום של שלונסקי (מגרמנית!), עם "תחמסת נמיבזה" וכאלה, היה חגיגה.

לא טענתי שזה קל. בעיני זה מאמץ סביר ששכרו בצידו.
דני נוסע לים הדרומי. 720477
והנה היום, כבאורח פלא‏1, מקדיש הארץ כתבה שלמה ל-‏35 במאי.

1 עם קצת עזרה מלוח השנה, כמובן
דני נוסע לים הדרומי. 720480
ולמי שאין מנוי:
דני נוסע לים הדרומי. 720498
אני משער שביחס לתרבות הגרמנית הספר חתרני, והיה חתרני שבעתיים בתקופה שיצא לאור.
פח 709378
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720188
עכשיו 15 דקות אחר השילוח ונראה שכרגע הכל מתפקד היטב.

לא מצאתי פתיל טוב יותר להגיב.

עוד צעד קטן לאדם וגדול לאנושות.

ארצות הברית מחדשת היום את הכניסה העצמאית שלה למרוץ החלל.

השלב הראשון של שילוח מאוייש אמריקאי לחלל יוצג בוודאי בהרבה סרטונים ביוטיוב. הפרוייקט הוא בעיקר של אלון מאסק.

לא תכננתי צפיה בזמן אמת. במקרה התעוררתי והצצתי הסמרטפון על השילוח.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720190
"צעד קטן לאדם וגדול לאנושות" אמר האסטרונאוט ניל ארמסטרונג קצת אחרי אמצע המאה הקודמת לפני למעלה מחמישים שנה, כשהציב את כף רגלו על אדמת הירח, ואכן דובר אז באירוע מרשים ופורץ דרך.
מאז התקדמה האנושות בהרבה תחומים, בעיקר בתחומי המחשוב. ואמש מה היה? האמריקאים החליטו שיותר זול להם לשלוח אנשים לחלל לא בעזרת הרוסים אלא בשיטת "עשה זאת בעצמך". במקום אותן מעבורות שיודעות בשובן לחדור לאטמוספירה ולנחות כדאון על מסלול, השיגור נראה כשימוש בטכנולוגיות הישנות, כשחזרת האסטרונאוטים ארצה תהיה באמצעות אותם מצנחים, כפי שראינו עוד בטרם הגיע האדם לירח. מה אפשר לכנות כאן "צעד גדול לאנושות"? אני לא מתרגש, בוודאי לא כפי שהתרגשתי כשראיתי את אותו צעד קטן לעדם האורגינלי. אפילו לא כפי שהתרגשתי בעת "פרוייקט בראשית" שלנו.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720191
לפני שמישהו ידוע יקפוץ: בשורה האחרונה "לעדם" צ"ל "לאדם".
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720193
להד''ם.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720194
אל תקפוץ. לא התכוונתי אליך.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720195
אני יודע, אבל זה היה כלכך מתבקש שלא התאפקתי.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720214
מי האידיוט שייטפל לדעתך לשגיאת הקלדה תמימה?

אבל כרגיל, אתה לא מסוגל לשגר הודעה בלי שקר אחד לפחות. כתבת: ""צעד קטן לאדם וגדול לאנושות" אמר האסטרונאוט ניל ארמסטרונג... כשהציב את כף רגלו על אדמת הירח" וזה אולי מה שמר ארמסטרונג התכוון להגיד, והפרחים לאגף יחסי הציבור בנאסא, אבל לא מה שהוא אמר בפועל. אם ביבי היה ממונה על השיגור, הסטיה הזאת מדף המסרים לא היתה עוברת לו בשלום.

ובעניין הטכנולוגי, השלב הראשון של הטיל נחת כמו גדול במקום המיועד וכך ניתן להשתמש בו הרבה פעמים (דומני שהשיא הנוכחי הוא 5) ולהקטין מאד את מחיר השיגור - עד כדי כך שפרויקט starlink לחיבור לוויני גלובלי לאינטרנט יצא לדרך וצפוי להכניס לטסלה הון תועפות. הטכנולוגיה הזאת לא היתה קיימת כשבנו את מעבורת החלל.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720231
מה הוא אמר בפועל?
אני לא מבין שום דבר, ואין כתוביות אפילו לא באנגלית.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720232
צעד קטן לאי עם שלוש הרגליים. צעד גדול לאנושות:
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720269
אמר: "That's one small step for man, one giant leap for mankind."
רצה לומר: "That's one small step for a man , one giant leap for mankind"

(אתה רואה, אני לא מציק רק לך אלא גם לארמסטרונג).
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720196
למרות שאני מסכים שהעברת השיגורים לחלל לחברה פרטית היא לא צעד גדול או משמעותי לאדם, עדיין מדובר בשיפור מסוים - גם החללית וגם הטיל הם ניתנים (ברובם) לשימוש חוזר, מה שמוזיל בצורה משמעותית את עלות השיגור. זה היה הרעיון שעמד מאחורי המעבורות - שימוש חוזר שיוזיל עלויות, רק שלמיטב ידיעתי, השימוש במעבורות לא היה חסכוני במיוחד, מה שהביא בסוף להפסקת השימוש בהן.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720198
עדיין נראה שהנפח הגדול של המעבורת מאפשר/איפשר לה לא להיות רק מונית בדרך לתחנת חלל כלשהיא, אלא גם פלטפורמה עצמאית עם יכולות משל עצמה של ניסויים ועוד משימות.
למשל, עולה כדוגמה המשימה של תיקון טלסקופ החלל האבל על ידי צוות האסטרונאוטים של אחת המעבורות, משימה שנראית גדולה קצת על תא חללית קטן של שני אנשים.
ייתכן ואילו המשגרים של המעבורת היו משתדרגים למשגרים רב-פעמיים א-לה אילון מאסק, זה היה מביא לחסכון משמעותי בעלויות. אבל מי יודע, החלטות תקציביות של הסנאט כפופות להרבה גורמים, פוליטיים וחברתיים ולא רק טכנולוגיים.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720200
ורק הערה, כמעט כל חלקי המשגר של מעבורת החלל היו רב פעמיים. המנוע ומאיצי הדלק המוצק היו רב פעמיים ולמעשה רק מיכל הדלק החיצוני היה חד פעמי.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720208
מרשים פעמיים - גם רב פעמיים וגם שרדו את הנפילה מוגבה של כמה קילומטרים. שאפו.
(עדיין פחות מרשים מטיל שחוזר ונוחת אנכית, אבל בכל זאת, זו השוואה לא הוגנת לטכנולוגיה מלפני 40 שנה).
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720201
ראיתי עכשיו שחלקי המשגר נוחתים על איזו אסדה בים ולא מוצנחים למים. ידוע לך איך זה נעשה? בעזרת מצנחים?
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720206
בסרטון שהוצג בזמנו על ידי החברה לא ראיתי מצנחים. נראה שמשתמשים ברקטות, לפחות לנחיתה של השלב הראשון.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720216
אכן, זה נעשה באמצעות המנוע (בין השאר משום שזאת הטכנולוגיה שמיועדת ליישום גם בנסיעה המובטח למאדים, ושם מצנח אינו משהו ריאלי בגלל לחץ האויר הנמוך).
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720227
עד כמה שאני יודע כמה וכמה נחיתות על מאדים נעשו (גם) באמצעות מצנחים, אבל כן, מצנח לבד לא מאפשר נחיתה (רכה) על מאדים.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720229
אפשר לעטוף את תא הצוות בפצפצים?
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720239
ייתכן שעדיף ריבה.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720241
ריבה היא מצרך מאוד שימושי בחלל
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720234
מצאתי סרטון ובו אנימציה שמראה איך הם עושים את זה. אכן לכל אורך החזרה של השלב הראשון אין שימוש במצנחים.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720273
יש ביוטיוב שידורים ישירים של שיגורי לווינים לפרויקט starlink בהם רואים (לא תמיד. דווקא בשיגור האסארונאוטים איבדו את התמונה בנחיתה וראו רק את הטיל כשהוא כבר עומד) את השלב הראשון נוחת. השיגור הבא מתוכנן ל" no earlier than 9:25 pm EDT on June 3rd (02:25 UTC, 4 June)", כך שתוך יומיים כנראה נקבל תאריך ושעה.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720290
אני מניח שבסרטונים לא רואים את כל השיבה חזרה מרגע הניתוק מהשלב השני כי זה רחוק, ומצולם רק קטע הנחיתה והסמוך לו. לכן גם אחרי שנאמר לי שיש סרטונים שבהם לא רואים מצנחים חשבתי שאולי זה מתחיל במצנחים שנפרדים סמוך לנחיתה ורק אז היא נעשית בכוח המנוע, כי זה הדבר הראשון שהיה עולה על דעתי לעשות. סרטון האנימציה שראיתי הבהיר לי סופית שכל מהלך החזרה נעשה בעזרת המנוע.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720295
אתה צודק, לא מלווים אותו לאורך כל הדרך.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720423
השיגור הבא מתוכנן לשעה 4:25 מחר בבוקר, אם למישהו יש נדודי שינה.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720197
הצעד הבא, המשוער, הוא הנחתת אדם על מאדים. יקח עוד עשרות שנים, אבל שילוח דראגון הוא צעד קטן לקראת זה.

תוכנית החלל האמריקאית עוברת עכשיו מהסתמכות בלעדית על המימשל להסתמכות על השוק הפרטי.

אני גם לא מסכים איתך שהחידוש הטכנולוגי של אילון מאסק הוא חידוש קטן. אילון מאסק חתר שנים להוזלת מסעי חלל על ידי שימוש ברקטות חלל _רב פעמיות_, שילוח דראגון מוכיח שזה קונצפט אפשרי.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720199
היעד הבא, המוצהר, של תוכנית החלל האמריקאית הוא הירח (עם בסיס קבוע).
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720205
יתכן, אבל המשימה החשובה היא מאדים.

הירח יוכל לשמש שנים רבות כתחנת חלל שתיתן שירותים לכדור הארץ, שירותים אזרחיים וצבאיים.

מאדים זו התחלה לשוטטות האדם במערכת השמש, עם בונוסים (כלכליים ואחרים) שקשה כרגע להעריך אותם.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720210
נראה לי שאני אצפה בנחיתת האדם על המאדים ממקום עוד יותר גבוה ממנו.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720209
לפי מה שקראתי רק השלב הראשון מוחזר ואילו השלב השני לא, בגלל הבעייתיות בכניסה לאטמוספרה. לעומת זה במעבורות החלל הכל מוחזר למעט מיכל הדלק החיצוני הגדול.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720222
מסכים.
כל תחום התחבורה, שעשה קפיצה ענקית מלפני 200 שנה (קטר הקיטור) ועד לפני 60-70 שנה (מטוסי סילון ומשגרים לחלל), התקדם מאז עקב בצד אגודל.
המכוניות היום חזקות, בטוחות וחסכוניות בהרבה, אבל הטכנולוגיה הבסיסית שלהן לא השתנתה‏1.
אותו הדבר לגבי מטוסים, רכבות‏2 וכלי שייט.
החידושים היחידים במשגרים לחלל מאז תחילת פרויקט החלל עם הספוטניק ב 1957, היו מעבורת החלל בשנות השמונים והמשגר הרב פעמי של אילון מאסק.

מה שכן- העיצוב של החללית וחליפות החלל השתפר פלאים.
__________
1 למעט טכנולוגית הסוללות שעשתה קפיצה גדולה קדימה במאה הנוכחית
2 החידוש היחיד- רכבות בריחוף מגנטי (MAGLEV), גם הוא יישום של טכנולוגיה ותיקה.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720223
יש בשנים האחרונות שני שינויים משמעותיים: מכוניות חשמליות ומכוניות אוטונומיות.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720256
רכב חשמלי היא לא המצאה חדשה. הכרכרה החשמלית הומצאה לפני מנוע הבעירה הפנימית. ב 1899 שבר רכב חשמלי שיא מהירות של 105 קמ"ש. גם על אופניים חשמליים נרשמו פטנטים בסוף המאה ה 19. מלגזות חשמליות פועלות כבר משנות החמשים של המאה ה 20. הקלנועית הומצאה ב 1968.
חשבתי שהנעה היברידית היא המצאה חדשה אבל מסתבר שפרדיננד פורשה בנה את המכונית ההיברידית הראשונה ב 1899.
שיפור טכנולוגית המצברים הוא שאיפשר לשפר את המכונית החשמלית ולהפוך אותה לתחרותית שוב מול מנועי הבעירה הפנימית.
גם מנוע הבעירה פנימית וגם המנוע החשמלי משתמשים באותו תכנון בסיסי יותר ממאה שנה.

המכונית האוטונומית היא המצאה חדשה, אבל לדעתי היא לא יותר משכלול של הרוברים הרובוטיים הירחיים והמאדימיים שפועלים כבר משנות השבעים.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720268
הרובוטים הירחיים לא נדרשים לעבוד בסביבה מאוד משתנה עם המון נהגים והולכי רגל אחרים בסביבתם. אין בכלל מה להשוות.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720272
זה קצת כמו לומר שהאייפון שלך הוא לא יותר משכלול של המחשבים שמילאו חדר באוניברסיטה והיו חלשים ממנו פי אלף בשנות השבעים.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720275
עקפת אותי בזמן שאני חיפשתי תמונה ובאותה הזדמנות קראתי קצת (משום מה זכרתי כאילו העניין התחיל בכלל מצעצוע, אבל כרגע אני מגיע רק לכלי נשק).
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720277
אה, זיקוקים!

"Historians believe the Chinese developed the first real rockets around the first century A.D. They were used for colorful displays during religious festivals, similar to modern fireworks."
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720299
טלפון סלולרי זו המצאה חדשה. מחשב נייד הוא שכלול של אותם מיינפריימים משנות השבעים, בדיוק כמו שה F35 הוא שכלול של המסרשמיט Me 262 [ויקיפדיה]. הטכנולוגיה הבסיסית לא השתנתה- מעבד מרכזי מבוסס טרנזיסטורים ואחסון מידע בינארי. ממשק המשתמש חווה כמה קפיצות, אבל מזמן.
נכון שקצב השכלול במחשבים היה גדול יותר, אבל זה עניין כמותי, לא איכותי. ההתקדמות היתה נדבך על נדבך ולא היתה קפיצה גדולה לדבר שונה. מחשב קוואנטי יהיה שינוי מהותי, כמו מעבר ממטוסי מדחף למטוסי סילון, עדיין לא כמו ההמצאה של המטוס.

בחמישים השנה האחרונות תחומי התקשורת (סלולארי, אינטרנט) והגנטיקה (שיבוט, מיפוי הגנום) הם התחומים היחידים לדעתי שחוו קפיצות. במידה פחותה גם תחום האנרגיה, עם הכניסה של אנרגיות מתחדשות מסוגים חדשים. ברוב התחומים הטכנולוגיה היא רק שכלול של הטכנולוגיה של לפני 50 שנה או 100 שנה, ולא המצאה של דבר חדש.
תסתכל על המוצרים שיש לך בבית. היחידים שאינם גרסה מעודכנת למה שהיה למשפחה אמריקאית בפרברים בשנות החמישים המאוחרות הם המחשב האישי והסמארטפון, ומבחינה תפקודית- רק האינטרנט.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720305
מה שאני ניסיתי לרמוז, זה שקפיצות מסחריות וטכנולוגיות הן חשובות לא פחות (ולפעמים יותר לחברה האנושית, רווחתה ואושרה או אומללותה) מקפיצות בטכנולוגיה בסיסית. ולפעמים הן קורות כשה'עניין כמותי, לא איכותי' שלך עובר איזה מדרגה כמותית קריטית שהופכת אותו ממוצר מעבדה למוצר מסחרי שמשנה את כל ההתנהגות האנושית.
טלפון סלולרי הוא מחשב נייד קטן - זה שהוא מסוגל גם לעשות שיחות טלפון זה כל כך זניח, שלא ברור לי למה דוקא זה מבדיל אותו בעיניך ממחשב נייד או טאבלט.
גם בתחומי המחשבים הניידים הקטנים (טלפון בשפתך), אני יכול לזהות כמה קפיצות טכנולוגיות בחמישים השנה האחרונות שאפשרו את קיומם:
א. טכנולוגית המסכים השטוחים, שאין כלום בינה לבין מסכי השפופרת הקתודית ששימשו מחשבים עד לפני עשרים-שלושים שנה.
א1. טכנולוגיית מסך המגע, שהיא סוג של נגזרת שלהם.
ב. טכנולוגיית ה-GPS, שהחלה בשנות התשעים.
ג. סוללות יעילות מספיק מבחינת הספק/משקל.
ד. פריסת התקשורת הסלולרית והפרוטוקולים הרלבנטיים, וכמובן
ה. האינטרנט.

למשפחה אמריקאית משנות החמישים לא היה מיקרוגל, קומפקט דיסק, מחשב אישי, טאבלט, טלויזיה שטוחה ענקית והאינטרנט‏1.

1 ורק האינטרנט כשלעצמו מחליף עשרות פונקציות שכן היו באותו בית כמו ספרי טלפונים, מדפי תקליטים, מדפי ספרים‏2 ושאר ירקות.
2 טוב, לא אצל כולם.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720309
בשלב מסוים הכמות היא איכות. כבר בתחילת שנות השבעים (או אולי אפילו בסוף שנות השישים) המחשבים החלו להיות מספיק מהירים כדי לתת אשליה של ריצה של מספר תוכניות במקביל. זה שינוי איכותי. בהמשך פתאום מחשב פשוט הופך להיות משהו מספיק זול כדי שעסקים קטנים וחובבי מחשוב יוכלו להרשות לעצמם להשתמש בו. זה כבר שינוי איכותי, מכיוון שאין צורך לעבור דרך המחשב המרכזי.

אם אתה חושב שלא היו התפתחויות בגרפיקה הממוחשבת, אתה כנראה לא משחק משחקים. עד אמצע שנות התשעים, הגרפיקה התמקדה בציור על מסך שטוח. היום זו גרפיקה תלת מימדית. תוצר לוואי של הגרפיקה הזו הוא מעבד שמיועד לבצע משימות פשוטות יחסית, אבל מקבילות, והרבה. הוא שונה באופיו מהמעבד הרגיל ובעשור האחרון משתמשים בו לצרכים רבים אחרים.

האלגוריתמים של למידה ממוחשבת („בינה מלאכותית״) הם דוגמה לשינוי האיכותי של הכמות. הם לא היו מעשיים על החומרה של עשור לפני תחילת המהפכה בתחום.

כמוכן אתה מתעלם מהשכלולים שיש בהנדסת חומרים. לדוגמה: יש לי בבית בגדים מאריגים עם תכונות שלא היו זמינות לפני חמישים שנים.

אני לא מחפש מהפכה. גם התקדמות של צעד אחרי צעד יכולה ליצור שינויים שבמבט לאחור הם גדולים.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720313
התכונות העיקריות של האריגים מהמילניום הנוכחי שאני חווה - יחסית לקודם - זה שהם הרבה יותר אקולוגיים: תוך שנה שנתיים הם כבר מתחילים להתפורר.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720328
אין לי התנגדות להתקדמות של נדבך על נדבך. פשוט אחרי הקפיצות של הדורות הקודמים ציפיתי ליותר, מה גם שהקונצנזוס הוא שקצב השינויים גובר.

דיברת על משחקי מחשב, אז אני רוצה לציין שחלק הארי של ההתקדמות הטכנולוגית בתחום המיחשוב והתקשורת של העשורים האחרונים משמש בסופו של דבר לפיתוח העולם הוירטואלי- משחקי מחשב, אפליקציות חברתיות וכו'. מעט מאוד מזה קשור ל RL.
כמה מהמחשבים הסוסים שיש היום בעולם משמשים למשחקים, לכריית קריפטו, או לאחסון סרטונים על חתולים, וכמה להרצת אלגוריתמים של AI?

יש מם ששואל מה הדבר שיהיה הקשה ביותר להסביר למישהו שהגיע לזמננו הישר משנות החמישים? ועונה-
יש לי בכיס מכשיר, שאיתו אני יכול לגשת לכל הידע האנושי שנצבר בכל הזמנים. ומה שאני עושה איתו זה מסתכל על תמונות של חתולים ומתווכח עם אנשים שאני לא מכיר.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720329
מה שאתה עושה איתו זה עניינך, לא עניינה של הטכנולוגיה.
ותחשוב על זה - כמה ויכוחים מרים עם אנשים שאתה כן מכיר חוסך לך המכשיר הזה? זה כנראה תורם מאד לשרידותם של הקשרים האנושיים שלך.

רק במגיפה הנוכחית, אגב, קשה להפריז בתרומתה של טכנולוגית השיחות מרובות המשתתפים אונליין בזום, טימס וחברותיהן, לתפוקה הכלכלית העולמית בחודשים האחרונים. מאות מיליארדי דולרים לא יפתיעו אף אחד. וזה לגמרי ב-RL.
ולאור עליבות ה-AI והביג דאטה והכשלון להביא ולו שביב תועלת במגיפה עולמית, אחרי עשור של הייפ מטורף, אני הייתי מנמיך ציפיות‏1.

1 זה נכון גם למחשב הקוונטי שהזכרת במעלה הפתיל.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720338
מסכים בהחלט.
אבל השאלה שלי היא לא מה אני עושה, אלא לאן הולכים תקציבי הפיתוח. עשרות ומאות מיליוני דולרים להשיק משחק בודד, שבעוד שנתיים שלוש יפנה את מקומו למשחק הבא מבלי להשאיר חותם. מה הוא מועיל לאנושות?
זוכר שדיברתי על ההקצאה המעוותת של תקציבי המחקר של חברות התרופות? נראה לי שהעולם נפל לאיזה שקע טופולוגי מקומי של סדר עדיפויות לא מועיל, ולא מצליח להחלץ ממנו. ההשקעה בבידור הולכת וגדלה משנה לשנה, נראה לי שעל חשבון דברים שיותר מועילים לקידמה האנושית.

_____
1 רוהחהובום!
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720339
משחק כזה הוא כמו סרט. והתקציב בהתאם.

אם כי בשנים האחרונות, לפי מה ששמעתי, מתחילים גם בתעשייה הזו להבין שהם צריכים למחזר קוד כדי לעבוד ביעילות רבה יותר.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720354
הרבה פעמים תוצרי הלוואי של פעולות "בידוריות" שכאלה הן טכנולוגיות חדשות שמועילות באספקטים הרבה יותר חשובים.
משחקים אגב, כמו שצפריר הזכיר ואתה התעלמת, הם דוגמת הדגל - מהפיכת הלמידה העמוקה המכונה גם AI של השנים האחרונות התאפשרה רק בגלל שכרטיסי העיבוד הגרפיים המקביליים (GPU) התחזקו עשרות מונים הודות לצורך בחישוב בזמן אמיתי של מאות דמויות תלת מימדיות ברזולוציה גבוהה.
יש אמירה קצת היתולית אבל לא בהכרח שגויה, שבשנות התשעים הצורך העיקרי בהרחבת קצב השידור של תשתית האינטרנט נבע מהורדת תמונות (שלא לומר סרטים) "בידוריות" מסוג מאד מסוים.

תקציבי פיתוח בשוק חופשי הולכים למה שמביא רווח. עד עכשיו זה עובד מצוין - הטכנולוגיה של גוגל, וואטסאפ וחברותיהן מאפשרת התקדמויות טכנולוגיות מועילות מאד, עם זאת שהיא מביאה רווחים נאים למחזיקי המניות. וכמובן שמעבר לזה ממשלות יכולות להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שנראות להן חשובות. הבה נקווה שחיסונים וטיפולים בוירוסים יהפכו לחלק מאלה.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720438
תודה.
אתה עוזר לי לחדד את מה שרציתי לומר.
מאז שנות השמונים יש מגמה חזקה של התגברות כוחם של התאגידים על חשבון משקי הבית והממשלה. אני אדבר על ארה"ב, כי שם זה בולט מאוד, אבל התאגידים הם רב לאומיים וכוחם עולה מול הממשלות ומשקי הבית של כל העולם.
על חשבון משקי הבית- התאגידים הגדילו את הרווחיות שלהם באופן לא פרופורציוני לגידול בשכר.
על חשבון הממשלה- התאגידים משלמים פחות ופחות מס, ומשחדים את הפוליטיקאים כדי לשנות את החוקים לטובתם.
על חשבון המדינה כולה- כשהתאגידים מתנהגים בצורה עבריינית, העונשים שהם מקבלים מצחיקים. פעמים רבות ההתנהגות העבריינית שלהם מקבלת סיוע חוקי ולא נענשת כלל.

תגיד לי אם אתה צריך הוכחות מספריות לאחד או יותר מהסעיפים, כי יש לי הרבה.

ולעניננו- נראה לי שבעקבות עליית כוחם היחסי של התאגידים גם המו"פ סובל. חלקו של המו"פ הציבורי הולך ויורד, וזה של המסחרי הולך ועולה. בעקבות כך המו"פ מתמקד בטווחים קצרים יותר, ובתחומים שהרווחיות שבהם גלויה לעין. תחומים שבהם התוצאות הן מעבר לאופק נזנחים. והאופק של חברות מסחריות הוא קצר.
דיברנו כבר על תחום התרופות, על זה שלא מפתחים אנטיביוטיקות חדשות ולא משקיעים בחיסונים כי זה לא רווחי (טוב, עכשיו כן, אבל זה לא קצת מאוחר?). נכון, יש יוצאי דופן עם X בשם שלהם, אבל אני חושב שבתמונה הכללית המו"פ העולמי במצב פחות טוב ממה שהיה לפני 50-60 שנה.
נאסא היא דוגמה טובה. את התכנון של טלסקופ החלל האבל [ויקיפדיה], שהיה הפרויקט הרציני האחרון שלה, התחילו ב 1968. אני מציע שתקרא בערך הויקי את הסעיף "המאמץ למימון הפרויקט".

אני אזכיר ששתיים מהטכנולוגיות שאתה ציינת בתור המשפיעות ביותר בדור האחרון צמחו ממו"פ ממשלתי של הצבא ומשרד הביטחון האמריקאים מלפני חמישים שנה.

אצל הסינים יש חשיבה, תקציבים ותכנון לטווח ארוך. אני לא רואה כאלה בממשלות אחרות. כן, הסקנדינבים מתכננים לטווח ארוך בתחום אנרגיות ירוקות, אבל אני לא רואה פרוייקטים לאומיים שמזכירים אפילו במקורב את המרוץ לחלל של שנות הששים בשום מקום חוץ מאשר בסין.
תחשוב מה היה עושה פרויקט לאומי כזה בעשרים השנה האחרונות להיתוך קר.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720443
השאלה היא אם האכסיומה "מו"פ מסחרי הוא קצר טווח" היא נכונה. כי מהצד השני - מו"פ מסחרי הוא יותר נפוץ ומביא ליותר חידושים מרק הסתמכות על מו"פ ממשלתי‏1.
אני בכלל לא בטוח שהיא נכונה: מכונית חשמלית (טסלה), הנעה רקטית מסחרית (פלקון 9), פרוייקטי הגעה למאדים, מסכי OLED, מחשבים קוונטיים, מכוניות אוטונומיות - כולם פרוייקטים מסחריים של עשרות שנים ולא של טווח קצר.
נדמה לי אגב שגם ממשלות אירופאיות אחרות משקיעות לטווח ארוך, לאחרונה למשל עלתה כאן תוכנית האנרגיה של גרמניה לעשורים הקרובים.

פרויקט לאומי של היתוך קר כנראה היה מבזבז עשרות מיליארדים בעשרים שנה, אם כבר שאלת.
אני כן נוטה להסכים שיש לממשלה יכולת לעשות דברים רחוקי טווח שחברות מסחריות לא תמיד ירצו.

1 אגב, יש פה איזה תעלול - ייתכן שכמו שאתה אומר חלקו של המו"פ הממשלתי יורד, אבל נומינלית הוא עדיין יכול לעלות ולעלות יפה. ייתכן שכיום יש פי שניים יותר מו"פ ממשלתי מאשר לפני עשרים שנה, למרות שחלקו במו"פ העולמי ירד בחצי.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720444
אנטיביוטיקות חדשות: בשנות החמישים והשישים פיתוח של אנטיביוטיקות חדשות היה פשוט יחסית: במקרים רבים היה מדובר על נגזרות של תרופות קיימות.

אבל בגזרת החיסונים: התבשרנו לא מזמן על חיסונים לשפעת (יש כבר חברה שהחיסון שלה בשלב שלישי של ניסויים קליניים, ויש עוד כמה חברות בתחום). ואם לחזור אחורה: איפה שהכמות הפכה לאיכות: חקירת גנים, ובפרט מיזם הגנום האנושי וכל הכלים שהתפתחו מסביבו. היום זה ממש מובן מאליו שאפשר לא רק לזהות רצפי גנים של נגיפי קורונה, אלא גם לרצף אותם במחיר זול יחסית ומהר, וכך לעזור להבין מאיפה הגיעו הנגיפים שהדביק כל אחד. בשנים האחרונות גם טכנולוגיית עריכת הגנים קפצה שוב קדימה עם כל מה שקשור לקריספר.

היתוך קר: לא ברור אם זוהי מטרה מעשית. מה שיש בינתיים זה היתוך חם. יש מיזם שבו ממשלות שונות, ובעיקר האיחוד האירופי, שופכות מיליארדי אירו לתחום: ITER [Wikipedia]. הם כרגע עובדים, בין השאר, על מגנטים חזקים יותר.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720479
מה שהתחוור לי לאחרונה זה שלמרות התדמית ההרבה יותר נקייה של היתוך מול ביקוע, הסיכון בהיתוך - לפחות מסוג טוקמק שזה הכיוון העיקרי כיום (כבר מזמן בעצם) - הוא גבוה הרבה יותר במקרה של תקלה.
כור ביקוע מהסוג המקובל, למרות סרטי האוטופיה, הדבר האחרון שהוא יכול לעשות זה להתפוצץ. בבסיסו דוקא ככל שהוא מתקלקל, הוא יורד בעוצמת תהליכי הביקוע ודועך‏1.

לעומת זאת, כל סטייה במגנטיים העצומים שמחזיקים בטוקאמק את הפלזמה ב-‏20 מיליון מעלות שתגרום לאסימטריה ולו קלה מאד בשדה המגנטי, תגרום מייד לתקלה שרק מחמירה ומהר מאד מביאה לפריצת המחסום המגנטי והופ, יש לנו פיצוץ מימני על אמת. נכון שהוא לא חזק כמו פצצת מימן גדולה, כי גם כאן קצת אחר כך מפסיקים להתקיים התנאים להמשך ההיתוך, אבל זה אחלה פיצוץ.
שקרוב לודאי יחריב לגמרי את הכור עצמו, וחלק כלשהוא מהסביבה הקרובה. כלשהוא יכול להיות הרבה.

אני יכול רק לדמיין את תגובת הציבור כשהוא יראה בפעם הראשונה פטרייה קטנה מעל תחנה כזו. אפילו אם היא תהיה מאד קטנה.

1 כמובן שכיפת הכור, אם היא צוברת לחצי קיטור וכאלה יכולה להתבקע צ'רנוביל סטייל, אבל זה לא מה שיש לנו ולציבור בראש כשאנחנו חושבים על 'פיצוץ (כור) גרעיני)'.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720482
לעומת זאת, תכנונים חדשים של כורים גרעיניים נועדו להפסיק אוטומטית או התגובה במקרה של תקלה.

אבל כורי ביקוע משתמשים בדלק מתכלה לעומת כורי היתוך.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720484
אתה מדבר על כורי ביקוע? זה רק מחזק את הנקודה שלי.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720494
ראיתי לאחרונה את המיני סדרה של נטפליקס על ביל גייטס, ויש לי כמה תובנות לחלוק, אבל כרגע בעניין אחד- הפרק השלישי משלשה עוסק בכורים גרעיניים.
גייטס הסיק (כמוך) שהחלופה הטובה ביותר לדלק פחמני היא כורים גרעיניים.
"Nuclear is ideal for dealing with climate change, because it is the only carbon-free, scalable energy source that’s available 24 hours a day. Problems with today’s reactors, such as the risk of accidents, can be solved through innovation."

הוא מימן וקידם את חברת TerraPower [Wikipedia] שפיתחה דגם של כור חדש שיהיה בטוח, ושישתמש באורניום לא מועשר (למעשה בפסולת של הכורים הקיימים!) בטכנולוגיה חדשה Traveling wave reactor [Wikipedia]
החברה חתמה עסקה עם סין לבנות פיילוט בסין, אבל הרעת יחסי הסחר בין ארה"ב לסין ב 2018 קטלה את הפרוייקט.

לצערנו ביל גייטס יש רק אחד.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720330
בשנות החמישים קלוד שאנון הוכיח באותות ובמופתים שאין יכולת ליצור תעבורה מאובטחת. היום המון כסף עובר בערוצים מאובטחים. לא מדובר על מתכת או על שטרות, אבל מדובר על שווי ממשי לחיים האמתיים.

אבל משהו ששימושי לחיים האמתיים: תכנון של מבנה. איך זה התנהל בשנות החמישים ואיך זה מתנהל היום. איזו יכולת יש היום למהנדסים לבדוק בקלות הרבה דברים שפעם הצריכו חישובים מפרכים.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720332
ואם כבר אתה מדבר על התקדמות מדעית בסיסית - תחום מדעי המחשב (שהוא בעצם תת-תחום של המתימטיקה, אבל קיבל פקולטות משלו לאור השימושיות כנראה) התקדם בקפיצות עצומות משנות החמישים ועד ימינו. ואני מדבר על התיאוריה, לא הטכנולוגיה שאתה מכיר.
מאלגוריתמים יעילים הרבה יותר, דרך דחיסות מידע שנחשבו בלתי אפשריות פעם, ועד הצפנות בלתי פריצות, כולל כאלה שעמידות גם בפני מחשבים קוונטיים לעתיד לבוא.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720335
לגבי AI ומעבדים גרפיים.

היום תוכנת שחמט ברמה של אינטליגנציה מלאכותית, כגון "אלפא שח אפס" או "לילה שח אפס" (שדומה לקונצפט של אלפא שח אפס) משתמשת באופן כבד במעבדים גרפיים.
זו הסיבה שמחיר מחשב שח בטכנולוגיה זו עולה כיום סדר גודל של 10,000 דולר.

תוכנות השחמט הללו מבוססות על "למידה עצמית לחלוטין", ועוברות בקלות את מבחן טיורינג (ככל שזה נוגע למשחק עם רעיונות מבריקים). התוכנות הללו מסוגלות לפתח פתיחות שחמט חדשות, מה שרק שחקנים גאונים מסוגלים לעשות.

התוכנות החדשות של שחמט שונות מהתוכנות הישנות, אינן מבוססות על מיצוי "כל המהלכים"
(שיטת brute force) אלא על זיהוי עמדות חזקות לפי קריטריונים של חשיבה אנושית שמשתמשת באינטואיציה לעיניין זה.

נכון — משחק שחמט ודומיו אינם מכסים את הספקטרום הרחב של חשיבה אנושית, רק ספקטרום צר של הזזות כלי שחמט. אבל במהלך הזמן יש סיכוי להרחבת שימושים ל- AI בספקרטום רחב יותר. זו הסיבה שגוגל השקיעה הרבה בפיתוח אלגוריתם אלפא אפס כחלק ממחקר AI שלה.

התוכנות משתמשות במעבדים גרפים כי זה מאפשר אנליזות פשוטות של הררי מידע במהירות גדולה.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720336
עשרת אלפים דולר. פעם זה היה המחיר של Apple Lisa [Wikipedia].
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720448
המחיר העיקרי הוא מחיר הכרטיסים הגרפיים. אם אני זוכר, במחשב כזה צריך לשים 16 כרטיסי xx2020, כאשר ה xx הוא סימון אד הוק שלי למחרוזת תווים אותיות אחרת (שאינני זוכר). ראיתי אתמול שיש כרטיס גרפי חדש משהו כמו xx3030, לכן בסופו של דבר המחירים של הכרטיסים ירדו.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720355
א. רק עכשיו ראיתי את התגובה, אחרי שכתבתי את שלי הלא מקורית בעליל.
ב. בוא לא נגזים, תוכנת שחמט לא מסוגלת לעבור שום מבחן טיורינג.
ג. התוכנות משתמשות במעבדים גרפיים כי הם מאד מקביליים (אלפי מעבדים במקביל), ומאפשרים פעולות שמבוצעות במקביל על מטריצות, בדיוק כמו הקונבולוציות של רשתות הלמידה העמוקה.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720398
ב. אם ב"מבחן טיורינג לתוכנת שחמט" הכוונה היא שצופה מהצד לא יוכל להבחין האם השחקן הוא אדם או מחשב, אז מחשב יכול לעבור את המבחן: רק צריך להוריד לו קצת את הרמה.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720400
עם הנחות כמו שלך (פאן אינטנדד) גם אני עובר מבחן בר-אור.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720447
לעניין מבחן טיורינג.

הזכרתי במיוחד את היכולת של תוכנות לתרום לתיאוריית הפתיחות בשחמט. כי כאן אפשר להשוות את היכולת ליכולת של בני האדם.

בניגוד למה שאתה אומר, היכולת של תוכנות השחמט החדשות (המכונות NN, קיצור של רשתות נאורונים). עושות כמות חישובים בערך מאית , 1/100 ,מכמות החישובים בתוכנות שחמט ישנות (התוכנות הידנות מכונות "תוכנות אלפא ביטא" על שם האלגוריתם אלפא ביטא הקוטע המשך חישובים בהסתעפות חלשה). רוב הפעולות שלהם היא "זיהוי מבנים יעילים" במשחק בכוחות עצמן. לא שיתוף של ידע אנושי. העיקרון בלימוד העצמי הוא לשחק, נאמר 100 מליון משחקים נגד עצמן, בלי שום ידע מיקדמי מבני האדם.

לרגע סטיה בעניין זיהוי מבנים כושל. היום קראתי שמכונית אוטונומית של טסלה התנגשה במשאית משום שלא זיהתה משאית הפוכה בתור מכשול, כלומר משאית הפוכה אינה משאית אמיתית על פי התוכנה האוטונומית.

נחזור למבחן טיורינג.
התחום המחקרי של פתיחות במשחק שחמט, הוא פעילות מחקרית אנושית שמשתמשת _באינטואיציה אנושית_ במקום כמות חישובים אסטרונומיים. זו צורת חשיבה אנושית , שונה מצורה של חישובים בכמות גדולה. זו חשיבה בקונצפטים מוכללים, לא רק חשיבה במושגים פרטניים.

רק גאוני שחמט ברמה הכי גבוהה , יכולים לתרום תרומה איכותית לתורת הפתיחות. בכך ניבחן הקריטריון של טיורינג לגבי הביצועים של תוכנות NN.

זאת ועוד. כאשר משחקים בתוכנות שחמט, שחקני שחמט מרגישים מצורת המשחק שהם משחקים נגד מכונה. לעומת זאת, כאשר הם משחקים נגד תוכנת NN. הם לא יכולים להבדיל בין אם המשחק נגדם הוא אדם או מכונה. צורת המשחק של תוכנת NN דומה להפליא לצורת המשחק של שחקן אנושי.

מה שאתה אומר בנוגע לכמות החישובים , הוא כנראה משום שאתה חושב שתוכנות NN חושבות כמו התוכנות הישנות, רק יותר מהר, more of the same. זה לא כך, ומכאן ההתלהבות.

גארי קאספרוב, אלוף העולם לשעבר, שהוא גם אינליטגנטי מחוץ לתחום השחמט דיבר בראיון של כשעה בנושא ומסביר טוב ממני בנושא.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720455
השאלה היא האם גאוני שחמט ברמה הגבוהה ביותר יכולים בעצמם לעבור מבחן טיורינג.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720485
באזינגה!
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720483
מבחן טיורינג מוגדר היטב, והוא לא מוגדר כ"תרומה איכותית בשחמט" או כ"אינטואיציה אנושית" או בכל תחום אחר.
הוא מוגדר בשיחה. רב נושאית ורב תחומית. ואפילו שם התוצאה שלו נתונה לויכוח, האם הוא באמת מראה מה שהוא מתיימר להראות.
אז לדעתי ההכנסה שלו לעניין הזה כאן מיותרת ומבלבלת את הדיון.

כדאי שלא תנסה לומר מה אני חושב על תוכנות NN וביצועיהן, זה בטח לא יהיה קרוב למציאות. גם כאן לא.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720274
כמובן. גם הטילים ששולחים אותם רובוטים למאדים אינם אלא שכלול של נשק סיני ישן.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720287
כמעט. הסינים המציאו את הדלק המוצק.
החללית דרגון בדרכה לתחנת החלל (15 דקות) 720294
אמרתי ''שכלול של...''.
734947
מחקר חדש: אומואמואה הוא רסיס של "פלוטואיד".
734956
זהו עצם הענין,
לא - זה עצם של הכלב.
734967
זך וצלול הוא השם הקצר, רסיס נהרה...
734998
איבדתי את הקשר האסוציאטיבי, מצטער.
הסבר לסניליים?
735007
אתה ציטטת משיר, אני ציטטתי משיר אחר - ההשערה שהחבר מכוכב אחר הוא רסיס עשתה לי את האסוציאציה. אולי פרפראזה מלאה יותר היא יותר נחמדה:

אומואמואה אקרא לו, אומואמואה שלי
זך וצלול הוא השם הקצר,
רסיס נהרה...
735012
עכשיו יותר ברור (חשדתי בזה, אבל ההפוך על הפוך עדיין העלה בי ספק).
אני כמובן קישרתי לשם של האובייקט ממנו נוצר הרסיס.
ומה זה השם החדש שלך, אתה מדאיג את הפולניות.
735072
אה, עכשיו הבנתי את מלוא הרפרנס שלך. יפה.
סתם נפלתי במה"ה (מהאה"א?).
you ain't seen nothin' yet 735083
מקורות יודעי דבר מוסרים שהעצם השמימי המוזר הבא עומד להיקרא בשמו של הדג הלאומי של הוואי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים