בתשובה להאייל האלמוני, 22/09/25 15:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן. וזו לא דילמה. 1. השמאל (קרי: שתי מדינות לשני עמים) הוא מיעוט שהתמזער אחרי הז' באוקטובר. אז אין לו מה לשגות באשליות. 2. יש לדעתי סוגיות שחשובות לבחירות הקרובות ומתעלות על סוגית הסכסוך הישראלי פלסטיני. א. להחזיר את שלטון החוק: - הממשלה כפופה לחוק ולצווי בג"ץ - האקס טריטוריות של מתנחלים, חרדים, בדואים וערבים מבוטלות והחוק הישראלי חוזר לחול עליהן. ב. להחזיר את הכהניזם לשוליים, שם מקומו ולא בממשלה. אז לנסח את הפסקה מחדש: חובתו של השמאל הציוני להצטרף לקואליצית מרכז ימין ליברלית יחסית ולהשקיט בינתיים את שאיפותיו בתחום הסכסוך כדי לשמור על המדינה מהתפרקות טוטאלית, ולקדם את שלטון החוק (וליברליזם במידה שלא תרגיז יותר מדי את מצביעי הקואליציה הבאה: שוויון בנטל- כן. לימודי ליבה- כן. אמפטיה לתושבי עזה- meh.) האפשרות השניה היא לתת יד להרס המפעל הציוני המתרחש לנגד עינינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שזאת דילמה. התשובה היא ברורה בעינך, אבל זה לא מבטל את הדילמה. אתה באמת חושב שהריסוק של שלטון החוק, בניית האקס טריטוריות, השחיתות, הכהניזם... כל זה לא קשור לאפרטהייד (דה פקטו)? זה סתם, במקרה, צץ בישראל בלי שום קשר לעובדה שזה אינטרס מובהק של מי שהנהיגו את המדינה? בהנחה שזה נכון (ואני בספק גדול מאד אם זה נכון) כמה, לדעתך, ה״שמאל הציוני״ יוכל לקרוא לעצמו ״שמאל ציוני״ אם הוא מקריב את זכויות האדם של הערבים על מזבח ״שימור המדינה״? האם, לדעתך, השמאל הרוסי צריך לשתף פעולה עם פוטין בשביל לשמור על רוסיה מהתפרקות? השמאל בדרום אפריקה היה צריך לשתף פעולה עם האפרטהייד בשביל לשמור על דרום אפריקה מהתפרקות? השמאל בארה״ב היה צריך להפסיק להאבק בעבדות בשביל למנוע מהאיחוד מלהתפרק? האם יש נקודה שבה תשנה את דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ממשלה כמו הגזענית-פשיסטית הנוכחית שזילזלה יותר בזכויות האדם של האוכלוסיה הערבית, שלא לומר בחיי האדם. אין פליאה שהפשע במגזר הערבי שובר שיאים. הרחקת הכהניזם מהשלטון והחזרת הדמוקרטיה כמו שאריק אמר הן תנאי מקדים לכל דבר אחר כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני חושב שזה קשור. אבל את הפתרון לזה לא תמצא בבחירות הקרובות. לדעתי זאת לא באמת דילמה כי אתה לא מתבקש לשתף פעולה עם הפוטין המקומי אלא עם האופוזיציה אליו. הבעיה שאתה לא מת גם על האופוזיציה היא לא בעיה פוליטית אלא טהרנות. בפוליטיקה אתה משתף פעולה עם הכי פחות גרוע. מחתרת ניל''י לא שיתפה פעולה עם הבריטים מאהבת מרדכי. הם סיכנו את חייהם בתמיכה באימפריה הבריטית כי הם חששו שתחת האימפריה העות'מנית גורל היהודים בא''י יהיה כגורל הארמנים. אני משוכנע שנתניהו לא מאושר להיות בשותפות עם בן גביר וסמוטריץ' אבל זה מה שהיה זמין עבורו והוא הלך על זה בכל הכח. אני חושב שקואליציה שחברים בה גם נציגי השמאל תתנהג יותר כפי רצונך מאשר קואליציה ללא נציגי השמאל (כמו זו הנוכחית) ואני לא מבין למה זה לא חד משמעית עדיף בעיניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שאתה לא מתבקש לשתף פעולה עם הפוטין המקומי, אבל לא נכון שאתה מתבקש לשתף פעולה עם האופוזיציה העקרונית שלו. אתה מתבקש להמליך עליך את מי שרוצים להחליף אותו ולהיות יותר פוטינים ממנו. זאת לא טהרנות, כזכור, בדיוק ככה הפוטין הנוכחי הגיע לאן שהוא הגיע, כל הברקים/פרצים/לפידים/גנצים/מרדכיים... שבחרו להמליך אותו. ״בפוליטיקה אתה משתף פעולה עם הכי פחות גרוע״ בעיני יש הבדל בין ״שיתוף פעולה״ לבין ״המלכה״. שיתוף פעולה זה מה שעשו המפלגות הערביות עם רבין (למשל), המלכה זה מה שעשה לפיד לנתניהו (למשל). ״אני חושב שקואליציה שחברים בה גם נציגי השמאל תתנהג יותר כפי רצונך מאשר קואליציה ללא נציגי השמאל״ משום ש: 1. כשאתה נכנס למשא ומתן כשאין לך חלופה והצד השני יודע שאין לך חלופה אתה גומר כשבנט הוא ראש ממשלה והורביץ הוא שר הבריאות (או, עם סמוטריץ כשר האוצר ובן גביר כשר המשטרה). כלל עקרוני בכל משא ומתן זה שאתה חייב לשמור על חלופה למקרה שהצד השני ידרוש יותר מידי. אתה צריך להיות מוכן ללכת מהשולחן. במקרה הזה, לדעתי, החלופה חייבת להיות לא להצטרף לקואליציה. וציבור הבוחרים חייב להיות מוכן לזה ולהסכים לזה. 2. כל זמן שהשמאל לא נמצא באופוזיציה הוא לא יכול להציג חלופה לציבור. היתרון של הממשלה הנוכחית הוא שאני יכול להגיד לציבור: ״ניסיתם את הימין מלא מלא, ראיתם איך זה, עכשיו תנו לנו להראות לכם את החלופה״. עד הממשלה הנוכחית השמאל לא יכל להגיד את זה כמעט באף קואליציה. הימין שולט בישראל כבר כמעט חמישים שנה ועדיין השמאל לא יכול להפיל שום שום כשלון על הימין - לא בגלל שלא היו כשלונות ולא בגלל שהימין לא היה אחראי להם. תמיד היה שם איזה איש מרכז/שמאל להפיל עליו את האחריות. דמוקרטיה, לדעתי, מחייבת אופוזיציה שמציגה אלטרנטיבה, וממשלות אחדות הן רעה חולה. 3. יש נקודה שבה הרוע הוא כל כך רע ש״עדיף״ (מבחינת בריאות הנפש, לא מבחינה כלכלית) להתנגד לו עקרונית מאשר לשתף איתו פעולה תמורת הקטנתו. תחשוב על הדוגמא של העבדות באמריקה. מתנגדי העבדות יכלו להגיד לעצמם: ״אני מתנגד עקרונית לעבדות, אבל אין לי סיכוי להפסיק את המוסד הותיק הזה, אז למה לא להחזיק איזה עבד או שניים ולנהוג בהם באופן הומני יחסי״ ויכלו להגיד: ״אני מתנגד עקרונית לעבדות, ולכן לא אחזיק בעבדים ואחרים מוצרים שמיוצרים על ידי עבדים״. זאת לא דילמה קלה כמו שאתה מציג אותה למרות שברור מה עדיף כלכלית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון את הדילמה שלך, אז (בפישוט מרבי) ערכית אתה שואל את עצמך איזה ערך גובר אצלך במקרה הזה- ליברליזם או ציונות. מעשית הדילמה שלך בעצם די פשוטה: להצביע ליאיר גולן ולנסות להשתתף בקואליציה או להצביע שמאלה משם עבור האופוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אתה לא מבין נכון. (1) זאת לא דילמה שלי, זאת דילמה שאני מציג אבל היא צריכה להיות דילמה של כל מי שמחזיק בערכים ליברלים ושל כל מי שמייצג את מי שמחזיק בערכים ליברלים. ו(2)זה לא בין "ליברליזם או ציונות1" אלא בין שיתוף פעולה עם הגורמים האנטי ליברלים במטרה להאט את הפגיעה בזכויות האדם שתתרחש ללא שיתוף הפעולה לבין אי שיתוף פעולה במטרה לנסות לסיים את הפגיעה בהקדם האפשרי. זאת לא דילמה ספציפית לישראל, אני מניח שזה נכון גם לארה"ב, להונגריה, לפולין, לאיטליה, פעם היה נכון גם לרוסיה, ובקרוב יהיה נכון גם לבריטניה ולצרפת. 1 האמת ש"ציונות" היא סתם סיסמא שאין מאחוריה שום דבר שמוסכם על כל מי שמגדירים את עצמם כציונים או כאנטי-ציונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הדילמה אני לצידך. נראה לי כי לאריק יש איזושהי הטייה לרעיון של "ליברליזם או ציונות". זה נראה לי שזה איכשהו קשור לתעמולה דתית מימים ימימה שניסתה להטמיע את הטענה הזו (סתירה בין אחד לשנייה). התזה הזאת שגוייה גם אוניברסלית (הלאומיות האירופית נולדה באירופה ב-1848 על כתפיהם של ליברלים) וגם ספציפית ליהודים (מי שקרא את אלטנוילנד לא יכול לטעות ולחשוב שהרצל אינו ליברלי או אינו ציוני). אבל במבחן התוצאה הסופית אני דוקא מסכים עם אריק. כולנו כנראה מסכימים שנכון לעכשיו הימין בכנסת כפול בגודלו מן השמאליב. זה ויותר מכך הדמוגרפיה מסמנים את הכיוון של התאדות השמאל. בכל קונסטלציה יש מצב שהשמאליב לא יוכל להסתפק בישיבה באופוזיציה אלא יצטרך לפרוש מן ההסכמה הדמוקרטית ולרדת למחתרת הדיסידנטיות. כל עוד אתה יושב באופוזיציה אתה עדיין מחוייב לשירות בכוחות הביטחון. הרעיון הוא שאתה לא מסכים עם מה שצה"ל עושה, אבל מעשיו הם עדיין בתחום הלגיטימיות הפוליטית. כאשר על השב"כ ימונה הסיקרי זיני ואלופים חובשי ציצית כהניסטית ימלאו את צה"ל, אסור לשרת בכוחות האלו ולא חשוב מה קובע הרוב הדמוקרטי. נראה לי שחובת השמאליב היא לנסות להרכיב ממשלה יחד עם מפלגות ימין בניסיון לראות אם אפשר להגיעה לקונסנזוס קואליציוני שלא יהיה אפילו ב-50% לטעמנו אבל לפחות יהיה ב-100% בתוך תחום הלגיטימיות. לשבת על כס מבקר המדינה ולתת את השלטון לביביסטים על מנת שיסיימו בהצלחה את דחיקתנו מתוך הקולקטיב הישראלי, נראה לי מעשה של טהרנות הרסנית. אני חושב שדווקא האנלוגיה לסוגיית האבולישן לפני מלחמת האזרחים האמריקאית מראה שהלוגיקה שלך לא עובדת. כל מיני אנשים בארה"ב עם כל מיני עמדות קידמו את שחרור העבדים, אבל מי שהצליח להכניס את שחרור העבדים השחורים לחוקת ארה"ב היה דווקא לינקולן שהכריז שהוא מעדיף את אחדות ארה"ב על פני שחרור העבדים. אלמלא עמדותיו הלא רדיקליות והפשרנות של לינקולן, ספק אם היה מצליח להפוך את עמדת המיעוט האבולישניסטי לחוק המדינה. רלאבנטי לאנלוגיה הזו הוא הסיפור של ג'ון בראון שניסה להצית מרד עבדים מזויין בוירג'יניה. רבים סבורים שהמרי המזויין שלו הוא שהצית את מלחמת האזרחים. אבל מה שפחות מזכירים זה שפעולות הטרור והגרילה של ג"ב ובניו גרמו לכך שיותר מ-2/3 מבוגרי ווסט פוינט ערקו מצבא ארה"ב לצבא הקונפדרציה והקשו מאד על הצפון לנצח, בשנים הראשונות, בשדה הקרב. לא קראתי מספיק על הסצינה הפוליטית בגרמניה בשנות ה-30, אבל נדמה לי שהעובדה שהקומוניסטים סרבו לשת"פ עם הסוציאליסטים והליברלים והעדיפו לשחק במשחקי הטרור עם הנאצים, גרמה בסופדבר לעליית הנאצים לשלטון. בבחירה בין אנרכיה לשלטון הנאצים נראה שרוב הגרמנים בחרו בשלטון הנאצים, גם אם לא בדיוק תמכו בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינקולן בחר לעזוב את המפלגה הוויגית (שניסתה ''להשפיע מבפנים'' ובהצלחה מסויימת) ולהצטרף למפלגה הרפובליקאית (שדיברה במפורש על סיום העבדות). כדאי גם לזכור שלפי הסקרים (ותוצאות הבחירות) לא היה לו שום סיכוי להבחר, והסיבה שהוא הצליח להבחר לנשיאות היא בגלל סכסוך מטומטם בין מפלגות הימין השונות שהוביל אותם לרוץ בשלוש מפלגות שונות. את ההכרזה שלו הואט הכריז אחרי שקרוליינה הדרומית כבר פרשה ואני לא חושב שאפשר לפרש אותה כיותר מסתם אמירקה ריקה. למיטב הבנתי, בישראל היום יש סכסוך מטומטם בין מפלגות הימין שמונע מהם לשתף פעולה, אבל אין בישראל היום פוליטיקאי אמיץ מספיק שינצל את הפיצול הזה ולנסות להביא לביטול הכיבוש במקום זאת יש לנו הרבה פוליטיקאים שמנסים לנצל את הפיצול הזה בשביל לקדם את האינטרסים האישיים שלהם ולעקב את הרוע שבכיבוש (בהצלחה הרבה פחות מרשימה מהוויגים בזמנו). בכל מקרה, לינקולן כבר לא יהיה לנו (או בכלל), אבל זאת לא הנקודה, כשכתבתי על דילמה התכוונתי לזה. בניגוד למה שנדמה לאריק, אני די משוכנע שיש כאן דילמה אמיתית. (וכמובן שג'ון בראון לא רלוונטי, בין מרד אלים שכולל רצח אזרחים חפים מפשע לבין שיתוף פעולה עם הרוע יש כמה שלבי ביניים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם בשמאל יש גורמים (לא זניחים)המחזיקים ומקדמים ערכים לא ליברליים (או אפילו אנטי ליברליים). מה ההצדקה לשיתוף הפעולה איתם? אם נתרגם את השאלה לקונקרטי - אני מבין שיש לך אינטרס אידיאולוגי, במישור הפתרון המדיני, לשתף פעולה עם חד״ש (שנמצאת איתך בצד הפוליטי שנלחם בעד השאיפות הלאומיות של הפלסטינים), אז אפשר להצדיק את שיתוף הפעולה עם הטיעון הזה, אבל הזרם העיקרי בחד״ש הוא מרקסיזם-לנניזם ולא ליברליזם, אז אי אפשר להצדיק את שיתוף הפעולה איתם בצו המוסרי לשתף פעולה רק עם גורמים ליברליים או רק כדי לקדם ערכים ליברליים. אז האם אתה בעצם כן תומך בשיתוף פעולה גם עם אנטי-ליברלים, בתנאי שהם בצד ה״נכון״ בשאלה של פתרון שתי המדינות? 1 קשה למצוא הגדרה של אידיאולוגיה כלשהי שמסכימים עליה ״כל מי שמגדירים את עצמם כ...״. עפ״י הקריטריון הזה גם יהדות היא סתם סיסמא שאין מאחוריה שום דבר או באופן דומה ליברטריאניזם, קומוניזם או אנרכיזם. לציונות (בגדול, אם נתעלם לרגע מהזרמים השונים שבה) יש הגדרה ברורה ומוסכמת (מספיק) כדי שהיא לא תהיה סתם סיסמא שאין מאחוריה שום דבר (לפחות לא באופן מיוחד ביחס למילים אחרות). ציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה שמטרתה קיום בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ושמירה על קיומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אני כמובן לא מנסה לטעון שלציונות יש הגדרה פורמלית מדויקת שלא ניתן לנהל עליה דיון או ויכוח. אני רק טוען שזה נכון גם לגבי אידיאולוגיות אחרות (ולכן זה לא מיוחד לציונות) ושהיא לא ״סתם סיסמה״ יותר משקומוניזם (למשל) זה ״סתם סיסמה״. קיום התנועה הציונית (וזרמיה) היא עובדה היסטורית. המילה הזאת היא לא ״סתם סיסמה״ אלא זרם אידיאולוגי עם השפעה אמיתית על מה שקרה וקורה בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר של אורי משגב בהארץ ההילולה באומן מגעילה אותי נותנת במידה רבה חיזוק לטענותיך כנגד אנטי דת מופרזת בשמאל. אני יודע שרבים סבורים שאומן זה לא ממש יהדות וכל הכיוב'. אני לא בטוח שאומן זה יותר מגעיל מנסיעה למשחק של מכבי חיפה או מילדים שמוציאים הון כדי לצפות בהופעה של אליל נוער עילג. אבל זה לא משנה. בראייה הליברלית, "חייה ותן לחיות". זה שמדינת ישראל מסבסדת את ההילולה הזאת זה ביזיון, אבל מעבר לכך מה ההבדל בין מי שמדקדק בציציותיהם של החוגגים באומן לבין מי שבודק מה אוכלים חילונים בבתי חולים בפסח? מדוע צריך להסחף לחגיגת המי מגעיל את מי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לקחת את האספקט הכי חשוב (זה שמדינת ישראל מסבסדת) ולשאול מה מעבר לזה מפריע למישהו. שום דבר מעבר לזה לא באמת מפריע למישהו. אם מדינת ישראל לא היתה מממנת את זה, אז עדיין אנשים היו יכולים לדבר על מי מגעיל את מי (כי זה הטבע האנושי - אנשים מרכלים על התנהגויות של קבוצות אחרות שנוהגות אחרת מהם) אבל אף אחד לא היה מעלה זאת כסוגיה על סדר היום הפוליטי. ברגע שמדינת ישראל גם מממנת את זה, אז זה Fair game גם בזירה של הדיון הציבורי והפוליטי של ישראל. חיה ותן לחיות זה ליברליזם. אבל גם לצחוק ולבקר את הסיינטולוגיה (למשל) זה חלק מהגישה הליברלית. אל סתירה מגיעים רק אם מקבלים פרשנות מאוד עקומה (ומאוד GenZ / פוליטיקלי קורקט) למה זה ״חיה ותן לחיות״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין מי מדקדק בציציותיהם של החוגגים באומן לבין מי שבודק מה אוכלים חילונים בבתי חולים בפסח הוא ההבדל בין מי שמקטר בעיתון ומביע את דעתו לבין מי שפוגע חמורות בזכויות האדם של מישהו אחר ומונע אוכל מפיו דוקא בשעותיו הקשות ביותר כשהוא סובל ימים ושבועות בבית החולים ורתוק למיטתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה״כל״ התגובה שלי היה הגזמה. יופי, ניטפוק מוצלח.... ובכל זאת, להבדיל מקומניזם, אין לציונות הגדרה מוסכמת. הציונות היתה (בלשון עבר) תנועה פוליטית (לא אידיאולוגית, היא היתה מורכבת מאנשים בעלי אידיאולוגיות מאד שונות אלה מאלה1) עם מטרה מוגדרת היטב (=הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל). המטרה הזאת הושגה במאי 1948 ועם מימושה הסיבה לקיומה של התנועה הפוליטית חלף. מאז עברו איזה שבועיים. ברור שהיום התנועה הזאת לא קיימת יותר - לא שהאנשים שפעלו בה חדלו מלהתקיים כמובן, הם המשיכו לנסות לקדם את האידיאולוגיות שלהם בדרכים פוליטיות שונות ומשונות - אבל זה שהם וממשיכיהם קוראים לעצמם ציונים היום זה לא יותר מהעמדת פנים. מלבד איך שהם מגדירים את עצמם אין להם שום דבר משותף. וזה בדיוק מה שהופך את המילה הזאת לסיסמא, וכאן ההבדל הגדול, לדעתי, בין ״ציונות״ ל״קמוניזם״. 1 לצורך העניין, תנועה פוליטית מנסה לענות על איך, תנועה אידיאולוגית מנסה לענות על למה. קומניזם היא תנועה אידיאולוגית, בולשביזם היתה תנועה פוליטית. ליברליזם היא תנועה אידיאולוגית, ביטול העבדות היתה תנועה פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיומן של מדינות הוא לא בלתי הפיך. משום שהמשך קיומה של מדינת ישראל איננו מובטח, גם לאחר שזו כבר הוקמה, התנועה הפוליטית (נניח שהיא לא אידיאולוגית, למרות שאני לא מבין באיזה מובן זו לא אידיאולוגיה) שהיא הציונות, עדיין יכולה להמשיך להתקיים (ועובדתית היא אכן ממשיכה להתקיים1). הציונות התענינה בהקמה ושמירה על קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל ולא רק בלהכריז על הקמת המדינה ופוף התנועה יכולה להתפוגג. ההגדרה הזאת לציונות, שהופכת אותה למיותרת בשניה שהוקמה מדינת ישראל, היא הגדרה מוזרה שגובלת באבסורד. אפשר לא להתחבר או לא לאהוב או לבקר את התנועה הציונית. אבל לטעון שציונות זה ״רק סיסמה״ זה מאוד משונה בעיני. מזכיר לי את האנשים שאומרים שלהיות פרו-פלסטיני זה שטויות כי אין דבר כזה פלסטין. _________________ 1 ההסתדרות הציונית העולמית – הגוף הוותיק שהוקם כבר בסוף המאה ה־19 עדיין פעיל, מארגן קונגרסים ציוניים ומוביל יוזמות חינוך, תרבות וקליטת עלייה. הסוכנות היהודית – אמנם פועלת כיום בצורה שונה מבעבר, אבל ממשיכה לעסוק בקשר עם תפוצות, חיזוק הזהות היהודית, עלייה לישראל ותוכניות חינוכיות. קרן קיימת לישראל (קק"ל) – התחילה ברכישת קרקעות, והיום עוסקת בעיקר בפיתוח סביבתי, ייעור, מים וחינוך ציוני. ארגונים סטודנטיאליים כמו "הלל" או WUJS – מקדמים חיי קהילה יהודיים וציוניים בקרב צעירים וסטודנטים. NGOs ציוניים-מודרניים – למשל StandWithUs או CAMERA, שפועלים בהסברה ובמאבק באנטישמיות וב־BDS. כל אלה הם אירגונים פוליטיים שאפשר לאהוב או להתלונן על הפעילות שלהם, אבל זה קצת טפשי לא לסווג אותם תחת מילה שימושית שהיא ״הציונות״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כל מה שאני כותב כאן זה נסיון לנסח את התגובה הקודמת שלי במילים אחרות) ״נניח שהיא לא אידיאולוגית, למרות שאני לא מבין באיזה מובן זו לא אידיאולוגיה״ כתבת את זה בסוגרים, אבל זאת נקודה חשובה. תנועה פוליטית היא אוסף של אנשים שמנסה לקדם מטרה מסוימת (מדינה יהודית, ביטול העבדות, שליטה של הפרולטריון ברוסיה...), תנועה אידיאולוגית היא אוסף של אנשים שמחזיקים באוסף של ערכים מסויימים (זכויות אדם, לאומנות, חלוקת הון צודקת...). אנשים מאידיאולוגיות שונות מגיעים למחנות פוליטיים שונים. המפלגה הרפובליקאית בארה״ב מכילה לאומנים, שמרנים, ליברטאנים ונוצרים רדיקלים. אלה אידיאולוגיות שונות לגמרי שהחליטו לשתף פעולה להשיג מטרות פוליטית משותפות. למרות שאידיאולוגית הליברטאנים במפלגה הרפובליקאית הרבה יתר קרובים לליברלים במפלגה הדמוקרטית הם לא משתפים פעולה. אידיאולוגיה היא ה״למה״ פוליטיקה היא ה״איך״ - אני תומך בזכות לשאת נשק בגלל שזה כתוב בחוקה או בגלל שאני מתנגד לכפיה של המדינה, אני תומך בהקמת מדינה יהודית בגלל שזה שלב בדרך לביאת המשיח או בגלל שאני רוצה להפוך את היהודי לעם ככל העמים. באותו אופן, הציונות היתה תנועה פוליטית, אוסף של אנשים שהסכימו על המטרה (הקמת מדינה יהודית) מסיבות שונות. חלקם מסיבות דתיות, חלקם מסיבות סוציאליסטיות, חלקם מסיבות לאומניות, חלקם מסיבות ליברליות, חלקם מסיבות ריאקציונריות וחלקם מסיבות רדיקליות... הקמת המדינה, לאף אחד מהם, לה היה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להשגת מטרות אחרות (ומאד שונות זה מזה). שום דבר הוא לא בלתי הפיך1, גם את העבדות אפשר להחזיר, והבולשביקים כבר מזמן לא שולטים ברוסיה (שתי הדוגמאות שנתתי). הנקודה היא שהקמת המדינה היא אמצעי, לא מטרה, ולכן התנועה להשתמש באמצעי היא תנועה פוליטית לא אידיאולוגית, וברגע שהאמצעי מומש לתנועה הפוליטית אין זכות קיום והיא באמת לא קיימת. אם המדינה תחדל מלהתקיים, אולי תקום תנועה חדשה שתרצה להקימה מחדש. אבל זאת תהיה תנועה פוליטית חדשה, שיכולה להכיל אנשים בעלי אידיאולוגיה דומה לאלה שפעלו בתנועה הציונית במקור, או אנשים בעלי אידיאולוגיה אחרת. תלוי כמה הם יחשבו שהקמת מחדש תשרת את המטרות האידיאולוגיות שלהם אם וכשהיא תחדל מלהתקיים (או, אם וכשקיומה יאויים). אגב, איך קוראים לתנועה שמנסה לשמר על נורווגיה? לתנועה שמנסה למנוע מאוסטרליה להעלם? איך הם חיים בלי שם? או שקיומן הוא בלתי הפיך? ולתנועה שמנסה למנוע מטאייואן להעלם (מדינה שקיומה הפיך במובהק), איך קוראים לה? ״ההגדרה הזאת לציונות, שהופכת אותה למיותרת בשניה שהוקמה מדינת ישראל, היא הגדרה מוזרה שגובלת באבסורד.״ למה אבסורד? התנועה שפעלה לקדם את הברקסיט, נהפכה למיותרת, לדעתי, ברגע שבריטניה יצאה מהאיחוד האירופי. זה כמובן לא אומר שאם וכשבריטניה תחזור לאיחוד האירופי היא לא תוקם מחדש... להפך, הרעיון שכל תנועה פוליטית שהיתה קיימת אי פעם תתקיים לנצח נצחים נשמעת לי די אבסורדית. ״כל אלה הם אירגונים פוליטיים שאפשר לאהוב או להתלונן על הפעילות שלהם, אבל זה קצת טפשי לא לסווג אותם תחת מילה שימושית שהיא ״הציונות״.״ למה? נראה לי שלהתעקש לקטלג פעילות כמו ייעור ומאבק ב-BDS תחת אותה קטגוריה, ועוד לקרוא לזה ״אידיאולוגיה״, הופך את הקטגוריה הזאת לססמא חסרת משמעות. הרי ייעור עושים גם בקנדה ומאבק בחרמות עושים גם באיראן, אז גם הם ציונים? איזה שימוש יש בלשים ״פיתוח סביבתי״ ו״ חיזוק הזהות היהודית״ תחת אותה קטגוריה? האם OIF (הארגון הצרפתי שמפיץ את התרבות הצרפתית בעולם) ו-Veolia (חברת מים גדולה בצרפת) מתקיים תחת אותה קטגוריה? איך קוראים לה? כשמושג הופך למכיל את כל מה שבא לך, וכל מי שלא בא לך טוב יוצא מהמושג, המושג הופך לסיסמא, וזה בדיוק מה שקרא לציונות כמו שהדגמת. 1 אופס, תפסת אותי, המוות הוא בלתי הפיך. שוב הגזמתי. הייתי צריך להתנסח קצת יותר בזהירות, ומצד שני, יש לי תחושה שהבנת את זה גם בלי שהוספתי את ההסתייגות הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציונות שואפת למדינה יהודית שבה ישב העם היהודי. לא רק להקים אותה ככזו אלא גם לשמור עליה כזו. יותר מכך- הציונות שואפת שמדינת ישראל תהיה מרכזו של העם היהודי בעולם. ב 1948 רק 6% מיהודי העולם היו תושבי ישראל. ב 2021 הגענו ל 45%, עדיין לא רוב יהודי העולם, אבל עברנו את ארה"ב כריכוז הגדול ביותר של יהודים במדינה אחת. כציוני אני גם רואה סכנות למפעל הציוני. לדוגמה- ירידת הרוב היהודי של התושבים במדינה מתחת לשני שליש תהיה לדעתי הרסנית למפעל הציוני (כעת 73.2% וזולג למטה). לכן הציונות לדעתי לא סיימה את תפקידה בה' באייר תש"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, יש כאן משהו שאני לא מבין. מצד אחד, אתה אומר ש-45% מיהודי העולם חיים בישראל(1), ומצד שני אתה אומר ש-73% מתושבי ישראל הם יהודים(2). ברור לך שישראל ב(1) כוללת את השטחים וישראל ב(2) לא כוללת את השטחים? ז״א, פעם ״ישראל״ היא ארץ ישראל, ופעם ישראל היא ״מדינת ישראל״. זה מכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא כולן (2) אצל אריק? זה נשאר קוהרנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. נעשה את זה לאט, תגיד לי איפה אני טועה: (1) ״45% מיהודי העולם חיים בישראל״ (2) ״73% מתושבי ישראל הם יהודים״ כל אחד מהם בפני עצמו הוא קוהרנטי, אבל אריק מעלה את שתי הטענות ביחד, ואז אנחנו נכנסים, למיטב הבנתי, לחוסר קוהרנטיות. בשביל ש(1) יהיה נכון, אנחנו צריך לספור ב<ישראל> את ארץ ישראל כולה, כולל השטחים (כי אחרת, יורד לו מהחשבון חצי מליון יהודים). בשביל ש(2) יהיה נכון אסור לנו לכלול את השטחים ב<ישראל> (אחרת אתה צריך להוסיף איזה כמה מליוני ערבים לאוכלוסיה הלא יהודית בישראל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למדינת ישראל. אני חושב שתושבי השטחים בעלי אזרחות ישראלית נחשבים תושבי המדינה, וכמובן שאלה שאינם בעלי אזרחות ישראלית לא. היי, החלת החוק הישראלי רק על אזרחי ישראל ביו''ש (למשל מחוז ש''י במשטרה) זה מצב הזוי גם בעיני. לא כל דבר שהמדינה עשתה מוצא חן בעיני, אבל ככה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה באמת מתכוון למדינת ישראל, האם מי שפועל באופן אקטיבי להוציא יהודים ממדינת ישראל ולהעביר אותם לשטחים ו/או מי שפועל באופן אקטיבי להגדיל את גבולות ישראל ככה שתכיל יותר לא יהודים הוא, לפי ההגדרה שלך, אנטי ציוני? ולהבדיל, האם מי שפועל לגרש יהודים מהשטחים או ממדינות אחרות בעולם, לפי ההגדרה שלך, ציוני? במילים אחרות, האם טיבי יותר ציוני מבנט? האם טאקר קרלסון יותר ציוני מיושב ראש איפ״ק? (אגב, לפי אותו הגיון, אפשר להחשיב את יהודי ארה״ב וצרפת כתושבי המדינה וזהו?) (אני לא שואל האם המצב הזוי או לא, אני מנסה להסביר למה המושג ״ציוני״ בתגובה 782006 חסר משמעות למיטב הבנתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי להגיב לזה- כן. אני חושב שמי שפועל לספח את השטחים על תושביהם פועל באופן אנטי ציוני מובהק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז״א, להגדרתך, ליברמן, בנט, נתניהו, סמוטריץ ובן גביר הם אנטי ציונים. כמה אתה חושב שהקיטלוג הזה מקובל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמוטריץ' ובן גביר בהחלט. הם לא מעוניינים בתושבים, רק באדמה, אבל לא אכפת להם לקבל את האדמה עם התושבים. ליברמן בנט ונתניהו ודאי לא שואפים לספח את התושבים. איני יודע עד כמה זה מקובל לומר שהמשיחיים הם לא ציוניים. אני חושב שזה מקובל בקרב הציוניים הלא משיחיים לחשוב שהמשיחיים הם סכנה למפעל הציוני, אבל אני לא יודע באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שאלת אגב, אם הם מתכוונים לספח את האדמה בלי התושבים, והתושבים לא יעלמו, איפה, ותחת איזה שלטון התושבים יגורו בדיוק) משמע, הדרך שבה אתה מגדיר ״ציוני״ שונה שאופן מובהק מהדרך שבה סמוטריץ (ומצביעיו) מגדיר ״ציוני״, שונה באופן כל כך קיצוני שאתה רואה אותו כאנטי ציוני. בהתחשב בעובדה שהוא רץ באותה מפלגה עם בנט, אפשר להסיק שגם בנט רואה אותו כ״ציוני״. מכאן, נראה לי שסביר להסיק שיש אוכלוסיה גדולה מאד שמגדירה את המושג ״ציוני״ באופן שונה לגמרי מאיך שאתה מגדיר אותה. מסכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי השיחות שלי איתם (גם פה באתר) הכוונה שלהם היא לטרנספר את התושבים הערבים, אבל גם לא יטריד אותם במיוחד לקבל אותם כתושבי המדינה בלי זכות הצבעה. בכל מקרה לא ראיתי שום תכנית סדורה אלא רעיונות כלליים בלבד. קודם לספח ואחר כך נראה. וזה הכי מסוכן בעיני. כמו כלכלת "בעזרת השם". "מיהו ציוני" מסכים. אני חושב שזה נכון לכל אידאולוגיה. Splitters! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה נכון לכל אידיאולוגיה (או, אם להיות כנה, לאף אידיאולוגיה שאני מסוגל לחשוב עליה1, ולכן, למיטב הבנתי, ציונות היא לא אידיאולוגיה אלא סיסמא). בכל אידיאולוגיה יש אי הסכמות פוליטיות (ז״א, שני אנשים שמסכימים על המטרה אבל לא על הדרך להשיג את המטרה) ואי הסכמות אידיאולוגיות (ז״א, שני אנשים שמסכימים על המטרה בגדול אבל לא על הפרטים), אבל יש קונצנזוס על ההגדרה, גם בקרב אלא שמחזיקים באידיאולוגיה וגם בקרב אלא שלא מחזיקים באידיאולוגיה. אחרת המושג פשוט לא שימושי והופך להיות סיסמא. 1 אולי גם פאשיזם הפך להיות סיסמא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשיזם וקומוניזם הם סיסמאות: אידאולוגיות של יריבים. לעומת זאת, אני ציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשתיהן יש הגדרות די מדוייקות. בפאשיזם משתמשים יותר ויותר כקללה שמנותקת מההגדרה המקורית, מה שהופך אותו יותר ויותר לסיסמא. אני חושב זה נכון אבל לא באותה מידה לקומניזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה''ב זה עובד עם קומוניזם יותר מאשר עם פאשיזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכור לי ששמעתי על מישהו שמגדיר את עצמו כפשיסט בעשרות השנים האחרונות. גם התיוג העצמי כקומוניסט לא נפוץ במיוחד (להבדיל מסוציאליסט). אם כי קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זה יצר גלים לאחרונה) כאמור זה הופך לקללה ולמיטב הבנתי אנשים לא נוטים לקלל את עצמם. אתה מנסה לשכנע אותי שאני לא טועה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האידיאולוגיה שלי: כל אידיאולוגיה אינה אלא מעטפת של סיסמאות ריקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה? תסביר בבקשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ציונות זה גם לא סיסמה שאין הסכמה על משמעותה וציונות זה גם לא שם מאוד ספציפי לאידיאולוגיה שכולם מסכימים על כל פרט ופרט שבה. אין שום סתירה בין שתי האמירות הללו והויכוח הסמנטי (הלא מעניין) נוצר כי מניחים שיש. ציונות זה ״שם מטריה״ למספר אידיאולוגיות שיש ביניהן משותף (הגדרה לאומית לעם היהודי בארץ ישראל) ולכן המילה הזאת היא לא ״סתם סיסמה״. זאת מילה עם משמעות מוסכמת ויש ערך לשימוש בה. ציונות זה ״שם מטריה״ למספר אידיאולוגיות שיש ביניהן הרבה ״מן השונה״ וכך זה היה אפילו בראשית ההתעוררות הלאומית של היהודים במאה ה-19. לכן זה נכון שזו מילה רב משמעית וזה נכון שיש להשתמש בה בתוך קונטקסט (וזה לא מיוחד למילה ״ציונות״. גם אם אומרים ״נצרות״ צריך עוד המון קונטקסט כדי להבין למה בדיוק מתכוונים). ציונות מדינית (הרצל), ציונות סוציאליסטית (בן־גוריון, ברל כצנלסון), ציונות רוחנית (אחד העם), ציונות דתית (הרב קוק ואחרים) וציונות רוויזיוניסטית (ז'בוטינסקי). עם הזמן נוספו גם כמה מוטציות כמו הכהניזם והימין הלאומני-דתי-התנחלותי. כל הנ״ל הם זרמים בציונות (גם אלו שאתה לא אוהב). כל הזרמים הנ״ל (גם אם הם יכולים להיות יריבים רעיוניים מאוד מרים) נופלים תחת שם המטריה המכונה ציונות. גם הזרמים שאתה לא אוהב (או שאתה חושב שהם מסוכנים למפעל הציוני כפי שאתה מבין אותו). זאת משום שכולם עונים את אותה התשובה על השאלה הבסיסית – שעתיד העם היהודי ראוי שיהיה בביסוס חיים לאומיים בארץ ישראל. להגיד על סמוטריץ ובן-גביר שהם ״אנטי ציונים״ זה כמו מוסלמי שאומר על ג׳יהאדיסט איסלמי שהוא אנטי אסלאם. אפשר להשתמש ככה במילים כדי להביע סוג של התרעמות על הזרמים הרעיוניים שאתה לא אוהב שנמצאים תחת אותו ״שם מטריה״ בזרם האידיאולוגי שאתה כן מאמין בו, אבל שימוש כזה במילים מטרתו לטשטש ולערפל את המציאות ולא לראות את הדברים כפי שהם. זה להתנער, להיתמם, לרחוץ בניקיון כפיים ולהתחמק מהבעיות הרעיוניות שיש לך בתוך הבניין הרעיוני שלך (גם אם זכותך להתעקש על הנקודה שזה בדירה אחרת). לדעתי, עדיף להתיחס אל סמוטריץ׳ ואל בן-גביר *כן* כאל זרם רעיוני בתוך הציונות כי זה בדיוק מה שממחיש את הסכנה הברורה והמיידית שהאנשים האלה מהווים לציונות. הם לא סתם סוכנים חיצוניים שמציעים אלטרנטיבה לציונות. הם פועלים בתוך אותו בניין ועובדים על עיצוב הציונות כפי שהם מבינים אותה (ואפילו הולך להם לא רע - הם הגיעו לשלב בו הם לא רק משפיעים על השלטון אלא הם ממש השלטון). צריך להודות שהגידול הזה גדל בתוך הציונות (וכמוטציה שלה) כדי לעשות את העבודה הקשה של לנסות לעקור אותו ממנה. להתיחס אל האנשים הללו כאל ״גוף זר״ זה לנסות להתיחס אליהם כאל ״הם״ ולעשות לעצמנו את החיים ל(כאילו) יותר קלים. עדיף לא לטמון את הראש בחול. סמוטריץ׳ ובן-גביר הם ציונים (עם כל הצער שבדבר) ופרצופה של הציונות היום הוא אכן לא להיט ומשהו שדורש תיקון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... ההסתדרות הציונית העולמית – הגוף הוותיק שהוקם כבר בסוף המאה ה־19 עדיין פעיל... . קרן קיימת לישראל (קק"ל) – התחילה ברכישת קרקעות, והיום..." והנה, היום למדנו שההסתדרות הציונית העולמית הולכת למנות ראש יורד כראש מחלקה וקק"ל הולכת למנות יו"ר עמית חרדי. ובזמן שכל הרעש מסביב הולך לזהות של המינויים צריך לעלות את השאלה מה זה אומר לכמה הההסתדרות הציונית וקק"ל יכולות להיות באמת אידיאולוגיות כשבהנהלה שלהם עומדים אנשים עם עולם ערכים שפעם נחשב היה למנוגד לציונות. מישהו יכול לדמיין את הואתיקן ממנה בישופ פרוטסטנטי? את פיקטי ממנוה לחוקר במכון קאטו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשולי הדברים- כליברל אדוק הייתי מצפה ממך לגלות יותר הכלה לדעות שונות משלך, ולא להכריז שהציונות היא לא יותר מסיסמה מיד אחרי שהצהרתי שאני ציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבבתי הדלה, כליברל, אני עדיין יכול לחשוב שדעות שונות מדעתי הן שגויות. אם אתה מגדיר ליברל בצורה שונה, אז לצורך העניין אני לא ליברל (ואם באמת המושג "ליברל" נתפס בצורה כל כך אמורפית, אז גם הוא סיסמא). אבל יותר מזה, נראה לי שיש כאן אי הבנה. אני לא אומר שהדעה שלך לא נכונה, אני אומר שהמושג שבו בחרת להגדיר את הדעה שלך לא מוגדר היטב (ז"א, אנשים שונים מפרשים אותו בדרך שונה) ולכן הוא (=המושג, לא הדעה) לא יותר מסיסמא. יכול להיות שהדעות שלך נכונות, יכול להיות שהן לו, אפשר להתווכח עליהן אם תרצה, אבל לנסות לקטלג אותן תחת מושג לא חד משמעי לא עוזרת לך או לי ובטח לא לדו שיח ביננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא דעה שלי, זו אמונה שלי. אני מאמין בציונות. אני מגדיר עצמי כציוני. תכבד. אין שום רציונל באידאולוגיה. אין נכון ושגוי בלהאמין בסוציאליזם או קפיטליזם, ליברליזם או פאשיזם. פשוט מליברל אני מצפה לכבד את האמונות שלי יותר מאשר ממי שמחזיק באידאולוגיות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, אני לא מבין למה אתה חושב שאני צריך לכבד את האמונות שלך יותר ממי שמחזיק באידיאולוגיות אחרות. אני מכבד אנשים, לא בהכרח את האמונות שלהם. באופן ספציפי, מה אמרתי שלא כיבד את האמונה שלך? בכלל לא התייחסתי אליה, התייחסתי אך ורק לשם שאתה נותן לה, וכל מה שאמרתי הוא שהשם הזה הוא לא חד משמעי, איפה יש כאן אי כבוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש צו מוסרי לשתף פעולה רק עם גורמים ליברליים. אם יהיה מצב בו לחד״ש יהיה כח לקדם מדינה קומניסטית אני אשתף פעולה עם מי שינסה להתנגד להם (כולל כהניסטים). כרגע אין להם כח כזה, ואין לי שום כוונה לתת להם כח כזה בכל סיטואציה בה אני אשתף איתם פעולה (כל זמן שתהיה לי אפשרות לא לתת להם כח כזה). זה נראה לי קצת כמו איש קש ודי מתעלם ממה שכתבתי כאן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא איש קש. זה לשאול אותך שאלה. ענית. הבהרת. תודה. אני אישית לא הייתי משתף פעולה עם כהניסטים, גם אם זה כדי להתנגד לכוחה העולה של מפלגת חד״ש. אבל ברמה של הצדקה פרגמטית, התשובה שלך נשמעת לי סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה זה לא היה ברור? מה גרם לך לחשוב שהתשובה שלי תהיה אחרת? איפה טעיתי בניסוח? למה לא היית משתף פעולה עם כהניסטים? טהרנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טעית בניסוח. כתיבה זה לא תכנות וקריאה של משהו שמישהו כתב זה לא קומפילציה. יכול להיות שהייתי צריך להבין את כוונתך בקריאה ראשונה. שאלתי שאלה. ענית. לא קרה כלום. כן - אני לא הייתי רוצה לשתף פעולה עם כהניסטים (או קניבלים) אפילו בזמן פלישת חיזרים. אפשר לכנות את זה טהרנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת, אני קורא שוב את תגובה 782003 ולא מבין איך זה לא ברור. רגע, ״רוצה״? אם זה לא היה ברור, גם אני לא רוצה לשתף פעולה עם חד״ש או עם כהניסטים, ואני מעדיף קניבלים על שניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל, אני מתחרט שנכנסתי ל״דיון" (עכשיו כשאני מזהה מהסגנון עם מי אני ״מדבר"). ביי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בין השאר שלטון החוק אומר, בין השאר, שלא שוללים זכויות מחבר כנסת בניגוד לחוק. ויותר מדי מחברי הכנסת הנוכחיים לא הבינו גם את זה. מעבר לכך: איזו אקס טריטוריה יש לערבים? לא להתגייס? אגב, כתבה לחג: אהרן רבינוביץ כותב בהארץ על כך שדווקא בתקופת הממשלה שהייתה אמורה להיות הכי טובה לרבנים החרדים, מתחיל להישבר הטאבו נגד לימודי ליבה ונגד שירות צבאי ועבודה: בשקט בשקט, לימודי ליבה ושירות בצבא נעשים חלק מהמציאות החרדית. שתהיה לנו שנה טובה. תשָפו ותשֻפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי משרד המשפטים (במסגרת היום המיוחד במאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית) 80% ממקרי הרצח ב 2024 ארעו בחברה הערבית. לנפש זה יחס של 14:1 "נציגת משרד הרווחה לא ידעה לפרט בפני הוועדה את מספר המרכזים הטיפוליים לנפגעי עבירה הפרוסים ברשויות הערביות, ואת היקף התקנים המיועדים לנושא. ח"כ תומא סלימאן זעמה על היעדר המידע ואמרה כי הדבר "מעיד על היחס לדיון ולנושא". עו"ד הדס גבריאל-זני ממשרד המשפטים ציינה מנגד כי כיום פועלים שני מרכזים מטעם משרד הרווחה באוכלוסיה הערבית, בטירה ובכפר כנא, המעניקים טיפול לנפגעי עבירה אחת לשבוע, מתוך שמונה מרכזים בסה"כ ברחבי הארץ." פי 5 מקרי רצח אבל רק רבע ממרכזי הטיפול לנפגעי עבירה. אקס טריטוריה או לא? ______ אסייג שמי שנפגע ישירות דווקא מעבירת רצח אינו זקוק עוד לסיוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרפרזה על בריאן כוכב עליון וה-״חוץ מ... מה השלטון הרומאי אי פעם הועיל לנו?״. חוץ מזה שלערבים בישראל יש מערכת חינוך מגזרית משלהם, שמערכת אכיפת החוק מתייחסת לפשע המאורגן במגזר כ״בעיה שלהם ובהצלחה לכל הצדדים״ כל עוד האלימות לא זולגת לישובים יהודיים, שאף אחד לא חושב (מימין ומשמאל) איך לנסות לשלב אותם בגיוס להגנה על *עצמם* ע״י הצטרפות לצבא של המדינה בה הם אזרחים, שכולם מתיחסים לזה כמובן מאליו שזה כל כך נורמלי שיש בכלל ״ישובים יהודים״ מול ״ישובים ערביים״, שהיצוג העיקרי בכנסת הוא בעיקר על ידי מפלגות המגזר, שתיקצוב הישובים הערביים, התשתיות ופיקוח על חוקי הבניה (או חוק בכלל) הם במצב ״קצת״ מפוקפק... חוץ מכל אלה ועוד כמה... איזו אקס טריטוריה יש לערבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ממה שנכתב כאן הוא המפעל המבורך של הממשלה הנוכחית. לדוגמה: המשפט השני. המשפט השלישי: בדיוק דיברנו על כך שכמה דורשים את זה. ויישובים מעורבים: השאלה המעניינת היא מה שקורה ביישובים מעניינים בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להאשים את הממשלה הנוכחית בהמון דברים (לרוב בצדק), אבל את האקס טריטוריה של הערבים בישראל (כמו את זו של החרדים) לא המציאו ביבי והמיניונים שלו. הממשלה הגרועה ביותר שיש היום לישראל אכן מחמירה את הקרעים שיש במדינת ישראל (עד כדי שזו סכנה ברורה ומידית להתפרקות המפעל הציוני), אבל הקרעים הללו קיימים מאז שישראל נוסדה. או ליתר דיוק - מאז שיסדו את מדינת ישראל באופן חלקי ב-48 ולאף אחד מאז לא היה את החזון לסיים את הקמתה של המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה תקופה קצרצרה, 1992-3 שנראה לי כאילו הנה אוטוטו משלימים (חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הסכמי אוסלו) אבל זה היה סרק סרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא סתם. לדוגמה: שיעור הערבים במוסדות להשכלה גבוהה לא עלה סתם כך. הוא עלה בעקבות פעולות של המדינה (וגם של גורמים אחרים). כך גם העליה בשיעור התעסוקה של נשים ערביות. השותפות של מפלגה ערבית לראשונה בקואליציה הייתה בעקבות עליית כוחם הפוליטי של הערבים, שלקח לו זמן להתרגם להשפעה פוליטית רבה יותר. יש בהחלט כוחות שפועלים בכיוון, והייתה התקדמות עקבית. ואז באה הממשלה הנוכחית ומנסה להפוך בכוח את המגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כך אנו כמובן מסכימים. לכן צרמה לי השאלה ״איזו אקס טריטוריה יש לערבים?״. במדינת ישראל יש אקס טריטוריות (לערבים, לחרדים ולעוד כמה). זאת בעיה ומכאן צריך להתחיל את הדיון על איך לשפר. כמה מהממשלות החיוביות יותר (יחסית) שהיו לישראל בעבר הבינו שהבעיה קיימת ופעלו כדי לתקן (גם אם לא בפתרונות קסם ותמיד בניסיון פרגמטי של מגמת שיפור תחת אילוצים פוליטיים ואחרים). הממשלה הנוכחית עובדת על להרחיב את הקרעים בחברה הישראלית (יהודים-ערבים, שמאל-ימין, חילונים-חרדים) ולשרטט חזק יותר את הגבולות בין האקס טריטוריות (כלומר - לפרק את החברה הישראלית שגם ככה החזיקה מעמד בעזרת המון סלוטייפ). לכן כל כך דחוף לבעוט בתחת של הליכוד ולהעיף אותו לאופוזיציה ויפה עשור אחד קודם - לישראל יש מספיק בעיות לטפל בהן גם ככה, אפילו בלי שהחבורה העלובה הזאת של מאפיונרים וחלאות אדם יאחזו בהגה השלטון. הליכוד בשלטון זה משהו שישראל כבר לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך לחיות איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הןלך לעשות לך מה שאני בעצמי לא אוהב. לקחת את התמה שלך ולמשוך אותה לכיוון אחר לגמרי. אבל התימה שלי ממילא רציתי להביא אותה. אגלה כבר עכשיו שאני חושב שאתה טועה במסקנה שלך או לפחות נותן הערכת יתר לאפקט של שינוי הממשלה. מדינה היא טיטאניק גדולה מאד שלא די להטותה מכיוונה. צריך גם לדעת מהו הכיוון הנכון. אין ספק שהממשלה הנוכחית היא מכה שאינה כתובה בהגדה. קשה מאד להימנע מן האבחנה שתומכיה הם אידיוטים כבדים ולא היא. יש כאן מופע אחד של תופעה גלובלית של הקצמה הניזונה ממעגל פידבק חוזר של חיים בתיבות תהודה. אנשים תמיד בטוחים שדעותיהם ואמונותיהם מבוססות על חשיבה עצמית רציונלית. ולא היא. כנראה ש-90% מן הדעה שלנו מגיעה אלינו בפעפוע מן המדיה הסובבת ומזינה אותנו. גם אם אתה אדם טוב ביסודך, אבל ניזון בעיקר מערוץ 14 והספירה הזו, אתה די מהר נהפך לסייען של הרוע בהתגלמותו. ככל שאתה "מתחזק" ב"תפיסת עולמך" החדשה אתה מתנתק ממדיה אחרת ותיבת התהודה מהדהדת לך את צדקת הדרך. אנו רואים שערוצים אחרים הולכים ומקצינים שמאלה. מאחר והם מאבדים את מאזיניהם מימין, האינטרס המסחרי שלהם לשמור על מאזיניהם משמאל מטה אותם להדהד לצרכניהם את דעותיהם. מי שרוצה לתלות הכל על עצם הזנב של הגאון השטני BB, יזכר נא באזרחי ארה"ב שבחרו בנשיא ילדותי ובשלטון סהרורי ונכלולי ואת אזרחי אירופה שנותנים את קולם למפלגות קיצון מן הימין והשמאל. ועוד, כל אדם רציונלי יודע שהציביליזציה שלנו עומדת בפני התמוטטות והיו אמצעי נגד מאד ברורים שהיה אפשר לנקוט בהם. שורו, הביטו וראו סביב: עם ההנהגות הנוכחיות, אפאחד אפילו לא חושב על פתרונות ואנו צועדים בבטחה על הדרך המוליכה לחורבן גלובלי. הנה כי כן הפלת ממשלת ה-BB היא צעד בכיוון הנכון מפני שהיא מובלת ע"י מפלגות מתונות יותר. אבל ללא פעולה נמרצת נגד מגמת ההקצנה וניסיון למשוך את ההמונים חזרה אל האמצע, האפקט המרפא של ממשלת שינוי יהיה זניח וזמני. לקיצוניות של הימין הדתי-לאומני יש בייס של 30-40 מנדטים והללו לא הולכים לשום מקום. אם הבייס הזה לא יעבור תהליך דה-נאציפיקציה הם ימשיכו להיות קוץ בגרונה של כל ממשלה שתקום. מה הוא תהליך הדה-נאציפיקציה הזה איני יודע. אבל הוא יצטרך לכלול אלמנטים של הגבלת חופש הביטוי. צריך לחזק מאד את ערוצי השידור הציבוריים וצריך לחזק את הפיקוח הציבורי על ערוצי השידור המסחרי ובפרט במדיה הדיגיטלית החדשה. יש להתחיל לאכוף את האיסור להזרים כספי ציבור לערוצים מפלגתיים וכיתתיים. מי שצריך לפקח על התקשורת והמדיה זו רשות משפטית בלתי תלוייה ולא הרשויות המבצעת והמחוקקת. הצעד הראשון בכיוון הוא ביטול משרד התקשורת שצריך להפוך למחלקה במשרד המסחר. אם יש משהו שצריך ללמוד מכהונתו של השר קארי (ומשפט ה-BB) זה שמשרד התקשורת צריך לעסוק בהקצאת ערוצי תקשורת ורשתות ולא במה שישודר בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח את הדיון לאיזה כיוון שאתה רוצה, אבל אתה לא מיצג באופן נכון את מה שאני כתבתי למעלה. החלפת הממשלה היא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. שים לב שאני טוען למעלה בדיוק את ההיפך מהטענה שכל בעיות ישראל יעלמו בהחלפת שלטון (או שכל הבעיות הומצאו על ידי השלטון הנוכחי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. מה שרציתי לומר (בין היתר) הוא שהשאלה איך מחליפים את BB היא אולי תנאי הכרחי כדבריך, אבל היא שאלה קטנה לעומת השאלה מה עושים אחרי שמחליפים אותו. ואני מוסיף: בגלל שמצביעי הימין משקרים לסוקרים, חשוב גם לחשוב מה עושים במקרה ששלטון הימין על מלא, יוחלף בשלטון מלא ימין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מרחיק לכת עד כדי כך. להסתלקות של נתניהו וחבורת מלחכי הפנכה שלו (מאי גולן,גוטליב, גד"א, סילמן, שקלי, טופז לוק, אוריך והאיינהורנים לדורותיהם) יש ערך בפני עצמה. אני רואה גם שהסתבכתי במשפט האחרון וחטאתי לכוונה. לכן אבהיר. יש שני תסריטים שצריך להביא בחשבון: א. BB שורד. זה לא בלתי אפשרי. כל מה שנדרש לו הוא 50 מנדטים. ואז אני מניח שהוא ימצא כמה עריקים במחנה השני שיאפשרו המשך כהונתו כרוה"מ. ב. BB הולך והממשלה הבאה עדיין נשלטת ע"י הימין. זה יכול להיות בגלל שבנט ו/או ליברמן מעדיפים קואליציה עם ליכוד נטול BB ושות' ובלי השמאליב או במקרה שמוקמת ממשלה עם רכיב שמאליב אבל הוא חלש מדי והאג'נדה נותרת ימנית. לכן הקמתה של מפלגת שמאליב גדולה וברורה חשוב לא פחות מהפלת הדיקטטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מאיפה הבאת את ה"ליכוד נטול BB ושות" הזה? זה בחבילה עם חד קרן מעופף עם רגליים של תיש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בנסיבות. עכשיו זה חד קרן וגו'. אחרי בחירות בהן האופוזיציות זוכות ב-61+10 מנדטים ובנט/ליברמן מציעים לליכוד כסאות מיניסטריאליים וחנינה לBB בתנאי שיפרוש? תסריט סביר ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חנינה? וועדת חקירה על ה-ז' באוקטובר שתעיף אותו מכל משרה ציבורית לשארית חייו. בכנסת עם גוש של 50 ח"כים ביבי לא יוכל לעשות כלום גם בממשלת מעבר - כל חוק שהוא ינסה להעביר יופל מהר מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בבחירות הקודמות הוא קיבל 64 מנדטים. מי יודע כמה יקבל בבחירות הבאות. על תוצאות הסקרים קשה לסמוך. מצביעי ימין משקרים לסוקרים. הסוקרים מנסים לקזז את השקרנים באמצעים שונים, אבל זה הופך את הסקרים להערכות ולא מדידות. ב. 50 + 10 מנדטים ערבים נותנים לBB גוש חוסם. חנינה זה רק אם יקבל פחות מ-50 ובנט/ליברמן יעדיפו קואליציה עם הליכוד ולא עם יאיר גולן. אם יקבל 50 ומעלה הוא ישאר ראש ממשלה. להקים ממשלה שתסמך על ערבים, זה באמת חד קרן מעופף בנסיבות הנוכחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערבים הם לא גוש חוסם, הם יצביעו נגדו בכנסת ושום חוק לא יעבור. חוץ מהצבעת אי אמון שכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוש חוסם הכוונה שהוא אינו מאפשר הקמת ממשלה ללא BB. במצב זה בנט/ליברמן/גנץ/איזנקוט יקבלו עליהם את דין הבוחר ויסכימו לשבת בממשלתו של BB (ראש המפלגה הגדולה ביותר). הם שיתנו לו את האצבע ה-61. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יעשו את זה רק אם הם מטומטמים. (גנץ כי הוא גייס חמישי). כשהם חלק מגוש של 70, אין להם שום סיבה לעזור לנתניהו להקים ממשלה. שילכו לבחירות שוב עם כנסת שיש להם רוב מוצק בה וממשלה משותקת לחלוטין. סיכוי טוב שמצבם רק ישתפר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם כבר, מי שצריך לקבל את דין הבוחר זו מפלגה חרדית כלשהי שתסכים להצטרף לקואליציה בתנאים מסוימים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלת הקרעים והאיחוי שלהם תמיד היו קרעים. היה פאקינג סזון! ארגון אחד צד והסגיר אנשים מארגון אחר. היה מרד אלטלנה עם קרבות והרוגים! אני לא יודע אם מאחים את הקרעים או פשוט שמים עליהם מייקאפ וחיים איתם. הרי there is no reasoning עם פנאטים, במיוחד פנאטים דתיים. לדעתי הדרך מתחילה בכל מקרה בבסיס יציב כלשהו שבאמצעותו, כן כן, הרוב משליט את רצונו על המיעוט הדיסידנטי. אשכרה עריצות הרוב. חקיקת חוק יסוד: החקיקה והשלמת חוקה רזה שמחזקת את הפרדת הרשויות ושלטון החוק. שוויון בנטל. לפחות שירות לאומי לחרדים וערבים. החלת לימודי ליבה בכל המגזרים. חיזוק מקצוע האזרחות. כשם שההדתה וההקצנה באו באלפי טיפות קטנות שטפטפו אנשים חדורי אידאולוגיה כך גם הליברליזם והסובלנות צריכים לבוא. אבנים שחקו מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התובנה החדשה שלי היא: לא איחוי קרעים אלא החלשת הקצוות ומרכוז. במרכז אין קרע ואין הבדל כל כך משמעותי בין ימין ושמאל ממלכתיים. הקרע הוא בין ה"ימין על מלא" לשמאל של גידון לוי. אתחלתא דגאולה היא הכרה בכך שהקצוות אינן אופציה. ולכן אני אומר: הנח לסזון. זו במידה רבה תעמולה (אל תשכח שבנוסף לסזון הגדול היה גם סזון קטן שם רדפו אנשי האצ"ל את אנשי הלח"י). גם האלטלנה היא במידה רבה ניפוח של מיתוס ע"י הימין. קיצוני האצ"ל ובפרט אנשי הלח"י הירושלמים גררו את בגין למקום בו לא רצה להיות ודב"ג ניצל את ההזדמנות כדי להכות בפורשים כדי לבסס מדינה וצבא ממלכתיים ולא איחוד זמני של ארגונים חמושים עויינים. לענ"ד מניית היסוד של הקמת המדינה שייכת לתנועות הפועלים וגדודי המתנדבים של הפלמ"ח ולא לשודדי בנקים וגובי דמי חסות. ובהזדמנות זו אזכיר את מה שהשלטון הנוכחי כל כך רוצה להשכיח: הבריטים נטשו את המנדט על א"י בגלל המהפכה הסוציאליסטית בבריטניה 1945 ובגלל פירוק הראג' הבריטי בהודו ולא בגלל פעילות המחתרות. ולראיה צרפת שהיתה חלשה הרבה יותר מבריטניה לא ויתרה על הקולוניות באלג'יריה והודו-סין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים מאוד עם שלשת המשפטים הראשונים שלך, בהבדלי ניואנסים דקים שאין צורך לדוש בהם כרגע. השאר הוא אפולוגטיקה מתוך הפוזיציה, ולא רלבנטי לענייננו. השאלה למי יש את מניות היסוד מיותרת כי הן לא מקנות זכויות הצבעה מיוחדות או כל הטבה אחרת. הסזון ואלטלנה היו רק דוגמאות לכך שהקרע הוא לא מאתמול. הייתי יכול ללכת קדימה לאוסלו ואחורה לקונגרס הציוני הששי "קונגרס הדמעות" בו הציג הרצל את תכנית אוגנדה. "אנשים ישבו "על הרצפה, מתאבלים בנוסח המסורתי על חורבן ירושלים". הרצל שמע על הישיבה ההפגנתית וחזר מבית המלון אל הקונגרס. הוא דפק על הדלת הנעולה וביקש להיכנס. אחד הנוכחים בחדר צעק לעברו: "בוגד""1. ___________ 1 הקונגרס הציוני העולמי השישי [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוזיציה? מן הסתם. אפולוגטיקה? של מה? מותר היה לבגין לזכות בבחירות, גם אם לא הוא הקים את המדינה. ממש לא התכוונתי לשום הטבה מיוחדת. מוזר שכל הזמן חושדים בי שאני מאלו שלקחו להם משהו (המדינה וכיוב') ואני ממש לא. אני לא רואה כאן משהו במחלוקת בינינו. כוונתי היתה שצריך להניח את כל הסיפורים האלו להיסטוריונים. בפועל מדובר בניפוח ועיוות של ארועים לצרכיהם של אלו המעוניינים בהקצנה ופלגנות היום. אתה צודק באמרך שלסכסוכים יש שורשים היסטוריים. אבל כאשר עמיחי אליהו וישראל כ"ץ (מצא מין את מינו) חוברים יחד להעביר את התותח הקדוש מצה"ל למוזיאון בגין) וממנים עצמם להיסטוריונים רשמיים ("תיקון אמת היסטורית", "על מנת שיבטא את המשמעות האמיתית של האירוע"), מותר וצריך להעמיד דברים על דיוקם. אגב אם תהית מי הם שבעת המופלאים שחברו ליזמה ה"ממלכתית" של העברת התותח: עמיחי אליהו, יצחק וסרלאוף, אורית סטרוק, שלמה קרעי, מאי גולן, גילה גמליאל ומיקי זוהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעת הזאת אומר לחסידי המחנה: "נַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ עַמִּ֑י" ישעיהו מ. א. הנה BB ה"גאון הפוליטי" שוב תקע עצמו באין מוצא. המשיח מן הבית הלבן התהפך בפעם המי יודע כמה על בני בריתו והפעם הוא אולי גם אומר: אתה מפוטר! הוא מאלץ את הBB לקבל הפסקת אש שלא יוכל בשום דרך להסביר לבייס המשיחי שלו. כרגיל כל תמרוניו והשליפות מן השרוול שלו מתהפכים עליו ומציגים אותו באזלת ידו. ב. אמנם אל יתהלל חוגר כמפתח. הסיכויים שמתווה 21 הנקודות של טראמפ יתממש אינם יותר מ 50-50. אפשר בקלות לתקוע מקלות בגלגל (להכניס מיני "תיקונים" שהחמאס (בעצמו סרבן בלתי נלאה) לא יוכל לקבל). ג. ובכלל "צרת רבים, נחמה לטפשים". תנאי הפסקת האש הם קשים לישראל והם בבחינת תכנית התנתקות במובנים רבים משונמכת (חופש הפעולה של ישראל מצומצם בהרבה). הבשורה של "הקמת מדינה פלשתינאית" היא חדשות רעות גם למי ששואף לשלום, גם אלמלא היתה תגמול שניתן על פיגוע מתאבדים המוני. הפלשתינאים זכו למימוש אוטונומי של לאומיותם בשתי מדינות (עם ובלי מתנחלים מחרחרי ריב) ונראה כי שאיפתם העיקרית היא למרר את החיים לשכניהם הישראלים. התרת הרסנים המרסנים את יצריהם הרצחניים והאובדניים, קשה לראות איך תביא תועלת. ד. העדר האיסטרטגיה לטווח הארוך (ע"ע היום שאחרי) הוביל את BB לעמדת אין מוצא. אלתור אחר אלתור ותחמון אחרי תחמון, BB הרחיק כל תמיכה שיכלה להיות לו. הוא איבד את האיחוד האירופי. הוא איבד את רוב הציבור הישראלי (אמנם רוב קטן) ואת האינטימיות עם מטכ"ל צה"ל. והוא איבד את המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. כרגע הוא תלוי בין בני בריתו - יריביו מימין לבין הידיד בבית הלבן. והפעם אין לו אופציה שהיא לטובתו. ה. אם יסכים תומכיו מבחוץ יפילו אותו ואם יסרב, יסתכסך עם הטראמפ ותומכיו מבפנים יתאכזבו ממנו. כרגיל, המוצא היחיד שנותר לו הוא למשוך זמן ולתקוע מקלות בגלגלים בתקווה ששוב יחמוק בין הסדקים. אלא שהפעם גפ זה לא יהיה לטובתו. הוא יאבד נקודות גם בימין הקיצוני וגם בבית הלבן והכי הרבה נקודות יאבד בציבור הרחב המזדהה עם משפחות החטופים. ו. מן הסתם הוא ינסה להאשים את הרמטכ"ל. מצד אחד בצדק. הרמטכ"ל עקב ומסמס את כיבוש עזה. מצד שני, על משקל סדרת ה-tv משחקי הכס: דרקון איננו עבד ורמטכ"ל אינו פקיד במשרד רוה"מ. אתה לא יכול להטיל עליו משימות מבלי לקבל את הקלט המקצועי שלו. מה ציפה הBB מזמיר? שהוא יסכים לשכב על גדר התיל בשבילו ויקבל עליו את האחריות למותם של חטופים ועשרות חיילים, רק כדי שBB יוכל לתחזק את תדמית האח הגדול אצל הבייס? ז. ע"פ המודל ההליוצנטרי מה שBB צריך לעשות עכשיו זה להתפטר ולהעביר את המושכות לידיו של יריב לוין מתוך תקווה שהלז, משנאתו את בג"ץ יעניק לו חסות מאימת גלגלי המשפט הטוחנים לאט. אלא שהפיתרון הזה הוא קצר מועד. יריב לוין הוא סדין אדום בעיני מחצית הציבור כך שאינו מתאים לתפקיד הקויזלינג של בעה"ב המסורתיים וגם מבית יתקל מן הסתם בעוינות מסוג "למה הוא ולא אני?". מן הסתם מינוי לוין רק יבטיח את מפלת הקואליציה בבחירות וקץ הקריירה הפוליטית של הBB. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התסריט ההליוצנטרי הוא שנתניהו הולך לבחירות בתור משחרר החטופים. קרי- אם נתניהו מקבל את מתווה טראמפ אנחנו נראה אותו פועל מיידית להקדמת הבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזורק את בן גביר וסמוטריץ' ככלי אין חפץ בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים הקרובים נדע. הסיכויים להפסקת אש לא יותר מ 50-50. אין ספק שטראמפ מעוניין, אבל שני הקליינטים סרבנים ידועים. ברגע שיחתם הסכם, אני חושב שפיזור הממשלה והכרזת בחירות חדשות, עשוי להישמע הגיוני (ניסיון לכלוא את הקיצוניים בממשלת מעבר). אבל BB לא פועל אסטרטגית (אולי מפני שהוא יודע שהוא מוקף בשרלטנים שממילא לא יצליחו לבצע). הוא מאלתר ושולף. כאשר האמת אינה נר לרגליך, תמיד אפשר לתאר כל תוצאה כסוף ההצלחה במחשבה תחילה. אם אי אפשר לתאר משהו כהצלחה תמיד ניתן להאשים את היועמ"שית והקפלניסטים. גם טראמפ וגם BB הם דחיינים וגם מהמרים ולכן קשה לדעת מתי יתגברו על דחיינותם ויהמרו הימור פרוע. בכל אופן, אם אתה צריך חיזוק לדעתך, אז עמית סגל כבר מציג את 21 הנקודות כתכנית מבית מדרשו של BB. אם היו חסרות לנו ראיות שבני אדם מסוגלים להאמין בדבר והיפוכו בעת ובעונה אחת, הנה לנו תומכי הBB. איך אפשר להסית ולקשקש במשך עידנים נגד ההתנתקות ואז להציג התנתקות++ כהישג מדיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מהמגבלות של המודל ההליוצנטרי היא ביישומיות. המודל מתקשה גם בפירוש העבר ובודאי בחיזוי העתיד. מה הוא האינטרס של הכלל ומהו האינטרס האישי. מתי הם סותרים ועד כמה הוא מאפיין דוקא את BB. אני חש שיש לכולנו תדהמה מסויימת מהאופן שבו טראמפ מצליח שוב ושוב להפתיע אותנו ע"י זה שהוא פועל באותו אופן. אני חושב שצריך להיות מסומם כדי לא להבחין שמדובר באדם שלפחות מבחינה רגשית לא סיים את התבגרותו. ולמרות שברור לכולנו שהאיש "שקרן בן שקרן" בכל זאת אנו פעם אחר פעם רוצים להאמין לו. בגלל האופי השרלטני, המהמר והפסיכופטי של כל המנהיגים הפועלים, המציאות הופכת לרצף ספינים, הפתעות, אסונות וחזרה לנקודת המוצא.ולכן הדבר היחיד שניתן לנבא בודאות גבוהה הוא שלא יהיה טוב. זה מטיל עול כבד מנשוא על מי שרוצה להגיד משהו משמעותי ומאלף בכל זאת. חשבתי על שלושה ראשי פרקים לדיון. א. מהו המודל הכי קרוב/סביר למה שמתרחש עכשיו. נראה שרבים כבר הבחינו בדימיון בין 2023-5 לבין 1948-50 (לא מחשבה אופטימית לאחר 76 שנים לחזור לנקודת ההתחלה). נראה שכרגע אנו נמצאים בשלב המעבר בין הצהרת העקרונות לבין הפסקת האש. מאחר ונראה שכרגע המטורפים מיצו את המוטיבציות ל"עולם ישן עד היסוד נחריבה", נראה שהסיכויים להשגת הפסקת אש די סבירים. השלב הבא הוא שיחות לשביתת הנשק. אם להמשיך את האנלוגיה, מה שהשיחות האלו (אם נגיע לכך) ישיגו יהיה הכנת הקרקע לסיבוב המלחמות הבא. ב. מי תכנן את הצהרת ה-21? התשובה כנראה היא שזה מורכב. היה שם תהליך שכמה גורמים היו מעורבים בו. יכול להיות שBB הגיע עם מפת דרכים כלשהי ואז טראמפ מתיחס אליה כפי שאיש עסקים מתיחס לחוזה. הוא חוזר ומשנה אותו שוב ושוב לפי תהפוכות המו"מ. ראיתי את גדעון סער בכספית וסגל מתאר את ההצהרה כפרי הילולים של המדיניות הישראלית. הוא לא טען שזה פרי עבודתו של משרד החוץ ןהותיר את כל עניין הקרדיט בחזקת שאלה פתוחה. אני מניח שרבים יחשבו שהתובנה הבאה היא הוכחת המובן מאליו ולכולם. אם בסופו של דבר יתברר שההצהרה היא מוצר אמריקאי שנכפה על BB, גדעון סער יתגלה כשקרן המתאפיין בעזות מצח שאין לה גבול. ג. אז מה תהיה ההשפעה של הפסקת האש על מעמדו של BB? לדעתי, אי אפשר לדעת. כמקובל בישראל הבחירות יוכרעו ע"י 20-30 מנדטים א-פוליטיים שהצבעתם במידה רבה אמוציונלית וקשה לניתוח. אחד הראשים של השלטון, הראש המייצג את חסידי BB, אינו מספק הסבר חד משמעי לתמונת היום שאחרי המוצגת בהצהרת העקרונות. לא ברור אם מדובר בתמרון שלא יצא ממנו כלום או במפת דרכים שיש לקדם. בכל מקרה מדובר בקו שבר שני (אחרי חוק הגיוס) שנפער בקואליציית ארבע הפינות. המבנה ההרמוני והמלוכד של ברית ארבע הפינות מן הבחירות בעבר איננו קיים עוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה נראה קל, מרגע שמקבלים את חוקי הפורמט. האינטרס של ביבי הוא מלחמה אינסופית, כדי לשמר את הקואליציה. האינטרס של טראמפ הוא סיום המלחמה, כדי לקבל פרס נובל לשלום. ההתנקשות בדוחה העידה כאלף עדים על המטרות וסדר העדיפויות של נתניהו. הבכירים של חמאס התכנסו כדי לדון בהצעה אמריקאית להפסקת אש. כשאתה מנסה להוריד את בכירי המו"מ מולך נראה לי שקשה לטעות בכוונות שלך. הפעולה בדוחה אולי יותר מאשר כשלונה היתה המנוף של טראמפ להשליט את רצונו. נדיר מאוד שנתניהו עושה שגיאות של פזיזות, וכאן נראה לי שהוא לקח הימור בניגוד להרגלו. אולי כבר ראה שהרוח נושבת נגדו בבית הלבן ועבורו גודל ההימור היה קטן יותר ממה שנראה מבחוץ. באופן חריג ארה"ב תמכה בהחלטת מועצת הבטחון (הגוף הביצועי של האו"ם) לגנות את התקיפה בקטר. טראמפ גיבה את קטר בהצהרת ברית הגנה והכריח את נתניהו להתנצל על הפרת ריבונותה. מרגע שהמלחמה מסתיימת האינטרס של נתניהו הוא 1. להקדים את הבחירות ככל הניתן, כדי להגיע אליהן כמכניע החמאס ומשחרר החטופים. 2. להגיע אליהן ללא המשקולת של בן גביר וסמוטריץ'. מקומית האינטרס של נתניהו הוא שוב למשוך זמן במו"מ ולעכב בכמה שבועות את שחרור החטופים כדי להצמיד את האירוע ככל הניתן לבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת לי זה נראה יותר הלבשת חוקי הפורמט על המציאות מאשר פורמט המתגלה מתוך המציאות. בעניינים כאלו חיוני לחכות לבוגד מבפנים (כמו עד המדינה ניר חפץ או רונן בר ראש השב"כ) שיגלה לנו מה היה בראש של BB ברגעי הפעולה. צריך גם לזכור שאפילו במשטר אוטוקראטי בנוסח ממשלת ה-68, יש להחלטות כאלו שותפים נוספים שצריך לתת להם הסברים "ממלכתיים" לפחות מן השפה ולחוץ. קביל בעיני לגמרי שבזמנו זה נראה כמו אפשרות טובה להשיג תמונת ניצחון שתאפשר לסיים את המערכה במשהו שניתן לתארו כניצחון מוחלט (ע"ע שורו הB2). אצל מהמרים כמו טראמפ, BB וסינוואר יש לקות מובנית בשקלול אפשרות הכישלון והטווח הארוך. הייתי רוצה לשתף נקודת מבט נוספת, לא בהכרח של BB, אלא יותר אישית שלי. אני חושב שצריך לנטרל במידתיות את החוכמה שלאחר מעשה והנוחחה לשפוט אותו בכללותו ע"פ הכישלון. כולנו מכירים ואולי עוד נכיר שוב, את אהבתם של אנשי החמאס למו"מ מתמשך ועקר. צריך לזכור שעצם המו"מ הוא לאנשי החמאס, פרס וואלידציה. במקום אנשי טרור וראשי כנופיה הם מתקבלים כמדינאים מכובדים שיש לשבת איתם על שולחן המו"מ הפוליטי. אחת המטרות הסמויות של מתקפה צבאית על ארגונים כמו חמאס היא שיהיה אפשר לקבוע את הסדרי העתיד מבלי שיהיה צורך להדיין עם הפושעים האלו. מאחר וצה"ל לא סיפק את הסחורה הזאת, חבר המהמרים של BB היה מוטה לאפשרות של השגת המטרה בקיצור דרך. בעיניי, על אף הכישלון הנחרץ, היה יופי וסיפוק מסויים באותם רגעים בהם ראשי הכנופיה הזו עטו חליפות והתיישבו לשולחן הדיונים כרוזני הארץ ובתוך שניות ספורות של מטח טילים, הפכו לכלבים שוטים הנמלטים מאש הציידים. הפואטיקה של האלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה האחרונה - תרחיש סביר באותה מידה כמו שלך, זה שהם קיבלו את המידע מראש ממקורבי קטאר בלשכות הנכונות, וישבו בשקט בבנין הסמוך והבטוח מפגיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי הם אכן היו במקום אחר אבל לא בגלל שהוזהרו. פשוט המודיעין טעה. חכןל להיות שזה קשור לכך שהוחלט משום מה ששב''כ יביא את המידע ולא המוסד. בכל מקרה ההערה שלי עוסקת במועקה של הצורך לנהל מו''מ עם ראשי הכנופייה הזו ולא בפרטי האירוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי ''מיטב ידיעתנו'' בנושאים האלה מועטה מאד מטבע הדברים. כמובן שההשערה שהעליתי לא מגובה בנתונים מוצקים וראיות, רק ראיות נסיבתיות - קיום ידוע של סוכני קטאר בלשכת ראש הממשלה, והנצחון של קטאר בכל הפרשה הזו. ההשערה הזו לא פחות מבוססת מהאשמת השב''כ על פני המוסד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגבי מי יצא כלב שוטה - בטח לא זה שקיבל מטריה בטחונית אמריקאית לו ולמקורביו מול תקיפות ישראליות בעתיד. הפוך גוטה. תעודת ביטוח שכזו היא יקרה מפז ויחידה במינה. גם התנהגת כבריון, גם חשפת יכולות אסטרטגיות מסווגות, גם פספסת, וגם חטפת כשלון אסטרטגי. עם כלבלבי שוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה נכון אלמלא המדובר היה בטראמפ. הבטחה שלו שווה בערך כמו הבטחה של BB. לפי מה שהבנתי מדובר בהבטחה אקסקוטיבית ולא בחוזה הגנה של ממש. שזה אומר בערך שזה מחייב את הממשל של טראמפ ולא את ארה"ב. למשל הקונגרס יכול לאסור על הממשל למלא את התחייבותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחידה שיודעת מה עובר בראש של בעלה לא תגלה לנו. נועדנו רק לנחש. התאוריה ההליוצנטרית נתנה ניבויים שהתממשו, ובהעדר תאוריה מתחרה שתתן ניבויים אפילו קרובים באיכותם פשוט אין לה מתחרים. נתתי תחזית הליוצנטרית ברורה שקל מאוד להפריכה. נעשה מה שאיחל המת לעוור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... האינטרס של טראמפ הוא סיום המלחמה, כדי לקבל פרס נובל לשלום... האינטרס של נתניהו הוא שוב למשוך זמן במו"מ ולעכב בכמה שבועות..." כדאי להזכיר, ההכרזה על הזוכים בפרס נובל לשלום השנה תתקיים ביום שישי ה-10 לאוקטובר בשעה 12 בצהריים שעון ישראל. לא נראה לי שטראמפ יקבל פרס נובל לשלום על הסכם השלום המפואר בין אזרביזאן לאלבניה, וגם לא על ההסכם בין רוסיה לאוקראינה, מה שמשאיר את הסכם השלום בין ישראל לחמאס, מה שמשאיר לוח זמנים די קצר למיטב הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משאלת הלב של טראמפ היא כמובן שהסכם ייחתם בין ישראל לחמאס תוך 4 ימים. זה לא יקרה כי זה נגד האינטרסים של נתניהו. פרס נובל לשלום מוענק מדי שנה. טראמפ יצטרך לחכות, וזה טוב לנו כי הוא ימשיך להיות on it ולא ירשה ששום דבר יקלקל לו את ההישג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנה? טראמפ יצטרך לחכות שנה? אתה באמת חושב שיש לו את הבגרות הנפשית לחכות שנה? אם הוא היה יכול לחכות שנה הוא היה מתחיל לעבוד על ההסכם הזה בסוף ינואר, ולא מחכה לספטמבר? (אני לא נביא ולא בן נביא, אבל הניחוש שלי הוא שאחרי יום שישי, אם טראמפ לא יקבל את הפרס, הוא או יעבור לנושא הבא ו/או יתפוצץ על אחד מהצדדים, ויזכר מחדש במאמצי ה"שלום" באוגוסט 2026, ואם הוא כן יקבל את הפרס הוא יעבור לנושא הבא בלי קשר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אם כך נתניהו צריך למשוך רק עוד 4 ימים ואז טראמפ יאבד עניין והמגרש שלו. זה הסבר מצויין לכך שהמשלחת הישראלית המריאה לקהיר רק היום ולא אתמול. עד יום חמישי הם ישחקו כמו נבחרת ארגנטינה שמובילה 1:0 בדקה ה 75. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שהיו מספיק אנשים בסביבתו הקרובה שהזכירו לו שאת הפרס מקבלים על השנה הקודמת. למרות שהוא טראמפ, יש עדיין נושאים טריוויאליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו פרס נובל לשלום לטראמפ: בדקתי בשטחיות את 7 המלחמות שטראמפ טען בנאומו באו"ם שהוא סיים. שלוש מתוכן (הודו-פקיסטן, ישראל-איראן, אזרביג'אן-ארמניה) מדובר בהסכמי הפסקת אש רופפים במקרה הטוב. במקרה הרביעי, הסכסוך בין מצריים וסודן לבין אתיופיה כלל אינו מלחמה. מדובר בסכסוך בגלל סכר הרנסנס שבנתה אתיופיה על הנילוס הכחול (GERD). למיטב הבנתי שומדבר לא נפתר בסכסוך הזה. מצריים איימה ב-2020 להשמיד את הסכר. אבל היום, מצריים מאיימת במקרה שכמות המים בנילוס תופחת לבנות/לשדרג את סכר א-סיסי שיחסום את זרימת מי הנהר לסיני ולים התיכון. (אני לא בטוח שהבנתי נכון את עניין הסכר המצרי). ביולי השנה הצהיר טראמפ שכוונתו לתווך בסכסוך הזה. נראה לי שהוא פשוט שכח מן העניין הזה והניח שהסכסוך נפתר מעצמו. כאמור, בינתיים שומדבר לא נפתר בסכסוך הזה. מאמר באתר אתיופי מהיום נ.ב. למי שיש ספק גם ישראל מבוססת בביצה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתת למנהיג העולם הטפשי טראמפ פרס נובל לשלום זה אכן הזוי, אבל הבעיה היא שהפרס הזה וההיסטוריה שלו הם גם הזויים. (קיסינג׳ר? יאסר עראפת? אונג סאן סו צ’י? ברק אובמה שקיבל את הפרס עוד כשאי אפשר היה לשפוט אותו על מדיניות כלשהי? אבי אחמד? נו באמת) סקירת ההיסטוריה של הפרס המטומטם הזה מראה שאפילו לשיטת מעניקי הפרס, הפרס ניתן (לפחות בחלק משמעותי מהמקרים) על בסיס תיקווה לעתיד ולא על בסיס בחינה אוביקטיבית של מוצלחות מהלכים / מבחן התוצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רחוק מלהיות טראמפיסט, אבל ההפסקה שלו של המלחמה באיראן היתה משמעותית מאד, ברמה אסטרטגית מבחינתי. בלעדיה יש סיכוי סביר שהיו היום עוד מאה אלף ישראלים בלי בית ומאות הרוגים. ובלי שום הישגים משמעותיים נוספים לישראל - חוץ משימור החרדים בקואליציה. יחד עם שחרור החטופים בינואר, לפחות למצב המקומי שלנו הוא באמת עזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: כשיש מהמר כזה אצלנו, צריך מישהו שיודע להוריד אותו מהעץ בכוח (לא סתם לתת לו סולם)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי את כוונת המשורר - אז כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה לראות איך אפשר לזקוף לזכותו של טראמפ את הפסקת המלחמה בין ישראל לאיראן בלי להתייחס לעובדה שהוא אחראי לעצם קיומה (ולאי סיומה כל שעה אחרי פתיחתה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנתניהו היה אינטרס גבוה פי מאה מלטראמפ לפתוח במלחמת איראן. למה אתה אומר שהוא אחראי לקיומה? העובדות - ולא הפרשנויות - הידועות הן שטלפון של טראמפ עצר 50 מטוסים דקות לפני הפצצה אגרסיבית בזמן שהלחימה כבר הוכרזה כהפסקת אש, מה שהיה מביא בבטחון לעוד ימים אם לא שבועות של מלחמה. קשה לחשוב על דוגמה חזקה יותר מהזמן האחרון של "הפסיק את המלחמה". יחד עם זה שכנראה הוא האדם והמנוף היחידים על הכדור שלנו שיכולים להשפיע על נתניהו, ההישג הזה כולו שלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |