בתשובה לשוקי שמאל, 22/09/25 2:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על פי הלמ"ס 44% ב 2007 ו42.7% ב 2025 מהיהודים בני 20 ומעלה מגדירים עצמם חילונים. ואולם לפי סקרים 94% עורכים את ליל הסדר כולל קריאה לפחות חלקית בהגדה. 65% צמים או צמים חלקית בכיפור, ו 62% שומרים כשרות. כלומר חלק לא מבוטל ממי שמגדירים עצמם חילונים הם בכל זאת בעלי זיקה משמעותית לדת. אני הייתי קורא למי ששומר כשרות מסורתי גם אם הוא קורא לעצמו חילוני. קח בחשבון שבן גביר(!) קיבל כמה מנדטים מקרב החילונים הגמורים, כלומר שחלקו של הגוש החילוני ליברלי לא כל כך ברור. כן יותר מ 25 מנדטים, כנראה בקלות גם 30. אבל לא בטוח שזה הופך אותו לסקטור הגדול ביותר. לדעתי המסורתיים-ימניים הם לפחות באותו גודל. לא אמרתי שיש סקטור שהוא רוב. אמרתי שכדי להחזיק בשלטון החילונים הליברלים זקוקים לברית עם סקטורים אחרים. וכשאתה זקוק לברית אתה חייב להתחשב בערכים של בעלי הברית. בדיוק כמו שעכשיו הליכוד מתחשב1 בערכים של החרד"לים ושל החרדים. שוויון הוא ערך ליברלי מרכזי2. אם המדינה זקוקה לגיוס חובה הליברלים צריכים לעמוד בחזית הדרישה לשוויון בנטל. כיוון שרוב עצום בציבור מעוניין בשוויון בנטל זהו דגל ליברלי מושך אלקטורלית ולכן לדעתי כדאי מאוד לנופף בו. מה אני לא רואה נכון בתמונה? מצד שני על פי הסקרים רק 19% מעדיפים במוצהר חתונה אזרחית ולכן זה דגל שלדעתי לא כדאי לנופף בו לקראת בחירות. אני מניח שאת ה 19% האלה כבר יש למחנה הליברלי בכל מקרה. אין לך דבר להרוויח ויש לך רק מה להפסיד מנפנוף בדגל הזה. ___________________ 1 במקרה של החרד"לים הליכוד אפילו מאמץ לצערנו כמה מערכיהם על חשבון הערכים ההיסטוריים של תנועת החרות. 2 זו גם הדוגמה המרכזית לכך שבג"ץ הוא נושא הדגל של הליברליזם במוסדות המדינה. עקרון השוויון עובד חזק מאוד בבג"ץ גם ללא חקיקה ספציפית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר ל"דיוקים" מינוריים אני מסכים עם כל מה שכתבת למעט נקודה אחת. בלהט הויכוח לא טרחתי לכתוב שאין לי בעיה עם הגדרת ישראל כמדינת היהודים גם אם זה כרוך בפשרות לא נוחות כמו העדר תחב"צ בשבת ונישואים אזרחיים לא מוסדרים. הנקודה שבה אני חולק עליך בגדול היא "גיוס שווה". גם בזה יש הסתייגות מפני שאני מסכים שהמשך הקיום של הכלכלה החרדית הפרזיטית מזיק מאד לכלל הישראלי. אבל אדייק ואומר שהבעיה כאן היא טירוף המערכות שבו ישראל מסבסדת בסכומים כל כך גדולים את הלמדנות החרדית ולא ההשתמטות מגיוס לצה"ל. אומר א. ליברליזם אין משמעותו קידוש רצון הרוב אלא סובלנות לצרכים ולרצונות של מיעוטים. ב. אני חושב שהטיעון של גיוס חרדים כלקחי 7.10 הוא היסטרי ולא נכון. נכון, צריך להגדיל ולחזק את צבא היבשה. אבל המחדל ב7.10 לא נגרם בגלל שהיו חסרים חיילים לצה"ל, אלא מפני שהם היו במקומות הלא נכונים. צבא גדול ןמטומטם זה רעיון גרוע כמו צבא קטן וחכם. צבא רצוי שיהיה גם גדול וגם חכם. אבל המצוי לא תמיד ממלא את הרצוי. ג. כחלק מסקטור השמאליב, אני חושב שאסור לנו לשרת בצבא שממנה סיקריקים כמו זיני למפקדים. ולכן צריך להיות ברור מדוע אני מסרב להתלהב ממחזות של גיוס כפוי. בהזדמנות זו, אציין כי לענ"ד עמדת האופוזיציה צריעה להיות שיש חוק גיוס ואסור לשנות אותו. אם החרדים מסרבים להתגייס שיחיו עם המחיר. אי אפשר לשים את כולם בבתי הסוהר, אבל אין צורך לתת להם מתנות לחגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבי, האם מותר להרוג פלסטינים? איזה ספר פותחים, את השולחן ערוך או את פקודות המטכ״ל המהודרות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא הצלחתי להבחין בקשר בין תגובתך לתגובתי, אבל בפני עצמה הדברים מעניינים. ב. עזרת לי לנסח טענה שלא ידעתי לנסח בעצמי. בין היתר, החרדים יהיו חיילים גרועים בגלל בעיית ה"נאמנות הכפולה". בצבא חיילים מחוייבים למלא את פקודות מפקדיהם ולא רבניהם. כאשר מדובר בדתיים לא פונדמנטליסטיים, הללו אינם רואים ברבניהם סמכות שלטונית אלא מייעצת ולכן אין בעייה. החרדים הם הדוגמה הפוכה. ג. אם אני צריך לתת ציון לטיעון הסעיף ב, הייתי נותן לו 6. המציאות היא יותר מורכבת. גם דת"לים רבים הם פונדמנטליסטים וגם כך מוצאים את הפרגמטיקה המאפשרת את המשך שירותם בצבא. ד. כך או כך, עצם השירות בצבא והצורך להישמע למפקדיו מעביר את החיילים החרדים מן המחנה החרדי למחנה החרד"לי וזו כנראה סיבת העומק להתנגדות החרדית לגיוס. ה. אם החרדים מתנגדים לגיוס והם צודקים מבחינתם בהתנגדותם, הרי ברור שכל מו"מ איתם בשאלת השירות הוא עקר ומיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירות לאומי, גם לחרדים וגם לערבים. זה הפתרון של אייזנקוט, ובשביל זה אני חושב שצריך חקיקה ראשית. ובכל מקרה זאת דרך ארוכה. גם אייזנקוט אומר. אבל אני בעד. שניהם הרי שבטים לא ציוניים ברובם. לגייס שבטים לא ציוניים לצבא זה באמת קצת הזוי. לחרדים יהיה קשה להשתמש בטענות שיש להם נגד הצבא גם נגד שירות לאומי. זה הופך את שני השבטים האלה לשותפים בקידום המדינה, ואמור לייצר יותר סולידריות גם כלפיהם וגם מצדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיית הנאמנות הכפולה כבר באה לידי פתרונה ב׳דינא דמלכותא דינא׳. החידוד בא לידי ביטוי בכך שהפציפיזם הטבעי בחרדיות תומר למיליטריזם הלאומני, כמו שהתרחש בקבוצה הדתית- לאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני יכול לנסות לנסח את הפסקה השניה שלך מחדש, הדילמה של השמלא הישראלי היא או להיות באופוזיציה ולתת לימין לממש את המדיניות שלו או להצטרף לקואליציה ולעזור לימין לממש את המדיניות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה מסתיר חלק גדול מן התמונה בכך שאינך מזכיר את האופציה השלישית: השמאל יכול לפרוש מן ההסכמות הדמוקרטיות על שלטון הרוב ולהתנהל כאקס טריטוריה פוליטית כמו החרדים. הנקודה היא שלפני שאנו פורשים מן החברה הישראלית אנו צריכים שזו לא תהיה הבחירה שלנו אלא שידחפו אותנו החוצה. מבחינה זו יש תהום בין הימין של בנט לבין הימין הביביסטי. אם רוב יבחר בימין הביביסטי (בנגביר, סטרוק, מאי גולן, עמיחי ש' וא' וגמליאלית הגירוש מרצון) פשוט לא תהיה לנו ברירה אלא להתנתק מן החברה הישראלית ולהפוך לאירידנטה דיסידנטית. לכן המלחמה אינה על מדיניות הביטחון, שאלת הגיוס או תחב"צ בשבת. המלחמה היא על עקרונות מופשטים כמו שלטון החוק, אנושיות, אחריות אזרחית, סובלנות וחופש ביטוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהשמאל מתיימר להחזיק בערכים אוניברסלים בזמן שהחרדים מחזיקים בערכים פרטיקולריים, בגלל זה השמאל לא יוכל גם לפרוש מהכלל וגם להחזיק באותם סט ערכים בזמן שלחרדים אין בעיה כזאת (במילים אחרות, כששמאלני רואה עוולה הוא מרגיש, או לפחות אמור להרגיש, רע - זאת הסיבה שלשמאלנים מכל העולם יש דעה על הפוליטיקה בארה״ב, באירופה או בישראל, להבדיל, כשחרדי רואה גוי1 נוסע בשבת או אוכל חזיר זה לא באמת מזיז לו יותר מידי). 1 ולצורך העניין, ״גוי״ כולל גם ״יהודי לשעבר״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהטענה שלך אינה מחזיקה מים. אני עומד על דעתי שבעניין הנידון השמאליב הרבה יותר דומה לחרדים מאדר שונה. שנינו מאמינים באמונה שלמה בסט ערכים מסויים. לפרק ולהתווכח עם טענתך יהיה ארוך מאד ויהיה קשה לבוא אליך בטענות אם תאמל''ק. לכן במקום תזה לוגית נגדית, אמשול לך משל. כאיש השמאליב ליבי נחמץ כאשר אני רואה את מאות העזתים מטלטלים בדרכים על מטלטליהם. אני יודע שרובם בלתי מעורבים שלא חטאו כלפינו. צערם הוא גם צערי. כאשר השלטון שלי טוען שהמטרה היא עקירת אנשי החמאס מן העיר עזה והאזרחים פדוט משלמים את המחיר של מחזיקי הנשק המסתתרים בתוכם. כמו רוב אנשי המחנה שלי, אני סבור שהמצב הנוכחי אינו מצדיק את המהלך. אבל ההחלטה לעיל היא החלטה לגיטימית של הממשלה. אני יכול לא להסכים איתה, אבל אני נאלץ לקבל אותה כהחלטת רוב דמוקרטית. לעומת זאת כאשר בזמן שצה''ל מנשל והורס מאות אלפים מבתיהם , שרי הממשלה מקשקשים על בוננזה נד''לנית ועל הגירה מרצון, אני נאלץ להכיר בכך שיש כאן מעשה שדגל שחור מתנוסס מעליו. כאשר זה המצב, אסור לנו בשום אופן להשתתף בקרב הזה. המעשה הנכון לעשותו הוא לפרוש מן ההסכמה הדמורקטית, להפוך לדיסידנטים ולהיות מוכנים לשאת במחיר. ברגע מסויים, לא נוכל יותר להמשיך לפסוח על הסעיפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... המעשה הנכון לעשותו הוא לפרוש מן ההסכמה הדמורקטית, להפוך לדיסידנטים ולהיות מוכנים לשאת במחיר.״ אני מסכים, וזה בדיוק ההפך ממה שהחרדים עשו (מהסיבות שנתתי למעלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים לא מעניינים אותי. הנקודה היא שזה ניתן לביצוע. ואם ימונה זיני לראש השב"כ, Bb יזכה שוב בבחירות וכל כיוה' אולי נאלץ להזדקק לאופציה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. וזו לא דילמה. 1. השמאל (קרי: שתי מדינות לשני עמים) הוא מיעוט שהתמזער אחרי הז' באוקטובר. אז אין לו מה לשגות באשליות. 2. יש לדעתי סוגיות שחשובות לבחירות הקרובות ומתעלות על סוגית הסכסוך הישראלי פלסטיני. א. להחזיר את שלטון החוק: - הממשלה כפופה לחוק ולצווי בג"ץ - האקס טריטוריות של מתנחלים, חרדים, בדואים וערבים מבוטלות והחוק הישראלי חוזר לחול עליהן. ב. להחזיר את הכהניזם לשוליים, שם מקומו ולא בממשלה. אז לנסח את הפסקה מחדש: חובתו של השמאל הציוני להצטרף לקואליצית מרכז ימין ליברלית יחסית ולהשקיט בינתיים את שאיפותיו בתחום הסכסוך כדי לשמור על המדינה מהתפרקות טוטאלית, ולקדם את שלטון החוק (וליברליזם במידה שלא תרגיז יותר מדי את מצביעי הקואליציה הבאה: שוויון בנטל- כן. לימודי ליבה- כן. אמפטיה לתושבי עזה- meh.) האפשרות השניה היא לתת יד להרס המפעל הציוני המתרחש לנגד עינינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שזאת דילמה. התשובה היא ברורה בעינך, אבל זה לא מבטל את הדילמה. אתה באמת חושב שהריסוק של שלטון החוק, בניית האקס טריטוריות, השחיתות, הכהניזם... כל זה לא קשור לאפרטהייד (דה פקטו)? זה סתם, במקרה, צץ בישראל בלי שום קשר לעובדה שזה אינטרס מובהק של מי שהנהיגו את המדינה? בהנחה שזה נכון (ואני בספק גדול מאד אם זה נכון) כמה, לדעתך, ה״שמאל הציוני״ יוכל לקרוא לעצמו ״שמאל ציוני״ אם הוא מקריב את זכויות האדם של הערבים על מזבח ״שימור המדינה״? האם, לדעתך, השמאל הרוסי צריך לשתף פעולה עם פוטין בשביל לשמור על רוסיה מהתפרקות? השמאל בדרום אפריקה היה צריך לשתף פעולה עם האפרטהייד בשביל לשמור על דרום אפריקה מהתפרקות? השמאל בארה״ב היה צריך להפסיק להאבק בעבדות בשביל למנוע מהאיחוד מלהתפרק? האם יש נקודה שבה תשנה את דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ממשלה כמו הגזענית-פשיסטית הנוכחית שזילזלה יותר בזכויות האדם של האוכלוסיה הערבית, שלא לומר בחיי האדם. אין פליאה שהפשע במגזר הערבי שובר שיאים. הרחקת הכהניזם מהשלטון והחזרת הדמוקרטיה כמו שאריק אמר הן תנאי מקדים לכל דבר אחר כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני חושב שזה קשור. אבל את הפתרון לזה לא תמצא בבחירות הקרובות. לדעתי זאת לא באמת דילמה כי אתה לא מתבקש לשתף פעולה עם הפוטין המקומי אלא עם האופוזיציה אליו. הבעיה שאתה לא מת גם על האופוזיציה היא לא בעיה פוליטית אלא טהרנות. בפוליטיקה אתה משתף פעולה עם הכי פחות גרוע. מחתרת ניל''י לא שיתפה פעולה עם הבריטים מאהבת מרדכי. הם סיכנו את חייהם בתמיכה באימפריה הבריטית כי הם חששו שתחת האימפריה העות'מנית גורל היהודים בא''י יהיה כגורל הארמנים. אני משוכנע שנתניהו לא מאושר להיות בשותפות עם בן גביר וסמוטריץ' אבל זה מה שהיה זמין עבורו והוא הלך על זה בכל הכח. אני חושב שקואליציה שחברים בה גם נציגי השמאל תתנהג יותר כפי רצונך מאשר קואליציה ללא נציגי השמאל (כמו זו הנוכחית) ואני לא מבין למה זה לא חד משמעית עדיף בעיניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שאתה לא מתבקש לשתף פעולה עם הפוטין המקומי, אבל לא נכון שאתה מתבקש לשתף פעולה עם האופוזיציה העקרונית שלו. אתה מתבקש להמליך עליך את מי שרוצים להחליף אותו ולהיות יותר פוטינים ממנו. זאת לא טהרנות, כזכור, בדיוק ככה הפוטין הנוכחי הגיע לאן שהוא הגיע, כל הברקים/פרצים/לפידים/גנצים/מרדכיים... שבחרו להמליך אותו. ״בפוליטיקה אתה משתף פעולה עם הכי פחות גרוע״ בעיני יש הבדל בין ״שיתוף פעולה״ לבין ״המלכה״. שיתוף פעולה זה מה שעשו המפלגות הערביות עם רבין (למשל), המלכה זה מה שעשה לפיד לנתניהו (למשל). ״אני חושב שקואליציה שחברים בה גם נציגי השמאל תתנהג יותר כפי רצונך מאשר קואליציה ללא נציגי השמאל״ משום ש: 1. כשאתה נכנס למשא ומתן כשאין לך חלופה והצד השני יודע שאין לך חלופה אתה גומר כשבנט הוא ראש ממשלה והורביץ הוא שר הבריאות (או, עם סמוטריץ כשר האוצר ובן גביר כשר המשטרה). כלל עקרוני בכל משא ומתן זה שאתה חייב לשמור על חלופה למקרה שהצד השני ידרוש יותר מידי. אתה צריך להיות מוכן ללכת מהשולחן. במקרה הזה, לדעתי, החלופה חייבת להיות לא להצטרף לקואליציה. וציבור הבוחרים חייב להיות מוכן לזה ולהסכים לזה. 2. כל זמן שהשמאל לא נמצא באופוזיציה הוא לא יכול להציג חלופה לציבור. היתרון של הממשלה הנוכחית הוא שאני יכול להגיד לציבור: ״ניסיתם את הימין מלא מלא, ראיתם איך זה, עכשיו תנו לנו להראות לכם את החלופה״. עד הממשלה הנוכחית השמאל לא יכל להגיד את זה כמעט באף קואליציה. הימין שולט בישראל כבר כמעט חמישים שנה ועדיין השמאל לא יכול להפיל שום שום כשלון על הימין - לא בגלל שלא היו כשלונות ולא בגלל שהימין לא היה אחראי להם. תמיד היה שם איזה איש מרכז/שמאל להפיל עליו את האחריות. דמוקרטיה, לדעתי, מחייבת אופוזיציה שמציגה אלטרנטיבה, וממשלות אחדות הן רעה חולה. 3. יש נקודה שבה הרוע הוא כל כך רע ש״עדיף״ (מבחינת בריאות הנפש, לא מבחינה כלכלית) להתנגד לו עקרונית מאשר לשתף איתו פעולה תמורת הקטנתו. תחשוב על הדוגמא של העבדות באמריקה. מתנגדי העבדות יכלו להגיד לעצמם: ״אני מתנגד עקרונית לעבדות, אבל אין לי סיכוי להפסיק את המוסד הותיק הזה, אז למה לא להחזיק איזה עבד או שניים ולנהוג בהם באופן הומני יחסי״ ויכלו להגיד: ״אני מתנגד עקרונית לעבדות, ולכן לא אחזיק בעבדים ואחרים מוצרים שמיוצרים על ידי עבדים״. זאת לא דילמה קלה כמו שאתה מציג אותה למרות שברור מה עדיף כלכלית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון את הדילמה שלך, אז (בפישוט מרבי) ערכית אתה שואל את עצמך איזה ערך גובר אצלך במקרה הזה- ליברליזם או ציונות. מעשית הדילמה שלך בעצם די פשוטה: להצביע ליאיר גולן ולנסות להשתתף בקואליציה או להצביע שמאלה משם עבור האופוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אתה לא מבין נכון. (1) זאת לא דילמה שלי, זאת דילמה שאני מציג אבל היא צריכה להיות דילמה של כל מי שמחזיק בערכים ליברלים ושל כל מי שמייצג את מי שמחזיק בערכים ליברלים. ו(2)זה לא בין "ליברליזם או ציונות1" אלא בין שיתוף פעולה עם הגורמים האנטי ליברלים במטרה להאט את הפגיעה בזכויות האדם שתתרחש ללא שיתוף הפעולה לבין אי שיתוף פעולה במטרה לנסות לסיים את הפגיעה בהקדם האפשרי. זאת לא דילמה ספציפית לישראל, אני מניח שזה נכון גם לארה"ב, להונגריה, לפולין, לאיטליה, פעם היה נכון גם לרוסיה, ובקרוב יהיה נכון גם לבריטניה ולצרפת. 1 האמת ש"ציונות" היא סתם סיסמא שאין מאחוריה שום דבר שמוסכם על כל מי שמגדירים את עצמם כציונים או כאנטי-ציונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הדילמה אני לצידך. נראה לי כי לאריק יש איזושהי הטייה לרעיון של "ליברליזם או ציונות". זה נראה לי שזה איכשהו קשור לתעמולה דתית מימים ימימה שניסתה להטמיע את הטענה הזו (סתירה בין אחד לשנייה). התזה הזאת שגוייה גם אוניברסלית (הלאומיות האירופית נולדה באירופה ב-1848 על כתפיהם של ליברלים) וגם ספציפית ליהודים (מי שקרא את אלטנוילנד לא יכול לטעות ולחשוב שהרצל אינו ליברלי או אינו ציוני). אבל במבחן התוצאה הסופית אני דוקא מסכים עם אריק. כולנו כנראה מסכימים שנכון לעכשיו הימין בכנסת כפול בגודלו מן השמאליב. זה ויותר מכך הדמוגרפיה מסמנים את הכיוון של התאדות השמאל. בכל קונסטלציה יש מצב שהשמאליב לא יוכל להסתפק בישיבה באופוזיציה אלא יצטרך לפרוש מן ההסכמה הדמוקרטית ולרדת למחתרת הדיסידנטיות. כל עוד אתה יושב באופוזיציה אתה עדיין מחוייב לשירות בכוחות הביטחון. הרעיון הוא שאתה לא מסכים עם מה שצה"ל עושה, אבל מעשיו הם עדיין בתחום הלגיטימיות הפוליטית. כאשר על השב"כ ימונה הסיקרי זיני ואלופים חובשי ציצית כהניסטית ימלאו את צה"ל, אסור לשרת בכוחות האלו ולא חשוב מה קובע הרוב הדמוקרטי. נראה לי שחובת השמאליב היא לנסות להרכיב ממשלה יחד עם מפלגות ימין בניסיון לראות אם אפשר להגיעה לקונסנזוס קואליציוני שלא יהיה אפילו ב-50% לטעמנו אבל לפחות יהיה ב-100% בתוך תחום הלגיטימיות. לשבת על כס מבקר המדינה ולתת את השלטון לביביסטים על מנת שיסיימו בהצלחה את דחיקתנו מתוך הקולקטיב הישראלי, נראה לי מעשה של טהרנות הרסנית. אני חושב שדווקא האנלוגיה לסוגיית האבולישן לפני מלחמת האזרחים האמריקאית מראה שהלוגיקה שלך לא עובדת. כל מיני אנשים בארה"ב עם כל מיני עמדות קידמו את שחרור העבדים, אבל מי שהצליח להכניס את שחרור העבדים השחורים לחוקת ארה"ב היה דווקא לינקולן שהכריז שהוא מעדיף את אחדות ארה"ב על פני שחרור העבדים. אלמלא עמדותיו הלא רדיקליות והפשרנות של לינקולן, ספק אם היה מצליח להפוך את עמדת המיעוט האבולישניסטי לחוק המדינה. רלאבנטי לאנלוגיה הזו הוא הסיפור של ג'ון בראון שניסה להצית מרד עבדים מזויין בוירג'יניה. רבים סבורים שהמרי המזויין שלו הוא שהצית את מלחמת האזרחים. אבל מה שפחות מזכירים זה שפעולות הטרור והגרילה של ג"ב ובניו גרמו לכך שיותר מ-2/3 מבוגרי ווסט פוינט ערקו מצבא ארה"ב לצבא הקונפדרציה והקשו מאד על הצפון לנצח, בשנים הראשונות, בשדה הקרב. לא קראתי מספיק על הסצינה הפוליטית בגרמניה בשנות ה-30, אבל נדמה לי שהעובדה שהקומוניסטים סרבו לשת"פ עם הסוציאליסטים והליברלים והעדיפו לשחק במשחקי הטרור עם הנאצים, גרמה בסופדבר לעליית הנאצים לשלטון. בבחירה בין אנרכיה לשלטון הנאצים נראה שרוב הגרמנים בחרו בשלטון הנאצים, גם אם לא בדיוק תמכו בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינקולן בחר לעזוב את המפלגה הוויגית (שניסתה ''להשפיע מבפנים'' ובהצלחה מסויימת) ולהצטרף למפלגה הרפובליקאית (שדיברה במפורש על סיום העבדות). כדאי גם לזכור שלפי הסקרים (ותוצאות הבחירות) לא היה לו שום סיכוי להבחר, והסיבה שהוא הצליח להבחר לנשיאות היא בגלל סכסוך מטומטם בין מפלגות הימין השונות שהוביל אותם לרוץ בשלוש מפלגות שונות. את ההכרזה שלו הואט הכריז אחרי שקרוליינה הדרומית כבר פרשה ואני לא חושב שאפשר לפרש אותה כיותר מסתם אמירקה ריקה. למיטב הבנתי, בישראל היום יש סכסוך מטומטם בין מפלגות הימין שמונע מהם לשתף פעולה, אבל אין בישראל היום פוליטיקאי אמיץ מספיק שינצל את הפיצול הזה ולנסות להביא לביטול הכיבוש במקום זאת יש לנו הרבה פוליטיקאים שמנסים לנצל את הפיצול הזה בשביל לקדם את האינטרסים האישיים שלהם ולעקב את הרוע שבכיבוש (בהצלחה הרבה פחות מרשימה מהוויגים בזמנו). בכל מקרה, לינקולן כבר לא יהיה לנו (או בכלל), אבל זאת לא הנקודה, כשכתבתי על דילמה התכוונתי לזה. בניגוד למה שנדמה לאריק, אני די משוכנע שיש כאן דילמה אמיתית. (וכמובן שג'ון בראון לא רלוונטי, בין מרד אלים שכולל רצח אזרחים חפים מפשע לבין שיתוף פעולה עם הרוע יש כמה שלבי ביניים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם בשמאל יש גורמים (לא זניחים)המחזיקים ומקדמים ערכים לא ליברליים (או אפילו אנטי ליברליים). מה ההצדקה לשיתוף הפעולה איתם? אם נתרגם את השאלה לקונקרטי - אני מבין שיש לך אינטרס אידיאולוגי, במישור הפתרון המדיני, לשתף פעולה עם חד״ש (שנמצאת איתך בצד הפוליטי שנלחם בעד השאיפות הלאומיות של הפלסטינים), אז אפשר להצדיק את שיתוף הפעולה עם הטיעון הזה, אבל הזרם העיקרי בחד״ש הוא מרקסיזם-לנניזם ולא ליברליזם, אז אי אפשר להצדיק את שיתוף הפעולה איתם בצו המוסרי לשתף פעולה רק עם גורמים ליברליים או רק כדי לקדם ערכים ליברליים. אז האם אתה בעצם כן תומך בשיתוף פעולה גם עם אנטי-ליברלים, בתנאי שהם בצד ה״נכון״ בשאלה של פתרון שתי המדינות? 1 קשה למצוא הגדרה של אידיאולוגיה כלשהי שמסכימים עליה ״כל מי שמגדירים את עצמם כ...״. עפ״י הקריטריון הזה גם יהדות היא סתם סיסמא שאין מאחוריה שום דבר או באופן דומה ליברטריאניזם, קומוניזם או אנרכיזם. לציונות (בגדול, אם נתעלם לרגע מהזרמים השונים שבה) יש הגדרה ברורה ומוסכמת (מספיק) כדי שהיא לא תהיה סתם סיסמא שאין מאחוריה שום דבר (לפחות לא באופן מיוחד ביחס למילים אחרות). ציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה שמטרתה קיום בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ושמירה על קיומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אני כמובן לא מנסה לטעון שלציונות יש הגדרה פורמלית מדויקת שלא ניתן לנהל עליה דיון או ויכוח. אני רק טוען שזה נכון גם לגבי אידיאולוגיות אחרות (ולכן זה לא מיוחד לציונות) ושהיא לא ״סתם סיסמה״ יותר משקומוניזם (למשל) זה ״סתם סיסמה״. קיום התנועה הציונית (וזרמיה) היא עובדה היסטורית. המילה הזאת היא לא ״סתם סיסמה״ אלא זרם אידיאולוגי עם השפעה אמיתית על מה שקרה וקורה בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר של אורי משגב בהארץ ההילולה באומן מגעילה אותי נותנת במידה רבה חיזוק לטענותיך כנגד אנטי דת מופרזת בשמאל. אני יודע שרבים סבורים שאומן זה לא ממש יהדות וכל הכיוב'. אני לא בטוח שאומן זה יותר מגעיל מנסיעה למשחק של מכבי חיפה או מילדים שמוציאים הון כדי לצפות בהופעה של אליל נוער עילג. אבל זה לא משנה. בראייה הליברלית, "חייה ותן לחיות". זה שמדינת ישראל מסבסדת את ההילולה הזאת זה ביזיון, אבל מעבר לכך מה ההבדל בין מי שמדקדק בציציותיהם של החוגגים באומן לבין מי שבודק מה אוכלים חילונים בבתי חולים בפסח? מדוע צריך להסחף לחגיגת המי מגעיל את מי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לקחת את האספקט הכי חשוב (זה שמדינת ישראל מסבסדת) ולשאול מה מעבר לזה מפריע למישהו. שום דבר מעבר לזה לא באמת מפריע למישהו. אם מדינת ישראל לא היתה מממנת את זה, אז עדיין אנשים היו יכולים לדבר על מי מגעיל את מי (כי זה הטבע האנושי - אנשים מרכלים על התנהגויות של קבוצות אחרות שנוהגות אחרת מהם) אבל אף אחד לא היה מעלה זאת כסוגיה על סדר היום הפוליטי. ברגע שמדינת ישראל גם מממנת את זה, אז זה Fair game גם בזירה של הדיון הציבורי והפוליטי של ישראל. חיה ותן לחיות זה ליברליזם. אבל גם לצחוק ולבקר את הסיינטולוגיה (למשל) זה חלק מהגישה הליברלית. אל סתירה מגיעים רק אם מקבלים פרשנות מאוד עקומה (ומאוד GenZ / פוליטיקלי קורקט) למה זה ״חיה ותן לחיות״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין מי מדקדק בציציותיהם של החוגגים באומן לבין מי שבודק מה אוכלים חילונים בבתי חולים בפסח הוא ההבדל בין מי שמקטר בעיתון ומביע את דעתו לבין מי שפוגע חמורות בזכויות האדם של מישהו אחר ומונע אוכל מפיו דוקא בשעותיו הקשות ביותר כשהוא סובל ימים ושבועות בבית החולים ורתוק למיטתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה״כל״ התגובה שלי היה הגזמה. יופי, ניטפוק מוצלח.... ובכל זאת, להבדיל מקומניזם, אין לציונות הגדרה מוסכמת. הציונות היתה (בלשון עבר) תנועה פוליטית (לא אידיאולוגית, היא היתה מורכבת מאנשים בעלי אידיאולוגיות מאד שונות אלה מאלה1) עם מטרה מוגדרת היטב (=הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל). המטרה הזאת הושגה במאי 1948 ועם מימושה הסיבה לקיומה של התנועה הפוליטית חלף. מאז עברו איזה שבועיים. ברור שהיום התנועה הזאת לא קיימת יותר - לא שהאנשים שפעלו בה חדלו מלהתקיים כמובן, הם המשיכו לנסות לקדם את האידיאולוגיות שלהם בדרכים פוליטיות שונות ומשונות - אבל זה שהם וממשיכיהם קוראים לעצמם ציונים היום זה לא יותר מהעמדת פנים. מלבד איך שהם מגדירים את עצמם אין להם שום דבר משותף. וזה בדיוק מה שהופך את המילה הזאת לסיסמא, וכאן ההבדל הגדול, לדעתי, בין ״ציונות״ ל״קמוניזם״. 1 לצורך העניין, תנועה פוליטית מנסה לענות על איך, תנועה אידיאולוגית מנסה לענות על למה. קומניזם היא תנועה אידיאולוגית, בולשביזם היתה תנועה פוליטית. ליברליזם היא תנועה אידיאולוגית, ביטול העבדות היתה תנועה פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיומן של מדינות הוא לא בלתי הפיך. משום שהמשך קיומה של מדינת ישראל איננו מובטח, גם לאחר שזו כבר הוקמה, התנועה הפוליטית (נניח שהיא לא אידיאולוגית, למרות שאני לא מבין באיזה מובן זו לא אידיאולוגיה) שהיא הציונות, עדיין יכולה להמשיך להתקיים (ועובדתית היא אכן ממשיכה להתקיים1). הציונות התענינה בהקמה ושמירה על קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל ולא רק בלהכריז על הקמת המדינה ופוף התנועה יכולה להתפוגג. ההגדרה הזאת לציונות, שהופכת אותה למיותרת בשניה שהוקמה מדינת ישראל, היא הגדרה מוזרה שגובלת באבסורד. אפשר לא להתחבר או לא לאהוב או לבקר את התנועה הציונית. אבל לטעון שציונות זה ״רק סיסמה״ זה מאוד משונה בעיני. מזכיר לי את האנשים שאומרים שלהיות פרו-פלסטיני זה שטויות כי אין דבר כזה פלסטין. _________________ 1 ההסתדרות הציונית העולמית – הגוף הוותיק שהוקם כבר בסוף המאה ה־19 עדיין פעיל, מארגן קונגרסים ציוניים ומוביל יוזמות חינוך, תרבות וקליטת עלייה. הסוכנות היהודית – אמנם פועלת כיום בצורה שונה מבעבר, אבל ממשיכה לעסוק בקשר עם תפוצות, חיזוק הזהות היהודית, עלייה לישראל ותוכניות חינוכיות. קרן קיימת לישראל (קק"ל) – התחילה ברכישת קרקעות, והיום עוסקת בעיקר בפיתוח סביבתי, ייעור, מים וחינוך ציוני. ארגונים סטודנטיאליים כמו "הלל" או WUJS – מקדמים חיי קהילה יהודיים וציוניים בקרב צעירים וסטודנטים. NGOs ציוניים-מודרניים – למשל StandWithUs או CAMERA, שפועלים בהסברה ובמאבק באנטישמיות וב־BDS. כל אלה הם אירגונים פוליטיים שאפשר לאהוב או להתלונן על הפעילות שלהם, אבל זה קצת טפשי לא לסווג אותם תחת מילה שימושית שהיא ״הציונות״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כל מה שאני כותב כאן זה נסיון לנסח את התגובה הקודמת שלי במילים אחרות) ״נניח שהיא לא אידיאולוגית, למרות שאני לא מבין באיזה מובן זו לא אידיאולוגיה״ כתבת את זה בסוגרים, אבל זאת נקודה חשובה. תנועה פוליטית היא אוסף של אנשים שמנסה לקדם מטרה מסוימת (מדינה יהודית, ביטול העבדות, שליטה של הפרולטריון ברוסיה...), תנועה אידיאולוגית היא אוסף של אנשים שמחזיקים באוסף של ערכים מסויימים (זכויות אדם, לאומנות, חלוקת הון צודקת...). אנשים מאידיאולוגיות שונות מגיעים למחנות פוליטיים שונים. המפלגה הרפובליקאית בארה״ב מכילה לאומנים, שמרנים, ליברטאנים ונוצרים רדיקלים. אלה אידיאולוגיות שונות לגמרי שהחליטו לשתף פעולה להשיג מטרות פוליטית משותפות. למרות שאידיאולוגית הליברטאנים במפלגה הרפובליקאית הרבה יתר קרובים לליברלים במפלגה הדמוקרטית הם לא משתפים פעולה. אידיאולוגיה היא ה״למה״ פוליטיקה היא ה״איך״ - אני תומך בזכות לשאת נשק בגלל שזה כתוב בחוקה או בגלל שאני מתנגד לכפיה של המדינה, אני תומך בהקמת מדינה יהודית בגלל שזה שלב בדרך לביאת המשיח או בגלל שאני רוצה להפוך את היהודי לעם ככל העמים. באותו אופן, הציונות היתה תנועה פוליטית, אוסף של אנשים שהסכימו על המטרה (הקמת מדינה יהודית) מסיבות שונות. חלקם מסיבות דתיות, חלקם מסיבות סוציאליסטיות, חלקם מסיבות לאומניות, חלקם מסיבות ליברליות, חלקם מסיבות ריאקציונריות וחלקם מסיבות רדיקליות... הקמת המדינה, לאף אחד מהם, לה היה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להשגת מטרות אחרות (ומאד שונות זה מזה). שום דבר הוא לא בלתי הפיך1, גם את העבדות אפשר להחזיר, והבולשביקים כבר מזמן לא שולטים ברוסיה (שתי הדוגמאות שנתתי). הנקודה היא שהקמת המדינה היא אמצעי, לא מטרה, ולכן התנועה להשתמש באמצעי היא תנועה פוליטית לא אידיאולוגית, וברגע שהאמצעי מומש לתנועה הפוליטית אין זכות קיום והיא באמת לא קיימת. אם המדינה תחדל מלהתקיים, אולי תקום תנועה חדשה שתרצה להקימה מחדש. אבל זאת תהיה תנועה פוליטית חדשה, שיכולה להכיל אנשים בעלי אידיאולוגיה דומה לאלה שפעלו בתנועה הציונית במקור, או אנשים בעלי אידיאולוגיה אחרת. תלוי כמה הם יחשבו שהקמת מחדש תשרת את המטרות האידיאולוגיות שלהם אם וכשהיא תחדל מלהתקיים (או, אם וכשקיומה יאויים). אגב, איך קוראים לתנועה שמנסה לשמר על נורווגיה? לתנועה שמנסה למנוע מאוסטרליה להעלם? איך הם חיים בלי שם? או שקיומן הוא בלתי הפיך? ולתנועה שמנסה למנוע מטאייואן להעלם (מדינה שקיומה הפיך במובהק), איך קוראים לה? ״ההגדרה הזאת לציונות, שהופכת אותה למיותרת בשניה שהוקמה מדינת ישראל, היא הגדרה מוזרה שגובלת באבסורד.״ למה אבסורד? התנועה שפעלה לקדם את הברקסיט, נהפכה למיותרת, לדעתי, ברגע שבריטניה יצאה מהאיחוד האירופי. זה כמובן לא אומר שאם וכשבריטניה תחזור לאיחוד האירופי היא לא תוקם מחדש... להפך, הרעיון שכל תנועה פוליטית שהיתה קיימת אי פעם תתקיים לנצח נצחים נשמעת לי די אבסורדית. ״כל אלה הם אירגונים פוליטיים שאפשר לאהוב או להתלונן על הפעילות שלהם, אבל זה קצת טפשי לא לסווג אותם תחת מילה שימושית שהיא ״הציונות״.״ למה? נראה לי שלהתעקש לקטלג פעילות כמו ייעור ומאבק ב-BDS תחת אותה קטגוריה, ועוד לקרוא לזה ״אידיאולוגיה״, הופך את הקטגוריה הזאת לססמא חסרת משמעות. הרי ייעור עושים גם בקנדה ומאבק בחרמות עושים גם באיראן, אז גם הם ציונים? איזה שימוש יש בלשים ״פיתוח סביבתי״ ו״ חיזוק הזהות היהודית״ תחת אותה קטגוריה? האם OIF (הארגון הצרפתי שמפיץ את התרבות הצרפתית בעולם) ו-Veolia (חברת מים גדולה בצרפת) מתקיים תחת אותה קטגוריה? איך קוראים לה? כשמושג הופך למכיל את כל מה שבא לך, וכל מי שלא בא לך טוב יוצא מהמושג, המושג הופך לסיסמא, וזה בדיוק מה שקרא לציונות כמו שהדגמת. 1 אופס, תפסת אותי, המוות הוא בלתי הפיך. שוב הגזמתי. הייתי צריך להתנסח קצת יותר בזהירות, ומצד שני, יש לי תחושה שהבנת את זה גם בלי שהוספתי את ההסתייגות הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציונות שואפת למדינה יהודית שבה ישב העם היהודי. לא רק להקים אותה ככזו אלא גם לשמור עליה כזו. יותר מכך- הציונות שואפת שמדינת ישראל תהיה מרכזו של העם היהודי בעולם. ב 1948 רק 6% מיהודי העולם היו תושבי ישראל. ב 2021 הגענו ל 45%, עדיין לא רוב יהודי העולם, אבל עברנו את ארה"ב כריכוז הגדול ביותר של יהודים במדינה אחת. כציוני אני גם רואה סכנות למפעל הציוני. לדוגמה- ירידת הרוב היהודי של התושבים במדינה מתחת לשני שליש תהיה לדעתי הרסנית למפעל הציוני (כעת 73.2% וזולג למטה). לכן הציונות לדעתי לא סיימה את תפקידה בה' באייר תש"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, יש כאן משהו שאני לא מבין. מצד אחד, אתה אומר ש-45% מיהודי העולם חיים בישראל(1), ומצד שני אתה אומר ש-73% מתושבי ישראל הם יהודים(2). ברור לך שישראל ב(1) כוללת את השטחים וישראל ב(2) לא כוללת את השטחים? ז״א, פעם ״ישראל״ היא ארץ ישראל, ופעם ישראל היא ״מדינת ישראל״. זה מכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא כולן (2) אצל אריק? זה נשאר קוהרנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. נעשה את זה לאט, תגיד לי איפה אני טועה: (1) ״45% מיהודי העולם חיים בישראל״ (2) ״73% מתושבי ישראל הם יהודים״ כל אחד מהם בפני עצמו הוא קוהרנטי, אבל אריק מעלה את שתי הטענות ביחד, ואז אנחנו נכנסים, למיטב הבנתי, לחוסר קוהרנטיות. בשביל ש(1) יהיה נכון, אנחנו צריך לספור ב<ישראל> את ארץ ישראל כולה, כולל השטחים (כי אחרת, יורד לו מהחשבון חצי מליון יהודים). בשביל ש(2) יהיה נכון אסור לנו לכלול את השטחים ב<ישראל> (אחרת אתה צריך להוסיף איזה כמה מליוני ערבים לאוכלוסיה הלא יהודית בישראל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למדינת ישראל. אני חושב שתושבי השטחים בעלי אזרחות ישראלית נחשבים תושבי המדינה, וכמובן שאלה שאינם בעלי אזרחות ישראלית לא. היי, החלת החוק הישראלי רק על אזרחי ישראל ביו''ש (למשל מחוז ש''י במשטרה) זה מצב הזוי גם בעיני. לא כל דבר שהמדינה עשתה מוצא חן בעיני, אבל ככה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה באמת מתכוון למדינת ישראל, האם מי שפועל באופן אקטיבי להוציא יהודים ממדינת ישראל ולהעביר אותם לשטחים ו/או מי שפועל באופן אקטיבי להגדיל את גבולות ישראל ככה שתכיל יותר לא יהודים הוא, לפי ההגדרה שלך, אנטי ציוני? ולהבדיל, האם מי שפועל לגרש יהודים מהשטחים או ממדינות אחרות בעולם, לפי ההגדרה שלך, ציוני? במילים אחרות, האם טיבי יותר ציוני מבנט? האם טאקר קרלסון יותר ציוני מיושב ראש איפ״ק? (אגב, לפי אותו הגיון, אפשר להחשיב את יהודי ארה״ב וצרפת כתושבי המדינה וזהו?) (אני לא שואל האם המצב הזוי או לא, אני מנסה להסביר למה המושג ״ציוני״ בתגובה 782006 חסר משמעות למיטב הבנתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי להגיב לזה- כן. אני חושב שמי שפועל לספח את השטחים על תושביהם פועל באופן אנטי ציוני מובהק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז״א, להגדרתך, ליברמן, בנט, נתניהו, סמוטריץ ובן גביר הם אנטי ציונים. כמה אתה חושב שהקיטלוג הזה מקובל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמוטריץ' ובן גביר בהחלט. הם לא מעוניינים בתושבים, רק באדמה, אבל לא אכפת להם לקבל את האדמה עם התושבים. ליברמן בנט ונתניהו ודאי לא שואפים לספח את התושבים. איני יודע עד כמה זה מקובל לומר שהמשיחיים הם לא ציוניים. אני חושב שזה מקובל בקרב הציוניים הלא משיחיים לחשוב שהמשיחיים הם סכנה למפעל הציוני, אבל אני לא יודע באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שאלת אגב, אם הם מתכוונים לספח את האדמה בלי התושבים, והתושבים לא יעלמו, איפה, ותחת איזה שלטון התושבים יגורו בדיוק) משמע, הדרך שבה אתה מגדיר ״ציוני״ שונה שאופן מובהק מהדרך שבה סמוטריץ (ומצביעיו) מגדיר ״ציוני״, שונה באופן כל כך קיצוני שאתה רואה אותו כאנטי ציוני. בהתחשב בעובדה שהוא רץ באותה מפלגה עם בנט, אפשר להסיק שגם בנט רואה אותו כ״ציוני״. מכאן, נראה לי שסביר להסיק שיש אוכלוסיה גדולה מאד שמגדירה את המושג ״ציוני״ באופן שונה לגמרי מאיך שאתה מגדיר אותה. מסכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי השיחות שלי איתם (גם פה באתר) הכוונה שלהם היא לטרנספר את התושבים הערבים, אבל גם לא יטריד אותם במיוחד לקבל אותם כתושבי המדינה בלי זכות הצבעה. בכל מקרה לא ראיתי שום תכנית סדורה אלא רעיונות כלליים בלבד. קודם לספח ואחר כך נראה. וזה הכי מסוכן בעיני. כמו כלכלת "בעזרת השם". "מיהו ציוני" מסכים. אני חושב שזה נכון לכל אידאולוגיה. Splitters! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשולי הדברים- כליברל אדוק הייתי מצפה ממך לגלות יותר הכלה לדעות שונות משלך, ולא להכריז שהציונות היא לא יותר מסיסמה מיד אחרי שהצהרתי שאני ציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבבתי הדלה, כליברל, אני עדיין יכול לחשוב שדעות שונות מדעתי הן שגויות. אם אתה מגדיר ליברל בצורה שונה, אז לצורך העניין אני לא ליברל (ואם באמת המושג "ליברל" נתפס בצורה כל כך אמורפית, אז גם הוא סיסמא). אבל יותר מזה, נראה לי שיש כאן אי הבנה. אני לא אומר שהדעה שלך לא נכונה, אני אומר שהמושג שבו בחרת להגדיר את הדעה שלך לא מוגדר היטב (ז"א, אנשים שונים מפרשים אותו בדרך שונה) ולכן הוא (=המושג, לא הדעה) לא יותר מסיסמא. יכול להיות שהדעות שלך נכונות, יכול להיות שהן לו, אפשר להתווכח עליהן אם תרצה, אבל לנסות לקטלג אותן תחת מושג לא חד משמעי לא עוזרת לך או לי ובטח לא לדו שיח ביננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא דעה שלי, זו אמונה שלי. אני מאמין בציונות. אני מגדיר עצמי כציוני. תכבד. אין שום רציונל באידאולוגיה. אין נכון ושגוי בלהאמין בסוציאליזם או קפיטליזם, ליברליזם או פאשיזם. פשוט מליברל אני מצפה לכבד את האמונות שלי יותר מאשר ממי שמחזיק באידאולוגיות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, אני לא מבין למה אתה חושב שאני צריך לכבד את האמונות שלך יותר ממי שמחזיק באידיאולוגיות אחרות. אני מכבד אנשים, לא בהכרח את האמונות שלהם. באופן ספציפי, מה אמרתי שלא כיבד את האמונה שלך? בכלל לא התייחסתי אליה, התייחסתי אך ורק לשם שאתה נותן לה, וכל מה שאמרתי הוא שהשם הזה הוא לא חד משמעי, איפה יש כאן אי כבוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש צו מוסרי לשתף פעולה רק עם גורמים ליברליים. אם יהיה מצב בו לחד״ש יהיה כח לקדם מדינה קומניסטית אני אשתף פעולה עם מי שינסה להתנגד להם (כולל כהניסטים). כרגע אין להם כח כזה, ואין לי שום כוונה לתת להם כח כזה בכל סיטואציה בה אני אשתף איתם פעולה (כל זמן שתהיה לי אפשרות לא לתת להם כח כזה). זה נראה לי קצת כמו איש קש ודי מתעלם ממה שכתבתי כאן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא איש קש. זה לשאול אותך שאלה. ענית. הבהרת. תודה. אני אישית לא הייתי משתף פעולה עם כהניסטים, גם אם זה כדי להתנגד לכוחה העולה של מפלגת חד״ש. אבל ברמה של הצדקה פרגמטית, התשובה שלך נשמעת לי סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה זה לא היה ברור? מה גרם לך לחשוב שהתשובה שלי תהיה אחרת? איפה טעיתי בניסוח? למה לא היית משתף פעולה עם כהניסטים? טהרנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טעית בניסוח. כתיבה זה לא תכנות וקריאה של משהו שמישהו כתב זה לא קומפילציה. יכול להיות שהייתי צריך להבין את כוונתך בקריאה ראשונה. שאלתי שאלה. ענית. לא קרה כלום. כן - אני לא הייתי רוצה לשתף פעולה עם כהניסטים (או קניבלים) אפילו בזמן פלישת חיזרים. אפשר לכנות את זה טהרנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת, אני קורא שוב את תגובה 782003 ולא מבין איך זה לא ברור. רגע, ״רוצה״? אם זה לא היה ברור, גם אני לא רוצה לשתף פעולה עם חד״ש או עם כהניסטים, ואני מעדיף קניבלים על שניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל, אני מתחרט שנכנסתי ל״דיון" (עכשיו כשאני מזהה מהסגנון עם מי אני ״מדבר"). ביי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בין השאר שלטון החוק אומר, בין השאר, שלא שוללים זכויות מחבר כנסת בניגוד לחוק. ויותר מדי מחברי הכנסת הנוכחיים לא הבינו גם את זה. מעבר לכך: איזו אקס טריטוריה יש לערבים? לא להתגייס? אגב, כתבה לחג: אהרן רבינוביץ כותב בהארץ על כך שדווקא בתקופת הממשלה שהייתה אמורה להיות הכי טובה לרבנים החרדים, מתחיל להישבר הטאבו נגד לימודי ליבה ונגד שירות צבאי ועבודה: בשקט בשקט, לימודי ליבה ושירות בצבא נעשים חלק מהמציאות החרדית. שתהיה לנו שנה טובה. תשָפו ותשֻפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי משרד המשפטים (במסגרת היום המיוחד במאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית) 80% ממקרי הרצח ב 2024 ארעו בחברה הערבית. לנפש זה יחס של 14:1 "נציגת משרד הרווחה לא ידעה לפרט בפני הוועדה את מספר המרכזים הטיפוליים לנפגעי עבירה הפרוסים ברשויות הערביות, ואת היקף התקנים המיועדים לנושא. ח"כ תומא סלימאן זעמה על היעדר המידע ואמרה כי הדבר "מעיד על היחס לדיון ולנושא". עו"ד הדס גבריאל-זני ממשרד המשפטים ציינה מנגד כי כיום פועלים שני מרכזים מטעם משרד הרווחה באוכלוסיה הערבית, בטירה ובכפר כנא, המעניקים טיפול לנפגעי עבירה אחת לשבוע, מתוך שמונה מרכזים בסה"כ ברחבי הארץ." פי 5 מקרי רצח אבל רק רבע ממרכזי הטיפול לנפגעי עבירה. אקס טריטוריה או לא? ______ אסייג שמי שנפגע ישירות דווקא מעבירת רצח אינו זקוק עוד לסיוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרפרזה על בריאן כוכב עליון וה-״חוץ מ... מה השלטון הרומאי אי פעם הועיל לנו?״. חוץ מזה שלערבים בישראל יש מערכת חינוך מגזרית משלהם, שמערכת אכיפת החוק מתייחסת לפשע המאורגן במגזר כ״בעיה שלהם ובהצלחה לכל הצדדים״ כל עוד האלימות לא זולגת לישובים יהודיים, שאף אחד לא חושב (מימין ומשמאל) איך לנסות לשלב אותם בגיוס להגנה על *עצמם* ע״י הצטרפות לצבא של המדינה בה הם אזרחים, שכולם מתיחסים לזה כמובן מאליו שזה כל כך נורמלי שיש בכלל ״ישובים יהודים״ מול ״ישובים ערביים״, שהיצוג העיקרי בכנסת הוא בעיקר על ידי מפלגות המגזר, שתיקצוב הישובים הערביים, התשתיות ופיקוח על חוקי הבניה (או חוק בכלל) הם במצב ״קצת״ מפוקפק... חוץ מכל אלה ועוד כמה... איזו אקס טריטוריה יש לערבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ממה שנכתב כאן הוא המפעל המבורך של הממשלה הנוכחית. לדוגמה: המשפט השני. המשפט השלישי: בדיוק דיברנו על כך שכמה דורשים את זה. ויישובים מעורבים: השאלה המעניינת היא מה שקורה ביישובים מעניינים בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להאשים את הממשלה הנוכחית בהמון דברים (לרוב בצדק), אבל את האקס טריטוריה של הערבים בישראל (כמו את זו של החרדים) לא המציאו ביבי והמיניונים שלו. הממשלה הגרועה ביותר שיש היום לישראל אכן מחמירה את הקרעים שיש במדינת ישראל (עד כדי שזו סכנה ברורה ומידית להתפרקות המפעל הציוני), אבל הקרעים הללו קיימים מאז שישראל נוסדה. או ליתר דיוק - מאז שיסדו את מדינת ישראל באופן חלקי ב-48 ולאף אחד מאז לא היה את החזון לסיים את הקמתה של המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה תקופה קצרצרה, 1992-3 שנראה לי כאילו הנה אוטוטו משלימים (חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הסכמי אוסלו) אבל זה היה סרק סרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא סתם. לדוגמה: שיעור הערבים במוסדות להשכלה גבוהה לא עלה סתם כך. הוא עלה בעקבות פעולות של המדינה (וגם של גורמים אחרים). כך גם העליה בשיעור התעסוקה של נשים ערביות. השותפות של מפלגה ערבית לראשונה בקואליציה הייתה בעקבות עליית כוחם הפוליטי של הערבים, שלקח לו זמן להתרגם להשפעה פוליטית רבה יותר. יש בהחלט כוחות שפועלים בכיוון, והייתה התקדמות עקבית. ואז באה הממשלה הנוכחית ומנסה להפוך בכוח את המגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כך אנו כמובן מסכימים. לכן צרמה לי השאלה ״איזו אקס טריטוריה יש לערבים?״. במדינת ישראל יש אקס טריטוריות (לערבים, לחרדים ולעוד כמה). זאת בעיה ומכאן צריך להתחיל את הדיון על איך לשפר. כמה מהממשלות החיוביות יותר (יחסית) שהיו לישראל בעבר הבינו שהבעיה קיימת ופעלו כדי לתקן (גם אם לא בפתרונות קסם ותמיד בניסיון פרגמטי של מגמת שיפור תחת אילוצים פוליטיים ואחרים). הממשלה הנוכחית עובדת על להרחיב את הקרעים בחברה הישראלית (יהודים-ערבים, שמאל-ימין, חילונים-חרדים) ולשרטט חזק יותר את הגבולות בין האקס טריטוריות (כלומר - לפרק את החברה הישראלית שגם ככה החזיקה מעמד בעזרת המון סלוטייפ). לכן כל כך דחוף לבעוט בתחת של הליכוד ולהעיף אותו לאופוזיציה ויפה עשור אחד קודם - לישראל יש מספיק בעיות לטפל בהן גם ככה, אפילו בלי שהחבורה העלובה הזאת של מאפיונרים וחלאות אדם יאחזו בהגה השלטון. הליכוד בשלטון זה משהו שישראל כבר לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך לחיות איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הןלך לעשות לך מה שאני בעצמי לא אוהב. לקחת את התמה שלך ולמשוך אותה לכיוון אחר לגמרי. אבל התימה שלי ממילא רציתי להביא אותה. אגלה כבר עכשיו שאני חושב שאתה טועה במסקנה שלך או לפחות נותן הערכת יתר לאפקט של שינוי הממשלה. מדינה היא טיטאניק גדולה מאד שלא די להטותה מכיוונה. צריך גם לדעת מהו הכיוון הנכון. אין ספק שהממשלה הנוכחית היא מכה שאינה כתובה בהגדה. קשה מאד להימנע מן האבחנה שתומכיה הם אידיוטים כבדים ולא היא. יש כאן מופע אחד של תופעה גלובלית של הקצמה הניזונה ממעגל פידבק חוזר של חיים בתיבות תהודה. אנשים תמיד בטוחים שדעותיהם ואמונותיהם מבוססות על חשיבה עצמית רציונלית. ולא היא. כנראה ש-90% מן הדעה שלנו מגיעה אלינו בפעפוע מן המדיה הסובבת ומזינה אותנו. גם אם אתה אדם טוב ביסודך, אבל ניזון בעיקר מערוץ 14 והספירה הזו, אתה די מהר נהפך לסייען של הרוע בהתגלמותו. ככל שאתה "מתחזק" ב"תפיסת עולמך" החדשה אתה מתנתק ממדיה אחרת ותיבת התהודה מהדהדת לך את צדקת הדרך. אנו רואים שערוצים אחרים הולכים ומקצינים שמאלה. מאחר והם מאבדים את מאזיניהם מימין, האינטרס המסחרי שלהם לשמור על מאזיניהם משמאל מטה אותם להדהד לצרכניהם את דעותיהם. מי שרוצה לתלות הכל על עצם הזנב של הגאון השטני BB, יזכר נא באזרחי ארה"ב שבחרו בנשיא ילדותי ובשלטון סהרורי ונכלולי ואת אזרחי אירופה שנותנים את קולם למפלגות קיצון מן הימין והשמאל. ועוד, כל אדם רציונלי יודע שהציביליזציה שלנו עומדת בפני התמוטטות והיו אמצעי נגד מאד ברורים שהיה אפשר לנקוט בהם. שורו, הביטו וראו סביב: עם ההנהגות הנוכחיות, אפאחד אפילו לא חושב על פתרונות ואנו צועדים בבטחה על הדרך המוליכה לחורבן גלובלי. הנה כי כן הפלת ממשלת ה-BB היא צעד בכיוון הנכון מפני שהיא מובלת ע"י מפלגות מתונות יותר. אבל ללא פעולה נמרצת נגד מגמת ההקצנה וניסיון למשוך את ההמונים חזרה אל האמצע, האפקט המרפא של ממשלת שינוי יהיה זניח וזמני. לקיצוניות של הימין הדתי-לאומני יש בייס של 30-40 מנדטים והללו לא הולכים לשום מקום. אם הבייס הזה לא יעבור תהליך דה-נאציפיקציה הם ימשיכו להיות קוץ בגרונה של כל ממשלה שתקום. מה הוא תהליך הדה-נאציפיקציה הזה איני יודע. אבל הוא יצטרך לכלול אלמנטים של הגבלת חופש הביטוי. צריך לחזק מאד את ערוצי השידור הציבוריים וצריך לחזק את הפיקוח הציבורי על ערוצי השידור המסחרי ובפרט במדיה הדיגיטלית החדשה. יש להתחיל לאכוף את האיסור להזרים כספי ציבור לערוצים מפלגתיים וכיתתיים. מי שצריך לפקח על התקשורת והמדיה זו רשות משפטית בלתי תלוייה ולא הרשויות המבצעת והמחוקקת. הצעד הראשון בכיוון הוא ביטול משרד התקשורת שצריך להפוך למחלקה במשרד המסחר. אם יש משהו שצריך ללמוד מכהונתו של השר קארי (ומשפט ה-BB) זה שמשרד התקשורת צריך לעסוק בהקצאת ערוצי תקשורת ורשתות ולא במה שישודר בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח את הדיון לאיזה כיוון שאתה רוצה, אבל אתה לא מיצג באופן נכון את מה שאני כתבתי למעלה. החלפת הממשלה היא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. שים לב שאני טוען למעלה בדיוק את ההיפך מהטענה שכל בעיות ישראל יעלמו בהחלפת שלטון (או שכל הבעיות הומצאו על ידי השלטון הנוכחי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. מה שרציתי לומר (בין היתר) הוא שהשאלה איך מחליפים את BB היא אולי תנאי הכרחי כדבריך, אבל היא שאלה קטנה לעומת השאלה מה עושים אחרי שמחליפים אותו. ואני מוסיף: בגלל שמצביעי הימין משקרים לסוקרים, חשוב גם לחשוב מה עושים במקרה ששלטון הימין על מלא, יוחלף בשלטון מלא ימין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מרחיק לכת עד כדי כך. להסתלקות של נתניהו וחבורת מלחכי הפנכה שלו (מאי גולן,גוטליב, גד"א, סילמן, שקלי, טופז לוק, אוריך והאיינהורנים לדורותיהם) יש ערך בפני עצמה. אני רואה גם שהסתבכתי במשפט האחרון וחטאתי לכוונה. לכן אבהיר. יש שני תסריטים שצריך להביא בחשבון: א. BB שורד. זה לא בלתי אפשרי. כל מה שנדרש לו הוא 50 מנדטים. ואז אני מניח שהוא ימצא כמה עריקים במחנה השני שיאפשרו המשך כהונתו כרוה"מ. ב. BB הולך והממשלה הבאה עדיין נשלטת ע"י הימין. זה יכול להיות בגלל שבנט ו/או ליברמן מעדיפים קואליציה עם ליכוד נטול BB ושות' ובלי השמאליב או במקרה שמוקמת ממשלה עם רכיב שמאליב אבל הוא חלש מדי והאג'נדה נותרת ימנית. לכן הקמתה של מפלגת שמאליב גדולה וברורה חשוב לא פחות מהפלת הדיקטטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מאיפה הבאת את ה"ליכוד נטול BB ושות" הזה? זה בחבילה עם חד קרן מעופף עם רגליים של תיש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בנסיבות. עכשיו זה חד קרן וגו'. אחרי בחירות בהן האופוזיציות זוכות ב-61+10 מנדטים ובנט/ליברמן מציעים לליכוד כסאות מיניסטריאליים וחנינה לBB בתנאי שיפרוש? תסריט סביר ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חנינה? וועדת חקירה על ה-ז' באוקטובר שתעיף אותו מכל משרה ציבורית לשארית חייו. בכנסת עם גוש של 50 ח"כים ביבי לא יוכל לעשות כלום גם בממשלת מעבר - כל חוק שהוא ינסה להעביר יופל מהר מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בבחירות הקודמות הוא קיבל 64 מנדטים. מי יודע כמה יקבל בבחירות הבאות. על תוצאות הסקרים קשה לסמוך. מצביעי ימין משקרים לסוקרים. הסוקרים מנסים לקזז את השקרנים באמצעים שונים, אבל זה הופך את הסקרים להערכות ולא מדידות. ב. 50 + 10 מנדטים ערבים נותנים לBB גוש חוסם. חנינה זה רק אם יקבל פחות מ-50 ובנט/ליברמן יעדיפו קואליציה עם הליכוד ולא עם יאיר גולן. אם יקבל 50 ומעלה הוא ישאר ראש ממשלה. להקים ממשלה שתסמך על ערבים, זה באמת חד קרן מעופף בנסיבות הנוכחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערבים הם לא גוש חוסם, הם יצביעו נגדו בכנסת ושום חוק לא יעבור. חוץ מהצבעת אי אמון שכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוש חוסם הכוונה שהוא אינו מאפשר הקמת ממשלה ללא BB. במצב זה בנט/ליברמן/גנץ/איזנקוט יקבלו עליהם את דין הבוחר ויסכימו לשבת בממשלתו של BB (ראש המפלגה הגדולה ביותר). הם שיתנו לו את האצבע ה-61. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יעשו את זה רק אם הם מטומטמים. (גנץ כי הוא גייס חמישי). כשהם חלק מגוש של 70, אין להם שום סיבה לעזור לנתניהו להקים ממשלה. שילכו לבחירות שוב עם כנסת שיש להם רוב מוצק בה וממשלה משותקת לחלוטין. סיכוי טוב שמצבם רק ישתפר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם כבר, מי שצריך לקבל את דין הבוחר זו מפלגה חרדית כלשהי שתסכים להצטרף לקואליציה בתנאים מסוימים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלת הקרעים והאיחוי שלהם תמיד היו קרעים. היה פאקינג סזון! ארגון אחד צד והסגיר אנשים מארגון אחר. היה מרד אלטלנה עם קרבות והרוגים! אני לא יודע אם מאחים את הקרעים או פשוט שמים עליהם מייקאפ וחיים איתם. הרי there is no reasoning עם פנאטים, במיוחד פנאטים דתיים. לדעתי הדרך מתחילה בכל מקרה בבסיס יציב כלשהו שבאמצעותו, כן כן, הרוב משליט את רצונו על המיעוט הדיסידנטי. אשכרה עריצות הרוב. חקיקת חוק יסוד: החקיקה והשלמת חוקה רזה שמחזקת את הפרדת הרשויות ושלטון החוק. שוויון בנטל. לפחות שירות לאומי לחרדים וערבים. החלת לימודי ליבה בכל המגזרים. חיזוק מקצוע האזרחות. כשם שההדתה וההקצנה באו באלפי טיפות קטנות שטפטפו אנשים חדורי אידאולוגיה כך גם הליברליזם והסובלנות צריכים לבוא. אבנים שחקו מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התובנה החדשה שלי היא: לא איחוי קרעים אלא החלשת הקצוות ומרכוז. במרכז אין קרע ואין הבדל כל כך משמעותי בין ימין ושמאל ממלכתיים. הקרע הוא בין ה"ימין על מלא" לשמאל של גידון לוי. אתחלתא דגאולה היא הכרה בכך שהקצוות אינן אופציה. ולכן אני אומר: הנח לסזון. זו במידה רבה תעמולה (אל תשכח שבנוסף לסזון הגדול היה גם סזון קטן שם רדפו אנשי האצ"ל את אנשי הלח"י). גם האלטלנה היא במידה רבה ניפוח של מיתוס ע"י הימין. קיצוני האצ"ל ובפרט אנשי הלח"י הירושלמים גררו את בגין למקום בו לא רצה להיות ודב"ג ניצל את ההזדמנות כדי להכות בפורשים כדי לבסס מדינה וצבא ממלכתיים ולא איחוד זמני של ארגונים חמושים עויינים. לענ"ד מניית היסוד של הקמת המדינה שייכת לתנועות הפועלים וגדודי המתנדבים של הפלמ"ח ולא לשודדי בנקים וגובי דמי חסות. ובהזדמנות זו אזכיר את מה שהשלטון הנוכחי כל כך רוצה להשכיח: הבריטים נטשו את המנדט על א"י בגלל המהפכה הסוציאליסטית בבריטניה 1945 ובגלל פירוק הראג' הבריטי בהודו ולא בגלל פעילות המחתרות. ולראיה צרפת שהיתה חלשה הרבה יותר מבריטניה לא ויתרה על הקולוניות באלג'יריה והודו-סין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים מאוד עם שלשת המשפטים הראשונים שלך, בהבדלי ניואנסים דקים שאין צורך לדוש בהם כרגע. השאר הוא אפולוגטיקה מתוך הפוזיציה, ולא רלבנטי לענייננו. השאלה למי יש את מניות היסוד מיותרת כי הן לא מקנות זכויות הצבעה מיוחדות או כל הטבה אחרת. הסזון ואלטלנה היו רק דוגמאות לכך שהקרע הוא לא מאתמול. הייתי יכול ללכת קדימה לאוסלו ואחורה לקונגרס הציוני הששי "קונגרס הדמעות" בו הציג הרצל את תכנית אוגנדה. "אנשים ישבו "על הרצפה, מתאבלים בנוסח המסורתי על חורבן ירושלים". הרצל שמע על הישיבה ההפגנתית וחזר מבית המלון אל הקונגרס. הוא דפק על הדלת הנעולה וביקש להיכנס. אחד הנוכחים בחדר צעק לעברו: "בוגד""1. ___________ 1 הקונגרס הציוני העולמי השישי [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוזיציה? מן הסתם. אפולוגטיקה? של מה? מותר היה לבגין לזכות בבחירות, גם אם לא הוא הקים את המדינה. ממש לא התכוונתי לשום הטבה מיוחדת. מוזר שכל הזמן חושדים בי שאני מאלו שלקחו להם משהו (המדינה וכיוב') ואני ממש לא. אני לא רואה כאן משהו במחלוקת בינינו. כוונתי היתה שצריך להניח את כל הסיפורים האלו להיסטוריונים. בפועל מדובר בניפוח ועיוות של ארועים לצרכיהם של אלו המעוניינים בהקצנה ופלגנות היום. אתה צודק באמרך שלסכסוכים יש שורשים היסטוריים. אבל כאשר עמיחי אליהו וישראל כ"ץ (מצא מין את מינו) חוברים יחד להעביר את התותח הקדוש מצה"ל למוזיאון בגין) וממנים עצמם להיסטוריונים רשמיים ("תיקון אמת היסטורית", "על מנת שיבטא את המשמעות האמיתית של האירוע"), מותר וצריך להעמיד דברים על דיוקם. אגב אם תהית מי הם שבעת המופלאים שחברו ליזמה ה"ממלכתית" של העברת התותח: עמיחי אליהו, יצחק וסרלאוף, אורית סטרוק, שלמה קרעי, מאי גולן, גילה גמליאל ומיקי זוהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעת הזאת אומר לחסידי המחנה: "נַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ עַמִּ֑י" ישעיהו מ. א. הנה BB ה"גאון הפוליטי" שוב תקע עצמו באין מוצא. המשיח מן הבית הלבן התהפך בפעם המי יודע כמה על בני בריתו והפעם הוא אולי גם אומר: אתה מפוטר! הוא מאלץ את הBB לקבל הפסקת אש שלא יוכל בשום דרך להסביר לבייס המשיחי שלו. כרגיל כל תמרוניו והשליפות מן השרוול שלו מתהפכים עליו ומציגים אותו באזלת ידו. ב. אמנם אל יתהלל חוגר כמפתח. הסיכויים שמתווה 21 הנקודות של טראמפ יתממש אינם יותר מ 50-50. אפשר בקלות לתקוע מקלות בגלגל (להכניס מיני "תיקונים" שהחמאס (בעצמו סרבן בלתי נלאה) לא יוכל לקבל). ג. ובכלל "צרת רבים, נחמה לטפשים". תנאי הפסקת האש הם קשים לישראל והם בבחינת תכנית התנתקות במובנים רבים משונמכת (חופש הפעולה של ישראל מצומצם בהרבה). הבשורה של "הקמת מדינה פלשתינאית" היא חדשות רעות גם למי ששואף לשלום, גם אלמלא היתה תגמול שניתן על פיגוע מתאבדים המוני. הפלשתינאים זכו למימוש אוטונומי של לאומיותם בשתי מדינות (עם ובלי מתנחלים מחרחרי ריב) ונראה כי שאיפתם העיקרית היא למרר את החיים לשכניהם הישראלים. התרת הרסנים המרסנים את יצריהם הרצחניים והאובדניים, קשה לראות איך תביא תועלת. ד. העדר האיסטרטגיה לטווח הארוך (ע"ע היום שאחרי) הוביל את BB לעמדת אין מוצא. אלתור אחר אלתור ותחמון אחרי תחמון, BB הרחיק כל תמיכה שיכלה להיות לו. הוא איבד את האיחוד האירופי. הוא איבד את רוב הציבור הישראלי (אמנם רוב קטן) ואת האינטימיות עם מטכ"ל צה"ל. והוא איבד את המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. כרגע הוא תלוי בין בני בריתו - יריביו מימין לבין הידיד בבית הלבן. והפעם אין לו אופציה שהיא לטובתו. ה. אם יסכים תומכיו מבחוץ יפילו אותו ואם יסרב, יסתכסך עם הטראמפ ותומכיו מבפנים יתאכזבו ממנו. כרגיל, המוצא היחיד שנותר לו הוא למשוך זמן ולתקוע מקלות בגלגלים בתקווה ששוב יחמוק בין הסדקים. אלא שהפעם גפ זה לא יהיה לטובתו. הוא יאבד נקודות גם בימין הקיצוני וגם בבית הלבן והכי הרבה נקודות יאבד בציבור הרחב המזדהה עם משפחות החטופים. ו. מן הסתם הוא ינסה להאשים את הרמטכ"ל. מצד אחד בצדק. הרמטכ"ל עקב ומסמס את כיבוש עזה. מצד שני, על משקל סדרת ה-tv משחקי הכס: דרקון איננו עבד ורמטכ"ל אינו פקיד במשרד רוה"מ. אתה לא יכול להטיל עליו משימות מבלי לקבל את הקלט המקצועי שלו. מה ציפה הBB מזמיר? שהוא יסכים לשכב על גדר התיל בשבילו ויקבל עליו את האחריות למותם של חטופים ועשרות חיילים, רק כדי שBB יוכל לתחזק את תדמית האח הגדול אצל הבייס? ז. ע"פ המודל ההליוצנטרי מה שBB צריך לעשות עכשיו זה להתפטר ולהעביר את המושכות לידיו של יריב לוין מתוך תקווה שהלז, משנאתו את בג"ץ יעניק לו חסות מאימת גלגלי המשפט הטוחנים לאט. אלא שהפיתרון הזה הוא קצר מועד. יריב לוין הוא סדין אדום בעיני מחצית הציבור כך שאינו מתאים לתפקיד הקויזלינג של בעה"ב המסורתיים וגם מבית יתקל מן הסתם בעוינות מסוג "למה הוא ולא אני?". מן הסתם מינוי לוין רק יבטיח את מפלת הקואליציה בבחירות וקץ הקריירה הפוליטית של הBB. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התסריט ההליוצנטרי הוא שנתניהו הולך לבחירות בתור משחרר החטופים. קרי- אם נתניהו מקבל את מתווה טראמפ אנחנו נראה אותו פועל מיידית להקדמת הבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזורק את בן גביר וסמוטריץ' ככלי אין חפץ בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים הקרובים נדע. הסיכויים להפסקת אש לא יותר מ 50-50. אין ספק שטראמפ מעוניין, אבל שני הקליינטים סרבנים ידועים. ברגע שיחתם הסכם, אני חושב שפיזור הממשלה והכרזת בחירות חדשות, עשוי להישמע הגיוני (ניסיון לכלוא את הקיצוניים בממשלת מעבר). אבל BB לא פועל אסטרטגית (אולי מפני שהוא יודע שהוא מוקף בשרלטנים שממילא לא יצליחו לבצע). הוא מאלתר ושולף. כאשר האמת אינה נר לרגליך, תמיד אפשר לתאר כל תוצאה כסוף ההצלחה במחשבה תחילה. אם אי אפשר לתאר משהו כהצלחה תמיד ניתן להאשים את היועמ"שית והקפלניסטים. גם טראמפ וגם BB הם דחיינים וגם מהמרים ולכן קשה לדעת מתי יתגברו על דחיינותם ויהמרו הימור פרוע. בכל אופן, אם אתה צריך חיזוק לדעתך, אז עמית סגל כבר מציג את 21 הנקודות כתכנית מבית מדרשו של BB. אם היו חסרות לנו ראיות שבני אדם מסוגלים להאמין בדבר והיפוכו בעת ובעונה אחת, הנה לנו תומכי הBB. איך אפשר להסית ולקשקש במשך עידנים נגד ההתנתקות ואז להציג התנתקות++ כהישג מדיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמצית הטענות שלי היא שאנחנו צריכים להחליף את ביבי כדי שנוכל להתחיל לריב על הבעיות האמיתיות שלנו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |